פורום הריון ולידה (עמוד 201)

שאת מחפשת. סליחה שאין לי מידע יותר מדויק..

הם נמצאים בירושלים שכונת הר נוף..

אם ביתר עילית רלוונטי לך - מכירה גם שם חנות שקיבלתי עליה המלצות מנשים שסומכת עליהן אבל לא יצא לי ללכת שם. 

כשאת הולכת - תלכי על הבגד ככה תראי שזה באמת מחמיא לך 

אבל ממה שאת כותבת לא רואה סיבה להפסיק לנסות.

אם את שואלת אם להתחיל טיפולים אז צריך לשקול יותר בכובד ראש אבל טבעי לא חושבת שכדאי להפסיק.

סה"כ רוב הילדים גם לאמהות מבוגרות נולדים בריאים ושלמים ובסביבה שלי רוב הנשים יולדות גם אחרי גיל 40.

כמובן אין ודאות על כלום, אבל בע"ה כן יש סיכוי טוב להריון ולילד בריא בע"ה 

תודה רבה על התגובה, בסביבה שלי פחות מפרגנים. אומרים לי להגיד תודה על מה שיש ברוך השם ולהתמקד בהם ושאני כבר מבוגרת מידי

ברור שאני מודה כל רגע ושום דבר לא מובן מאילו בעייני אבל זה לא סותר את הרצון שלי ואני מרגישה שלא מבינים אותי 

אומרת צריך להכנס כשיקול. ל2 הצדדים.

יש טענה רציונלית? אפשר לבדוק אותה.

למשל טפ אומרים לך שעלול להיוולד ילד עם תסמונת דאון, תבדקי מחקרים וסטטיסטיקות, ולפיהם תחליטי אם זה סיכון שאת מוכנה לקחת.

אומרים שלא יהיה חל כח לגדל תינוק? תחשבי על עצמך מה הכוחות שלך, ותחליטי.

בעיניי "את כבר מבוגרת" זו לא טענה שיש צה להתייחס אליה.

לא מצחיק בכלל

נשמע חוויה לא םשוטה שבהחלט הגיוני שתשאיר רושם כזה

מחזקת את ידייך לטפל בעניין כדי שלבת שלך ולך יהיו את החוויות הכי טובות שיכולות להיות לאמא ובת

אני דווקא גדלתי עם הרבה בנות ויש לי בת ב"ה וזה יכול להיות כל כך כיף ומהנה

יפה שחשבת על זה ❤️❤️

והערכתי את זה שאת שמה לב לזה

בדרך כלל אנחנו נוטים להדחיק

ודווקא סיטואציה כמו שאת מתארת בהחלט עלולה לפגוש אותך בחוויה עם הבת שלך בע"ה

בטוחה שתהיי אמא שהיא חברה שלה עם כזו יודעות ורצון😅

קצת מזדהה...

היה לי קשה לחשוב שתהיה לי בת

בכללי שאצליח להסתדר עם בנות

היו לי המון סטיגמות על נשים

ושנאתי סגנון דיבור נשי של אהובה, יקרה, הרחם שלך עוטף אותך ובלה בלה...

תמיד גברים נראו לי פחות דרמות פחות כאב ראש, פחות תחרות ועוד ועוד...

ו... נולדה לי בת ראשונה.

הכי מתוקה בעולם.

ועד היום אני יותר אוהבת להסתכל על עצמי כאדם באופן כללי, עם תכונות ואישיות ולא עכשיו להכנס ל"מעגל הנשי" החם והעוטף...

אבל אין לי בעיה להיות בקבוצות נשים כמובן ואוהבת את זה פשוט בגלל החברה...

האם ללכת לטיפול ריגשי בשביל זה?

תלוי בך

כמה זה מפריע לך, כמה היית רוצה לברר את המקום הזה, לאן את שואפת, מי את רוצה להיות

וכו וכו...

והרבה מזל טוב!!! 

אני גם גדלתי בין המון בנים, למזלי באיזה שהוא שלב נולדה לי אחות ככה שזה לא היה לגמרי לבד

מזדהה עם החוויות לבנים- אבא שלי היה לוקח אותם לים, לבריכה, לשמחת בית השואבה, לבית כנסת בזמן שאני נשארתי בבית כי אמא שלי פחות יכלה לקחת כי הייתה בין הריונות או עייפה מהעבודה.

החלום הכי גדול שלי בתור ילדה היה שתצוץ לי אחות גדולה...

מצד שני הרגשתי ייחודית ואהבתי את המקום שלי, הרגשתי שיש לי המון דומיננטיות ומרחב מעצם זה שאני בת. בין בנים.

אני חושבת שהתינוקת המתוקה שתהיה לך תעזור לך לחוות חוויה מתקנת ותראי את הכיף היופי שיש דווקא בבנות.

בעזרת ה' הריון קל ותקין וידיים מלאות!

שנהייתי אמא!

ההריון, הלידה והאימהות ממש פייסו אותי עם היותי אישה (מה שהמטפלים השונים שראיתי לא הצליחו לעשות אגב).

ועוד משהו:

לפעמים יש דברים שאנחנו תקועים איתם והדבר היחיד שעוזר לנו להתגבר עליהם או לשחרר אותם, זה כשנולדים לנו ילדים ואנחנו מבינים שאם אנחנו לא רוצים שהם יסבלו כמונו, אנחנו חייבים למצוא דרך לרפא את פצעינו. אומרים גם שילדים הם סוג של "צ'אנס" נוסף שאנחנו מקבלים כדי להגיע לריפוי. כשאנחנו מעניקים לילדים שלנו ילדות טובה בנקודות שלנו כאב כילדות, גם הילדה שבנו עוברת ריפוי.

אז זה שהולך להיות לכם בת בע"ה, יכול להוות הזדמנות נפלאה לריפוי של הנקודה הזאת בשבילך. דווקא מתוך המודעות למה שיכול להיות לא מוצלח, תוכלי בע"ה לייצר לה מציאות שונה ממה שהכרת ולגדל אותה בצורה שהיא תרגיש הכי שווה שיש, ושלהיות בת זה הכי מדהים שיש. תוכלי לצאת איתה לטיולים, לבריכה, לדברים מעצימים כמו הגנה עצמית, לימוד תורה או ספורט אתגרי (מה שידבר אליכן) או לדברים שנחשבים דווקא מאד נשיים כמו ללכת יחד לשופינג, לעשות לה מסיכות פנים, לשיר קבלת שבת בבית בערב שבת או להכין חלות ביחד. וככה תוכלי בע"ה גם לתת לה את מה שלא קיבלת מהבחינה הזאת - וגם לרפא את המקום הזה בלב שאומר לך שאשה זה פחות שווה מגבר.

מקווה שזה עוזר, בשעה טובה ❤️

בגלל יחסים מורכבים עם אמא שלי

לדעתי, אפשר לעשות על זה עבודה רגשית ורצוי גם

קודם כל בשבילך. מקודם ראיתי סרטון קצר שהכותרת שלו הייתה - את לא יכולה להיות שפחה ולגדל נסיכה. ובאמת זה דיבר על איך שאנחנו רואות את עצמנו וכמה זה משליך על חווית ההורות שלנו ומה שאנחנו מעבירות הלאה לבנות שלנו

ברגע שתראי את עצמך כמתנה, כשווה בפני עצמך בכלל וכאישה בפרט ותצליחי לפרק את החוויה הזו ולצמוח ממנה ולשחרר את התפיסה שאומרת שנשים הן קורבנות של הנשיות שלהן, את לא תראי נשיות בתור וויתור אלא בתור זכות.

גברים הם לא יותר שווים. הם גברים. ואנחנו נשים. כל אחד וייעודו שלו.

בהצלחה!

אני ככ מבינה את מה שאת כותבת

ודווקא אני גדלתי עם בנות, אבל יש לי איזו הרגשה כזו גם, ומצד אחד רצון גדול לבת ומצד שני ממש חשש.

מחזקת אותך לעשות עם זה בירור פנימי , אפשר אולי כמה שיחות עם פסיכולוגית או אפילו דמות שקרובה לך ויכול להיות לך איתה שיח כן ועמוק

חוץ מזה את יכולה לומר איזור ונכוון אותך

אני לפני כמה שנים התקשרתי לקו הייעוץ הנשי בפוריות של מכון פועה, שכל המשיבות שם הן מטפלות רגשיות עם התמחות בנושא הפוריות (טיפולי פוריות, התמודדויות בהריון, דיכאון אחרי לידה..)

אמרתי שאני מחפשת טיפול רגשי והפנו אותנו למישהי מקסימה מהאיזור שלי.

אולי תנסי גם דרכן

אני גדלתי על זה שבנים זה דבר בעייתי 😵‍💫

כמעט כל הבנים שנתקלתי בהם היו ילדים קשים, עושים צרות או פשוט דוחים... בהריון הראשון גיליתי שיש לי בן, ומאז נולדו עוד כמה וכמה בנים וזו ממש חוויה מתקנת, הבנים שלי מדהימים ואהובים ממש כפרה עליהם. מה גם, שעם הזמן כבר לא באלי ללדת בת...חחח כבר התאהבתי בדבר הזה שיש לי בבית. וגיליתי עולמות שלמים על בנים/ גברים, הנפש, הלך המחשבות, אני כבר מסתכלת עליהם אחרת. 

במישור הפרטי של המשפחה שלך:

א. לא לכעוס על אף אחד מהם, לא הייתה להם כוונה רעה.

ב. לא לאפשר להם להיות ביחד ללא השגחה עד בירור מלא.

ג. פסיכולוג לשניהם (בנפרד כמובן).

ד. הסבר בצורה ברורה וללא כעס, מה מותר לעשות ומה אסור לעשות בגוף הפרטי שלי ושל האחר.

לקחת בחשבון שטיפול לא נכון (וגם חוסר טיפול) עלול להשפיע על חיי הזוגיות והמין שלהם עשרות שנים קדימה (וגם על עוד היבטים רבים בחיים שלהם), אז חייבים להתנהל כאן בזהירות ובליווי אנשי מקצוע.

במישור של בית הספר:

א. אם לא שיתפו את ההורים בזמן אמת על כך שדבר כזה קורה, הייתי רותח מכעס על הנהלת בית הספר.

ב. אני לא מומחה לחוקי חובת דיווח וכו', אבל לדעתי בית הספר לא יכול לסגור זאת בצורה פנימית מול הילדים ומול הוריהם בלבד, קל וחומר אם בבית הספר זה היה עם ילדים בגילים שונים (למשל תלמידי ו' עם תלמידי א').

ג. יועצת בית הספר או דמות מקצועית אחרת חייבת לעשות שיחות לכל הנוגעים בדבר, גם לתלמידים וגם להורים.

נ.ב.

איך הילדה גדלה בשנה תוך שורה אחת?

אתם חייבים לקחת את כל המעורבים לטיפולים אצל אנשי מקצוע.

אפשר לשקול גם טיפול בבית לין, או לפחות שיחת טלפון ראשונית איתם.

הצוות, יש המוןןן מקרים..

אם הטיפול כזה גרוע, מעיד הרבה מאוד על הצוות וההנהלה

כרגע

לא לכעוס עליהם   בכלל

להתייעץ עם בעל מקצוע

הייתי שמה להם סרט

מתקשרת לקו ייעוץ ואז עושה להם שיחות כל אחד בנפרד

הם ינחו אותך בדיוק איך לפנות.

בהצלחה רבה!

אני לא יודעת אם זה מקובל ואם לא, ניתן למחוק.

אני עוסקת בתחום של מוגנות בגיל הרך אם תרצי לפנות להתייעצות בפרטי 

חיבוק גדול.

הילדים ישנים באותו החדר? הייתי חושבת גם על תואנה להפריד ביניהם בחדרים אם כן, אבל בצורה שתשמור על כבודו ולא תגרום לו להרגיש יותר אשם. כי גם הוא נפגע מינית😓

ושוב חיבוק ענק ושוב בבקשה בבקשה תפני כבר הערב לבית לין.

נשמע שאולי מישהו שם עבר שם פגיעה והעביר אותה הלאה.

ממליצה לפנות בדחיפות למרכז הסיוע של תהל. יש מספר בגוגל והם מותאמים גם לציבור דתי וחרדי וידריכו אותך.

אל תעשי כלום לפני שדיברת איתם, לא לדבר על הילד ולא עם המסגרת. נורא😔

אם מדובר בציניות מהצד האומר, זה כבר לא בעיה שלו.

יצא לי להחמיא

ויצא לי לקבל מחמאה

לפעמים זה ממש מרים ועושה את היום

בטון, במנגינה.

אני מרגישה דיי בקלות אם היא רצינית או שקרנית ;)

לרוב אומרת תודה תודה וממשיכה הלאה

אם זה משיין אני אומרת שזה משם כדי שאנשים ילמדו שאפשר להיראות מליון דולר גם בזול רואה בזה שליחות.

שבדיוק ענתה לי שמשיין 🤭

החמאתי למישהי ורציתי לדעת אם אני יוצאת פדחנית חח

גם אם את לא מכירה...

כולנו רוצות להיות יפות, לא משנה באיזה גיל 🤣

ואחפש מה להחמיא גם לשניה.

אבל אם זו תהיה מחמאה מוגזמת וקולנית זה פחות נחמד

רואה ערך בלשמח מישהי..

אם חושבת שהשמלה שלה יפה, למה שלא אגיד כדי שתרגיש טוב עם עצמה?

אבל

לא חושבת שאגיד למישהי "השמלה מחמיאה לך" אם היא לא ממש ממש קרובה. כי זה חודרני קצת.. אז יש גם עניין של טאקט 🙂

הייתי שמחה

זה נותן לי אינדיקציה שעשיתי שילוב טוב

הרבה פעמים עוצרות שואלות אותי איפה קניתי ואיזה יפה

אני אוהבת

אני נהנית ממחמאות כאלה

וגם מחמיאה ככה לפעמים

לא משנה רמת קרבה

ניגשתי למישהי ברחוב אמרתי לה השמלה שלך נדירה מאיפה היא

וואלה הרים לה ברמות

בגדול אני די מתפדחת אז לא יקרה הרבה אבל אני ממש בעד מחמאות כאלה

מישהי בתחנת אוטובוס זה מקריפ.

(אף שיפה שכתבת עגילים מהממים ולא עגילים מהממות!)

בכל אופן, גם אם לא הייתי נהנית ממחמאה בסגנון הזה (למען האמת, מחמאות על בגדים תמיד מרגישות לי מצועצעות - אני בוחרת בגדים בעיקר בגלל פרקטיקה, לא בגלל יופי) - הייתי אומרת תודה בחיוך וחושבת על המחמיאה שהיא אישה טובה ששמה לב לפרטים ושחשוב לה לעשות הרגשה טובה לאחרות

עגיל אחד, עגילים מהממים ;)

אני גם לובשת בעיקר דברים פרקטים ככה שאם מישהו יגיד לי וואו איזה בגד יפה אני אהיה בעיקר מבולבלת חחח

אבל לפעמים זה כיף להחמיא לאחרים

אבל הייתי זורמת אם היו אומרים לי.

כלומר יש מרחב אפור שהייתי נזהרת בהצד של לא להיכנס למישהי זרה למרחב האישי שלה, אבל גם לא רואה בעין שלילית מי שכן נכנסת לי למרות שמלכתחילה לא נשמע לי כזה שייך.

לגבי חברות זה מאוד תלוי בקשר ובמה שמקובל.

ולמישהי זרה שלא מכירים זה פחות יפה אולי כי לא יודעים איזה טיפוס היא..

אולי אם היא לובשת משהו ממש מרשים חח

בעיני זה מוסיף אור ושמחה לעולם בלי מאמץ, רק מילה טובה.

פעם פעם הייתי גם מחמיאה לנשים באוטובוס, נגיד "איזה פנים יפות!!". זה היה ממש משמח את הצד השני. הפסקתי כשהעניין הלהט"בי נכנס ממש לכל מקום כי חששתי שאולי יקחו את זה לכיוון הזה, שאני מתחילה איתן… ולא רציתי לקחת את הסיכון.

על אקססוריז או בגד אני עדיין חושבת שזה כיף להחמיא למשהי אחרת, כמו שלי זה כיף לקבל מחמאה.

נזכרתי שהייתה לי חברה חמודה ללימודי תואר החמיאה לי המון על המראה שלי כמו על השיער ועל הבגדים וגם הרגשתי שהיא מסתכלת עלי מידי

זה הרגיש לי לא נוח ואפילו חשדתי בה שהיא נמשכת אלי כי לא ראיתי שהיא הייתה ככה לאחרות, מקווה שזה לא הגיע מזה.

אין לי מושג מה איתה כיום

למיילדת היה ריח מזה טוב ברמות

והיתה לידה מאוד מאוד סוערת. ולא הייתי פנויה להגיד לה.

רק בסוף בסוף בסוף כשנפרדתי ממנה במחלקה אמרתי לה שיש לה ריח מצוין ואיזה בושם זה

ואח"כ בעלי קנה לי את הבושם הזה מתנה ללידה חחח

גם קצת מתפדחים, אבל גם נהנים ושמחים

אני הייתי שמחה לקבל מחמאה

והייתי שמחה גם שיהיה לי יותר אומץ להחמיא לאחרים

שאלה אותי "זה חדש?" עגילים יפים

אז אמרתי לה "לא כזה"

קצת הפתיעה אותי בשאלה, בד"כ אני אומרת "תודה" .

אבל לפעמים כשמפתיעים אותי שוכחת😊

למרות שלפעמים מתחשק לי לשאול נשים מאיפה הן קונות את הבגדים, כי אני מחפשת משהו בסגנון, אבל אני מתפדחת.

(גם על דברים לא חיצוניים אני לא נוהגת להחמיא לזרות, אבל יצא לי שנהגי מונית אמרו לי שאני מדברת יפה עם הילדים שלי, כאילו הם גדולים, וזה היה נחמד לשמוע. עם נהג אחד יוצא לי הרבה לנסוע, השני- לא זוכרת).

חיבוק.

ואח"כ, ברור שזה קצת מטלטל, במיוחד שזה ככה בא לך בהפתעה.

ובגדול, אני חושבת שממש ענית לעצמך.

מחדדת דברים שבלטו לי (שגם את כתבת)

א. ההפתעה: את לא ידעתי שזה מה שההורים שלך חושבים. ובלי ציניות, באמת יפה להם שהם לא אומרים ולא מראים כלום. אבל וואלה, מאכזב ומפתיע.

ב. הבחירה בבעלך: יכול להיות שחלק מהדברים שהם חושבים עליו, גם את חושבת. ויכול להיות שזה מעלה לכם מורכבויות בזוגיות. ופתאום לקבל לזה עוד הדים זה מצד אחד קצת מטלטל ומצד שני הזדמנות לחזק את הבחירה. ולחזק את הבחירה גם במובן של להזכר שוב למה בחרת דווקא בו, כל המעלות והחסרונות, למרות מה שההורים שלך חושבים עליו. ולמרות כל הדברים שמפריעים ומקשים.

בהצלחה רבה!

תעשי מאמץ גדול לא לקבל בלב🩷

שמחה לשמוע שזה הזכיר לך למה בחרת בבעלך

כנראה זה מה שהיית צריכה לשמוע.

את המחשבות על ההורים תשאירי בצד

מי אמר שבאמת זו דעתם? בוודאי מעורבת פה סובייקטיביות של אחותך. החששות מהטיפוס שהיא תביא הביתה ומה יחשבו עליו.

אם זה היה רק כלפייך חוסר השביעות רצון יכול להיות שזה היה מעליב.

אבל כשזו תופעה עם הרוב המוחלט של הילדים כנראה שיש להורים שלך איזו 'שריטה' (סליחה על הביטוי) שקשה להם עם מי שלקח מהם את הילדים.

ולכן זה בא לידי ביטוי קצת שלילי.

אבל אם זה ככה ביחס לכולם- ברור שזה לא בגלל שבעלך הוא לא טוב. אלא שיש בהם איזו מידת ביקורת שיושבת על משהו.

אני מכירה אישה שעם כל חמשת ילדיה היו סרטים בתק' האירוסין כשהיא לא הייתה מרוצה ממי שבחרו.

בגלל שהילדים הבינו שזה ג'וק של אמא שלהם הם התייחסו לזה בהכלה ובהומור. וזהו.

@שלומית.

@לפניו ברננה!

@תהילה 4

@שאלה זוגית

תודה יקרות!!

אחד הדברים הקשים זה ריכולים בתוך המשפחה

וגם קשה מאוד להימנע

רק באמת להגיד תודה שהם לא מראים כלום

כי מניסיון כואב, כשמראים זה נורא ואיום

במיוחד כשאחד החתנים הוא מושלם מבחינתם והשני ההיפך הגמור

וואי אם הורים היו יודעים שהם יכולים להשפיע על זוגיות של הילדים שלהם ועל החיים שלהם עם היחס בזה אולי היו מתנהגים אחרת

ואולי לא חחח יש אנשים קשים

ויש מצב שהיא ניפחה את המציאות

אבל לא כדאי לריב עם אחות…אבל בהחלא הייתי מתרחקת קצת ממנה 

אולי גם היא מרגישה לא נעים מלשמוע את כל הרכילויות של ההורים שלה.

(ולא הייתי אומרת למישהי שאחותה קנאית וסכסכנית. בטח בלי להכיר אותה. זה לכשעצמו יכול לגרום רע לפותחת השרשור).

היא עדיין לא התחתנה. לשמוע את המילים האלו לפני שהיא מצאה ובחרה בן זוג יכול להיות השלכות לא טובות...

וזה מתקשר למה שכתבתי פה שאחותי הסתכלה על משפחה ולא בחור.. ולכן נפלה בפח..

כמו שניסו לרמוז למעלה אלא ממצוקה.

יש בבית אוירה ביקורתית. היא לא יודעת איך להתמודד עם זה וגם היא עוד רגע (אם לא כבר) נכנסת למעגל השידוכים.

ולא כיף להתנהל ככה.

אא"כ תפתחו את זה בינכן תדעו שלכל אחד יש את החסרונות שלו ומשם תתקדמו בלי להתחשב בשיפוטיות של ההורים. 

דבר ראשון ברור שהיא נשמה טובה ולא סכסכנית חס ושלום. בחורה מתוקה. סתם יצא חסר טקט בטעות ..

והאמת שזו ממש הנקודה - @היריון רביעי

שהיא אמרה שהיא רוצה דבר ראשון עוד לפני שהיא פוגשת מישהו שהוא יעבור את האישור של ההורים שלי (אצלנו זה לא ככה בד'כ.. מציעים לך, את מבררת, יוצאת איתו ורק אח''כ מביאה אותו הביתה..)

וכששמעתי אותה חשבתי בלב איזה יופי שהיא ככה בכזה אמון מול ההורים, לתת להם להגיד לה חוות דעת, לעומתי שהייתי ממש בקנאות על זה שזה שלי, הבחירה שלי לגמרי ולא יעבור דרכם...

עכשיו בזכותך, ובזכותכן, קולטת שאולי אדבר איתה על זה, שהבחירה צריכה להיות שלה ולפי מה שמתאים לה, לא להורים שלי..

תודה על הכיוון מחשבה הזה!

אנחנו שתי אחיות וההורים שלי מהתחלה לא עפו על בעלי בלשון המעטה בגלל המשפחה ממנה הוא הגיע, וזה גרם לי לקשיים בשלום בית שהרגשתי חסרת ביטחון מולם (הגעתי למצב שאמרתי להם שאני רוצה להתגרש והם שמחו... אמרו לי תחכי שהילדים יגדלו ותעשי את זה..) כל זה היה  עד שאחותי הקטנה  התחתנה עם בחור ממשפחה חשובה שהם ממש העריכו והם התגרשו בגלל שהוא היה מתמודד נפש. 

מאז הבנתי איזה אוצר יש לי ביד והמצב הזוגי שלנו השתפר פלאים.. 

סיבה טובה לא לצום

אני בהריון האחרון כבר לא שאלתי

גם בלי צום בקושי החזקתי מעמד אז לא היה לי רלוונטי לשאול שאלה ולהסביר מצב בלתי אפשרי

בכל מקרה אם את שואלת כדאי לומר מראש שאת גם ככה מרגישה גרוע וממש לפרט כדי שהמצב יובן

אני יכולה להגיד שבהריון הראשון לא צמתי בתשעה באב, בין היתר בגלל בחילות, ובסוף דוקא כשאכלתי היו לי בחילות🤦‍♀️

הרב פסק לשתות לשיעורים מתחילת הצום. (כן יודעת שזה לא רגיל בתשעה באב... ככה הוא נוקט והוא רב גדול מאוד). שתיתי שוקו לשיעורים מתחילת הצום וזה מאוד עזר. הקפדתי לא לפספס (שמתי שעונים מעוררים).

אם תרצי אפנה אותך אליו.

אבל כמו שכתבו לך.

תתחילי למום ואם תרגישי רע תמיד אפשר להתקשר לרב. ולשאול אם בכלל להמשיך  

ולו רק כדי לדעת שמה שהוא יפסוק (לכאן ולכאן) הוא רצון ה', ואז לא יהיו לך את נקיפות המצפון שנובעות מהחלטה עצמית...

אני פעמיים לא צמתי כשהייתי בתחילת היריון בתשעה באב, אבל הייתי גם מיניקה. באחת הפעמים אכלתי ושתיתי כרגיל ובשנייה רק שתיתי וזה הספיק לי.

בכל אופן, אם הרב אומר לך להתחיל לצום ולשבור אם יש קושי משמעותי - בקשי ממנו שיאמר כללים מדויקים למה שנחשב קושי משמעותי, כי אחרת זה מתסכל...

בתפילה שאף אחד מאיתנו לא יצטרך לצום!

בעלי לא רוצה לשאול רב. לא יודעת למה.

מצד שני אתמול אחרי שעתיים שלא אכלתי הרגשתי רע מאוד (יש לי היסטוריה של סכרת היריון) אז מדדתי סוכר והסוכר ירד לי. נראה לי זה מוריד לי את האפשרות לצום בכול מקרה

אנחנו מתנהלים ככה גם בשאלות טהרה וגם בשאלות לגבי צומות וכו'.

אין לי בעיה להתקשר בעצמי, והפוך, אני מרגישה שהתוכן של הפרטים לפעמים עובר יותר במדויק אם אני שואלת ישירות..

להחליט על דעת עצמך לא לצום לא חושבת שיש אופציה כזאת מבחינה הלכתית 🤷‍♀️

יכול להיות שיש הנחיה כללית לגבי בעיות עם סוכר בהריון. שווה לבדוק.

ואם לא נעים להתקשר לרב ספציפי, אפשר להתקשר לקווי הלכה אנונימיים. אבל חשוב לפרט את כל הפרטים, ולא לחסוך בהם. 

ממה שמכירה מה הכי מומלץ לפי מה שמכירה את הילד 

זה מה שאני עשיתי

אולי נוכל לעזור לך להכין מראש בנק של רעיונות

מדברים על איזה עניין ומישהי תיתפס על משפט ותעוות אותו ותוציא אותי רע, וכשאנסה איכשהו להסביר היא תקליל לדבר הבא..

ולא, אין לי כוח לפתוח דיבור איתה/איתן על זה,

כי זה רק יגביר להן תשליטה בזה שהן יכולות לפגוע בי ושאני באמת נפגעת, כי אני מראה כלפי חוץ שבסדר, מצד שני לא משחקת שטוב 

חוץ שאת בסדר ולא נפגעת.

אבל אין לי רעיונות מה כן לענות או איך להגיב, כשאין דוגמאות ממש ספציפיות.

מה שכן, הייתי חושבת מול עצמי למה בכל זאת חשוב לי להיות חברה של בנות כאלו ואיך הילדים שלי רואים את זה.

מקווה שאחרות יוכלו לעזור יותר - בהצלחה! 

אם המצב הזה חוזר, שאת מרגישה שיורדים עלייך ואין לך מה לענות, אז אולי באמת כדאי לך לעבוד על עצמך, אולי לפנות לאיזה אימון/טיפול או הדרכה, לא יודעת על מה להמליץ אולי לבנות כאן יהיה רעיון( אולי יעזור גם לי, לא במצב הספציפי שלך אבל גם לי לא יזיק להשתפר חברתית 🤔)

יקרה, אל תהי במקום שבו את מרגישה לא נעים! את חשובה ולא מגיע לך לחוות כזה יחס! קחי צעד אחורה..

מנסיון, לפני יותר מעשור מצאתי את עצמי בחברת כאלה נשים והייתי מרגישה ממש רע עם עצמי כל פעם מחדש אחרי שנפרדנו.. התרחקתי, פגשתי חברות חדשות- והיום פשוט טוב לי ב"ה ואף אחד/ת לא צוחקים עליי ומורידים לי את הביטחון! את תמצאי חברות חדשות בע"ה! חברות שידעו להעריך את מי שאת ולא יצחקו עלייך! מגיע לך יותר מזה! שולחת חיבוק ענק!!

אני אישית הייתי מתרחקת מכאלה.

תמצאי לך חברות אחרות יותר עדינות ורגישות. הרחק משכן רע...

או שזה אופי השיח ביניהן אחת כלפי השניה?

(ככה או ככה זה ממש לא נעים)

אם לא נעים לך תתרחקי.

ותנסי לאט לאט למצוא מעגלים שיותר מתאימים לך.

רוחני - אני אוהבת את "את חובקת בן" של הרבנית נעמה אתרוג.

מעשי - יש את הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו". לא קראתי את כולו אבל הוא חמוד והרבה ממליצות עליו. (אישית אני מעדיפה בהורות ללמוד ממקור דתי, אבל כרגע עוד טרם מצאתי ספר דתי שהוא ממש מעשי)

של הרב איני יודעת.

תוכלי להגיד? זה יקל עלי בחיפוש

לא קראנו את כולו אבל מה שכן יפה ופרקטי

אז גם רוחני זה מעולה. 

תודה 

"חינוך באהבה" של הרב ארוש, כל פעם חוזרת אליו.

יש גם את "חיים שלי" של עינת נתן מנחת הורים חילונית, אבל מדברת ממש בגובה עיניים ובכללי אוהבת את הגישה שלה

ולא ידעתי שיש לו ספר בעניין חינוך. אחפש, תודה רבה.

לגבי חיים שלי, באמת זה אחד הספרים שראיתי אבל כיוון שהוא קצת יקר רציתי לקבל המלצה לפני, אז שמחה שכתבת. 

מה דעתך לגבי ספרים נוספים שלה? משהו עם מגלשה ירוקה...

אבל אני רוצה. הכתיבה שלה מאוד נוגעת.🥲

נראה לי מגלשה ירוקה כתובה פחות בצורהשל טיפים, יותר כמחשבות שלה על האמהות.

לנוח במזגן בצום (לשכב או לשבת. להסתובב כמה שפחות. להכין לילדים אוכל מראש, דברים שקל לחמם או להגיש).

ומתגברת שתייה ויושבת בבית במזגן

אבל לעניין השאלה שלך - לא יודעת כמה משנה מה אני חושבת - אבל אני לא מתחברת לחורבן דרך הצום

וגם לא דרך ההגבלות של הימים האלה

אני לא נמנעת מלקיים את ההלכה ב"ה, כל עוד אני יכולה (היו שנים שלא צמתי הכל עם היתר) אבל לא כי אני מבינה וזה מתחבר לי למשמעות מסוימת דווקא דרך מה שקבעו (וגם, האם באמת צריך להתחבר ביום עצמו? לא יודעת.מצוות עשה לצום. להתחבר זה כבר מעבר)

זה יום שאני ממש מחכה שיעבור פשוט כי הוא סיוטי בשבילי ודווקא הצום מקשה עליי להתחבר כי אני לא בדיוק מתפקדת בצום אז אפילו לקרוא או לשמוע משו קשה לי

שלא נדבר על ילדים שתקועים בבבית וקשה להם בעצמם

אז אם כבר להתחבר - אני מחכה לגאולה כדי לא לעבור עוד ימים כאלה

גם חיבור אם תרצי

לשאיבה..

יש הבדל בין הנקה לבין שאיבה.. כאשר תינוק יונק המוח מקבל פקודה להמשיך ולייצר חלב לפי הצורך של התינוק.. בשאיבה רק כאשר השד מתרוקן וממשיכים לשאוב על ריק המוח מקבל פקודה שיש צורך להגביר חלב.

בשלב הזה. התינוק עוד לא אוכל כמויות גדולות בדרך כלל.. אם הוא רגוע אחרי הנקה כנראה שהכמות חלב בסדר.

בכל מקרה דרכים להגביר כמות חלב - להתמיד בשאיבות ולהמשיך לשאוב על ריק כדי שהמוח יבין שחסר חלב וייצר עוד.

כדורי חילבה- אני לוקחת שני כדורים שלוש פעמים ביום (סך הכל 6) ומרגישה את ההבדל.. 

שלי גם יונקת (לא ברור מה יוצא שם כי צריכה אח"כ בקבוק), גם תמ"ל וגם שואבת. ביממה מגיעה סה"כ ל60 מ"ל.

למדתי שלא לכולם יש. חשוב לנסות אבל גם להבין את הכיוון ואת רמת המאמץ והיכולת ולהמשיך בהתאם.

זהו גם אצלי הוא יונק אבל רעב אחר כך.. לא באמת יוצא לו הרבה היניקה.. הוא סתם נהנה מהיניקה עצמה

מתחילה להתייאש מהנסיונות

או עם אחים גדולים?

אם לבדו לגמרי, הייתי מנסה:

גיגית עם קצת מים וזורקת לו לשם כל מיני צעצועים קטנים

לתת לו לשחק בסירים ומחבתות של המטבח

ועוד כל מיני משחקים שהם לא משחקים כמו כמה כוסות חד פעמיות שימעך.. הם הכי מתים על הדברים האמיתיים

גיגית עם מים הוא ישפוך ישר..

הוא בכללי שובב גדול ואני די נותנת לרוקן ארונות כי זה המשחק שלו..

כרטיסים ישנים לקופסת מטרנה שעשית בה חריץ,

פונפונים

כפתורים )בהשגחה, זהירות מחנק!!)

יש כמובן גם משחקים מובנים...

תואם גיל לצפות ל5 דקות תעסוקה עצמית במקסימום.

אנסה

גם להעסיק אותו איתי מאד קשה

טוב, רגע מסייגת

הבן שלי בגיל הזה לא הסכים לשחק לבד בשום משחק. זה באמת היה קשה ומתיש ברמות

בקטע הזה ממש קל לי שיש עכשיו שני ילדים שמעסיקים קצת אחד את השני

היא מאוד אוהבת להתאים פקק לבקבוק, מכסה לקופסה, פקק של עט פיילוט לעט וכו'

(האם זה סימן שתהיה שדכנית דגולה? ימים יגידו)

@אהבה. תנסי לראות אולי יאהב... למרות שכתבת שהוא שובב... אה וגם מוזיקה של ילדים בבית מאוד עוזר לאווירה 

אבל שמעתי בזמנו שיש לבנות יותר יכולת להעסיק את עצמו מבנים

האמירה הזו זכורה לי משיחה עם דודות בחתונה שהתלוננתי כמה קשה להעסיק אותו

מעולם לא בדקתי אם יש אמת בדבריהן או לא

לי זה היה נשמע הגיוני.. כי יש לבנים משהו יותר פעיל מבנות

אני רואה את אחיינית שלי בגיל של הבן שלי משחקת שעות!!! בשידת איפור של אמא שלה

הבן שלי משחק הרבה בפלייבומיל או באחרים אבל ממש לא למשך זמן רב כל-כך 

יותר יפה לפרקי זמן ארוכים יותר, אבל ממש לא תמיד. לרוב הוא מבקש שאחד מאיתנו יצטרף אליו למשחק.

בימבה

השחלות

להכניס דברים ולהוציא מקופסא (לא משהו משוכלל שימי לו סלסלנ עם גרביים)

אולי עגלה עם בובה אבל נראה לי טיפה מוקדם

בריכת כדורים (כמובן המשחק הוא להעיף את כל הכדורים החוצה, כן?)

קצת מגדל בקוביות

אמבטיה עם משחקים

ובגדול להרוס כל מה שאפשר

אם יש לך אופציה לג'ימבורי או פארק בשעות פחות חמות זה ממש טוב

וזה אכן מתיש..

איתך בסירה.

עכשיו שגם אח שלה הגדול בחופש טיפה יותר טוב כי הם משגעים אחד את השני ביחד

אני הבאתי גם ילדה בכיתה ה שתשחק איתה בחדר/תיקח לגן שעשועים וזה עבד מושלם, לא מתאים לכל אחת..

גיל מעייף באמת.

גם לי יש בגיל הזה וכל זמן שהוא ער ממש קשה.

או שהוא עושה דברים מסוכנים/ בלאגן או שרוצה אותי צמודה אליו. המזל שלי שיש לו אחים גדולים שממש מעסיקים אותו, הם יורדים לרמה שלו, זוחלים איתו על הרצפה, שרים, קופצים משתוללים והוא מבסוט. כשאני לבד אין רגע דל... הכנתי לו קופסת מטרנה עם חור קטן והוא משחיל גוגואים וחציכוצ של קשית גזורה . הוא ממש אוהב! 

חיבוק על הגילוי המאוחר

ב"ה שזה רק רצועות ולא גבס/ניתוח כי בגילוי מאוחר מגיעים מאד מהר לשם.

יש לזה מגוון טריגרים החל ממנח ברחם

תנוחה בלידה

תינוק שנולד קטן/תאומים

ואפילו פתיחת הסטוריה משפחתית חדשה

ועוד ועוד

בעז"ה החודשים האלו יעברו במהירות

והבייבי יזכה לרגליים בפיסוק הנכון ללא שום פגיעה בהתפתחות

חיבוק ענק

ההתחלה היא ממש סבל!
ממליצה לך לקנות/ להשאיל מנשא להתחלה....
אחרי כמה זמן מתרגלים יותר.
אם יש שאלות אני כאן, וחיבוק!!

אז היינו בסביבות הארבעה חודשים...

והיא עשתה יופי של עבודה!

גם לא לבני דודים.

בהתחלה הייתי ממש בהלם ובכיתי מלא. לתינוקת לדעתי לקח יום או יומיים להתרגל והיא זרמה עם זה

שיהיה בהצלחה 

קצר ופשוט יותר. ופחות פוגע בהתפתחות.

חבל שאין לזה מספיק מודעות

שתינוקות מכניסים גם בין התורות.

וכשהרופא ילדים שלח אותי שוב כי הקפלים עדיין נראו לו לא שווים

קבעו לי שוב תור מיידי.

זה קריטי הגילוי המוקדם.

ואם גילו אצלכם מאוחר רק בגלל שלא היה תור זה עילה לתביעה.

אני ביקשתי בזמנו כי לבן שלי היו כאבי בטן וזרמו איתי לגמרי

וגם עם הבת היתה תקופה שהיתה מנוזלת במעון אחר וגם שם זרמו איתי

חשוב להבהיר שלא אלרגי פשוט זה מקל עליו

כמו שכתבתי הורדתי את החלב כדי לראות אם יעשה טוב לבעיות אוזניים

השאלה אם קורה בטעות שהוא אוכל קצת חלב אז הכל מתבטל או שזה לא עד כדי כך? 

זה יכול לגרום לאלרגיה

מכירה מישי כזאת

בעיניי לא נורא אם פעם ב הוא כן מקבל משהו חלבי

זה כן נכון שצמצום מוצרי חלב יפחית ליחה.

אגב לא היתה לנו בעיית אוזניים, סתם מבחינתי מוצרי חלב לא בריאים.... 

להיות בעיה השאלה עד כמה המצב בעייתי כרגע אם זה רק בתחילת הטיפול אז ממש הייתי מונעת הרמטית

ורק כשיש איזון אז לתת מעט מוצרי חלב וגם ממש מעט ולפעמים, לא על בסיס יומיומי

והביאו טחינה במקום

מוסיפה בעריכה: 

לא דרשנו כמובן, ביקשנו והסברנו שאנחנו לא אוכלים מוצרי חלב בבית ונשמח אם בגן יביאו תחליף ואםצאין נוכל להביא אנחנו... והם הסתדרו מצויין.. 

אני מציינת שזה עלול לגרום לרגישות

ושאין בעיה לתת לילדים אחרים סביב הילדים שלי

ולפעמים הייתי מכינה משהו במקום לתת כתחליף אז את יכולה להכין גבינת קשיו למשל במקום גבינה לבנה ולהביא לגן שיהיה לו

כמה זמן לא מקבלים מחזור?

ואיך אני יודעת שהכנסתי נכון? מרגישים אותה? 

לכאורה הכי פשוט, אם תסתדרי איתם.

לקחת גלולות ולחבר חבילות

לא לתת חדשות.

יש מלא סוגים של גלולות משולבות..

צריך ללכת לרופא נשים והוא ירשום לך מה שהוא יחשוב שמתאים. 

את יכולה לנסות אצל רופא משפחה

ממה שאני יודעת גם במדבקות זה הורמונים כמו במשולבות

מטפטפת עם הויטמין די לכפית

מביאה באמבטיה ככה לא מפריע לי שמתלכלך כי דקה אחר כך שוטפת

איך לא חשבתי על זה?.?

לאלה שנותנות בכפית, באמבטיה, איך אתן עושות את זה טכנית?

יד אחת מחזיקה את התינוק/ת, ויד שניה לא יכולה להחזיק גם בקבוק וגם כפית?

אני מביאה לפני המקלחת את הבקבוקים וכפית

הבן שלי גדול, בו 11 חודש

בגיל חודש זה באמת יותר מלחיץ 

יש זמן שעוברים לטבעת אמבטיה הזאת... ואז גם הידיים פנויות...

אני בעיקרון לא מוכנה לקלח כשיד אחת שלי מושבתת... עושה לי כאב גב... 

את הברזל בתוך הכפית על דופן האמבטיה.

דבר ראשון באמבטיה מביאה ברזל.

רק אח’’כ מסבנת וכו’.

ככה עד סוף הרחצה מסיימים לירוק רוק חום😉

אני צריכה להביא לאחד הבנים שלי 24 טיפות

אני נצח מחזיקה את זה הפוך מעל הכפית ומתחננת לכל טיפה שתועיל בטובה לצאת מהמטפטפת.

פשוט סיוט!

בהתחלה היא פותחת את הפה בצייתנות ולאט לאט מתחילה לזוז לכל הכיוונים תוך כדי שהברזל עומד הפוך ולא זז

ורק כשאני כבר מתייאשת, הוא מתחיל לטפטף ישר על הבגדים

אבל עדיין מתאבנת לי כבר היד
 

אם צריך כמות גדולה של טיפות להוציא איכשהו את הטפטפת ולקחת מהבקבוק עם מזרק קטן.

עשינו את זה פעם, לפני המון שנים, אז לא זוכרת איך עושים את זה וגם לא מה ההמרה המדוייקת (נדמה לי שעשרים טיפות זה 1 מ"ל, אבל לא בטוחה).

או לקחת ברזל בסירופ לא של טיפות.

כשהוא עומד ישר.

ויש חברות עם בקבוק לחיץ, אבל לא יודעת אם מתאים לכל הגילאים.

@Doughnut כתבה שפלוריס פחות עושה. אולי באמת אנסה להחליף

שצריך להיות כלפי מעלה

ולהחסיק את הבקהוק בזווית אלכסון ולא הפוך לגמרי

וגם טפיחות עדינות על התחתית

ולחמם אותו בין הידיים עוזר

אבל הכי עוזר זה בקבוק טיפות פלסטיק שאפשר ללחוץ עליו ולא המעצבנים מזכוכית 

אז כן, זו לא המלצה רפואית בשום צורה וזו לא הדרך שאני הייתי הולכת בה, אבל לא רואה סיבה ללכת לרופא שאת לא רוצה/צריכה ממנו שום דבר.

אם את עושה בדיקות פשוטות את יכולה לקבוע לרופא תור טלפוני או לבקש הפניות באפליקציה

כלומר בטא, דם כללי של תחילת הריון, דופק אם מרגישה צורך והעמסת סוכר.

השאלה בעיקר אם רופאת הנשים אמורה לבדוק או לתת איזה טיפול שהוא לא 'תוכן' והמלצות. נגיד כמו בדיקה פנימית וכדו' אחרי הלידה

זה משתנה בין רופאים חלק עושים בדיקה פנימית, חלק רק א'ס.

אבל בדיקה אחרי לידה לא מותנית במעקב הריון.

לי אישית לא זכור משהו בסגנון הזה במהלך מעקבי ההריון התקינים, ובטח שלא אם לא היו בדיקות מסביב.

אין בדיקות פנימיות בהריון, רק אורך צוואר/פתיחה/בדיקה לירידת מים.

רק בדיקה חיצונית אם יש צורך כלשהו, וא'ס. 

לכל אחד מהטרימסטרים. וגם gbs (לא כל הרופאים חושבים שזה נחוץ) ובדיקות שתן

והרופא הוא זה שעובר על התוצאות ורואה אם הכל תקין,

מתשאל אותך על הסטוריה רפואית / משפחתית... ואם צריך הנחיות לפי זה.

באמת אם יש הריון 'משעמם' ותקין ב"ה, המעקב הוא יותר פורמלי,

יש הריונות שבצעתי את המעקב טלפונית בלבד,

באחד ההריונות הייתי אצל רופא גבר, אבל אפילו אין לי מושג איך הוא נראה 😅