חברות יקרות,מה חדש??
מה היה טוב השבוע?מה יהיה טוב השבוע?
והיום,שתפו אותנו בלפחות 2 דברים!!
ובהזדמנות זאת חודש טוב ומלא אור לכולן..![]()
ראיתי שהלבנים רטובים ויש לזה ריח של ז*ע. שום סיכוי שזה שתן. וגם לא קיימנו בשבוע האחרון 🫢
ביומיים האחרונים חשתי סחרחורת בקטנה אבל תליתי את זה בזה שלא אכלתי טוב
מחר יש לי תור לרופאה
להחליף לבנים ולבדוק שוב? להתקשר לאחיות?
אמאלה!
יותר חשוב מאשר שלא להתבדות בהתראת שווא
אני מכירה שבודקים ושמים פד ובודקים אם רטוב באמת (וצבע)
מה שכן, להיות על זה ולראות שאם אכן ירידת מים הייתי נוסעת הערב להבדק..
הריאות של העובר!! זה הצלת חיים צלסטון
מה שאת כותבת זה נכון בלידה במועד אולי
לחכות כחצי שעה ולראות כי יש הרבה פעמים התלבטות וחשש שאכן מתברר כלא ירידת מים..
אם זה היה כמות קטנה יחסית כמו שהיא תיארה בלי צירים ובלי כלום אני מכירה שמחכים.
הפד יספוג אותם לגמרי והיא לא תזהה את הרטיבות
הפדים היום סופגים ממש טוב..
ממולץ לשים תחתון חדש כי אז ממש רואים את הרטיבות
מישהי יודעת מה עם זה? יש דברים שאסור?
לא בא לי לשאול את המדריכה שלי כי היא מכירה אותי..
למה את לא מרגישה בנוח לשתף אותה. אבל למרות האי נעימות אני חושבת שזה חשוב.
את לא רוצה לעשות לעצמך נזק, אז כדאי שהיא תדע להנחות אותך
עדכנתי את המדריכה ישר כשידעתי על ההריון..
בהתחלה אפשר לעשות הכל די רגיל.. הבעיה היא בערך משבוע 20.. בכל מקרה הייתי אומרת לה לפני..
מה שכן יכולה להגיד שלהמשיך בספורט זה הדבר שעשה לי הכי טוב להריון..
כיום משתדלת לעשות רק מה שאני יכולה, בקצב שלי עם הפסקות לשתייה.. (מציינת שמשלבת כמה סוגי ספורט לא רק פילאטיס)
עד שהייתי בסטטוס הריון בסיכון (אולי ההמטומה התחילה בגלל זה? לכי תדעי..)
בקיצור - המדריכה וגם הרופא אמרו לי שמותר לי לעשות כל מה שעשיתי גם לפני ההריון
ככה שעשיתי הכל כ-ר-ג-י-ל. כן אמרה להקפיד שתמיד אני נושמת טוב מספיק, ברמה שיכולה להגיד משפט שלם בלי להתנשף באמצע
כן היו פעמים שעצרתי תרגיל באמצע בגלל הסיבה הזאת.
שבועיים אחרי גילוי ההריון נכנסתי לסיכון ולכן הפסקתי 
בגדול מכירה שממשיכים מה שעשית לפני ההריון
המדריכה אומרת לך..
אבל חוץ מזה אני עושה דברים לפי הרגשה ויכולת שלי.. יש ימים שאני מרגישה קלילה כמו איילה ויש ימים שקצת יותר קשה לי ואז אני עושה פחות.. העיקר לשמור על תנועה וכושר..
כי אז הרחם גדלה גם מחוץ לאגן ועלולים בתרגילי בטן להתאמץ מדי (וזה סיכון לציריך מוקדמים וכו)
בשעה טובה
נראה חתכת פס ברור
בשעה טובה!!
היי בנות
אתמול עשיתי בדיקת דם בטא ויצא לי ערך של 760,מה שמעריכים כשבוע 5.
הווסת שלי לא סדירה כלומר אם נלך שלושה חודשים אחורה מדובר על 37,40,32
האם ההריון לא מתפתח? יכול להיות שהיה ביוץ מאוחר?
עוד שבוע אעשה שוב בטא בינתיים לחוצה ומקווה שילך כמו שצריך 🙏
בטא מצוינת
את לא יודעת במילא ביוץ מדויק
את כשבוע אחרי האיחור הרמשי?
לי יצא בדיוק ככה שבוע אחרי האיחור לפי התאריך וסת
גם אצלי בדר''כ הביוץ הוא מאוחר
יצא לי בשבוע 5+0 800
אבל אחרי 5 ימים יצא 5300
והכפלה תקינה לגמרי
אז מניחה שכשבדקתי ויצא 800 כנראה היתי פחות משבוע 5 ..אולי 4+
וזה תוצאה מצוינת
תבדקי עוד יומיים אם את לא רגועה ואם תהיה הכפלה אז מצוין
וסת אחרונה שלי הייתה ב5.11
אתמול(23.12) עשיתי את הבטא ויצא ה765.
הרופאה אמרה שהיא מצפה שאני אהיה בשבוע 6+6 ואז כאילו רמת הבטא לא תואמת.
אבל אז אמרתי לה שהמחזור לא סדיר..
אמרה לי לחזור עוד שבוע אבל אני בלחץ
לק"י
לפעמים יש ביוץ מאוחר פתאום.
בשביל זה כשעושים אולטרסאונד ראשון קובעים את גיל ההריון המדוייק לפי גודל העובר.
נראה לי שעוד שבועיים-שלושה תוכלי לעשות, ויגידו לך מה הגיל. ואז גם יכתבו לך תאריך ווסת מתוקן.
ובאמת אם יש לך מחזורים לא סדירים הגיוני שיש נטיה לביוץ מאוחר
ואם רק עכשיו גילית את ההריון אז הגיוני ממש שפשוט את לא בשבוע 6+
אלא 5 ואז הבטא בהחלט תקינה
יש רגעים שאני כל כך עיפה מהחיים האלה
נמאס לי מהתפקיד
נמאס לי.
רוצה רק חופש
ושקט
ושום מחויבות
ובא לי שיגדלו כולם
ונהיה כבר האחרי המרוץ הזה יום אחרי יום
ונראה לי שמיציתי ושמספיק לי האלו שכבר פה
ובואו נעבור הלאה וכמה מפתה לחשוב שעוד 3 שנים קדימה הכל יכל להתחיל לקבל כיוון אחר
ו....
רגע אחרי
אני נזכרת שבעצם אני כבר בהריון😉
ששמחה בו מאוד ורציתי אותו ועדיין רוצה ומודה עליו.ומחכה להמשך.ולהכיר.
וכאילו איך זה מסתדר יחד😂
ומבינה...שגם כשקצת יגדלו עדיין
יהיה שם משהו אחר שיתפוס את המרחב
אין באמת לישב בשלווה
תמיד מעורב בנו רוגזו של יוסף...
וזה מן נשיאת הפכים כזאת
וזה בהמון דברים ככה
רגע מזדהה עם נשים עוצמתיות לביאות שמגוייסות למען עמ''י באש ובמים וחיות עבור ערכים גדולים ומקריבות בלי סוף עבורן
ורגע חוזרת לעצמי
ולא נעים להודות
אם בעלי היה נותן לי בחירה
לא מוצאת בי הכוחות לעמוד בסבבים האלו שוב ושוב לתקופות כל כך ארוכות.
זה לא אנושי לי אני לא מסוגלת להחזיק הכל לבד.
אני כל כך מזדהה איתן הגיבורות
וגם אני התגברתי לכמה חודשים והחזקתי איכהשו.וחצי קרסתי..
אבל איך מצליחים גם וגם
להיות גיבורים.
וחלשים.
יחד....?
גם להיות אנשים גדולים ועוצמתיים. ולמצוא מלא כוחות שלא הכרנו מכח המשמעות וצו השעה...
וגם להיות אנחנו ולפעול לפי מה שנכון לנו( ולא להמחק לחלוטין ולקרוס עשרים פעם ולבכות על בסיס יומי)
איך אנחנו גם (ל)רבים
וגם מעטים
שלא נלחמים הז בהז.
אלא איכשהו חיים יחד
זה לצד זה.
ורגע אחרי...
לרגע לא רוצה אף אידאל ואף ערך ואף כלל שיכנס לי לחיים ויתן לי תפקיד כל כך קשה כל כך שוחק כל כך דורש.
(אל דאגה בעלי זה החיות שלו אז אין לי בחירה לא צריך להטיף לי על השתמטות כי לא משנה כמה קשה לי זה לא משנה כלום)
ואז...
לא רוצה את זה ולא אכפת לי
רק רוצה שיחזירו לי את בעלי של פעם ואת החיים של פעם
שלא ביקשו ממני את מה שאין בכוחי לתת
ושוב ושוב.
אבל גם רוצה חייבת אפילו
חיים חדשים אחרים
לש שנה הבאה
של לחיות באמת ולא רק לשרוד
שישתנה פה מהשו
שישתנה ביממהשו.
שנזוז.
שנחלום.
כתבתי פה מיקס של דברים
לא יודעת למה אפילו
שומעת את כל הצדדים של כל הצדדים לפעמים אפילו בו זמנית
רגע רוצה עוצמה
רגע פשוט כוספת לזה שמותר יהיה להיות חלשה ויתנו לי.
רגע כוספת לשקט לחיים רגועים
ורגע חייבת חיים סוערים מבולגנים אך מלאי התרחשות ויצירה
מה השנה הזאת עשתה.
מה היא עשתה.
אז קודם כל, הכנות שלך והמודעות העצמית מדהימות. את כל כך עמוקה ומדוייקת.
מזדהה איתך מאוד, בדברים אחרים, אבל הנקודה היא אותה נקודה.
אני חושבת שה' ברא אותנו ככה, נושאות הפכים, אז כנראה שזה מה שהוא רוצה מאיתנו. זה מתבטא בהמון תחומים ביהדות. מצד אחד הוא דורש מאיתנו ענווה, מצד שני גאווה יהודית. מצד אחד צניעות, מצד שני להיות אור לגויים. מצד אחד להשקיע בעבודת ה' העצמית שלנו, מצד שני אסור לנו לשקוע בעצמנו וצריכים לראות איך אנחנו תורמים לסביבה שלנו. מצד אחד אשה טובה עושה רצון בעלה, מצד שני אשת חיל עטרת בעלה, חכמת נשים בנתה ביתה. ועוד ועוד...
בתחומים מסוימים שהם לא טוב לעומת טוב אלא אולי יותר בכיוון של נכון לעומת מושך, לי עוזר לזכור שבעצם יש בתוכנו שתי נפשות - נפש אלוקית ונפש בהמית/טבעית, וכל אחת מושכת לכיוון שלה. אז זה לא שיש לנו פיצול אישיות, אלא זה נורמלי וטבעי שיש בנו רצונות מנוגדים. לפעמים אנו מרגישים יותר חזק את הרצון האלוקי, ולפעמים את הבהמי. ברגעים כאלה כדאי לעצור ולהתבונן איפה נמצא הרצון האלוקי והנשמתי שלי, ומה יכול לעזור לי להתגבר ולהתקרב עוד צעד לרצון הזה.
טוב חפרתי מספיק, חשבתי בקול... מקווה שהועלתי במשהו 
אישית, בגלל שהיה לי לאחרונה פער יחסית גדול בין הילדים
אז אני נהנית במידה מסויימת מהקושי הזה ומהאינטנסביות
כי בעצמי הרגשתי איך בסוף
הכל עובר!!
וזאת תקופה שלעולם לא תחזור
והיה לי מאוד קשה השנים שכולם היו פיציים
אבל נזכרת בתקופה ובעיקר עולים לי הרגעים היפים
ואני עכשיו משתדלת להעצים את הרגעים האלו
וכן, זה לא נגמר פה
הילדים גדלים ויש להם צרכים חדשים ומסוג אחר
וגם פה
מנסה כמה שיותר לקחת את הזמנים היפים והנחמדים
נשמתי
תרימי לעצמך כל יום
אמןןן
אצלינו זה פחד אלוקים
ועוד יש לה מבטא רוסי
והיא פשוט
ק.ג.ב
🥶🥶😆
לבחור ששאל אותי הבוקר למה אני מנדנדת את העגלת סופר אם התינוקת עליי במנשא
יש לי רק מילה אחת להגיד
תסתום
🤣🤣🤣
אויש זה טובאמהלהזה טובבב
אגב, קרה לי מלאאא
ואת ממשיכה לעשות תנועות כאילו את אוחזת ילד בידייך.
זה ישר לאשפוז וקרה לי אלף פעם. 😅
הצחקתניהמקוריתאני בוכה פה!!!!
נראה לי שנים אני לא ישכח
אין מצחיק מיזה
או מן הסתם אפילו לא אבא
מתבקש ומוכר 😂
מדי יום אני מעלה קטעים מתוך #סיפורהתשובהשלי
פרידה או הפרדות.
הפרדות זה שלב שבו הילד מתבגר, בונה אישיות ועקרונות משל עצמו, בונה את הנפרדות שלו מההורים. חבל הטבור לעולם ייקשר בינינו, אבל מגיע השלב שהכי בריא שהחבל יימתח,
שמעתי משהו חכם, שילד שלא מורד בצעירותו יישאר מבוגר מורד כל חייו.
אמא שלי עוד לא עיכלה את החזרה בתשובה שלי והגעתי אליה עם הבשורה שאני מתחתנת.
קשה לה מאוד, היא מסבירה שסך הכל היא רוצה שאהיה מאושרת, שאלמד מנסיון חיים שלה, שלא אעשה את אותן טעויות שהיא עשתה. ששוני במנטליות מאוד מקשה על היחסים בין בני הזוג. שהיא דואגת שהוא בן 30 בלי מקצוע רציני.
"אתם תהיו עניים, תחכי, אל תמהרי. למה את כל כך חסרת בטחון עצמי שאת רצה להתחתן כשאתם מכירים כל כך מעט? גם לי אמרו על אבא שלך שאנחנו כל כך שונים ולא מתאימים, ולא הקשבתי ובסוף התגרשנו! "אמא, את דואגת הרבה, כי את משליכה את כל חייך על חיי! זה החיים שלי והבחירות שלי!".
זה מקשה עליי מאוד, כל חיי אני קשורה לאמא שלי ועכשיו כשהדעות שלנו מנוגדות, כמעט בלתי אפשרי לנהל דו שיח בלי להכאיב אחת לשנייה. אני חוזרת הביתה ושוב רואה אותה עם עיניים אדומות ודומעות והלב שלי נקרע.
סוף שמחת תורה, בהקפות שניות הייתה הצעת נישואים רשמית עם טבעת.
-"אמא, הוא הביא לי טבעת."
-"תחכו עם זה, מה יש לכם למהר? גם יעקב עבד בשביל רחל שבע שנים ואח"כ עוד שבע שנים.
תשבעי שאת לא הולכת לרבנות."
"בסדר, אמא".
לא יכולה להשבע ולא יכולה לא להשבע,
"נשבעת"
בבוקר היינו ברבנות.
מקווה שזה השקר האחרון בדרך שלי לבגרות.
שאני עוצרת כל ערב לקרוא מה כתבת, לא משנה מה!
אני אחוזת התפעלות ומרותקת לחלוטין.
לא תמיד יש לי זמן להגיב אבל בטוחה שיש עוד כמוני שלא מגיבות אבל כולנו קוראות בשקיקה.
מחכה בקוצר רוח לפרק של מחר... ומעריכה אותך מאד! וגם את הכתיבה שלך.
תודה שאת מביאה את הסיפור שלך לעולם💕
אם_שמחה_הללויהלא פשוט לחוות ככה את הדאגה של אמא שלך.
זה מהמם שלמרות שאת מספרת על פרק מורכב ביחסים ביניכן, רואים שאת מצליחה להעריך אותה בתוך זה.

וכל התהליך כאן חזק ומדהים כל כך...
המשפט בפתיחה הוא פחות סיפורי אלא רעיוני. יהיו משובצים עוד משפטים כאלה בספר?
ואו.
כואב שזה ככה
חיבוק גם לאחר זמן🩷
ביקשתי מהרופא הפניה למעקב זקיקים
ככה שאין לי הרבה מושג מתי צריך ללכת.
קבעתי תורות סביב הביוץ.
השאלה אם יש צורך ללכת לא.ס גם אחרי הביוץ?
כמה ימים אחרי?
אני לא אצליח להשיג תור במיידי אחרי הביוץ (כנראה)
של רופא או של אחות פוריות במרפאה
ככה בכל אופן אני יודעת שזה צריך להיות..
אני לא לוקחת תרופות כלשהם.
זה בשביל "הרוגע" הנפשי שלי שיש ביוץ וכו
ככה שאין באמת הנחיות.
אחרונה?
הזיכרון שלי שואף לאפס, אני מניקה ושוכחת באיזה צד זה היה כבר אחרי חצי שעה או פחות
הגודש זו לא אופציה, תמיד שני הצדדים מרגישים לי אותו דבר
והעברתי כל פעם לצד שהנקתי בו.
ככה שתמיד ידעתי שאני צריכה עכשיו להניק מהצד בלי הגומיה.
על החזייה בצד שבו הינקת, ואחרי כל הנקה להחליף את מיקומה.
(מרגש לקרוא הודעות כאלה שלך!❤️)
אצל הראשון שמתי מדבקה על החזיה ואחרי כל הנקה החלפתי צד, בילד השני פשוט הנקתי כל פעם מאיפה שהרגיש לי יותר מלא או מאיפה שהיה לי נוח באותו רגע.
אצל הראשון (שכן הקפדתי להניק כל פעם מצד אחר) היה לי א-סימטריה בין הצדדים, היה צד אחד הרבה יותר מלא מהשני לאורך כל תקופת ההנקה. אצל השני גם היה את זה, אותו צד שהיה גדול יותר אצל הראשון היה ככה גם אצל השני, אבל אולי פחות מובהק. עכשיו אני עדיין מניקה, חלקית מאוד (ועדיין לא מקפידה להניק כל פעם מצד אחר, פשוט מה שמרגיש יותר מלא או סתם אחד מהם אם שניהם אותו דבר) ועכשיו כבר אין בכלל א-סימטריה, הם די דומים בכמויות (בשניהם כמויות הרבה יותר קטנות כי הוא כבר אוכל מוצקים)
זה מה שאני עושה בהתחלה כשזה חשוב למניעת גודש. שבת לא נורא אם אני טועה פה ושם כי זה רק יום אחד.
מושג מה קורה איתי……… אז לא בטח שאני רושמת את הצדדים של ההנקות אלה, אלא אם כן נקודתית ממש חשוב לי להקפיד על הצדדים.
אבל לי זה לא ההכי עבד
אולי לך כן
מעולה בכל מקרה…
זה להניק אותו בצד אחד ולשאוב בצד השני
ואז אין חשש שאחד מהם לא נשאב ואז עלול להיות דלקת או שיגמר החלב
גם פעם או פעמיים הנקתי בצד אחד, ואז חיתלתי כדי שהוא יקום והנקתי גם בצד השני- שזה האידיאל אבל נקווה שיעבוד תמיד
כי כל ההצעות המהממות שלכן- אני חוששת שאשכח אם מה שמקופל/צמיד וכו אם זה הצד שהנקתי או שצריכה להניק
כמו שאמרתי- זיכרון שואף לאפס🙈😅
שאיבה במקביל להנקה יגרום לגוף לייצר עודף חלב
ולא כדאי להניק רק צד אחד שלא יפתח העדפת צד
היה לנו את זה לתקופה וזה נורא..
ההמלצה שלי היא *לנשום עמוק* ופשוט לזרום
גם אם תניקי פעמיים רצוף מאותו צד לא יקרה כלום, מקסימום אם תרגישי קצת גודש תשאבי / תסחטי להקלה
בהצלחה!
בהמשך הגוף לומד לייצר בהתאם לדרישה..
אני שאבתי לתקופה וזה עשה לי מלא בלאגן
(אחרי הלידה כמו במצבך כן שאבתי מידי פעם להקלה על הגודש אבל לא מעבר..)
אבל ברוך ה' אם הגוף יתאים את עצמו אז אני רגועה
תודה רבה🙏🙏🙏
איך ואיפה ישבץי וכו, רוב הפעמים מצליחה להזכר..
ועוד שיטה שלא עושה בכוונה אבל לא סוגרת את החזיה ואז ברור איפה הנקתי פעם אחרונה אז אני סוגרת אותהומניקה מהשני חחח
אבל באמת רעיון להמשך בע"ה אולי שאהיה חייבת להתעסק בעוד משהו חחח
אחרי פחות משבועיים הוא נשבר והתייאשתי🙈🤭
באמת חופר!
אפשר גם להרגיש איזה שד מלא יותר (ואז את נראית מהבולה למי שלא מבין מה את עושה אבל למי אכפת😂)
חלק מהם עד קרוב לגיל שנתיים ואף פעם לא זכרתי מה היה הצד הקודם
הייתי ממששת את השד ומרגישה מה מלא יותר, לא בטוחה שתמיד צדקתי אבל ב''ה לא היו לי אף פעם דלקות
(הייתה לי דלקת רק פעם אחת, אחרי לידה)
אבל מבינה את הרצון להרגיש איזשהו ביטחון שלא לפספס כלום...
וצלחתי אותו ב''ה, משם זה זרם
גם ככל שגדלים יותר מניקים פחות
וגם כנראה בגלל שיש לי משרד פרטי עם מפתח שאני יכולה לנעול ולשאוב
והעיקר חסד שגמל עליי ריבונו של עולם
בראשון נגמר באמת כי נקלטתי
בשני נגמר שבועיים אחרי שחזרתי לעבודה
מתואמתאחרונהלי זה מתאפשר כי אני עובדת מהבית... (שולחת לגנון רק כשהם מגיעים כבר לגיל שקשה לעבוד איתם)
אבל הגיוני שלרוב העולם זה לא אפשרי...
מדי יום אני מעלה קטעים מתוך #סיפורהתשובהשלי. תודה על הקריאה!♥︎
עבר עשור מאז החזרה בתשובה שלי. כל מי שעובר תהליך דומה מכיר את המושג "תשובה על התשובה", קבלת פרספקטיבה אחרת על הדברים.
המשך פרק קודם
כל השנים שאלתי את עצמי: "מה אנחנו צריכים לתת להורים? מהם המחוייבות שלנו אליהם?"
לקח לי כמה שנים טובות להגיע לזה שההורים רוצים מאיתנו שני דברים עיקריים:
כבוד ולקבל אותם כמו שהם.
ההורים שלנו רוצים לקבל מאיתנו כבוד. רוצים שנקשיב להם ונכבד את הדעה שלהם.
וזה מה שחשוב להם. אפילו יותר מאם בסופו של דבר בפועל נקבל את הדעה שלהם או לא.
הבעיה שזה לא משהו שאפשר לזייף, הכבוד הזה צריך להיות פנימי וזאת עבודה.
אבל כדאי לעשות את העבודה הזאת, כדי סוף כל סוף להתבגר. שנהיה הורים בוגרים לילדים שלנו, ולא "ניתקע" גם בגיל ארבעים בשנות העשרה עם אותם כעסים ומשקעים.
חובה עלינו לעשות את עבודת הלב "לטהר" את צינור התקשורת הסתום בינינו. ויכוחים לא עוזרים ולא פותרים שום דבר, שיחות לא מרפאות את היחסים. כשמבינים שהדיבורים לא עוזרים לתקן יחסים, אפשר קצת להתרחק למרחק ממנו זה פחות מכאיב, ולהתחיל לעבוד על היחסים, לרשום מכתבים, לעשות דמיון מודרך, להתפלל, לסלוח. לשוחח שיחות קצרות, יותר להסכים, פחות להתווכח ולטעון טענות, גם אם בסוף לעשות מה את מה שחושבים לנכון,לתת מתנות קטנות. הלבבות שלנו קשורים. במיוחד עם הההורים שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו. גם אם רק אחד עושה עבודה פנימית זה משפיע על הצד השני.
יחסים בן אמא לבת מורכבים לרובנו. זה מתבגר כשאנחנו בוחרים אורח חיים או דעות שונות מהם. אבל גם כשתהום מפריד בינך לבינה, אל תתייאשי, זה רק היקף עבודה שאת צריכה לעשות.
ההורים רוצים שנקבל אותם כמו שהם, בלי רצון לשנות אותם ולחנך אותם. הם אנשים מבוגרים עם אופי מגובש ודעות שטבועות בהן חזק, שרוב הסיכויים לא ישתנו ואם ישתנו אז לא הרבה.
אנחנו צריכים להבין שהם נתנו לנו את הטוב ביותר שהיה להם לתת עם הכלים והנסיבות שהיו להם באותו זמן, ללמוד לפרש מחוות שונות כמו דאגה מופרזת, מתן עצות ואפילו ביקורת כאהבה, שהם פשוט לא יודעים לבטא אחרת. וגם אם הם לא מבטאים את האהבה שלהם כמו שאנחנו היינו רוצים, הם אוהבים אותנו.
לפעמים, יש הבדל עצום במזג שלך לבין מזג של ההורים והדרכי הסתכלות שלך על העולם שונים משמעותית משלהם. אבל אפילו אז, אפשר להתרחק למרחק בטוח ממנו אפשר לאהוב.
יש ספרים שהם נטו עליליתיים, והתובנות משולבות בהם כחלק מהמחשבות ומהדיבורים של הגיבורים, ויש ספרים שהם חצי עלילייתים וחצי הדרכתיים.
את פשוט צריכה לבחור מה הסגנון שאת רוצה בשביל הספר שלך
חייב לבחור סגנון?

חשובות. לומדת ממך המון!
מתואמתאחרונהאני כל כך משקיעה בלהצליח עם הילדים ולא הולך לי.
אפילו הלכתי ללמוד הדרכת הורים ועדיין מרגישה שלא מצליח לי.
הילדים לא מקשיבים לי אפילו בדברים קטנים כמו לבוא להתקלח או לקום בבוקר בזמן.
אני נמצאת איתם מהבוקר לבד כי בעלי נוסע ממש מוקדם לעבודה.
אז אני מארגנת אותם ולוקחת למסגרות וגם מחזירה ונמצאת בצהריים ואחר הצהריים ובעלי מגיע רק בערב.
בנוסף הם גם קמים בלילה.
מרגישה שהם שואבים ממני כוחות אבל לא נותנים לי כוחות.
ממש מתסכל אותי..
באמת מרגישה שבא לי לבכות 😥
וכותבת דברים ממש נכונים
דברנו עשרות רבות של שיחות עומק
של לספר לו הכי בעומק מה הרגשות שלי
לא לבקש כלום
רק שיקשיב וירגיש איתי רגע
הוא סיפר לי שעות על שעות על הרצון שלו על מה הז עבורו על כמה הוא זקוק לזה
הקשבתי לו ומבטיחה שכמעט בכיתי כי רציתי כל כך שיהיה לו
הוא איש טוב
אבל הוא לא מצליח לפתוח את הלב לקושי שלי
לשא מבקש ממנו הרבה
וכם אם כלום במעשי
רק שיכיר בו
שיעריך
הוא לא מצליח עד הסוף
הוא פוחד לפתוח אלי את הלב שם כי אז הוא מפחד לוותר לי ולוותר על עצמו הוא לא יודע לשים את הצורך שלו כשהכאב שלי חשוף
אפילו שאני אומרת לו שוב ושוב שאני לא מוכנה לתת לו למחוק את עצמו לגמרי עבורי שזה לא נכון
שאני מוכנה להשתדל באמת ככל יכלתי
אבל
רק שלא יאשיר אותי בודדה עם הקושי
שארגי ששרואה
מאמינה שזה יגיע לשם
אנחנו בהרבה עבודה על זה
השבוע צף לי שוב הכאב
כי אמר בטעות משפטים שאכלו אותי
הוא לא אטום
הז רק מגננה
ותודה ממש מתחברת למה שכתבת
בסוף מאמינה שנצליח למצוא את מקומינו
האמת שעד גיל שנה אני זורמת עם הקימות גם אם זה אחרי שעתיים
אני יוצאת מנקודת הנחה שזה או רעב והוא צריך אוכל
או פינוק והוא רוצה אותי ואז ההנקה עוזרת לו.
הנקה זה מעבר לאוכל
אגב, אתמול בלית ברירה הבאתי לו מטרנה לפני השינה
וחשבתי לעצמי מעניין מה יהיה בלילה
קם כרגיל וללא שינוי..
אבל אני ממש מבינה את הקושי לקום כמה פעמים בלילה.. זה קשה מאוד
עצמאית, ושישנים פחות טוב, כי ככה זה, כמו כל תכונה אנושית אחרת אנשים, וגם תינוקות, שונים זה מזה.
אז זה לא שאת עושה משהו לא בסדר, ובהחלט ייתכן גם שאם לא תעשי כלום זה יסתדר, או לפחות ישתפר, מעצמו בהמשך.
בשביל כן לשפר את המצב, התשובה הקלאסית שאני מכירה, אחרי שפסלת דברים שמפריעים( אגב גם לא פירטת האם זה תמיד היה ככה או שבזמן האחרון, וזה כן פשוט משתנה מעצמו סביב ענייני שיניים, צינון וכו')
כמו רעב, חום/קור, צינון חיתול וכו',
זה להפריד הנקה מהרדמה, ולהרגיל להרדמות עצמאית. אפשר להתחיל במהלך היום, כי זה בכל זאת מאתגר ולוקח זמן וקשה באמצע הלילה להתחיל להתעקש, ואחרי שהולך טוב במהלך היום להסתגל להרגיל כך גם כשמשכיבים ללילה, ובסוף להתנהל כך גם כשמתעוררת בלילה.
אני במצב כזה משאירה לישון איתי
נשמע קשוח ממש להיות ערים איתה בלילה
היא פרסמה אחלה מתכון
עם סרטוני הדרכה סופר מפורטים
אנסה לצרף קישור לדרייב שלה - שמעתי מחברות שהכינו והיו מאוד מרוצות
פעם ראשונה לפני שנתיים העזתי להכין סופגניות אמיתיות.
עשיתי עם המתכון של חן במטבח. והוא מעולה! מאז הכנתי עוד כמה פעמים. כבר מכינה כמות וחצי כי הכל מתחסל.
אין מה להשוות לקנויות. ואפשר להקפיא אם נשאר עודף.
מרימוש!הלכתי לרופא..אמר שנראה כמו נפיחות שומנית
אבל שלח לבדיקות
בינתיים ועד שיתברר התוצאות
למישהי היה?
ומה היה??
היתה לנו לימפומה במשפחה המאוד קרובה לכן חוששת)
הנקת אי פעם?
לי זה היה בעקבות רקמת שד שצמחה שם
מה זה רקמת שד שגדלה שם?
חא מכירה
זה צד שגם ככה בקושי יש בו חלב מלכתחילה
ובחודשים האחרונים הוא כבר כמעט גמול.יונק פעם ביום גג פעמיים לכמה דקות
ומהצד הזה עוד פחות
זה לא גודש
או משהו כזה
באמת התלבטתי אם יכל להיות קשור אבל היה לי מוזר
רקמת שד. ולפעמים מצטבר גם שם חלב.
מציעה לפנות לכירורגית שד.
וואי איהז מוזר חח
לא דעתי שיש דברים כאלה
קבעתי תור לכירורג רגיל לא ידעתי שיש גם ספציפי לזה
תבדקי שזה כירורג שמתחמחה בשד.
תתקשרי למרפאה לבקש.
גם לא במרחק נסיעה סביר
רק שעה וחצי+
וזה קצת מסובך לי אני בלי רכב
לכירורג רגיל זה לא יעוזר?
אני חושבת, שאם הוא לא מתמחה בזה, זה כמו ללכת לכל רופא אחר.
בעיקר כדי לשלול שזה לא מהשו מעבר ...
ואולי אני טועה.
בכל מקרה שיהיה בבריאות .
תודה
לדוג בשבילך בירושלים, ממליצה לעשות חיפוש בגודל לפי האזור שלך
בהצלחה
יותר מקרין כזה לישבן.. כואב לי כשעוברת מהליכה לישיבה או להפך...
מתחילה שבוע 31 מחר בעזרת ה', זה כבר חודש כואבבבב
מישהי גם עברה משהו כזה? דומה?
אני חשבתי שזה מהקור ושרירים תפוסים וכו, שמתי בקבוק מים חמים אבל רואה שלא עובר...
כואב לי נוראאאאא
אני עם חגורת אגן כבר כמה שבועות, הלכתי לאוסטאופטית וזה רק החמיר.
יש מה עוד לעשות?
ואיך מתפקדים??
היום לא הצלחתי ללכת לעבודה. ואני רק בשבוע 26. זה הולך להחמיר?
טאטעעעעעע
פעם זרקו לי מילה על איזון אגן, אולי שווה לך לברר..
תרגישי טוב!
ממליצה לך ליצור קשר במייל הבא:
simfi.help@gmail.com
קהילת סמפוניה
יש להם מידע רב, המלצות לדרכי טיפול, רשימת רופאים ומטפלים מוסמכים.
חיבוק ענק ענק ענק
עברתי את זה עכשיו גם...
סבל נוראי שרק מי שחווה יכול להבין
ממש השתפר? היה שיפור למשך זמן?
אולי תקבלי שמירה
מנוחה מאווווד עוזרת
פילאטיס
שיאצו
הליכות
ותפילות
עליות וירידות) אני מרגישה שכל האגן שלי מפורק לגמרי.
פילאטיס אין סיכוי.
מה זה שיאצו? דומה לאוסטיטופטיה?
מנוחה אני עושה כי אין ברירה, כואב לי נורא...
תודה רבה!! הבנתי שממש ממש קשה לקבל שמירה על סימפי
אבל שניהם טובים.
לי עזר ממש ממש פיאלטיס. אחרת לא הייתי זזה.. בשילוב עם השיאצו... פעם בשבוע. חצי מההריון.
אבל טוב, כלום לא עזר לי חוץ מלנוח הרבה😑
מניחה שהתכוונת לפותחתהמקוריתהתנועה של ההליכה).
הוצאתי מהקופה הפניה להידרותרפיה
ובפועל עשו לי טיפול יעודי לנשים בהריון
המים ממש עוזרים
דלקת במפרקים ובגלל זה כל כך כואב לי?
יכול להיות שאם אקח נוגדי דלקת הכאב יפחת?
ואם כן - איך אני יכולה לבדוק אם התפתחה שם דלקת?
כי ממש כואב לי לפי הצורה של המפרקים, והכאב הוא גם כשאני נחה (ומחמיר מאוד אחרי כל מאמץ).
ושוב אומר - עם סימפ׳ אסור להתאמץ כי משלמים על זה ביוקר
זו תקופה שחולפת וזה קשה מאוד, אבל צריך להוריד הילוך
אמא טובה---דיה!אני באמת לא מצליחה להתאמץ (אם קצת מתאמצת אני מושבתת אחרי זה כמה ימים).
וזה ממש מבאס אותי, כי התחלתי איזה פרויקט שממש עשה לי טוב בנפש, אבל הוא דורש מאמץ פיזי ונאלצתי להפסיק אותו...
שמה מותר בהריון? נוגדי דלקת?
חוצמיזה - תנחומיי❤️
גם אצלי בהריון השני התחיל ממש מוקדם, אפילו לפני שבוע 20, ועצרתי את החיים מאז בערך😑
אבל את עושה עוד טיפולים שאמורים להקל אז תמשיכי
יש לי חברה בעבודה שעכשיו גם בשלב שלך ומשתמשת בקביים כדי ללכת.. היא אומרת שבלי הטיפולים האלה היא כבר בשלב של כסא גלגלים בשבוע הזה
אני יודעת כמה זה סיוט
תמשיכי לשמור על עצמך, ואם את מרגישה שזה משהו אחר תבקשי עוד בדיקות ותתעקשי על זה
יש צד מסוים שיותר כואב לך בו?
היה לי בהריון הקודם סימפו קשוח, רק בתחילת תשיעי הבנתי שיש לכאבים האלו שם וסבלתי מאוד.
בהריון האחרון ברגע שהתחילו הכאבים הלכתי לטיפול אחד כזה ובזה הסתיימו הכאבים עד סוף ההריון.
כמה מסקנות שיש לי:
חשוב לטפל בזה כמה שיותר מהר, זה הולך ומחמיר...
לכל אחת עוזרים דברים אחרים וגם בכל הריון זה אחר.
מכירה נשים עם סימפו שהאקוויבלריו לא עזר להם בכלל...
יכולת גם להתאמץ?
ולא בא לי לכתוב ברכה ולהשקיע.
לא מונחת שם
זה לא שרבנו על משהו
זה קונפליקט מתמשך כל השנה הזאת
ואני פגועה מאיך שהוא מתנהל מולי
ודברנו ודברנו
ומתקדמים
ועדיין
כרגע מוצפת
ולא רוצה להתעלם
יש רעיון למשחק או פעילות קלילה שאוכל להכין ואז זה יראה כאילו השקעתי אבל יטשטש את זה שלא כתבתי ברכה אישית ולא מעבר?
א. איתך בלב..איזה קשה זה
ב. למה לטשטש? אולי הזדמנות לדבר דווקא.. לשקף איפה את נמצאת..
זה לא משהו פתיר בקלות
בעבודה וכו
אבל סתם יצא בתקופה שפחות קל לי
אבל מניסיוני האישי של "אני פגועה אז לא אשלח לו היום בכלל הודעות בעבודה" וואלה הבעל לא קולט ולא שם לב בכלל מה"התעלמות". אז רק, אם את מצפה שאת תתעלמי ולא תכתבי ברכה והוא לחלופין יקלוט את הרמז ויגיד לך "אוי קרה משהו? למה אין תגובה ממך?" אז לא... אל תצפי כי כמעט 100% שהוא לא ישים לב...
לא מחפתש לרמוז ושם דבר או ישנסה להבין לבד
לא יודעת למה זה מה שהובן
רק אין לי כח להתאמץ על לכתוב ברכה וכל מיני הפקות כשאין לי פניות לזה
אז רק חיפשתי רעיון למשחק או פעילות
שתהיה לנו נחמדה כדי להעביר את הערב בטוב
ובלי שישים לב מדי שלא ממש השקעתי בברכה..לא בא לי שהמתח ביננו יכנס לכל פינה
רוצה רגעים גם בלעדיו

מתואמתאולי לקנות משחק קופסה/משחק חדר בריחה ולשחק ביחד יכול להיות כפעילות קלילה אבל מושקעת?
ואפשר גם להכין או להזמין ארוחה שווה. רק שארוחה משותפת מזמינה דיבורים, ואולי זה פחות יתאים לך עכשיו...
שנקרא So do you. זה משחק שאלות קליל כזה, גם אנשים שלא אוהבים בדרך כלל דברים כאלו של שאלות על עצמך וכו' המליצו לי עליו.
יש גם משחק שנקרא Link, של אותה חברה.
את רק צריכה לקנות, לא להכין כלום.
ואולי זה יביא קצת קלילות וחיבור שחסר לכם❤️
גם לי ולבעלי יש יום נישואים ויש לנו רק שעתיים בייביסיטר. לא רוצה לצאת למסעדה רוצה משהו יותר מקרב. חשבתי סתם לקחת אוכל בטייק אוויי ולשבת באוטו ולדבר.
יש לכן עוד רעיונות?
אז שיהיה כבר במקום שאפשר לאכול בו בצורה נורמלית
יש מסעדות יותר שקטות
לקחת את הרכב לאיזה מקום מבודד ממש, בקיץ היינו באים ליד הים, זה כיף, לא תלויים במלצרים, אווירה יותר אינטימית, יותר נפתחים בשיחה.
לקחנו את האוכל לטיילת בים אם יש לך ים קרוב או חורשה אבל זה תלוי במזג אוויר גם
גם רכב הולך לנו בטוב
לא אוהבים מסעדות
אמנם שאני גם נהנת במסעדה אבל לבעלי זה עינוי ממש
ובכלל מקומות סגורים או עם אנשים נוספים
בכלל כל החורף עושה לו דיכאון הוא אוהב בחוץ אז קשה לנו למצוא מקומות לבילוי בחורף
אם יש למישהי רעיון חוץ מ-רכב
יהיה נחמד לגוון
אם הבנתי נכון.. רוצה לחגוג אבל בלי דברים מורכבים ובלי יותר מידי השקעה ובלי לדבר עומק.
כן?
אז אולי יצירה משותפת? אנחנו פעם צבענו קנבסים והיה ממש כיף.
או משחק קופסא כמו שם קוד או סיכון..
אפשר לעשות תחרות של מאסטר שף בינכם.
וואי הלוואי שזה דווקא יפתח משהו טוב ביניכם. יודעת מהחוויה שלי- אצלנו - שלפעמים לא לדבר אלא דווקא לעשות משהו כיף ביחד לא דווקא ממוקד לזוגיות- פותח משהו כיף ומחבר בינינו...
בהצלחה יקרה, בע'ה שיפתח הלב לטוב!! מזל טוב ליום הנישואים 🍀
ולדעת שלא יהיה כלום ביננו. שאני אוויר, כלום ושום דבר בשבילו. נמאס לי שהליל טבילה בשבילי זה היום הכי עצוב בחודש. נמאס לי שהתקופה שאנחנו מותרים זה הזמן של הכי הרבה עצבות על מה שיכל להיות ואיננו. נמאס לי שהלב שלי מזרים כאב וצער לגוף במקום דם שמחייה אותי.
נמאס לי להיות כבויה. עצובה. בודדה בזוגיות העלובה הזו.
קשה לי מאוד ולא רואים את הסוף לתקופה החשוכה הזאת.
כל יום הלב שלי נשרף מחדש וליל טבילה מבחינתי זה טריגר רציני.
כואב לי כשמחמיאים לי על המראה שלי, הלב שלי מתכווץ כי רק בעלי לא רואהאת זה ולא עושה עם זה כלום. אז התגובה שלי למחמאות זה רק דמעות לא נשלטות.
כואב לי והנפש שלי פצועה. וזה ככה כבר המון המון זמן. אנחנו בטיפול אבל אין תוצאות בנתיים. רק דיבורים, חרבות וסכינים שמפלחים את ליבי שבוכה.
היי לכן,
אנחנו חוגגים חלאקה לילד ברוך השם!!
מחפשת בנרות מצנח לילד שהבני דודים יוכלו לשמח אותו ולרקוד..
בניתי שאקח מהגן אבל היא לא מוציאה מהגן 
איך אני יכולה למצוא מצנח מהיום למחר?
באזור המרכז..
ואם יש לכן עוד רעיונות חינמיים או זולים להפעיל את הילדים שיגרמו לילד החלאקה לשמוח- ממש אשמח לשמוע..
(לא יצירות ודברים מלכלכים..לא מתאים לקונספט )
או משקפיים/ קשתות, עם או בלי אורות. ילדים אוהבים לרקוד עם זה.
אפשר גם לקנות 'מעודדות' (מקל עם חוטים נוצצים) או כלי נגינה פשוטים בסטוק (קשקשנים כאלו מרעישים).
גמחים של אביזרים לשמחות ,יש להם עוד הרבה דברים חוץ ממצנח:
03-6194625 -סרולוביץ
03-6190394-פרנקל
בעיתון ’’כח הפרסום’’, יש שם הרבה פעמים פרסומות על השכרת מתנפחים וכאלה, אולי יהיה גם מצנח.
יש את גליונות העיתון באתר שלהם, כנסי ותפתחי את הגיליון האחרון פשוט.
לעשות רכבת והוא הקטר.
אבל בגיל הזה באמת ילדים נהנים מיום ההולדת גם בלי אביזרים- העיקר שיש עוגה. ומתנה זה ממש מרגש.
גיליתי עכשיו שכל הפה שלו לבן לבן והוא קצת לא רגוע אבל לא יודעת אם קשור לזה
וגם בהנקה כואב לי
הפטמה קצת לבנה
אמאלה מה אני עושה עכשיו עד יום ראשון??
פטריון לך (לנקות לפני ההנקה)
דקטרין אורל ג'ל לו
זה ממש עוזר!
לא מכירה משהו אחר..
תרגישו טוב🙏
אבל ממשיכה את הטיפול עוד כמה ימים שלא יחזור
אצלי ממש כואב לי בפטמה 😵
כבר אין שם פטריה אבל המקום נהיה רגיש מאוד
מה עוזר לזה להחלים?
אבל הגיוני שיש לך סדקים ולסדקים עוזר נורסיקר.
בכל מקרה זו חבילת הנקה..
תנסי לשמור על האיזור מאוורר משאריות חלב שלא תחזור הפטריה.
אצלי היה בלי שום תסמין נראה לעין חוץ מכאב...
הייתי ממשיכה עם המשחה