פורום הריון ולידה (עמוד 276)

ככה אמרה לי רופאת הריון בסיכון שהלכתי אליה על צירים מוקדמים לפני הלידה הקודמת (צירים משבוע 24, לידה בסוף ב38. כן היו קיצור צוואר, פתיחה חלקית ומחיקה חלקית)

וכן - גם בהריון הזה - צירים מוקדמים משבוע 21, אני כרגע בשבוע 34 ועוד לא ילדתי. הצוואר התקצר אמנם והצירים ממשיכים, אבל לא מאמינה שבאמת יוביל ללידה מוקדמת...

ההשפעה העיקרית - זה כאבים מהצירים, והמון הגבלות (לא יכולה ללכת יותר מכמה דקות - כי זה גורם לצירים או מגביר אותם, למשל...)

זה ממש לא קל, אבל בסופו של דבר - רוב הסיכויים שתלדי בזמן בעז"ה

כן נותנים על זה מעקב הריון בסיכון (לא יודעת אם יתנו בחודש שמיני - לא נראה לי שעושים אז יותר מעקב אורך צוואר למשל) - כי כמובן שהסיכון ללידה מוקדמת גבוה בהרבה יחסית להריון ללא צירים מוקדמים, אבל עדיין - רב הסיכויים שלא תהיה לידה מוקדמת.

לידה בזמן, בקלות, בידיים מלאות ובבריאות מלאה לשניכם!
וכמה שיותר בקלות גם עד אז...

אחד ילדתי בזירוז בשבוע 42😉

אחד זירזו ב37 מסיבות מסוימות, לא אפרט כאן

בהריון האחרון, שלישיה... עשו ניתוח ב34 שזה מדהים לשלישיה. וכמעט חיכו ל35. בהריון הזה הרופאים כמובן היו בלחץ שיא מהצירים שלי כי יש סיכון גבוה ללידה מוקדמת, היו לי צירים סדירים ויפים במוניטור כבר בשבוע 29. ועדיין לא הובילו ללידה

בהצלחה!!!

אבל תנסי הודיס או s.wear

בגדול יש להם אחלה טייצים

אז מה מונע מהם להרוג את רובם חו''ש?

כאילו מה המניע אם הם מביאים רשימה ולא ברןר מה מצבם ומקבלים אותה כמות מחבלים בין כך ובין כך??

ולפי מה שאני הבנתי, לא יודעים מי חי ומי מת ועדיין משחררים אותו מספר רוצחים בתמורה לכל חטוף. טירוף.

רק לא מבינה למה אנחנו מחזירים רק רוצחים חיים.

בפועל ישוחררו פחות כי חלק לא בחיים זה מה שראיתי בכתבה של ווינט היום: 

"במסגרת העסקה מיועדים לשחרור עד 1,904 מחבלים – בהם 737 אסירים ו-1,167 תושבי רצועת עזה שמוחזקים במשמורת שב"ס או צה"ל, ולא היו מעורבים בטבח 7 באוקטובר. המספר הזה אינו סופי וצפוי כנראה להיות נמוך יותר, כיוון שחלק מהחטופים אינם חיים ולכן מפתחות השחרור בנוגע אליהם יהיו שונים. כך או כך, כ-290 אסירי עולם צפויים להשתחרר, כלומר רוצחים עם דם על הידיים.

על-פי מפתחות השחרור שאושרו, עבור כל חטופה חיה או ילדים חטופים חיים ישוחררו 30 אסירים ביטחוניים מתחת לגיל 19 או אסירות ביטחוניות; עבור כל חטוף חי מעל גיל 50 ישוחררו 30 מחבלים מעל גיל 50 או חולים; עבור תשעת החטופים החולים או פצועים שאינם חיילים ישוחררו 110 אסירים ביטחוניים בהתאם לתנאי המתווה שסוכמו ובאופן יחסי.

עבור כל חיילת ישוחררו 50 אסירים ביטחוניים; עבור אברה מנגיסטו והישאם א-סייד – ביחס לכל אחד מהם – ישוחררו 30 אסירים ביטחוניים, ובנוסף ישוחררו 47 מחבלים ששוחררו במסגרת עסקת שליט ב-2011 ומאז נעצרו מחדש. עבור שחרור כלל החללים החטופים (במסגרת השלב הראשון) ישוחררו באופן יחסי כלל הנשים והילדים (מתחת לגיל 19) העזתיים המוחזקים בידי שב"ס או צה"ל (ולא היו מעורבים כאמור ב-7 באוקטובר)."

ובאמת מספר מטורף קשה ממש.

נשמע הגיוני שהם ימנעו מלהרוג ברגע האחרון שבויים

כי זה ישפיע על העסקאות הבאות והתנאים, ואפילו יותר מזה בדרכי הפעולה נגדם מצידנו והם לא בהכרח מעוניינים בכך

כאילו הם עומדים בשורה מול מנגלה ימח שמו

וזה הולך לימין וזה הולך לשמאל

מי לחיים ימי למוות

כמו בתפילת ראש השנה..

ה תרחם עלינו

מתכווץ לי הלב לחשוב על האמהות שלא רואות את השם של הבן שלהן ברשימה

ממש מרגישה את הלב שלי כואב איתן 🥺

זו כניעה נוראית לטרור לשחרר מחבלים בעד חטופים

מרגיש שהעסקה הזאת כבר נותנים הכל, מה עוד יתנו בשביל לשחרר אותם

בקיצור

שמחה על מי שמשתחרר

חרדה מהמחיר שזה יגבה, ממש כואב לי לחשוב מי ישלם על זה בחייו

וכאב לב עצום על מי שנשאר

לא יודעת איך מכילים את הבליל הסותר הזה 

כמה רוצחים נשחרר

יאו אני כל כך רוצה אותם בבית

וכל כך מפחדת מהרשעים שאנחנו משחררים

אשכרה אנשים שמטרת חייהם היא להרוג יהודים אחרים באכזריות

שהשם פשוט ירחם עלינו

ככה לידנו

מילא היו משחררים לעזה

אבל ליו"ש??

פחד אלוקים 

וממש לא ליו''ש

מקווה שאני צודקת 

איפה ההגיון?!

מצד שני אני אומרת לעצמי שהשם נותן לנו בחירה חופשית

ואם אנחנו בוחרים בדברים שפוגעים בנו אז זה קצת בעיה

פשוט מרגישה שאני מוסיפה ייאוש לאנשים אז נראה לי אשמור את זה לעצמי...

מקווה שהשם יראה לנו ישועות גדולות

ומפנה את מי שרוצה קצת להתנחם לדברים יפים שפרסם כאן הרב עזריאל אריאל

/news/659029

כי אחרת הלב לא נח...

ויש הקלטה של הרב ידאל לוינשטיין שלא הצלחתי להעלות...

אז לא צריך לעשות כלום...

הכי חשוב שהוא יינק/ישתה מים מספיק.

39.5 קצת מפחיד, זה תינוק קטן, ויכול בשניה לקפוץ עוד חצי מעלה.

אפשר לנסות להוריד באמבטיה ארוכה, אבל להיות עם אצבע על הדופק.

בגדול חום גבוה מאוד (41) עלול לגרום לנזק במח. כמובן שזה לא נפוץ כ''כ אבל עדיין מפחיד.

בכל אופן חשוב שישתה ולא יתייבש.

החשש הוא מהתכווצויות.

יש ילדים עם נטייה להתכווצויות בזמן חום וזה עלול להיות מסוכן.

כיוון שזה תינוק יחסית קטן אז אי אפשר עדיין לדעת אם יש נטייה כזאת.

ולכן אם החום מעל 39 כדאי להוריד (עם אקמול/נורופן או עם אמבטיה פושרת/רטיות לחות וכדו).

אם מסיבה כלשהי לא מורידים למרות שהחום גבוה אז חשוב לעקוב באופן רציף שהילד בסדר.

פרכוסי חום בילדים מתרחשים ,שהילד מעלה חום.

במהירות מטמ"פ נמוכה לגבוהה.

מדברת מניסיון 2 ילדים שלנו פרכסו בעלית חום .

מלחיץ מפחיד .

פרכוסי חום חום זה סוג של קצר חשמלי במוח.

ילד בריא שאין לי אפילפסיה, זה עובר.

פרכוסים

הזיות 

אצלי הבנות מוצצות/ מצצו אצבע. זה גם נשאר לזמני עייפות בעיקר. הבת הגדולה בכיתה א', והפסיקה מעצמה מתישהו.

לק"י
 

(פשוט כי האחרים לא רצו) נגמל מעצמו.

לא חושבת שעשינו משהו בשביל זה. כנראה שהשימוש הצטמצם בהדרגה מעצמו.

אבל

אני לא הייתי גומלת אותה לפני הלידה.

דווקא במצב הזה היא זקוקה למשהו שירגיע אותה, סוג של עוגן בתוך כל הטרפת של הלידה.

אני באופן אישי הייתי ממתינה עוד חודשיים.

כן אפשר ללמד שמוצץ שמים רק במיטה.

עד אז הם היו עם מוצץ גם במשך היום, לא רק בשינה.

את הגדולה כן הגבלתי גם בבית, שלא תהיה כל הזמן עם מוצץ.

את השני לא הצלחתי להגביל בבית, אבל מחוץ לבית הוא היה בלי מוצץ.

שניהם נגמלו בבת אחת, לא משהו מתוכנן.

לגדולה- המוצץ האחרון נאבד לפני שבת והיא שרדה כל השבת בלעדיו. אחרי שבת מצאתי את המוצץ ולא אמרתי לה. רק אחרי שבוע שהיא היתה בלי מוצץ, עשינו טקס וזרקנו אותו לפח.

היה לה אח קטן עם מוצץ (מאותו סוג) אבל היא לא לקחה ממנו.

אצל השני, נסענו לשבת ולקחנו איתנו מוצץ אחד. המוצץ נקרע ולא היה לו משהו אחר. במוצאי שבת חזרנו הביתה והוא לא ביקש מוצץ חדש.

לא גמלתי בצורה יזומה, אלא מתוך אילוץ.

לא הייתי מנסה לגמול בדיוק לפני לידה. 

האמת שממש מאמינה שאם לא היה לה בכלל מוצצים בהישג יד היא הייתה מסתדרת מצויין. כבר קרה כמה פעמים שישנה בלי מוצץ -

אני פשוט לא יודעת נניח גם עוד חודשיים שלוש אחרי הלידה איך אפשר לגמול מזה כשכל המוצצים זמינים.

אין שלה בנפרד ושל אחותה, היא לוקחת מה שהיא רואה.

אולי להתחיל בזה? 

להתחיל לשים לב מי עם איזה מוצץ, טכנוסעים לדאוג ל3 סוגי מוצצים.

ואם שוכחים אז אין את המוצץ של האח שיציל.

אני גם התלבטתי על זה (כדי לעבור למוצצים זולים יותר בילדים הבאים) ומהסיבות האלה ויתרתי.

מגיל 0 נתתי לו רק כשהולך לישון.

קרוב לגיל שנתיים דיברנו כמה פעמים שתכף זורקים את המוצצים כי הוא כבר התחיל לנשוך ולקרוע אותם ואז יום אחד לקחנו איתו את כל המוצצים והוא זרק אותם אחד אחד לפח וזהו..

אחרי הלידה את די תתחרטי לדעתי על הצעד הזה.לא מרגיש לי שזה טיימינג נכון

תחכי עוד כמה חודשים לא יקרה כלום אם היא לוקחת מוצץ רק בלילה

אצלי היה ממש רגרסיה בשינה אחרי הלידה אצל הקטנה.תקחי בחשבון שסיכוי טוב שגם אצלך אולי

חיכיתי עם זה כשהיא נכנסה לגן- כי זה שינוי והסתגלות, עכשיו כבר צריכה ללדת אז אחכה גם...

כל זמן וסיבותיו

בגלל שגם האח שאחריו היה עם מוצץ אז הוא נגמל ממוצץ ביום כדי שלגדול יהיה פחות מוצץ זמין.

הבן השני בן 3 ועדיין עם מוצץ וכרגע לא ממהרת לגמול גם כי יש לו עוד אח עם מוצץ כל היום וגם כי זה רק בשינה אז פחות מפריע לי, הוא יודע שאי אפשר לקום מהמיטה עם מוצץ.

לגדול?

בן כמה הקטן היה?

האמת שאצלי שתיהן לוקחות רק כשהן עייפות ורוצה לישון הן לא מסתובבות איתו ככה סתם בדרכ. אבל לקטנה נניח יש גם שינה באמצע היום, והגדולה כשהיא חוזרת מהגן עייפה היא כן רוצה מוצץ ולישון (זה מלחמה בפני עצמה שלא תישן צהריים..)

בקיצור לא יודעת איך אפשר לעשות אתזה עם שניים שמשתמשים

גמלתי את בן השנתיים ממוצץ ביום כדי לאפשר לבן ה3 גמילה מוחלטת.

(אבל אחרי הניסיון המוצלח הזה, מבחינתי זה בסדר בגיל 3 לגמול רק ממוצץ ביום ולהשאיר ללילה.

ככה שלדעתי אם את לפני לידה תדחי את זה עוד קצת אם במילא היא עם מוצץ רק בשינה במיטה)

אצלי הם מאוד אוהבים יצירות אז אחרי הגן יושבים ברוגע ליצירות וזה גובר על הרצון לישון.

גם ככה לידת אח קטן מצריכה הסתגלות וכוללת תקופת  מעבר רגישה. האפשרות שיהיה לה עוגן זמין שמרגיע אותה מקלה מאוד על ההסתגלות. במיוחד שגם התינוק הקטן ייקח מוצץ וזה חפץ שיהיה בסביבה כל הזמן.

אישית אני גמלתי כשהילדים שלי היו מוכנים להיגמל. סביב גיל 5. כשהם מוכנים לזה רגשית זה הולך חלק. 

אחרי תקופה ארוכה שהגבלנו את המוצץ רק לזמן השינה.

מצטרפת לדעה שלא לגמול לפני לידה (כמה את לפני לידה…?)

גם אצלנו היו מוצצים של הקטנה, אולי פעם אחת היא ניסתה לקחת לה.. זה לא היה כזה אישיו..

וזה לגמרי גיל שמבינים. אולי ביום יומיים הראשונים יהיה קשה אבל יעבור.

קנינו לה אחרי איזה יומיים מתנה ועשינו מזה ממש סיפור אז גפ לא היה לה נעים לסגת

המוצץ נאבד והוא היה עייף, אז הלך לישון בלי.

עשינו מזה עניין גדול ומסיבה יום אחר כך שהוא גדול וישן בלי מוצץ... וכבר לא רצה יותר מוצץ.

כדי שלא להלחיץ הריוניות.

אוכל לכתוב לך מנסיוני בהריון מתקדם 

על הדרשור..

בסוף זה פורום הריון ולידה והפלות לצערינו זה חלק מהעולם הזה..

לפותחת

חיבוק ענק וגדול

יש טריגר מתאים בכותרת, ואין מקום מתאים יותר לזה..

(ובמקרה שחושבים ששרשור לא מתאים לפורום-עדיף לכתוב למנהלות בדיווח ולא לנהל את הפורום על גבי השרשור..)

חיבוק לפותחת❤️‍🩹

ושבעלי כן יהיה בבית כמובן

הייתי די במיטה, קרובה לשירותים, וכל פעם שהרגשתי את זה מגיע, הלכתי לשירותים, (לא הסתכלתי, ישר הורדתי מים) תהליך של שעה בערך, אח''כ כמו מחזור רגיל, לי היו כאבים ממש חזקים גם אחרי שהכל יצא כי אני סובלת מאנדו , אבל בגדול, בהפלה עצמה, לא היו כאבים יותר רציניים ממחזור בכל התהליך

אה, שכחתי את השלב הראשון, מקבלים את הכדור לנרתיק ואז מחכים בחדר המתנה כזה איזה שעה או שעתיים , האמת לא זוכרת בכלל למה, בשלב מסוים משוחררים הביתה, אצלי התחיל דימום ממש בהמתנה אבל זה לא תמיד קורה ככה מהר . אחרי זה יש ביקורות כדי לבדוק שהכל יצא,אם אני לא טועה אחרי שבוע , בהצלחה!  ושיעבור כמה שיותר מהר וכמה שיותר אפקטיבי, ואל תשכחי שזו בעצם דלת להריון הבא❤️

אני הייתי שבוע 8 

היו כאבי מחזור חזקים מאודדד ומלאאא דימום

אחרי לידה היה הרבה פחות דימום

כדאי לנוח ולקחת משככי כאבים

חיבוק! זה לא קל!

ביקשתי גרידה.

היה לי חשוב לסיים עם זה בפעם אחת ובאופן מוחלט.

כשחזרתי הביתה הרגשתי קושי פיזי וגםירידה הורמונלית כשבוע, חשוב להיערך לעזרה מצד הבעל והסביבה. אצלי לא הייתה עזרה וזה האריך מאד את משך ההחלמה.

אבל כותבת בכל זאת

אני גם העדפתי גרידה, לסיים עם הכל ולא למשוך ..

ובאמת היה בסדר גמור, בגלל שהוציאו את הרוב לא היה לי הרבה דימום בכלל ולמעשה טבלתי בערך אחרי שבועיים ומשהו 

אבל גם גרידה זה על עיוור ויש מקרים של שאריות

לא? כי ככה הבנתי

עם ציטוטק כשהעובר התאים לשבוע 7

נפשית זה לא קל, תני לעצמך להתאבל ולהשתבלל בעצמך.. מה שיעשה לך טוב

אל תבהלי אם הכל נראה רע ולא בא לך לצאת מהמיטה.. זה עובר

כן עזר לי לצאת קצת עם חברות

קיבלתי גם בפה וגם בנרתיק.. בנרתיק הייתה לי חוויה הרבה יותר טובה מבחינת תופעות לוואי

אצלי התחילו כאבים כמה שעות אחרי והם היו חזקים.. כמו צירים

ממש עזר לי בקבוק חם ואם את חושבת שיעזור לך משככי כאבים אז תקחי אפילו כבר בבית חולים

אחרי כמה שעות יצא השק בשירותים (זה ממש קטן בשבוע כזה..)

והכאבים נרגעו וזה הפך לכמו מחזור

בהפלה הראשונה אחרי שבוע בביקורת ראו שהכל יצא ובאמת טבלתי מהר ונכנסתי להריון תקין ובריא עוד לפני הווסת

הפעם נשארה לי שארית מעצבנת, קיבלתי אחרי שבוע עוד ציטוטק וכרגע מחכה לווסת ואם לא תצא אז צריכה לעשות היסטרוסקופיה

לגבי להכין את בעלך- נראה לי תלוי מה הקשר שלכם.. אבל בעיקר לנסות לדבר את עצמך... אם את צריכה שקט אז להגיד לו וכזה

ושיהיה בבית בימים הראשונים שלא תתעסקי עם הילדים.

תחשבי אם את רוצה לשתף ואת מי.. אני הפעם שיתפתי ממש קצת וזה עזר לי טוב

פעם שעברה שיתפתי אנשים רק בדיעבד  כשכבר נגמר הכל

תנסי להקשיב ללב שלך, תני לעצמך לכאוב ולהתאבל. זה ממש אובדן גם אם זה שבוע צעיר

מתפללת שבאמת יעבור מהר (אני מדממת כבר חודש ונמאס שאסורים כבר מזמן) ובקלות, כרגע הרופאים מחכים שאולי יקרה טבעי כי הבטא בירידה.

עודדתם אותי קצת, כי גוגל די הפחיד...

התחיל דימום והתגבר לבד

הלכתי לשיאצו ועזר לי- ממליצה ממש

יכול להיות שתספיק פרוצודורה של שאיבת השאריות.

אם את באזור ירושלים, ממליצה ללכת לד"ר נילי ינאי. יקרה מאוד, אבל זה שווה כל שקל...

בשורות טובות!

הוא כן היה קל יותר ונגמר מהר יחסית אבל עדיין היה מספיק דומה למחזור עד שהתבלבלתי..

מה שכן הוא היה 3 ימים לפני שהייתי צפויה לקבל מחזור וזיהיתי ביוץ..

אני חודש אחרי כימי

אז לא הצלחתי לאתר ביוץ

יום לפני האיחור בדקתי ויצא חיובי בבדיקה ביתית

אז לכן אני קצת דואגת

הריון ראשון ואני לא יודעת לזהות  

כשבוע אחרי המקווה.

והיה נראה יותר כמו כתמים של לקראת מחזור, ולא ממש דימום.

(האמת שלא חשבתי שזה דימום השתרשות, חשבתי שסתם התחילו כתמים מוקדם באופן מוגזם. רק אחרי כשבוע, כשעוד לא הגיע מחזור, עלתה לי מחשבה שאולי זה הריון, והבדיקה אכן יצאה חיובית).

והיו לי גם הריונות שלא היה בכלל...

אני אעשה בטא השבוע פעמיים

מקווה לבשורות טובות בעזרת ה' 

זה בדיוק דימום השתרשות.

לא בטוח שיש דרך לזהות... רק לחכות...

בעז"ה בבריאות ובידיים מלאות!

אני במקומך לא הייתי נלחצת. דם חום זה דם ישן, הוא פשוט יוצא עכשיו. זה נשמע ממש קלאסי לתחילת הריון

פשוט אחרי הכימי אני קצת בלחץ

צריכה להיות יותר באמונה ובביטחון בה' 

ושאלה - מה הכוונה "בטא ראשונה"?

זה ממש אחרי הכימי לכן לא הצלחתי לדעת מתי היה ביוץ.

הכוונה שעדיין לא בדקתי בטא

אני ביומיים אחרי האיחור

מחר בבוקר יש לי תור

ברור שצריך להתפרק

תנסי לחשוב איזה דברים יכולים לעזור לך - הליכה? שירים? מקלחת טובה?

כל אחינו, החיילים הצדיקים, והחטופים והחטופות היקרים.

וברור ששוקולד עושה לך קצת טוב

גם אני נפולת לאכילה רגשית ברגעים כאלו....

בשורות טובות יקרה

רק רוצה להוריד בפנייך את הכובע!

את מדהימה,

תודה רבה רבה רבה לך

על כל

מה שאת תורמת למעני, למען ילדיי

ולמען כל המדינה, העם והארץ!

חיבוק גדול גדול! 

אולי הוא לא היה זמין כי הוא בצוות שחילץ את אורון שאול?

או היה מעורב איכשהו בידיעה והיה אסור לפרסם?

תדמייני שהוא עושה מעשים גדולים וחשובים ובע"ה יחזור כגיבור ומנצח הביתה.

מחשבות טובות ❤️

בעז"ה שיחזרו כולם בריאים ושלמים!!

תודה על החיבוקים אתמול❣️

שינו ממשהו אחד לשפיגל יגל

אולי בגלל זה יש הבדל בין מה שאומרים לך למה שכתוב ברשת

אני במקומך, הקושי שלך הכי מובן בעולם

אבל במקומך אם כולם ממליצים על אשפוז

לא הייתי מחליטה על דעת עצמי לא לעשות את זה 

לי היה הערכת משקל 1.590 משהו כזה בשבוע כמעט 31, והטכנאית אמרה לי שזה ממש הנורמה .

אז נשמע שלשבוע 33 זה ממש בסדר המשקל שאת אומרת 🤔

אולי יש משהו אחר בנתונים שלא תואם שבוע? 

זה באמת לא נשמע עד כדי כך קטן.

לי היתה הערכת משקל של בערך 1500 בשלב הזה. (אשפזו ליום אחד ושחררו אחרי חוות דעת של רופא מומחה).

יכול להיות שהעובר לא סימטרי, שחלק מסוים קון במיוחד?

עשו מוניטור ומעקב זרימות?

ואפילו לא עונש מוות קליל כמו ירי. משהו באמת מרתיע.

אני חושבת שאולי הכאב הוא מזה שבממשלה יושבים הכי ימנים- והנה, כלום.

אוריצת סטרוק שם, בן גביר שם, נתניהו רה"צ- וכלום.

אולי בגלל בג"צ, אולי משהו אחר... כבר אין כוח לשמוע כמה הם כבולים ע"י מערכת המשפט.

דווקא בחמישי כן היו הפגנות

כל ירושלים הייתה פקק אחד גדול

המדינה מונהגת על ידי אליטה אשכנזית- חילונית עוד מימי קום המדינה.

פעם עוד האמנו שההפגנות יעזרו במשהו,

הרי זו מדינה דמוקרטית,

והולכים לפי הרוב... לא?

לא.

מאז גירוש גוש קטיף איבדנו אמון במדינה, וזה הולך ומחמיר. לא משנה כמה דעת העם תהיה ימנית, בסוף השמאל שולט.

סורי אם ביאסתי. אבל אני חושבת שאין לי איך לעזור, תביני ששופט יש לו תיקים פליליים! כמה שחיתות 

למה יש טיולון ב300 וטיולון ב3000

מה קריטי להסתכל לפני שקונים??

הוא פשוט קל כזה ,לא יציב וגם בתחושה שמחזיקים אותו, תחושה של אי בטיחות וחוסר יציבות

כל הזמן צריך עירנות שלא יפול ואסור לשים תיק כבד 

אם המדרכה לא נוחה זה מאמץ ללכת עם טיולון קל, הייתי מחפשת משהו יציב יותר , זה עולם אחר לגמרי 

בדרך כלל הוא דורש שני שלבים ושתי ידיים.

לדעתי הוא זול בגלל קיפול המטרייה. היום אנשים (ואני ביניהם) מעדיפים קיפול מזוודה.

לנו יש טיולון ספורטליין ויאנטו. קיפול ביד אחד (שני לחצנים כאלה) והוא יציב למדי ונוסע טוב (לא ממש בדקתי אותו לאורך זמן בדרכים משובשות ממש).

הוא עלה לנו 800 ש"ח אאל"ט כשקנינו אותו (בחנות זולה יחסית בירושלים). אנחנו משתמשים בו גם כעגלה מגיל לידה, כך שזה מחיר משתלם

דווקא לא בא לי עגלה כבדה

כי גרים רחוק מהמעון...

יש לי כבר עגלת אמבטיה אז לא קריטי לי מגיל לידה

בסנסילייט פרו (טכנולוגיית ipl),

נאמר לי על ידי החברה שרק באזור החזה ובית השחי זה בעייתי בהנקה ובשאר האיזורים אין בעיה

אפשר לבקש ממנה להצטרף לסטטוס - 0525445887

סך הכל כן

אין לי עם מה להשוות, לוקח זמן אבל כן רואה גם תוצאות

אבל במכונים- בכלל האזורים ממליצים להתחיל כ3 חודשים אחרי לידה בגלל איזון הורמונלי

למעט בית שחי- שלא מומלץ בהנקה

של בראון

כתוב שם בהוראות שלא מתאים לנשים בהריון, מניקות ומתחת לגיל 18 כי לא נבדק על האוכלוסיות האלו.

בפועל אני מניקה אבל תינוק מעל גיל שנה אז לקחתי את הסיכון. יש תוצאות טובות ב"ה ולא יודעת לגבי התמעטות חלב כי זה שלב כזה שממילא החלב קצת מתמעט. יכול להיות שהיתה השפעה של המכשיר. 

מרוב שלא הרגשתי *בכלל* כאב הייתי בטוחה שזה לא עושה כלום. ממש הייתי סקפטית.

אני עושה בעוצמת הכי גבוהה כי אני בהירה.

זה כואב רק בנקודות חן. בעיקרון לדעתי כדאי לכסות אותן עם איזו מדבקה קטנה.

אני לא יודעת אם זה קשור לכמות הצמיחה או עובי השערה. הכל אצלי מאוד דליל אחרי שנים של שעווה. בכל אופן גם אם זה יכאב מעט יותר ממני זה עדיין ברמת כלום כאב.

ממה שהבנתי היא יכולה לעבור לחלב.

אם את לא משתמשת אז לא משנה (בביתי בד"כ לא צריך)

מזל חזוט.בחנות הפיזית אבל אולי יש גם אתר? שווה לבדוק

ולבנים:

אלישע, ישראל, עוז, צוריאל, עמיחי, עמיעד, יהודה.

עמיעד

עמיחי

בניה

אליה

שובי

שובה

צופיה

אמונה

אורה

נסיה

אלומה

רובם היו ברשימה שלנו/נפסלו מסיבות טכניות/נתנו לילדים שלנו..

מוסיפה עוד בסגנון, הכל אפשר לקשר אם אוהבים מספיק(יכולה לעזור לקשר גם אם תרצי)

רשימה מעורבבת בנים-בנות..

נטע

עוז

מעוז

מעיין

כרמי

שבות

אדוה

בארי

עמיחי

גפן

שקד

נבו

אורי

אוריה

אורה

עמיעד

הראל

צור

צורי

ישי

עדיה

נעם

רעות

רועי

יובל

טל

טליה

שהם

אם משהו מהשמות האלה מדבר אלייך אבל את מחפשת קישור מעבר אליו, אני יכולה לנסות..

בדיקה שמטרתה לבדוק את מבנה וחלל הרחם וכן מעבר בחצוצרות.

מבצעים אותה בדכ  אחרי שנגמר הדימום ולפני ביוץ,ימים 5-12 למחזור,  אסור לקיים יחסיים בין הווסת לבדיקה.

מהלך הבדיקה:

מחתימים על טופס הסכמה

אולטרה סאונד ווגנלי רגיל

ספקולום והכנסה של צינורית דקה לרחם.

מוצאים את הספקלום

ואז הרופא מזליף מים או קצף ותוך כדי מסתכלים(רופא/ה או טכנאית) שוב באולטרה סאונד ווגנלי.

סיכונים, זיהום- נדיר, דימום- כמעט תמיד יש משהו אבל בקטנה.

מבחינה הלכתית מומלץ לשאול רב לפני כדי לדעת מה לשאול, חלק רבנים אומרים שאוסר בכל מקקרה, חלק אומר שרק אם יש דימום שאוסר וחלק שלא אובסר ולא להסתכל על הדימום.

התחילו עם בלון

כשהוא יצא חיכיתי כמה שעות לחדר לידה כי היה עומס

אחרי שהבלון יצא התחילו צירים כואבים אבל לא סדירים שהלכו ופיתוח במהלך ההמתנה.

נתנו לי פיטוצין

הייתי כל הזמן על כדור פיזיו

אחרי כמעט 3 שעות הוא היה כבר בחוץ

שבוע 38+4

היה מורט עצבים בגלל ההתנהלות של בית החולים

אבל ב''ה היה בסדר גמור

לא ציינתי שבדקו פתיחה לפני הכנסת הבלון והיה 1.5

וגם עשו לי פקיעת מים אחרי שעתיים וחצי בערך בפתיחה 7, ואז מיד הייתה פתיחה מלאה

אם אני זוכרת נכון, המחיקה לא הייתה מלאה, ונהייתה מלאה תוך כדי לחיצות

יאשרו לך זירוז אחרי אפידורל.

לי יש סף כאב נמוך מאוד ולא הייתי מסוגלת לשמוע על זירוז ללא אפידורל. 

קודם כל שמו לי אפידורל.

אח"כ פיטוצין במינון מאד מאד נמוך, וכל שעה העלו טיפה את המינון.

אצלי בגלל שזה היה לידת תאומות היה מסוכן לעשות זירוז חזק.

הלידה היתה ארוכה, אבל לא כואבת בכלל והכי קלה שהיתה לי

היתה ממש חוויה טובה מאחלת גם לך.

בדקו פתיחה על הבוקר והיה 1.5

הכניסו בלון שתוך שעה יצר צירים

לקחתי אפידורל

תוך שעתיים שלוש ילדתי.

מאחלת לך גם שתהיה חוויה טובה ובקלות

התכוננתי שיקח איזה 3 ימים, הצוות לקח את הזמן כי חשבו שהכל ילך לאט, בפועל לקח 12 שעות והיו קפיצות בדרך שהפתיעו את כולם.

למדתי מזה בעיקר שאי אפשר לדעת למה לצפות

יש כל מיני סוגי זירוז, הצוות אמור לבחור מה שמתאים.

אצלי זה היה פרוסטין - ג'ל ששמים בנרתיק ואז מחכים 6 שעות ובודקים מה המצב ומחליטים מה הלאה - עוד מנת פרוסטין או פיטוצין.

החליטו על פיטוצין, לא ברור לי עד עכשו למה זה לא קרה בפועל, אחרי כמה שעות החליטו שוב, ביקשתי קודם אפידורל, עד שנתנו את האפידורל כבר ילדתי בערך...

באמצע היו גם סטריפינג ודיקור, לא זוכרת באיזה שלב.

גם אני פחדתי (ולא רק מהזירוז), בפועל ב"ה היתה חוויה ממש טובה.

אם את בקטע של רפלקסולוגיה ודיקור וכאלה - אפשר לעשות הכנה ללידה, זה אמור לעזור לגוף להיות יותר בכיוון. יש בתי חולים שיש צוות כזה בחדרי לידה אז אפשר גם תוך כדי הלידה.

שיהיה בטוב, בבריאות ובידיים מלאות!

זירוז יכול לראות הרבה זמן עד שמקבלים ועד שזה משפיע...תדאגי שיהיה לך נעים עד שהלידה תתחיל בפועל

אותי הדהים ממש כשהתחיל להיות רציני והיו צירים חזקים כל דקה ואז גיליתי שזה רק בגלל הזירוז ובפועל היתה פתיחה נמוכה.

אם את רוצה תבקשי אפידורל הכי מוקדם שהם מוכנים לתת

אני תכננתי בלי כמו שאר הלידות שלי ופשוט מתישהו זה כבר היה גדול עלי כי ההתפתחות אלא הזירוז היתה אגרסיבית אבל כמעט בלי פתיחה 😞

שיהיה בקלות ובבריאות!

אז לח היה זירוז מאפס בלידה ראשונה.

הייתי שבועיים אחרי התאריך והקציצה פשוט לא רצתה לצאת..

בגדול ישר הכניסו אותי לחדר לידה עם פיטוצין במינון נמוך והעלו לפי הנוהל, גם התמודדתי עם זה יפה

ממש שאני זוכרת אחרי כמה שעות בדקו ולא קידם כלום .

אז מרחו לי גל בצוואר הרחם שאמור לרכך שם כדי שתהיה פתיחה. פרוטסטין או משהו כזה

אז היה סבב ראשון של מריחה והמתנה 6 שעות, אחכ בדיקה ולא קידם כלום

אחכ עוד מריחה והמתנה 6 שעות.

כבר התחלתי להיות כאובה והוסיפו גם פיטוצין

ורק אז לקחתי אפידורל

מאז העניינים התקדמו

סהכ הייתי בחדר לידה יום וחצי וממש בלידה פעילה בערך 8 שעות נראה לי, כולל הרבה זמן של לחיצות

ועצותיי אלייך-

קודם כל המון אמונה! תמנפי את החוויה הזאת להבנה דיש כאן לידה אחרת שרצויה לפני השם לא פחות מלידות אחרות.

פשוט תהני מזה

בדרך יש הרבה בדיקות פתיחה ולי אישית זה היה הכי קשה, אולי הכי טוב פשוט להתנתק מזה רגשית

אפילו ברמה דל לדבר בטלפון רגיל עם אנשים עד שיש לידה פעילה ממש (פתיחה 4 נגיד), אל תהיי בראש שמודד זמן כי זה סתם מתיש

שירדו לקנות לך אוכל מפנק למטה

את יכולה לישון (במיוחד עם אפידורל..)

את יכולה לעשות לך הזמנה משיין או משהו חח

ובעיקר תזכרי שרבות וטובות היו באותו המצב ובסוף נולד ילד בריא ושלם

לא היה לי שום פתיחה. שמו פרופס, אחרי בערך 10 שעות התחילו צירים, לדעתי לא היו חזקים יותר מהצירים בלידה שהראשונה שהתחילה טבעי. אחרי כחמש שעות ילדתי.

בהצלחה!

לי פחות..

לידה יותר מתקדמת משלך,

זירוז מאותה סיבה.

לקח המון המון זמן. ניסו הכל- נר, בלון.. כל דבר עשה קצת צירים ונעלם. פיטוצין ברגע שהפסיקו שוב נעלמו הצירים (יש הגבלה על שעות רצוף).

אז לא כדי להפחיד, אבל אם שאלת כנראה את רוצה להתכונן.. לקחת בחשבון שצריך להרפות, שעות שאת בידי הקב"ה וברצונו תתקדם הלידה...

(בדיוק חשבתי לעצמי שאם פעם הבאה אצטרך כבר עדיף לי ניתוח מתוכנן...)

מעיין זה בעצם בזכר...

בעיקר מכירה כמה שקראו לבן שלהם

מעיין חיים

היום לא מוזר בכלל

שם מקסים ממש לא מוזר.

שם מהמם

במקור מעין שם זכרי

אני מעולם לא לובשת נעלי ספורט

לא אוהבת את המראה..

אבל מבינה את הרצון בנוחות

ממליצה גם על מלודי כי הן נעלים איכותיות ומאוד נוחות ויפות

בעקרון לש ניו2טרק הם טובים

אבל הסתבר לי לאחרונה שזה חברה פלסטינית תוצרת חברון או משהו כזה שאני אישית לא עוניינת לממן.אז בחורף הבא באמת תהיה לי בעיה

קונה חיקויים לקטנים יותר וזה סביר ומחזיק

לכדורגלן ביסודי זה לא עובד והן נקרעות מהר

נעליים יש לי כמה, אבל משו עמיד לגשם - מגפיים מעור שקניתי בגלי עודפים

ותנור יש לי אחלה תנור בילד אין

אסל אני לא זוכרת איך קוראים ךו

אני יכולה לבדוק במוצש... אני לא בבית