פורום הריון ולידה (עמוד 2499)

ניסיתי לעשות לה מסג', אבל היא ממשיכה להתעורר...

אולי הוא לא מרגיש טוב

לכן תשדלי לשתות לפחות 2 ליטר מים,

לאכול יותר בריא וטבעי בהצלחה רבה לך.

1. תכתבי את הממוצע בערך.
2. את צריכה שניים. אחד ל2020 ואחד ל2021 שאותו את צריכה רק בינואר
3.זה לא אמור לעלות כסף. אם זה עולה כסף זה מישהו שרוצה את הפרטי אשראי שלך. שימי לב שאת באתר של רשות המיסים.

1. את המקסימום משכורת מצטברת שאת חושבת שתקבלי בשנת המס (שנה לועזית) כמובן אפשר לראות במדרגות המס שאת לא מגזימה.
2. עכשיו ל 2020, ובתחילת 2021 ל 2021..
3. בטח, את צריכה את האתר של רשות המיסים, לא להתפתות לאתרים, הם גם גנבים וגם לא מגיע האישור מיד..

אז אם נשאר לי רק כמה חודשים בודדים עד ל2021 לכתוב שאני עובדת רק חודשיים בחודשי עבודה צפויים?

את המשכורת הגבוהה תרשמי כמקום עבודה ראשון.
2. אם זה עבור משכורות לחודשים אוקטובר - דצמבר אז את צריכה לעשות לשנת 2020, ואחכ בינואר לעשות שןב ל 2021
3.יש לך בחינם דרך האתר של מס הכנסה, אני כבר שןלחת קישור.
וזה לוקח ממש 2 שניות.
את רק צריכה לדעת את מספר תיק ניכויים של 2 המעסיקים

אבל מחדדת לגבי 1 -
הם מוסיפים 10 אחוז על מה שאת כותבת, כדי שגם אם תקבלי קצת יותר לא תצטרכי תיאום מס חדש. אבל אם יהיה לך פער גדול עוד יותר, עלול לקרות (וקרה לי 😏) שיחייבו אותך במס רק בגלל שהסכום עבר את הסכום שכתוב בתיאום.
אמנם אפשר אח"כ לבקש על זה החזר, או לגשת לעשות תיאום מס נוסף במקרה כזה, אבל זה כאב ראש.
לכן אני מציעה לישב כמה את אמורה לקבל סה"כ ולחלק את זה במספר החודשים שנותרו עד סיום שנת המס. או לחילופין לכתוב את הסכום הגבוה ביותר שיש מצב שתקבלי, רק תבדקי שזו אותה מדרגת מס אם בפועל תקבלי פחות.

את אומרת שכל עוד זה אותה מדרגת מס אין לי מה לחשוש? או שאם יש פער גדול מדי זה בעיתי גם אם זה עדיין אותה דרגה..
אה ועוד שאלה...
אם בסוף אני אחליט שאני לא עובדת בעבודה השניה זה בעיתי?

בתיאום המס כתוב שעד סכום **, יורד לך * אחוז מס.


אני חושבת שלא, אבל למה לעשות תיאום מס מראש? תעשי רק כשתעבדי בפועל בשתי העבודות.

ואז משבץ. יכול להיות שנגיע לשיבוץ ואני פתאום אראה שאין משהו מתאים... מבינה?

שבתוך החישוב צריך להיות הבראה ודברים חד פעמיים..

ההחזר צובר ריבית והצמדה ונראה לי שאת יכולה לבקש החזר עד 7 שנים אחורה, אחלה דרך להשקעה ;)

מדמי הלידה ("חופשת לידה") לא יורד מס הכנסה,
אבל אם מבקשים החזר מס, הם "נזכרים" שזו הכנסה נוספת, ולוקחים ממנה מס. (וזה לפעמים עלול לצאת אפילו יותר מהסכום שאת זכאית לו בגלל ההחזר, ואין דרך להתחרט...)

לפני שמבקשת החזר מס...

כמובן זה יבוא על חשבון הבית אין ספק,

כי זה עוד כמה שעות עבודה ,ותזכרי כמעט

כל אישה שעובדת מחכה לרגע הזה להגיע לבית

 להוריד את הנעליים להוריד את המעיל

ולנשום עמוק סוף סוף הגעתי, עכשיו יש לך את

זה כל הזמן את הכי רגועה בעולם כי את במקום

הכי טוב בעולם.... בבית, מצד שני קשה לך את רוצה

להתאוורר, את האמת אני אישית האוורור שלי בבית

עם בעלי והילדים, בהצלחה רבה רבה ושהשם יאיר לך

מה הכי טוב בשבילך אמן.

בעיני זה מתכון לדיכאון
אם יש לך סידור לילדים, זה לא נורא לחזור ב18:00

אבל נשמע לי מנגד מאוד לא פשוט לחזור כל יום ב18 הביתה..
אלא אם תוכלי לסדר לך שנניח יומיים בשבוע את נשארת עד מאוחר משמעותית ובשאר הימים חוזרת לילדים?.. השאלה אם יש אפשרןת לגמישות...
אם הצורך הכלכלי לא דוחק מאוד, מה שאפשר לעשות זה לחפש מקומות שאפשר לצאת לעבוד בהם את אותה עבודה שאת עובדת מהבית. זה קצת מורכב בקורונה אבל ספריות, בתי קפה וכד'.

וזה הולך להישאר ככה בשנה הקרובה
אלא אם כן את עובדת במשהו שחובה ללכת לעבודה, אז בכל מקום שאפשר מבקשים מהעובדים להישאר בבית
אני עובדת במשרה מלאה ובקושי יוצאת וכמוני עוד מליון חברות
לכולנו קשה מאד מאד ואפשר וחשוב לנסות להתאוורר אבל ממש לא בטוח שעבודה תיתן לך את זה

למה לא להחליף לעבודה אחרת עם אותה משכורת.
לכאורה זה בזבוז, גם לעבוד פחות וגם להרוויח פחות, אבל מבחינת המשכורת, האם זה יפחית את מה שאת מקבלת עכשיו או רק לא יעלה לך?

אני אישית לא הייתי מסוגלת להגיע כל יום הביתה ב6. זה אומר לא לראות את הילדה שלך כמעט בכלל במהלך השבוע כי גג ב7 היא כבר ישנה (מן הסתם, לפי הגיל...). וגם מבחינת תחזוקת הבית זה גומר בטירוף!!
אני הייתי מוכנה "לשלם" מחיר על להיות עם הילדים שלי. זה בהחלט מבאס לקבל 35 לשעה כשאת יודעת שאת יכולה 50, אבל זו דעתי...

העבודה הנוכחית מאפשרת לי לעבוד בשגרה מהבית, אבל גם השכר פר שעה הוא גבוה משמעותית מהמקובל בשוק. (סביבות 75 לשעה)

גם בשגרת היום יום (עוד טרם הקורונה) לא היה קל. גם כשעבדתי בבקרים ובעלי היה בבית עדיין שומעים בכי, עדיין צריך מידי פעם להושיט עזרה. אי אפשר באמת להתנתק מהבית כשעובדים מהבית.

אני משתדלת ככל יכולתי להחזיק מעמד לטובת הבת שלי, אבל בזמן האחרון אני מרגישה שאם לא אצא פעם פעמיים בשבוע לשחייה או לחוג כלשהו אני אכנס לדיכאון..

אני חלילה לא משווה את עצמי לאף אחת, אני פשוט מרגישה שכל יום הוא חזרה של היום לפניו, אין למה לצפות כי אתה יודע מראש איך יתנהל היום.. כמו תחושה מכנית כזו.

וגם אגיד לך מה עשיתי בחופשת לידה,
כשהייתי צריכה ללמוד למבחנים יצאתי לקניון עם המחשב והספרים והתינוקת וציוד והכל...
בסביבות 10 בבוקר ככה כמעט ריק אבל יש אנשים (פנסיונרים בעיקר)
הם חייכו ועשו פרצופים לתינוקת ואני למדתי.
ככה כל יומיים לאיזה שעתיים שלוש.
קפה בחוץ, לראות אנשים, לשנות קצת ולחזור...

אולי עוד מעט שייפתח המשק תוכלי למצוא פתרון כזה. וגם עכשיו תנסי מדי פעם בפארק או משהו

זה באמת מה שעשיתי בשגרה טרום הקורונה ואני חושבת שזה מה שמנע ממני להיכנס לדיכאון כי הייתה תחושה מסוימת של התאווררות, יציאה.. אבל עכשיו הכל סגור אז יותר קשה.

נכון שאפשר ללכת לים, אבל זה מצריך ממני נסיעה של שעה אז אולי אם יש יום חופש מהעבודה אפשר לנסות ללכת בבוקר.

כי התנאים ממש טובים. גם שכר כזה גבוה וגם משרה חלקית זה כנראה משהו ממש נדיר
צריך לחשוב על רעיונות לכיוון ולשינוי כי נשמע שאת לא יכולה להמשיך במתכונת הנוכחית...

זו משרה שעבדתי בה מאז היותי סטודנטית,
רצה הגורל וביתי נולדה לאחר סיום התואר אז ביקשתי להאריך את החוזה ואיכשהו יצא שנשארתי..

אני לא עובדת מן המניין אבל אני נשארת כרגע בגלל הגמישות.

בד"כ עושה את זה חלק ימים ארוכים וחלק קצרים. לחזור כל יום ב18:00 זה לא לראות את הילדה כמעט ואז היא בעצמה תרצה להשלים פערים בלילה וזה סיוט.
חוץ מזה את לא לומדת?
בעלך בשתי עבודות?
נשמע טירוף לעלות למשרה מלאה.
מצד שני ממש יכולה להבין את הצורך לצאת החוצה..
הלוואי ותמצאי משהו שיהיה לך טוב מכל או רוב הבחינות!

את המחיר הכלכלי הזה?
ממליצה לראות מה כן אפשר לעשות...
הליכות, ים, פארקים, מפגש עם חברה בחוץ...
לצאת עם הבנזוג
יש המון דברים שטפשר לעשות גם במצב הנוכחי...

ואגב אם את עובדת ממחשב נייד, אולי תוכלי לצאת מדי פעם לעבוד בפארק או בית קפה פתוח...

אני לא יכולה להישאר ללא משכורת בכלל,
רק אם אמצא עבודה אחרת אוכל לעזוב את מקום העבודה הנוכחי אבל לא בטוח שזה מה שאני רוצה (כי בכל זאת עשיתי מאמצים כבירים להישאר בבית עם הבת שלי מהיום שהיא נולדה, שנה ותשעה חודשים).

בשגרה היומיומית פחות הייתה לי בעיה כי הכל היה פתוח אבל תקופה מאוד ארוכה שהכל סגור ולכן הקושי

תודה רבה על ההתייחסות והעצות, אני אנסה חלק מהן

נשמע שהעבודה מתאימה לך סהכ
וחסרה לך הענין של לצאת מהבית להתאוורר
הייתי מפנה לעצמי יום בשבוע שאחרי העבודה אני יוצאת לקניון או חוג

אני חושבת שזה ממש לא הזמן להחליף עבודה. גם מבחינת בטיחות קורונה. הכי טוב בבית. וגם השוק עובר טלטלות.
חוץ מזה שבעיני לחזור בכל יום בשש זה פשוט פשע לילדים. אלא אם כן הם עם אבא. אפשר יום בשבוע. גם אני עושה את זה (יותר מאוחר משש) אולי יומיים אם זה אבא. אבל באופן קבוע בכל יום זה לא לעניין. זה לבוא לקלח ולישון בגיל הצעיר. וילדים זקוקים לאמא.
אני חושבת שאת חייבת להתאוורר בדחיפות. ובאמת זה יותר קשה עם הקורונה. המצב הנפשי של חצי מדינה בקרשים. ולחץ כלכלי והכל.
תנסי לצאת מהריבוע של קניון וכו'. לכי לחוף הים. תעשי פיקניק ביער או בחורשה. תפגשי באיזה ערב עם החברות שלך שגרות רחוק. תנסי בכל הכח ממש ממש למצוא דרך לאוורר את עצמך. באמת כדי לא ליפול נפשית. תשתפי את הבעל. זו משימה של שניכם. כי אם אמא נופלת הבית נופל איתה.

נועה, תרצה (מלשון תנועה וריצה)

אישית חושבת שבסוף שליש ראשון כן כדאי לומר.. ולא לדחות מאוחר יותר, כי זה מכבד אותם שלא מודיעים להם מאוחר מידי/רק כשרואים.. אבל זאת דעתי ואת כמובן לא חייבת..

יש כאלה שיישר ירוצו ויספרו לכל העולם.
אם זה מתאים לכם, סבבה, אם לא, תשקלו מה מתאים לכם.

לאמא שלי ספרתי מהר מאוד
להורים של בעלי שבוע הבא אחרי סקירה מוקדמת
לראות שהכול בסדר בעזרת מףהשם.

ממליצה לך לדבר עם בעלך ולהגיד לו מה את מרגישה

לפי דעתי אם זה ילחץ אותך חכה ואל תספרי בנתיים

גם לפעמים כשקורה משהו לאדם לפעמים זה לטובתו,

לכן תשמחי שהכל מאחוריך, ובעזרת השם יהיה לך רק 

טוב וחסד אמן.

אולי כדאי לומר להן על זה משהו

שלא נראה לי שמישהי תתלונן

ומצד שני, זה כל כך מעצבן ולא רגיש.

 

אני לפחות הגעתי למקווה בקושי רב, טכנית ורגשית

לחכות בחוץ חצי שעה היה באמת מעל ומעבר

 

תודה על ההשתתפות

הייתי בוכה ממש אם זה היה קורה לי.. נשמעת חוויה נוראית מהרבה בחינות. ממש לא בסדר! חיבוק❤

גם לחכות בחוץ וגם לא מתנצלות..
חיבוק!!

כבר היו בלניות במקווה ולא פתחו כשדפקת?

חיבוק

למקווה יש עוד כניסה,

וגם כשהן הגיעו מאוחר הן נכנסו מכניסה אחרת,

ועד שהן פתחו לקח עוד כמה דקות...

 

תודה על ההשתתפות 🖤

או פשוט מגיעה לרופא ונדחפת בין תורים.

עם רופא אחר?

אבל אני במכבי באזור מרכזי בעיר מרכזית והתורים לרופאת נשים בערך גם כאלה..
ולפותחת- לא מבינה בזה אבל בעז"ה רק בבריאות!!😚🤗

קודם כל רק עכשיו גמרתי עם הסיפור הזה , לי גילו את הצ'יסטה בשבוע שש ,שלחו אותי לביה"ח בכזה לחץ שיצאתי לבעלי בוכה מרב לחץ לא הבנתי מה קורה ובביה"ח לא ראו כלום!

חזרנו הביתה מאושרים אבל המשיכו לי כאבים מטורפים אז אחרי שבועיים התקשרתי למוקד אחיות והם אמרו לי ללכת למיון ,הלכתי לביה"ח אחר וראו צ'יסטה שכבר נהייתה עוד יותר ענקית 7.5*5.5

שלחו אותי הביתה אמרו לי לעקוב מדי פעם

  לילות שלמים לא ישנתי מרב כאב  וזה בנוסף לחולשה לבחילות וכל שאר תסמיני שליש ראשון...

בררתי מה אפשר לעשות ומסתבר שטיפול סיני עוזר!

ממש ממש הציל אותי זה אומנם לוקח זמן שביינתיים ממשיכים לסבול אבל הצ'יסטה הולכת וקטנה ואיתה הכאבים

היו שבועות שקטנה בחצי משבוע לשבוע!

וזהו נפטרתי ממנה ב"ה

רפואה שלימה והלוואי תעברי את זה הכי קל שיש!

האמת שפשוט לא יודעת מה לעשות? לחכות ככה עוד חודש לפחות עד התור ואז לא יודעת מה הרופאה תגיד וכו' או שעדיף לנסות לטפל בעצמי אבל לא יודעת איך🙈
הייתי היום במוקד רפואת נשים של הקופה אבל פשוט אמרו לי ללכת עם זה לרופאה שתחליט מה עושים😫

הרבנים המשיבים שם ממש מבינים ברפואת נשים ויוכלו גם להדריך אותך מה לעשות

המדקר אמר לי שהרבה פעמים צ'יסטה זה בעצם ליחות... ולכן גם זה קורה יותר בהריון כי הגוף מייצר אז יותר ליחות קיצער הוא אמר לי להוריד דברים שמייצרים ליחה ז"א מוצרי חלב סוכר בוטנים וקמח לבן במיוחד עם יש משהו מהדברים האלה שאכלים קבוע ובאופן כבד 

גם לך זה גדל? מה זה הדיקור הזה?? ודווקא כמעט לא אוכלת ביום חלבי/ קמח ובכלל לא בוטנים.. אולי באמת סוכר אבל גם בזה אני די מאוזנת ב"ההכי קשה לי בסוף זה החוסר ידיעה מה לעשות והפחד שכל מה שקורה ויקרה יהיה באשמתי כי לא עשיתי את הדבר הנכון..

ברגע שהתחלתי דיקור סיני זה התחיל לרדת.

ושום דבר לא באשמתך, מה פתאום?! 

יקרה זה מה שה' החליט ולפי מה שאני יודעת זה משהו שקורה, הכל בסדר אהובה!

דיקור סיני זה טיפול במחטים מאד דקות (16 מחטים זה עובי של שערה) ולצ'יסטה גם עושים מוקסה שזה סוג של צריבות כאלה לא כואבות ולא ברמת כוויה אוף לא מליחה להסביר טוב אולי תחפשי באינטרנט על זה? נראה לי יהיה יותר מובן.

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת בכיף

דיקור לא יכול לעזור לכל סוג של ציסטה,ישנם סוגים שונים (מנסיון).
ובכללי את צודקת

אם זה יכול להגיע לאלימות, את חייבת להתערב,

ואם לא יגיע לאלימות את יכולה לכתוב מכתב יפה

שזה מפריע לך הצעקות, תכתבי מאנונימית.

אני לא יודעת אם זה אלימות.

זה בד"כ בבית שלהם. בין השכנה לבעלה או לילד

עכשיו חשוב לדעת, יש המון זוגות שאחד מהזוג בטבעו צעקן או עצבני,

וזה נשאר אתו שנים על גבי שנים,לכן יתכן שמשהו מהם שם צעקן ועצבן וכל

דבר מעצבן אותו.

שנראה לו שיש אנשים עם אופי יותר צעקני

הבעיה שזה מכניס אותי ממש ללחץ..

הילד שלהם נמצא באותו גן של הילדה שלנו ולפעמים מתארח אצלינו

נראה לי שזה פחות או יותר הקשר 

אוףף מבינה שבתקופת הקורונה המצב יותר מלחיץ אבל זה קצת מעבר לצעקות רגילות...

נראה לי..

כן הייתי נמנעת מלשלוח את הילדים לשחק בבית שלהם. אבל לארח אותו, למה לא? מה את חוששת שיקרה?

לפעמים הוא יותר תוקפני.. אבל לא משהו ממש מיוחד. 

אבל אין ככ מה לעשות, אם שניהם צועקים אחד על השני כל היום זה עניין של אופי וצורך בטיפול זוגי... או גירושין חלילה..

אולי הם עוברים תקופה קשה?

אולי מידי פעם להכניס לה עוגה, או תבשיל טעים..
סתם כדי שהיא תדע שיש לה מישהו שחושב עליה.

יש איומים?
יש משהו אלים במיוחד?
זה בזמנים מסוימים?

היתה תקופה שכל בוקר שמעתי צעקות מטורפות מבית של שכנה שלי. אבל בהקשר של התארגנות. והבנתי שזה קשור ללחץ של הבוקר.
לא דאגתי שיקרה משהו רע, אבל כן דאגתי לה ש ההתמודדות קשה לה מאוד.
אם הייתי יכולה- הייתי באה לעזור לה בהתארגנות של הבוקר. אבל לא היה באפשרותי, אז לא אמרתי כלום... לפחות שלא תרגיש ממני לא נעים.
והתקופה הזו עברה ב"ה. היום היא כבר ממש לא ככה

אם את חוששת שמישהו יכול להפגע הייתי מדברת עם הרב של היישוב.
אם לא וזאת התקשורת ביניהם, לא הייתי מתערבת

ותבדקי הלוואי שזה לא. 

בכל מקרה, כבר על הלחץ קחי ממני חיבוק עז. 

ממש מובן הצער והכאב
אם הוא לא רואה שק, כנראה שבאמת הוא נפל...
אני גם עשיתי בדיקת שם אבל היא בהחלט אוששה את הממצא של הרופא
ה ימלא חסרונכם❤️

אבל תודה על העידוד

אין לך מושג כמה מאיתנו מבינות אותך מאוד ומצטערות איתך

אומרים שדווקא הרחם קולט מהר יותר אחרי הפלה... הלוואי

לא היה דופק, ועברתי גרידה. אולי זה שונה ממך.
הלוואי שכן...

מחזור אחד אחרי ההפלה.

מבינה מאד את הכאב שלך.
הלוואי שתזכי בקרוב לסיים הריון בידיים מלאות

ההפלה שלי הייתה איומה .
התחילו כאבים של מחזור ואז יצא דימול כבד עם קרישי דם ומה לא
הלכתי לאולטראסאונד והוא אמר שלא ראה כלום רק מחזור ארור ..
ישר ידעתי שהיה מדובר בהפלה מאיימת ...

מצטערת לשמוע , זה כאב בלתי נסבל האובדן הזה
ואני הייתי בזמנו שבוע 7

רפואה שלמה!

ממליצה על אןסטאופטיה.

שמסתבר שנמצא יעיל, ולא מסוכן לעובר או לאישה לטענתו.. זה טיפול שרק הוא נותן בארץ, וקיים איזה 5 שנים גג.. אבל כל זריקה עולה כמה מאות שקלים. ובדכ צריך פעם בשבוע. מלחיץ אותי להיות שפן ניסיונות..

המלצות לאוסטיאופת באזור ירושלים? אולי יהיה יותר זול..

תכתבי לי באישי אנסה להעביר לך נייד שלו

יש לו סירטוני הסברה

אם את במכבי יש את הילה שזיפי.

(אמנם לא עברתי סימפיולזיס, אבל עזרה לי ולילדיי בדברים אחרים. ואישית לא הייתה הולכת להתנסות בטיפול מסוג כזה, אפילו בלי קשר למחיר המטורף...)

אשריכם!
יש משהו שאת אוהבת לעשות ואת יכולה לעשות בערבים בשקט?

ההריון מתיש אותי ברמות
רוב הימים אני כבר ממש לקראת שינה בשעה הזאת.. סתם ניראלי הידיעה שהוא סוגר מחזירה אותי ערה

ותודה ❤

אני ממש מבינה את זה, בעלי מתנדב במד"א, כשהוא יוצא למשמרת ממש קשה לי ללכת לישון לבד... מורחת את הזמן למרות שלכאורה זה הזדמנות ללכת לישון מוקדם..

מאמינה שעם הזמן אתרגל
זה גם לא שחסר לי מה לעשות כן? הכלים לא יעשו את עצמם חח
אני סתם נמרחת

שאולי תוכל לתת טיפים מנסיונה... (מקווה שלא טעיתי )

@אין לי הסבר

נכון יש עייפות גם הבעל איננו גם תינוקת גם הריון, אבל בעזרת השם תלדי

ובעלך יהיה אתך ואת תרגישי מציון, העיקר אל תמשכי לעצבות ולדאגה, עייפות

אין הרבה מה לעשות, יש כאלה גם בלי הריון תמיד מתלוננות שיש להם עייפות,

בהצלחה רבה רבה אמן.

הייתי שם...
אבל בקורונה ובהריון זה צלש מיוחד!!
דבר ראשון, תספרי לחברות. תגידי שאם למישהי בא קפה או התאווררות או בעלה בחתונה או משהו בסגנון מוזמנת בשמחה.
תנסי לנצל כדי ללכת לישון מוקדם, למרות שזה ממש קשה, אני הייתי נמרחת סתם...
שימי שיעור ברקע, או חפשי יוטיוברית לעקוב אחריה, ככה פחות תרגישי את בלבד והשקט..
תנסי למצוא חברה שבאותה סירה, דברי איתה בטלפון, בווצאפ, איך שנוח לכם, אבל אין כמו חברה טובה שמבינה אותך... אותי זה הציל.
עוד מעט תסגלי לך שגרה
וזה יהיה הרבה יותר קל

זה קשה.
כל ערב מרגיש כמו נצח.
כל שעה שהוא לא בבית יש התמוטטות עצבים.
הלבד הזה פשוט שורף מבפנים.

אבל--
יש בכל העניין הזה שליחות.
אמיתית.
עצומה.
שאין שום סיבה שתראי אותה כרגע,
כי זה לא באמת משנה את ההרגשה שלך.
אז למה הזכרתי את השליחות, את שואלת?

כמו כל דבר בחיים,
אי אפשר להסתכל רק על נקודת הזמן ההוויתית.
זה לא עובד ככה.
צריך להסתכל על מכלול החיים,
על הנצח,
"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת".
אנחנו חלק מנקודת זמן ככ קטנה מול חיי הנצח של עמי.

נכון שלא בדיוק עודדתי אותך.
אבל אין איך, כי זה סבל...
במיוחד שרואים את השנתיים הנצחיות האלה שעוד נשאר לכם.
וזה קשה.
"קשה זה טוב, הדסה, קשה זה תמיד טוב.
זה מחייב מחשבה,
קביעת סדרי עדיפויות,
זה מוציא ממך כוחות שלא חלמת שיש בך"
(דרור וינברג הי''ד לאשתו הדסה)

אני ככ מאמינה בזה.
התקופה הקשה הזאת הצמיחה לנו ככ הרבה פרחים בזוגיות. ככ פיתחה אצלנו את יכולת ההישרדות הזוגית הזאת.

אז קל זה לא יהיה.
אבל קל זה גם לא תמיד טוב.

בסופו של דבר-
תזכרי את זה תמיד אבל(!!)
הבחירה לשמוח נמצאת בידיים שלנו בלבד!!

חיבוק ממני,
אחותך לצרה💕

(לא הבנתי אם את רוצה טיפים, אבל אם כן אז הנה כמה-
א. לשים מוזיקה
ב. להזמין מידי פעם חברות לערב
ג. לכתוב לא שירים, מכתבים, לשלוח הודעות כמה הוא חשוב לך וכמה את מעריכה אותו(לי זה עושה פחות לבד כזה..)
ד. לפנק את עצמך באוכל!!!)

גם בעלי בקבע..לא מפרטת מחשש לאאוטינג..אבל מוזמנת בשמחה להיות חברה שלי
מבינה ככ את התחושות. ילדתי גם בתקופה האחרונה, וזה קשוח בהחלט. אבל מצטרפת ממש לתחושת השליחות שאותי אישית זה מחזק. ובאמת אני מדברת לעצמי כל פעם שקשה, איזה זכות יש לנו, באמת, להיות חלק מדבר ככה גדול. ככ לא מובן מאליו. ומאוד קשה, חייבים למצוא מקורות כוח שעושים לך טוב..שולחת כוח! אחותי, את יכולה! וזאת משימה קשה קשה אבל המשמעות שלה עצומה, ויש בה גם מתנות

ומעודד
תודה רבה רבה

בהצלחה לכם🥰

לך ולפותחת-💜❤️💚

(קלטת שעשיתי את הלבבות בדיוק הפוך משלך? כי הם חוזרים אז הם התהפכו... הבנת?🤭)

בס״ד

ת ו ד ה ! ! !

גם לך @אין לי הסבר 💙💙💙

3 חודשים ואני עם 4 ילדים ב"ה ובחודש חמישי..מוזמנת לפנות בפרטי

גם בעלי בקבע, אמנם עושה יומיות, אבל עדיין יש לו פעמים שהוא צריך לסגור בבסיס, וכמובן הרבה פעמים שהוא חוזר הביתה, הוא לא לגמרי בבית ועוד צריך לעשות דברים.

 

זה באמת קשה להיות לבד, וגם אני תמיד מושכת את הזמן כשהוא לא ישן איתי, ואם הוא שואל אותי מתי הלכתי לישון, לפעמים אני לא מסכימה להגיד לו כדי שלא יכעס עליי שזה היה בשעה מאוחרת מאוד.. חח..

 

בכל מקרה, תמיד כשהוא לא נמצא אני משתדלת לנסות לקבוע ספציפית בעב הזה עם חברות או שאני נמצאת עד שעה יחסית מאוחרת אצל אמא שלי או אחותי (אני גרה לידן). אם זה לא קורה, אז אני משתדלת לעשות דברים שלוקחים לי זמן, כמו לאפות עוגיות, להכין לי ארוחת ערב מושקעת של דברים שאני יודעת שהוא לא אוכל וכו'.

 

ועוד דבר, בלי הנשים והמשפחות של אנשי הקבע, הצבא לא היה יכול לתפקד. כשבעלי נכנס לקבע וקיבל דרגה, אחד המפקדים שלו (שהאמת, מאוד אוהב את בעלי) דיבר עליו והכל, ואז פנה אליי ואמר שהוא יודע שזה לא פשוט להיות נשואה לאיש קבע (גם לכזה שעושה יומיות), שלא תמיד נמצא בבית כשצריך, טלפונים באמצע הלילה או בכלל בזמנים מאוד לא נוחים וכו', אבל צה"ל בהחלט מעריך אותנו.

אז אחרי כמה וכמה שנות קריאה סמויה הצלחת לגרום לי להירשם..
קודם כל חיבוק גדול! לא פשוט.. בעלי הצטרף לקבע לפני 5 שנים ומאז נולדו לנו 2 ילדים (נכנסנו לקבע כבר עם כמה ילדים..).. זה לא פשוט בכלל להיות לבד, אבל יש ייתרון שאפשר ללכת לישון עם הילדים בלי מצפון שהבעל נשאר לבד..
נצלי את הזמן לשינה, לשיחות טלפון עם חברות/משפחה שהשעות מתאימות להם או אפשר לפתח תחביב כלשהו או להחיות תחביבים ישנים..
בהצלחה!

בס''ד

 

תודה!!!

 

בזכות נשים כמוך (ובזכות בעליהן כמובן) אנחנו זוכרים לצבא שמגן עלינו.

תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה!!!

 

ושולחת לך המון כוחות. את גיבורה ממש 💕

חיזקתן, שימחתן הזכרתן לי למה אנחנו עושים את זה

תודה תודה תודה לכולן 💜💜💜

וגם נשות קבע. בזכות כן אנחנו פה. חיבוקים

בסוף יצאו לו שיניים כמו גדול

כמה תינוקות שיצא להן רק בגיל שנה אס זה ממש נורמלי

עם עשר שיניים...ברוך ה זה לא מפריע לו לאכול הכל

פחות בומבות על השיניים
גם שלי אכלה בלי שיניים מכל הבא ליד כולל תפוחים