פורום הריון ולידה (עמוד 498)

אני הסתובבתי עם התמרמרות הרבה זמן ופשוט פעם אחת ישבתי, הסברתי מהה קשה לי (שהוא לא אוכל ממה שהבנתי וזה מתסכל ממש) ואיך אני מרגישה עם זה .... וגם ביקשתי שיגיד לי איזה סוגי אוכל הוא אוהב ומה בדיוק.

ישבתי עם דף ועט וכתבתי את כל הסוגים שהוא אמר , חלק גם אני העליתי רעיונות ואם הוא שיתף פעולה ואמר שהוא אוהב את זה , הכנסתי לרשימה.

וזה מה שאני מרכיבה לארוחות יומיום.

אחרת זה מועך את הירק/פרי

ואומר לי בכנות "אם את לא מסוגלת הכל טוב לא צריך אני אעשה לבד"

ואני נשארת בתחושת החוסר מסוגלות כי וואלה באמת קשה לי לחתוך בצורה מסוימת והוא פשוט רואה את זה כאי יציאה מאיזור הנוחות שלי

ואני כבר לא יודעת מי צודק

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ב באב תשפ"ד 9:35

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ב באב תשפ"ד 9:30

לא נעים לומר

זה נשמע כבר קצת סוג של פינוק,

ואפשר להתבגר ולהתגבר על זה

לאט לאט

כשיש מודעות

אפשר להביא את עצמינו לאן שאנחנו רוֹצות

ולא להיות מוּבלות על ידי ריצוי של מישהו אחר.

כדי שתהני בזוגיות שלך

קודם כל את!

הרצון שלך צריך להיות שמח ומרוצה!

ואז יהיה לך יותר מקום לנשימה, להסתכל סביבך, לראות מה הפנימיות של הטוב שיש לך, להיזכר מה גרם לך לִרצות להתחתן דווקא איתו ... ואז יותר כיף ונעים לִרְצוֹת לתת למישהו אחר.

מחדדת

נשמע שמשהו חסר לך וזה גורר חוסר סיפוק וכל מה שמוביל לעצבות ותסכול.

כדי שייווצר שינוי צריך קודם להבין מה קורה  פה , ואז לראות איך לתווך את זה בעדינות לבן הזוג כדי שהוא יבין מה קשה לך ויבוא לקראתך וזה יעזור בסוף לשניכם להגיע למקום טוב בזוגיות וממילא במשפחה.

בהצלחה ממש!

זמן אתם נשואים וכמה ילדים וכו',

אבל את יודעת מן הסתם שחודשיים אחרי לידה זה בדרך כלל לא זמן שיש בו חשק, נכון?

והאמת שזה גם לא ממש זמן לבישולים מורכבים.

לגבי העניין שבעלך אמר שאם האוכל לא לטעמו עדיף שלא תבשלי לו בכלל, זה באמת עניין בעייתי. זה ממש יכול לגרור גלגל קסמים שלילי כזה שהרצון לתת אחד לשני הולך ומתמעט.

האם את חושבת שאתם יכולים לשבת ולדבר על הנושא הזה? להסביר לו איך ההתנהגות הזו משפיעה עלייך?

נשמע ככה. פשוט תנשמי וקחי את הזמן להתחזק.

תמצאי דברים ביום יום שימלאו אותך,ישמחו אותך ולאט לאט החשק לחיים והאנרגיה יחזרו, לאישות, לבישולים וכו'.

בסוף הדברים יבואו למקומם. הלידה במיוחד ראשונה מערערת את הכל.  גם הבעל מרגיש במקום שני אחרי תינוק, סוג ב'. לוקח זמן, אבל הדברים מסתדרים בסוף.

הבעיות האלו מלוות אותנו הרבה זמן אבל אחרי הלידה מן הסתם מחמיר

תודה על התשובכ

השם נשמע גרוע, אבל הספר באמת טוב.

מדבר על הכל, גם על עניין של אישות. בעיקר מלמד איך ואיפה לשחרר שליטה בלי ביקורת עצמית, בלי תסכול וכעס על הצד השני. איך להגיע למקום חזק בזוגיות ובכלל בחיים ולתת בתוך זוגיות מתוך שמחה וחשק להטיב לשני בלי לגמור לעצמך את הסוללה.מנסיון, זה עבודה לדעת לשחרר שליטה, להקשיב לעצמך, עדיין עובדת על זה מלא והספר האיר לי הרבה נקודות.

הוא טרוד באיזה אופן את חותכת את הירקות- לדעתי זו חוצפה, שיגיד תודה שאת מבשלת כשאת מותשת ואם הוא רוצה לבשל לבד, שיציע את זה כעזרה ולא כהתמרמרות.

לא פרטת עוד, אבל נשמע ממה שכתבת שההתנהלות שלו לא נותנת כוח אלא לוקחת, לכן הגיוני שאת לא נמשכת אליו. לא בטוח שאת צריכה טיפול, אולי הבעיה רק בו שהוא אינו תומך ואולי לא.

אפשר לשקף לו שההתנהלות שלו מתישה, אבל לדעתי כדאי להתחיל בשמירה על הכוחות שלך, לתת זמן לעצמך, לצבור כוחות, לעשות דברים שאת אוהבת, להרגיש אישה טובה בלי אישור מהבעל, ואולי לעשות הפסקה עם הבישולים בשבילו, לא כדאי לבזבז כולות כדי לקבל כפיות טובה.

את חודשיים אחרי לידה, ממש לא הזמן לשבת לעשות חיתוך מדויק לירקות ופירות

תעבירי אליו את המשימה

לא בכעס או תסכול, פשוט כי הוא לא ילד. הוא גבר בוגר, אבא לילדים, נשוי, בעל משפחה, שיכול לעשות את זה עבור עצמו

בשלב בו את נמצאת - את צריכה לקבל ממנו עזרה בבית ולא להיות מתוסכלת מזה שלא חתכת את הפירות והירקות כמו שהוא אהב והוא התבאס.

אם הוא אומר לך לא לעשות אז אל תעשי באמת

וזה לא תחושת חוסר מסוגלות, זה אומר שאת מבינה שיש דברים שהוא עושה טוב יותר והכל בסדר, מזל שיש אותו כדי להכין לעצמו ולחסוך לעצמך

הכנת אוכל היא לא עיסוק בלעדי לאישה. להרות, ללדת ילדים, להיניק לפעמים - זה כן שייך בבלעדיות לאישה. אבל הכנת אוכל בהחלט יכולה להיות התפקיד של האיש בבית, בטח אם האישה חודשיים אחרי לידה, וזה לא מוריד כלום מערכה. אז אם הוא אומר שיכין בעצמו את האוכל, תקפצי לגמרי על המציאה.

יכול להיות שבעלך צריך ללמוד כמו דברים בהתנהלות הזוגית, אבל נשמע שבאמת את זקוקה להעצמה עצמית (וזה הגיוני שהכול עדיין מטולטל אצלך, כי את זמן קצר אחרי לידה), ואם את מסוגלת ללכת לטיפול בשביל זה, ולפתוח שם הכול בפירוט כדי לקבל כוח וכלים - זה יהיה מבורך... כי תראי שאת שווה מעצם היותך, ולא בזכות הדברים שאת עושה או לא עושה ❤️❤️❤️

בהצלחה, יקרה!

אם כי כיום אולי יש מכונים יותר זולים שמשתמשים בדיוק באותם מכשירים..

אני כבר לא זוכרת איזה מכשיר היה אצלי

אולי משהו בשם קנדלה? לא זוכרת 

סדרה של 10 טיפולים בחבילה

פלוס 2 טיפולים שהוספתי עם הזמן

כיום כמעט עשור אחרי

כמעט לידה שנייה

אחרי גם פעם אחת טיפולי פוריות עם מלא הורמונים שידוע שמגבירים צמיחת שיער - ב''ה במפשעה לא חזר (לעומת זאת בית שחי לצערי כן חזר אז לא ברור מה הקטע)..

מעולה

כדאי לך אולי לבדוק 

ואז עובדים בתור מזכירה מהבית לכל מיני עסקים קטנים

אם מזכירות מעניינת אותך לא תמיד מחפשים ידע מראש למעט אקסל, מחשבים ויחסי אנוש אולי במוסדות החינוך שאת אומרת שיש הרבה ירצו...

עוד משהו, יש תחום שמעניין אותך? את אוהבת? טובה בו?

איפור/אפיה/סידור פירות/ וכו וכו

תבדקי את התחום של בקרת איכות.

בחלק מהמקומות אפשר להיכנס בלי תואר או תעודה, ויש כל מיני תחומים.

ובלי קשר, אני חושבת שעדיף להתחיל במקום שאת לא רוצה ולחפש עבודה אחרת תוך כדי עבודה. בהנחה שחייבים את הכסף.

למשל סייעת אישית במשרה חלקית.

מוכרת בחנות.

מזכירות

אבל זה לא אומר שאת לא מבייצת עכשיו...

אלא אם גם לא ראה שום זקיק מוביל... 

והרופאה אמרה לי אמרה שזה לחודש בערך..

אבל לא יודעת מה ראו אצלך

של נשים וגברים בנפרד לשאלות ביעוץ, רק בעלי מקצוע רשאים לענות..

ויש להם קווים לייעוץ והתאמת אנשי מקצוע במחירים מסובסדים בכל רחבי הארץ.

קורסים למינהם בתשלום סמלי.. וכו

היא עושה גם הדרכות פרטניות.

אני מאוד אוהבת את איך שהיא מדברת על דברים ובכלל כל הגישה שלה מאוד מתאימה לי

נשמע שאת פשוט צריכה איזה אוורור דחוף

יש לך אפשרות לצאת לאיזה לילה 2 רק עם בעלך?

נשמע באמת לא פשוט המעבר, ועוד בחופש, ואחרי שגם לילדים היתה תקופה מאתגרת. גם רק אחד מהדברים זה כבר אתגר, כל שכן שהכל יחד זה ממש לא קל. אז מצטרפת לתפילות שלך, ותזכרי שהתנהגות של אחרים והמציאות בכלל הן לא בשליטתך - רק התגובות שלך והמעשים שלך!

(כך שגם אם הם רבים, מלכלכים, או כל דבר שגורם לנו לאבד עשתונות, זה לא מעיד עלייך כאמא או כאדם. כשמראש לא מרגישים שזה היה אמור להיות לגמרי אחרת, וזו האחריות (=אשמה) שלנו אם יש ריבים / בלאגן / צעקות / ועוד..., גם פחות מרגישים חסרי אונים.)

אני חייבת גם לומר שזה שהילד מיוזמתו(!) ניקה והתנצל זה ממש מעורר התפעלות! הוא נשמע ילד מתוק מתוק (בתקופה לא קלה עבורו..)

התנהגות מאוד בוגרת!!!

לדעתי רק לשבח אותו על התיקון שהוא תיקן,

ולא להתרכז בהתנהגות הלא טובה.

לא נראה לי שכדאי לתת לאחות את הרופניים שהוא כנראה כל כך אוהב...

שימי לב שגם את מבקשת פה מאתינו- תגידו לי שיש לי אפשרות לתקן. צעקתי. איבדתי את זה מול הילדים. אני חסרת סבלנות אליהם לאחרונה.

תגידו לי שאפשר לתקן...

והמתוק שלך גם פגם... אבל גם תיקן!

נראה לי שגם את וגם הילדים צריכים מבט חומל יותר.

הבנה שכשאמא לא נוכחת כרגיל בבית- זה מדאיג את הילדים. הם במתח. הם בסטרס.

וכנראה שהסטרס הזה מצא לו פורקן היום... וזה בסדר. זה טבעי, בהתחשב בנסיבות של הבית שלכם.

אוגוסט גם ככה קשוח לכולנו.

קחי לך זמן לבד עם עצמך אבל בקטע של פינוק.

אני בטוחה שזה יעזור לך להסתכל אחרת

אהבת אם שלא תלויה בדבר..

אז לא הייתי נלחמת עכשיו על המחשבות.

זאת את וככה את מרגישה. אחרי הלידה תאהבי את הילדה והיא תהיה יקרה לך.

תתמקדי עכשיו בהכנה ללידה רגועה,

אם עושה לך טוב לעשות סדר בבית

או סתם לרבוץ בספה כי גם אין לך כח לזוז

אני ילדתי לפני 3 חודשים בן חמישי, ואין לי בנות

ברור שהיתה לי אכזבה כאשר הבנתי שזה עוד בן.

באיזשהו שלב התגברתי על האכזבה הזאת ועדיין עלו לי כל מיני מחשבות מידי פעם

אחרי הלידה.. אי אפשר לתאר איך הכל הכל הכל עבר לי בשניה שראיתי אותו

והוא אהוב עלי כמו לא יודעת מה. אני מאושרת עד אין סוף ולא יכולה לדמיין בת במקומו.

ומרובת אושר לא באלי בכלל לחשוב על בנות עכשיו. טוב לנו ממש ככה

ואני אולי דמיינתי שיהיה יותר טוב עם בת

אבל ה' יודע מה הכי טוב לנו..

קראתי אותך,

האמת, גם אצלנו בן יחיד ועוד 3 בנות...  הוא ממש רוצה אח וגם אבא שלו. גם אני אשמח לעוד בן שיהיה בשבילו לאח, אבל אשמח גם אם תיוולד בת. העיקר שנצא בריאים, התינוק/ת ואני מביהח.. ככה אומרת לעצמי כל הזמן

וזה מה שמחזק אותי.. שברוך ה' אני בהריון, אני לא יודעת מה מין העובר עדיין, אבל ברוך ה' על ההיריון, על הבריאות, ושנזכה באמת לצאת בידיים מלאות מבית החולים.

מאחלת גם לך לשמוח בבת החדשה שתצטרף 🤗

ברגע שהיא תצא מאמינה שאת תתרגשי ותשמחי😍

בשרי יש את זרד, מכין אוכל בשפע ומחירים מעולים

חלבי יש את הדרה

אז חיבוקק!!

והכללל עובר, הרגע קמתי ליום חדש ומקסיםםם!! (עם בחילות…)

תפנקי את עצמךבמשו, זהגם מה שאני עשיתי אתמול

בהצלחה!!

רוצה לעשות עם הילדים משו כיף

אבל אין לי כח לבד

לחגוג לבד זה באמת לא כיף ולא מעניין

מה הסיכוי שהוא איכשהו כן יבוא איתך?

לפעמים אין כח לצאת. בסוף היציאה מרעננת וחוזרים עם כוחות.

הייתי צריכה את זה.. וכן, חזרתי עם כוחות מחודשים

אבל בא לי לישון אותם חחח

איזה תסכול

קודם כל מצדיעה לכם!!

יש סיכוי לבייביסיטר אולי שתסכים לשמור עליה בתשלום ללילה או לכל הזמן הזה? 

אוף אוף אוף אוף

אחד הדברים הכי מעצבים שיש בעולם!!!!!😭😭😭😭

אולי אחות או גיסה? מישהו אחר? חברה שכנה שהילדה מכירה?

אתם ממש חייבים את הנופש הזה😭😭

בעקרון אחיות גיסות וכו' כולן עם ילדים ב''ה ולא רוצה להדביק את הקטנים שלהם...

כרגע הצלחתי לדחות את הצימר למחר ואני כולי תפילה שעד מחר היא תבריא🙏🙏

אוף הלוואי הלוואי הלוואיייי

קמה היום שמחה, בריאה ומאושרת😍

בע''ה קצת שינויים בתכניות אבל נזכה לזמן זוגי שקט עד שבת😄

ברבי עקיבא יש חנות עם מלא עודפים בזאר כזה קוראים לו בזאר ךב העיר ויש לידו גם את פינת הזול

מוכרים שם ממש יפות כל מיני סגנונות

ב40 שח לי החזיקו לרב עונה שלימה

ויש גם ברחוב שלמה המלך חנןת נעליים שיש שם ממש מציאות

בגאולה

זול והרב איכותי

בקניון רמות, יש גם בבית שמש.

נראה לי מתחיל מ100 ₪ למידה כזו.

לא מגיעה בקרוב לבני ברק וההמלצות של ירושלים אני יברר

ממש רציתי קניה באינטרנט.. הרבה יותר נח לי

@שושנושי קניתי פעם בקידישיק וכל הגיזרות שם צרות ממש, לא שאני צריכה רחב במיוחד אבל זה היה צר ממש

לידר לא בדקתי..

@חושבת4321 תודה על הרעיון של נקסט, רציתי משהו שיגיע ב4-5 ימים הקרובים אבל אני אבדוק שם בכל זאת 

כי הבן שלי גם צריך גזרה רחבה

לא ידעתי שבקידישיק צר

חסכת לי התרוצצויות וניסיונות

תודה על העדכון!!!

(לא ככ קיים באתר אבל קיים בחנויות בירושלים)

אני לא יודעת באיזה אזור הפותחת גרה

אם באזור ירושלים יכולה לכוון לחנויות שכבר יש סיילים ככה שמדובר בעלות של 100 ךנעל קייצית שבתית (קיץ הכוונה שיש 2 חורים קטנים ליד השרוכים.. לא סנדלים פתוחות)

תחילת שבוע הבא ניסע אולי אני אקפוץ לקניון רמות/סנטר וואן ונבדוק אם יש משהו

תודה🙏🏼

בקומה התחתונה

סנטר וואן אני לא מכירה שם חנות של נעלי ילדים 

אשמח שתענו.

תודה

כמו ד"ר חנה קטן. כנראה שהיא תוכל לעזור.

בהצלחה!

כרופא בקופה - הוא אנושי ברמות על

ומקצועי מאד

הכי עבד אבל גם זה חלקית

השאר נראה לי עבר עם הזמן אבל לא בטוחה😞

שביל באמצא, ו-2 קוקיות 

או מה שיותר יעיל- 2 קוקיות אבל לא מכל השיער, ואז לאסוף לקוקו אחד

בלי שיצאו ממנו שיירות, צריך שיער ממש ארוך.

ממליצה לאסוף ל-2 קוקיות קטנות, ואז לחבר אותן. זה תופס את השיער הרבה יותר טוב.

אצל הבת שלי בגיל הזה היה הכי טוב לאסוף חצי שיער לקוקו בצד, ואז לחבר לשאר השיער באמצע.

בן שנתיים עם שיער להתעלף, ברמה שאנשים עוצרים אותי ברחוב ושואלים מאיפה ככה

אם אני רוצה שלא יהיה לו בעיניים תופסת עם סיכת סבתא את המקדימה בצורה שלא רואים את הסיכה

לך יש בת אז סיכה יפות וקטנות יכולות לעשות את העבודה אפילו יותר טוב

אם את רוצה קוקו אז זה יהיה תמיד אחרי אמבטיה אחרי שאני מסרקת מותחת לקוקו או קוקס ואז שמה לא הרבה קרם או מרכך שמהדק את השיער

הוא ישן ככה ובבוקר מוסיפה עוד טיפה מרכך

אפשר גם לאסוף באמצע היום אבל זה פשוט יפה לטעמי כי השיער קןפץ...

בכל מקרה תהני מיזה תלתלים זה ממהמםם!!

לא יודעת איך עוד שנה ניפרד מיזה😥

במיוחד תלתלים!! אבל זה סתם, מהילד תמשיכי להנות מלאאאא

תודה לך

עכשיו אני זוכרת שפעם אחותי עשתה לה את זה ובאמת עבד

תודה!

אני מרססת ספריי סרקל - מניחה שלא יהיה לך בדיוק

בכולופן - אני אוהבת שזה תרסיס, נראה לי יותר עדין מקרם שיער

מברישה טוב טוב עם מברשת שיער

עם מסרק - עושה שביל על החלק הקדמי של השיער, ואוספת כל צד לקוקיה

כלומר זה שתי קוקיות, אבל לא מכל השיער, אלא רק מהחלק הקדמי

מברישה שוב מאחורה ואם צריך מוסיפה קצת ספריי סרקל

נשמע פרודצורה, בפועל אחרי שמתרגלים זה ממש שתי דקות

לדעתי נראה ממש מתוק וממש מסודר

בשבתות או אירועים חגיגיים - מסרקת טוב, מרססת סרקל - ככה התלתלים נשמרים טוב לאורך זמן

ושמה לה סרט

זה לא ספריי חזק של תסרוקות או משהו כזה

ממש לא!

זה ספריי של קצת לחות + רוזמרין

משהו שמתאים לשימוש יומיומי

בהצלחה!

של מוסטלה נראה לך יעבוד…

כי בכל אופן אקנה לבייבי בעז״ה את כל הערכה אולי אקנה מעכשיו ושהיא תשתמש בספריי?

ממש לא הייתי שמה ג'ל בגיל כזה...

יש את הספריי של סרקל

יש אצלינו אחד מיועד לילדים וטבעי 100%

בכל זאת בעייתי?

אלא עצם הרעיון, שילדה בת שנתיים (פיצית! עוד בקושי עם מילה פה ושם) צריכה להעזר בחומרים כדי שהשיער שלה יעמוד.. למה?

זה חינני ככ הבלאגן המתוק הזה, לא אוהבת שמכניסים ילדים לתבניות מערביות של סדר, ציפיות מהגוף וכו.

את המתולתלת שלי שלחתי לגן עם שיער אסוף כמו שהציעו פה- שביל באמצע, קוקיות בצדדים ומאחור עוד קוקו זה מהמם לה. וכשאין ילדים בסביבה אז רק קשת זה ממש מושלם.

התלתלים שלה קופצים וזה חינני ומתוק

זה כנראה גם עניין תרבותי…

כל הילדים גם ילדים לפני חלאקה הולכים פה עם ג׳ל……

כשאני חושבת על זה עדיין זה נשמע לי צורך לסדר ולתקתק את הילד, בטח זה גם בלבוש ובהנעלה.

מראה מתוקתק כזה

זה מפריע לי כי ילדים הם דבר חיוני, אנרגטי, זז ושמח

למה לקבע אותם? מבינה למה אני מתכוונת?

תני לתלתלים היפים שלה להתפזר עם קשת כשאפשר, ממילא היא תגדל ומתולתלות לרוב אוספות שיער ארוך

זו ההזדמנות שלה.. 

הכי יפהההה

אבל לילדה מאד מפריע, והיא מורידה את הקשת ומנסה להחזיר אבלכמובן שהתלתלים בורחים לה חח

ממש לא בשביל לסדר ולקבע… זה כי לאנח לה וזה הכי חשוב שלא יהיה לה בתוך העיניים

תודה לך