פורום הריון ולידה (עמוד 202)

רפואת נפש בדרך היהדות

וזה במרכז הארץ

ממש ממליצה על הלימודים שמחה ממש שלמדתי את השיטה

יש לימודי ערב

אחרי שראינו ביקורות על בתי חב"ד וראינו את המחיר של הסעודה, החלטנו להכין לבד את האוכל לשבת.

פלטה מתקפלת - מביאים מהארץ. אפשר גם לשכור מחב"ד תמורת כמה עשרות שקלים.

סעודת ליל שבת:

תירוש, חלות ועוף - קונים מחב"ד או בסופר כשר אם יש (בערי בירה באירופה ובמקומות מרכזיים בארה"ב הרבה פעמים יש).

ירקות - קונים בסופרים המקומי.
קוסקוס להכנה מהירה - מביאים מהארץ.

והרי לך מרק עוף עם קוסקוס - סעודת ליל שבת מלאה. המהדרים גם מביאים עוגת הבית מהארץ לכבוד שבת קודש.

סעודת שבת:

פסטה: אפשר לקנות בכל סופר, אם הפסטה מכילה רק קמח ומים אז היא כשרה (צריך לבדוק לגבי איסור חדש בהתאם לעונה שבה הגעתם).

אורז: אפשר לקנות בכל סופר, אם הוא מכיל רק אורז אז הוא כשר.

תפוחי אדמה - אפשר לקנות בכל סופר.

רסק עגבניות - אפשר למצוא כשר.

והרי לך עוף עם תפוחי אדמה ברוטב אדום, לצד אורז ופסטה. 

סעודות למשפחה שלמה ב-150 ש"ח, פחות ממחיר סועד אחד בבית חב"ד.

לגבי אוכל לכל השבוע:

לארוחות בוקר אפשר לחם עם נוטלה/חמאת בוטנים או דגני בוקר של קלוגס/נסטלה, אפשר למצוא כשר כמעט בכל אירופה וארה"ב.

לארוחות צהריים וערב מביאים מהארץ פסטרמות קפואות ושניצלים קפואים (כך זה לא מתקלקל עד שמגיעים ליעד), שקיות להכנה מהירה של קוסקוס, שקיות של נודלס להכנה מהירה. ביעד כאמור למעלה אפשר לקנות פסטה ואורז, במקומות מרכזיים אפשר למצוא גם לחם כשר ואם לא אז אפשר לקנות בבית חב"ד.

אנחנו מביאים איתנו גם שקיות קטנות עם תבלינים (מלח, פלפל, פפריקה, אבקת מרק).

כל הנ"ל מתבסס על רמת כשרות טובה עבורי. כמובן כל אחד יעשה את השיקולים שלו.

מבחינת אאטוניג וכו'

מוסיפה עוד דברים כשרים בחנויות מקומיות

-קוסקוס כשר גם בחול על אותו משקל שפסטה כשרה בחו"ל. אין בעיה לקנות, כדאי לברור.
 

- תבלינים- פפריקה כמון כורכום וכו' הכל כשר.

דגים- אין בעיה לקנות דג טרי, כל עוד יש קשקשים (אם יש קשקשים בהכרח יש סנפירים ולפי ההלכה זה כשר)

-כל הקטניות.

-סתם מוצרי מדף- חלב סויה, דבש, שיבולת שועל, דגני בוקר מסוימים, קמח, סוכר, סולת, שמן זית, קפה, תה.

-שימורים- תירס, אפונה, חומוס, רסק- כל עוד הם נקיים בלי תיבול.

-כמובן כל הירקות והפירות (כל עוד זה לא חתוך ומתובל)

כשאתם בוחרים דירה שימי לב שיש בה גז (יותר קל הלכתית מאינדוקציה), או מנגל זה מעולה לדגים.

אם יש חנות כשרה תעשו שם השלמות של בשר.

אפשר להסתדר שבוע מעולה גם מאוכל בחנות מקומית

ואני מדברת על כשרות טובה שכל חרדים הכי חזקים סביבי אוכלים

ככה זה יהודים בחו"ל, אין השגחה על מים או על חד פעמי😅

זו מישהי דתיה או חרדית שנראה לי עובדת כסוכנת נסיעות, ויש לה באתר מלא המלצות לטיולים, מסלולי טיול משפחתיים למקומות שהם היו כמשפחה עם תיאור ממש מפורט על יתרונות וחסרונות.

המלצות מפורטות על מקומות שהם היו בהם.

פעם בנינו טיול ובחרנו מלונות ומקומות בעזרת המלצות מהאתר שלה והיה לנו מושלם. 

כתבתי פה כי רציתי המלצות אישיות לפני המלצות של גוגל אבל אולי האתר הזה באמת יהיה יעיל

נבדוק, תודה! 

ולא שיווקי בכלל. זה כן העבודה שלה אבל היא ממש אחלה ומסבירה מה היתרונות והחסרונות של מקומות שונים, אז זה גם עוזר לך להבין מה מתאים לצרכים הספציפיים של המשפחה שלכם.

הייתי שמחה לעזור גם אבל לא היינו באזורים האלנ, יותר מערבה

אם אתם פחות בקטע של טיולים עירוניים (מוזיאונים וכו), ויש לכם רק שבוע. אז ברור שהייתי נוסעת להרים ולא חוזרת במיוחד לשבת לבית חב"ד. מה גם שזה מאוד יקר ופחות טעים.

ובכללי- בהרים בדרכ המזג אוויר נוח (כמובן תלוי כמה את בהר או כמה בעמק, אבל באופן כללי)

פלטה אפשר להביא מתקפלת מהארץ, או לחילופין להשאיר תנור על 100 מעלות (אם זה מסתדר לכם הלכתית, לא כולם נוהגים שזה מותר).

לגבי אוכל- מי שבכללי לא אוכל אוכל מתועש, זה הרבה יותר קל. בשר וכאלה כדאי פשוט להביא מהארץ (ולשכור דירה עם מקרר ומקפיא גדולים, לא מיני מקרר). כדי לחסוך זמן מומלץ אפילו להכין כבר מראש (נניח פרגיות מבושלות).

שאר הדברים- את מה שאורגני (לאו דווקא בתווית, אלא בקונספט), אפשר לקנות בחול. אני מדברת על פירות; ירקות, קטניות… פסטה גם. עשבי תיבול. תבלינים כדאי להביא מהארץ למרות שמותר לקנות (לפחות איך שאני נוהגת). ממרחים, קלוגס, יוגורטים (תלוי חברה), חמאה - אפשר לקנות שם

לחם - ממש ממש משתנה ממדינה למדינה. אם יש אופציה לרכוש בסופר המקומי זה הכי נוח. צריך לברר מראש ענייני כשרות.

שבת את אוכלת אוכל בשרי פלוס תוספות כמו אורז וקטניות. מרק את מכינה עם המון ירקות ועשבי תיבול, את יכולה להביא כמה גרונות מהארץ לזרוק אליו.

אמצע שבוע - בערב מרק פרווה זה ממש כיף (ירקות, עדשים וכו) אפשר עם תוספת. וסלט גדול.

בבוקר אפשר חביתות (בשביל זה צריך להביא מחבת כי אי אפשר להכשיר), אפשר גם ביצה קשה וכו, קורנפלקסים עם חלב וכדומה. לצהריים- את כבר בטיול בחוץ, אז אורזים סנדוויצים, פירות חתוכים, ירקות. נניח יש שם פירות מיוחדים במחירים ממש זולים (אננס, פירות יער… כיף להתפנק).

וזהו בגדול. זה אומר שאת מביאה מהארץ בעיקר בשרי, אולי גם מחבת. ופלטה אם את לא משתמשת בתנור. ומתפללת בשבילך שיש שם אופציה ללחם כשר כי זה ממש כיף טרי.

את השאר קונה בסופר המקומי. ולא משתגעת עם הבישולים, משאירה את זה פשוט, סלט פלוס משהו אחד וזהו. 

זה באמת לא כמו לחם, אבל פיתרון סביר שלא תופס הרבה מקום.

דבר ראשון יש בתי חבד שעושים רשימת מוצרים שאפשר לקנות בחנות גם אם לא מצויין עליהם כשרות כמו פסטות, שימורים מסויימים, חטיפים, קלוגס, תחליפי חלב ועוד. (קחו בחשבון שביום ראשון החנויות סגורות)
 

לדוגמה רשימת מוצרים כשרים בבולגריה: רשימת מוצרים כשרים בבולגריה
 

מהבית אפשר להביא אוכל להכנה מהירה כמו קוסקוס, פתיתים, פירה. ממליצה להביא גם קפה, סוכר, תה, מלח, תבליים בסיסים ועוד להתארגנות ליום הראשון עד שתקנו בחנות. כמובן אפשר להביא חלבי כמו גבינות קפואות (לעטוף טוב שלא יתפוצץ) ובשרים קפואים. ממליצה גם פיתות וממרחים כמו שוקולד וחמאת בוטנים לסגור פינה.

כלי מטבח- מנסיון שלנו כדאי לקחת מינימום סיר, מחבת, כפית ומזלג מברזל, סכין,  (שימו לב שאת הסכין יש לארוז במזוודה שהולכת לתא מטען ולא בטרולי או באחד התיקים שמעלים למטוס כי זה לא יעבור בביטחון)

רצוי גם חד פעמי בשפע.
 

תבדקו גם מה ניתן להכשיר במטבח- כיריים, תנור, וכו' ואיך בדיוק לפי הרב שלכם (כדאי לודא שיש קומקום בדירה או לפחות מכונת קפה שאפשר להרתיח בה מים)

אם אזכר בעוד דברים אז אני אוסיף

חדפ רגיל (פלסטיק, קרטון) אפשר לקנות בחול, אבל תבניות אלומיניום צריכות הכשר כי מורחים עליהם שומן או משהו כזה.

גם יש חנויות כאלה שאפשר לקנות כלים רב פעמיים ממש בזול, אם באים לתקופה אפשר לקנות כזה ולטבול אפילו בנהר ואחכ להשאיר שם מקסימום. לפעמים ייצא יותר זול

רק יש מדינות שפחות מוכרים בהם חד''פ מטעמי סביבה ירוקה (כמו גרמניה ששם זכור לי שחדפ פלסטיק יקר)

אבל לא נראה שבולגריה, רומניה וגאורגיה כאלה

אולי אפשר לשאול אנשים שהיו שם

כדאי גם להביא קולפן (גם אותו בתא מטען)

בשביל תפו''א ובטטה שקונים.

מוסיפה שקונים פירות וירקות תבדקו שהם לא מהארץ כדי לא להיכנס לשאלות של מעשרות

ממליצה להביא מהארץ כמה עוגות שנשמרות טוב כמו שמרים כי אין כמו לפתוח בוקר בחו''ל עם קפה ועוגה

לשבת- שימו לב שיש בעיית טלטול ותתכוננו בהתאם (חוט למפתח, להוציא דברים מהכיסים ועוד הלכות שכדאי לעבור עליהן)

לא להתייאש

אני נפגעתי מאוד מאוד מ2 רופאות שהייתי וזה גרם לי לא להתקרב לרופא/ת נשים כל סוף ההריון. (דבר לא מומלץ בכלל)

עשיתי בדיקות דם

הרגשתי תנועות

החלטתי שלא מסוגלת לעבור את ההשפלה שוב.

רק כשעברתי את התאריך הלכתי למעקב הריון עודף

לאחרונה הייתי אצל רופאה חמודה אחרי שבררתי הרבה

הגעתי רועדת ועם סחרחורת מרוב לחץ

אבל היה בסדר גמור ב"ה

פעמיים עם תרבית! לא משטח מהיר

וכן, קיבלנו אנטיביוטיקה חזקה יותר. אוגמנטין ולא מוקסיפן.

רפואה שלמה! 

זה טבילה בשבת, לא? ולא בתשעה באב..

ומבאס ההתעסקות הזאת😶

מוצאי שבת זה ליל תשעה באב...

אבל צודקת, משום מה לא עמד לי בראש שיש עוד אופציה..

הלוואי שאצליח מחר לעשות הפסק!

עושים את כל ההכנות בסוף הצום.

זה מעצבן כי זה יוצא מאד מאוחר, וגם כי קשה להתכונן כמו שצריך אחרי צום.

וגם המקווה מאד עמוס כי מגיעות נשים של שני לילות..

אז תנשמי עמוק לפני, כל מה שאת יכולה לעשות בחמישי שישי תעשי, יש הרבה דברים שמקצרים את התהליך.

וטיפ ממני- היה לי מאד קשה ההמתנה במקווה עצמו כי לא הספקתי לאכול נורמלי אחרי הצום. בפועל היה חכם אם הייתי לוקחת מיץ או משהו שקל לנקות מהשיניים במהירות, כדי שייתן אנרגיות בזמן הזה. 

לק"י

אלא אם כן נוהגים לא לגזור ציפורניים ולהוריד שיער וכו' בתשעת הימים (יש כאלה שנוהגים שמותר).

וגם אז, הייתי שואלת רב. ייתכן שבשביל מקווה מותר לעשות מיום שישי.

באמת נשמע מורכב...

תודה על הטיפים!

יש עוד הזדמנות....

לגבי הפסק- אין שום תאריך שמעכב לעשות. גם בתשעה באב עצמו.

לעומת זאת טבילה כן צריך לדחות למוצאי הצום..

מן הסתם שאין מניעה, אבל השאלה היא אם יש עניין..

כאילו אולי אם בית המקדש יבנה ויתבטל ט' באב אוכל לטבול יום קודם רק בתנאי שאעשה הפסק בזמן..

כי אני בד"כ עם שאלות בבדיקות של היום הראשון (בחירה שלי לנסות מוקדם יחסית)

כך שלעשות הפסק יום אחכ, יחסוך לי את השאלות האלו ככל הנראה.

יש לי משהו עם טבילה במוצאי תשעה באב, יום כיפור יצא לי פעמיים (תכלס למי שיש מחזור סדיר יכול להיות ככה הרבה פעמים..)

וגם יצא לי מלא טבילות בשבת

בקיצור לענייננו

אני ממליצה להתחיל כמה שיותר מוקדם עם ההכנות להשאיר לליל טבילה את המינימום ההכרחי.

להכין גם תיק לטבילה מראש.

לנסות לעבור את הצום הכי בטוב שיש גם מול הילדים כדי לא להגיע ללילה גמורה (אם זה אפילו זמן מסך לילד שייתן לך קצת זמן לישון ולאגור כח)

כדאי גם לדבר על זה מראש, שאולי אם אחד מכם ירגיש רע אחרי הצום אולי רק תטבלי ולא מעבר.. ככה שאף אחד לא יהיה מופתע ברגע האמת.

לגבי הפסק בשישי, אני הייתי מנסה

גם אם זה יוצר שאלות לכי תדעי אולי הפעם זה יעבור בטוב, אמן!

ותוכלי ללכת לבית המקדש טהורה!!! וואו מתרגשת מלכתוב את זה.

משהו אחרון שנזכרת בו עכשיו,

יש מקוואות שקובעים  תור מראש ומי שמגיעה בלי תור נכנסת בין התורים אם מתפנה וכו' 

אולי שווה לך לשקול לנסוע קצת רחוק יותר למקווה כזה ככה תכנסי ממש כמו ליידי בלי המתנה. 

ניסיתי הפסק בשישי, נחכה למחר בבוקר לשמוע אם הוא בסדר או לא...

מה אפשר לעשות מראש חוץ מציפורניים? שזה חוסך אבל לא כ"כ הרבה זמן...

וגם מראש הכוונה יום שישי? כשהטבילה ראשון בלילה?

וואו איזה אלופה את עם התזמונים של הטבילות.

אני האמת בקושי טבלתי, וכשטבלתי, זה היה בעיקר בשבתות

אבל אף פעם לא יצא לי משו מורכב באמת.

חשבתי עליך בשבת!

ובעז"ה שהכל יהיה בנחת ושמחה עם הרבה כח😀

היה כתמון פצפון בצבע אסור

מאכזב מאוד מאוד

ותודה שזכרת אותי!

לא להתאפר בשבת כבד מידי (למרות שעד ראשון ערב זה אמור לרדת גם ככה)

שיישאר לך רק אמבטיה שיניים עיון וזהו בערך.

מבינה?

אצלי תמיד הטקס של הציפורניים והשיער יכול לקחת נצח לכן מבחינתי אם עושה את אלה מראש חסכתי חצי חחח 

מראש?

באזור ירושלים?

אישית אני עושה גם חפיפה טובה לפני שבת, זה לא מחליף את החפיפה של הטבילה אבל כן מקל עליה. אולי זה פסיכולוגי

ומה שנשאר אני לא מורידה

הבנתי שאם זה לא מפריע לי ביומיום לא צריך להוריד למקווה

אז ההכנות ממש קלות

ציפורניים מראש וזהו חפיפה והכל זה סבבה

והרוב חזר עם השנים ממש מעצבן

בינתיים לא הסרתי שוב.. 

יש מכשירים ביתיים

וגם במכונים זה זול יותר

וזה מקל על החיים בטירוף

יש לי בערך 4 או 5 שערות להוריד בכל אזור, לא לוקח לי הרבה זמן בכלל

אבל אני באמת אוריד את זה לפני רק כדי להוריד ממני את העול..

כל הכבוד לך שבדקת אפילו שזה משהו שלא בא לך בטבעיות!

מאחלת לך שהבת שלך תמיד תהיה עטופה רק באהבה

אני מאוד מתלבטת אם להקליט ואם כן איך.

הקטן שלי נמצא אצל מטפלת פרטית שאנחנו מכירים כבר שנים!

אני בעצמי הייתי אצלה, כל האחים שלי.

כל מי ששולח אליה זה רק כאלה שאחים של ההורים היו או אחים של הילדים.

והיא אישה מהממת ממש

אבל

אא לשאול אותה יותר מידי, היא ישר משדרת שכאילו מה זה אני לא סומכת עליה? היא תמיד תענה כמובן אבל מורגש שהיא לא מידי אוהבת את זה

וזה תמיד היה ככה, כל השנים

וגם אמהות אחרות מרגישות ככה

הילדים תמיד היו מאוד מבסוטים אצלה, עם תאבון בריא, שמחים, רגועים, נרדמים די בקלות, מתפתחים יפה, חוזרים עם טיטול נקי תמיד!

היא מאוד אחראית ומסורה וחמה ואוהבת

עברתי על העמוד של המטה למאבק למען הילדים ושום דבר מהדברים האדומים לא מתרחשים למעט מצלמות שאין אצלה.

אז למה לשלוח מקליט?

כי נתקלתי בקרוב משפחה שלה שאמר לי שהיא כבר גמורה מהעבודה וקשה לי כי היא בזה המון שנים אבל במצב שלה היא לא יכולה להרוויח יותר במקומות אחרים.

אמאלה

וזה ממש לא מורגש לי ביומיום.

הבעיה שאם חס חס וחלילה היא תופסת את המקליט היא תכעס מאוד מאוד.

היא מהדור של פעם, פעם אף אחד לא היה שולח מקליט, מבחינתה אנחנו סומכים עליה במאה אחוז, יש לה כל שנה בערך 400 אחוזי רישום. היא באמת משהו מיוחד.

ואני לא רוצה לוותר עליה

אז בבקשה בלי תגובות של שחור לבן כי לא הכל ככה בחיים.

היא חשובה לי ואני אוהבת אותה אבל את הילד שלי עוד יותר

מתלבטת אם יש דרך לבדוק את הדברים ולהרגיע את עצמי בדרך שהיא לא מקליט

מקווה שהצלחתי להעביר את הסיטואציה כמו שצריך ואת המורכבות.

(אני מידי פעם מגיעה באמצע היום בלי להודיע לה ומאוד שמחה ממה שאני רואה).

זה שהיא גמורה מהעבודה לא אומר בהכרח שזה מתבטא על הילדים. אבל כמובן שיכול להיות..

אפשר לבוא בזמנים היותר קשים - האכלה/הרדמה ולשמוע מה קורה מבחוץ.

אפשר לגלגל איתה שיחה ולשאול איך הולך לה ואם זה נהיה מעייף עם השנים ואם היא חושבת להכניס איתה עוד עובדות - ולראות איך היא מגיבה. הרבה פעמים מי שיש לה מה להסתיר או תתגונן או תבטל את החששות.

אם חשוב לך דוקא מקליט אפשר לחשוב על דרכים להסתיר.. יש היום גם הרבה מקליטים שממש לא נראים כמו מקליטים. מוזמנת לפרטי אם בא לך פירוט 

לפעמים היו בכיות (שזה בסדר בעיניי), אבל שמעתי אותה מרגיעה ומדברת ברכות לילד שבכה.

ולפעמים היה ממש רגוע וכשנכנסתי באמת הכל היה נראה שליו.

אולי אני צריכה לכוון להגיע בשעות הכי לחוצות באמת.

ולגבי שיחה, אני מדברת איתה הרבה. יכולות גם סתם להתכתב בוואצאפ לפעמים.

היא כן אומרת שכואב לה הגב ויותר קשה להרים את הילדים אבל נגיד בשטיפה שלהם אחרי ארוחה היא מצאה לעצמה שיטה ובמקום להרים כל ילד היא מביאה לכל אחד קערה והוא טובל את הידיים שלו ואז שוטפת להם פנים. מבחינתי אחלה שמצאה דרך להקל על עצמה ועדיין הילדים נקיים.

ואני יודעת שיש מקליטים שבקושי נראים, כבר דיברתי עם המטה למאבק אבל משהו מרגיש לי מאוד לא נח והפחד הזה שאולי איכשהו היא תגלה, מרגיש לי על גבול הבגידה🙈

יש בה משהו ממש מנרמל❤️

אני עוד במחשבות על זה, אבל עזרת לי

ו@אוהבת את השבת בעיקר בגלל המשפט ההוא של הקרוב משפחה על זה שהיא כבר מותשת וקשה לה...

אבל אני באמת לא יודעת כמה זה נצרך ואפ זה הדבר הנכון

רק כי היא לא אוהבת שאלות?

גם 4ני לא אוהבת שאלות שמנסים לבדוק אותי כזה..

להחביא אותם ברוך השם.

תתייעצי עם המטה.

אז מה אם היא תכעס? עדיף תמיד להיות בלב שקט

תמיד צריך לפתוח עיניים ובטח שיש חשד סביר

תמיד להיות עם יד על הדופק

במקרה כמו שלך הילדה לא היתה רגועה והיו סימנים כמו שיינת

אבל לשלוח מלכתחילה עם מקליט??

סוג של אמון בסיסי שאם אין אז לא היתי שמה בגן

הבת שלי לדוגמא העלו אותה לכתת האמצע של הגן מכיתת תנוקות

ולא היה יום שלא היתה בוכה

היה איזה יום שיא אחד שחזרה מוזנחת שיא ואמרתי למנהלת עד כאן או שחוזרת לתנוקות או שמחר היא לא בגן!

ולא היתי צריכה מקליט בשביל זה

ורק אז להקליט? על זה אני אוכלת את הלב

כמה סבל הייתי חוסכת ממנה

ובואי המצב היום במעונות לא מזהיר, ככה שעדיף להקליט מראש

אם כבר שמים מקליט, אז יש יותר היגיון לשים בתחילת שנה, כשעוד לא מכירים את המטפלת.

גם כדי לדעת כמה שיותר מוקדם אם יש התנהלות בעייתית.

וגם כי אחרי שמכירים יותר ונוצרים יחסי אמון, אז לשים מקליט עשוי להיות יותר פוגע.

אבל בתחילת שנה זה בעיני יותר מובן שאת באמת לא מכירה ולא יודעת איך המטפלת, ואת רוצה לשמוע קצת את הלך הרוח בגן ולהיות רגועה בהמשך השנה.

(דווקא תחילת שנה זה זמן שמן הסתם יהיה הרבה בכי כי זה זמן הסתגלות. אבל בכי זה לא מדד למשהו לא תקין. עיקר השאלה היא איך המטפלת מתייחסת לבכי).

כותבת לא מניסיון. באופן אישי ב"ה זכיתי למטפלות מדהימות לילדים שלי, שאני באמת סומכת עליהן בעיניים עצומות, ויודעת שטוב לילדים שלי אצלן.

לא מערער אותך השרשורים שנפתחו לאחרונה?

כאלה שסמכו על המטפלות אבל גילו דברים לא טובים עם המקליט?

אבל לא יודעת אם הייתי מרגישה ככה עם כל מטפלת.

ב"ה זכיתי למטפלות באמת מיוחדות. שולחת אליהן בלב שקט לגמרי...

יש נשים באמת מיוחדות, נשות קודש.

שהקב"ה ישלח להן שכרן

שרשורים כאלה

יש המון מטפלות שלא מתאימות לתפקיד

גם אני לא שמתי מקליט

אני יכולה להתרשם ממטפלת בשיחה פשוטה

מטפלת שמתאימה ואוהבת את העבודה

תעשה אותה כראוי

הילדה שלי אצל שכנה

שהיא חברה מאוד מאוד טובה

וגם כשיש ימים קשים היא משתפת אותי וואי היום אחד הילדים בכה מלא או הייתי רעבה ולא היה לי דקה לאכול

וכאלה שיתופים שאני יודעת שאם היה לה מה להסתיר היא לא הייתה משתפת....

וגם פעם ישבתי אצלה בזמן של הגן ולמדתי כי לא היה לי חשמל בבית

וראיתי את ההתנהלות

ואין לי שום עניין במקליט...

האמת כששמתי אותה תקופה אצל מישהי אחרת, לא אהבתי אותה, לא הייתה לי סיבה אמיתית ויכול להיות שהיא מהממת אבל לא הייתי רגועה ואחרי שבוע הוצאתי אותה

ואיך לעשות את זה?

באמת יש לי ילדה שבוכה המון בלילות. אבל השבוע מסיימת את המעון אז לא רלוונטי. אבל ממש אשמח לשמוע לשנה הבאה!

לא יודעת אם בעלי יהיה בעניין אבל אני אשכנע אותו.

בכל אופן אשמח ממי שעשתה שתגיד לי איפה שמה את התקליט ואיפה קנתה.

וכל מה שצריך לדעת. תודה!!

עם הימים שעברו עד שהחלטת לחתוך ולהחזיר לכיתת התינוקות? ימים שאין לך מושג מה עבר עליה ואין דרך לדעת איך התייחסו אליה?

ואיך את בטוחה שבכיתת התינוקות טוב לה? מדובר בסוף על אותה מנהלת. אולי בכיתת הבוגרים המצב ממש מזעזע ובכיתת התינוקות אין הזנחה אבל יש צעקות וחוסר סבלנות או דברים אחרים שאין לך דרך לראות? רוב הסיכויים שהכל בסדר אבל למה לקחת סיכון של אפילו יום אחד?

האמת שהדוגמאות שלך רק מחזקת אותי שצריך לשים מקליט בהתחלה. ברור שאם יש סימנים ברורים כמו בכי כל יום אז מוציאים, אבל למה להגיע לשם? זה אומר שהתינוק כבר למד והבין שזה מקום לא טוב, וזה לא קורה ממקרה אחד בודד.

אמון זה דבר חשוב. כמו שכתבתי כמה פעמים בשרשור הקודם- לדעתי אני יכולה לתת אמון ועדיין להיות עם יד על הדופק ולבדוק פעם-פעמיים. אגב באופי שלי הכי קל לי לתת אמון ולעצום עיניים... לא פשוט לי להקליט. אבל בשכל אני מבינה שזה יותר חשוב.

זה משהו שקשה נפשית להתמודד איתו

אין הרבה שיבחרו לעבוד במעון- אנשים שבאמת אוהבים ילדים קטנים ונהנים מהעבודה במעון...

ועם השנים זה שוחק

אז אולי קיבלתי המלצות ממשהי מעולה לפני 5 שנים, אבל היום היא כבר שחוקה נפשית וקשה להכיל בכי של 6 תינוקות במקביל

אפילו לאמא יש רגעי משבר, אבל אמא עדין תראה קודם את הילד

מה שמטפלת יכולה להרגיש שהתינוק תוקף אותה, היא מתחילה להרגיש את זה כדבר אישי נגדה

זה לא אומר שיגיע לכדי אלימות אבל כן שמים לב בהרגשה של התינוק

תינוק צריך את החום ואהבה, שקשובים לצרכים שלו. זה לא אידיאלי לשים תינוק במעון אבל כולנו צריכים את זה

אני למשל עם תאומים, לא יכולתי יותר. ברחתי לעבודה. אפילו עם אחת היה לי קשה בחופשת לידה. בסופו של דבר עשה לי טוב לחזור לעבודה.

אבל זה לא האידיאלי לתינוק

עם כל הרצון הטוב של המטפלות, אחת על 5-6 תינוקות זה מאוד לא פשוט. כשהתינוק לא בסביבה המוכרת לו, שמפתחים חרדת נטישה או תחושות שלא מקבלות מענה.

זה לא אומר שאני לא נותנת אמון, זה פשוט שאני מבינה שיש פה משהו די בעייתי גם אם מאוד נצרך לנו כאנשים עובדים

יותר נכון פחדתי לשים, שמא יגלו.

בסוף שמתי, ועכשיו אנחנו מנסים לתקן נזקים כדי שהילד שלי יוכל להתחיל שנה יותר בטוב ממה שהוא עכשיו.

אז אני הייתי חכמולוגית וחשבתי שאסתדר בלי, ואז כשהבנתי שמשהו קורה שמתי מקליט והוצאתי מהגן.

אם הייתי שמה מההתחלה הבן שלי לא היה ניזוק כנראה....

מאז לא מעניין אותי אם זה מוסרי או לא ומה יקרה אם יגלו כל הילדים שלי הולכים עם מקליט בגילאי הגן.

אני שומעת רק במקרה שרוצה לדעת מה קרה בגן באותו יום, אם לדוגמא הגננת אומרת שהתנהג לא יפה או שהילד מספר משהו שאני רוצה להבין מה באמת קרה.

ואגב הילד שאיתו זה קרה בן 4.

לשאלות שלי על הגן הוא לא התלהב לשתף אבל הוא בכללי אחד כזה שלא משתף (ככה חשבנו עד שנגמר הגן ואז גילינו שהילד מדבר יותר מהגובה שלו)

מראש והייתי מונעת ממנו את זה.

כבר קניתי מקליט ולא שמתי כי לא רציתי לפגוע בהן, בסוף פגעתי בילד שלי.

ועכשיו הלוואי שנצליח לתת לו כלים לבנות את האמון מחדש בצוות ולחזור לשחק יפה עם חברים, רק לא יודעת איך לגרום שהחברים יראו שהוא חזר להיות החבר הטוב ויתנהגו אליו יפה

מקווה שההפסקה הארוכה מהגן תעשה את שלה וגם החברים ישכחו איך הוא היה כשהציק להם

מבינה אותך מאד.

אם הצוות מתחלף והצוות יהיה טוב - גננת טובה יכולה לעשות קסמים. ממש ככה.

מבחינת הילדים אם יש לך דיבור עם אמהות של ילדים שהיו חברים שלו(והן לא חטטניות) אז אפשר להגיד שהיתה לו תקופה קצת קשה והיית רוצה שיחזור יותר לקשר עם החברים, להפגיש בבית ביחד, לתווך אם צריך, לפרק זמן קצר, אחכ להאריך וכו

חשבתי רק על גילאים צעירים יותר.

מה גרם ךך לחשוד?

שתמיד אמרו שהוא מצטיין ומקבל פרסים ורק שבחים פתאום הוא הפך להיות המופרע של הגן

ואז זה התחיל גם בבית וראיתי שממש ממש קשה להשתלט עליו אז שאלתי אותן איך מתמודדות ואמרו שמסתדרות ומוצאות דרכים להרגיע אותו

ולא הפסיקו לשאול מה השתנה בבית שגרם לזה

וכששאלתי את הילד לא הסכים לדבר על מה שקורה בגן

הסייעת פלטה לי משהו על דרך ההתמודדות ושאלתי את הילד על זה ולא הסכים לדבר.

אז שמתי מקליט וגיליתי שזה עוד יותר גרוע ממה שאמרה, ואחכ כשעימתתי אותה עם זה היא טענה שזה לא היה. (היא וכל שאר הצוות)

ואז כשאמרתי לילד שאני יודעת (לא כשאלה, אלא כעובדה) שזה מה שהסייעת עושה הוא כבר סיפר לי מעצמו

אבל - שלא תדעי חלילה, ילדים חזרו מתוקתקים הביתה,חיבקו את המטפלת בבוקר ומאחורי הדלת השם ישמור

אז כן מקליט לדעתי

שזה לא יתגלה

הבן שלי מרגיש לי ממש בטוב עם המטפלת שלו, ויש עוד המון אנשי צוות מסביב... עדיין ממליצות?
ועל מה שמות את המקליט? העלד מגיע רק הוא, עם בגדים וזהו....

וקשה להתמודד איתם

זה לא אומר שהגננות לא מספיק טובות

בטח שלא במצב כזה שמראש את יודעת שזה מורכב. זה שווה כל שקל.. זה מהניסיון (המר) שלי..

בכל מקרה המון בהצלחה וחיבוק על הסיטואציה..

לא חושבת שהחיסכון בכסף שווה את ההתערבות המוגזמת בפרטיות שלכם.

גם אם זה היה דורש לעשות 4 "חופשות" קטנות כל  אחת של שבוע בבית ריק אחר זה היה שווה בעיני.

יש הרבה קבוצות של אנשים שנוסעים לקיץ ומסבלטים את הבית.

אבל חמי וחמותי הם מהסוג הכי פחות מתערב שיש... נתנו לנו לגמרי את המרחב. ויש להם גם בית מאוד גדול.

אצלנו זה היה לא יותר מחודש, גיסי וגיסתי הרבה יותר. נראה לי שעם כל האופי המקסים שלהם זה היה לי קשה יותר מדי זמן...

במצב כמו שלכם לא הייתי מנסה אפילו...❤️

מצד שני נשמע באמת מאתגר כזה מצב

שווה כנראה לשכור דירה לחודש 

בעיני זה מובן מאליו ולא היתי חושבת על אופציה אחרת

גם כי לא חושבת שזה נכון ליפול על ההורים

ובטח אם הקשר מורכב

רוצים להיות עם הנכדים

וגם כנראה יעלבו שנגיד להם שלא באים

אם לכם זה לא נכון..אז לא

מקסימום.קפצו לבקר..לא צריך לגור אצלם חודש

שתשתלם לכל הצדדים..

במהלך השבוע אצל ההורים, שיש-שבת-ראשון סאבלט או צימר, כך שתהיה לכם נשימה, ולהם.

כן יעזרו לכם עם הילדים, אבל שבתות שבהם רוב הזמן בבית יהיה לכם פסק זמן

לא כי לא נעים

ולא משום סיבה

פשוט אל

אחרי שגרנו לבד 6 שנים

עד שקיבלנו את המפתח לבית

שרדתי כדי לספר

לא קל

נושכים שפתיים

מה שלא הורג מחשל

למעט כמה ימים שזה התחלף בכבדות בבטן ובחילות כאלה.

שבעה מפרוסת לחם אחת (מתביישת להגיד רק 4 משביעות אותי)

את בעצם אוכלת ארוחות קטנות לעיתים תכופות

ודווקא במצב של קיבה רגישה זה מאד נכון.

(אני סבלתי מהליקובקטר. לא זכורה לי כזו תופעה)

ואולי באמת כדאי לתגבר שתיה

זהו..שאני לא רוצה לאכול כל שעתיים..אין לי תיאבון בכלל. וזה גורם לי לקושי נפשי כי אין לי באמת רצון לאכול, אוכלת רק כדי להרגיע את הבטן המכרסמת מרעב...

שנה שעברה נראה לי. אולי יותר

גם צמים גרוע...

היינו אצל ההורים, כמתוכנן. בלילה אחרי שהתאוששנו נסענו לבית, עשינו סיבוב די רציני להגיע למקווה תורן. הגעתי ב11 בלילה, התארגני שם בזמן שבעלי עם הילדים הישנים באוטו, טבלתי ונסענו הביתה.

יחסית לסיטואציה שרדנו יפה.

בהחלט סרט..

איך את כבר יודעת מתי הטבילה? 

אחרת זה לא יכול להיות.

שנוהגים לספור אחרת.

אני יודעת שאם מקבלים אחרי השקיעה, הספירה מתחילה בעצם מהיום למחרת.

אבל למדתי כאן שיש הרבה הנהגות ופסקים שונים. אשמח שתאירי את עיני.

היא קיבלה בשלישי בלילה זה בעצם יום רביעי.

ואז סופרים רביעי, חמישי, שישי, שבת ראשון.

ראשון שאחריו זה ט באב והיא טובלת במוצאו

בדרך כלל האורך של הדימום קבוע, לא?

אם זה לא אחרי לידה/ גלולות חדשות.

ככה אצלי בכל אופן....

ולפותחת- אכן לוגיסטיקה מורכבת. אני אישית הייתי שוקלת לקחת עזרה בתשלום במקום להיות אצל ההורים. יש הרבה קייטנות בשעה באב, ולשאר הזמן מביאים בייביסטר לקטנים ממש ואת הגדולים מושיבים מול מסך.

צום קל והרבה כוח!  

מעניין.

צריכות זמן להתאושש. והם פתוחים עד ממש מאוחר

בד"כ יש עומס גדול יותר של נשים כי מגיעות גם נשים שהיו אמורות לטבול בליל תשעה באב.

אחרי שיוצא הצום, אוכלים בנחת, מתאוששים קצת ואז הולכים

נזהרים מאד עם האמבטיה כי זה עלול לעשות סחרחורת

אולי כדאי להתייעץ עם רב מה אפשר ואיך אפשר להקל

ומבחינה טכנית- אם יש לכם אפשרות לחזור אח"כ הביתה כמובן עדיף.

לי באופן אישי יצא פעם שהייתי צריכה לטבול במוצאי תשעה באב

זכור לי שעשיתי חלק הכנות לפני הצום כדי שיהיה לי קל יותר אח"כ

כמובן שכהרגלי בסוף לא יכולתי לטבול כי התחיל בבוקר תשעה באב דימום.....

טבילה במוצאי כיפור..

אכלתי נחתי והתארגנתי לטבילה.

פעם אחת הייתי אצל ההורים פעם שניה לא.

כן אייעץ לך לראות מה יעזור לך בצום. אני ניסיתי המון דברים כי בסופו של דבר הייתי צריכה לטפל בילדים שלי, כך או כך..

ניסיתי קלי צום, בי פולן וכו. והדבר שהכי עזר לי זה לשתות המון תירוש ביום שלפני. לפחות חצי בקבוק. כן זה מגעיל ואני לא אוהבת אבל מכריחה את עצמי כי זה עוזר ממש ממש בצום.. 

לא סוף העולם.

מה שאני עושה זה לעשות הפסק יום אחרי, כי מעדיפה לא לדחות טבילה אלא הפסק.

אני עושה את זה תמיד בשבתות כי אין לידי מקווה וזה סיפור. אז גם אם נקייה בשישי אני אעשה הפסק בשבת.. 

אבל הכי טוב שכל אחד ישאל את רבו. 

מניחה שיש הבדל גם בין העדות השונות

מצטרפת לבאסה,

אמורה לטבול אולי בליל שבת (אם יצליח ההפסק ביום החמישי ולרוב זה לא הולך)

ואז מוצ"ש לא טובלים כי ליל תשעה באב

ואוף אוף אוף מוצאי תשעה באב

הבנתי שהמקוואות מפוצצים

תמיד אני גמורה אחרי צום ועם כאבי ראש הזויים

הדבר היחיד שהתנחמתי שאני יכולה להתקלח חופשי במוצאי תשעה באב (אצלנו בעיקרון מחכים עד לי' אב בחצות, למרות שבדר"כ לא מסוגלת לשרוד את זה ומתקלחת כבר בלילה אבל עכשיו זה יהיה מלכתחילה )

אה וגם נהיה מותרים בחופש שתיכננו, זה גם נחמד.

שבשנתיים האחרונות טבלתי פעמיים במוצאי תשעה באב ופעם במוצאי יום כיפור.

והרגשתי שהייתה פשוט סייעת דשמייא עם הצום!

נכון התארגנתי קודם טוב... לקחתי בי פולן והקפדתי על שתייה ואבטיח. אבל היו עוד צומות שהתנהלתי ככה וברור לי שהסייעתא דשמייא הייתה בזכות מצוות הטבילה. אחרי הצום נחתי קצת ואז התארגנתי. שנה שעברה עשיתי את רוב הארגונים למקווה לפני תשעה באב - זה היה מוזר.. 😅

בנתיים נראה כי המוך פתר את המצב
כבר התחלנו לגבש פתרונות מתוך מה שנשמע כאן... כמעט מתבאסת שלא יצא;)
 

לא תמיד רואים בבדיקה משהו עקבי ולפעמים תלוי בריכוזיות השתן ..בכמות שתיה

אצלי בימים הראשונים זה לא מובהק ההתחזקות..

אחרי שבוע כן רואים הבדל יותר משמעותי

אבל אני בודקת מוקדם

חוץ מלחכות בסבלנות או לעשות בטא אין תשובה מוחלטת

ובהריון צעיר הגיוני שזה חלש.

אם את רוצה להיות יותר בטוחה, תעשי בדיקת דם או בדיקה ביתית עוד כמה ימים. 

אחכ העליה משתנה...

בשעה טובה 

ייתכן וירוס. יתכן דלקת בשתן. יתכן סתם שיניים.

איך היא עם התרופות?

ויש לה חום של 40.5 שלפני שעה היה 38.5

בקיצור אלך מחר לרופא ונראה כבר איך נתקדם

בטח שלא יורד עם משככי כאבים.

להתקשר לאחות המוקד!

בכל מקרה הייתי הולכת לרופא כי זה כמה ימים.

אבל לפי מה שאני יודעת צריך שהאקמול יוריד את החום, אבל זה לא אומר שלגמרי.

אם ירד קצת זה גם נחשב שהוא הוריד את החום.

איך שאני מכירה את הרופאה שלנו

אז אם לא היתה רואה סימני דלקת או מחלה אחרת

היתה אומרת לנו לחכות עוד יום או יומיים ואם לא יורד החום אז בדיקות דם.

אבל אותי זה מרגיע לדעת שרופא ראה את הילד

אבל בגלל שכבר עברנו פעמיים את הסרט הזה של דלקת שגילינו רק בבדיקות דם אחרי שחיכינו וחיכינו שניה לפני אישפוז מעדיפה לתפוס את זה בזמן ולטפל.

נראה מה היא תגיד

הרופאה אמרה שהתרופות להורדת חום מורידות בערך במעלה וחצי.

אחרי 5 ימים של חום ממש גבוה (40 ועם נורופן 38.5) ירד לגמרי...

אבל הלכנו לרופאה ועשינו בדיקות דם.

מעדיפה את הדירה הקטנה הזו, ולא חלילה לפספס משהו. עשינו לו גם בדיקת שתן

בהנחה שהיא לא תמצא משהו בבדיקה. החום שלה כרגע נושק ל 41, היא מלחיצה

אצל בנות זה בעייתי לעשות בדיקת שתן היא סתם צורחת וזה לא נעים

ספירת דם ברור לי שנבקש לעשות

זו בדיקה יחסית פשוטה, ואצל בנות יש סיכוי גבוה יותר לדלקת.

אבל באמת מסובך יותר לעשות ...

תנסו לעשות המקסימום לא תצליחו.

עשינו ספירת דם ולפי זה נדע אם ללכת למוקד ולעשות בדיקת שתן. החום בסוף ירד בלילה עם נורופן לכן לא נסענו

מחכה לתוצאות

אף פעם לא היה לה דלקת בשתן לכן לא בטוחה שזאת הסיבה

בתקווה שלא תזדקקי עוד,

וגם לא אף אחד אחר,

רציתי רק להוסיף שבחום כ"כ גבוה - יש חשיבות לראות רופא זמין, גם אם זה אומר להגיע למיון באמצע הלילה.

חום כ"כ גבוה מסוכן פעמיים:

גם כי בפני עצמו הוא עלול לגרום לסיבוכים בפני עצמו (למשל פרכוסים), וגם כי הוא יכול להעיד על סערה שמתחוללת בגוף כמו זיהום חיידקי שדורש התערבות מיידית.

רופא ילדים יידע לבדוק במקרה כזה כל מיני אפשרויות שיכולות לרמוז על מקור הבעיה (כמו פריחה, קשיון בעורף, דלקת גרון/אוזניים, להקשיב לריאות וללב),

 וביחד עם הערכה כללית של מצב התינוקת ועם בדיקות נוספות כמו סטורציה, לחץ דם, דופק, שתן ודם (בבית חולים מקבלים תשובות תוך דקות ספורות),

הרופא יכול להחליט שהמצב מחייב טיפול דחוף אפילו אם הוא עוד לא יודע בדיוק מה מקור הבעיה.

במצב כזה אפשר לתת אנטיביוטיקה ומורידי חום ישר לווריד, כך שההשפעה תהיה הרבה יותר מהירה ומדויקת מאשר תרופות פומיות. 

(נכון שלימדו אותנו שלא לוקחים אנטיביוטיקה בלי לדעת בוודאות שיש זיהום חיידקי, אבל זה טוב ויפה למצב רגיל. במצבים שבהם יש חשש שהמחלה יותר מסוכנת מאנטיביוטיקה שניתנת לשווא, מתחילים טיפול מיד בלי לחכות)

בבית חולים מתקבלות תשובות לבדיקות דם תוך שעתיים עד ארבע שעות. גם דחופים

רק בדיקות מסויימות מאוד מגיעות מהר.. לצערי הרב יש לי ניסיון עשיר עם בתי חולים

בתל השומר תשובות של בדיקות דם מהמיון מגיעות תוך דקות, גם לרופא וגם למטופל עצמו (הוא מקבל לינק לטלפון לצפייה בכל הבדיקות)

לעוד תגובות.

מישהי יודעת אם מקבלים שמירת הריון על סכרת הריון?

אני עובדת בעבודה שדורשת ממני להתאמץ וקשה לי כבר..

בטח לא אם את יחסית מאוזנת

אציין שבאופן כללי קשה ממש לקבל מביטוח לאומי הכרה בשמירה.

אם קשה לך ואת לא מרגישה טוב אפשר אולי לקחת מפעם לפעם יום של חופשת מחלה

ולא בגלל סיכון לעובר

אבל צריך רקע שיתפוס

נגיד את כאובה ממאמץ - יש לזה תיעוד?

איזה מאמץ זה בדיוק?

זה יותר פנייה לרופא תעסוקתי שייתן המלצה

וגם אז, קחי בערבון מוגבל כי זה לא מבטיח אישור של ביטוח לאומי

שמירת הריון...

אם המאמץ בעבודה עלול לגרום סיכון לאם או לעובר זה יכול להצדיק שמירה

(לדוגמא הרמת משאות, שאיפת חומרים מסוכנים או עבודה בקרבת מכונות מסוכנות, מורה לכושר גופני, וכד')

את במעקב הריון בסיכון כי את צריכה מעקב מדוקדק אחרי הקלאבפוט ואחר הסוכרת

אבל לצערי שניהם לא מצדיקים שמירה

חיבוק ענק

אני בטוחה שקשה לך מאד

גם המתח והחוסר ידיעה על העובר

וגם ההתמודדות עם הסכרת

ולשאלתך הטפסים שצריך למלאות

הם טפסים של ביטוח לאומי

את יכולה להסתכל כאן

תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון (330) - אמהות | ביטוח לאומי

שמצליחות להוציא על סימפוזיוליזיס קשה. אני לא הצלחתי לקבל בגלל זה.

קבלתי כשהייתי בהריון עם תאומות זהות אבל בגלל הסיכון שבהריון ולא בגלל הסימפי'

אבל אף פעם לא שמעתי על אישה שקבלה בגלל סכרת הריון.

3 חודשים אחרונים

ו6 חודשים אחרונים

ואז נותנים לך את הגבוה מביניהם.

לגבי אם ימי מחלה שניצלת נכנסים לחישוב של הממוצע אין לי מושג

כי הביטוח לאומי מסתכל על השכר ברוטו שעליו שילמו ב"ל.

ולכן גם דמי מחלה נכללים וגם ימי חופשה.

היו תוצאה של חוסר בברזל.

לי היה המוגלובין נמוך ומאגרי ברזל נמוכים.

אני יודעת ש  B12  קשור לברזל אבל לא יודעת להסביר את הקשר.

עוד לא ראיתי תינוק שאמר "לא" לבובה של פו הדוב או לרכבת / משאית...

עם הדברים האלה אי אפשר לטעות.

ובכל מקרה מביאים פתק החלפה ואז בכלל אי אפשר לטעות.