כואבות לי הרגליים, אני באמצע חודש שביעי ורוצה להתחיל כבר היום בישולים שלא יהיה לי מחר עומס,
סתם מרגישה צורך לפרוק .
תמיד ההכנות לשבת מעייפות אותי ועכשו כשהילדים בחופש זה קצת יותר מאתגר..
כואבות לי הרגליים, אני באמצע חודש שביעי ורוצה להתחיל כבר היום בישולים שלא יהיה לי מחר עומס,
סתם מרגישה צורך לפרוק .
תמיד ההכנות לשבת מעייפות אותי ועכשו כשהילדים בחופש זה קצת יותר מאתגר..
אולי תתחילי ממשהו קל
ותעשי הפסקות של מנוחה ושתייה
בהצלחה ממש
שתהיה לך שבת שלום!
שממש קשה לי להתחיל בחמישי, גם כשאני בבית🤦♀️
מקווה שיהיה מחר יום בסדר גם ככה (כי חוץ מלבשל, צריך גם לסדר ולנקות..).
בהצלחה!!
ואני עוד עוברת דירה בתחילת שבוע הבא
אין לי מושג איך מכינים שבת עם ים קרטונים ,לכלוך ובלגן 🤦
יש לי אחיינים שיש להם מילים גסות וכו', או חוצפה קשה מול ההורים ברמה הכי הכי...
ומדובר בילדים של האחות שאני הכי אוהבת
וזה כזה הזוי כי אחותי וגיסי אנשים מדהימים ואינטלגנטים
אבל המוסדות...... גם דתי לייט ממש
ובעלי ממש ממש לא מוכן הילדים יהיו בקשר וכל כך לא נעים לי להתחמק מהם כל הזמן
מודה,שאני רוצה בקשר למרות שגרים רחוק יחסית
אבל יש פערים דתיים רציניים גם ככה .בעלי בא מבית הרבה יותר דוס משלי
ואני שלמה עם הבחירה שעשיתי וכמובן שאני בדעה שלו לגמרי
מה אתן אומרות?
בחופשים וחגים זה הכי הכי קשה בולט
במיוחד שבמשפחה של בעלי לא יודעים לשמור על קשרים חמים
כי גם לי יש את ההתמודדות הזאת המשפחה
אנחנו כן נפגשים. גם אצלנו זו משפחה יותר פתוחה דתית.
אבל אנחנו לא נהיה בנתק. הילדים שלי לא מחקים אותם.
ואם היו- מחנכים אותם שאצלנו לא עושים כך וכך.. כמו שיש התמודדות מבחוץ..
ילדים יודעים יפה מאוד לעשות את ההפרדה.
המשפחה של בעלי לא דתית.ברמה של טלוויזיה בשבת.
התארגנו בשבת.היה סטטוס קוו.אוכל שבושל לפני.פלטה שעוני שבת וכו'.
התארגנו ישנו ביחידת דיור.
הדודות ראו טלוויזיה בסלון.הילדים ידעו שצריך לדפוק חזק.שידעו שמגיעים שלא יחללו שבת בפניהם.
קשר עם משפחה זה נכס חשוב.
שיהיה בהצלחה.
מה למשל הרב אמר לכם?
זה יכול להיות למשל טלוויזיה... בעלי ממש נגד והילדים שלה מכורים
הם ממש על הגבול של חילונים. אז מבינה את זה.. אבל כשנפגשים אז ישר
משתפים את הילדים שלי בכל מה שהולך שם והילדים שלי בהלם ויש להם מלא שאלות אחר כך
גם החשיפה לפלפאונים חכמים בלי גבול......
וגם קללות אמהלה אין להם גבול והן בני 8,9 ובעלי שומע את זה ונבהל
והילדים שלנו הרבה פעמים קצת מחקים אותם אחר כךח
יש לנו ילד מתבגר כמעט ומאתגר בכלליות ונראה תמיד שהוא ממש נמשך אליהם
ורוצה רק ללכת אליהם
גם הכשרות למשל מחפפים למרות שזה פער שהרבה יותר קל לדלג מעליו ..
ועוד היד נטויה,קצת קשה לפרט הכל
צריך להתייעץ עם רב /איש מקצוע.
לקבוע את גבולות הגזרה .
יש סיכוי סביר שלהסתיר זה לא המענה המדוייק.
אצלינו יש גם צד כזה וזה הביא למלא מלא שיחות בעניין, מה שמהווה נקודה משמעותית בכלל בגיל ההתבגרות, יש גיל שילד יעשה מה שהוא רוצה,על כן חשוב שנביא לו את הכלים המדויקים להתמודדות, שיחות ותקשורת יכולים להיות גורמים משמעותיים שיעזרו לו לבחור נכון גם כשאנחנו לא בסביבה.
עם ילדים קטנים זה יותר מורכב כי הם באמת מחקים, עם זאת אני לא משלה את עצמי שהילדים שלי לא יפגשו את התרבות הזו לעולם ורק במפגש עם המשפחה הם נחשפים לזה
אז אני עושה מלא מלא שיחות לילדים שלי
וגם מעירה לאחיינים ש"אצלינו לא מדברים ככה"
מודה שהיו שנים שאחרי המפגש עם הצד הזה לקח לי לאפס את הילדים כמה ימים, עם השנים אני מבינה שבגיל מסויים כבר לא ניתן להסתיר דווקא ניהול השיחות נתן להם כוח לא להתרגש מכל דבר שאחרים עושים או מדברים.
ואז יש שליטה על מה שקורה, לדגומא לא יצפו בטלויזיה
ואם הולכים אליהם אז יחד איתי, או שמבקשת מהאחות שכשהילדים שלי שם בלי טלויזיה לדוגמא. מה שבגבול הסביר לבקש.
אני לא הייתי מנתקת קשר עם המשפחה בגלל זה, מבחינתי צריך סיבה מאוד מאוד רצינית כדי לנתק קשר עם משפחה.
לא הייתי שומעת קללות מהמשפחה אבל הייתי שומעת בבית ספר, שהיה דתי רגיל מה שנקרא.. לא תורני
ידעתי והבנתי היטב שלא אומרים בבית! ואם הייתי אומרת הייתי חוטפת 😉
כך גם אצל ילדיי, אי אפשר לשמור אותם בתוך ניילון פצפצים על אף שהיינו רוצים. הם יהיו חשופים איפשהו.. אז לא הייתי מנתקת קשר עם משפחה.
גם הילדים שלי שומעים ולא מעיזים לומר מילה כזו בבית. כי הם מבינים את הלך הרוח של הבית. אם הן יאמרו כמובן שנסביר להם שלא מדברים כל אצלנו.
כנל למשפחה קרובה. לא לנתק קשר אבל כן לעמוד על מה מותר אצלכם ומה מותר אצלם. יתכן שיהיו התנגדויות וטענות, כמו בהרבה דברים וזה בסדר..
רק היום הבת שלי שאלה למה לבני דודים שלה יש המון טאבלטים ולנו אין.. אז שאלה. ואני בכלל לא נגד מסכים, זה רק לשם הדוגמה.
ממש תודה רבה
איך מעלים את זה לשיח מול הילדים? אני לא ממש יודעת איך .
וברור שביום יום אני בקשר עם אחותי ונפגשות וכו'.
מטבע הדברים בשגרה אין כל כך זמן לא אחד. זה יותר בחגים,שמחות וכו'
אני בכלל לא יודעת מה אני אוהבת, מחפשת שם מודרני עם משמעות יהודית/ערכית כלשהי. כמו לצורך העניין השם נווה לבן שזה שם די מודרני אבל זה בית המקדש..נועה זה שם מודרני והוא מהתנך אבל חרוש לי מדי..קיצר אשמח ממש לעצות!!
ממש רציתי את השם אורי, אבל הבנתי שיש כאלה שאומרים שזה בעייתי שם של בנים לבנות בלי להוסיף שם שני ופחות באלי 2 שמות,וגם באלי לא רוצה..
לק"י
הרבה שמות היום הם גם וגם.
@תפצי בעיקרון את צודקת, אבל יש בנים (בודדים כנראה) שקוראים להם אורי במלעיל.
אין לי מושג אם זה "פוסל" את השם, למי שנוהג לא לקרוא בשם שהוא גם וגם.
עוד שמות מהשדה הסמנטי של אור:
נהורה
זיוית
אלומה
זוהר
הילה
נוגה
תהל
שמות אחרים שהם מודרנים אבל בעלי משמעות:
שובה
שבות
רננה
פליאה
תפארת
פדות
חרות
הפסוקים מעניינים.
תודה על התשובה!
נועה נועה
)קודם כל
לגבי יש כאלה ש.. בדקת מה הגישה של זה אצלכם? כי יש גם כאלה שאומרים שאין שום בעיה.. במיוחד בשם כזה שהוא תואר ולא עצם.
דבר שני
מנסה לחשוב על שמות שיכולים להתאים למה שכתבת..
מעיין
טהר
נגה
נעם(חושבת שהוא נפוץ לבנות לפחות כמו אורי אם לא יותר)
יהל/יהלי(yaheli, לא ya-li)
רוני
נטע
אדוה
איילה
הלל
אם תרצי פירוט על המשמעות הערכית תורנית של אחד מהשמות האלה, בשמחה.
ומקווה שלא טועה- רוני במלרע הכוונה שהסוף יותר נשמע... ולא רוני כמו שם של בן.
אלא מהפסוק:
"רוני ושמחי בת ציון".
חושבת שמאשר אורי במלעיל לבנות מאחר וזה פסוק שמופיע רק באופן נקבי בתנך
גם נעם מאשר לבנות-ברשימת מומלצים שלו
כמובן תבדקי ספציפית מולו אם תרצי
אבל סתם לגבי 2 השמות האלו יודעת שמהבחינה הזאת הוא מאדר
רעיונות-
עטרה, אביגיל, רעיה, עדי, יעלה, חדוה, מעיין, זהר, נהורא, נהרה, אוריה, תגל, תאיר, הדר, גפן, נחלה, שבות, טהר, עדן, אבישג, אחינעם,
אפרת- לפי המקורות זאת מרים הנביאה. ויש עוד פירושים. תגגלי.
תהל
תגל
צופיה- צופיה לגאולה
נעמה
תפארת
מבשרת
שלא עולה 400 זוז 😵💫
תחשבי מה באמת את צריכה לשים בו, ואולי תמצאי משהו במחיר טוב יותר.
תיק עם משטח החתלה כזה
גדול מכיל עם תאים שומרי חום בפנים
החזיק לי מעמד ל2 ילדים
לא רואה סיבה בעולם לקנות תיק ב400 שח..
גם בטימו יש בדרך כלל תיקים טובים במחירים נחמדים
(אני לא הסגנוןש מצליח לשמור תיקים ולכבס אותם וכו' אז גם מעדיפה לקנות ולזרוק בלי כאבי לב..)
1. לחפש מישהי שקיבלה תיק מבית החולים כבר בפעם השנייה או יותר, ולשאול אותה אם היא מוכנה למסור את התיק הנוסף.
2. לקחת כל תיק אחר, ליצור לו מתפסים מחוט עבה וממחזיקי "שאקלים" (אם את יודעת למה הכוונה), ולתלות אותו על העגלה. לי יש שני תיקים משערי צדק ותיק החתלה ענק שחמותי קנתה לנו - ובכל זאת אני לא משתמשת בהם בשביל העגלה, כי בעיניי הם סתם מסיביים וענקיים מדי... יצרתי מתיק רחצה (רבוע) תיק לעגלה, ואני מרוצה מאוד! (בתיקים האחרים פשוט משתמשים כתיקים רגילים...)
אני קניתי משם. ומאוד מרוצה. תיק איכותי. הרבה תאים.
מתנקה בקלות. מחולק טוב.
ממש לא מתקרב למחירים שבארץ.
במקס או שילב אז יש שם תיק שעולה 400 בדאך כלל יש שם הנחות
אז אני אחרי כמה הריונות והנקות ונגיד שככל שעברו השנים העסק ירד וצנח.
אני לא מצליחה להשלים עם העניין ומתביישת אבל מנגד אני לא אעבור ניתוח אם לא חייב, הבעיה היא שמפריע לי מאוד באינטימיות למרות שאף פעם לא העיר לי אז חושבת שלא מפריע לו.
אני מתביישת לדבר על זה עם בעלי , אבל מעניין אותי מזווית ראייה אחרת, חיצונית אולי בריאה או בשלה יותר , אולי זה יעזור לי
וממליצה לך כן לדבר עם בעלך גם על דברים אינטימיים שלא נעים.
מנגד-- אם אין לך כוונה לעשות עם זה משהו( וזה בסדר גמור! החלטה שלך בלבד) אל תשאלי אותו מה דעתו, כי למקרה שהוא כן ירצה שינוי, שום טוב לא יצא מזה.
למשל חזיות יפות ומרימות, ותוך כדי להוריד...
תשמעי מבעלך גם אם נעים לו עם הביגוד...
קראתי פעם שיש תרגילים לחיזוק השרירים שם. לא יודעת איפה למצוא אותם. אולי ביוטיוב יש.
למה יש לי עצירות נוראית כל כך אם אני לא לוקחת שום ברזל??
משתדלת לשתות כמו שצריך פחות או יותר ולא שיניתי משהו בתזונה אבל בשבועיים האחרונים ממש סובלת!
סוף שליש ראשון
מרגישה שאני סתם מתאמצת לא לקחת ברזל שלא יעשה עצירות כשגם ככה יש עצירות
לחץ בחיים
פחד? תקיעות על משהו?
הפתרון זה להרפות הרבה הרבה ולשתות מים זה לא מספיק צריך גם סיבים תזונתיים מפירות וירקות, עלים ירוקים
יכול להיות הורמונלי.
עבר לי ב"ה לקראת אמצע שליש שני
(לי אישית ברזל פריפול עשה פעם שלשולים. נראה לי שזה היה ממנו....).
לגבי העצירות- אולי כדאי להשתמש בנרות פעם ב.... אם המצב ממש גרוע. לא מבינה בעצירות כרונית ב"ה, אבל אחרי לידות אני משתמשת פעם-פעמיים (אבל אז זה מצב אחר).
ב"ה אני בתחילת הריון ראשון
אין לי רופאת נשים בשגרה, ובקופת חולים שלי אין הרבה תורים לרופאות נשים. האם חשוב לבקר בצורה סדירה אצל רופאת נשים במהלך ההריון כי היא עושה משהו בביקורים או רק מפנה לבדיקות ועוקבת באופן כללי מרחוק? יש לי קרוב משפחה שהוא רופא נשים, ככה שאני יכולה להשיג הפניות לבדיקות, אבל לא רוצה לבוא אליו לבדיקות עצמן... ובנוסף מתכננת ללכת לאחות מעקב הריון. חשוב לקבוע תור גם לרופאת נשים או שלא קריטי ואפשר להסתדר? (התור הראשון הכי קרוב יוצא בערך בשבוע 12 של ההריון)
ממש בזבוז זמן בעיני ללכת לרופאה רק כדי לקבוע תור ..ואז עוד בטקר לבזבז לטכנאית ואז לחזור לרופאה אם צריך הסבר או משהו עם התוצאות
מבררת מראש שיש לרופאה או''ס בחדר ולפי זה בוחרת
גם אעבור קופ'-ח אם צריך
השאלה אם ללכת גם לרופאת נשים או לא..
את ההפניה והשאלות אח"כ אני יכולה לעשות מרחוק
לק"י
אצלי בביקורים את הרופאות, הן עושות אול'.
אחת הרופאות אמרה לי שזה על הדרך.
אפשר לבקש הפניות לטכנאית. סביר להניח שיסכימו.
את יכולה גם לבקש הפניה לאול' גיל הריון מר.משפחה, ולהגיע לרופאת נשים בשבוע 12.
ואצלינו- המזכירות במרפאה קבעו לי לרופאה כמה תורים מראש. אולי גם אצליכם אפשר.
השאלה אם יש טעם.
כתבתי שזה בשבוע 12 רק כי אני מרגישה שזה בשלב ביניים בין הבדיקות של תחילת הריון (שאליהן כבר קיבלתי הפניות מהרופא), לבדיקות של אמצע הריון, וגם ככה אני אלך אליה רק בשביל לקבל הפניות, לא כי יש בדיקה שצריך לעשות
במקרה הצורך, אם יהיה משהו חריג, אז לגמרי אפשר בעיניי לוותר על ביקורים אצל רופא נשים. רק אחרי הלידה בדרך כלל יש בדיקה של ממש, במהלך ההיריון לרוב העבודה של הרופא היא טכנית, לפחות מהניסיון שלי. גם רופאים שיש להם א"ס בחדר הפנו אותי לטכנאית - גם חוסך זמן וגם המכשיר אצלה יותר מדויק.
בשביל הסברים על ההיריון עצמו את יכולה ללכת לאחות ליווי היריון.
אם מישהי רוצה רק לבדוק בדיקה כללית של מים ומצג עובר מידי פעם, לא בטוח שיתנו לה הפניה.
(רק לקחת בחשבון, למי שזה חשוב).
לפי מה שהבנתי גם ככה הולכים לרופאה 5-6 פעמים בהריון, וגם הרופאה לא בטוח שתמיד תבדוק, לא?
מי שמקבל בסופו של דבר את התוצאות של הבדיקות שלך ונותן הנחיה עם שכלול כל הדברים וההיסטוריה שלך-זה הרופא שאליו את הולכת לעשות מעקב.
ברגע התחלת עם רופא אחד (אפילו בשבוע 12) אז יהיה יותר קל לקבוע אליו להמשך ... מניסיון יש תורים כמה שבועות קדימה ואז זה יוצא בערך הזמן לתור הבא ולפעמים שומרים תורים למטופלות.
אצלי באחד ההריונות הרופא המליץ על עירוי ברזל לפי הבדיקות ובסוף ההריון ראה משהו באול' והפנה הלאה ובאמת היה משהו שצריך מעקב.
בהצלחה לך!
אני כן שמחה לראות מה המצב פעם ב...
עושים הרבה אולטרא סאונד בהריון ביחס לאירופה
(קראתי על זה פעם מחקר)
אני באמת תוהה לגבי זה כי להרגשתי הרי ברגע שאני יוצאת מחדר הרופא הכל יכול להשתנות
אז מה הועלתי (בהנחה ואני הולכת לרוגע שלי)
מבחינת הרופאים 2 רופאים ששאלתי אותם אמרו לי פעם ב6 שבועות. זה נשמע לי המון.
לי זה היה דווקא נחמד לבדוק פעם ב.. מה קורה שם, במיוחד בהתחלה כשהתנועות עוד היו חלשות, אבל אני יודעת על הרבה שעושות רק את מה שצריך באמת (אחד בהתחלה, אחד באמצע לבדוק גדילה ואחד בסוף לבדוק שוב גדילה ומצג), מאמינה שאם באמת היה חובה לעשות יותר מזה אז היו שולחים לטכנאית שיותר מוסמכת והמכשיר שם גם בד"כ יותר טוב, ולא רק 3 פעמים כל ההריון והשאר אצל רופא, כי אצלו זה סתם לבדוק שיש דופק ושאין משהו ממש חריג, לא בטוח שזה ממש חייב אם מרגישים מצוין.
לא הכרתי שעושים מעקב כזהיעל מהדרוםרופא לא קרוב משפחה. אבל תלוי מה רמת הקשר ביניכם.
גם אם זה בעיקר להפניות.
בע"ה אי יהיה לך הריון קל ומשעמם! אבל לפעמים זה לא המצב.. ויש שאלות יותר אישיות שעולות (גם בלי קשר לבדיקה). חשוב להרגיש בנוח אם הרופא ולהרגיש שאפשר לשאול הכל. וגם לשמור על הפרטיות שלך .
לאישה בגיל פריון שתהיה לה רופאת נשים קבועה (או רופא נשים) שהיא סומכת עליה. בעז"ה שיהיה הריון קל ומשעמם ועם בדיקות מינימליות - מגיע לך להרגיש שאת בידיים טובות ובטוחות ושיש מישהו שמחזיק את כל המידע. זה נכון שטכנית אפשר למצוא קומבינות ודרכים לקבל הפניות דרך המוקד/ רופא משפחה לרוב הדברים ועדיין- יש דברים שבסוף את רוצה שמישהו יקח אחריות כוללת. תפרגני את זה לעצמך ובעז"ה לא תתחרטי.
תור ראשון בשבוע 12 בעיני זה בסדר גמור לתור ראשון אם הכל תקין ואת מרגישה בסדר.
כרגע אני הולכת לרופאה הראשונה שיש לה תור פנוי, לא בהכרח להכי טובה
ובנסוף איך משמרים את זה, כי בשגרה ב"ה לא צריכה כמעט בדיקות או לבקר אצל רופאים
כי הזמינות של רופאות נשים מזעזעת...
יש נשים ששווה להן לשלם לרופאה פרטית בשביל זה (אם יש לך ביטוח משלים זה לא מאוד יקר)
אני אישית בחרתי ברופא נשים טוב - אחרי חוויה מאוד גרועה עם רופאת נשים זמינה... ב"ה לא הייתי צריכה שום בדיקה פולשנית במהלך ההריון ככה שזה באמת לא הפריע לי, ועדיין זה הרגיש לי מאוד טוב שיש רופא שהוא "שלי" ואני יכולה לפנות אליו דרך האתר לשאלות, להתייעץ וכו' - ובאמת אחרי הלידה כשהייתה לי שאלה ספציפית והוא היה במילואים- נאלצתי ללכת לרופאת נשים פרטית.
לגבי לשמר- את כותבת שאת בהריון ראשון, זה אומר שבעז"ה תצטרכי רופא נשים גם לבדיקה אחרי הלידה, לייעוץ לאמצעי מניעה אחרי ההריון (אם תרצי) והריונות הבאים בעז"ה. לדעתי זה לא נורא להחליף רופא/ת נשים כל תקופה , במיוחד אם הכל תקין אבל כן שיהיה לך בכל שלב בחיים רופא שהוא מוגדר כשלך כי הרבה פעמים יש לנו כנשים דברים שמצריכים את זה ולרופא נשים יש ניסיון שאין לרופא משפחה, מומחה ככל שיהיה.
ובעיני לא בהכרח חייב רופא סופר מומחה אם אין משהו חריג, אבל כן שאת סומכת עליו ושהוא זמין ושיש לו תורים בזמנים הגיוניים!
את עכשיו נכנסת לגיל הפיריון ובעז''ה יהיו עוד שנים בהן תצטרכי רופא נשים. גם בזמני שגרה אישה צריכה רופא נשים זמין וטוב בעיקר לביקורת שנתית אבל לא רק, גם לפעמים לדברים נוספים שדורשים רופא.
אני הייתי מתחילה לחפש המלצה על רופאים בסביבתך ולפי זה לנסות לראות זמינות ואם הרופא טוב אז בהחלט לנסות להתאמץ להגיע.
ומצטרפת למי שכתבה שהריון הוא לא מחלה אבל מצריך מעקב רפואי טוב
קובעים את התור הבא אצל המזכירה או במוקד.
הרופא אומר בערך מתי לבוא פעם הבאה ולפי זה קובעים. אחרי שקבעת פעם אחת יותר קל להמשיך
גם אחרי גיל הפוריות יש מצב שזה חשוב..
(מכירה סיפורים שמעקב שגרתי אצל הרופא המטפל הביא לגילוי מוקדם/מניעה של סרטן..)
לפריקה עמוקה......
מאיפה להתחיל? בעל פוסטראומטי, דכאוני, לא קם בבקרים, בקושי עושה דברים.
בעיות פרנסה בעקבות כך (איחורים לעבודה, עימותים מדי פעם... לא שרד אף עבודה לאורך שנה וחצי)
תקופות אבטלה, תקופות דכאון וקושי. אני משתדלת להיות בשבילו אבל הוא פורק עלי תסכולים. היה בטיפול, עזר חלקית אבל העלה את רמת התסכולים. לפחות כבר לא בדכאון יומומי.
הלכתי גם לטיפול. ייצבנו יחסית את הזוגיות. למדתי להיות גם בשבילי. נולדו כמה ילדים חסד ה'!!!
עבור רובם הייתי צריכה להלחם שיבואו לעולם.... כי ילדים לא מעניינים אותו ובכלל הוא בתפקוד נמוך, הכל קשה מדי, גדול עליו, מסובך מדי (דפוס מהבית
אמא ואחים שלו גם ככה).
אם תסתכלו עלינו מהחוץ אולי נראה משפחה יחסית נורמלית. אבל באמת אנחנו לא מצליחים....
הילדים הקטנים לא מתקלחים בכל יום, רחוק מזה..... רק לשבת זה קבוע השאר תלוי כמה הצלחנו לא לשקוע.
בגדים כן משתדלים להחליף כל יום... לפעמים אם נשאר נקי מרשה לא להחליף. בעלי לא מצליח לקום לתפילות של הבקר... זה מוקדם מדי בשבילו... מגיע לעבודה מעביר כרטיס בהמשך יוצא להתפלל. בשבת לפעמים קם לפעמים לא. ארוחות משתדלת שיהיה פעמיים ביום מבושל צהריים בערב. לא תמיד הכי עשיר.... לפעמים ארוחות פשוטות מאד. למשל אתמול לא הרגשתי טוב ואכלו פסטה לארוחת צהריים..... הבית לא תמיד מסודר. גם לשבת בעלי שוטף לרוב חלקי ולא יסודי, אני על שאר הדברים, לא יכולה גם על זה. בערבים שוקעים למסכים ... אין לנו כח לדבר בכלל.... ישנים מאוחר מאד. קמים בשעות לא מוקדמות (כן מגיעים לעבודה ומסגרות שצריך). ההרגשה שלי היא של שקיעה....
בעיקר שבעלי שוקע.... ולא רוצה להתחיל לקחת על עצמי עוד ועוד כי יודעת שזה רק ייאש אותי אז מורידה סטנדרטים....
אז לא תמיד בבית שלנו ריח טוב כי לפעמים לוקח יומיים שלוש להעמיס מדיח.... השירותים מנקים מדי פעם אבל לא אקונומיקה כל יום... אני קצת ארגנית ובעלי אגרן טילים הבית מלא חפצים שמתבלגנים ולא יכולה כבר להשתלט על הכל כל יום.
כן אני מציגה תמונה קצת שחורה סהכ יש בית יפה כשהוא לא מבולגן..... וילדים שסהכ מקבלים חום אהבה והשגחה יחסית גם שהם שובבים עושים שטויות לפעמים. אבל כן בדברים שכתבתי אנחנו "לא נורמליים" ואין מה לעשות.....
זהו רוצה לבכות ולישון ודיייי.
אה, ואין לי פה חברות אמיתיות הכל שטחי.
צריכה את היצירתיות שלכן.
דודה של בעלי התרגשה מאוד לקראת כיתה א של הילד והחליטה שהיא מזמינה לה ילקוט.
שעותת עד שהם ישבו ובחרו, היא באמת חמודה, השקיעה, הבן שלי בחר את הילקוט הכי יקר והיא עוד הוסיפה אביזרים אבל זה לקח זמן והזמינו את הילקוט אתמול.
ואז היא זורקת לי אני ממש מקווה שזה יגיע בזמן
דיברתי עכשיו עם השירות לקוחות ואמרו שזה משלוח של בין 10-12 ימי עסקים.
הוא מתחיל ביום שני.
מה אני עושה?? מילא אם זה לא היה כיתה א' עוד הייתי שולחת עם תיק או משהו אבל ככה זה ממש מאתגר.
או
לקחת ילקוט במצב טוב מחנות יד שנייה?
וקודם מחפשת אם יש חנות עם הדגם הזה.
אלא אם אפשר לאסוף פיזית מהחנות שהזמנתם ממנה.
וגם לא יודעת מה להגיד לדודה הזאת, היא ככ טרחה סביב זה.
אבל אולי זה מה שנעשה
בזמן.
הזמנתי לאחרונה מזארה, כתבו מסירה משוערת אחרי 30 יום וקיבלתי תוך יומיים.
אם לא תקבלי עד ראשון (קשה לי להאמין) - הייתי לוקחת משהו מרופט מיד שנייה רק ליום יומיים עד שיקבל את ההזמנה.
מדמיינות. אני נמצאת בקבוצה של אמהות לא אוגרות ויש שם אחלה תיקים. נכון לא חדשים של קל גב שהרגע יצאו מהמפעל אבל הם לגמרי במצב שמאפשרים שימוש למשך יומיים שלוש)
במצב הנתון כן הייתי שולחת עם תיק כזה למשך מספר ימים
לעומת זאת ממש לא הייתי שולחת עם תיק גן משנה שעברה (יש הרי הבדל בגודל, בגזרה וכו' בין תיק גן לתיק בית ספר)
וגם לא הייתי קונה תיק חדש - התיקים החדשים היום מאוד יקרים. להורים שלי יש מסורת שהם קונים לכל נכד.ה תיק לכיתה א - השנה אמא שלי מצאה את עצמה קונה לילדה סט קל גב ב 500 שקל. מטורף!!!
בשורה התחתונה מעדיפה תיק יד שנייה למשך מספר ימים מקניית תיק חדש
או לבדוק אופציה של ביטול הזמנה - מההיכרות שלי עם הזמנות אונליין אפשר לבטל עד כמה שעות אחרי ביצוע ההזמנה מה שאין לנו עכשיו.
אבל בשירות לקוחות הם אפילו לא אמרו לי איפה התיק נמצא עכשיו, אם יצא מהמחסן או משהו
נשמע שהכל שם איטייי
וואי זה עצוב לי מידי שילך עם ילקוט מרופט ליום הראשון
כמו ש@דיאט ספרייט כתבה..
ביום הראשון ההורים מגיעים ואפשר להביא ולסדר לו בתא את כל הציוד.
בתיק יהיה לו קלמר ותיק אוכל.
אפשרות נוספת להשאיל מבנות תיק נטרלי או בנים שמתחילים ב1.9 ילקוט לכמה ימים.
למרות שאני תמיד יכולה לקנות שלפחות זה יהיה.
אבל אני ממש זוכרת את היום הראשון שלי בכיתה א' וכמה שהיה מרגש הילקוט וכולם סביבי היו עם ילקוטים, לא יודעצ אבל נשמע לי ממש מבאס לבוא עם איזה תיק קטן.
להשאיל מבנות זה רעיון, מנסה לחשוב מי אני מכירה פה שיהיה נעים
אפילו לא מילד אחר שעולה לא' אלא ילד שעולה לב' או ג.. בדכ התיקים האלה מחזיקים במצב מעולה ממש.
וקלמר הייתי קונה אחד נוסף בנתיים..
ומתפללת כי יש כמעט שבוע אז אולי זה כן יגיע🙏
וזה באמת מבאס!!
אולי הייתי מחפשת משהו כזה שיהיה בנתיים ומקסימום שיהיה לך ילקוט נוסף בבית למקרי צורך..
לא צריך להשאיל דווקא מילד בכיתה א - שייתכן ולא ירצה להיפרד מהתיק.
אולי לחפש משפחה שיש להם ילד גדול יותר עם תיק חדש.
אם כי לגמרי מבינה מאןד את הלחץ. זה באמת תחושה לא נעימה להתחיל ככה את כיתה א.
אנחנו הזמנו ביום ראשון אחה"צ משהו חשוב עם משלוח של שבוע. הגיע היום אחה"צ (שלישי).
הייתי מנסה להתקשר לחנות ולברר אם זה באמת לוקח 10 ימים או אם יכולים לזרז. ואם אין מצב שיגיע מוקדם אז לחשוב אם יש מאיפה לקחת תיק חלופי או לבטל. ולקנות מחנות ליד הבית. בסוף ברוב החנויות יש את אותן דברים. מניחה שזה לא משהו מיוחד שאין להשיג ליד הבית כזה או דומה לו.
של שכנים או משפחה קרובה עד שיגיע.
ככה תהיי רגועה שיש לו עם מה להתחיל ...
הוא היה של הבת שלי שעולה ל-ג
אפילו מכובס ונקי, נראה ממש טוב. לשיקולך.
ודיברתי עם הדודה ודווקא היא ממש הבינה.
אתמול הלכנו לקנות ילקוט בחנות ונגמרה הסאגה
(אגב הם אמרו לי שזה אמור להגיע לקראת סופש הבא..)
ותודה @עדיין טרייה ו@מאוהבת בילדי על ההצעות לילקוטים! זה ריגש אותי ממש❤️
אצל מישהי שלמדה לימודי תעודה במכון אקדמי מאד רציניים ופרקטיים אבל אין לה תואר בטיפול או בפסיכולוגיה?
שואלת כי אני רוצה ללמוד את התחום מתוך מחשבה לעסוק בו ואני יודעת שהנושא הזה של מטפלים ומאמנים הוא נושא פרוץ ובאופן אישי לא אלך לטיפול רגשי אצל מישהי שאין לה תואר רציני.
מצד שני אני חושבת שבתחום של הדרכת הורים או אימון מנטלי כשבאים קונקרטיים ולא מתיימרים לתת מענה לבעיות שלא הוסמכנו אליהן זה אחרת. מה חושבות?
בהנחיית הורים כללית - הייתי הולכת. זה כמו לשבת בהרצאה.
בהנחיית הורים פרטנית, ממש מתלבטת. לא יודעת מה הייתי עושה.
יש בתחום הזה כל-כך הרבה גישות ככה שכנראה גם בעלת תואר תבחר את הגישה שלה..
יצא לי לעשות 3 שיחות ייעוץ אישיות עם מנחת הורים, שהיא בהכשרה שלה עוסית קלינית. ייתכן והייתי יכולה לקבל מענה זהה גם ממטפלת בלי תואר ואולי גם מסבתא בת 90 בלי שום הכשרה.
אם אקבל הרבה מאוד המלצות ואתחבר לגישה שלה, לגמרי יכול להיות שהייתי הולכת אבל רק למנות הורים, לא למטפלת.
אני רוצה לשים מקליט מכל מיני סיבות שעלו במעון במהלך השנה
אני לא מוצאת מקליט קטן וזוכרת שיש איזה עמותה או משו שמייעצת לגבי זה נכון?
מישהי יודעת?!
התינוק שלך
אוףף
אני לא חושדת בהתעללות חלילה אבל יש שם הרבה כאוס ובלגן
מניסיון רע ומר.
הלוואי שתגלי רק דברים טובים.
אני הזמנתי מאלי אקספרס זה עולה בתוצאות הראשונות.
גם במטה המאבק למען הילדים זה הסוג שהם משאילים.
אם את רוצה כזה אז את יכולה להשאיל מהם יש להם רשימה של אנשי קשר לפי אזורים.
לא בטוח שיש עכשיו פנוי כי תחילת שנה יש עומס השאלות.
איך זה.
השתמשתי בגדול יותר והוא מעולה.
עד עכשיו שמתי לבנים, עכשיו צריכה לשים לבת ואין לי רעיון איפה אז בינתיים קניתי קטן יותר שאולי יעזור לי למצוא פתרון.
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:
₪59.43 | מקליט קול קטן מיני 4-32G עם מגנט, כונן פלאש USB כיס מקצועי, דיקטפון דיגיטלי להקלטת קול מופעלת, נגן Mp3
ודווקא כי עבדתי עם ילדים קטנים
שמחתי מאוד לשמוע שהקליטו ומרוצים כי יודעים ממה מרוצים ולא כי אני נראית להם נחמדה...
אבל אם את שומעת שיש סתם שיחה בין המטפלות - בבקשה תריצי. כדי לכבד גם את הפרטיות שלהן, עם כל החשיבות של לשמוע שהכל בסדר עם הילד שלך.
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:
₪33.53 | מקליט קול מיני דק וקטן במיוחד 4-32GB דיקטל מקצועי עם הפחתת רעשים והקלטה של 8GB נגן MP3
זה פורום פתוח לכולם
זה בהומור
מרוב שזה ברור שאפשר לנצלש
אז התלוצצתי על כך שהיא רשמה לי אם זה בסדר
🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️
תינוק בן 5 חודשים
מתפתל בהנקה ממש, לא יונק רציף
יש לי הרבה חלב ב''ה, לפעמים בוא משתנק קצת מהזרם ולכן מפסיק.
מאוד מתקשה להירדם ולא לוקח מוצץ
כל רעיון יתקבל בברכה
אני נואשת
אז תעצרי
תשדרי רוגע
אפשר לעשות גרפס , לטפוח קצת על הגב
ואז לחזור לינוק, זה יסתדר
ולא חייב מוצץ . אפשר להרדים עם עגלה ולנדנד
וגם אפשר להרדים בהנקה שאת שוכבת
מזל טוב
אני עוצרת ושוב זה קורה
וגם קשה להרדים אותו, נדנוד בעגלה לא תמיד עוזר .. גם כשהוא כבר נרדם הוא לא ישן במהלך היום יותר מחצי שעה ברצף בשבוע האחרון
לא מצאתי פתרון, לצערי😐
אבל כיוונים אפשריים: רפלוקס, משהו שמציק באחד האיברים, הסחות דעת חיצוניות.
אפשר לנסות לטפל באוסתיופאטיה...
אם תמצאי פתרון - תעדכני אותי😏
אני זוכרת את השרשור
מקווה שימצא פיתרון ונתעדכן
הרגשתי שהבטן מציקה לו והתחלנו לתת פרוביוטיקה לפני כמה ימים..
וקלטתי שביצים האחרונים אכלתי המון כרוב, אז הפסקתי עם זה גם
מקווה שזה באמת מה שעוזר.
מתואמתאחרונהכי אצל הבן שלי זכור לי סביב הגיל הזה שגם עשה לי בעיות.
היה מתפתל, מתחיל לינוק ועוצר
יונק ומתרחק תוך כדי הנקה זה היה ממש כואב
אחרי מספר ימים חזרנו לשגרה
אבל כן היה רצף של הנקה סך הכל
עכשיו ממש החמיר, לא יונק יותר משתי שלוקים ברצף
ניסית להיניק אותו בתנוחות אחרות?
ושאלת את הרופא?
נשמע לי שבאמת כדאי לנסות אוסתיופאטיה...
אלה רק כשאני נשענת אחרונית כדי להאט את קצב זרימת החלב.
רציתי ללכת תרופאת ילדים שלנו באמת אבל היא בחופשה כרגע שבועיים.אחרי שתחזור אלך רליה כי אני סומכת עליה
רופא אחר פשוט יזלזל
מתעניינת האם באמת נחמד/שוווה.
להגיע אליו מירושלים.
כמה מרתק גם בגילאי העשרה (13-14)
וילדה בת שנתיים, נתמודד איתה שם?
אמר שהילדים נהנו מאוד, אבל הם קצת התאכזבו כי ציפו ליותר מזה. (הם היו במשהו דומה בירושלים, ושם זה היה שווה יותר)
אבל אולי למי שבא בלי ציפיות זה כן אטרקטיבי...
בפרט אם הם התאכזבו....
כשהבן שלי יצא משם הוא אמר שזה לא יפה שהם עשו את המודעה יותר מגרה מהמציאות רק כדי למשוך אנשים.
עלה עליהם😅
בגדול מאוד נהנו אבל זה היה קצת מאכזב ביחס לציפיות.
אני לא הייתי איתם אבל לדעתי לא מתאים לגילאים הגדולים.
כל האקטרציות המתחלפות האלו זה בדרך כלל לא יותר משעה פעילות ואז צריך לשלב עם זה עוד משהו וזה כבר יוצא ממש יקר. לעומת אטרקציות קבועות כמו מוזאון מותאם לילדים וכו שאפשר להיות שם שעות והכרטיסים הרבה יותר זולים.
הוא אוכל גם תמל כשאני נתקעת
אבל מחר הוא יהיה אתל אמא שלי עד הצהריים ואני אצטרך לשאוב, זה לא מקום ממוזג, איך עושים את זה??
נניח ושאבתי איפה אני יאחסן? או שאני אזרוק? חרםםם
ונניח ושאבתי פעם אחת מה אני עושה עם הפעם השניה? איך אשטוף את המשאבה?! אני יהיה בתנאי חוץ
מפחדת לעשות טעות ולשלם עליהם ביום הנקות בלתי פוסק למחרת
מה עושיםםם
מביאה איתי צידנית עם קרחונים.
צידנית קטנה יחסית - אני מזמינה תמיד מאלי אקספרס מראש..אבל אפשר בכל גודל שיש לך, ואני שמה שניים, כדי לאחסן את החלב ביניהם. אם יש לך צידנית גדולה יותר, אז אולי לשים יותר קרחונים.
ועד שאני לא שוטפת את המשאבה, אני מאחסנת אותה בתוך הצידנית גם כן, ואם צריך לשאוב שוב - אז משתמשת בה אחרי שהיתה בקירור, והשאריות חלב שם בסדר.
החלב נשמר יפה מאוד. אומנם בד"כ הייתי במקומות ממוזגים, יצא לי לעלות לרכב רותח שלקח לו זמן להתקרר, וגם לשכוח את הצידנית בבית כמה שעות עד שנזכרתי להכניס למקרר, לפעמים גם בשעת לילה מאוחרת מאוד...והחלב עדיין נשמר שם ב"ה.
לרוב היה מדובר בפרק זמן של בערך 6 שעות מהשאיבה הראשונה, עד שהייתי שמה במקרר.
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:
₪24.71 | תיק ארוחת צהריים מבד אוקספורד תיק ארוחת צהריים מבודד עם תיבת ארוחת צהריים מבודדת עם רצועת אלומיניום נגד נזילות ורוכסן פה לשירותים
יש עוד הרבה סוגים ומחירים.. אבל זה הגודל והסגנון (בד יציב יחסית, עם 2 ידיות וכו')
שיש מגבונים לניקוי וחיטוי בקבוקים ומשאבות
לא ניסיתי בעצמי אבל חברה שלי משתמשת בזה הרבה
היוש, המון זמן לא יצא לי לכתוב פה..
ב''ה בשבוע 30, לא הריון ראשון..
גם בהריון הזה וגם בהריון הקודם היו לי התכווצויות (התקשויות של הבטן שאני ממש עוצרת לנשום לאט) משבוע 18 בערך, בנתיים לא גרמו להתקצרות צוואר או משהו..
פתאום התחלתי לחשוש שאולי כן..
מה גורם לכן ללכת לבדוק? שהרי בנתיים לא נראה שהייתה השפעה על אורך הצוואר.. יש אפשרות לבדוק או לשים לב לבד גם בלי ללכת להיבדק בקופה?
וגם, סתם מעניין, האם שמתן לב להתגברות התכווצויות בזמן שיש פיפי? מנסה להבין אם יש פה ביצה ותרנגולת- שאם אני מתאפקת זה גורם ליותר התכווצויות או שזה סתם נדמה לי כי זה הרבה פחות נעים אז גם בולט לי יותר, ולא שבאמת התדירות עולה..
גם לי היו המון התקשויות משבוע כזה בערך..
רק כשהיה ממש רצף של התקשויות במשך שעה, אחרי שתיה וכו' שלא נרגעו- הלכתי למיון
מרגישה- זה היה לא נעים, אבל לא כואב ברמה של נשימות.
וחד משמעית היו לי יותר התקשויות כשהייתי צריכה לשירותים.. השתדלתי לא להגיע למצב כזה
בהריון הקודם משבוע 32
הנוכחי משבוע 17.
הלכתי לבדוק כמה פעמים ובה כל פעם היה בסדר.
בגלל סיבה אחרת הלכתי לייעוץ אצל רופא מומחה בבית חולים ושאלתי אותו. האמירה של הרופאים "כל פעם שיש חשש תבואי " זה לא דבר שפשוט ליישם..
הוא אמר לי שצריך 2 תנאים. תדירות צפופה וכאב שלא עובר אחרי שעה וחצי. עם שתיה מרובה ומנוחה
זה מאוד עזר לי.
ההתלבטויות עדיין נמצאות. כי זה תמיד פחד שיש הרבה התקשויות וחלקם כואבות.
ולגבי שירותים, המערכת עיקול שלי קצת השתבשה בהריון.. וזה מאוד משפיע על ההתקשויות וכאבים. גם כשאני מתאפקת לשתן זה משפיע
אז משתדלת לא להגיע למצבים האלה.
הלוואי ויש דרך לבדוק בלי ללכת לקופה.. מטצרפת לשאלה
משתפת מהניסיון והתייעצויות שלי, אך כמובן לא לוקחת אחריות..
אצלי אם יש התכווצויות אני קודם הולכת לשירותים ואחכ מנסה להבין אם זה ממשיך או לא.
הרבה פעמים אני מרגישה התכווצויות עוד לפני שמרגישה שצריכה שירותים.
לרוב זה עובר אחרי שמתפנה.
לא הייתי פה הרבה זמן ואני לא יודעת מה אני מחפשת פריקה/ עיצה.
בעלי קיבל צו ל7.9.
יש בבית שלושה בנים- 4,3, 1.5 ואני בהריון שבוע 16.
מראש שקיבלנו את הצו החלטנו שבגלל שבזמן המתקפה באיראן אני הייתי עם הילדים בבית והוא היה במילואים, ובזמן החגים הוא סוגר אז גם אז אני זו שאפסיד ימי עבודה ואהיה עם הילדים- אוגוסט וההסתגלות של ספטמבר עליו.
הוא דיבר מראש עם המעסיק שלו ולקח חופש מה15.8 עד הצו ואני עשיתי תיאום ציפיות עם המעסיק שלי שאוגוסט ותחילת ספטמבר אני בעבודה בפול גז על מגוון פרוייקטים ובתקופת החגים אני מורידה הילוך משמעותית.
אתמול הקדימו לו את הצו ליום ראשון מה שאומר שיש לי שבוע של סוף אוגוסט למצוא פתרון + להסתגלות.
אחיות שלי לא פנויות שבוע הבא לעזור לי, חמותי שתהיה בריאה לא בלופ והבייביסיטר הקבועה שלנו מתחילה שירות לאומי ולא פנויה.
ההקדמה של הצו תפסה אותי בלי תוכנית ב' ואני לא יודעת מה אני הולכת לעשות.
1. דיברתי עם המעסיק שלי, מבחינתו אני יכולה לעבוד 4 שעות מהמשרד והשאר מהבית- אפילו לארבע שעות אין לי פתרון...
2. הבנים שלי לא זורמים בכלל עם אנשים שהם לא מכירים, והאמצעי ברגרסיה שאני לא רוצה להחמיר אותה.
3. אני לא ניידת ואין לי מושג איך אני הולכת להעסיק אותם שבוע שלם. יצירות ומשחקים ובריכה בחצר זה נחמד אבל לא ממלא יום שלם ואין לי עודף כוח.
יצא לי ארוך, אבל אשמח לעצות איך לצלוח את האירוע הזה גם מול המעסיק וגם שבכל זאת יהיה פה כיף ונעים בסוף אוגוסט.
וסליחה אבל בלי גיבורה וכו הייתי מוותרת על זה הצו הזה בשמחה
מה יקרה אם תגידי למעסיק שאפילו את ה4 שעות את לא יכולה?
יתבאס אבל יבין?
יכעס?
יפטר אותך?
מה שלי עוזר לקבל החלטות זה לנסות לכמת מחירים
האם אני יכולה להרשות לעצמי לאבד את העבודה שלי?
מבחינה נפשית, מבינה כלכלית
מה המחיר של כן ללכת לעבוד ולהביא ביביסיטר אפילו זרה הביתה?
האם יש איזשהו סיכוי שהוא יכול לבקש להגיע באיחור?
אפילו יום, יומיים, שלוש?
זה כן ישפיע על פרויקטים אחרים וקידום.
ואני אוהבת את העבודה שלי וזה בהחלט נותן לי אוויר לעבוד אבל השאלה איך זה ישתלב עם הילדים...
ואז תביאי אותם איתך
והקרבה אליך תעזור?
יש סיכוי למצוא נערה פנויה קבועה ל4 שעות שאת צריכה בייביסיטר?
אולי מישהי שחלקם כבר מכירים מהמעון/גן/אחות של חבר טוב
בהצלחה
למצוא בייביסיטר קבועה חדשה
אולי יש לכם וועדת עזרה שתעזור לך למצוא?
אולי לשאול את המטפלת או הסייעת של הגן?
איזה באסה.
אוףףףף
מה עם שכנים? אפילו בתשלום.
לפרקטי.. גם אני במילואים החודש..
אצלי בריכה ויצירות ואוכל ומריבות לגמרי ממלאים את היום😅
לא כל יום עושים בריכה
אבל ללכת למתקנים ולאכול שם את אחת הארוחות
אוהל בבית
והעיקר זה השיווק של מה שכן עושים.(הלוואי שהייתי טובה בזה)
בנוגע לאוגוסט -
אני בעד בבקרים להעסיק בסביבת הבית ואחה'צ להגיע לכל הפארקים באזור מגוריכם.
כל יום משהו אחר, אפילו אם מצריך כמה תחנות באוטובוס
וכיף לקרוא ממך
היית חסרה
אחרי שתכננתם הכל בשביל הצו שגם ככה היה אמור להיות מאתגר... הפכו הכל לעוד יותר בלתי אפשרי😫
עצות לסוף אוגוסט- לקנות אוכל קל להכנה-קורנפלקס, קוסקוס, אצבעות דג, שניצלים קפואים, צ'יפס קפוא, פיצות קפואות, כדי שתהיי כמה שיותר פנויה לילדים ולא סביב האוכל.. לקנות יצירות/ הפתעות/ משחק חדש שיעסיקו או ילהיב את הילדים...
אצל בעלי לרוב השבוע הראשון זה אימון ויצא לו להגיע באיחור של שבוע- שבועיים לפי הצורך
למצוא בייביסיטר אחרת מהשכונה שאת סומכת עליה?
אולי לנסות להיעזר בשכנות?
ממש ממש לא פשוט, מבינה אותך 🙏
קנינו מיד 2 והיה שם אצל המשפחה כלב גדול,
אני רוצה לנקות את העגלה קצת,
למישהי יש טיפים?
מה שלא - להכניס את העגלה לאמבטיה, להשפריץ עליה חומר ניקוי (לא אקונימיקה), לשפשף ואז לשטוף בזרם מים חזק.
אולי אפשר גם לשאוב לפני כן בשואב אבק בתוך העגלה.
אז לשים בחוץ בשמש לייבוש לדעתי יכול להיות סבבה גם אם יש בה עץ.
זה סימן שהוא לא צריך אותה...
כלומר - אם הוא מצליח לשרוד בטוב עד הלילה בלי לישון, אז לא צריך להשכיב אותו בצהריים. וגם אם אחרי שהוא ישן בצהריים לוקח לו מלא זמן להירדם בלילה - זה גם סימן שהוא לא זקוק לשנת הצהריים.
בכל אופן, הבת שלי שנכנסה בגיל הזה לגן עירייה קבוע הייתה נרדמת קצת לאחר שחזרה מהגן, אף שלפני כן כבר לא ישנה בצהריים. הגן מאוד מעייף אותם...
כשהם לא מצליחים להירדם בשעה נורמלית בלילה.
ביום קשה לדעת, כי כשהגוף שלהם רגיל לזה הם נרדמים
אם היא ישנה ב21:00 צפונה, היא לא צריכה שנ"צ.
כרגע זה לא מדד אם היא נרדמת בצהריים כי הגוף שלה רגיל לדפוס שינה מסויים בלי קשר להאם היא צריכה אותו או לא.
היא בכל מקרה מתחילה גם עוד מעט אז אין עניין לבדוק את זה עכשיו.
זורם איך שזורם.
יהיו כמה ימים קשוחים, אולי אפילו עד החגים, אבל זה יסתדר לה.
הבעיה שאז לפעמים הוא נרדם אחרי הצהריים ומתעורר עם מלאי של אנרגיות.
שלא ישתבש כל הערב.. מזל שהיא עוד לא קיבלה את השוק שביקשה כל היום אז היה מה שיעיר אותה 😉
באמת לא חשבתי על זה שהיא רגילה אז אולי בגלל זה.. אני גם לא רואה עניין להרגיל אותה ולנסות בכוח עכשו, גם ככה הימים/שבועות ראשונים יהיה קשוח.. ובטח תלך לישון מוקדם, אז אם היא צריכה את זה אתם לה את זה עדיין.. היא לרוב נרדמת סביב 20:30 בימים האחרונים באמת קרוב יותר ל21 באמת אבל נראלי פשוט שבבית היא מוציאה פחות אנרגיות מהמעון
תודה ממש! @מתואמת @אמאשוני @מחי עזרתן לי לחדד ולהבין, אם יהיה עוד ימים שתוותר ככה אשתדל יותר להיות על זה ולמשוך אותה עוד קצת ולהשכיב מוקדם ללילה
שבוע 19
כל הבטן כבדה ממש ולוחצת.
מין כאבים כאלו לא כמו צירים בכלל.
בישיבה טיפה נרגע. בין הישיבה לעמידה בקושי מצליחה להעמד
שתיתי ואני יושבת.
מה עושים?
כבר 3 שעות טיפה נרגע
מזל טוב לך!!!! איזה מרגש
אני זוכרת כמה חיכית ורצית
אולי כבר סיפרת ופספסתי את ההודעה, מתנצלת אם זה המצב.
ממש ממש שמחה בשבילך
שיהיה המשך הריון קל תקין ובידיים מלאות.
לשאלתך - אני באמת לא יודעת מזה אומר
הייתי מתייעצת עם מוקד אחיות
וכן מסכימה שמעצבן להתייעץ כי על כל פיפס הם שולחים למיון
לא יודעת, באמת לא יודעת מה להגיד.
תרגישי טוב תמיד!
בע"ה שיהיה בקלות ובבריאותת!!
הריון בקלות לידה בקלות ותינוק בריא !!!
זורקת רעיון כי לי זה נשמע ממש כמו ורידים,נפיחות של הבטן והתרחבות כלי הדם כתוצאה מהחום....
בעה בידיים מלאות תינוק בריא ושלם,ובקלות🫶💐
היי 🩷 חוזרת לעבודה וצריכה לשאוב בעבודה פעם פעמיים ביום. אשמח לכל טיפ איך עשיתן את זה?
אני עובדת בעבודה משרדית בטוחה שירגיש מוזר שאני אשאב לא כזה מקובל אצלנו ..
עוד שאלה- הבת שלי תהיה בת 8 חודשים. איך הספקתן להניק לפני העבודה ולהגיע בזמן לעבודה? מתי התעוררתן?
אשמח לכל טיפ לחזרה לשגרה🙏🏼
בגיל הזה כבר לא בטוחה שהמקתי לפני אבל בגיל קטן יותר קמתי מוקדם יותר.. הוספתי בערך רבע שעה לפני הזמן שהייתי צריכה לקום
ממליצה לשמור את הכלים במקרר בין שאיבה לשאיבה אם שואבת יותר מפעם אחת ביום
קודם כל - זה לא עניין של אף אחד שאת שואבת, זה אישי ופרטי שלך.
אני שאבתי פעמיים ביום אצל כמה ילדים, ממליצה מאוד על משאבת ביאמבה, כל ההתעסקות איתה נוחה מאוד.
ברוב מקומות העבודה יש חדר הנקה, ואם אין תנסי לדבר עם משאבי אנוש / מי שאחראי על הדברים האלה, אמורים לדאוג לך לכזה.
תנסי למצוא לעצמך זמנים שנוחים לך לשאיבה, אני למשל הייתי שואבת בבוקר באיזור 8 וחצי - לפני שהתחיל העומס של היום, ובאיזור 12 בזמן ארוחת צהריים - וגם אז לא היה עומס. אם צפוי לך יום עמוס - ממש לסגור לך בלו"ז זמן לשאיבות.
בזמן הזה הייתי כבר אוכלת א. בוקר / צהריים.
אחרי כל שאיבה הייתי שמה את החלב וחלקי המשאבה עטופים בשקית ניילון נקייה במקרר, וככה לא הייתי צריכה לדאוג לשטיפה וייבוש של החלקים בין השאיבות.
בסוף היום כשיצאתי העברתי לצידנית קטנה עם קרחונים שקניתי בחגור (בגודל של תיק צד קטן) ובבית העברתי למקרר ושטפתי את המשאבה.
לגבי הבוקר - התעוררתי כמה דקות מוקדם יותר, הנקתי את התינוק והחזרתי אותו לישון.
אם יש לך עוד שאלות תרגישי חופשי לשאול 
אני מתחום משאבי אנוש ואף אחת לא שאבה בעבודה (נתנו תמל) זה פעם ראשונה שאני אשאב. הודעתי למנהלת שלי לא מזמן שאני עדין מניקה וצריכהלשאוב בעבודה היא הגיבה ' לא ברור לי איך זה יכול להסתדר עם העבודה בכל מקרה נדבר כשאחזור' . זו עבודה משרדית אני יכולה לשאוב בארוחת צהריים ובבוקר אם יהיה לי זמן.
יש לי משאבה ביאמבה וגם קליניקר דואל אני אשתמש עם הביאמבה כדי שיהיה לי יותר נוח בעבודה..
עוד שאלה- כמה בערך הילדים שלכן אכלו עם מוצקים? נגיד ארוחת צהריים אוכלת יפה ויונקת ממש קצת כדי להירדם. בבוקר לא כל כך אוהבת לאכול. נניח תאכל פירות ובקבוק.. כמה מ"ל צריכה?
בעבר (לפני המוצקים) היתה אוכלת 150-160 בערך
אם במשרד שלך יש רק נשים הייתי שואבת במשרד אם לא אז תבררי איפה יש חדר פנוי.
אצלי עם מוצקים זה היה מחליף בקבוק שאוב אם אוכלת ארוחה אחת אז זה פחות בקבוק אחד אם 2 אז פחות 2. אבל אם את לא בטוחה שכבר אוכלת מנה תביאי כמות של בקבוק עד שתראי כמה היא צריכה.
לק"י
ולשאוב אז, במקום לסיים מוקדם יותר.
או אפילו לפצל לשתיים, ולשאוב פעמיים ביום.
אני אישית שאבתי לפני ואחרי העבודה מתי שהסתדר לי. 2 הגדולים קיבלו תמ"ל לפעמים. 2 הקטנים לא.
אבל הם לא שתו כמויות. השלישית שלי הגיעה ל100-120 מ"ל עד גיל שנה בערך.
את לא תשאבי/לא תשאבי או תתני/לא תתני תמל לפי האג'נדה של המנהלת והקולגות שלך
חייבת להיות הכי רגישה ואנושית ובעיקר ז ה י ר ה.
ואם מקום העבודה שלך כולל מעל 100 עובדים, הרי שהם מחוייבים לספק לך חדר שאיבה על פי החוק וגם אם מקום העבודה קטן, משרד הכלכלה מעודד מקומות עבודה לספק לנשים חדר שאיבה מינימלי לצורך שמירה על הפרטיות. (כך על פי צ'ט gpt)
במקום העבודה שלי אגב יש גם מקרר לאחסון החלב, כורסאות, טלוויזיה ומפתח לצורך נעילת הדלת.
נשים ואני בתוכן, שואבות תוך כדי הפסקת הצהריים וגם בהפסקות הקטנות בין לבין.
חזרתי לעבודה בגיל חצי שנה של הילד.
הנקתי הנקת בוקר אחרונה בשעה 0630, הערתי מיוזמתי להנקה.
רבע שעה הנקה, הוא המשיך לישון התארגנו ויצאנו לפיזור ולעבודה.
שאיבה ראשונה בשעה 10
עוד אחת ב 13-14
קניתי בשיין תיק עם רוכסן שומר חום (שלא באמת שומר)
בתוך זה שמרתי את המשאבה הידנית של אוונט (מושלמת והכי בעולם נוח לשאוב איתה - היא מלווה אותי מאז וממש מרוצה)
וגם 2 בקבוקים של הילד. בכל בקבוק העברתי את השאיבה המתאימה ככה שלמעון הבאתי 2 בקבוקים מוכנים עם ארוחה. המטפלת לא הייתה צריכה להעביר מבקבוק לבקבוק. רק לחמם ולהגיש.
לא התעמקתי בהקפאה של החלב. שאבתי בראשון את המנה של שני וכן הלאה.
שטפתי את החלקים כל יומיים - יועצת הנקה שהתייעצתי איתה בקבוצת וואצאפ אמרה שאם חלב אם טוב למשל שבוע - איו סיבה שהחלקים של המשאבה לא יהיה טובים גם למספר ימים.
כל יומיים שלושה עשיתי ניקיון יסודי עם סטרזילציה (בשקט בשקט - לפעמים שטפתי רק עם מים וסבון)
אני שאבתי בשירותי נכים בעבודה, בעמידה. השירותים סופר נקיים. היו כאלה שהרימו גבה. הסברתי להם שזה כמו ההפסקת סיגריה שלהם, במיוחד שהשאיבה אצלי ב''ה ממש מהירה. 5-7 דקות ואני אחרי שתי צדדים
טיפ לשאיבה מהירה ואיכותית - תוך כדי שאיבה לבצע עיסויים עם היד, ממש כל הזמן
זה משפר את הזרימה מזרז ומעלה כמויות משמעותית.
שאבתי אצל שני ילדים בעבודה
אז קודם כל את צריכה חדר פרטי סגור
יש מקומות שיש בהם חדר הנקה
אצלנו בילד הראשון שלי לא היה אבל נתנו לי חדר עם מפתח שאוכל להיכנס אליו ולשאוב בפרטיות
בילד השני כבר היה חדר מיוחד שהקצו לנושא
הייתי שואבת פעם אחת בעבודה בסביבות 11-12 בבוקר
ופעם שניה בדרך חזור.
אני אישית לא היה לי נעים להתעסק עם שטיפת החלקים בעבודה ולא היה לי כיור בחדר.
אז הייתי מנגבת את החלקים של המשאבה ומנקה אותם בבית (היו לי שני סטים אחד לכל שאיבה - לא הייתי שואבת דו"צ יחד)
את החלב השאוב הייתי שמה בשקיות חלב אם בתוך שקית אטומה ושמה במקפיא עד סוף היום.
לגבי הנקה בבוקר נראה לי בכל מקרה הילדים די דרשו את זה ובדר"כ הנקתי בבוקר לפני היציאה לעבודה.
אני חושבת שהייתי מתזמנת את ההנקה יחד עם התפילה בבוקר ואז זה הסתדר לי טוב כחלק מהרוטינה של הבוקר.
הייתי שואבת אחרי (אצל 2 ילדים). ב''ה הגוף התרגל לשעות, והייתי שואבת כמויות בערב.
אצל הגדולה עוד הייתי סטודנטית, היא הייתה בת 7 חודשים, ושאבתי בלילה כל פעם 300 בערך
ואצל הקטני סיימתי לעבוד מוקדם יחסית, אבל הוא היה בן 4 חודשים. בהתחלה שאבתי 200 ואז הגדלתי את הכמויות עד שהגעתי ל400, ולאט לאט ככל ששילב מוצקים ירדתי בחזרה ל200.
(השיקול שלי היה שבלחץ של זמן לא יוצא לי חלב. העדפתי לשאוב כשאני רגועה ולא לחוצה).
בנוגע להנקת בוקר- פשוט מכניסים את הזמן הזה להתארגנות. אם היא יונקת 10 דקות, קמים 10 דקות מוקדם יותר.
אני קודם הייתי מתארגנת, ורק כשביימתי להתארגן הייתי מעירה, מארגנת ואז מניקה ממש לפני היציאה.
לא מסתדרת עם זה
לר עם התפעול משאבה
לא עם ההפסקות
וגם לא עם הבקבוקים
עם הגדול עוד ניסתי - חזרתי כשהיה בן 8 חודשים,
הוא בכלל היה סרבן בקבוקים
היה לי גם סטוק חלב ששאבתי בבית
אחרי 3 שבועות המטפלתנאמרה לי שחבל על המאמץ
הוא במילא לא אוכל ונשבר לה הלב לזרוק כל פעם
והוא מסתדר מצוין עם מוצקים בלבד
ינק בהית עד גיל 1.8
השניה- חזרתי לעבודה בגיל 11 חודש
אפילו לא ניסיתי
ינקה בבית עד גיל 1.9
השלישי- חזרתי לעבודה כשהיה בן 10 חודשים
שבועיים ראשונים שאבתי כשחזרתי הביתה
ואז שוב הגענו למסקנה שזה מיותר
והפסקתי
הוא בן 1.4 ועדין יונק
אצל אף אחד לא התעוררתי מוקדם במיוחד כדי להניק
אם התעוררו מוקדם- אז ינקו לפני העבודה
ואם לא- אז לא
לרוב סביב 5-6 לפנות בוקר הם במילא התעוררו לינוק
אז לא הרגשתי צורך מיוחד
אבל- הבקרים אצלי גמישים
רבע שעה לפה או לשם לא קריטי
לא הייתי פה כמה ימים
תודה רבה לכל מי שהגיבה
מקווה בע"ה שהכל יסתדר ויהיה בסדר עם השאיבות🙏🏼
הילדים שלי משועממים
אני לא מצליחה להעסיק אותם
כואב לי
אני עייפה מלילות קטועי שינה
אני בעצמי גם משועממת...
וזה מתכון
לעצבים
לתסכול
לשעמום
לבכי של הקטן שלי..
הגדולה דווקא עוזרת, אבל נמאס לה.
בעלי רוב היום לא בבית...
הסבתות (שגרות קרוב)- אחת לא מרגישה טוב, השניה לא מציעה שום עזרה, אם אני מבקשת בד"כ היא תפוסה עם הנכדים האחרים.
מטלות הבית לא נגמרות!! כביסות, כלים, בישולים, סדר מינימלי...
תכלס אם היתה לי סבלנות לעצמי, אולי היה לי גם בשביל הילדים, אבל אין לי.
אני מרגישה שאני צריכה ש-ק-ט כמה שעות רצוף. זה לא קורה.
בא לי ללדת רק כדי לא להיות בבית...
ואני גם חוששת שהלידה תימשך לי ותיכנס לשנת הלימודים
ואחותי קצת מעצבת אותי, צתקשרת כל יום כמה פעמים, נראה לי עוקבת שלא הלכתי ללדת...
טוב, פרקתי, אולי זה יעזור במשו
כי האמת היתי אמורה להיות במצבך בדיוק וכל הזמן דאגתי מאיך יהיה ואיך אסתדר וכו
וזה קשוחחל סוף תשיעי
אני בדר''כ יולדת ב40-41+ אז מכירה מקרוב
הפעם היה טוויסט בעלילה וילדו אותי מוקדם מסיבה רפואית דחופה
וכל יום אני רק בהלם מזה שאני לא בהריון ואיזה הזוי זה
שולחת לך חיבוק הבנה❤️
ועצות יותר פרקטיות- תקני מלא חומרי יצירה..סיפורים מוקלטים לילדים או ערוץ מאיר
למלא להם גיגיות קטנות עם מים במרפסת או חצר ולשים בפנים מסננות ומשחקים וכו
כל מה שמעסיק אותם במינימום מאמץ מצידך
אוכל כמה שיותר קנוי וזמין
חד םעמי
להוריד רף בהכל
אם יש מי -בייביסיטר לשעתיים-שלוש בבוקר שתוכלי לנוח בשקט להשלים שינה ולהתאפס
תשצא איתם לגינה או אפילו בבית
אולי לבקר שכנות ויחד יותר קל להעביר את הזמן
מלאי שלוקים במקפיא
ומחשבות טובות
כי אוטוטו הז יקרה בעז''ה
אני במובן מסוים מסרבת להשלים שזה כבר מאחורי ועכשיו אני כאילו אמורה רק לחזור לתפקד ..כי בא לי 'שוב את ההתרגשות הראשונית
הם עושים כל היום יצירות ומשחקים. הבעיה שהם רבים וזה מטריף אותי.
אוכל קנוי לא הולך פה... חוץ מפיצה... וגם זה אני מפרגנת פעם ב..
בעלי כן עוזר עם הכנת ארוחות, וגם הילדים (קילוף ירקות בעיקר)
הבעיה שאני בקושי זזה. כואב לי האגן וכל פסיעה משמעותית.
לכן אני לא יוצאת מהבית. וזה חסר להם...
היום שלחתי את הילדים לגינה לבד, אבל עם הרבה דפיקות לב. לא יודעת אם זה שווה את זה. מצד שני גם להיות בבית ימים שלמים זה לא וואוו.
בקיצור, בא לי ללדת. להיות אחרי. בטוב. בבריאות ובקלות...
תבקשי מאחותך שתיקח את הילדים ליום אחד במקום להציק לך
ואת תלכי להתאוורר...
אבל אולי אבקש מאחיינית שלי שתבוא לשעתיים בבוקר. הראב אם מסתדר לה