וקצת אחרי השיחרור, לא מפסיקה לבכות.
נרגעת רק כשמחזיקים אותה, בבי"ח ישנה מעולה בעריסה.
אני עם כאבים, בלי שינה ואני מותשת.
וקצת אחרי השיחרור, לא מפסיקה לבכות.
נרגעת רק כשמחזיקים אותה, בבי"ח ישנה מעולה בעריסה.
אני עם כאבים, בלי שינה ואני מותשת.
ביום יומיים הראשונים שלהם הם ישנים רוב הזמן
גם כמעט ולא צריכים אוכל
הם "מתעוררים" מהחידה בערך 48 שעות אחרי הלידה
זה יכול להיות קושי ביציאות
וגם סתם צורך במגע ועיטוף
יש לך עזרה? כי זה באמת קשה מאוד השלב הזה שאת צריכה להתאושש מהלידה והתינוק דורש 24 שעות בלי קשר ליום ולילה
החשד הראשון שלי בתקופה כזאת הוא קור - חימום יתר מסוכן מאד לתינוקות, ועם זאת חשוב שלא יתקררו מדי כי בחודש הראשון אין ויסות חום עצמי, אז תשימי לב שזה או חדר מחומם או בגדים חמים ולא שניהם.
אבל לפעמים גם כשהכל מחומם במידה הנכונה הסדין קר להם. תנסי סדין פליז או פלנל.
חוץ מזה את יכולה לנסות לשים רעש לבן או אולי היא פשוט רעבה עוד קצת/יש לה גרפס להוציא
כמו שכתבו לך... בימים הראשונים אוכלים מעט וישנים המון ואז בבית מתחיל האתגר האמיתי. וואייי ההתחלה כל כך קשוחההה ❤️
א. בהצלחה וחיבוק גדול והרבה מזל טוב!!!
ב. להעזר כמה שאפשר. שיהיה מי שמחזיק אותה בין ההנקות כדי שתוכלי לישון .
ג. עיטוף... אצלי מציל, חד משמעית.
ד. לנשום ולזכור השלב הזה עוברררר
לי זה היה הפוך עם אחת התינוקות - בבית החולים היא הייתה בכיינית ולא רגועה, וכשהגענו הביתה היא נרגעה לגמרי.
אני מסבירה את זה בהרגשות שהיו לי - בבית החולים היה לי ממש לא טוב, וזה כנראה השפיע עליה, ובבית סוף סוף הרגשתי נחת וכך גם היא. (וגם בבית יכולתי להיניק אותה בשכיבה במיטה, מה שבבית החולים אסרו עליי, וזה גם עזר לרוגע של שתינו)
יכול להיות שגם אצלך זה ככה, רק הפוך? שבבית החולים הייתה לך יותר נחת ובבית את מרגישה לחץ?
אם כן, כדאי לנסות לבדוק מה יכול להפיג לך את הלחץ. יש לך עזרה? ארוחות טובות?
חוץ מזה זו גם יכולה להיות קפיצת גדילה או התחלה של גזים...

ניסינו לחשןב מה השתנה.
נראה לי שהדבר העיקרי זה השיפוע של השינה. שם העריסה היתה כל הזמן בשיפוע, אולי יש לה ריפלקס...
מאז הלילה היא נרגעה ב"ה
נראה לי שזה פשוט הבדל בין היומיים הראשונים להמשך....
בהצלחה ♥️
אמהלהאני שמתי לב שכל שינוי גורם להם להיות בכיינים ולא נינוחים
במיוחד נסיעות.
ולעניין השיפוע בעריסה, תקפלי מגבת ושימי מתחת למזרן
זה יעשה לה יותר טוב
הרבה נחת, גידול קל והחלמה והתאוששות מהירה ונעימה.

נראלי קשור למספר הימים..
זכור לי גם התנהגות כזו...
בהצלחה גדולה!!!!
בביה״ח אמרו להעיר כל 3 שעות לאכול אם לא מתעוררת לבד
הנסיכה בת 6 ימים
עד מתי צריך להעיר בלילה אם היא לא מבקשת לאכול?
בלילה מנסה להעיר אותה היא יונקת קצת ונרדמת שוב
אשמח לעוד טיפים להנקה
אם קרוב ל3 קילו, לא הייתי מעירה.
עדיף שיקומו רעבים ויאכלו טוב.
אם פחות מזה, אז כדאי להקפיד על זמני הארוחות עד שתגיע קרוב ל3 קילו.
(הנחייה הרשמית היא לעבור את ה3 קילו)
א. באמת תלוי משקל כמו שכתבה מעליי
ב. אני אישית הייתי הולכת לישון בכיףף בלילה אם לא מרגיש לך שאת בנחת תעירי אחרי 4/5 שעות
ג. זה שלב שאת צריכה לוודא שהיא חוזרת למשקל הלידה וממשיכה לעלות - ישמש לך כמדד
ד. כנל טיטולים מלאים
ה. יש שרשור הטיפים הגדול להנקה נעוץ בתחילת הפורום אז תסתכלי שם ממליצה
אם היא מעל 3 קילו ואוכלת טוב בשאר היום אפשר בשקט לתת לה ולך לישון.
אבל צריך לשים לב שבמשך היום היא משלימה את זה ואוכלת יותר צפוף...
הטיפ שלי להנקה הוא להקשיב לתינוקת, לתת לה כמה ומתי שהיא מבקשת (בהתחלה זה שעבוד אבל בעז"ה ישתפר)
ולעקוב אחרי המשקל
מזל טוב!
אני הייתי שוטפת רגיל. 3 דק במי סבון ואחכ לשטוף
אבל בעצם הייתי קודם בודקת באתר של כושרות
הילכתית.
נדרש להשרות בסבון ולשטוף לאחר מכן.
אם לזה את מתכוונת
יש גישות ששטיפה כזו מספיקה.
למקפידים צריך לבדוק עלה עלה מול האור
אני לא יודעת בוודאות אבל אני מנחשת שהם גם משתמשים באיזשהו סבון לשטיפה אז מניחה שאין טעם להשרות בסבון אבל לא יודעת
מאז ומתמיד יש לי מלא הפרשות
עכשיו חודשיים אחרי לידה וזה החמיר
ברמה שלפעמים החצאית כבר נרטבת, ברמה שזה עושה לי שפשפות
יש מה לעשות עם זה?
אני מחליפה כמה פעמים ביום
אבל יש מה לעשות כדי שלא תהיה כמות כזאת?
לק"י
לא זוכרת מה. אולי משהו לשים באזור.
אבל לא השתמשתי (לא חושבת שהיו לי כמויות כמו שאת מתארת).
האמת שלפי דעתי במקרה שלי זה קצת בריחת שתן
כי אחרי שחזרתי להתעמל ולעשות גם תרגילים בבית לחיזוק רצפת האגן, המצב השתפר מאוד.
מעבר לזה, להקפיד על בגדים מכותנה. אני משתמשת רק מגנים רב פעמיים לצורך העניין.
בת חודש וחצי.
אני מתחרפנתתתתת
אני רק רוצה לאכול שניהההה
מנסה להרדים חזרה אבל היא ערנית פחד
כאילו הבן שלי בעיקרון.. הוא היה ממש בטטה 😂
הבת שלי הסכימה לישון רק על הבטן
אבל זאת לא אוהבת בכלל! קמה אחרי 5 דקות...
אנסה על הצד מחר
תודה!
בת 7 שבועות
יום יומיים ועבר לה
מקווה שלא יחזור🙏🏻
תנשמי עמוק וזה יעבור לה בעזה
קשוח ממש ממש ממש
תנסי לבנתיים מנשא/טרמפולינה וכאלה
הבת שלי בת 5 חודשים שזה גדול מהבת שלך בהמוןןןןןןן
באמת
ואני משכיבה אוצה לישון שעה ורבע-וחצי אחרי שמתעוררת. לפעמים יוצא קצת יותר וזה יכול להיות בסדר, אבל כשעוברים את הזמן להשכבה רגועה ומגיעים לעייפות יתר קשה להם מאד להירדם.
התעוררות אחרי 40 דקות מכל פרק שינה, ובטח פחות מ40 דקות, ממה שאני ראיתי אצל הילדים שלי (אם זה לא מחום או משהו חיצוני אחר) זה תמיד בגלל שאני מפספס איתם בלו"ז שלהם. תינוק עייף מדי מתקשה מאז לישון שינה טובה.
תנסי להסתכל בשעון כשקמה בבוקר ולהשכיב אותה אחרי 40 דקות בדיוק (את יכולה לחפש קצת בגוגל מה פרק זמן הערות בגיל הזה. אצלי זה היה 40 דקות)
בהצלחה !!!
רקלתשוהנכלומר, אני רק לא יודעת להגיד כמה זמן אם כ"כ הרבה מתוכו הוא הנקה.
שווה לעקוב לבדוק אם מקצרים קצת את הזמן אם עוזר לה להירדם.ף, כי ההתעוררויות האלה זה ממש סימן לעייפות יתר
הכל אופן מקווה שהסתדר בינתיים 
שתינוקות שתלויים בהורים כדי להירדם אז לא יצליחו להרדים את עצמם בין מחזורי שינה...
ובאמת אני מרדימה אותה רק על הידיים...
יש גישות שאומרות שאפשר להרגיל כבר בגיל הזה להרדמות עצמאית, והאמת שאצל חלק מהילדים שלי עבדתי על הרגלי שינה בגיל הזה וזה עבד אבל רק לכמה שבועות.
ויש גישות שאומרות שלא כדאי לנסות לפני גיל 5 חו' כי הורמון המלטונין לא מופרש בכמות מספקת.
עד גיל שלושה חודשים זה נחשב טרימסטר רביעי של ההריון.
בשלב הזה כל כמה שבועות דפוס השינה משתנה, ככה שזה לא אומר יותר מידי...
לק"י
אם זה קשה לך, אז תחפשי דרכים נוספות.
הם גם ככה משתנים על הזמן.
אם זה אחרי 20-30 דקות אז זה כנראה רפלקס מורו-שהידיים זזות וזה מעיר אותם. יכול לעזור לזה עיטור.
אחרי 40 דקות זה כנראה סוף מחזור שינה והיא לא יודעת לעבור בים מחזורי שינה לבד....
הפיתרון שלי בגיל הזה- להרדים ולתת לישון במנשא. ככה אני יכולה לאכול/ לקרוא/ לגלוש תוך כדי.
יש ילדים שישנים ככה יותר טוב.
ראיתי שעיטוף את כבר עושה.
לגבי מינשא בדקת שאת קושרת נכון? כי זה לא אמור לכאוב בטח לא במשקל כזה פיצי אולי אחרי יום שלם עם מינשא.
הלוואי שגם בחיים האישיים שלי היו אנשים עם חליפות צהובות שיגשו אליי "גברת, צריכה עזרה? בואי, מיד נטפל בהכל"
ממני שאלף דברים התפקששו לה היוםםם
חליפה צהובה א- בואי אני אתקן לך את התנור שהתקלקל, עליי
חליפה צהובה ב- אקפל לך את הרי הכביסה וגם אכניס לארונות, ברור
חליפה ג- שיר השיאים- לכי לישון אני שומר פה על הילדים בלי מסכים אפילו!!!
❤️❤️❤️
קיצור התחברתי
אני צריכה דחוף איזה מושיע כזה
אבל אני רוצה להוסיף, שהאנשים האלה שעוזרים ברחוב, עושים טוב על הלב.
5 שבועות אחרי לידה
ללא תפרים ב״ה
היסינו לקיים יחסים
וגם כשהמקום מסןכך טוב אני ממש מרגישה צריבה בחלק התחתון של הנרתיק
ממש שורף
הסתכלתי עם מראה וזה קצת נראה כאילו בפתח ממש, מלמטה, העור ׳התפוצץ׳ (כמו עוגה שעולה בתנור ומתפוצצת- קצת כזה, כאילו יש שם שכבה חדשה של עור) לא מדמם ברוך ה׳
קצת קצת מורגש בהליכה
יש איך לעזור למקום להחלים?
שמן? משחה כלשהי?
תודה רבה
את מניקה?
אם כן יש משחה בשם אובסטין שפותרת את הבעיה
צריך מרשם רופא
זה משחה לסיכוך?
כי המקום ברוך ה׳ מסוכך טוב טבעי…
צריך למרוח על הפתח ולא להכניס עם המוליך כמו בהנחיות
גם אם לא היו תפרים עדיין המקום נמתח
ממליצה ללכת לשיקום את פיזיותרפיסטית טובה
הרקמה כנראה פגועה
בדיוק כתבתי עלזה בשרשור אחר כאן
לנסות לארוז כמה שיותר מוקדם, ולהשאיר ציוד מינימלי כמו בערב פסח.
להכין מזוודה עם בגדים והכל ליומיים שלושה עד שתפרקו את הארגזים.
והמון סיעתא דשמיא!!
1. זה הזמן למיין ולהוציא החוצה מה שלא באמת צריך.
אם זה בגדים שכבר קטנים, לדלל משחקים, כלי מטבח שלא משתמשים בהם וכו'..
כמה שיותר- יותר טוב.
2. להתחיל לארוז דברים שלא משתמשים ולא תשתמשו בתקופה הקרובה. לדוגמא- כלי פסח, בגדים של העונה ההפוכה מעכשיו וכו'..
3. לכתוב בפירוט על כל ארגז מה יש בו, ולסמן בצבע לפי חדרים. ככה המובילים יוכלו לשים את כל הארגזים בצבע מסוים בחדר מסוים שתגידו להם.
4. להשאיר ציוד מינימלי ליום-יומיים האחרונים + תיק עם חפצים חיוניים ליום-יומיים של המעבר דירה ואחריו.
שיהיה לכם מה ללבוש ולאכול ושמפו ומגבת בלי להתחיל לנבור בכל הארגזים.
אני ארגנתי בתיק שלקחנו עלינו מצעים+מגבות+שמפו+בגדים ליום המחרת שיהיה ישר לשים בבית החדש.
בהצלחה
הייתי אורזת הכל ועושה את המיון בבית החדש כשפותחת את הארגזים. אם יש זמן, אז כן למיין להפטר מחפצים מיותרים כמה שיותר.
שמעתי טיפ חמוד לעשות מדבקות על ארגעים, נגיד ארזים לחדר הורים מדבקות אדומות, ארגעים לילדים מדבקות ירוקות וכו'.
עשית לי חשק לעשות מעבר! חחחחח
הדבר שהכי עזר לנו...
במקום בייביסיטריות, גם אם לא נעים לך שיארזו לך את הארון האישי, עדיין ספריה, כלי מטבח, מגבות, בגדי ילדים, צעצועים ופיציפקעס הן יכולות לתקתק לך.
שלושה שבועות הספיקו לנו.
•להתחיל מהמקומות הלא שימושיים בבית- ארונות של מסמכים, ציוד חגים, מחסן... אנחנו עשינו גם סינון רציני וזה מאןד מקל בפירוק.
•בימים האחרונים לקחת בייביסיטר או עזרה אחרת עם הילדים- אלו הימים שבהם אורזים הרבה דברים שאי אפשר לארוז לפני ועוזר לעבוד ברצף.
•להקציב כסף לאוכל מוכן ליומיים לפני ויומיים אחרי.
•כמו שאמרו- לסמן ארגזים לפי חדרים בצבעים. עוזר מאוד- המובילים ידעו בעצמם איזה צבע לאיזה חדר וזה חסך הרבה. קנינו מן מסקנטייפים קטנים צבעוניים ואיתם סימנו.
•לכתוב מה יש בכל ארגז- גם דברים קטנים. לא עשינו את זה וזה היה לי ממש חסר...
•כמו שאמרו, מזוודות או תיקים ליומיים-שלושה הראשונים.
•לקנות נשנושים לזמן של ההובלה- פירות חטיפים שתיה, מה שמתאים. לכם ולמובילים.
בהצלחה♡
אין דרך לייפות את זה🤷♀️
תתחילי ממה שלא שימושי עכשיו ותכתבי על כל ארגז מה הוא מכיל
בשבוע האחרון הייתי מצמצמת גם כלים לטובת חדפ ובגדים לילדים ככל הניתן
אבל האמת שנאה לי הרבה יותר פשוט לשלם על זה אם זה אפשרי
יש לי קטע שכשאני אצל חמותי אני משתבללת- דווקא בקטע של האוכל.
דיבורים, צחוקים וסיפורי אלף לילה ולילה- זה בדיוק אני (לפעמים אני מרגישה שמזמינים אותי בתור תוכנית בידור)
אבל כשזה מגיע לאוכל- אני לא מרגישה משוחררת כדי לאכול שם.
אם זה בשבת- אז אני כן אוכלת, אבל נגיד אתמול היה מפגש משפחתי ורק שתיתי תה. וממש רציתי מהמרק של גיסתי, אבל משהו חוסם אותי.
וזה מפריע לי. ואני גם יודעת שזה לא יפה.
כי כשאני מביאה קינוח- אנ ישמה לב מי אוכל ממנו ומי לא.
וגיסות שלי הביאו מרק שנראה טוב ובורקסים קנויים חמים. וכולם אומרים- תאכלי, תאכלי. ואני לא מצליחה להביא את עצמי לזה!
ולא נעים לי מהם. ממש.
גם ישבנו רק חמותי והגיסות. זה היה ממש בולט.
אני בדיוק הפוך לגמריי ממך
בצד של המשפחה שלי (כל כל המשפחה - פרטית, מורחבת, צד אבא, צד אמא) אני אחת הדומיננטיות צחוקים, דיבורים עמוקים, יחס לכולם וממש לפעמיים הרגשתי סלב😅 אצל כל מגוון הגלאים
מקווה שזה לא ישמע שאני עפה על עצמי, נטו להסביר
ובצד של בעלי פתאום אני מרגישה דג! לא מצליחה לבטא את עצמי, להסביר, להראות מי אני
וזה גורם לי לתחושה מזה רעה כי זה לא אני בעצם וגם לא מתחשק לי שלא יכירו אותי כמן שאני
ודווקא בצד של האוכל אני אןכלת כי זה מרגיש לי שזה הכי זמין שלא יראו אותי שותקת..
אני חושבצ שזה בריחה
אצלך אולי זה גם בריחה מלהיות חופשית ושיראו אותך חופשית
יש מצב?
ואיך את עם אוכל במקומות אחרים?
שאף אחד לא יתערב לי בו.
לא מעוניינת לפתח הפרעות אכילה, אני זה אני ואני עושה מה שטוב לי.
אז לא יודעת אם זה מה שרצית לשמוע.
לגבייך אם את רוצה בשבילך לטפל בזה אז עדיף בנחת ממש בנחת, לחץ גורם לגוף להיסגר.
אל תמדדי את עצמך אלא תנסי להציב יעדים קטנטנים.
עדיף אוכל שיותר קל לאכול (לא מלכלך, לא טעמים חזקים, עם כלים שנוח לאכול בהם, ליד שולחן, לא בהמוניות)
תה זה התחלה טובה.
אח"כ להוסיף נשנוש ליד.
בנחת.
באירועים גדולים אני לא מסוגלת להריח אפילו אוכל.
זאת את עם החתונה שהלכת באמצע? אם כן אז די מובן למה דחקו בך לאכול, אבל לא חייבים להיענות לזה.
ויפה שהם מנסות לחפר..
ואם ערבבתי בין שתי ניקיות אז סליחה מראש חח
יש לך מחשבה שאם תאכלי ויראו אותך אוכלת זה כאילו מוריד מהערך שלך או יותר נכון כשאת אוכלת את כאילו פשוטה יותר, עממית, עם כולם, וכשאת לא זה מראה על איזה דיסטנס שיכול לשדר שאני כאילו מכובדת יותר...
סתם רעיון...
או אולי לא נעים לך, קושי להפתח...
בכל אופן נחמד לך שאת מצליחה להמנע מבורקסים חמים 🤤
קודם כל יפה שאת ממש זורמת בדיבורים, זה לא מובן מאליו בכלל. תכנית בידור 😅 זה בסך הכל מחמיא, סימן שכיף ומעניין בחברתך מאוד
מנסה להבין מאיפה זה בא?
משהו מגעיל אותך?
או אולי את דווקא מתגרה, באלך לאכול אבל פשוט מתביישת? חוששת להיראות לא מנומסת?
לא רוצה להיראות שמנמנה?
או שאולי עצם האכילה דורשת ממך להרגיש 'בבית' ומשןחררת ופשוט שם לא מספיק משוחררת?
@ברונזה באסה לך עם המשפחה של בעלך, זה מורד מוטיבציה...
דווקא אני מרגישה די חופשי שם. ותמיד היה לי אישיו עם אוכל- ברמה שפעם אמרתי לבעלי שהדיאטה הכי טובה שלי היא ללכת לחמותי... כי אני לא אוכלת שם.
אולי בגלל שזה לא כמו שולחן שבת שיש לי את המקום שלי והצלחת שלי וגם אנייושבת ליד בעלי, ואתמול לא... ישבנו בנפרד, ככה יצא...
@מרימוש! יש מצב בגלל שזה משפחתי ואני לא לגמרי מרגישה שם אחת מכולן... יש להם קטע שמצד אחד יש ביקורת ומצד שני- מה שאת עושה את צודקת וזה הכי נכון ואת אישה חכמה... אני אף פעם לא לגמרי מבינה את הניואנסים שלהם, וגם לא ממש מרגישה מובנת.
נגיד יש לי גיסה שכמעט לא מדברת, אבל היא מקשיבה לכל מה שאני אומרת. ואני לא יודעת מה היא חושבת על זה. היא לא משתפת או מביעה דעה, וזה ממש מבאס.
@אמאשוני איזה קטע שזכרת עם החתונה. כן, זו אני.
יש מצב שיש לי איזה הפרעת אכילה. כשאני לבד אוכלת כמו 3 אנשים. ליד אחרים בקושי...
צודקת לגמרי על צורת האכילה שנוחה לי, הבעיה שכשאני מתארחת אני לא קובעת את הכללים... אנחנו נשואים כמעט 9 שנים ועדיין צריכה להזכיר להם להביא לי סכין לארוחה (אצלם שמים מזלג וכף)
@לב אוהב נראה לי שהם באמת ישמחו לראות אותי אוכלת. לא ממש מבינה בעצמי על זה יושב, אולי כמו שכתבתי למעלה, מבחינה משפחתית...
@באתי מפעם תודה. דווקא לא מגעיל אותי, הן ממש נקיות. וכגיסתי עוד הייתה רווקה הייתי בכיף אוכלת מהסלטים שהיא הכינה למשל.
אולי אני מתביישת וזהו. אבל זה מבאס אותי.
והלוואי שזה היה קשור ללא להיות שמשמנה. כי אני לא שמנמנה, אני שמנה.
כנראה זה הקטע של הבית...
אז מה עושים עם זה? גם אני מתבאסת על עצמי וגם אני יודעת שזה לא יפה
לדעתי תשחררי את הציפייה. איפה שאין לך את התנאים הנוחים אל תצפי מעצמך לאכול.
תאכלי לפני או אחרי וזהו.
האמת מרוב שהתחושה מובנת לי, לא מובן לי למה זה לא מובן לכולם 😅
לדעתי זה שאת מודעת לביישנות/ חוסר זרימה בנושא/דימוי נמוך
תקבלי ותכילי את עצמך
כן, אני ככה אצל חמותי אולי עוד ישתנה אבל לבנתיים זה המצב ולא להילחם
אם את מצליחה אחרת - מהמם
אם לא - לא נורא פעם הבאה 
חשבתי שרק אני ככה
אני מאז ומתמיד מתביישת לאכול ליד הסביבה,
בטח ובטח ליד משפחות משתי הצדדים..
בעצם כשחושבת על זה יותר, יש אנשים ספיציפים שקרובים אליי שאני מרגישה ממש בנוח איתם שאני לא מתביישת לאכול ליידם, חברות קרובות, חברות מעבודה, אבל מול אנשים שאני לא מרגישה איתם כ״כ בנוח אז אני לא יעז לאכול לידם.
ואצלי זה נובע כי פשוט אני מתביישת מסיטואציית האכילה עצמה, היתי רוצה להרגיש בנוח אבל משהו חוסם אותי, כנראה בעיקר כי אני לא מרגישה בנוח עם אותם אנשים.
תמיד מגדירים אותי בתור אחת שלא אוכלת כלום, רזונת..
אבל בתכלס, כשאני לבד אני אוכלת ארוחה של 4 אנשים בקל..
חיבוק גם לך!
מעניין אם זה עובר מתישהו
תנסי לחזור בהיסטוריה, תראי את זה
בהצלחה!
נ.ב. את יכולה תמיד לגשת לעשות סקירת מערכות פרטית, אצל רופא פרטי (בגלל שכבר בטח ניצלת את הזכאות בקופה)
אנחנו עשינו סקירה שלישית אצל דר' אייל מזעקי משערי צדק בגלל חשד שהיה לנו (ב''ה בבדיקה הזאת הבנו שהחשד הזה לא היה נכון)
אם את רוצה לשמוע עוד תגובות, את יכולה להכנס לשרשור הקודם דרך הכרטיס האישי שלך, ולכתוב שם.
שיש שם קרוואנים פנויים? או פתרונות דיור זולים אחרים... משהו שמתאים לזוג צעיר + 1 שמחפש את מקומו לשנים הקרובות. עם קהילה צעירה ותורנית.
סליחה על חוסר ההקשר לפורום, אבל שנינו לא מיו"ש ופחות מכירים, וממש מחפשים משהו כזה! ויודעת שיש כאן הרבה בנות מיו"ש והסגנון שמכירות...
אחרים לזוגות צעירים
במקומך הייתי ממקדת 2-3 יישובים שנשמע לך שיכולים להתאים ולבדוק שם ספציפית.
אם אתם מעוניינים לעבור עכשיו במהלך החורף הגיוני שיהיה לכם יותר קל למצוא קראוון פנוי כי זו עונה שאנשים אולי עברו בתוך היישוב אבל רוב האנשים מחפשים לעבור דווקא בקיץ בגלל מוסדות החינוך.
בחשבון שבחלק מהמקומות, מיועד לתושבי היישוב לפחות x שנים.
אז צריך לבדוק בכל מקום מה התנאים לזכאות למגורים
צריך לברר עבור כל יישוב בנפרד. עם אנשים שגרים ביישוב.
אני לא מספיק יודעת.
את אומרת שאת מחפשת משהו זול - מה הטווח?
כי יש יישובים שבהם זול לא רק בקראוון.
במיוחד קראוונים שמתאימים לזוג צעיר.
לא יתנו בית עם ארבעה חדרים לזוג עם ילד 1, אבל קראוון רגיל זה משהו שלרוב מהר רוצים לעבור ממנו...
שאני מכירה אלו קראוונים של שלשה חדרים (סלון, חדר הורים, חדר ילדים). הכל די קטן, ועדיין יש רשימת המתנה ממש ארוכה.
אבל מסכימה שצריך לבדוק לפי מקום.
וגם יש מקומות מבוקשים יותר ויש פחות
אם משלמים, מה זה משנה כמה אנשים יהיו בבית?!
אנחנו זוג+1 בדירת 4 חדרים, אמנם לא בישוב אבל למה שלא ישכירו לי בית בגודל כזה אם אני משלמת עליו כמה שמבקשים...?!
למקומות בהם יש סבסוד למגורים, לא כאלו שבהם משלמים מחיר מלא.
זה פרוייקטים מיוחדים של קראוונים שהיישוב מארגן ולכן יש גם קריטריונים לזכאות.
הכוונה היא לא שזוג + 1 לא יקבל דירה.
אלא שלרוב אלו דירות המיועדות לזוגות צעירים עם מעט ילדים, ולכן מלכתחילה הדירות האלו קטנות ולרוב לא יישארו בהם לטווח ארוך (ולכן לפי לפניו ברעננה אין כל כך רשימות המתנה)
יישוב שיש לו רשימת המתנה לא יכניס משפחה לבית שגדול ממידותיה.
הוא יעדיף להכניס משפחה גדולה יותר עם יותר ילדים.
לא אומרת אין כל כך רשימות המתנה, כן אומרת הם מתפנים יותר מהר..
אנחנו בקראוון מורחב. כשנעזוב אותו מניחה שיתנו עליו קדימה למשפחה שכבר גרה כאן בקראוון קטן עם 3 ילדים..
פנויים... מה שכתבתי זה מקומות שהתרשמנו לטובה ורצינו לבדוק! הכי היה נשמע לנו גבעת הרואה... אהבנו שזה קטן וצעיר.. אבל תכלס הבנתי שיש לשם רשימת המתנה מטורפת. לא אכפת לנו גם ישוב יותר מבוסס כמו רבבה, קדומים, פדואל, ברוכין...
הבעיה שאנחנו לא באמת מכירים, אבל רוצה לגבש לנו רשימה אופציונלית שנתחיל לברר ולא נזכר מאוחר מדיי
יכול להתאים לכם?
מקום נחמד בהחלט, מעבר לזה לא אפרט פה בכללי
אבל יש סיכוי שבפסגות יש קרוואנים פנויים (וגם אשקוביות, שזה מבנה יותר גדול, ובשכירות של כ-2000 ש"ח, קצת יותר אם מחשבים גם את המיסי ישוב)
אם נשמע לך רלוונטי אני יכולה לתת בפרטי את המספר של ועדת הקליטה והם ידעו לתת פרטים.
(לפני החתונה)
פשוט עברנו יישוב יישוב, התקשרנו למזכירות ושאלנו אם יש קרוואן פנוי.
כמעט בכולם לא היה, רק ביישוב אחד. אז גרנו שם 8 שנים טובות ומאושרות.
שילה
רחלים
אני מורה יחסית חדשה
גרועה מאוד בכל הביורוקרטיה...
לא פתחתי קרן השתלמות והבנתי שאפשר רק עד סוף דצמבר...
אמרו לי חנסוע יבנק הבינלאומי, זו הדרך היחידה?
אי אפשר טלפונית/ מקוון?
שאלה שנייה...
השתלמויות..
נרשמתי רק לאחת,
אפשר להירשם לעוד מתי שרוצים או שזה כבר נסגר?
את אמורה לקבל מהם למייל אישור שאת חברה אצלם, והם שמים שם קישור למקום בפורטל שבו את צריכה לעדכן לאיזה ארגון את שייכת.
וכמובן לעקוב בתלוש משכורת לראות שלא גובים ממך דמי טיפול בכל זאת (אצלי למרות שעדכנתי גבו החודש דמי טיפול, אולי העדכון לא הוזן כמו שצריך. עדכנתי שוב וגם שלחתי פניה בפורטל...).
שזה היה אחד השיקולים שלי שהנקתי לא להכין את המרק הזה...
בגלל כל הקטניות בו..
פחדתי ממש שהתינוק יסבול ..
אבל לכי תדעי. חחח
לא חושבת שזה השפיע. לפחות לא יותר מידי.
אוכלת הכל
לא מונבט, אפילו לא טורחת להשרות
התינוקות שלי לא סבלו מגזים.
מניחה שזה משתנה מאשה לאשה ומילד לילד.
אצלי זה היה אחרי סעודת חג שבועות, סעודה חלבית כיד המלך. מיותר לציין שלא ישנתי דקה.
ולא העזתי להסתכל על חלבי כמה חודשים טובים מהטראומה...😭
מה עוד עושה? שאדע להמנע מהיום
וגם מליון דברים קטנים שנראים לא קשורים. שמעתי על תינוקות שחסה ותפוזים לא היו טןבים להם.
אם את רוצה ספציפית לדעת מה עושה לתינוק שלך גזים תלכי לבדיקה של מוח אחד. חבל סתם להימנע מהמון דברים שאת לא יודעת מה ברמת משפיע.
שמעתי גם על פירות הדר
מטוגן
חסה
שתיה מוגזת
חצילים
קמח לבן
קקאו
אבוקדו
קפאין
וזה לא נגמר...
אי אפשר להימנע מהכל. תבדקי אצל התינוק הספציפי שלך מתי הוא צורח ואז תחשבי מה אכלת לפני.
אצלי שניים מתוך חמש לא נתנו לי לאכול חלבי בכלל. עם השאר דווקא אכלתי חלבי בכיף...
מעניין במה זה תלוי ואם זה אומר משהו על העתיד
זה שסבל מגזים עד היום כשהוא אוכל הרבה חלבי כואבת לו הבטן (נגיד אחרי לזניה או מוקרם),
השני שסבל מגזים הוא כרגע רק בן 7 חודשים כפרה עליו, אבל כן אוכל מטרנה חלבית פעמיים ביום והכל טוב תודה לאל.
אבל הקטע המעניין, שיש לי ילדה אלרגית ברמה מסכנת חיים למוצרי חלב דווקא כשהיא היתה תינוקת אכלתי חופשי חלבי ולא השפיע עליה.
מרגישה שהקב"ה צוחק עלי.
יש לי דימוי גוף נמוך מאוד מאז הלידה האחרונה.
אני שמנה ומשמינה מאוד (סביב 50 קילו עודפים), וכל מי שסביבי בטוח שאני בהריון כי נשואים x שנים והגיע הזמן לעוד ילד ובכלל אני מתמודדת עם בעיות פוריות שגורמות לי להשמנה.
השבוע היתה לי שיחה קשה עם בעלי על זה, שאני מתוסכלת שמגיעה לו אישה יפה ומטופחת ואני לא מצליחה להיות כזו ואולי היה צריך להתחתן עם מישהי אחרת ואז גם היו לו את כל הילדים שהוא חולם עליהם.
אחרי השיחה התחיל רצף של סיוט שאני לא מצליחה להסביר
טחורים (שמשחה לא עוזרת להעביר)
תולעים (וורמוקס לא עוזר. לקחתי אתמול וסובלת)
חולשה כללית שגורמת לי לא לתפקד, רעב שגורם לי להזמין מלא אוכל מיותר (ולאכול כמובן)
כאילו הקב"ה אומר לי את מרגישה לא מספיקה לבעלך? בואי ניתן לך עוד כמה סיבות.
לא יודעת איך להתחיל להתמודד עם זה. כלום לא עוזר ואני סובלת. אין סיכוי לישון, והמחשבות משגעות אותי גם.
עזרה מקומית- לגבי טחורים, עוזר לי אחרי לידות להכניס אותם עם האצבעות אל פי הטבעת+לקחת אלופרופוליס של פוראוור, להוציא ממנו פס על נייר כסף, להקפיא ולהכניס כשמתקשה כמו נר אקמול
לתולעים- גרעיני דלעת טובים ממש
עזרה לטווח רחוק- יש לי חברה נפוחה מטיפולים ששיתפה אותנו בכך.. נראה לי שירד ממנה הרבה לאחר השיתוף. אם יכול להתאים לך אז אולי כדאי לשקול לשתף
וגם- אולי כדאי להתייעץ עם אשת טיפול. הגיוני שטיפול ממוקד וקצר יעזור להכיל את התחושות, להתמודד איתם
ואני בטוחה שאת יפה יפה מול ה', מול בעלך ומול הסביבה
נשמע שאת אישה מדהימה שחושבת על אחרים לפני עצמה
שמתמודדת עם דברים לא פשוטים
לי אישית זה מאיר אותך באור מהמם
אני מעריכה עד אינסוף נשים שמתמודדות וקשה להן ומתמודדות שוב
עוד נקודה שחשובה לי, אולי היא לא נכונה אולי היא כן
יכול להיות שכשאת מסתכלת במראה את מעניקה פרשנות 'לא יפה' לעודף המשקל מכיוון שזה מעלה בך את הרגשות שאת מרגישה אחרי שאת אוכלת ולא רוצה/את מה שהיית רוצה להיות
אני רוצה לומר לך שמבחוץ לא רואים את זה
מבחוץ את יפה והסביבה לא שופטת ומקטלגת את הניראות שלך ביחד עם רגשות קשים
הסביבה פשוט מסתכלת עליך ורואה את הטוב שלך+המראה שלך
מה שגורם לה לאהוב
בהצלחה יקירה
לשתף לא רלוונטי, רוב האנשים עם ההערות זה לא המשפחה הקרובה מאוד (שכן יודעת על עצם העובדה שאנחנו רוצים עוד ילד וזה לא הולך)
ואולי את צודקת שלא כולם מסתכלים ככה על המשקל.
אבל בסוף זה משפיע על הכל, כי גם בגדים במידה הזו אין כדי להתחדש וכו'
קראתי אותך וככ כואבת איתך
חיבוק קודם כל ❤️
ואני בטוחה שזה יתברך לא נתן לך את כל האתגרים המעצבנים כי אמרת שאת לא מספיקה לבעלך... כמאמר הפסוק ''יהיה לך עוד יותר טוב ועוד יותר טוב '' 😅
מעצבן וקשה הכל ביחד...
באמת מחבקת אותך מאד
מכירה את זה מעצמי, את הקושי עם הגוף והניראות שמתווסף לו החשש שהאיש לא אוהב אותי ככה, ש 'מגיע לו יותר '...
אז כמה דברים על זה
אני עכשיו בתקופה לא ככ קלה עם עצמי. בה' אחרי לידה ומשהו בי התפרק בצורה שאני לא זוכרת מלידות קודמות. עובדת המון על ראיה חיובית, על להחזיק את הראש מעל המים מה שנקרא ולא ליפול למחשבות מחלישות ולייאוש שתמיד הוא יותר נוח....
ואחד הדברים שאני מתחזקת בהם זה שיש מחשבות שאני לא נותנת להן מקום. ממש פיזית מזיזה אותן.
מחשבה כזאת שאני לא מספיקה לאיש שלי היא מחשבה שהייתי מעיפה מהחלון.... בכמה בעיטות טובות.
לא מספיק שלי קשה עם הגוף, שאני זאת שמתמודדת עם העייפות/חוסר אנרגיה/קושי בלמצוא בגדים, גם ''ארחם עליו''?! לא לא! (אם את מכירה קופה ראשית זה המקום שאני אומרת לעצמי בטון של כוכבה: לא יקום ולא יהיה 😅)
ולגופו של עניין, אולי להתחדש באקססוריז יפים, דברים שלא קשורים לבגדים נטו ולא תלויים במשקל אלא פשוט משמחים את הלב, צבעוניים ויפים?
והתולעים והטחורים יעברו בע'ה אמן ובקרוב. אין לי עצות לגבי זה מלבד להפחית סוכר בצורה דרמטית, אצל הילדים ראיתי שזה מאד עזר עם התולעים.
זה יעבור אחות!!
ואת יפה ומלכה ןראויה
תזכירי לעצמך במה האיש שלך זכה בך ❤️
חנוכה שמח יקרה ושה' יאיר לך!!
שנית - מבחינה טכנית נראה לי שכל הקשיים הגופניים נובעים מאותו קושי: אם מגרד לך ולא ראית תולעים, מאוד הגיוני שהגירודים הם פשוט מהטחורים. ואם הטחורים הם בגלל עצירות, יכול להיות שהיא זו שגורמת לחולשה הכללית שלך. (ואולי יש גם איזושהי קנדידה או משהו כזה שגורם לעצירות - כדאי לשאול רופא משפחה)
שלישית - והכי חשוב - הדימוי העצמי שלך:
קודם כול, שמעתי שלא כדאי לומר לבעל בפירוש את הפגמים הגופניים שלך. הבעל קולט את המכלול שלך, שנובע בעיקר ממה שאת משדרת. אם יש לך ביטחון בגוף שלך, גם הבעל ירגיש שאת הכי יפה ומושלמת שיש.
ומכאן באמת נותר "רק" לעבוד על הדימוי העצמי...
אפשר בדברים טכניים - לבוש ואיפור, ואפשר בעבודה פנימית עמוקה,שאותה אולי קשה לעשות לבד, וכדאי ללכת לטיפול רגשי בשביל זה, אם מתאים לך.
תרגישי טוב בכל המובנים!❤️
תולעים יש להרבה, זה בא והולך.. טחורים יש להרבה, זה בא והולך, רק לא מדברים על זה, יודעת מה? גם בעלך לא אמור לדעת מזה וזה לא אמור להטריד אותו או אותך..
הטחורים בטח בגלל הטיפולים, תולעים זה בדרכ כשהמערכת החיסונית נחלשת, בקיצור, זמני.
משקל, את צודקת, זה מעיק. מבינה אותך מניסיון. ולא יעזור אפילו תהיי יפהייפיה ורזה, ברגע שאת תרגישי לא טוב עם עצמך, לא יעזור כלום. אז גם בזה, תניחי לעצמך, גם זה זמני, בגלל הטיפולים, בגלל המצב הריגשי. קבלי את זה ככה, חבקי את עצמך. ותשדרי גם לבעלך שככה את יפה!! כמו מנטרה לעצמך, אני יפה, אני טובה. אני רעיה טובה, אני אמא טובה, אני רוצה דברים טובים ושמיימיים ,להיות אמא לעוד ילד! אני מתמודדת כרגע עם טיפולי פוריות שמשליכים על כל מיני תחומים שאין לי שליטה עליהם, אבל במה שיש לי שליטה אני עשר!! מאה!! הכל זמני ויעבור, ולדעתי גם המצב רוח שלך הוא זמני ויעבור, בעז"ה הטיפולים יישאו פרי טוב ויפה, ואז תוכלי להתמקד בעצמך, כי מה לעשות כשאנחנו עוברות טיפולים , הכל קשה יותר פיזית ונפשית. אנחנו הופכות לכלי שמתשמשים בו לייצור תינוק, תרפי מעצמך, תאהבי את עצמך, הכל בסדררררר ,תשמעי שיר יפה, תצאי לשמש, שולחת לך חיבוק !!
המקוריתאחרונהתולעים וטחורים יש גם לנשים בלי עודף משקל
אבל אני חושבת שאת צריכה טיפול שישפר לך את הדימוי העצמי ויגרום לך לאהוב את עצמך. זה חשוב מאין כמוהו!
נשמע שאת מאוד מדוכדכת ומעורערת בכל הנוגע ליחס שלך מול עצמך.. אם את סובלת יכול להיות גם שאת בדכאון. הייתי בודקת את הכיוון הזה..
וגם - היום משקל גבוה הוא לא גזרת גורל והטכנולוגיה התפתחה, יש הרבה דרכים לשנות.. אבל החשוב הוא שאת נשמה מאירה, וכל השאר זה עטיפות חיצוניות
שולחת חיבוק❤️
עוד יומיים הברית ומתלבטים על השם
חזרנו מאוחר מנסיעה והילדים בטח יקומו הפוכים לחלוטין אז רוצה להצטייד מראש ברעיונות.
יכול להיות משהו בייתי נחמד או אם ראיתם פרסום לפעילות נחמדה
שיהיה חגיגי לארוחת צהריים?
עדיף פרווה.
כל מה שהילדים שלי אוהבים וחגיגי בעינהם כולל גבינה צהובה וכמה כבר אפשר
וצלחת עם מלא תוספות.
לתת להם לפתוח בצק על נייר אפיה, כמו פיצה, ושמים איזה תוספות שבא להם, עם או בלי רוטב וגבנצ. פוקצ'ה/ לחם שום/ פיצה כל אחד מה שמתחשק לו
אפיה על חום מאוד גבוה, ולחתוך למשולשים.
מעסיק מלא את הילדים ובסוף יש אוכל טעים
אבל זו פעילות מלכלכת...
ועם הדףהשקוף אפשר להעתיק דברים...
אפשר להכין סביבונים מגרעיני אבוקדו
טפטופי נרות (אם הם גדולים ) מהנרות שנשברו, אצלנו הקטן שבר הרבה...
אוכל מיוחד
לא ככ הבנתי את המשפט שלך...
אפשר פנקייקים
לחם חביתה עם גבנצ בפנים..
שוקו
עוגיות
אפשר פשוט לקחת נייר אפיה....
לק"י
לוקחים גליל נייר, חוסמים צד אחד עם מסקנטייפ. על המסקנטייפ מציירים ציור עם טוש ארטליין.
מכניסים לגליל פנס ומאירים בחדר חשוך. ואז רואים את הציור על הקיר.
מחביאים לילדים הפתעות קטנות (מטבעות שוקולד וכד') בחדר חשוך והם צריכים לחפש בעזרת הפנס. לכל אחד מותר לקחת 2 נניח... כיף ומגניב.
ומשהו ערכי שהיום עשיתי- גזרנו נרות מבריסטול, כתוב בצד אחד 'האור שלי ' ובצד השני 'הצל שלי' , וצריך לכתוב דברים טובים שיש בי ודברים שאני רוצה לשפר , לא תאמינו, אפילו ילד בן 3 שיתף פעולה! רק את הצל הוא לא ידע...חחח מושלם כזה אין לו צל.
כמובן שצריך לדובב, אבל הבטחתי הפתעות למי שעונה יפה
ככה רואים ברור יותר את הציור על הקיר.
בס״ד
בוקר טוב בנות,
המשפט שבכותרת, ״אל תרחמו עלי / עלינו״ - הוא עולה כל כמה זמן פה בשרשורים, בהקשר של כל מיני מורכבויות שבנות פה עוברות. ואני לא עד הסוף מבינה אותו.
בתור משהי שרואה מישהו אחר סובל (וגם עברה כמה דברים בעצמה…), מובן שמתעורר רגש טבעי של כאב עבור אותו האדם. זאת פשוט אמפתיה למה שהוא עובר.
(אישית, אני בכללי אדם עם תקווה אז אני במקביל גם אאמין בכוחות שלו לאור הניסיון שהוא עובר - וגם שיכול להיות לו טוב, למרות ומתוך הכל).
לרכל על - ברור לי שזה פסול. זה שמישהו מתמודד עם משהו לא נותן לי רשות לדבר עליו ועל הקשיים שלו עם אנשים אחרים.
לגבי איך שאני אפנה לאותו האדם, אם הוא בדיוק מספר לי על ההתמודדות שלו, סביר שתהיה לי הבעת פנים שמבטאת אמפתיה. בפעמים הבאות סביר שאתעניין מדי פעם ושבשאר הזמן אתייחס אליו רגיל.
בקיצור למה אתן קוראות ״רחמים״ ומהו הדבר שפוגע / מעצבן / כואב בהקשר הזה?
האם זה קשור לאמפתיה שתיארתי?
ואם כן, מה אתן מציעות?
האם זה קשור בעצם לכך שאנשים לפעמים מדברים על?
באיך שפונים או שמקשיבים לאותו האדם? ואם כן מה הדרך הנכונה להגיב?
או שזה בכלל משהו אחר שאני לא מודעת אליו?
🫶🏼
את נשמעת אישה עם המון אינטליגנציה רגשית♥︎
אז בסוף זה לא משנה ההגדרות.
אני גם תמיד מתפילת שה' יכניס לי את המילים המדויקות כי "מאדם מערכי לב ומה' מענה לשון"
הלכתי למעקבים טרם הביוץ.
זוהו זקיקים גדולים
פלוס בדיקות דם.
האם חשוב גם ללכת למעקב זקיקים אחרי הביוץ
או שמספיק בדיקות דם?
לי פעמיים שיערו מועד לא נכון
וכשנבדקתי שוב עדיין לא היה והזקיק המשיך לגדול
בUS ובבדיקת דם שאני לקראת ביוץ זה סיפק אותם.
מסייגת שאולי זה קשור לזה שהזרקתי אוביטרל שגורם לביוץ?
אני לא הזרקתי וכאמור פעמיים שיערו לי מועד לא נכון
כשמזריקים עודעים את המועד בוודאות
בפייסבוק. יוטיוב.. ספרים..
אני בבית עם הילדים, בעלי יחזור בהמשך, תודה לה' שחוזר - חיבוק לכל נשות המגויסים. לא ברור מאיפה היכולת לעבור את הניסיון זה שוב ושוב
מפחדת ללכת להתקלח שלא תהיה אזעקה פתאום (אחרי 24 שעות עם 2 אזעקות. בירושלים מתחילת המלחמה לא היו הרבה ככה שעוד לא "זכיתי" להתרגל)
אני באופן כללי ממש מפחדת מלהיות לבד
הכי מעצבן זה שמפחדת ללכת להתקלח
ומתה מפחד מללכת לישון
הוא יחזור רק באמצע הלילה מתורנות, עד אז צריכה להיות פה ל-ב-ד
ואני מפחדת!!!!
הילדים שלי סומכים עליי
אני צריכה להיות העוגן שלהם
מנגד אני מרגישה כלכך ילדה בעצמי
לא מבינה איך עושים את זה 
לא מבינה איך התחתנתי עם החרדות האלה
איך הבאתי ילדים לעולם כזה?
קשה לי עכשיו.
ותראי אם הם נרגעים בהמשך תוכלי לשנות את ההחלטה.
בשביל ילדים עוד שבוע זה כמו עוד שנה בשבילנו.