פורום הריון ולידה (עמוד 2073)

אפילו עוד כמה חודשים יכולים לתת לך פרספקטיבה אחרת. גיל שנה זה ממש צעיר.

גם אני חלמתי על משפחה גדולה. אבל הבנתי גם שאני חייבת להיות קשובה לעצמי ושעדיף משפחה קטנה יותר עם אמא שמחה ורגועה ולא מכווצת.

אישית ילדתי בין גיל 30 לגיל 40 6 ילדים.. (יש לי גם כאלה שנולדו לפני ועוד אחד מקסים שנולד אחרי..)

אצל רוב הנשים יש ירידה משמעותית בפוריות באיזור גיל 35-38.
את אף פעם לא יכולה לדעת האם אצלך זה יקדים או יתאחר..

אם את רוצה ממש לברר, אפשר לבדוק מה שנקרא רזרווה שחלתית. יש בדיקת דם של amh שנותנת מושג. היא לא בדיקה סטנדרטית ועולה כסף, אבל אולי יכולה לתת לך מידע ולעזור לך לתכנן את עצמך!

בהצלחה!

דרך אגב לגבי המניעה:
אישית הייתי מפרידה בין שני סוגים של שיקולים:

השיקול של החוזק הגופני והיכולת הנפשית שלך להתמודד עם עוד הריון ועוד לידה הם לדעתי שיקול חשוב שצריך להתחשב בו ולמדוד נכון את הכוחות שלך.

השיקןל המקצועי בעיני הוא פחות שיקול - לדעתי אם וכאשר יש מוכנות נפשית וגופנית להריון - לא נכון להתעכב רק בגלל שיקולי "קריירה" - כאן אפשר לתת לקב"ה להנהיג ולסמוך עליו שיסדר לך הצעות קידום עתידיות בצורה שלא פוגעת בבנית המשפחה.
בע"ה יש הרבה שנים עתידיות לבנית קריירה ואילו שנות הילודה מוגבלות..
זאת דעתי..

בהצלחה בכל אופן!

מצד אחד מבחינתי גיל שנה זה פיצי. ומבינה ממש את התחושות שלך. מצד שני באמת כדי להגיע למשפחה גדולה כן כדאי לחשוב על להמשיך. בעיני האישיות בתחושות שאת מתארת לא נכון להיכנס להריון. יודעת שיש חולקות. בעיני תחושה מכווצת על ילד וחוסר רצון פנימי זה אינדיקטור טוב לכך שזה פשוט לא רצון ה' ולא הזמן.
אבל בגלל שתי הסתירות האלה, בואי תשבי עם בעלך או עם חברת נפש או עם אשת מקצוע ותנסי לחפור ולפרק את התחושות שלך לנקודות מאורגנות ולא לתחושה כללית עמומה. למשל את יודעת שהיה לך מאוד קשה לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים- לשקול יחד אם אפשר להישאר חצי שנה. היה לך מאוד קשה בלי עזרה- לשקול מעבר קרוב יותר להורים או אחות אם מישהו מהם פנוי ורוצה קצת להיות לתמיכה. אם ההנקה גמרה עליך- לשקול להתחיל קצת ואז להיות בראש שאם קשה להפסיק. אם קשה כלכלית- לנסות לחשוב איך לעזור לעצמכם בתחום. קושי נפשי- לשקול לגשת לטיפול. קושי זוגי- כנ''ל.
לא שיש פתרונות לכל דבר. וסתם זרקתי בלי קשר אליך. אבל פעמים רבות כשמפרקים את הקושי הוא פחות מאיים.
אחרי זה שאת עושה עבודה עם הנקודות שקשות לך. תנסי לעורר לעצמך את החשק. ללכת להסניף בייבי של קרובה או חברה שילדה, להסתכל באתרים או חנויות של דברים מהממים לקטנטנים, ללמוד על החשיבות לעם ישראל.
ואז לראות איך את מרגישה.
ואם זה עוזר. ועד שאת לא במקום יותר שלו נפשית וכן בתחושה של לב פתוח ורצון (לא חייבים רצון יוקד. אבל רצון ולא חלחלה). בעיני לא נכון לעשות את הצעד הזה. ואפשר ורצוי כמובן גם להתפלל על הרצון. ועל הכוחות.
וסתם לגבי התכנון משפחה. גם אני אולי אמרתי פעם בנערותי עשרה ילדים. ואח''כ שבעה. כנראה לא יהיו גם שבעה. המציאות היא כ''כ מורכבת, מאתגרת וגם קסומה ואמיתית יותר מהציפיות והחלומות שחשבנו שיתאימו לנו. הפער קשה. וזו עבודת חיים לקבל אותו. בלב.
הסביבה לא משחקת תפקיד. צריך להפנות את המבט פנימה. ולא לתכנן יותר מדי לפרוטרוט. אפשר שיהיה לאן לשאוף. אבל בסוף לקבל החלטות שמתאימות לזמן ולמקום בהווה. כי אין לנו ממש שליטה על הדברים אלא רק את יכולתנו לפעול בעיניים ובכלים אנושיים כמיטב יכולתנו.
החלטות טובות

שילד שני זה עוד יותר  קל כל הלחץ של ההיריון ראשון לחץ פחד וכ.. הכל מתגמד,

ויותר קל פי כמה וכמה לגדל כמה ילדים מאשר ילד אחד, בעזרת השם יהיה לך הכי קל

בעולם אמן.

 

לא לכולן ילד שני יותר קל.
לפעמים המעבר מאחד לשניים קשה פי כמה מהמעבר מאפס לאחד.

בילד הראשון היה טרור גופני ונפשי ילד שני יותר קל ילד שלישי עוד יותר קל ורביעי אי אפשר לברוח מצער גידול

לכן כמה שיש יותר ילדים יותר קל כמה שאני שואלת נשים וכולם אומרות שיותר קל

 

 

 

אחרי לידה שלישית.
קשה יותר בפער.

אצלי זה לא כך וגם אצל חלק מחברותי.

או שיותר קל באופן כללי עם כל הילדים כשיש יותר?

אבל אצלי עם שלושה היה יותר קל עם כולם יחד מאשר עם אחד או שניים,
עכשיו עם הרביעי יותר קל מאשר כשהם היו שלושה.
אבל יש לי הפרשים קצת גדולים שמאפשרים לי את הנשימה והגדולים גדלים ועוזרים.

סתם דוגמה, עם ילד אחד ועם שניים שהם שניהם קטנים אי אפשר לצאת דקה להעלות קניות או לזרוק זבל,
היום אני משאירה את התינוק 3-5 דקות בהשגחת שני הגדולים.
שני הגדולים יכולים לקפוץ לסופר לקנות משהו דחוף וזה הקלה עצומה על ההתנהלות.
או כשאני מקלחת ילדה יכולה לבקש מילד גדול לכבות את הגז.
ובערב משאירים את הילדים בלי בייביסיטר לוקחים רק את התינוק וזה כיף גדול ממש.
והתינוק עצמו מוסיף המון אור ואושר.
וגם נותן איזון נכון.
מרגיש לי שהם היו מפונקים ושקועים בעצמם לפני הלידה ועכשיו פחות ויש הוואי משפחתי בריא יותר.
והשלישית שלפני הלידה הייתה הקטנה בבית עכשיו צברה ביטחון והרבה יותר בוגרת והגבולות יותר ברורים אז זה גרם להכל להיות יותר קל איתה.
אז בסיכום כל המשוואה יותר קל ויותר כיף לי.

היה הכי קשה שיש.

אני רק עם שניים.
אבל ממש הרגשתי מותשת. ובשוק. הרבה יותר מהמעבר מזוג לזוג פלוס 1.
לקח לי הרבהההה יותר זמן לרצות עוד ילד אחרי הילד השני.
וגם חברות שלי אומרות שבין אחד לשניים זה המעבר הכי קשה.🤷‍♀️


לצערי אצלי המקרה הפוך. אני מאד רוצה אבל לא יכולה כרגע מכל מיני סיבות🥺

לי המעבר מאחד לשתיים פשוט קשה בטירוף.
אני חודשיים אחריי הלידה ועדיין לא רואה טיפת נחת..
כל היום סביב הילדים בלבד
מזניחה את עצמי לגמריי ועובדת 24/7 סביב השעון סביבם..הגדול ילד נוח אבל הקטנה תינוקת מאתגרת מאוד מאוד מאוד..
לא מרגישה שבאמת נהנת.. אלא שורדת..
מקווה שזה ישתנה

לי באופן אישי עם שלושה יותר קל מהראשון והשני.

למה כתבת משהו שבסתירה מוחלטת לזה?

שבשני יותר קל?

 

ועוד יותר-למה כתבת באופן גורף?

לי למשל היה יותר קשה המעבר בין הראשון לשני

ולחברה המעבר לראשון

זה כ"כ כ"כ אינדיבידואלי

יותר קל מאשר אחד ולאוו דוקא התכוונה לתקופת המעבר וההסתגלות שיש בין ילד אחד לשני וכו..
אצלי למשל בכל ילד היתה תקופת הסתגלות שונה ובין הראשון לשני עיקר הקושי היה לי בגלל פערי הגיל שהיו יחסית גדולים אז הצרכים שלהם היו שונים והזמנים שלהם היו ממש שונים לעומת שני ילדים אחרים שלי שהיו יחסית צמודים שהיה לי יותר קל..
וכמובן זה מאוד איניבידואלי..

לי בכלל לא היתה השוואה בקושי בין הראשון לשני

1 זה 1. עוד יש אויר לנשימה. יש זמנים שישן

2 זה פשוט בלי מנוחה

נזכרת בכל אלו שאמרו לי שזה יותר קל ורק מבינה כמה שזה כ"כ! אינדוידואלי

תלוי במזג של שניהם, בהפרש גילאים, בכמות העזרה...

זאת היתה החוויה שלך אולי

אבל הזה לא אומר שזה מה שאחרות ירגישו


אני אישית ממש מרגישה ההפך
אבל הכי ההפך

אני התענגתי על הילדה הראשונה הכל היה כל כך כיף וקל מבחינתי
ובילד השני חטפתי את ההלם שלי
ולגדל כמה וגמה ילדים היום קשה לי פי כמה מילד אחד- כשאני עם הקטן שלי בבית אני מרגיהשה ביום חופשי(למרות הוא רוצה בלי סוף..זה עדיין לא לתמרן בין כולם יחד)


חשוב לא לצאת בהבטחות...אצל כל אחת זה מרגיש אחרת

אבל אבל
לשאלת הפותחת-
גם אני התחתנתי בגיל מאוחר ומכירה את ההתלבטות בין משפחה גדולה לבין להמתין בין הלידות

חושבת שצריך לבחון

מה זה בשבילך משפחה גדולה? איזה צורך וערך זה אומר עבורך?
עד כמה זה חשוב לך?
ולמה?

ובאותה מידה-
מה את מרגישה כרגע מול להכנס עכשיו להריון?
למה?
מה יכל לתת לך תחושת מוכנות? מה צריך להיות שם?
שה משהו שסביר לדעתך שיקרה בחצי שנה הקרובה?
יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שזה יקרה?

הבנת את הרעיון?
לבחון את המניעים לבחירה
מה עומד מאחוריהם
לא בשיפוטיות
רק בהקשבה לעצמך

אולי את צריכה עכשיו עוד חודשיים לחשוב על זה וללכת עם הרעיוןצלתת לוצלהתב'ל בלב ובינתיים למנוע
אולי יש לך מה לעשות כדי לברר את תחושת המוכנות או החוסר מוכנות

אולי שווה ללכת לפגישת ייעוץ או אימון או לדבר עם מישהי שתעזור לך קצת?
או פשוט עם בעלך

בסוף היכולת להכריע תגיע מתוך הזדהות עם הבחירה שלך

אני בחרתי לצופף ילודה כי הערך של משפחה גדולה הוא מממש מממש משמעותי לי מעל הקריירה שלי או אפילו הנוחות והקלות
אבל זאת בחירה מושכלת מצידי
וכן אם היתי צעירה יותר אולי היתי מתנהלת אחרת

אבל את צריכה להרגיש מה נכון לך.
לשבת לכתוב את זה

אחרי השניה.
פשוט לא הייתי מסוגלת לחשוב על עוד הריון וכו.
עברו שנתיים. שנתיים וחצי
ואז הגעתי למסקנה כזאת:
אני לא רוצה להביא עוד ילד רק כי:
רוצים משפחה גדולה, בעלי רוצה, הגיע הזמן, גיל שלי, גיל של הקטנה... כל אלו שיקולים נכונים אבל אי אפשר להחליט רק בגללם בלי שום רצון כלשהו.
אבל לא הרגשתי רצון🤷‍♀️
ואז אמרתי אני צריכה טיפ טיפה רצון. רצונונצ'יק. וזה מספיק בתוספת כל השיקולים. אבל עד שלא יהיה זץ קטן בלב, לא כדאי.
וזה הגיע. רצון ממש קטן ומהוסס.
ונהייתה לי מזה תינוקת שהיא פשוט שמש!!!
שמחה כל כך שחיכיתי להרגיש...


שיהיו לך החלטות טובות

כשהרפתי מכל החישובים והייתי נאמנה להתבוננות הפנימית שלי זה היה כ"כ מוצלח.
הפרשים כ"כ מדוייקים לי
עכשיו זה נראה לך שלא יבוא לך עוד שנים אז זה או ללכת על זה בלי רצון או לחכות שנים.
אבל זה לא ככה. הרצון יכול להתבשל תוך כמה חודשים בודדים.
יש לי ניסיון מהצד השני כשלא הרגשתי מוכנה אבל אמרתי יהיה בסדר ולא היה בסדר ועד עכשיו (7 שנים) לא בסדר.
כל ילד זה קסם. נכון. לא מתחרטים על ילד.
אבל יש צד שני למשוואה וזה הצד ההורי. אם את לא שם, לא בכוח. זה לא עושה טוב להורות.
דווקא מהמקום שאת מאפשרת לעצמך התבוננות פנימית והקשבה לקולות שלך, את רוכשת כלים להצליח בהורות.

בהצלחה!

אחר כך כל ההריון בצל של זה שלא היית שלימה וגם הכאפה של אחר כך תהיה יותר קשה. ילד צריך לרצות באמת מהלב ולהיות מוכנים. חמותי ילדה 10 מגיל 28 עד גיל 42, אמנם לא מנעה, אבל גם לא התחתנה צעירה..

אף אחד לא יכול להבטיח לך מה יהיה ואני ממש מבינה שהגיל והרצון למשפחה גדולה זה שיקול גדול. כי זה באמת. נסי לראות איך את מכווננת ומדייקת את הרצון שלך, בנחת. הצלחות!

עדין לדעתי כן כדאי לחכות עוד..
יכול להיות שגם עוד חודשיים תרגישי כן מוכנה וזה שעכשיו את מרגישה לא מוכנה לא אומר שזה יקח שנים.
וגם אם יקח עכשיו קצת יותר זמן לא אומר שבין כל ילד תחווי את אותו הקושי והצורך במניעה.
30 זה לא כל כך מאוחר וכל עוד לא ידוע על בעיה כלשהיא לא הייתי נלחצת.
ככל שתהיי עם זה יותר בנחת וזה יבוא מתוך מקום שלם הסיכוי שבילדים הבאים יהיה לך יותר קל עם ההחלטה גדול יותר אבל ברגע שתדחקי את עצמך רק כדי להספיק כי ככה תכננת וחלמת זה יקשה עלייך נפשית..
ודבר אחרוו אני חשבתי שיהיו לי לפחות 8-9 ילדים צפופים וזה לא קרה וגם כנראה לא יקרה..
ואני שמחה מאוד במה שיש לי.
בילד הראשון והשני עוד היה לי קשה להשלים עם החלום שלא יתגשם אבל עכשיו עם החמישי אני מבינה שזה כנראה מה שנכון לנו וטוב לנו הכי בעולם.
לא תכננתי שיהיה לי קשה להיכנס להריון ולא תכננתי שההריונות שלי יהיו עם היפרמזיס מהגהינום אבל זה מה שיש וצריך ללמוד לשמוח עם זה ולדעת האמת מה הכוחות שלנו מעבר לחלומות..
בהצלחה

הדימיון שלך חשוב מאוד. וחשוב להגשים אותו. מאידך הכיווץ שלך מהמחשבה על עוד ילד נעוץ בעיקר לפי מה שאני מבינה מבין השורות לסוגיה הקרייריסטית. אני יכולה לומר משהו אחד כקרייריסטית בעצמי = אל תתני לזה לפגוע או להשפיע על גודל המשפחה שלך. אחרי גיל הפוריות יהיה לך הרבה זמן לקריירה ואף אחד לא מחכה לך עם סדין אדום ותרועות. יש עניין חשוב נוסף שככל שהפערים יותר קטנים בין הילדים אפשר למצוא להם תעסוקה משותפת יחד והם חברים אחד של השני. הבעיה בפערים גדולים שאת מוצאת שתי קבוצות גיל עם תחומי עניין שונים. אף אחד לא מבטיח לך שתקלטי מהר להריונות כפי שאת רוצה וזה גיל שלא כדאי לקחת בו סיכון ( אני למשל נתקעתי שלוש שנים בלי הסבר אחרי ילדים ברצף). לכן ממש ממליצה להתחזק באמונה בעצמך ובה' שאם יביא לך הריון נוסף יתן לך את כל הכלים להתמודדות בע"ה. וגם אז אחרי כל ילד נוסף יש תקופת הסתגלות משפחתית ומחשבה עתידית האם להמשיך להרחיב את המשפחה. משחשוב לך משפחה גדולה אני מחזקת את ידך להמשיך הלאה מעלה . אגב אם בעלך רוצה משפחה גדולה מחד אבל גם מבין את הנושא הקרייריסטי שחשוב לך הוא מאוד יכול לעזור לך בזה ולקחת יותר על עצמו. אוליי תלבנו את הדברים בניכם והוא יוכל להגיע אותך בזה.

אם את מרגישה שרק עכשיו התחלת לנשום הגיוני שייקח עוד קצת זמן עד שתהיי מוכנה לחשוב על עוד אחד. אני נראה לי בסביבות 8 חודשים התחלתי להרגיש שמחה בתור אמא, סביב 11 חודשים החשיבה על עוד ילד כבר הייתה לי סבירה, וסביב שנה וקצת התחלתי להרגיש רצון לעוד אחד.
לפעמים זה רק עניין של כמה חודשים לעבור תהליכים, במיוחד כשזה במודעות שלך. ואם את רואה שעוד כמה חודשים עדיין לא משתנה כלום אז זה נראה לי זמן לעשות מחשבה יותר מעמיקה.

התחתנתי יחסית מאוחר (גיל 28) ילדתי 3 ילדים תוך 5 שנים
וממש קשה לי ממש.
ממש קשה לי.
יש לי רווח של 3 שנים בין הראשונים ושנתיים בין האמצעית לקטן וזה קשה מאוד!! תיהי קשובה לעצמך.
גם אני חשבתי על מומנטום וכן הלאה אבל זה מצריך כוחות נפשיים. אולי הקורונה גורמת לי לדבר ככה כי באמת הייתה תקופה קשה. אבל זה קשה.
מעודדת אותך שזה מהמם שהם גודלים ביחד והכל
אבל תיהי קשובה לעצמך זה הכי חשוב

קשה בטירוף.. הם מתנות ב"ה אבל זה לא קל.
בעלי לא מפסיק לדבר על השלישי( יש לו חלום לשלושה צפופים ממש)
וכמובן שאני מקבלת כאבים בכל הגוף רק מהמחשבה.
לאט לאט... באמת שלאט לאט...

עברת תקופה לא קלה. תני לנפש להתאושש.
אני אפילו לא מדברת על הגוף, דיבורים לא ריאליים כאלו סוחטים כוחות מהנפש.
תנסי להוריד ממך מחשבות ודיבורים מחלישים. לא ההנקה, לא הריון נוסף, לא תחזוקת בית,
רק להסתכל על הכאן ועכשיו.
לעבור כל יום ויום. המציאות מספיק קשוחה בשביל לא לגלוש למחשבות על מה היה אם או מה יהיה.

תהיי קשובה לעצמך ותבקשי מהסביבה רק לתמוך,
ושימי לב אם את מרגישה קושי נפשי לא לשמור את זה בבטן,
מתפללת עלייך שתצלחי את התקופה הזאת בשלום ⁦❤️⁩

בהחלט הגיעה רגיעה מטורפת.
גם המצב הביטחונים "שנרגע".. יחסית...
ופתאום הכל בשגרה, ואני בחופשת לידה סוף סוף.
ואמא שלי שקיבלה תוצאות טובות באיזשהי בדיקה ויכולה לעזור לי ב"ה . והעזרה שלה עצומה ממש.

הכל לאט לאט מסתדר....

שרק ימשיך טוב!
הכי מגיע לך בעולם!!
🤗

בלידה טבעית ב"ה כך שאני לא יודעת להגיד לך על המנתחים..
אבל לגבי המלווים זה ככה אפשרי בחדר לידה היה אפשר 2 מלוים.
הנקה אחרי לידה- לי נתנו ישר אחרע הלידה להניק את התינוק כמה שאני רוצה. זה ממש תלוי במילדת כי בלידה הראשונה המיילדת לא נתנה לי להניק והאמת שגם לא ביקשתי..
את יכולה להיות עם התינוק כמה שאת רוצה. אני לא עשיתי ביות מלא והתינוק היה איתי כמעט כל היום בחדר חוץ מהשעות של הביקור רופא וכד.

לקחת גלולה כמה שעות אחרי?

בקטנה בת שנה וחצי. יונקת בערך 4 פעמים ביום כבר תקופה...
וכשהורדתי הנקות עברתי למשולבות.
לא היה איחור בלקיחה. אולי פעמיים איחור של חצי שעה. ממש לא משהו רציני

שלי, כשיש שינוי בגלולות, יכול לקחת שבוע להשפיע.
למשל אם לקחתי באיחור, אחרי שבוע יהיו לי הכתמות.
אז אולי פשוט לוקח לגוף זמן להגיב לזה שהפסקת גלולות.
תחשבי אם הגלולות מונעות גם את הביוץ, המחזור יגיע רק שבועיים אחרי הביוץ...

למשל ה4 ימים של הדמה

לא יודעת למה חשבתי שמדובר על גלולות הנקה

(כך אני מבינה ממה שכתבת).
אז לא ככ מבינה את ענין הכתמים במשולבות.
בכל מקרה, לוקח כמה ימים עד שמופיע דימום, ואם את משתמשת במשולבות את אמורה לראות את זה בעצמך כשאת עושה את ההפסקה בין כל חפיסה.

והכתמים כי חיברתי חפיסות

אצלי במשולבות יכול לקחת 4 ימים עד שמופיע דימום.

הבנתי לגבי הכתמים.
חכי עוד קצת, בטח יופיע דימום.

ברוב קופות החולים יש החזר מסויים.
יש בירושלים את "ביכורים" אני נהנתי שם מאוד. בפרטי אם תרצי.
יש את הדסה בייבי בעין כרם
בית החלמה בטלז סטון.
אני יודעת שיש גם בליס
תבררי

לא "מתנה" מהבית חולים בו יולדים?
פעם אמרו לי שמעל 3/4 לידות מקבלים משו כזה, חא זוכרת בדיוק

בהר הצופים קיבלתי לילה חינם בבית החלמה
ובנוסף קיבלתי החזרים מהקופה

שילמתי לא מעט, אבל זה שווה כל שקל!
המנוחה הייתה מאוד חשובה לי.

מקבלים עוד לילה אחד במלונית של עין כרם, או בביכורים או בטלזסטון וזה תקף לחודש...

חוץ מזה , יש משהו שאפשר ללכת לבית החלמה או אפילו צימר או בית מלון והקופה מחזירה עד סכום מסויים ( כל קופה לפי הכללים שלה)

זה לילה במקום לילה בבית החולים..

מאוד מקווה שיחזרו לפעול. כי לא פעלו הרבה זמן...אני לא מכירה שום דבר חינם. יש סבסוד מסויים מהקופות חולים.

וקופות חולים משתתפות מילד רביעי עד 75% ועד בערך 300 שח לפי הנמוך.

ממליצה לך לברר אצלך ברופה בדיוק את התנאים (זה לא מהסל הריון זה בנפרד)

נותנים עוד לילות בהתאם למספר הילדים בבית. אינני יודעת בדיוק כמה, אבל מכירה מישהי שיולדת שם רק בשביל זה.

אין לי מושג בזה אבל יודעת שבכללי בהדסה מקבלים לילה חינם בהדסה ביבי/ טלסטון מתי שרוצים בחודש אחרי הלידה... (אם הבנתי נכון גם בהר הצופים...)

תבדקי. אולי מהצד מגיע.
בטוח שילד, אם ח''ו אין לו אויר, הוא יבעט ויזיז את הראש ויזוז כמה שיכול כדי לקבל אויר. זה לא קשור אם הוא חכם או לא. זה מנגנון השרדות...
רק שאם השמיכה ממש מכסה את הפנים, אז גם אם יבעט ויזוז, זה עלול לסבך את השמיכה עליו ולאו דווקא להוריד אותה מהפנים.
אני חושבת שכן כדאי לכם לנסות לקחת לו את השמיכה אחרי שהוא כבר שקוע בשינה עמוקה, ולכסות אותו בשמיכה אחרת, כשהראש גלוי לגמרי

מבינה את החרדה..

הוא כלכך חזק שבטוח ימשוך את זה.. וגם הוא נהנה להרגיש את כל השמיכי .. חח
תודה בכל אופןן

שאין לו אוויר נקי וצח לנשימה..
ככל הנראה יש לו שם איזה פתח ממש קטן שדרכו נושם..

אני מפחדת שחס וחלילה באמצע הלילה מרוב עייפות כבדה שלא יעשה לעצמו פתח נשימה..
הרעיון שנתת הוא טוב אבל הבעיה זה כשהוא מתעורר באמצע הלילה סהרורי כזה הרבה פעמים ראיתי אותו נעזר בשמיכי כדי להירדם שוב.. אם הוא יתעורר ויגלה שהשמיכי לא נמצא הוא יצרח בבכי..
אוף איזה סיטואציה מעצבנת
תודה בכל מקרה!!

ואז זה גודל שלא שייך שיהיה מסוכן...
(קרה לי פעם שבעלי כיסה בת שנה בערך בשמיכה של גדולים מקופלת. באמצע הלילה התעוררתי מציוצים עמומים ומצאתי שהסתבכה בתוך השמיכה ולא הצליחה להשתחרר 😧 נראה לי שזו הסכנה, שאם זו שמיכה גדולה הם עלולים חלילה לא למצוא מאיפה הפתח)

יש בגזירה עוד מעלות: שיש כמה שמיכי ואפשר לכבס, וגם לא להילחץ אם שכחו אותה איפהשהו,
בגיל קצת יותר גדול זה לא יפה שהם נשרכים עם שמיכי אחריהם לכל מקום, וכשזה קטן זה פחות נורא.

וואי איזה סיטואציה מלחיצה מה שעברת..
ב״ה שנגמר בשלום!
ולגביי
השאלה איך הוא יגיב? בעקרון הוא נהנה מהשמיכי רק מ4 הקצוות ..כל השאר לא מעניין אותו חח
אם אגזור לו לא יהיה את הקצוות שהוא אוהב והוא יתעצבן..

קצה אחד לא מספיק? אצלנו זה הספיק...
אפשר גם לגזור ל2, ואז בכל חלק יש 2 פינות.

אל תקחי סיכונים.

ויפה שעה אחת קודם.

שמתי לב שיש לו בצד חורים לנשימה והכל בסדר.

אם את רואה שהכל מכוסה, תזיזי קצת מהצד- במקום שהוא לא ירגיש על עצמו ותעשי חורי איוורור.

אז בעצם לקחת לו את השמיכי ולהתחיל לגזור עם מספריים כל מיני חורים באמצע?

כך שאין לה שליטה על זה...

זה הבהיל אותי ממש אבל איזו אופציה יש לי? לא משנה איפה אני שמה את השמיכה בסוף היא מכסה את הפנים... אגב גם אני וגם אמא שלי מתמיד ישנו ככה... 

ומתחת לגוף של התינוק

אינמצב שיגיע לכסות את הראש שלו..

במיוחד אם זה תינוק פיצי שעתה נולד.

 

בהנחה שזו לא שמיכה ענקית אלא שמיכת תינוקות בגודל סביר

אצלי כשהם קטנים אני קושרת צד אחד של השמיכה ללול ומביאה רק קצה. ככה זה פחות מלחיץ אותי.

ולא תפחדי שהשמיכי תכסה לו את הפנים כי זה יהיה קטן. 

מנסיון משפחתי.

אם השמיכי לא ענקית.
תמיד יש איזה פתח קטן
ויש גם מבוגרים שישנים עם כרית על הפרצוף וכו...

תורידי היסטריה

האמת שגם אני ישנה עם כרית על הפרצוף.. חח

זה די בסדר. הייתי מוודאת שיש פתח. מזיזה מעט אולי כדי שבטוח ייכנס אוויר.

כי באמת נלחצתי
כן, הוא מגיל חצי שנה עם זה ותמיד ככל הנראה משאיר לעצמו פתח לאוויר..
החרדה פשוט תקפה אותי כי לאחרונה החליט לכסות את הפנים שלו..

אולי להחליף לטטרה מבד נושם

ניסיתי.. הןא כועס.. הןא לא רוצה בד טטרה

בובה מטטרה... במהלך היום להביא לו בעגלה ובהזדמנויות נוספות ולראות אם מתחבר לזה

₪ 8.62 23%OFF | רך יילוד תינוק שינה בובות ילדים אופנה שינה צעצוע להרגיע לפייס מגבת ביב עבור חג המולד מתנה
2.61US $ 24% OFF|Soft Newborn Baby Sleeping Dolls Kids Fashion Sleep Toy Soothe Appease Towel Bib for Xmas Gift|Towels| - AliExpress

אבל בגיל צעיר יותר (חצי שנה בערך). זה דרש קצת התעקשות, אבל עבד.

מצד זה שאין חמצן-כי מאמינה שכן יש לו
אבל הבעיה בעיני זה שהשמיכה יכולה ככה להתלפף לו על הצוואר וזה מסוכן ממש

הייתי גוזרת אותה אם היא גדולה לשמיכה מרובעת לא גדולה


לי היה פעם נס מטורף
בייביסיטר השכיבה את התינוקת לישון
ומחוסר ידיעה לקחה ציפה גדולה של מבוגרים וכיסתה אותה בה
אני הגעתי אחרי שכבר ישנה
ומשום מה נגד הטבע היה לי דחף להכנס רגע לחדר שלה כשהיא ישנה..כי היה נדמה לי ששמעתי איזה קול


ואני רואה את התינוקת יושבת במיטה השמיכה מכסה את כ-ל הראש ומלופפת כמה סיבובים שהיב הצוואר והיא מנסה איכשהו להחלץ😐😥


נס מטורף

מקפיצה לעצמי .אשמח לעוד תגובות .

נובה T מיני
הותקן ע"י דר חגית דאום שהיא מהממת! (מקבלת בכללית במודיעין)

אבל ממה שאני מבינה ההתקן עצמו הוא המיוחד.
עצם העובדה שהוא קטן.
הבעיה בהתקנת התקן לפני לידה סה שהמקום עדין צר ולא גמיש
וגם העובדה שפסיכולוגית זה יותר מאתגר לאישה (משום מה אחרי לידה קל לנו יותר לעבור הליכים שכאלו)

אז אולי מספיק למצוא רופא/רופאה עם ננסיון בהתקנים, רגיש ועדין

ויש הבדלים גדולים ביניהם.
תלוי כמובן מה הצרכים שלך.
אני לא מכירה את הדגמים החדשים.
החברה ככללה מההתרשמות שלי היא בסדר.

אבל תלוי מה הצרכים- היא מתקפלת גדול לא מתאים לרכב קטן שיש עוד דברים גדולים בבגאז'
היא חזקה,יציבה, ממש נוחה לעליה באוטובוסים ומדרגות (קצת כבדה אבל גלגלים אחוריים גדולים שממש מקלים וזה מאוד נח באוטובוס)
בעיני היא גם יפה
מתחבר אל השלדה סלקל בלי מתאמים.
מאוד נח בנסיעה באוטובוס בין עירוני.
מפרידים מהשלדה ועולים.
גבוהה יחסית (לי היה חשוב שבילדים הבאים לילדים לא תהיה גישה לתינוק)

כשהקטן היה בסביבות חצי שנה.

הוא היה כל הזמן באובר עייפות ולא היה מצליח לישון יותר מחצי שעה.

בלילה הוא היה ישן בסדר.

הייתי מרדימה על הידיים ואחר כך במנשא, ואחרי שנרדם מעבירה לעגלה/ מיטה.

 

האמת שאני לא כל כך זוכרת איך הצלחנו לצאת מהמעגל הזה.

היה שלב שכל פעם הוא היה ער בערך שעה, מרדימה ל 20-30 דקות, עד שהתעורר.

ושוב ער לשעה ומרדימה אותו.

כל היום היתה התעסקות סביב זה.

אבל ככה היינו מצליחים להרדים אותו לפני שהוא נהיה יותר מדי עייף.

 

מתישהו זה הסתדר, אני כבר לא זוכרת איך.

אז אין לי כל כך עצות.

רק לעודד אותך שזה יעבור.

אתם לא יכולים להכריח אותה לישון, להרדים אותה בכח. עובדה גם שלא משנה מה אתם עושים היא לא מצליחה לישון...
היחידה שיכולה להרדים אותה זו היא עצמה...

אתם משכיבים אותה לישון כשהיא עייפה?
אולי היא כבר עייפה מידי?
אני זיהיתי שלמרות שהבת שלי נראית אנרגטית, היא עייפה בהסוואה(אצלה זה מתבטא בגירודים באוזניים ובבטן, תמצאו איך זה אצלה), ואז אני משכיבה אותה לפני שהיא תשושה!
אם אני משכיבה אותה שהיא עייפה לגמרי, משפשפת את העיניים ובוכה מעייפות, היא יותר מתקשה להירדם והשינה שלה לא טובה. מתעוררת הרבה.

עוד משהו שהתחלתי לאחרונה-
אני מחזיקה אותה, שמה את הראש שלה על הכתף שלי ומסתובבת שתי דקות בבית. תוך כדי אני לוחשת לה שאני אוהבת אותה ושיהיה לה לילה טוב. שאם היא תלך לישון עכשיו זה רק לטובתה.
אחרי הסיבוב, אני משכיבה אותה במיטה והיא עוצמת עיניים
(זה אחרי תהליך ארוך שעברנו איתה, אבל תנסו, אולי זה יעזור לה מההתחלה).


ממליצה לך לבוא בעמדה שאת באה לעזור *לה*.
הבעיה היא לא שלך, היא זאת שלא מצליחה להירדם, אבל ברגע שאת מרגישה שזו החובה שלך שהיא תישן את הופכת את הבעיה לבעיה שלך...
הבעיה שלה, ואת אמא שלה, ורק עוזרת לה


את נשמעת מהממת!!!
כל הכבוד על הסבלנות שלכם❤️

יש עצות לגבי העניין של החזקה על היידים?
מפחדת שזה באמת סתם פינוק ושכדאי ללמד אותה שהיא מסתדרת גם בלי להיות על היידים שלי..

את חושבת שמשהו מפריע לה?
זה נראה שמשהו מציק לה ומעצבן אותה?
אם את חושבת שכן, אז כדאי לבדוק מה ולמה.
אם את חושבת שלא, אז תנסי לחשוב אם מתאים *לך* להרים אותה. היא הבת שלך, את אוהבת אותה, אבל את לא העבד שלה (סורי על ההקצנה😅). זה לא נורא אם היא תבכה כמה דקות כי היא רוצה ידיים ולך לא מתאים עכשיו. מקסימום היא תבכה חמש דקות וזה לא סוף העולם.
מבטיחה שלא.

משתפת-
הבת שלי מאוווד רוצה להיכנס איתי לשירותים, אבל סורי, לא מתאים לי. אז היא בוכה חמש דקות מחוץ לדלת.
זה לא שאני רוצה שהיא תבכה, זה לא שאני גורמת לה לבכות, אני לא יכולה להכניס אותה והיא זו שבוחרת לבכות...


אני לא אומרת לתת לה לבכות, אבל גם לנסות למצוא לה תחליפים, לתת לה משחקים, לשבת איתה בחוץ, וגם להבין שאם היא בוכה כמה דקות לא יקרה כלום

בהצלחה!!

ממליצה על ד"ר רוני איצקוביץ' בלוד, מניסיון עם ילדים עם חרדות מרופאי שיניים.

פתאום נודע לי שזה הרדמה.
נראה לי אברר יותר טוב

אלא הרדמה מלאה. לא יודעת למה.
אני אישית מעדיפה ללכת לפרטי בשביל הטשטוש.

במכבי אסותא רמת החייל עשו לי לילד אחד עם טשטוש ואחד (קטן יותר) בהרדמה.

אם באמת יש הרבה מה לטפל עדיף בהקדמה חלביים את הכל מאשר כל פעם שם אחת
בילדים לוקח הרבה יותר זמן כל המסביב מאשר הטיפול עצמו כי אין להם סבלנות ויכולת להתגבר יותר מכמה דקות
לדעתי אם לא מדובר על שני טיפולים אלא יותר, עדיף כבר לעשות בהרדמה וזהו.

עכשיו אני מבינה את נחיצות ההרדמה.

ההפניה היא ל3 שעות טיפול.כל השיניים הקדמיות מחוררות.לא ברור לי איך זה קרה.סוג של עששת .

כזאת קטנה...באסה של ממש.

שם ואמרה שהיו ממש בסדר איתה והיתה מרוצה מהטיפול.לא יודעת את שם הרופא שטיפל בה

יש לך אפשרות לשאול אותה מי עשה לה?
רק אם זה ממש בא לך בקלות-אשמח

לבת שלי כי היא עברה טראומה אצל רופא רשע מרושע.

אז ניסיתי לפני הטיפול בהרדמה בגז צחוק ובעוד משהו ולא הצליח.

רק קחי בחשבון שכאשר ההרדמה משפיעה, זה קורה גם באמצע הבכי...

אני לפני תקופה עשיתי לשני ילדים.

בגיל 4 עשו בטשטוש.

גיל 2.5 עשו בהרדמה.

אם תרצי הסבר מפורט על התהליך- בשמחה.

לצערי לא זוכרת את שם הרופאה שטיפלה בקטן, אבל הייתה מקסימה!

גם במכבי באסותא רמת החייל.

היה ממש בסדר בסופו ל דבר.

את ביקשת הרדמה או טשטוש?או שזה החלטה שלהם? המילה הרדמה גורמת לי ללחץ.בררר

מבחינת ההרדמה-

צריך להביא אישור מרופא ילדים שאפשר לעבור טיפול בהרדמה, וספירת דם עדכנית.

הגענו, בצום כמובן- כדאי כמה שיותר מוקדם כי אסור גם מים 3 שעות קודם. חיכינו מעט ואז קבלה אותנו אחות לכמה שאלות, שקלו אותו בשביל לבדוק מינון של הרדמה. ראינו גם את הרופא המרדים.

שוב יצאנו לחכות בחוץ לתור שלנו. כשהגיע תורנו נכנסתי יחד אתו לחדר הטיפול- חדר רגיל של רופא שיניים. השכיבו אותו ממש בקצה המיטה והמרדים שם לו את המסיכה, הוא בכה כמובן כי הוא ילד די לחוץ, ולא מצא חן בעיניו כל הפוזה, אבל נרדם ממש מיד. ואז הייתי צריכה לעזוב את החדר, וזה החלק שהיה לי הכי קשה... חיכיתי בחוץ- זה יכול לקחת הרבה זמן, עושים שם בינתיים את כל טיפולי השיניים בבת אחת. בסף הטיפול הרופאה יצאה אלי והסבירה לי מה היה מצב השיניים ומה בדיוק כלל הטיפול. חיכיתי עדיין בחוץ עד שהעבירו אותו לחדר התאוששות ואז קראו לי להיכנס.

הוא היה עדיין רדום, האחות הסבירה לי מה קורה וישבתי לידו לחכות שיתעורר. הרבה פעמים מתעוריים בבכי ועצבנות בגלל ההרדמה.

הוא התעוור, בכה, הרגעתי אותו, שתה קצת ואחרי כמה זמן נתנו לנו לצאת להסתובב. יש מעבר לכביש חנות צעצועים אז הלכנו לקנות לו בלון ומתנה... חשוב מאד- אסור לעזוב לו את היד, או לשים בעגלה- כי בגלל ההרדמה יש חשש לנפילות.

אחרי שעה היינו צריכים לחזור, ראו שהכל בסדר אתו ושנתן שתן ואז קיבלנו מכתב שחרור.

מבחינת כאבים הדריכו לתת משכך כאבים אם צריך אך לא התלונן. מה שכן הוא היה קצת עצבני ונודניק כזה בימים שאחר כך בגלל ההרדמה.

באופן כללי הצוות היה מקסים והיה ממש בסדר.

מקווה שלא חפרתי מדי...

אני הולכת

התור הוא רק לעוד 4חודשים אבל לפחות הרגעת אותי בינתיים.תודה רבה🧡🧡

קרה לי הרבה אין לי מושג מה זה

ולא התייחסתי(חוץ מלהתבאס...)

אבל יש מצב שאני סופר שאננית

אבל אם אצלך זה חריג אז כדאי ללכת לבדוק כדי שתהיי רגועה.

כתבת שאת לא מונעת הריון אז בהחלט יכול להיות שהיה נסיון השתרשות שלא הצליח ולכן המחזור כבד יותר. המחזור הגיע בזמן?

הדבר היחיד שאני חושבת עליו עכשיו זה - שאני בלימודים , וכשאני מדברת בפני הכיתה אני מתרגשת ומרגישה את זה פיזית בגוף אז אולי זה מההתרגשות ?? אוף אוף אוף שיייפסק די

לדימום להתנקות כבר ביון ה4-5 לווסת וגם מסדר את כל המערכת ההורמונלית

פעם ככה פעם ככה..

דרך אגב, דימום שלא בזמן מחזור מצריך בדיקה רפואית!

ועדין יכול להיות שהכל בסדר גמור וסתם שיבוש הורמונלי כי התרגשת מאוד או מה שלא יהיה

יש לזה התייחסות בהלכה

הכוונה שגם רגשות משפיעים

מעולם לא קרה לי קודם, ואז היו לי כמה חודשים כאלו, שהדימום נגמר ביום הרביעי וביום החמישי שוב התחדש.. מבאס מאד מאד.
כמובן אם את מוטרדת כדאי להתייעץ בנושא רפואית/הלכתית..

פעם לא קרה לי

לא יודעת אם זה סביר, אבל ברגע שיש לי ספק אני בודקת.
עדיף לי מאשר לטפח תקוות וחששות. קניתי בשביל זה חבילה גדולה מאיביי

(מה שכתבת על קרישי הדם) ואז מאוד כדאי לראות רופא.... בהצחלה יקרה.. בשורות טובות..

אם הבנתי נכון וזו גלולת מניעה, כדאי להסתכל בעלון אחרי כמה זמן אפשר לקחת וזה לא אמור לשבש את הרצף של המניעה.

לגבי כתמים, אולי כדאי בימים הקרובים ללבוש שחור, או מגן תחתון אם לפי הפסיקה שלכם זה לא מטמא. ולא להסתכל בנייר בשירותים

עכשיו אני צריכה להיות סופר זהירה לא להסתכל. שונאת תמצבים כאלה.

משהי התחיל כתמים אם לקחת באיחור של פחות מ12 שעות?

בעלון לצרכנית.

לא הייתי קונה שם יותר ככה..

הייתי שולחת מכתב חריף, שרצף כזה של השפלות, חוסר יחס והתנהלות לא ראיתי מעודי
ומאיימת לפרסם עם שם החנות, הסניף והעובדים הקשורים בעניין ברשתות חברתיות. ממש כך! דורשת פיצוי ענק. אני פשוט מזועזעת.

לדרוש פיצוי כמובן!

אני הייתי אומרת להם שגם אם הם טעו במחיר זאת בעיה שלהם, הם מחוייבים למכור לך את התיק במחיר שפורסם, ושלא ידאגו, כי אני לא מתכוונת לקנות שם יותר, ואת גם תמליצי למשפחה וחברות שלך לא לקנות שם.

האמת, אם הייתי יכולה הייתי מבטלת גם את ההזמנה ללידה וקונה במקום אחר.

מסוג החברות שלא מבינות ששירות לקוחות טוב עושה את כל ההבדל..

ההתנהגות הזו אמאללההה.
שיעלה גם 5 שקל מה זה משנה!
זכותכם לקבל במחיר שנקוב! ותביאו גם את כל הארץ עד שהם יורידו את הפרסום! חוצפנים!
חושבים שכסף גדל על העצים...
בבקשה תגידי לי מה שם הרשת בא לי גם לרכוש את התיק הזה למרות שאין לי בו שימוש !!!

הם יכולים לתבוע אותך על הוצאת דיבה!!!
קרה לחברה שלי! היא בתביעות ובלאגן מטורף.
תיזהרי!

אני לא מצליחה לשלוח לך הודעה
את יכולה לרשום תיק שחור כוכבים לגן ויופיע לך 🙏🏻

תקליטי את השיחה
ותגידי להם שאת הולכת לפרסם את כל הסיפור בפייסבוק
או לפרסם בכל מקרה
וכמובן לא לקנות בחנות הזאת יותר
בדיוק בשביל זה המציאו רשתות חברתיות

משפילים אנשים!!! הזוי.

בגלל דברים כאלה אחרי זה אנשים מתביישים לקבל מה שמגיע להם

בשבילי, לא בשבילם כמובן.
ככל שאת מתעסקת עם זה יותר תחושת הפגיעה מתעצמת.
חבל על כאב הלב שלך, באמת.

מקסימום הייתי שולחת מייל עם פניה מכובדת ולא מתלהמת, על רצף האירועים שהיה, כדי לשחרר את זה מהלב שלי וכדי שהם ישמעו איך זה מהצד השני ובע"ה לא יפגעו כך בלקוחות אחרים.
מנסחת בצורה כזו שלא מחכה לתגובה וזהו.

(כך עשיתי בעבר כשחיפשתי עבודה בתור סטאז'רית. בית ספר נחשב מאד במגזר... הגעתי לריאיון+ שיעור מבחן ביום שהיה ממש תקוע לי והם *לא טרחו לחזור אלי*. גם לאחר שפניתי אליהם הם מרחו אותי בטלפון וסיננו מיילים, כשבינתיים תחילת שנה"ל מתקרבת.
בסופו של דבר כתבתי להם קצת איך נדפקתי מהתנהלות שלהם, ועד כמה היא איננה הולמת מוסד שמתיימר להיות חינוכי. כתבתי שאת התשובה שלי הבנתי, וכולי תקווה שאני האחרונה שמקבלת מהם יחס כזה.
בטח לא תתפלאי לשמוע שהם לא טרחו לענות גם למייל הזה. אבל אני את שלי עשיתי ויכלתי להמשיך הלאה).

ואולי הייתי טורחת לפנות לאגודה להגנת הצרכן, רק כדי להגן גם על לקוחות נוספים.

מבחינתי חבל על האנרגיה.
יש לי הר של כביסה.

לא מצפה שכל העולם יכיר בצדק.. יש אנשים שלא מונחים שם
ומאבק לא באמת יגרום להם להכיר בטעות שלהם
זה יעשה רק לך כאב לב ויעצים את התסכול

למה לך ההתעסקות עם זה? סתם עושה לך הרגשה לא נעימה..
לא הבנתי בדיוק מה עשו לגיסתך, ונראה שבאמת ההתנהלות שלהם לא מכבדת. הייתי מצפה מבעל עסק שיבין שמעבר למחיר ספציפי יש גם את השם שלו והשירות שהוא נותן. רק לגבי המחיר תחשבי שהוא באמת מפסיד עלייך בגלל טעות אנוש כנראה, ואולי המצב קשה גם ככה אז קשה להם לשחרר את זה בקלות.
בכל מקרה, בשבילך בלבד- שחררי..

אולי לא מרוויחים מידי

אם התייחסו אליה בצורה כל כך משפילה. אני מאמינה שאת היחס הזה או דומה לו ,עוד הרבה לקוחות מקבלים.

בין אם זה על 15 שח ובין אם זה החזרת מוצר או זיכוי וכ"ו.

זה עובר מפה לאוזן. וכמות הלקוחות יורדת !

 

.

מכירה מקרוב מסעדה שהיחס ללקוחות היה לא נעים ובקמצנות רבה כל כך. ו.....היא נסגרה.

 

 

 

אבל לא ממש הבנתי למה הגיסה גם הגיעה לקנות ב15 שקל, הם טענו שזה טעות במחיר לא?

זה היה מבצע בעבר הבעיה שהאתר שלהם שומר את המבצעים
ז״א שאם כרגע בבוגבו עולה 5300 אבל את רשמת בגוגל בבוגבו במבצע ובעבר הוא נמכר אצלהם 4000 שח זה עדיין יראה לך שזה המחיר. אם תנסי לבצע הזמנה באתר זה לא יתן לך כי המחיר הוא לא 4000 שח זאת הבעיה

גם ביזיונות הם משמיים

כפרת עוונות.

לוותר ולהמשיך הלאה

על ויתור לא מפסידים.

 

ואם מופיע מחיר מסויים הם מחוייבים לתת לך את המחיר !
מזה השטויות האלו אל תגיעו לסניף !! פשוט חוצפה !!!

מרגע השרשת הבלסטוציסט, יחל ייצור ההורמון (hCG (human chorionic gonadotropin, אשר מאותת לשחלות לחדול משחרור ביציות ולהתחיל להפריש אסטרוגן ופרוגסטרון ברמות מוגברות, כדי לסייע בשמירה על ההריון.

האם השתרש תקין ברחם או חלילה מחוץ לרחם?
מנש כרגע אי אפשר לדעת.
צריך להמתין כמה ימים.

קישור למאמר של קופח שמסביר את הסימנים.

הריון חוץ רחמי - מידע רפואי - סימפטומים | מכבי שירותי בריאות

הרבה פעמים אחרי עצירות יש שלשול והפוך גם...
תפקידי לשתות הרבה, זה טוב לשתי האופציות...
תרגישי טוב יקירה!

את צריכה לדעת מה עושה לך עצירות,כי יש כאלה 

שאורז לבן עושה להם עצירות או קמח לבן, או 

תפוחי אדמה, או קרקרים,תנסי לשתות לפחות

ליטר וחצי מים ביום,אם תוכלי כל לילה לקחת

לפחות כף שמן זית אין ספק שתוך יומיים הכל

יסתדר,רפואה שלמה אמן.

עוד מעט יבואו מנוסות ממני,

זה מה שקצת עזר לנו

לשים בצל לידכם. אנהלציית מי מלח גן יכולה להקל.

בנתיים מה שעשיתי:
עיסוי בחזה עם שמן זית
העברתי אותו לטרמפולינה, לשינה לא בשכיבה...

תודה רבה!

עשינו אינהלציה עם מי מלח
זה הדבר היחיד שעזר לנו
היה לה שיעול עד כדי ממש חנק ובגיל הזה זה מסוכן
ניסינו כל מיני הזרקות של מים לאף וחלב אם לאף ומה שאת לא רוצה בסוף רק אינהלציה ואוויר צח עזרו
אבל חייב ייעוץ עם רופאה אין ספק

גם בהריון עכשיו שהוא כבר חמישי פשוט הביך אותי עניין הלספר.. אם יש לכם קבוצה משפחתית של כולם אז,אולי שבעלך ישלח שם איזה הודעה נחמדה ולהורים ילך ויספר בעצמו ממש לא חייב איתך אפשר סתם שיקפוץ אליהם איזה ערב ויספר להם

גם אם גרים קרוב.
להורים כן אבל לא לאחים.
ובעיני למשפחה של בעלך- שבעלך יספר ולא את.
ואם אתם ממש מתפדחים אז אפשר בהודעה (אבל אישית, לא משפחתית, אחרת את בדיוק משיגה את ה"ענין" סביבך שלא רצית.)

ושהוא יספר למשפחה שלו.

להורים התקשרנו, לאחים שלחנו תמונה בקבוצות וואטספ.

סתם כי זה הרגיש לי מוזר לגשת לחמותי ולספר לה שאני בהריון.
היא נחמדה והכל אבל לא בקשר עד כדי כך.

ובעיניי זה שאתם גרים קרוב לא אומר שחייב לספר פנים אל פנים אבל בקבוצת וואטסאפ או בשיחת טלפון.

המשך הריון תקין וקל!

אז החלטתי למרוח כמה שניתן

זה הריון צפוף פחדתי שיעשו לי פרצופים

בעלי עשה את העבודה השחורה שסיפר בסוד לאחיו

שפלט בטעות לכל המשפחה אז נוצר מצב שכולם ידעו עוד ממש בהתחלה

אבל ברוך ה שמחה שעשה את זה חסך לי את כל העבודה

 

אומנם שבוע מוקדם יותר שבוע 18.
אבל בכלל ההריונות הרגשתי תנועות ממש בשבוע הזה.
והפעם כלום.
בסקירה הכל היה תקין ב"ה.
ודווקא הפעם שלייה אחורית.
כנראה זה בגלל שהעלתי במשקל יחסית לפני ההריון הנוכחי. אחרת לא מבינה למה חוץ מעייפות(הבחילות עברו ב"ה.) אני ממש לא מרגישה בהריון.

אבל ככה אחות מעקב היריון אמרה לי

לא סתם אומרים לעקןב משבוע 24 כי פשוט לפני כן אם העובר במצוקה אין מה לעשות.
זו הסיבה שגם אני שחררתי.
בכל מקרה אם את לחוצה ובשביל השקט שלך לכי תעשי אולטראסאונד.

להרגיש 2-3 תנועות חלשות אחת ליומיים -שלוש

מצחיק אבל בדיוק קצת אחרי שכתבתי היום הרגשתי איזה אות חיים


מרגישה שאני מקבלת רק אות חיים אחת ל..אבל לא מעבר

משחת אגיסטן + טבליות אגיסטן.
ללא מרשם.

אם יש לכם סופרפארם בקרבת מקום - בד״כ פתוחים עד חצות, וכדאי לקנות עוד הלילה ולהתחיל.

לא מומלץ לקיים יחסים בשלושה ימים של הטיפול.

שכדאי לשים תחתונית כי הטבליות (הנרות) בד''כ מוציאות לכלוך והפרשות...

לא צריך מרשם...
פשוט קונים נרות אגיסטן(טיפול של שלושה ימים), ואם מגרד גם מבחוץ אפשר לקנות גם משחה.

שטיפות עם חומץ תפןחים (מהול במים! אחרת עלול לעשות כוויות) אני שוטפת אם אני מתחילה להרגיש גרד וזה עוזר ממש מהר, אבל אולי אם יש פטריה כבר יותר עקשנית זה לא יספיק, שווה לנסות

אבל לי עזר להשתמש בתחבושות כותנה אורגנית של אולוויז

מצאתי פטנט שנקרא תחתוני מחזור, תחפשי באינטרנט. לא יצא לי עדיין להשתמש כי לא קיבלתי מחזור,
אבל אחיות וחברות מעידות שזה פתרון נפלא ממש.

מתכוונת לכשאקבל גם להשתמש בתחבושות בד, יודעת להמליץ רק באינטרנט...

הבת שלי משמשת.קנתה לא יודעת באיזה אתר.עלה סט של תחתוניות ותחבושות 350 שח,מכותנה.
היא קנתה 2 מטר בד כותנה וטיקטקים ב40 שח .תפרה בבית במכונה .מספר גדול יותר של תחתוניות ותחבושות.לגבי כביסה של כתמים,של דם להכניס כפית של סודה לשתיה למכונה מנקה הכל .

יש לי מתמרי ומעוד חברה שלא זוכרת את שמה... הזמנתי מהאינטרנט בכמה רמות ספיגה שונות זה הרבה יותר נעים על העור ונח לשימוש
יש מישהי בירושלים שאפשר לבוא פיזית ולקנות אצלה שכחתי את שמחה כרגע אבל אם רלוונטי לך ירושלים אנסה לחפש

אני אישית לא ניסיתי. מכירה מישהי שמשתמשת ומרוצה מאוד.
https://modibodi.co.il/

@כנרת כנרת אשמח לפרטים!

אבל אצלי המבנה קצת הפוך אז קשה לי לדעת בשבילך

מכנסיים יותר מדוייקות משאר הבגדים.

הבן שלי גם רזה ויחסית גבוה, קניתי מידה 12-18 לגיל שנה ואילך והכל ענק עליו. רק בחורף זה יהיה טוב אבל כבר לא יהיה רלוונטי..