פורום הריון ולידה (עמוד 2679)

ואז אם לא אוכלים אז מרגישים עוד יותר רע

טוב שיש את אמא שאפשר להתקשר ולבכות

זה מוכר כ"כ וזה יעבור ...

ו

אין כמו אמא בעולם!

לידה להיט! ב"ה!

בת כמה הנסיכה?

העיקר שתהיה בריאה!

בלי לדווח לאף אחד ובלי טלפונים...

2 ילדים שלי נולדו בשבת... משהו מיוחד!!

(חוץ מהלחץ של ברית בשבת, אם זה בן )

באמת כיף

"מה אני אשמה שההיריונות שלי קשים כל כך"

את לא אשמה! זה הניסיון שלך וזה נשמע שאת מתמודדת איתו בצורה מהממת!

את מכינה להם אוכל ולא תוקעת קורנפלקס עם חלב. זה ממש וואו!

את מדהימה!

יהיה טוב בעז"ה! ועד אז... קחי חיבוק

אני באותו מצב כמוך

הפלה, דימום, הפסק, הכתמות שלא נגמרות.....

זה פשוט סיוט כאילו לא מספיק מה שעברנו אז גם ההיטהרות כל-כך מסובכת?!

אלוקים יודע....

לי אישית הרופא אמר למנוע עם קוטלי זרע מקומיים- נרות או שקפים

אמנם זה מניעה של 70% אבל כנראה שזה בסדר מבחינתו

בינתיים נראלי בכל מקרה אני כבר פספסתי את הביוץ...

כל הנקה אני עולה כמה קילו

אין לי עצות..

בהצלחה!

לי מאוד עזר לאכול חלבונים, אבל רציני. אכלתי הרבה בשר וזה עזר. ואם לא,אז ביצים,עוף,דגים. הגוף דורש וזה מה שסיפק את הצורך

פני אלי באישי

איזו לידה

ממש פיצוי

הרבה אושר בריאות נחת ושעות שינה

התאוששות מהיר וטובה

תגדלו בנחת

ולהרפות כמה שאת יכולה

ותודה ל@שלומצ' שוב על השרשור החשוב ביותר!!

מזל טוב

עדיין לא למדתי איך אתן שמות את כל הסמיילים האלה

@ימ''ל מתייגת לך...

גם המניעה מפסיקה. גלולות הנקה לוקחים ברצף, אם את לוקחת אותן אפילו באיחור של 12 שעות היעילות של המניעה יורדת למשך שבוע. מה גם שהפסקה של הגלולות גם כן יכולה לגרום לכתמים.

כל עוד לא החלטת להפסיק עם הגלולות לגמרי, תמשיכי לקחת אותן, גם אם יש כתמים. אם הכתמים נמשכים יותר מידי זמן, יכול להיות שכדאי להפסיק (כי הרי זה כשלעצמו גורם למניעה מעולה, כי אם אי אפשר לטבול...) במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם רופאת נשים / מכון פועה מה לעשות 

תתיעצי עם מכון פועה או עם רופאת נשים מתי לקחת

לקיחת 2 כדורים ביום אמורה להפסיק את הדימום 

רק קחי בחשבון שזה לקחת גם פי 2 הורמונים...

חלק מהדברים ממש ממש מזכירים לי את האחים שלי.

גם אני לפעמים מרחמת על אמא שלי..

אני פשוט משתדלת לא לקחת ללב. עם כמה שזה קשה...

בעלי חייל... לא רוצה להיות בבית לבד. אנחנו צריכים בקרוב לעבור לדירה יחסית קרובה אבל עד אז אני אצלם..

לא יכולה לסבול את הזלזול. והרבה פעמים זה גם נופל עליי.

אם אף אחד לא ישטוף כלים אני אעשה את זה.

קשה לי לראות בלאגן.

וזה אחים שלי! שיתאפסו! זה אנשים בוגרים, ומוערכים מאוד מאוד.

והיא באמת האמא הכי מדהימה שיש!!

בעז"ה עוד 3 חודשים אני אעבור לגור אצלנו.

כרגע אין כ"כ ברירה..

בעלי כבר אמר לי לחזור הביתה אבל זה לצערי בלתי אפשרי מסיבות טכניות...

בני 20+

קודם כל את כותבת המון על האמא ולא על אבא. יחס של גברים במשפחה לאמא לפעמים (מדגישה לפעמים) נגזר מאיך שאבא מתייחס אליה וכמה הוא מכבד אותה.

ואם נותנים כבוד והערכה לאבא ולא לאמא זה חלק מהתפקיד של אבא להעמיד אותם במקום. לא רק אמא.

זה סתם נקודה למחשבה.

בנוגע למה שאת יכולה לעשות, לא הרבה. את שם? תני דוגמא טובה. תדברי בכבוד, תעריכי, תראי להם דוגמא טובה. אם ההתנהגות שלהם משפיעה על הקטנים אז ההתנהגות שלך תשפיע לכיוון השני.

זה כל מה שאת יכולה לעשות. תתמכי באמא באהבה, לא חסרים אנשי חינוך שבבית שלהם קשה יותר. זה לא אומר שהיא לא בסדר, הרבה יותר קשה ליישם מללמד . מותר לך אם את שומעת משפט לא במקום להראות להם פרצוף מזועזע. אבל לחנך ממש זה כבר לא התפקיד שלך. 

את יכולה ליזום עם הקטנים איזה פעילות לכבוד אמא - בואו נכין לה מסיבה שווה, בואו נכין לה הפתעה סידור הבית, אולי יש לה יום הולדת בקרוב? זה יכול לתת תירוץ להכין תכנית שמתמקדת בכל הדברים המדהימים שהיא עשתה במשך השנים בשבילכם, להראות תמונות, להזכיר להם קצת.

ועוד דבר שאולי ישמע לך משוגע ממש, לנסות לומר לאחים שלך תודה על דברים קטנים שהם עושים. להאיר להם פנים. כל שטות קטנה, תודה שזכרת, תודה שקנית, תודה תודה. זה קשה מאד אבל זה בהחלט יכול להפיל את האסימון.

חוזר מאוחר ועושה כמה שהוא יכול. הוא מאוד מעריך את אמא שלי וב"ה הזוגיות מדהימה.

באמת הרבה פעמים מנסה לחנך, צריכה להפסיק עם זה.

כבר נמאס להם להפתיע אותה כל פעם עם סידור הבית. הם ישר מתחילים לריב על מי ישתוף כלים ולמה אני עושה יותר ממנו. ואת זה הם למדו מהאחים הגדולים והיקרים שלי.

הילדות שלי מהממות ומקסימות ומכבדות אותי מאד וכלללללללללללל הזמן רבות מי שטפה מזלג אחד יותר מהשניה. ושביום שישי התורנות של הבשרי יותר גדולה מהחלבי, וואי בשבועות איך זאת של הבשרי ירדה על זאת של החלבי- רואה? רואה? כמה קשה לי תמיד וכו

נשמע לי שאת צריכה להפסיק לומר להם כלום. זה התפקיד של אמא שלך בלבד.

את רוצה לעזור יותר מרצונך? מהמם. תני דוגמא טובה, תעזרי וזהו. זה של אמא שלך, ושלהם.

ולא העברתי ביקורת על אבא שלך, האם הוא יודע איך הם מתנהגים? מנסה לחנך אותם? אולי הוא לא מודע מספיק? את יכולה לנהל איתו שיחה ולומר לו מה את רואה. פעם אחת. מה הוא יעשה עם זה זה כבר שלו.

אבל הגדוליים. אופ שיתבגרו.

אחרי החתונה בעלי היה בהלם! הוא העריך אותם הרבה יותר...

אני בתפקיד שלי מחנכת אז זה קשה לא לחנך. באמת חייבת להפסיק עם זה!

תודה שמיקדת אותי!

וממש לא באלי.

יותר נכון, הם שמים פס. בדיוק כמו האחים הגדולים והמקסימים שלהם

הנשים האלה יהיו מפותחות השרשורים של "לא יודעת מה לעשות עם בעלי"

כרגע אני לא רואה את זה קורה.

נקווה שיהיה טוב!

קודם כל זה טבעי. תחילת הריון, ילדים קטנים בבית, משרה מלאה. תתנחמי שבהמשך ההריון, בעזרת השם, הבחילות ירדו והסבלנות תעלה. עם זאת, את צודקת שהילדים אינם "אשמים" ושכדאי לנסות לגייס מאגרי סבלנות (יש כאלה?). לצורך כך אולי אפשר למצוא כן דרך שתנוחי כחצי שעה מיד כשחוזרת מהעבודה (מציאותי להביא בייביסיטר לשעה שתצאאיתם לגינה?)- מה שיאפס אותך ויתן לך כוחות להעבור את המשך הערב בזמן איכות איתם ובאופן רגוע. 

אם לא מתאפשר אולי לנוח לידם כשהם משחקים במשחק שקט (אני לא יודעת מה הגילאים) שמייעדים אותו רק לזמן המנוחה של אמא. אם הם יבינו (וילדים מבינים מגיל צעיר מאד) אפשר להסביר להם שאמא זקוקה למנוחה כדי שיהיה לה כוח להמשך הערב (הגדול/ה יבין וודאי ויכול לקחת חסות על הקטן). כך הם גם יתרגלו מגיל צעיר לכבד את זמן המנוחה של אמא (מה שלפעמים כשהם גדלים- הם עדיין לא מפנימים).

זהו, בעיקר תתעודדי שזו תקופה שחולפת..וכדאי לתרגל מיינדפולנס. נשימות וכו כדי להתמודד ביעילות רבה יותר.

שהיא ילדה מבינת עניין.

תסבירי לה שאמא בתקופה עמוסה וכשהיא חוזרת היא צריכה לנוח שעה על הספה ואח"כ יהיה לה כח.

אחרי מנוחה, אפילו סתם לשכב בטוח יהיה לך יותר כח

מזל טוב!

באמת התחושה הזו של להרגיש כ"כ כישלון זה מה שהורג אותי בעיקר...

אני רוצה ומנסה לנוח אבל המתוקים הקטנים פשוט מחוברים אלי בחבל הטבור, הם משחקים כשהם עלי, מדברים עלי, אוכלים עלי. לא עוזבים אותי לשניה, ואם אני מרשה לעצמי לשכב על הספה אני מיד הופכת לטרמפולינה חיה 

לא צריך להסביר למה. יש לך וירוס. תסבירי שאמא לא מרגישה טוב ולכן קצת קשה לה, ואיך שאת אוהבת אותם ומשתדלת להיות איתם ושינסו לעזור לך. לא תאמיני כמה זה יעזור.

אולי כדאי אפילו לוותר על כללים שבדרך כלל את עומדת עליהם (למשל מסכים) 

חשוב חשוב שתנוחי, זו תקופה כזו קשה

אולי ללכת לחברה עם ילדים,ושישחקו הילדים יחד

אז באמת מסך- התחלתי לחפף לאחרונה, שמה להם לולי ונחה, אממה שהקטן (1.5) אחרי 10 דקות משועמם ומתחיל למשוך לגדולה (3.5) בשערות, ומפה החגיגה רק מתחילה 

אני כבר שלושה חודשים לא הסתובבתי במקומות סגורים בכלל. אני יוצאת רק לקחת את הילדים לגן ומהגן (מביאה אותם עד הפתח), ולחוג עם מעט נשים שמתקיים באוויר הפתוח. פעם ב--- גם לטיול בחוץ.

(אני עובדת מהבית, אז זה אפשרי לי. מניחה שזה קשה יותר עם עובדים בחוץ. אני במקום הפותחת הייתי לוקחת חופשת מחלה על הלידה... כי באמת לידה בבידוד נשמעת לי הכי לא להיט שיש...)

גם אני הכי מפחדת מהבידוד הזה. 

אני לא בטוחה שהסיור כזה קריטי. אבל יש כאלה שזה מרגיע אותן. 

חייבת לומר שכשאני עשיתי סיורים, בפועל לא זכרתי כלום. ובכל זאת,אם לא הייתי עושה אולי הייתי יותר חוששת. 

באמת דילמה

זרם של מים חמים ועיסוי נקודתי תוך כדי...

יצא לכם לשוחח על זה בנחת?

איזו הרגשה נוראה לשמוע כזה משפט

כל אישה רוצה וצריכה להרגיש שהיא לפני הכל!!

כדאי מאוד לדבר עם מישהו. נשמע שיש צורך בניעור כל שהוא...

עכשיו בשעת משבר שאין אוויר בריאות והדמעות עולות לגרון לא כדאי לחשוב ולהחליט דברים.

עכשיו הזמן רק לחבק את עצמך חזק חזק ולקבל תמיכה איפה שאת כן יכולה.

אח"כ, כשקצת נרגעים ומתחזקים - לנסות לראות איך אפשר לפתור את הדברים לעומק, מהשורש שלהם.

איך לפתוח ולפתור את עניין ההחלטה להינשא

אח"כ את הצורך שלך להרגיש במקום הראשון על הלב של בעלך ולא במלחמה על המקום הזה

אח"כ את ההפרדה מול המשפחה, ומה כן ומה לא, ומתי כן ומתי לא

אח"כ את עניין הצעקות

אח"כ את הלימוד והחברותא

ואיך בעלך מרגיש בהצורך שלו בלימוד מתמלא בשלמות

ובד בבד את מרגישה את הצורך שלך בזמן איכות רק את ובעלך מתמלא.

הכל הכל יוכל לקרות כאשר העניינים ירגעו,

הרצון האמיתי שלכם אחד בשנייה יצוף ויעלה

ומתוך כך תוכלו להגיע להבנה עמוקה עמוקה אחד של השנייה

ואז יגיעו גם הפתרונות. הם תמיד מגיעים. באמת.

איך גם וגם ולא או או

איך גם אני אהיה מאושרת ושלמה ומלאה והצרכים שלי ימולאו

ואיך גם שלו.

איך הוא לא ידרוך לי בכוונה או בטעות על הצרכים שלי ועל ה"כפתורים הרגשיים" שלי

ואיך אני לא אדרוך לו בטעות או בכוונה על הצרכים שלו ועל ה"כפתורים הרגשיים" שלו

חשוב לי לומר לך שזה קורה לכל כך הרבה זוגות, ורוב הפעמים הבעיה בכלל לא בבן זוג עצמו, אלא במציאות החיים שמשתנית, ובכלים שצריכים לקבל, ובתובנות והידע והמודעות על מה זה בכלל חיי נישואין ומה הם טומנים בחובם.

אם לא מצליחים לבד לא בושה להיעזר באנשי מקצוע.

רק לא לשמור בבטן.

לאט לאט לפעול לתיקון.

והתיקון קיים ואפשרי וחזק יותר מכל דבר. מבטיחה!

בהצלחה רבה רבה יקרה

זה לכאורה ברור לנו הנשים 

אבל יש דברים שלגברים לא ברורים

ממש לומר על כל דבר:כשכך וכך קורה זה מכאיב לי נפשית. אני אשמח שתעשה כך וכך. 

ולדבר עם הרב אולי זה רעיון טוב אם הוא מעריך אותו

אני הרגשתי קצת טכנית כזאת עם הספר הזה

שימי לב שאפשר ממש להכניס לזה גם לב ואכפתיות (פשוט ככה הספר כתוב,קצת כמו מתכון)

הרופא שיניים שלי המליץ. מנקה ממש טוב. זה ממש דק ונכנס בין השיניים. 

לא ראיתי בחנויות. קניתי אצלו ואחר כך מצאתי גם באינטרנט והזמנתי