בעוד כחודש וחצי. הקטנציק על הנקה מלאה ובע''ה יהיה אצל מטפלת/מעון. אשמח להבין מה עושים מבחינת הנקה, בקבוקים, שאיבות... צריכה להתחיל לשאוב ולשמור מעכשיו? מקפיאים ומוציאים כל פעם לכל יום? כמה מראש צריך לשאוב לכל יום? אם אני שואבת מראש זה לא יגביר לי את ייצור החלב ויעשה גודש? אם כן מה עושים?
קיצר לוידעת כלום, מוזמנות לשפוך מידע, תודה
התחלתי אתמול לשאוב כל ערב לפני שינה ובבוקר איך שקמה
שואבת ממש כמה דקות, יש בכל פעם כמות של 80-100 מל
אותם שומרת במקרר.
החלב אם טוב במקרר ל 3-4 ימים.
אחרי שהוא יתחיל מסגרת אשאב בעבודה בהתאם לצורך
אני לא מתכננת להקפיא, כי זה מקבל טעם אחר והגדול שלי לא אהב (הקטן שמפונק בהרבה בטוח לא יזרום)
במידה ובהמשך לא יהיה מספיק חלב אני מתכננת לשלב תמ"ל / דייסה / מוצקים אחרים כי כבר ממש תכף בן חצי שנה
לא אמור להחזיק לשבוע? והשאיבות בערבים ובבקרים לא מרבים חלב עושים גודש?
תודה על התגובה
משום מה חשבתי פחות, עכשיו בדקתי ואת צודקת.
בגלל ששואבת קבוע בערב ובבוקר - הגוף אכן ייצר יותר אבל מתכננת להמשיך לשאוב כך שהייצור הזה מצוין בשבילי.
אני לא שואבת הרבה זמן, ממש בקטנה רק מרוקנת.
וזה מספיק להפשיר עד שצריך לאכול אם מביאים קפוא למטפלת?
השקיות ששומרים בהן את החלב זה רב פעמי? 🤔
תודה על התגובה!
את יכולה להפשיר ערב קודם במקרר..
תנסי להביא כמה פעמים מנה של שאוב, תראי כמה אוכל
שלי נגיד אוכל בין 100-120 ולכן לא אביא יותר מזה למנה
עד כמה שידוע לי שורד 3 חודשים במקפיא. אני מביאה קפוא למטפלת ומכניסה לה למקרר ככה מפשיר לאט והיא מפשירה עוד ומחממת כשצריך.
באמת כדאי בהתחלה לתת מנות של נגיד 120 ועוד מנות קטנות של נגיד 50 ליתר ביטחון, כי באמת יש כאלה שאוכלים יותר ויש פחות.
אני שאבתיבעבודה כל פעם חלב למחר אז לא הייתי צריכה להקפיא והבאתי בבקבוקים רב פעמיים. במצטבר זה חוסך לא מעט
זה לשאוב כל יום בזמן שהתינוק במסגרת, כמות שמספיקה לו לכל הארוחות, ולתת למחרת.
ככה אפשר לשמור במקרר ולא צריך להקפיא.
את צריכה שיהיו לך מספיק בקבוקים, גם בשביל לשלוח לו וגם בשביל לשאוב.
כדאי לשאוב קצת מראש, בשביל שיהיה לימים הראשונים, ובשביל להקפיא עודפים למקרה הצורך.
חלב שמקפיאים- אפשר לשמור בשקיות ייעודיות חד פעמיות, או בכוסות רב פעמיות.
בשקיות, זה יותר יקר, אבל לא תופס הרבה מקום באחסון (מקפיאים כשהשקית שוכבת), ויותר קל להפשיר.
לגבי כמויות- זה משתנה בין תינוק לתינוק. את צריכה לנסות ולראות כמה מספיק לו.
יש כאלה שמסתדרות טוב עם שאיבות בעבודה, אבל יש כאלה שזה לא מספיק להן.
אם התינוק שותה כמויות יותר גדולות, או שלא מצליחים לשאוב מספיק.
ואז, או ששואבים עוד במשך היום, או שדואגים לסטוקים במקפיא מראש, או שמשלבים תמ"ל.
כשהתינוק קצת גדל, הוא יכול להתחיל לאכול ארוחות מוצקים, ואז זה מקל מהשאיבות. יש תינוקות שעוברים בקלות למוצרים, ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן.
חלב במקרר אפשר לשמור 4-5 ימים.
בהקפאה אפשר כמה חודשים.
חלב קפוא שהופשר אפשר לשמור 24 שעות.
אפשר להקפיא חלב עד יומיים מהשאיבה (ובינתיים לשמור בקירור).
עשית לי סדר
שפתוח בליל שבת?
עד כמה שידוע לי כולם פתוחים בליל שבת, למה שיהיו סגורים?
מכירה את האזור?
המידע מאתר מקווה.נט
אני מכירה את האזור, וזה באמת הכי קרוב
השכונה יחסית חדשה, ולפיכך המקווה גם צפוי להיות יחסית חדש
אבל בשכונת כפר גנים יש מקווה חדש משופץ מהמם
20-30 דקות הליכה מבלינסון
הממשי עובר וטס, אמאל'ה איך עברו שבועיים?? כאילו הכל קרה אתמול
ובחוויה שלי אני עדין תקועה בלידה ואפילו בהריון, לא מאמינה שכבר ילדתי
התחושות האלה מלוות אותי לאורך היום, ועובר לו יום ועוד יום
ולא ממש עיבדתי את חווית הלידה, למרות שעשיתי עיבוד לידה
מכירות את התחושות האלה? אני מרגישה שברירית
משמעותית וגדולה, זו לא רק חוויה נפשית זו חוויה שנצרבת בזיכרון של הגוף, התחושות שלך מאוד מאוד מובנות.
אני ראיתי על עצמי שבדברים שקשורים לזה עוזר מאוד אחרי העיבוד לידה בנפש לנסות להקשיב לגוף - לעשות דברים שמפנקים אותו שנותנים לו מנוחה, באמת לנסות להבין מה הגוף שלנו מבקש.
בלי קשר לחווית הלידה עצמה- יש בלידה גם מובן של פרידה, זה תחילת ההיפרדות בינך לבין הילד, נראה לי שמפצה על זה קצת התכרבלות איתו, עור לעור אולי, שוב להרגיש את הקרבה.
בקיצור מציעה, תראי מה מתחבר לך לתחושות שלך...
חוויה שקשה לעכל... הפרידה מההריון... פרידה מחווית הלידה... מעבר לשלב אחר כשאני עדין שם...
תודה על הדיוק והטיפים
לא סתם הריון משול לגלות והלידה לגאולה, כי מה שהיה כל הזמן בתהליך של התהוות ובהעלם פתאום מתגלה. ומעברים כאלה חדים קשה להכיל, זה רק אומר כמה האור שהבאת גדול
ועוד משהו לגבי עיבוד לידה, משמעות היא הכלי הכלה הכי רחב, זה יכול לעשות את ההבדל בין אירוע שאחד יחווה כטראומה ולשני זה יהיה בסדר- כי הוא מתחבר או מבין את המשמעות של האירוע.
בלידה יש הרבה כאב ויכול להיות גם חוסר אונים, אולי תנסי לשים לב לנקודות שהיה לך קשה בהן ולתת להן משמעות. (לדוגמא מה המשמעות של כאב הלידה- הפתיחה וההרחבה שהוא יוצר בגוף וכו')
זה ממש ייתן לך כח
כל פעם שעליתי למיטה אני ממש חווה את הלידה, מרגישה את התחושות, כל הרגשות צפים, חיה ממש את הלידה וכל מה שהתרחש שם. והאיש כאילו התקדם הלאה.... לידה זה לא צחוק, זה חתיכת דבר טראומתי לגוף ולנפש וקחי כמה זמן שאת צריכה כדי לעבד את זה. שבועיים זה ממש טרי ושברירי. זה ממש נורמאלי ומוכר. הכל טוב, תחבקי את עצמך, מגיע לך.
זה ממש מרפא את הגוף והנפש.
עדיף עור לעור.
תהני
הלידה היא חוויה ממש משמעותית
את משתתפת בתהליך הבריאה, זה משאיר חותם בנפש, בגוף, ברגש.
זאת חוויה שלוקח זמן לעבד אותה, עיבוד לידה זה מעולה ממש וטוב שעשית אבל יכול להיות שזה עוד לא מספיק. עיבוד קורה דרך מילים..אני חושבת שזאת הסיבה שאנחנו אוהבות לספר את סיפורי הלידות שלנו כל כך הרבה פעמים כי זה עוזר לנו לעבד את החוויה. אולי צריך לספר את זה לעוד כמה אנשים
חברות או בנות משפחה שאת יודעת שיכילו ולא יקטינו את החוויה. (זה חשוב כי אני פעם סיפרתי לגיסתי משהו שקרה לי בלידה והיא הקטינה את זה בלי לשים לב אפילו, לדעתי היא לא הבינה כמה משמעותי זה היה..בכל מקרה הפתיע אותי כמה זה הלך איתי אחר כך והפריע לי, אני בטוחה שהיא אפילו לא זוכרת את זה.)
ומסכימה שהחיבור לתינוק מאוד עוזר לנפש, חיבוקים, אולי עיסוי תינוקות ועור לעור במידה שמתאימה לכם.
אשמח לעצתכן וכיווני מחשבה
קודם כל, רוצה לומר שהדעות פה הן לא חלילה כדי לפגוע באף אחת שבוחרת אחרת אלא רק להבין יותר ולהצליח לקבל החלטה
אז ככה
בעלי ואני ממש שונים בדעות שלנו על עניין התחפושות וכל אחד עם אידיאולוגיה שפיתח..
בעלי בא מבית שאמא שלו הייתה תופרת לו תחפושות והיו משקיעים בזה מאוד. הוא חושב שהכי נכון פשוט ללכת לחנות סבירה ולקנות לילד תחפושת, בלי לקחת את הילד כדי שלא יאבד במבחר העצום שיש שם או שירצה משהו מעבר לתקציב ממוצע.
אני לעומת זאת חושבת שלא רוצה להוציא ככ הרבה כסף על משהו שלובשים יום אחד, אבל הרבה יותר חשוב לי שלילד תהיה יכולת בחירה. ולכן מעדיפה ללכת עם הילד לגמח ושהוא יבחר.
בשנתיים האחרונות עשינו מה שאני רציתי ובעלי ממש סלד מהתחפושות מהגמ"ח, הוא אמר שרואים שהן משומשות וישנות.
לא יודעת מה בדיוק רוצה מכן
אולי שתאירו את עיני למה השנה נכון להחליט כמו בעלי
אולי שתתנו כיווני מחשבה נוספים
אולי פשוט לכתוב ולסדר בראש את המחשבות
קיצור
תודה...
יש תחפושות מתוקות או אפילו רק אביזרים מחירים מצחיקים.
אולי זאת פשרה טובה?
והאמת שאני מבינה אותך💜
אצלי זה מול חמותי (לבעלי לא משנה בכלל) שהיתה משקיעה בטירוף בתחפושות ועד היום אין שבת שאיכשהו הנושא לא עולה ואצלנו בבית תמיד היינו לוקחים מחברים או משהו, זה לא היה אישיו בכלל
תחפושות ב50 שקלים, ויש מבחר גדול.
אצלנו משחקים בתחפושות כל השנה. תלכו לחנות שיש בה מבחר גדול.
זה לא איכותי כמו של פעם אבל אנחנו לא חיים בפעם.
אני מאמין!אליאקספרס- יכול להיות, מחפשת אבל תחפושות של דוסים .. אבל אולי שווה לנסות לפחות
לגבי המקס- בעיני 50 שח (שזה בדרכ בלי האביזרים) לכל ילד זה הרבה. שוב, כי זה ליום אחד ובי
ולא רוצה שהילד הבא יהיה "חייב" להתחפש למה שאח שלו הגדול התחפש כי זה מה שיש בבית...
פה שום מקום לשיפוטיות
תראי לי אמא אחת שאוהבת את החג הזה בכל ליבה ורק מחכה שהוא כבר יבוא ותוכל לחפש את ילדיה במיטב הרעיונות והכח....
אולי @מתואמת היצירתית או @מאוהבת בילדי המוכשרת
אנחנו ה"עמך" רק מחכות שהחג הזה יעבור 
לענייננו-
אני גם לא מחבבת את כל ההתעסקות עם התחפושות
לפעמים הזמנתי משיין/עליאקספרס
לפעמים הבריק לי רעיון ועשיתי לבד עם בגדים מהבית ודבק חם
לפעמים משאילה מהמשפחה/חברות
היום נוצרה כבר מזוודה והילדים משחקים בה וממציאים תחפושות
מתואמתגם אני מחכה שחג הפורים יעבור כשאני נמצאת במהלכו,
אבל מה*הכנות* אליו אני נהנית... (בעיקר מההזדמנות להשתמש ביצירתיות אבל החג עצמו קשה לי מאוד, עם הרעש והלחץ שבו...)
אבל ממש לא את ההכנות
כנ''ל בכל החגים תכלס
את רואה שקלטתי אותך??? אין כמוךאמהלההאמת שאני דווקא להפך- עם השנים הבנתי מה כ"כ קשה לי עם החג הזה
ופשוט שינינו תוכניות לפי זה
אז הפסקנו לנסוע לסבא וסבתא שגרים רחוק, ובפורים כל שנה היינו נוסעים כ3 שעות ומגיעים בסוף הסעודה....
אנחנו עושים פשוט סעודה מתוקה בבית עם הילדים, מכינים אוכל שהם אוהבים
מוזיקה וצחוקים.
ועושה משלוחי מנות ארוזים מראש, כך שבפורים עצמו אין את הטירוף.
בקיצור, משתדלת לעבור אותו כמה שיותר בשלום....
אבל עוד לא הצלחנו הכול...
(ואנחנו גרים בשכונה שרועשת מאוד בפורים, אז גם בתוך הבית לא נוכל לברוח מהרעש...)
ןלהציע מהם..
לדוגמה להוריד תמונה של אינדיאני, קוסם ליצןמדייג ועוד משהו - תורידי מראש רק כאלה שמתאימים לאורח חיים ולתקציב
וגם אם את מסתכלת על זה כביגוד לחג זה לא הרבה,
זה עניין של הסתכלות.
כשבעלך רוצה תחפושת חדשה כמה הוא חושב להשקיע בזה?
ואם הוא רוצה תפירה מה הבעיה שהוא יעשה את זה?
אם לך לא מתאים לתהקשקש והוא אוהב את זה אז אדרבה..
לגבי אביזרים לבנות זה כתר ושרביט, לבנים זה אקדח
לא משנה מה התחפושת..
עם ארבעה ילדים ואחרי שנים של תחפושות, לא צריך לקנות דברים וואו, העיקר שיהיה שמחים.
לפעמים אפשר תחפושות בפחות כמו ארנב שזה חולצת שבת עם חצאית טול וקשת ואף שעולים 20 שקל..
וגם חד קרן כנל,
ומשחקים בזה כל השנה, אם לקחת משנים קודמות מגמח, לא נתת להם צאנס להנות מזה לאחר מכן, אז מבחינתך זו הוצאה ליום אחד,
אולי אם היית קונה היית רואה שמנצלים את זה יותר.
בכל מקרה את יכולה לנסות שנה אחת. בעלך נתן לך לנסות את הדרך שאת אוהבת שנתיים, אם לא ילך שנה הבאה תחפשו פתרון אחר.
חבל לא לנסות פתרון למשהו שמפריע לבעלך בגלל מחשבה מה יהיה עם הילד הבא.
העיקר שתהיה תחפושת שהילד רוצה, שנראית טוב.
ד היום השמשתי בחלק מתחפושות שהעבירו לי וחלק קניתי, לא לקחתי את הילדים אתי לחור, בני 5.5 ו6.5, כי זה באמת נראה לי כאב ראש המבחר
קונה במקס בדרכ
אצלי מתחפשים איזה שבועיים לפני וחודש אחרי😅
לאו דווקא לתפור, אלא להרכיב משהו לבד על בסיס דברים קיימים.
כי כך אפשר ליצור תחפושות ייחודיות וזולות יחסית.
אבל חוץ מזה - יש תחפושות שאפשר לקנות והן ישמשו כמה ילדים במהלך השנים, ויש גם תחפושות שאפשר לקנות ובכל פעם לשדרג בצורה אחרת לתחפושת חדשה (למשל - שמלה לבנה של כלה יכולה גם להתאים למלכה מכל מיני סוגים).
אביזרים של תחפושות הם בדרך כלל זולים, ואפשר כך ליצור תחפושת (בשילוב בגדים שיש בבית) שתצא זולה אבל גם לא "משומשת". ואפשר גם להשאיר אותם למשחקי הילדים לכל השנה.
בכל אופן, אני מסכימה איתך שצריך לתת לילד לבחור למה הוא רוצה להתחפש (מגיל 4 בערך כבר יש להם דעה עצמאית) ולא להנחית עליו את מה שאתם בוחרים בחנות... אפשר לעזור לו ולכוון אותו למשהו שמתאים לכם ולתקציבכם, כמובן.
זה מאפשר לי לתת לילדים בחירה, אבל עם שליטה - אני יכולה לפתוח רק מה שמתאים בכרטיסיות נפרדות, ולתת להם בחירה מתוך מה שסיננתי.
באופן כללי, אני לא אוהבת לעשות עסק מתחפושות - מעדיפה להשקיע בחלקים שחשובים לי יותר בפורים.
העניין הוא שיש כל מיני דרכים להשקיע - כסף, זמן, התעסקות במחשבות על התחפושת...
לפעמים הורדת השקעה מבחינה מסוימת מצריכה הוספת השקעה מבחינה אחרת.
מבחינתי הכי חשוב לא להשקיע בזה יותר מדי מחשבה - לא רוצה שזה יתפוס לי את הראש ימים ושבועות. דווקא לכן אני משתדלת לשחרר בהקשר של התקציב - חשוב לי שלכל ילד תהיה תחפושת שהוא אוהב, אבל לא רוצה עכשיו לחשוב איך להשיג תחפושות שהם יאהבו במינימום תקציב, ולהתרוצץ בין חנויות, ולהשלים אביזרים וכו'. אז כן, זה עולה יותר ממה שאני חושבת עקרונית שהיה טוב להוציא, אבל זה עדיף, מבחינתי, מאשר להתעסק יותר מדי במחשבה על התחפושות.
אם הייתי במקומך, אני חושבת שהייתי מעדיפה לזרום עם הבעל בלי קשר לשאלה מי צודק, פשוט כדי לא לבזבז אנרגיה מיותרת על הסיפור הזה.
לא יודעת אם זה מה שמתאים ונכון לך. אני כותבת את זה כדי להציע נקודת מבט אפשרית.
אם את מחליטה ללכת לבד לחנות ולקנות, כמו שבעלך מציע, אפשר שאחד מכם ילך לחנות, יצלם לכל ילד 3-4 אפשרויות, וישלח לבן הזוג שבבית, כדי שהילדים יוכלו לבחור.
נתתי לילד לבחור תחפושת והייתי משקיעה (כסף) כדי שהילד יהיה מרוצה וישמח
בשנים האחרונות יש לי רק אחד שמתחפש (השאר גדולים) ומצאתי לו תחפושת שהיא גם משחק דימיון לכל השנה וגם משהו שהוא מאד אוהב אז קניתי אפילו שזה די יקר
שנתיים הוא התחפש לרופא (וגם משחק בזה בשוטף) והשנה הוא בחר טבח (הוא מאד אוהב לשחק במטבח שלו)
בעלי היה מעדיף תחפושת יותר זולה אבל זה רק ענין של כסף אז זה לא ממש מטריד אותו או אותי (באופן כללי ובפרט הוצאה יחסית קטנה)
אני גם מסכימה עם בעלך שחבל על הכסף לקנות בכ''כ יקר תחפושות ליום אחד
בעיני זה נורמה מעוותת ומופקעת
פעם אחת יצא לי לקנות תחפושת של חייל לבן שלי כי ידעתי שהוא ישתמש בזה כמשחק כל השנה
הכל השגתי לכולם מגמ''ח בחינם בחרתי רק במצב טוב
או לחלופין קניתי ממש בזול מאנשים שמכרו בקבוצת ווצאפ מקומית
ולגמרי מאפשרת בחירה- חושבת עם כל אחד שואלת מה הןא אוצה או חושבים יחד עד שמוצאים רעיון שהוא מתלהב
וזה מה שמחפשת בגמ''ח
לראות מה הוא רוצה וללכת לקנות בלעדיו... או להזמין.
לא חייב לקחת אותו פיזית לחנות.
ואצלינו משתמשים בתחפושות שקנינו/הכנו כל השנה. זה עובר לארגז תחפושות והם משתמשים בזה הרבה כשמשחקים אז זה לא ממש משהו חד''פ.
שנה אחרי הילד הבא לא חייב להתחפש בתחפושת שיש בבית, זה פשוט הופך למשחק כל חודש אדר.
ככה כל שנה מתכננת לשמור את התחפושות ולהוציא בראש חודש אדר למשחק לאורך החודש.
אם מישהו רוצה תחפושת ממה שיש, מעולה
אם לא, הוא אומר מה רןצה ואני קונה לו בלעדיו.
פתחתן לי כיווני מחשבה ו"זרימה" עם בעלי
ממש מעריכה את כל התשובות!
יש כל מיני גמחים של תחפושות.
באמת בחלק התחפושות בלויות אבל אפשר לחפש גמח יותר "שווה"
אשמח לשמוע מכאלו שהיא ובעלה סטודנטים בתארים תובעניים במקביל ויש להם ילדים-איך אתן שורדות?
אני יותר משחררת לבעלי ללמוד ונותנת לו את כל הזמן כי הוא בתואר יותר תובעני ממני באופן יחסי, אבל אני מרגישה שאני קורסת!!!כמה אני יכולה להיות כל היום עם הילדה לבד כי הוא צריך לשבת ללמוד ולהגיש מטלות, ואני הרבה פעמים נרדמת עם הילדה או אחריה אבל לבד כי הוא צריך להמשיך ללמוד עד מאוחר ואני כבר עייפה. ובמקביל אני מנהלת את הבית לבד-בישולים, כביסות ניקיונות, ולהחזיק ראש בלימודים ולהגיש מטלות-הרבה פעמים אני לא מגיעה לשיעורים ומשלימה אחר כך רק כדי להישאר איתם בבית ושבעלי ילמד, כי הוא כל הזמן אומר שהוא בפיגור בהגשת מטלות ובחומר. ודי אני כבר משתגעת, הוא חזר היום ממבחן ואמר שבקושי הספיק לעשות חצי מבחן, והוא אחד הבחורים הכי חכמים שאני מכירה,מבחן קודם הוא הוציא 100 והייתי בטוחה שזה קטן עליו. והיה לי ממש קשה לי לשמוע את זה, מעבר לבאסה שלו זה למעשה אומר שהוא יצטרך לעשות מועד ב והתקופת מבחנים שלו תתארל ואני אצטרך להיות כל היום שוב עם הילדה, וגם לי במקביל יש מבחנים, וזה פשוט מתסכל. מה גם שבשגרה הוא גם כל היום לומד,זה לא יותר טוב מתקופת מבחנים. אופ מה אני עושה?? זה ברמה שבאלי לפעמים לסוע לטייל/לקפוץ להורים שלי/לסבתא שלי ואני לא רוצה לבזבז לו את הזמן.
ושלא נדבר מבחינה כלכלית-איך מסתדרים?? מרגיש לי שבכללי אין לנו איזה אופק מבטיח כלכלית, אמנם אנחנו לומדים תארים שווים אבל זה ממש לא מבטיח עבודה ובנתיים יש ילדים וההוצאות גדלות וכבר אין עזרה מההורים כמו פעם, איך שורדים את התקופה הזו מכל הבחינות? אני מרגישה שאני כבר משתגעת ומתחיל להתחולל בי הרצון שהוא יעזוב את התואר רק כדי להשתחרר מהעול של 3 וחצי שנים לימודים אינטנסיבים והוא רק התחיל..
בעיקר פרקתי, אבל ממש אשמח לשמוע ממכן! תודה רבה!
כמובן שלא נכון לעזוב, אלא לשבת יחד ולחשוב איך מחלקים א הזמן והמטלות.
תביעי את הקושי ואת הצורך שלך ותנסו לחשוב ביחד איך אתם יכולים לארגן ביחד את הדברים ולא שהכל ייפול עלייך
באמת התואר שלו נורא תובעני והוא לומד באוניברסיטה בין הכי קשות בארץ..
זה הבאסה שכיוצאים מישיבה גבוהה אז מתגייסים מאוחר ומתחילים ללמוד מאוחר.
אפשר להעזר במיקור חוץ- בייביסיטר, אוכל קנוי, מנקה/עוזרת
וככה גם את תהיי פנויה ללימודים שלך.
שלא להגיד חסר..
ואני בתואר שני כי לא מצאתי עבודה אחרי תואר ראשון למרות שהייתי מצטיינת ..
אצלנו בעלי חיכה שאסיים ואז התחיל ללמוד, וגם אני רוצה להמשיך ללמוד אבל עכשיו אחכה שהוא יסיים...
אם זה תואר שני יש לך אופציה לעבוד במקביל? תואר שני אמור להיות פחות אינטנסיבי....
ואז מקבלים מלגת מחיה לא גבוהה..אבל אני מתחייבת לא לעבוד במקביל, וגם אם הייתי רוצה לא נראלי שיש מצב שהייתי מוצאת כי השוק לא מאיר לכאלה חסרי ניסיון(מניסיון חיפוש של כמה חודשים)..
זה תואר שקריטי בו הציונים? כלומר בשביל עבודה בהמשך…
נשמע לי שאם הוא כל יום לומד לתוך הלילה, ובכל זאת צריך מועדי ב, יכול להיות שיש לו קושי או עם ניהול זמן או עם שיטות למידה. זה משהו שאפשר לעבוד עליו ואז יתפנה לו גם יותר זמן אליך, לבית, מי יודע אולי אפילו לעבודה.
לגבי העניין הכלכלי - שקלת לעשות שיעורים פרטיים? זה יופי של כסף לשעה, ככה שבשביל יחסית מעט שעות יוצא יחסית הרבה כסף, וגם אפשר לעשות בערב אחרי שהילדים ישנים והוא כבר בבית… וגם האוניברסיטה לא חייבת לדעת על זה (בנוסף, אם זה מעט שעות בחודש באמת שאין צורך שידעו). אם היית מצטיינת הייתי ממליצה לך לעשות שיעורים לנשים שלומדות *תואר* (מה שאת למדת למשל), כי זה יותר כסף.
וחיבוק יקרה❤️ נשמע ממש קשוח
יש תארים שהם ממש קשים שגם אנשים ממש אינטליגנטיים מתקשים
מתייחסת לתארים כמו מדמ״ח, רפואה, הנדסות מורכבות וכו… תארים ללא ספק מאתגרים למי שנמצא בהם, ומי שבהם זה אחרי סינון ראשוני גדול,משמע לא חסרה חוכמה.
ועדיין - אם לא הייתה אומרת על הסדר בוקר - אם אדם מבלה את כל יומו בלימודים ושאר הזמן זה רק בשביל לישון… הגיוני שיש קושי כלשהו עם התארגנות למידתית (אומרת בתור אחת שממש לא מצטיינת בזה, כן?). ואז זה משהו ששווה להתמודד מולו ולשפר אותו…
הוא בן אדם ממש חכם, העניין הוא שהוא הולך לסדר בוקר בישיבה וזה תופס חלק נכבד מהיום, הוא שוקל עכשיו אולי להפסיק ללכת כי הוא רואה שזה שואב כבר יותר מדי כוחות. וזה גם התלבטות של שילוב תורה ועבודה ואיך משלבים וכו..
ולגבי שיעורים פרטיים- הייתי עושה עד שילדתי, ועכשיו חזר לי קצת פה ושם ואני לוקחת, אבל לא פירסמתי את עצמי או משהו כי גם את הקצת זמן שאני עושה בהם שיעורים אני גורמת לבעלי לא ללמוד וזה בעייתי לו.
זה זמן אינטנסיבי גם לסתם רווק חילוני... אם לא מרכזים כוחות לקו סיום זה לא מסתיים.
ככה שלדעתי הדרך שהכי תאפשר לו להתמסר באמת גם לתורה זה לסיים נורמלי כמה שיותר מהר את הדבר הזה, ובטוב. "שילוב תורה ועבודה" במציאות שאת מתארת, שבה אתם כבר הורים, הוא פשוט לא רלבנטי לתקופת הלימודים שצריכה עד כמה שניתן להיות נטו לימודים למעט הפוגות שהוא חייב לנפש אם חייב... אם הוא רוצה בקטע הלכתי אז מעיקר הדין יוצאים ידי חובת לימוד תורה בתפילה או אפילו בקריאת שמע. שילוב תורה ו"עבודה" בעני רלבנטי עבורו במצבו כהורה ל"עבודה", זו שאחרי התואר.
נשמע שהוא מנסה לאחוז בהכל, ויש יותר מדי קצוות למקל הזה. בחרתם בחירות, וזה הזמן לבחור איך לתעדף את תוצאות הבחירות האלה. חיבוק והמון הצלחה זה בטוח לא קל!
אם את אומרת שהוא ממש חכם, אז יכול להיות שהקושי הוא או בשיטת למידה שלו או בניהול זמן… שזה דברים שיחסית יותר פשוט לפתור.
וללכת לסדר בוקר כל יום מסביר את הפער האמת… מתחברת למה שהירושלמית כתבה בנושא. ובשבתות כמובן ראוי וזה זמן מעולה ללמוד תורה. (נניח חברותא לפני/אחרי שחרית ומוסף, ובצהריים ללמוד בבית).
גם כשלמד.
זה היה חשוב מספיק בשביל שנינו כדי שנתעקש על זה.
חוזרת על הרעיון לפרוס את הלימודים על פני יותר שנים כדי םצלטח את שילוב האתגרים הזה.
והרוב נדרשו מידי פעם למועדי ב'. זה ממש תלוי תואר ומקום לימודים.
ולפותחת בתכלס לא רואה איך אפשר להסתדר ככה אנחנו למדנו לא במקביל ואצל בעלי זה לא היה לימודי תואר ובכל זאת לא רואה איך זה היה נכנס במקביל לתואר שלי גם בקטע של עומס וגם בקטע של פרנסה. ובשלב שהיה לי ילדה תוך כדי התואר הראשון נעזרתי המוון בהורים (גרנו צמוד אליהם). אולי אחד מכם יכול לפרוס לקצת יותר שנים ולשלב עבודה? אם תצליחו לשלב עבודה בתחום של הלימודים צבירת הניסיון שווה את הפריסה של הלימודים.
זה השאיפה,למצוא עבודה תוך כדי אבל אני אישית לא מצאתי ובעלי עוד בתחילת התואר ככה שהוא צריך שיהיו לו עוד קצת קורסים וציונים כדי לנסות להתקבל..
בלי קשר לכמות קורסים.
יותר מזה, הרבה מקומות מעדיפים סטודנטים בשנה א' כי ככה הם יעבדו אצלם לטווח של כמה שנים ולא שנה או שנתיים.
זה באמת כמעט בלתי אפשרי המציאות שאת מתארת,
להצליח להיות סטודנט וגם הורה דורש התגייסות של הבן זוג, ואם שניכם לומדים זה כמעט בלתי אפשרי להצליח לעשות את זה במקביל
אני רוצה לעשות תואר שני וזה לא יקרה בשנים הקרובות כי בעלי התחיל עכשיו ללמוד..
כמה שנים נשאר לך לתואר?
אם יותר משנה אז אולי כדי לעשות חושבים, או להקפיא לימודים, או לפרוס על יותר שנים,
נראה לי אפשר לשרוד ככה עוד חצי שנה, אבל יותר מזה זה כבר הרבה יותר מאתגר
וגם כלכלית שנה אחת כזאת לא תמוטט אתכם, מקסימום תקחו הלוואה לחצי שנה הקרובה, אבל שלוש שנים כן...
מעבר לקריסה הפיזית
ויעבוד בינתיים בעבודה כלשהי, רק כדי שתהיה פרנסה בינתיים?
חוץ מזה - ניסיתם לראות אם יש מלגות כלשהן בתארים שלכם?
אצלנו בעלי ואני למדנו בזמנים שונים, ועדיין בעלי (שהתחיל ללמוד כשכבר היו לנו חמישה ילדים) ריווח את הלימודים על פני יותר שנים, כי פשוט לא היה אפשרי אחרת... (וגם הוא חכם ממש! אבל תואר תובעני...)
או הסבה
לפני שיגמור
(בכל מקרה אני לא יודעת לאן מועדות פני(
לי שנה אחרונה, ולו שנה ראשונה. היינו עוד בלי ילד. הבן שלי נולד במהלך שנת הסטאז' שלי, התאשפזתי ביום הראשון של תקופת מבחנים, וזה היה קשוח גם כשרק אחד מבני הזוג סטודנט. יומיים אחרי הברית האיש שלי נסע 3 שעות מהבית של אמא שלי לאוניברסיטה כדי להבחן בפיזיקה 2 על אדי שינה. זה מטורף ואני לא רוצה לחשוב מה היה אילו גם אני הייתי סטודנטית במקביל. אני מאוד רוצה להתחיל תואר שני/ הסבה כי לא אוהבת את המקצוע שלי, ומחכה בקוצר רוח שיסיים את התואר שלו, ימצא עבודה ואני אוכל להתחיל ולהוריד רגל מהגז על עול הפרנסה. צריך לעשות ויתורים, ולפעמים ללמוד במקביל זו לא ההחלטה הכי חכמה, במיוחד אם יש צורך לפרנס וילדים ועומס והתואר עצמו אינטסיבי. באופן אישי, ממליצה לשקול אם לאחד מכם מתאים להקפיא עד שהשני יסיים. נכון, זאת הקרבה, אבל גם הג'אנגילנג המטורף והשגרה החנוקה שאתם חווים עכשיו היא הקרבה.
בהצלחה!
די חזר על עצמו הקטע של הכלכלה וזה שאולי כדאי שאני אפסיק ללמוד.
אז יש לי תואר ראשון בהצטיינות, אבל לאחר תקופה שחיפשתי עבודה ולא מצאתי-אפילו לא הגעתי לשלבי ראיונות אז הבנתי שהשוק במצב קטסטרופה לכאלה שהם בלי ניסיון ואין לי כמעט סיכוי למצוא כרגע עבודה, כל מי שגמרה את התואר איתי למעט אחת שמצאה אף אחת לא מצאה!שתבינו איזה הזוי השוק עכשיו.. ולכן חשבתי כלכלית והלכתי לתואר שני-גם כדי להגדיל את הסיכויים שלי למצוא עבודה אחריו וגם כדי שאני אקבל מלגת מחיה ושלפחות יהיה לנו איזשהי הכנסה.
אז מבחינה כלכלית אני חשבתי להישאר בתואר כי זה נותן לי כמה אלפים בחודש וגם גמישות להיות עם הילד, אבל בהחלט שזה ממש לא מספיק וצריך עוד כסף-אז יש טיפה עזרה מהמשפחה אבל ממש לא הרבה ועם ילד וכו זה כבר הוצאות נורא גדולות. שלא נדבר שאנחנו צריכים לעבור דירה כי אין לנו חדר לילד והוא כבר גדל, אזה אנחנו מצטמצמים במה שאפשר, אבל גם מבאס אותי לגעת בחסכונות שחסכנו עד עכשיו כי יש לנו שאיפה לקנות דירה ולא באלי לבזבז את זה-אבל שוב כרגע זה מה שקורה כי אין ברירה אחרת, ומקווה שבעלי ימצא עבודת סטודנט בשנה הקרובה וככה גם תהיה הכנסה יותר גבוהה וגם הוא יפרוס את הלימודים ליותר שנים וזה יאפשר איזשהו רוגע. מקווה ששוק ההייטק יתאושש בקרוב כי אי אפשר ככה יותר..
אנחנו בבית שלנו, ל5 שנים הקרובות מינימום
בית קטן קטן שמתוכנן גרוע.
אין לי מקום בחדר שינה לארון, אז הוא נמצא בחדר של הילדה - בממד שגם ככה לא גדול.
והבעיה היא- הספריה בסלון, יש לנו 2 עמודות כאלה של איקאה מלאות ספרים, אין לנו קיר פנוי בסלון לספריה \ טלויזיה, פשוט כי אין קיר כזה.
לא יודעת מי האדריכל מה שבטח שרשיונו צריך להישלל ובהקדם האפשרי.
הספריה הזאת מקטינה לי את הבית ממש ותופסת לי שטח שאמור להיות ריק כדי שנרגיש שאפשר לעשת צעד מהסלון יעני למטבח
מקווה שהובנתי
ולא, אין לי מקום לרוחק, אין מקום פשוט XD
עברתי המוןןןן שכירויות בחיים שלי, עד שאין לי בעל דירה ל הראש, אני מעדיפה לנסות לסדר את הבית ולאחסן דברים בלי להרגיש בצפיפות
אה... ואין לי מחסן
מעניין לשמוע.
זה בית שזכינו במשתכן
עם קצת מחשבה אני בטוחה שנמצא פתרונות
בתור התחלה,
ראיתי פעם דירה ממש ממש קטנה
בחדר הורים הם עשו ארונות אחסון במאין גשר מעל המיטות (זה היה בצורת ר, מליד המיטה כמו שידה קטנה ועד הקיר בצד השני. ארון רק לקיפול בלי תלייה. יש באיקאה ארונות בהתאמה אישית - מאמינה שידעו לעצב לך)
מתחת המיטה אפשר בארגז מצעים לאחסן עוד דברים
בסלון מבינה שיש לך עמודון של איקאה - את יכולה לקנות לזה דלתות שחצי אטום וחצי זכוכית - בחלק האטום תאחסני עוד דברים.
פינת אוכל תנסי לדחוף אחרי השולחן, משהו קטן ולא מידי בומבסטי. אצלי בסלון אין הרבה מקום ולכן קניתי שולחן זכוכית עגול, עם 4 כסאות ואפשרות פתיחה. השולחן העגול נותן תחושה של סלון גדול יותר.
יש לכם מסתור כביסה? אם כן את יכולה לסגור אותו עם ברזנט וככה את מייצרת מחסן קטן לדברים מיותרים.
שולחן אוכל במטבח - אצלנו השולחן עצמו וגם הספסל ישיבה הם מקומות אחסון (של חומרי גלם כמו פסטות שימורים ושתייה)
בית קטן הוא קטן, הוא לא יגדל לא משנה איך תעצבי אותו,
אבל יש חללים שאפשר לנצל יותר ויש חללים שפחות.
במקום ספריה עומדת על הרצפה (אם את מתכוונת לכוורת אז זה ממש בזבזני)
אפשר לשים מדפים בגובה.
אנחנו עשינו תליה ומעליה מדפים, מעל במיטה.
לא היה מקום לעמוד על הרצפה כדי להגיע, אז עמדנו על המיטה.
אמנם לא חיינו ככה 5 שנים, אבל כן תקופה מסויימת.
אם את מבינה את התיאור אז המדפים היו בעצם מעל המקום של הרגליים במיטה.
הרי במיטה לא צריך את כל הגובה פנוי.
בטח לא מעל הרגלים.
הוא יצטרך לצמצם את הספרים שלו לפחותת לרבע
זה מן ספריות על ציר כזה במקום לעמוד עם גב לקיר הן מאונכות לקיר ואחת אחרי השניה ואז מזיזים אותן על הציר ככה שכל פעם יש מקום רק בין 2. לא יודעת אם ההסבר ברור אבל חוסך מלא מקום. אם כי מכוער.
אנחנו שמנו גם ארונות אחסון במסדרון, וגם חילקנו את הספריות לא הכל ביחד אלא איפה שיש מקום יש חלק של ספריה. לא הכי נוח אבל זה מאד עוזר מבחינת מקום.
ויש לה ידע וגם יצירתיות למצוא פתרונות בהתאמה מדויקת לבית שלך.
בטוח יש.
צריך כן חשיבה יצירתית כנראה
וגם ויתורים
אבל ברור לי שמישהי טובה ויצירתית תוכל לעזור לך.
כסף לא מעט
ובפורום יכולים לייעץ כמובן
אבל זה לא יהיה פתרון אמיתי כמו בעל מקצןע..
בעיני זה משהו ששווה לגייס כסף בשבילו, השקעה משתלמת שתרגישי בבית שלך ושימקסם את היכולות שלו.
אנחנו עוד בשלבי האכלוס הראשונים, אם ארגיש שאני לא מוצאת א עצמי אולי באמת אפנה למישהי
מבינה את הצורך לחסוך..
אבל לא יודעת אם זה שווה את זה במקרה הנוכחי.
אני מהתחום
small living room with bookshelf design ideas
small living room with bookshelf design ideas - חיפוש ב-Google
והנה רעיונות
ואם ברצינות, אז לנסות להפטר מחפצים מיותרים.
מה שאני עשיתי זה לא אידיאלי, אבל לא היה לי מקום כבר בכוננית של ספרים, רציתי לעשות סינון ובעלי לא היה מוכן להפרד גם מספרים שלא בשימוש, אז חלק מהספרים שמתי בארון בגדים🤷♀️
נשלפים מתוך הקיר אכשהוא
האמת לא כל כך הבנתי את המבנה של הבית מהתיאור שלך ואיפה הנקודות כשל
כמה קטן הבית? אני גרתי ב40 מ"ר עם 3 ילדים, 4 עמודות ספרים בסלון, מלא אחסון.. מניחה שבית ממחיר למשתכן יותר גדול מזה אז מניחה שזה ענין של תכנון ועיצוב, רק צריך למצוא את הרעיונות המתאימים.
אם יש לך פייסבוק אז יש קבוצות כאלו של הום סטיילינג שאנשים מעלים תמונות ומתייעצים. את יכולה לשאול שם או לקבל השראה.
בהצלחה!!
אני עוקבת אחרי מעצבת שמתמחה בחללים קטנים למשפחות ברוכות..
הייתי מנסה, נראה שהיא עושה קסמים
את הבנת איך היא עובדת? בעצם רק בייעוץ מרחוק? היא אומרת איך לסדר אבל מן הסתם לא מגיעה בפועל כי היא גרה בחו"ל.
מעניין כמה היא לוקחת על ייעוץ כזה.
מוזמנת לפרטי
(בגדול היא מהממת, יש לי דיס קטן)
לא ניסיתי אף פעם אבל אולי אם תתני לו מידות ונתונים הוא ידע לתת לך פתרונות אחסון יצירתיים
להוציא ספרים לא בשימוש.ספריה עמוסה יוצרת מראה עמוס בבית .גם אם יש ספריה בבית אבל היא לא עמוסה עד אפס מקום זה כבר משנה את האווירה
נניח קיר אחד הוא חלון גדול
וקיר נוסף החא גם פתח לפרוזדור
בית הוא מרובע הרי, איפה נעלמו עוד 2 קירות?
אפילו אם אד מהם הוא אופן ספייס למטבח, יש עוד קיר אחד שאמור להיות פנוי, לא..? 🤔
לא ניסיתי בעצמי אבל זה כלי ai לתכנון חדרים.
אני חושבת שבתשלום יש גם את כל הריהוט של איקאה ואת יכולה להתאים אותו איך שמתאים לך.
זה פשוט סורק את החדר ונותן לך מידות מדויקות.
יש גם גרסה חינמית?
אפשר גם להעלות אליו תוכנית של בית ולשחק איתה?
אבל חברה הראתה לי מה שהיא עשתה
את סורקת את החדר שאת רוצה ואז מקבלת ממש סרטוט חי או איך שלא קוראים לזה
יכולה להראות לך בפרטי תמונה של זה
אז מניחה שאפשר את כל הבית...
והבנתי ממנה שזה החלק החינמי והחלק של הריהוט מאיקאה הוא כבר בתוספת תשלום
שאת בונה את הבית בעצמך כאילו משרטטת ואז מכניסה חפצים (כמובן חלק מהחפצים בתשלום).
קוראים לזה משהו בסגנון הום סטיילר 3d.
יש להם בעיקרון מלא פיצרים ואפליקציה אבל הפיצר הספציפי הזה של תכנון עבד לי רק ממחשב, ונרשמים ואז העיצוב נשמר לך בחשבון
אנחנו עבדנו איתה בשביל לתכנן את הבית
אחפש
🙂
לאור המצב במדינה, המלחמה ובכלל כל מה שקורה בתוך המדינה, סיפורים הזויים.. אני ממש חרדה לילדים שלי לפעמים ותוהה לעצמי לאיזה עולם הבאתי אותם ואיך אוכל להגן עליהם.
קורה שאני מוצאת את עצמי דואגת יותר מהרגיל וזה לפעמים בא לידי ביטוי ביציאות של הילדים החוצה או לאיזה חבר/ה הם הולכים להתארח.
מרגישה שזה עושה לי לא טוב, ולא בא לי להרגיש ככה ובטח שלא לשדר להם את זה..
אני חושבת שבתקופה הזו אנחנו צריכים לשדר לילדים שלנו חוסן נפשי בריא, מודה שאני רואה הרבה חדשות ועוקבת ואני צריכה להיגמל מזה, אם יש לכן עצות איך להפסיק לראות בהדרגה זה יעזור לי ממש.. אני לא בנאדם שמפסיק ברגע..
מה עוזר לכן לחשוב טוב?
לראות בכל זאת את הטוב בעולם?
מה עוזר להן לברוח מהמחשבות שהעולם נורא וצריך כל הזמן להיזהר?
לחדשות
צריך להבין שחדשות הן לא רק גורמות לחרדה, הן גם יוצרות מציאות, מביאות את ההסתכלות הבעייתית של חרדה קיומית, של מחלוקות ושנאה בלתי פוסקת, ממלאות את החיים בזבל אינסופי.
הדרך שלי להגמל מחדשות:
1. למחוק את כל האפליקציות של החדשות ואת כל המועדפים בדפדפן של החדשות
2. להוריד אפליקציה אחת של חדשות נקיות (אני משתמשת בסקופים של רוטר) כדי שיהיה לי איפה להתעדכן כשאני רוצה
3. למצוא דברים אחרים לקרוא במקום
אני קוראת ספר דיגיטלי בהמשכים וגם קוראת ולומדת נושא שמעניין אותי (השקעות בבורסה)
בנוגע לפחד עצמו
בעקבות חרדה ממושכת שחוויתי למדתי שהפחד צריך התמודדות בפני עצמו
צריך ללמוד להתמודד עם פחד באופן כללי
ככל שמצליחים להתגבר עליו (בכל נושא) ולא נותנים לו לנהל את החיים, ככה הוא פחות ופחות יופיע.
חובות הלבבות שער הביטחון
כתבת את הבעיה כתבת גם את התשובה
אני אישית כמעט ולא קוראת חדשות
מכבה את הרדיו כשמתחיל חדשות (הילדים התרגלו והם מכבים לבד כשזה מתחיל כי אצלנו בבית לא שומעים חדשות)
זה מתכון בטוח להפרעת חרדה ודיכאון
כי המחשבות נעות סביב אירועים שליליים והמחשבות גם יוצרות מציאות
מציעה להתחיל לפתח תחביבים שעושים לך טוב ואז מימלא החדשות פחות יעניינו אותך
עדיף שתשבי ותראי קופה ראשית או תקראי בדיחות בפייסבוק מאשר שתראי חדשות
כלומר, בעיניי עדיף אפילו לצרוך תוכן "נמוך" ומשמח לב מאשר לצרוך תוכן מרעיל
וכדי להיגמל כדאי שהתוכן שאת צורכת יהיה מספיק מפתה וככה החדשות בכלל לא יקרצו לך
אם את אוהבת לראות תוכניות בישול או כל דבר אחר
בהמשך אפשר לפתח לערוצי תוכן ערכיים יותר שמדברים אלייך ולנפש כמו הרבנית רחל בזק, יהונתן ומרים קליין, קורסים של זוגיות אצל יסכה ויהונתן שומר יש אינספור תוכן דיגיטלי הרבה יותר בונה ומעצים מחדשות
גם בעלי וגם אני שנינו קרייריסטים. אבל פיטרו אותי לפני שנה וקצת ומאז אני לא עובדת.
ואז גם נכנסתי להריון וצפויה ללדת ממש בקרוב (ויש עוד ילדים בבית) אז בכלל לא רלוונטי היה לחפש עבודה, ועכשיו עם תינוק קטן לא רלוונטי לחפש עבודה ואח״כ נראה אני מניחה. מאמינה שבשנה הראשונה אחרי הלידה לא אעבוד (וגם לא אחפש).
בעלי כביכול תומך וגם אומר שאני לא צריכה לעבוד, שאנחנו סבבה ואין צורך אם לא בא לי, אבל מתחת לפני השטח יש דברים אחרים שמבעבעים ולפעמים מתפרצים. וזה ממש מבאס אותי וזה כנראה מה שיחזיר אותי לעבודה למרות שלא בא לי. למשל, הוא מגיע הביתה ממש ממש מאוחר מאז שאני לא עובדת. הוא היה מגיע הביתה ב-6 (שגם זה לא מוקדם), עכשיו אנחנו מדברים על אחרי 7, לפעמים 7:30. יש ימים שגם אחרי. ואני לא מעיזה להגיד כלום. הוא עובד, אני לא, מישהו צריך להכניס כסף הביתה… אבל וואלה, ממש ממש קשה לי להיות עם ילדים לבד כל אחרה״צ ועוד בהריון מתקדם (וההריון הזה ממש לא קל לי). ומבחינתו הכל סבבה כי אני גם ככה לא עובדת.
בכל פעם שהוא בחופש או בשבת הוא אוהב לנוח, ואני זו שמתרוצצת עם הילדים ונותנת לו לישון עד מאוחר. בכל זאת עבד קשה כל השבוע. אבל גם לי קשה. והקושי שלי מתבטל כי אני גם ככה ״בחופש״ כל הזמן.
אם אני מבקשת ממנו להיות עם הילדים וזה לא מתאים לו הוא מתעצבן עליי שהוא בבית כל כך מעט זמן ואני עוד באה אליו ״בדרישות״. וכן, מדי פעם הוא גם מזכיר לי שאני לא עובדת כבר שנה פלוס.
אני באמת משתדלת, אני גם מבינה אותו, באמת שאני מבינה, הוא באמת עובד קשה, אבל זה גם גורם לי להרגיש ממש חסרת ערך. כאילו אני לא עובדת ולא מכניסה כסף אז מה התועלת בי. שאני אהיה עם הילדים ואסבול ואשתוק.
ואני מצידי אף פעם לא חלמתי להיות עקרת בית, ולא בטוחה גם עכשיו שזה מה שאני רוצה, אבל בינתיים נחמד לי בבית. ומצד שני, כל הסיפור הזה משאיר לי טעם חמוץ בפה.
ואם קצת השתעשעתי ברעיון של להישאר בבית אולי כמה שנים עד שקצת יגדלו, אז עכשיו נראה לי יותר סביר לחזור לעבודה רק כדי שגם לי יהיה ״תירוץ״ לנוח וגם לי יהיה קצת יותר ערך בבית.
ומטריד אותי שגם עם תינוק הוא יצפה שאני אהרוג את עצמי בבית כי מה, גם ככה אני לא עובדת. ואני בעברי עם דכאון רציני אחרי לידה, ולא בא לי שזה יהיה הטריגר לעוד תקופה סיוטית כמו שהייתה לי אחרי הלידה הקודמת.
ממש מבאס אותי שזה ככה. במשך הרבה שנים גם אני עבדתי מאוד קשה והכנסתי משכורת די זהה לשלו. בשנים האחרונות הוא עושה חיל בעבודה ומכניס הרבה יותר, וזה מה שמאפשר לי לא לעבוד אחרי הפיטורים. גם אם אחזור לעבודה לא ארוויח קרוב אליו. אני כמובן שמחה על זה מאוד, אבל זה גם מגיע עם מחיר, מסתבר.
ומבאס אותי לחשוב שאני אחזור לעבודה בלי צורך כלכלי של ממש, בלי שאני אהנה מזה, שוב לחזור ללחץ ולעבודה מהבית בלילות, שוב לשבור את הראש בכל פעם שיש ילד חולה (תמיד אני זו שלא הגעתי לעבודה כי אצלו זה תמיד יותר בעייתי), וכל זה רק כדי לסמן וי שגם אני עובדת ואנחנו אולי קצת יותר שווים (ועדיין לא ממש כי כאמור הוא עדיין ירוויח משמעותית יותר).
ממש משאיר לי טעם רע בגרון כל הסיפור הזה ולא יודעת איך להתמודד עם זה (וגם אין מה לדבר איתו על זה).
אני עושה את זה הרבה מאוד
כי אין ברירה
אבל אני ממש ממשלא אוהבת את זה
זו אחת המלאכות השנואות עליי ביותר
ויוצא לי אוכל ממש טעים שמשמח את כולם ועדיין אני פשוט שונאת את זה
הווסת האחרונה שלי הייתה ב30/12 ועד עכשיו לא קיבלתי ואני ביום ה38
לא יודעת אם יעזור כי לא עשיתי
נהרסה לי המשאבה ואין לי חלב למחר.
יוצא לי ממש קצת ומיד אחרי שניסיתי הנקתי ושמעתי אותו בולע.
אני מפספסת משהו? גם כאבה לי היד די מהר, אני מפעילה כח.
לא מבינה איך עושים את זה כמה דקות ברצף
מתייגת את @אפונה, יש מצב שכתבת פעם שאת סוחטת ביד?
ארבע אצבעות מתחת לשד ואגודל בתנועות סחיטה מלמעלה לכיוון הפטמה.
נסי לפני השאיבה לעורר את רפלקס שחרור החלב. אפשר ע"י עיסוי פטמות עדין.
יצא לי טיפה וחצי?
אוף איזה תסכול
אני סוחטת ביד וזה אכן מכאיב לי ביד. אני עושה כל פעם כמה תנועות סחיטה ואז נותנת ליד לנוח כמה שניות וחוזר חלילה.
(אצלי יוצא בסחיטה כמו בשאיבה... בין 80 ל150)
לא רוצה להגיד לך כמה יצא לי
כאילו אני לא יכולה מרוב שיצא קצת😂
יצא קצת פחות מתמיד
שמתי לב שככל שאני סוחטת למעלה (רחוק הפטמה) יוצא יותר
וגם היד כאבה לי אז מידי פעם עצרתי ושחררתי אותה
דווקא שמתי לב שככל שאני מעסה יותר את השד אני רק מתאמצת יותר ולא באמת משנה את הכמות שיוצאת. הייתי לוחצת על העטרה מאיפה שיוצא זרם, לוחצת ומשחררת, לוחצת ומשחררת עד שכבר לא יצא משם ואז הייתי מחפשת נקודה חדשה מסביב ושוב.
בסחיטה זה באמת מאמץ ליד שסוחטת ובאמת יוצאת כמות קטנה יותר משאיבה.
אפשר להניק צד אחד ואז לסחוט את הצד השני ואז יותר יצא חלב כי ההנקה מפעילה את רפלקס שחרור החלב והסחיטה לא מפעילה אותו.
בהצלחה!
אני בוכה בוכה בוכה
זה עצוב לי ככ
מרגישה כישלון
אבל אין. זהו. נגמר החלב
קשה לי כל כך. אוף
קראתי מהצד עד עכשיו כי לא ידעתי להועיל.
אז קודם כל,
כדי שיצא חלב צריך משאבה טובה שיוצרת ואקום טוב.
אם זה לא עובד כמו שצריך - זה ממש לא אומר שאין לך חלב.
דבר שני, לא נגמר החלב תוך יומיים, אם נגיד תינוק חולה ולא אוכל טוב כמה ימים - החלב לא נגמר... גם אחרי הפסקת הנקה לוקח בערך חודש עד שהחלב נגמר.
דבר שלישי והכי חשוב, את לא כשלון!!!! כי אין קשר בין מטרנה לכשלון, וגם כי את לא כשלון, את אמא מסורה מאוד!!!
שורה תחתונה, תתארגני ממש בהקדם עם משאבה טובה, ואם את מרגישה שפחת לך החלב תוסיפי שאיבות והכל יסתדר בעז"ה
אחרי שפתחתי את השרשור הצלחתי לשאוב בערך 100 מל מהמשאבה. משהו בואקום מרגיש לי קצת חזק מידי אבל אני לא באמת יודעת.
אז חשבתי שהכל הסתדר ואני מצליחה לשאוב
ואז אתמול שאבתי שעתיים במצטבר (קמתי היום מוקדם בבוקר וניסיתי לשאוב עוד) ויצא אולי 40
הבן שלי בן 5 אומר לי: אמא, תראי כמה קצת יצא לך מהשואב חלב, אולי כדאי שתנסי שואב אבק
ובלילה הוא בוכה וזה נשמע לי מרעב
אני כבר לא יודעת. אוףף
אם את מרגישה שהואקום כן טוב, אז אולי המשאבה כן טובה.
אם זה רק לפעמים טוב - כנראה שהיא כבר חלשה (בביאמבה למשל מספיק להחליף את השסתום והדיאפגרמה וזה נפתר - מנסיון).
גם במשאבה טובה, יש גורמים שמשפיעים על כמות החלב שיוצא, אם אכלת, שתית וישנת מספיק - אצלי למשל אחרי לילה בלי שינה בקושי אצליח לשאוב.
אגב, הוא אוכל כבר מוצקים? כי זה גם יכול לגרום לשינויים בכמות החלב.
בכל שלב בהנקה, הנקה זה ביקוש והיצע. אם תתגברי שאיבות והנקות, גם אם לא יוצא הרבה, החלב יתגבר.
אז קומי, תתפנקי עם משהו טעים שעושה לך טוב, זה יסתדר בעז"ה!
אני אנסה לראות אם יש לי דרך למצוא חלקים.
וכן... הוא אוכל המון מוצקים (יש מצב שיותר ממני חח) ובאמת אני שואבת לו רק מנה אחת ולא 2
ואני גם לא ישנה יותר מידי כי הוא עלי בערך כל הלילה מנסה לינוק אבל לכן עוד יותר חשבתי שנגמר החלב ואני מרעיבה אותו בערך😵💫
אני אתגבר שאיבות ואלך לאכול משהו טעים
תודה לך! ממש!!
שמחה שעזרתי 🙂
אני גם הרגשתי ממש ירידה בכמות החלב כשהורדתי לשאיבה אחת.
מקפידה בדביקות לאכול הרבה כדי להגביר את החלב 🤣🤣(סתם, מנסה למצוא תירוץ לזה שאני אוכלת כל היום)
יש לי חיקוי של ביאמבה מאליאקספרס
אני אובססיבית על הנקה מלאה, שלושה ילדים מתעקשת
גם עכשיו כשיש קשיים במבנה של הבייבי
ועדיין הבאתי השבוע תמ״ל כי היה לי ימים מאתגרים
זה לא סוף פסוק, זה קצת אוויר לנשום כשצריך
וזה עוד כשהבייבי לא במסגרת
אז קל וחומר
קחי נשימה עמוקה ותמצאי לכם פתרון טוב שיושב לך על הלב ותזכרי שמידי פעם מותר גם להיעזר במטרנה
רק הנקה ואין לי מושג מאיפה הג'וק הזה נכנס לי.
צודקת, יש בזה משהו משחרר.
הלוואי ואצליח לשחרר
בינתיים אני במיטה גמורה
פעם ראשונה שלי
פעם אחת השבוע 60 מל וזהו
(וקצת בבי״ח בגלל עניין בריאותי )
רק רציתי לנרמל את התחושה
אני עם אותה הקריזה בדיוק
אם את חושבת שאין לך. לכי לקנות כמוסות חילבה זה עוזר ממש וכנסי עם התינוק למיטה ותניקי תניקי תניקי...
עדיין רלוונטי החילבה?
זה בסדר גמור לתת מטרנה
העיקר שהוא שבע ובריא
אם חשוב לך ההנקה תתיעצי עם יועצת הנקה ואולי גם משאבה טובה יותר
יש המון מה לנסות
בהצלחה!
וואלה באלהמעדכנת ששאבתי היום כבר פעמיים
עוד מעט אשאב שוב
זה לא הכמויות שאני רגילה אבל לפחות יוצא חלב!
אני מאושרת!! ב"ה
(והורמונלית? איזה רכבת הרים של רגשות. פוי)
בעקרון כשזה מתאזן לך אז לא תצטרכי לשאוב כל היום, כי הגוף ייצר כמה שצריך..
תודה שהיית איתי💜
הייתי לחוצה יחד איתך בשרשור
ממש מחמם את הלב❤️
הריון תאומים שסוע 23 ב"ה
יש לי כאב מתחת לחזה, דיי מציק, מישהי חוותה?, זה בגלל הרחם שלוחץ על הצלעות?
( לחץ דם תקין, בדקתי עכשיו)
כאילו אחת הרגליים של העובר נתקעה בצלעות
זה עלול להיות סימן לרעלת אם יש עוד תסמינים כמו לחץ דם חלבון בשתן כאבי ראש טשטוש ראיה
אבל אצלי אכן היה מלחץ על האסור מהתינוק
קראתי שזה בגלל הלחץ על החזה
אצלי היה תקין, לא לוקחת אחריות כמובן
מחפשת רופא בבית חולים שמתמחה בלידה רגילה אחרי קיסרי עם המלצות??
תודה רבה
בשע"צ אני יודעת שד"ר פלוטקין עושה לידות כאלו. אני ילדתי איתו מסיבה אחרת והייתי מאוד מרוצה.
זה נפוץ מאד ללדת ויב"ק.
אחרי 2 קיסרי זה כבר יותר מורכב, אבל גם הופך להיות יותר ויותר נפוץ.
אישית, ילדתי פעמיים טבעי אחרי 2 קיסרי ואז לקחתי דולה אליפות.. שעזרה לי בטירוף
לק"י
לידה ראשונה ילדתי בקיסרי בגלל מצוקה של העובר. ושלוש לידות אחר כך רגילות בלי דולה/ רופא מסויים.
אבל אם את רוצה לקחת דולה, אז זה כנראה רק יעזור.
שיהיה בקלות, בריאות ובידיים מלאות🙏
לק"י
אם זה משהו שקשור לגוף של האמא או למצוקה של העובר.
אם זה משהו שתלוי בגוף של האשה, אולי כן כדאי לקחת דולה או רופא.
שגם אצלי הקיסרי היה בגלל מצוקת עובר
ובלידה השניה, אם הדולה לא היתה שם, כנראה הייתי מתגלגלת לקיסרי שוב.
בגלל שאחרי קיסרי הרופאים לא לוקחים סיכון הם יותר ממהרים לשלוח לקיסרי. ולכן אני כן ממליצה על דולה שיש לה ידע רחב גם בשיטות שונות למיקום טוב יותר של העובר, כדי להביא למקסימום סיכויים ללידה רגילה.
ברור שבסוף אי אפשר לדעת מה יקרה, וכשצריך ניתוח אז צריך, אבל מהנסיון שלי הדולה ממש קידמה לי את הלידה בעזרת כל מיני תרגילים כך שבסוף אפילו שהיו האטות דופק הלידה התקדמה ממש מהר ולכן נמנע קיסרי
לידה ראשונה הגענו לקיסרי עקב מצוקה של העובר כשכל ההריון היה תקין ב- 100%
לידה שניה לקחה שעות ולא התקדמה ולא התפתחה עד שהדולה הגיעה ועשתה לי תרגילי איזון אגן ועוד
ממש מהר הלידה התקדמה.
אני לא מומחית אבל בתחושה שלי התינוקות מתקשים אצלי להתברג באגן וצריך לעזור להם
בלידה ראשונה אף אחד לא ידע לעזור לו והגענו לקיסרי.
ולפותחת, ילדתי בלניאדו את הלידה השניה רגילה ב"ה
בתחושה שלי מי שהיתה משמעותית זו רק הדולה.
ובלידה הזו (לניאדו) כן הרגשתי שגם המיילדת היתה משמעותית, לקחה את המצב בביטחון ולא נלחצה (כי לקח זמן למצוא דופק בשלב הזה) וב"ה לא היה צריך להתערב והתינוק נולד תוך דקות בודדות
את אפרת קורנפלד
קצת יקרה, אבל תותחית ממש!!
יכולה לכתוב לך בפרטי מי זאת
אני לא רוצה עוד קיסרי זה עוד התאוששות
וזה יכול להשפיע על הלידות הבאות...
פעמיים ב"ה אחרי הקיסרי
עם דולה אלופה
והיה לי מדהים ברוך ה!
אבל זה לגמרי לגמרי משמיים!! באמת!
ללידה שהמטרה בה היא מינימום התערבויות.
הייתי בוחרת בית חולים שיותר ידוע בזה..
דולה מומחית לויב"ק
הגיוני שיש דימום מוגבר אחרי שהפסקתי להשתמש בגלולות?
לא מכירה דימום חזק כזה אצלי..
זה מחזור שני אחרי ההפסקה, בראשון לא דימם הרבה בכלל.
יותר מוסת רגילה שלך?
להחליף פד כל שעה זה לא תקין וצריך בדיקה
בהצלחה
לשלוח את הילדים יום כן יום לא?! אופ.
ראשון לא הלכו כי התקררו בקטנה אמרתי שישארו, שני הלכו, אתמול לא הלכו כי היה שיעול, היום הלכו כי הפסיק,
מחר אני בספק כי הם מתחילים לעלות חום… 
שולחים גם אם יש צינון או שיעול, כל עוד זה לא עם חום. אחרת באמת יש ילדים שכל החורף יהיו בבית...
לא שלחתי כשהם ממש אף אדום נוזל ועיניים דומעות,וכן שלחתי כשזה בקטנה אפצי פה ושם
אני משאירה בבית אם יש חום או שלשולים, הקאות או וירוס מדבק (מחלת הפה למשל)
או אם הילד נראה לא מרגיש טוב ושלא יהיה לו טוב השהות מחוץ לבית
שיתקשרו לבוא לקחת, מה שכבר קרה פעמים… וזה סיפור לבוא לקחת לא תמיד אפשר וכואב לי על הילד אז לפעמים מראש משאירה. בקיצור עונת הוירוסים זה מכה של ממש
לא הייתי שולחת כל החורף...
אם יש חשש שיתפתח לחום או שהם לא מתנהגים כרגיל (יותר ידיים פחות אוכלים) אז לא שולחת
הי מניקה ללא אמצעי מניעה
בשבועיים האחרונים יש לי הפרשות מרובות מהנרתיק ברמה שלא חוויתי אף פעם ,אח"כ הגיעו בחילות והקאות.ועכשו גם כאבי אגן וגב תחתון
מבחינתי כל הסימנים להריון אך 2 בדיקות הריון ביתיות שליליות
אשמח לנרמול/לשמוע אם קרה למישהי
אשמח לשמוע קרה לעוד מישהי?
פטרייה, דלקת בדרכי השתן, סתם וירוס...
איפה קניתם בגדים?
רוב החנויות מתחילות במידות ,n.b שנחשב גדול גם במשקלים סבירים שלי צפויה להיוולד פחות מ2.5 ורוצה בגדים שישבו טוב.
המלצות?
לh&m מידה 0-1
וגם לנקסט נראה לי
אני רוצה שכשתגיע הישועה בעז"ה להגיד
האמנתי! בטחתי שזה יקרה! עמדתי בזה ולא נשברתי!
אבל וואלה כרגע מרגישה שאני נשברת
אני כל כך לא רוצה להיות בתוך זה ולדאוג, אבל מוצאת את עצמי כל היום במחשבות על זה
יגיע הריון? מתי יגיע?
מבחינת הרופא, אפשר לחכות שיגיע טבעי, וזה קרה תודה לה' כבר פעמיים למרות הבעיה.. (אפילו שלוש, רק שהאחרון נפל לצערינו) אבל סתם חבל, כי יש בעיה ואולי פשוט להתחיל טיפולים
ולא. אני לא מסוגלת
לא פיזית ולא נפשית
בוכה המון בשבוע האחרון וכל אחת בהריון או שילדה מעלה לי את הכל שוב, וב"ה יש הרבה כאלה במשפחה או בסביבה שלי, ואני לגמרי שמחה בשבילן.
ואני כל כך רוצה לעבור את זה אחרת
תחזקו אותי לפני שאני ממש נופלת🙈
אנחנו חיכנו 3 וחצי שנים לבת הראשונה.
זה מאוד לא קל.
חיבוק ואם את צריכה עזרה במשהו את מוזמנת לאישי.
רק שאלה, כשאמרת שזה קרה כבר פעמיים התכוונת להריון שילדת אחריו?
בשורות טובות! ❤️
כן. תודה לה' 2 ילדים מהממים.
לפני ההריון הראשון התחלנו לבדוק למה לא מגיע הריון
הבדיקות הראו על בעיה מסויימת, והכיוון היה טיפולים
אבל עוד לפני שהספקנו להתחיל, באופן ניסי נכנסנו להריון טבעי
ואחריו עוד אחד, גם טבעי שבא מהר ומאוד הפתיע
וזהו חשבתי שהבעיה מאחורינו.. לכן קשה לי עכשיו, זה כאילו מחזיר אותי שוב לאותו מקום לפני ההריון הראשון שכלום לא בטוח כזה
יאללה במהרה תבשרי לנו בעז"ה
החזקתי בזה עד עכשיו, לכן לא רוצה ליפול למקום שלא מאמין
תודה על החיזוק!
זה נראה כאילו לעולם לא יהיה עוד פעם אור....
ואני יכולה להגיד לך שאבא הטוב שלנו שכ"כ אוהב אותנו
רואה אותנו
שומע אותנו
מרגיש את הלב הכואב שלנו
והוא גם מדליק לנו את האור....
משתפת אותך בתור אחת שלפני שנה בדיוק הייתי על סף ייאוש
אחרי סדרת טיפולים שלא צלחה
ושוב דימום שלא בזמנו
ועוד בסוף הסדרה, שהרופא רצה שנעשה הפסקה....
ומהבור העמוק הזה
הרופא החליט לשנות את הפרוטוקול
ונקלטתי
בצורה ניסית לחלוטין
והאור הגדול הזה מאיר לי כבר 3 חודשים את החיים
אז אני רק אצרף לך את השיר שנתן לי כח בימים חשוכים....
חיבוק חזק אהובה
בכלל התרגשתי באופן אישי כששיתפת פה על ההריון.. את מדהימה!
תודה יקרה על ההזדהות והחיזוק❤️
הרבה נחת!
נתת גם לי כח אהובהאמהלהתמלאי את עצמך בעיסוקים ודברים שמשמחים אותך ביום יום
בעזרת ה׳ שתראי שמחות בקרוב!
אל תשכחי לעדכן אותנו ;)
אני באמת משתדלת להנות מהחיים. ויש לי תודה לה' אוצרות שממלאים לי את הלב.
אבל כאילו השבוע האחרון קשוח כי נפגשנו עם הרופא לראות מה עושים ושוב עלה עניין הטיפולים, וכביכול מחכים עכשיו למחזור כדי להתקדם
ולא באלייי. באלי ככה
אני נשמעת ילדותית להחריד, אבל תמיד הייתי מפונקת 🤭😂
אני לצערי בתוך הסאגה הזו
וכל חודש בחודש לפני המקווה אומרת לעצמי החודש בעז"ה...
אבל אחרי שבועים (ואצלי אפילו שבוע מהמקווה אני כבר יודעת אם אני לקראת מחזור בכלל כל מיני תסמינים...) אני כבר מבינה שלא. גם הפעם לא זכינו...ומבחינתי הזמן עובר.
ואני כבר לא ככ צעירה.
אני למשל לא התייאשתי
אבל שחררתי מממש!
ככה יותר קל לי לפחות ביום יום....
אם אין לי עוד ילד
למה מה שכן יש יסבול??
מה שכן קשה לי
זה השבועיים של המרחק ביננו
והתקופות של המחזור שלפעמים באות בזמנים פחות...
הילדים חלילה לא סובלים, את הדמעות אני שומרת לזמנים שהם במסגרות או ישנים😅
מתפללת בשבילך לבשורות טובות בקרוב בעז"ה!
בקלות, בצורה טבעית, בלב שמח ומאושר❤️
איזו תקופה מתישה זאת ההמתנה הזאת...
אני באותו מקום, וגם-ב''ה כבר יש לי אחד, אבל ככל שהוא גדל זה רק ממחיש לי כמה ההפרש יהיה גדול...
וגם סביבי מלא נשים שנכנסות להריון, וזה בכי משמח בעולם.
מצד שני זה גם קצת עצוב.
במיוחד כשיש גם כאלה שזה קרה תוך כדי מניעה או בתקופה שבה פחות רצו...
אבל זה זמן להתחזק באמונה שהקב''ה ככה מעצב את המשפחה שלי, והוא יודע הכי טוב מה נכון למשפחה שלנו.
שיהיו בשורות טובות!
אני גם כל חודש מוצאת את עצמי מחשבת מה יהיה ההפרש עכשיו, כמה גדולים הם יהיו כשיוולד להם אח
ולאחרונה הם בעצמם מתחילים לבקש תינוק, כי רואים את החברים והבני דודים וזה צובט כזה
במיוחד שההפלה גם לא יוצאת לי מהראש ותמיד כזה מהדהד לי 'הי יכל להיות להם פה תינוק עכשיו בדיוק כמו לחברים שלהם'
אבל צודקת, זה ניסיון וצריך כאן אמונה
לכן רציתי חיזוקים, כי אני לא רוצה ליפול פה
ואני תמיד האמנתי, כמו שכתבתי לברונזה זה נפילה של השבוע האחרון.. ורוצה להמשיך לבטוח שיהיה טוב וישועת ה' כהרף עין
הלוואי שבעז"ה נזכה כל מי שרוצה להריון טבעי, תקין קל ומשמח בידיים מלאות! תודה יקרה❤️
את ההפרש...
והילדים אצלי ככ מבקשים...
אבל כבר די התייאשו
שואלים כל הזמן למה אנחנו לא רוצים 
ולכולם יש...
אני כן מנסה להסביר שזה לא תלוי בנו ..
ואנחנו מתפללים ומקווים.
הגדולים מבינים כנראה ולא שואלים...
אצלנו אני פשוט יודעת שהלוז ככ צפוף שאנחנו פשוט צריכים נס ..
וכן למדתי ממך עכשיו למרות הקושי (אני ממש לקראת מחזור ואני יודעת שהוא יגיע... ישועת השם כהרף עין.
ולהרמין שמה שיש לי זה הכי טוב בשבילי.
תחזרי לבשר לנו בשורות טובות!!!
בקרוב!
כל יום פרשייה אחרת מתגלה
מתי יהיה סוף לדבר הנוראי הזה..?
ומציעה לזכור שזה לא מעיד על הכלל.
