תופעה מוכרת מאוד ותואמת גיל.
אז קודם כל לא להיבהל, זה לא שעשיתם או לא עשיתם משהו שהיה צריך לעשות.
לגבי מה עושים מפה אז קודם כל, תמיד טוב ועוזר לדברראת הרגשות שלו.
אתה רוצה שאמא תטפל בך כי אתה זקוק להגנה, לשייכות, לביטחון.
לא שהוא מבין את המילים האלו, אבל את הטון ושפת הגוף הוא מבין.
נולד לו אח, זה מטלטל את כל העולם שהוא הכיר עד אותו רגע.
זה גורם לו להתבלבל ולחשוב שאם אמא מטפלת בתינוק ואבא מלביש אותו, אז אמא לא שלו.
הוא זקוק לתחושה שאמא איתו בכל מצב.
לנסות למרות הגיל המאוד צעיר, לעשות את ההפרדה בין הפעולה הטכנית שלא תמיד ניתן לבצע, לבין כל הרגשות והתחושות שהוא זקוק להם כדי לחיות ולהתקיים.
אם אפשר למשל שבעלך מלביש ומיד מביא אותו לבוש אלייך, או מרים אותו לרחוץ ידיים אחרי הארוחה ומיד הוא בא אלייך לשבת עליך לחיבוק וסיפור וכו.
השאר זה לפי הכוחות שלך.
ככל שתתני לו יותר הרגשת ביטחון ושאמא בשבילו תמיד (או על ידי היענות לבקשה שלו, כלומר שאת הפעולה הטכנית את תבצעי, או על ידי הסבר למה זה לא סותר שאבא מלביש ואמא עדיין בשבילו)
ככה הוא יחזור לעצמו יותר מהר.
אבל גם אם זה לוקח זמן והתהליך ארוך, לא להתייאש. להמשיך לחבק ולעטוף ולא לכעוס על הבקשה שלו גם אם לא נענים אליה.
תביני שמבחינתו ברגע שהוא כורך את הפעולה עם תחושת השייכות שהוא זקוק אליה, זה יותר נצרך מאוכל עבורו. כמו שלא תכעסי עליו שהוא רעב ומבקש אוכל, ככה לא לכעוס שהוא מבקש אותך.
תנסי באופן יזום לתת לו תשומת לב במהלך היום מתי שנוח לך. למשל את קוראת לו לבוא לשמוע סיפור.
תשקפי לו: עכשיו אמא מתפנה מכל העיסוקים כדי להתייחס רק אליך. כיף לו ביחד לקרוא את הסיפור.
אחרי הסיפור אמא הולכת ל.. ואבא מקלח אותך. האם אמא נעלמת? לא ולא. אמא עכשיו מספרת סיפור, אח"כ עושה... ואח"כ אחרי שתתקלח נוכל לעשות עוד משהו..
ככה בזמן שהוא איתך הוא יספוג וירגיש את הקשב שלך אליו.
עוד דוגמה, נניח הוא מתעקש שרק את תאכילי אותו.
אז תבואי אליו ותאכילי אותו ותגידי לו: מאוד רצית שאמא תאכיל אותך? אתה רוצה להרגיש את אמא קרובה אליך? אתה אוהב את אמא? גם אמא אוהבת אותך. גם אמא רוצה להגיד אותך קרוב. אמא עכשיו לא שוטפת כלים אלא רק מאכילה אותך.
כשתסיים את הצלחת, אמא תקום לשטוף כלים.
אתה יודע למה? כי הכלים לא ישטפו את עצמם ואנחנו רוצים כלים נקיים.
אתה יודע מה כן נוכל לעשות בזמן שטיפת כלים? לשיר ביחד. אפשר שאבא יקלח אותך ואז כשאני אסיים לשטוף כלים ואתה תסיים להתקלח נקרא סיפור לפני השינה יחד. נכון כיף? אמא איתך תמיד תמיד גם כשאני שוטפת כלים.
עוד דוגמה: אמא עכשיו חולה. אתה רגיל שאמא לוקחת אותך לגן? אני גם הייתי מאוד רוצה לקחת אותך.
אבל אני לא יכולה כי אני חולה. וכשחולים צריך לשכב במיטה.
כשאני אבריא אוכל שוב לקחת אותך לגן. אתה יודע מה כן אפשר לעשות כשחולים? לצייר לך ציור.
אתה רוצה שאצייר לך ציור? שאביא לך מדבקות?
אתה תאסוף לי עלים עבשים בדרך מהגן ואני אכין לך ציור, יאללה?
ככה אתם ביחד מתמודדים עם ההרחקה שהמחלה כפתה עליכם וזה לא שאת מתרחקת ממנו מרצון.
גם בגילאים גדולים יותר
