היי, מי פה מעורה בענייני שכירות?
נתקלנו כבר בכמה בעלי דירות שמכניסים לחוזה גם את העניין של שטר חוב - בצירוף חתימה של 2 ערבים, וגם ערבות בנקאית או צ'ק בנקאי.
זה מקובל? (מדובר על עשרות אלפי שקלים). נראה לנו מוגזם.
תודה
היי, מי פה מעורה בענייני שכירות?
נתקלנו כבר בכמה בעלי דירות שמכניסים לחוזה גם את העניין של שטר חוב - בצירוף חתימה של 2 ערבים, וגם ערבות בנקאית או צ'ק בנקאי.
זה מקובל? (מדובר על עשרות אלפי שקלים). נראה לנו מוגזם.
תודה
אנחנו החתמנו את השוכרים שלנו על ערבות (הם הביאו את ההורים שלהם).
וגם קיבלנו מהם צ'ק ביטחון על סכום מסוים.
ככה הבנו שמקובל, גם אנחנו חתומים ככה מול בעל הדירה שאנחנו שוכרים ממנו.
ממה שהבנתי, ההבדל בין צ'ק ביטחון לצ'ק בנקאי זה שצ'ק ביטחון הוא צ'ק שעל פניו יכול להיות גם בלי כיסוי, כלומר אף אחד לא מתחייב שאכן, במקרה הצורך, בעלי הדירה יקבלו את הסכום שמצויין על גבי הצ'ק הזה. צ'ק בנקאי, לעומת זאת, זה צ'ק דרך הבנק- הבנק כאילו שומר בצד את הסכום עליו אנחנו מתחייבים, ובכל תקופת השכירות אנחנו לא יכולים להשתמש בכסף הזה. בנוסף, אנחנו צריכים לשלם עמלה שנתית על הסיפור הזה.
ולא נתקלתי בדרישה כזו עד היום ואנחנו כבר עברנו כמה וכמה דירות בשכירות.
אולי שווה לבדוק עם איזה עו"ד? בהצלחה!
העו"ד פסל את הרעיון אבל בעלי הדירה מתעקשים.. ואנחנו מאוד רוצים את הדירה =\ מבאס נורא
אבל אנחנו כן החתמנו 2 ערבים (אנחנו השוכרים), וכל שנה אנחנו מביאים מראש 12 צ'קים חתומים בהתאם לחודשים.
בכל חודש משלמים מזומן ובעל הדירה מביא לנו את הצ'ק בחזרה
אז זה לא אמור להגיע לעשרות אלפי שקלים.
לדעתי אופציה עדיפה זה להעביר למשכיר את הסכום שהוא רוצה כערבות ושהוא יפקיד את הסכום בפקדון שנתי או בקרן כספית בתום השנה הוא מתחייב להחזיר את הסכום עם הריבית. ככה הסכום גם נגיש לו, גם לא משלמים עמלה ומרוויחים גם קצת ריבית על הדרך.
הקטע של ערבים לגיטימי אם ההכנסות שלכם נמוכות ביחס לגובה השכירות אם זה לא המצב לדעתי זה מוגזם.
ניסינו לשנות מול בעל הבית לצ'ק רגיל אבל הוא התעקש על בנקאי. אם אני זוכרת נכון הצ'ק הבנקאי הוא על 12,000 בערך.. אני פשוט בחרתי להסתכל על כעל כסף שסגרתי בצד ואין לי יכולת להשתמש בו עכשיו.
ואחרי סיפורים שהיו פה בפורום על שוכרים שלא שילמו כבר שנה וכו' לגמרי מבינה את בעל הבית שמכסה את עצמו מכל כיוון ככה שאם אנחנו לא נשלם יוכל גם לפרוע את הצ'ק (והוא לא יחזור, זה ההבדל בין צ'ק בנקאי לרגיל. כי הבנק כבר שם את הכסף בצד ברגע שביקשנו את הצ'ק הזה) וגם לדרוש מההורים שלנו לשלם במקרה הצורך.
ולא ביקשנו צ'ק בנקאי
נשמע לי דרישה ממש מוגזמת.
אבל לא יודעת אם זה עוזר לך שאני חושבת שזה מוגזם...
אולי זה תלוי אזור?
אנחנו נעזרנו בחברות תיווך שמחפשות שוכרים והמקובל פה הוא שמבקשים מהשוכרים המיועדים להראות תלושי שכר, לתת צ'קים 12 חודשים קדימה+צ'ק ביטחון (שלפעמים מבקשים שיהיה של מישהו אחר כמו ההורים למשל).
מאד מבינה את הצד שלו שרוצה להבטיח לעצמו את התשלום.
ובשבילי זה לא אכפת לי, כי אני יודעת שאשלם הכל ובזמן ואז הוא לא ישתמש בצ'ק הבנקאי ו/או בערבות.
עורכת-
עכשיו אני רואה שכתבת משהו על עמלה על הצ'ק. אז לא.. פשוט נתנו לו צ'ק עם חתימה והכל על סך של 3 חודשי שכירות.
אחרי שתי מנות של ציטוטק.
בביקורת הרופאה אמרה שיקח שבוע-שבועיים עד סיום הדימום. אחרי 3 ימים הפסיק, התלהבתי, עשיתי הפסק ובדיקה ראשונה של שבעה נקיים, ואז חזר הדימוםםםםם. מה זה השטויות האלה???
הגיוני שיש ככה הפסקה ופתאום חוזר?
ובאמת זה לוקח כל כך הרבה זמן?
אבל הייתי בשלב מתקדם בהריון.
גם חוויתי כמוך, התנסיתי ואחרי 3 ימים הדימום חזר, זוכרת את התסכול שעשיתי 3 פעמים הפסק טהרה עד שהצלחתי עד הסוף.
מאחלת כוחות!
בציטוטק אין זבנג וגמרנו
אבל כן יכולה לנחם אותך שאחרי הפלה בדכ יותר פוריים מתמיד
שלקח לי כמו שהרופאה אמרה לך
לא התנסיתי בציטוטק
אבל כן בהפלות טבעי וגרידות
שוב השרשור נפתח קצת באיחור, אבל אולי בכל זאת מספיק ללמוד משהו על הפרדה.
מוזמנות לשתף במחשבה, לימוד, שאלה או תובנה מהפרשה...
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
בפרשה שלנו מופיע הציווי על הכהנים לברך אותנו באהבה: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
הברכה הזו היא מאז חלק מאוצר המילים היהודי.
במילים האלו הכהנים מברכים אותנו בבית הכנסת בכל חזרת הש"ץ (אצל האשכנזים נהגו שבחו"ל זה רק ביו"ט, אז זה היה מעמד מיוחד ומרגש. פה בארץ אנחנו זוכים לקבל את הברכה הזו בכל תפילה, גם בימות החול).
במילים האלו ההורים מברכים את ילדיהם בליל שבת.
והמילים האלו הן גם הטקסט היהודי הקדום ביותר שהופיע בממצאים ארכיאולוגיים - בירושלים נמצאו לוחיות כסף שמתוארכות לימי הבית הראשון, שעליהם היה כתוב נוסח ברכת כהנים.
בשיעור של הרב ראובן ששון לפרשת בחוקותי, הוא הקביל בין פסוקי הברכה שבתחילת הפרשה, לבין פסוקי ברכת ברכת כהנים, והסביר שבעצם הפסוקים האלו מתארים את השלבים שאנחנו עוברים בתהליך הגאולה.
השלב הראשון הוא 'יברכך ה' וישמרך'. מדובר פה על ברכה בתחום הגשמי. עדיין לא מוזכרים 'פני ה'', אפשר בשלב הזה לפספס שהקב"ה הוא זה שנותן לנו את הברכה.
החלק הזה של הברכה מקביל לתחילת הברכות שבפרשת בחוקותי:
"וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃ וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃"
בשלב הבא, או הפסוק הבא - 'יאר ה' פניו אליך ויחונך' (שבעז"ה אנחנו עומדים בפתחו…) הקב"ה מאיר לנו את פניו, כבר יש גילוי שכינה בתוכנו, ואנחנו עוברים לשלב שבו יש הכרה של עמ"י בכך שהקב"ה איתנו.
זה מקביל להמשך הברכות, בהן הקב"ה פונה אלינו, ומשכין שכינתו בתוכנו:
"וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃ וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃ וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃"
ובשלב הסופי, בגאולה השלמה בעז"ה - 'ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום' - הקב"ה נושא אלינו את פניו. 'לשאת' זה להרים - הקב"ה מרים את פניו כלפינו. מדובר פה על יחס מיוחד של הקב"ה אלינו, הוא כבר לא בא אלינו מלמעלה, אלא יש פה יחס קרוב ואינטימי, של הדוד והרעיה שמתייחדים יחד, שהקב"ה מתהלך בתוכנו ממש כאילו הוא אחד מאיתנו.
"וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽא-לֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃"
שנזכה בעז"ה לחזות בכל שלבי הברכה בעינינו!
שבת שלום!
לפני שבוע וחצי
לידה מדהימה ותינוק מהמם ומתוק בלי עין הרע
לצערי ההנקה לא הלכה ואני מביאה לו מטרנה
יודעת שאמורים להביא 60 בכל ארוחה אבל אני רואה עליו שמבקש עוד הרבה פעמים.
יודעת להבחין בין סוגי בכי שונים ורואה שזה מרעב. מכניס ידיים, מחפש כזה עם הפה
וכשאני מביאה לו עוד הוא ממש אוכל בתאבון
ואולי זה הגיוני כי הוא נולד מעל 4 קילו..?
אז אני מביאה לו כמה שהוא דורש ובשבת הוא הקיא. המוהל אמר בברית שיכול להיות שהוא יקיא קצת בגלל היין, אז עברו כבר יומיים מהברית, הייתן דואגות?
וגם שמנו לב שהיציאות שלו נהיו פחות רכות ומימיות ממקודם, זה תקין?
קודם שילבתי הנקה ובימים האחרונים הפסקתי אז יש מצב שזה בגלל זה?
למרות שהבת שלי גם היתה על מטרנה וזכור לי דווקא שהיו לה יציאות רכות
את כבר לגמרי יכולה להביא יותר..
במיוחד שנולד גדול יחסית.
הבן שלי בגיל הזה אם לא טועה כבר אכל 90 מל (90 מל מטרנה בלילות ו 120 חלב שאוב. זוכרת ממש ככה בוודאות כי בברית הכנתי מנות של 1.5 כפות זוכרת את ההיסטריה בהשגת כף של 30 מל חחח ושאוב - אלה המנות שהכנתי לו..)
לגבי יציאות אין לי מושג.
המון מזל טוב
התאוששות קלה.מלא נחת
ואז אוכל יותר מדי כי לוקח זמן להרגיש את השובע ואז הוא מקיא את מה שאין מקום.
תנסי להאכיל אותו לאט יחסית - לתת לו את הכמות שהוא מבקש, אבל עם הפסקות קטנות של שניה-שתיים כל כמה לגימות. ככה אם הוא לא צריך את הכל הוא יפסיק באמצע.
לא אמור להיות קשר ליציאות, זה סבבה שלא נוזלי.
לבן שלי הייתי עושה בערך באמצע הבקבוק גרפס
ואז המשכנו
גם - האכלה תומכת הנקה
שהילד יותר זקוף
ככה האוכל לא נכנס לו לפה בלי שליטה (או עם שליטה חלקית, נשפך פנימה..)
ככה אם לא רוצה יותר הוא פשוט מםסיק למצוץ ולא ייצא יותר
הבן שלי הקיא ובאמת היה ריפלוקס
עברנו לאוכל מותאם
אם זה חוזר על עצמו הייתי מתחילה ייעוץ עם רופא ילדים
ולפי התיאור שלך יחליט אם יש קשר או לא
או שלא מחייב?
כי לא הוא מקיא בקשת
זה התחיל עם מלא פליטות
אחרי חודש בערך באמת עבר להקאות בקשת
אם זה יוצא בלי "תנופה" זה פשוט פליטה ופחות מדאיג
אם זה הרבה אז שווה להתיעץ לברר אבל בעקרון נורמלי
אני ממש ממליצה לנסות להאכיל עם פטמה הכי קטנה שיש ולא בשכיבה
כשההאכלה איטית יש לתינוק יותר שליטה על הקצב והכמויות זה יותר מותאם להם
(מה שנקרא האכלה תומכת הנקה, אבל זה טוב גם לא בשביל לשלב, זה פשוט יותר דומה להנקה מבחינת התינוק)
וגם זה אופציה לפתח מזה אלרגיה שמרגילים לבלי חלב מגיל קטן
לצמחי בגיל כזה מעבירים רק עם התייעצות עם רופא (גם מבחינה הגיונית זה לא מחולק לשלבים זה מגיל לידה ואילך)
ברור שלא משתמשים בזה סתם. לרוב פונים לזה כשיש חשש לאלרגיה או רגישות.
אף פעם לא שמעתי שחסר בזה ויטמינים בהשוואה לחלבי
הבן שלי הסתובב עם נזק בריאותי כמעט שנה וןצי בגלל הצמחי..לא ידעתי שלא נותנים בלי התייעצות עם רופא וזה פגע בו מאוד
מעניין אותי יכולה לצלם לי איזה סוג את מתכוונת?

זה מגיל לידה ואילך אין בזה שלבים!
הויטמינים לא מותאמים לפי גיל כמו בחלבית
בכללי בגיל כזה כשזה התזונה היחידה כל שינוי משמעותי כדאי להתיעץ עם רופא ילדים לפני.
מעבר בין חברות או לתמל "פרימיום" (כמו ארסטרא קייר וכו שזה בדכ פשוט מכיל פרוביוטיקה) זה פחות משנה,רק כדאי לעשות בהדרגה
אבל מעבר לתמל מסוג "מיוחד" כמו דל לקטוז או AR או צמחי וכדו זה רק עם התייעצות שזה באמת הגיוני ומתאים
התמל החלבי הרגיל הוא באמת הכי מותאם לתינוקות והכי דומה בהרכב שלו לחלב אם
(סליחה שלא קשור במלחמה)
אז ב״ה חגגנו 6 שנות נישואים, כן ירבו
וזה אומר שכבר 6 שנים אני מדברת על להוציא לאור את הספרון
ומשהו כמו 4 שנים על הדסטארט...
אז אחרי שהשקענו בזה לא מעט משאבים
וזה עדיין תקוע ותוקע
כי אני ״עובדת על זה״...
החלטנו לשחרר את זה.
מרגישה אכזבה אבל גם הקלה גדולה.
ומה כן יש?
ספרון שיצא לאור במהדורה ראשונה פשוטה ומוגבלת
בלי הדסטארט
ומוצרים מתוקים שנולדו בזמן הזה, הראשון שבהם זמין לרכישה
ואני אפתח סוףסוף עוסק פטור
ועוד חודש וחצי אמורים לעבור דירה (אמאאאא) בעז״ה
ולסיים את הלימודים (אמנות משקמת)
ולהיזכר שדחיתי כל הזמן את התצפיות והפרקטיקום
אז בינתים להעלאת המוראל הלאומי והעצמי
התחלתי לשווק את החולצות המתוקות שלי
״מחלצי חיוכים״
יש בבגד לתינוק, בגד לתינוקת וחולצת טישרט (בנים) בכל הגדלים. (אם יהיה ביקוש אז יהיה גם 3/4 לנשים).
וההדסטארט?
יש כבר תסריט חמוד לסרטון, רעיונות מגניבים לתשורות, קשרים עם אנשים שמחכים לספרון
ובכל זאת להרפות.
אולי יתאים למהדורה שנייה אמן ואמן.
מצרפת את הגלופה, מנהלות - מקווה שזה בסדר...
פרטים אצלי, עם קישור לרכישה כך שלא אדע מי זאת כל אחת

אמן!!
תמשיכי בעשייה המבורכת שלך בורכת בכישרון אדיר!!!
וכן להרפות לפעמים זה הדבר הנכון לעשות...ואז שוב להמשיך עם רעיונות חדשים ועם אוויר חדש
הבונבון בן 5 שבועות
והתלבטתי אם לכתוב בגלל אאוטינג
ובסוף החלטתי שמה שיהיה יהיה
ומי שזיהתה שתעדכן...😅🤭
שבוע 29, אני עם גירודים מטורפים בכל הגוף.
חושדת בכולסטזיס שהיה לי כבר בהריון אחר
מבקשת הפניה לתפקודי כבד ומלחי מרה.
תוצאות מגיעות אחרי שבוע - רמות גבוהות של מלחי מרה.
מפנים אותי בחמישי בערב למיון🙄
מחליטה לנסוע לבד כדי לא לחרפן את כל המשפחה.
אורז לי תיק קטן ונוסעת
אחרי 10 שעות מייגעות במיון נשים מאשפזים אותי בנשים.
מתחילים טיפול תרופתי ומשחררים אותי בנס לפני שבת עם הפניה להריון בסיכון.
ואז מתחילה מעקב חד שבועי עד הלידה באשפוז יום כולל כל הבדיקות וצום של 12 שעות. די מייגע העניין והרופא מודיע לי שלא סוחבים יותר משבוע 38 ואז חייב זירוז.
כמה ימים אחרי פסח, מתייצבים לזירוז (אחרי צחצוח מופרע של הבית ורדיפת כל גרב סוררת שנכנסה לסל הכביסה)
מעבירים יום במיון מיילדותי, סיוט... הכל לאט ל-א-ט.
ב10 בלילה מאשפזים אותי בנשים ומכניסים בלון.
בבוקר הבלון יוצא, בודקים - פתיחה 2.5 צוואר אחורי מאוד.
לקראת הצהרים מודיעים לי שמעכשיו מחכים שיתפנה מקום בחדר לידה ואין מה להמשיך זירוז בנשים. אז מחכים, מחכים מתחרפנים. מוצאים כלמיני פתרונות מפוקפקים לילדים שבבית, בעלי נוסע להוציא אותם מהגנים ולהביא אותם לאחותי.
בינתיים מגיעה מדקרת לנסות לזרז משהו.
מגיע הערב, בעלי חוזר ואין שום התקדמות.
מתחננת לאחות שתברר לי מה המצב בחדר לידה והיא מבטיחה לנסות ללחוץ עליהם ולהעיר אותי ברגע שיתפנה שם.
הולכים לישון
3 וחצי הלילה היא באה להעיר אותנו שנרד סופסוף.
אני בכלל לא ישנתי בעלי לא מאופס הוא אשכרה ישן בעמידה...
יורדים עם כל הפקלאות מנשים לחדרי לידה.
נכנסים, אני מוצפת ברמות מעייפות, מנפילת מתח מתחילה לבכות בהסטריה 🙈
מבטיחה למיילדת שאני רוב הזמן אישה די שפויה, שעוד רגע אתאפס ואהיה איתה...
מתאפסת ומתחילה לענות לתשאול שלה (מספר 900 מתחילת האשפוז) בודקים אותי והפתיחה נשארה כמו לפני 24 שעות.
מחליטים על פיטוצין ושואלים אותי אם אני רוצה אפידורל ומתי, לפני או אחרי הפיטוצין. התלבטתי כי לא רציתי להיות מרותקת למיטה. מצד שני פיטוצין זה צירים חזקים. מחליטה להקדים אפידורל למכה ומסתבר שזו היתה החלטה מושלמת בס"ד.
מחכים למרדים בינתיים בעלי ישן לחלוטין על הכורסה זה מעצבן אותי בטירוף אבל מבינה אותו הוא גמור...
מגיע מרדים עושה עבודה נהדרת והופ אני אחרי אפידורל.
מרגישה זוועה, מטושטשת, בחילות נוראיות, מתעלפת...
המיילדת ממש עוזרת לי ומרגיעה. בעלי ישןןןןן🤷♀️
מחליפים משמרות.
מגיעה מיילדת מתוקה מדבש, זורמת איתי ומבינה את הראש שלי.
מתחילים פיטוצין במינון נמוך... מנסה לנמנם ללא הצלחה.
10 בבוקר שולחת את בעלי לעשות סיבוב, לקנות קפה רק שיתעוררררררר כבר.
מחליטים לפקוע מים ולראות איך יתקדם.
בעלי חוזר, פוקעים מים ואנחנו נאסרים.
בלידה הזו החלטנו לא לקחת דולה ובעלי מתפקד כ"דול" (דול עייף למדי😅)
בשלב הזה הוא מתאפס ומתפקד פצצה!
משמח אותי, שר לי, עוזר בכל מה שצריך בלי לגעת.
אני מרגישה קצת הטבה, לא כואב לי כלום, בודקים - פתיחה 4 וחצי. אומרים לי שיבואו עוד שעה לראות מה התקדם.
פתאום מתחילה להרגיש קצת לחץ. אנחנו בטוחים שזה לא רציני כי לפני חצי שעה היה 4 וחצי פתיחה.
ממשיך להיות ככה ואני קוראת למיילדת בפעמון. מגיעה מישהי אחרת ואומרת שהיא בהפסקה קצרה וכבר תבוא.
ממשיך הדחף ללחוץ ואני קוראת לה שוב. היא בודקת - פתיחה מלאה!😳
היא משביעה אותי לא ללחוץ והולכת לקרוא למיילדת שלי.
אני מבקשת לעמעם אורות ולדבר בשקט.
בעלי מתרגש עד דמעות ואנחנו מוכנים לקבל את התינוק שלנו...
בהחלטה של רגע אני מבקשת מראה, סתם להתחבר קצת למה שקורה שם.
המיילדת הולכת להביא. זה מוזר לי. למה אין מראה קטנה בחדר?
היא חוזרת עם מראה ענקית על גלגלים!
ואומרת לי שברגע שאני מתחרטת אפשר לסובב אותה בשניה ולא לראות.
בהתחלה רציתי ללדת בכריעה. המיילדת ממליצה לי לנסות פעם אחת ללחוץ על הצד ולראות אם זה נח ויעיל, ואם לא, נעבור לכריעה.
אני לוחצת. רואה הכל כמו סרט במראה הענקית. זה מדהים! אני מבינה מצוין לאיפה ללחוץ ורואה את הראש מבצבץ...
עוד שתי לחיצות, הראש בחוץ! היא מציעה לי להושיט שתי ידיים ואני מחזיקה אותו, מחלצת כתף ועוד אחת ופשוט מיילדת את עצמי בעזרת המראה. הוא בחוץ, פצפוני 2.800 קילו.
לא כאב לי כלום! כלום! בכל הלידות הקודמות, למרות שהיה אפידורל שלב הלחיצות היה ארוך, מייגע ומייאש ובעיקר כואב מאוד! לא האמנתי שאפשר ללדת ככה ברוגע ובלי סטרס.
אני מרגישה בתוך סיטואציה אלוקית מטורפת. ישר הוא יונק בכיף שלו. עוד כמה דקות השיליה יוצאת, אנחנו משאירים אותו מחובר כמה שיותר ובסוף אני חותכת את חבל הטבור בעצמי.
הוא נשאר עלי עוד איזה שעתיים, אח"כ שוקלים אותו. אני מתקלחת ועולה לביות מלא.
בקיצור, אחרי הריון קשוח, והמתנה מורטת עצבים לזירוז, זכיתי ללידה חלומית מיוחדת ומדהימה ברוך ה' .
אלף פעמים תודה לה', ולכן שקראתן עד כאן...🤗
מרגש ככ ככ ככ
תנוחו ותתאוששו
ותשמרי עליו בחום הזה...
כיף שכתבת!!
אמל'ה איזה סיפור...
צחקתי ובכיתי וכל כך הזדהתי עם המון דברים... הבעל שנרדם וזה מעצבן אבל מבינה אותו, הרצון שידברו בשקט ושיהיה חשוך קצת...
הרגת אותי שהלידה הזאת נראית לי כמו סיוט ואת קוראת לזה לידה חלומית...חחח... מזל שאת מתמקדת בטוב.
ואיזה מדהים עם המראה ושחילצת אותו... אני לא מסוגלת להסתכל, לגעת בכלל...
איזה מרגש!!!
הרבה אושר ונחת
והקטע עם המראה
וואו
עשית לי חשק לנסות את זה בלידה הבאה
גאוני לשים מראה.
מרגש ברמות
הלוואי שהגידול שלו יהיה מדהים באותה מידה❤️
פשוט וואו
הקטע עם המראה נשמע מדהים, עשית לי חשק גם, לא הכרתי את הרעיון..
סיפור מהמם ואת אמא מהממת ❤️
הרבה נחת מהקטנצ'יק
ותודה ששיתפת!! ממש מרגש! הייתי מרותקת כל הסיפור.
מעניים באיזה בית חולים נתנו לך ליילד את עצמך, נשמע חוויה מדהימה!
וגם אם לא אכפת לך לשתף איך את מצליחה ביות מלא אחרי אפידורל? אני בדרך כלל סמרטוט במיטה אחרי אפידורל..
לא קמתי מהמיטה אבל יכולתי לגשת לתינוק בעגלה ולקחת אותו
ואחרי שעתיים בערך האפידורל פג לגמרי וכבר קמתי כרגיל.
אני תמיד מתפקדת מעולה אחרי אפידורל כי משפיע עלי באופן חלקי ואני מרגישה הכל.
עוד בחדר לידה כבר ירדתי לשרותים והתקלחתי.
ביות מלא זה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי ולבייבי בלידה הזו. לא מבינה איך בלידות קודמות שמתי בתינוקיה...
כמובן שלא מתאים לכל אחת. לי היה מצוין !

אולי זה אאוטינג אבל פחות משנה לי כרגע....
אני גרה בבנין של חמתי, היא גרושה וגרה עם הבן שלה בן 30 שלא נשוי (וגם לא בתפקוד של 100%) יש עוד בת שגרה לבד. בגלל שאנחנו קרובים ובעלי לקח "חסות" על האמא אנחנו בבית רוב השבתות ואוכלים ביחד איתם. לגבי האוכל יש מן חלוקה היא מכינה סיר אוכל 1 לערב ואת השאר אני עושה. ככה בכללי טוב לי, אין תלונות ואין כמו בבית. יצא שמלא זמן לא היינו אצל ההורים שלי (גרים רחוק) ותכננתי שבת הזאת אחרי החג שאוכל קצת לנוח. אני עם תינוקות ומרגיש לי כבר חנוק.
עכשיו חמתי נהייתה חולה, הבת שלה נסעה לטיול ותחזור רק שבוע הבא , יוצא שאם נסע להורים שלי היא תהיה לבד עם הבן שלה. היא גם מאוד דיכאונית והחולי עכשיו הכניס אותה עוד יותר לדיכאון .
בעלי מבקש להישאר בבית, לא לוחץ ומשאיר להחלטה שלי אבל ביקש. ואני? די, מספיק לי בבית. אני סביב בישולים וילדים חולים כל התקופה האחרונה ושם אני נחה.
בעלי אמר לי תעשי שבת בחפיף ונקנה מבחוץ שיקל עלייך.
המצפון שלי אומר להישאר (אם הייתי במקומה הייתי רוצה שיישארו) ומצד שני מרגישה שחייבת לצאת .
בקונפליקט עם עצמי מה לעשות...שבת שעברה לא נסענו כי הבת שלה הייתה עם חברות ואנחנו לא משאירים אותה לבד עם הבן אף פעם. אז מה כל פעם יצוץ משהו אחר?
לא תיכננתי ככה את הסופש , מה אומרות?
איו לי עיצות חכמות
בתפילה שיהיה לך המון המון כוחות לכל בחירה שתעשי
אם יתאפשר לנסוע להורים שלך שבוע הבא. מבחינה נפשית שלך ומבחינתם גם
האמת שהתלות הזו שנוצרה נשמעת קשה. כל הכבוד לך שאת זורמת עם זה
תרצו לנסוע. מה תעשו אז..?
וזה קרה לא פעם. פשוט עכשיו היה חג ובניתי על החופש הזה
מצד אומרת לעצמי - על זה אני אוכלת את עצמי? העיקר אני בריאה והילדים בריאים, זה שטויות, אבל עדיין
היא הבעיה
אל תעלימי את עצמך
האמת, מקריאה שלך לאורך זמן עולה לי דפוס של ריצוי שפוגע בך
ברור שברוך השם שכולם בריאים, אבל מה לעשות שלא בזה מסתכמים החיים..?
לא אומרת לך מה את צריכה לעשות אבל כתבת בתגובה אחרת "אנחנו התרופה שלה", וזה בעיניי נורה אדומה מהבהבת. זו תלות לא טובה ולא הגיונית, ויכול להיות שמשהו צריך לתת לה פוש לטפל בעצמה, וכל עוד שהתלות מתאפשרת זה לא יקרה.
הבלתמ הוא לא שלך
בעלך לא לוחץ..
אני כותבת בחדות כי נראה שנוצרה איזו חוסר בהירות סביב העניין.
אמא שלו נשארה עם הבן בבית והיא בדכאון - לא בלתמ שלכם
היא אדם בוגר
היא מחליטה לא לטפל בעצמה
את עושה חסד וכיבוד הורים וזה לא יסולא בפז
אבל זה לא יכול לבוא על חשבון הנפש זלך בשום צורה כי בטווח הארוך זה יפגע ביכולת לתת לה ולקיים את המצווה לאורך זמן
התלות הזו לא בריאה וכנראה רק מזינה את הבעיה
את לא צריכה לחנך אותה כדי לטפל בעצמה, אבל גם לא צריכה לדעתי להשתעבד ולמחוק את עצמך
משתפת קצת מניסיוני.. גם לי יש חמות גרושה, עם נטיה לדיכאון. ובעל שהכי חשוב לו בעולם שאמא שלו תהיה מרוצה ממנו. בהתחלה היינו עושים שמיניות באוויר כדי לרצות אותה. היינו אצלה שבת כן שבת לא, מגיעים כבר מחמישי כדי להכין איתה את השבת, נמצאים המון בחגים וכמעט לאורך כל חול המועד ומקבלים ממנה צעקות אינסופיות על זה שאנחנו לא עושים מספיק ואיומים בהתאבדות כשפעם בכמה חודשים היא הייתה לבד בשבת (יש רק את בעלי ועוד אח אחד בתמונה).
לקח זמן, משברים ודמעות עד שהבנו שצריך שינוי. היא אדם בוגר. היא בחרה להתגרש והיא בוחרת איך להתמודד עם שבתות לבד, אנחנו לא עומדים בדרישות האינסופיות שלה. הרגשתי שאני נמחקת ושלא ברור לי איך ואם נצליח להחזיק את הבית שלנו בצורה הזו, כל המריבות שלנו היו על הנושא הזה.
בעלי הלך לטיפול על הנושא הזה ועל הצורך לפתח חוסן מול הדרישות האינסופיות של אמא שלו. אני עבדתי בצורה אחרת על הצורך לייצר נפרדות, להאמין שיש לה את היכולת להתמודד ולדעת לתת מקום לצרכים שלי. עם הזמן אנחנו בלמידה איך להיבהל פחות מהצעקות שלה, איך לדעת להחליט על ניהול זמנים שנכונים לנו ולה עד כמה שאפשר. עדיין מגיעים הרבה אבל לא כמו פעם, ובעיקר מחליטים בעצמנו מה מתאים ולא נותנים לה לשחק על המצפון והפחד שלנו בלי סוף.
באופן מפתיע דווקא ההתנהלות הזו גורמת לה הרבה יותר לכבד את המקום והצרכים שלנו..
*כל מה שנכתב כאן נעשה אחרי התייעצות עם אנשי מקצוע שמכירים את הסיטואציה מקרוב. לא מדברת כאן על סיטואציות נורמליות ותקינות*
כל הכבוד!!!
שככה תפסתם את עצמכם והתחלתם לשלוט במצב!!!
בעלי לא מוכן ללכת לקבל ייעוץ, אין עם מי לדבר. ברור שזה פוגע בי באיזה נקודה אבל התרגלתי לזה ...סבכ חמתי אישה נוחה לא מתערבת לנו או משהו אבל בעלי דבק שלה , לא יעזור
אני גם ממש רציתי לנסוע השבת אחרי מלא זמן בבית וסוג של חזלשו אותנו..
מבינה אותך❤️
זה קשוחח. אני רק יודעת שאני את הילדים שלי יחתן עם הורים שהם חיים בטוב ביניהם שהילדים לא יצטרכו לסבול כמוני
מתפללת שאלה יניו הצרות בחיים שלי אבל עדיין קשה לי כל פעם מחדש
היית מעדיפה לא להתחתן עם בעלך רק בגלל הסיפור עם אמא שלו?
מהכתיבה שלך נשמע שאתם זוג מוצלח מאד עם כבוד הדדי, הבנה וחברות. זה לא ברור מאליו!
זה לא אומר שתצטרכי לוותר כל הזמן על הרצונות שלך
האם הבת שותפה בהחלטה שלא להשאיר את האמא לבד..?
לדעתי נתינה כזו עלולה להוביל למרירות וכעס ואף לבעיות בשלום בית.
מותר לך לבחור ברצונות שלך. ולפעמים דווקא זה מוביל לאפשרות לתת לטווח ארוך
רק מעדכנת שמשפחות שנראות זהב מבחוץ הם לפעמים סרט איימה מבפנים
אני פשוט מתפללת בנרות שלילדים שלי יהיו חתנים וכלות טובים ממשפחות טובות
נותן הרבה שקט בחיים
מזדהה איתך כי חמותי התאלמנה לאחרונה ואנחנו מתמודדים עם התלבטויות דומות. אצלנו יש פתרון יצירתי שההורים שלי לפעמים מזמינים אותנו ביחד עם חמותי וככה אנחנו לא צריכים ״לבחור״ ביניהם. זה יכול להתאים אצלכם?
אני רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שהכיבוד הורים שאתם עושים לא יסולא בפז והרווח שלכם הוא כבר בעולם הזה- החינוך שהילדים שלכם מקבלים והדוגמא האישית שאתם נותנים זה פשוט דבר מדהים!
דבר ראשון, היא כרגע חולה ובדיכאון עוד יותר וגם הבן שלה לא תמיד מתעורר לסעודות יוצא שהיא לבד ממש זה יכניס עוד יותר לדיכאון
דבר שני, היא לא תבוא להורים שלי לצערי. היא מרגישה לא בנוח. לא יקרה. אם היא כן הייתה באה החיים היו קלים יותר
תודה על החיזוק❤️
לא משנה מה תעשי העיקר תהיי שמלה עם עצמך.
מותר לך לדאוג לנפש שלך וזאת מצווה שתוכלי להטען ולהמשיך להעניק בשמחה.
ואולי שבעלך ימצא זמן בנחת לדבר עם אחותו על כל העניין הזה ולמצוא פתרונות לטווח הרחוק.
אבל מצב נתון . הדיכאון מגיע יותר בזמנים שהיא חולה וזה קורה לעיתים קרובות. שהנפש חולה אז גם הגוף חולה
אנחנו התרופה שלה, גם הנכדים (הילדים שלי).
היא מבוגרת? אולי מגיע לה מטפלת שתבוא ותהיה איתה?
אני לא מדברת על השבת הספציפית, יותר מחשבה לתווך הרחוק. אולי אם תהיה דמות שהיא רגילה אליה כל השבוע, אז גם אם יקרה מצב שסופ"ש תיעדרו זה לא יהיה לה כל כך קשה.
אתם עושים מצווה גדולה אמן שה' תמיד יתן לכם כח!
זה קצת נורה אדומה..
היא משפיעה גם עליכם? יוצרת מניפולציות?
אם היא חולה וממילא רגילה שאתם אלה שתומכים בה,
אז דווקא עכשיו אם לא תהיו זה יהיה עוד יותר מורגש.
תפנקו את עצמכם ובע"ה שבת הבאה תסעו.
להבא, כדאי לא להגיע לקצה גבול היכולת, זה יפה מאוד שאתם תומכים בה ואת מבשלת ומקבלת את זה באהבה,
אבל תסעו ותתאאווררי לעיתים קרובות יותר, ואז כשיהיו בלתמים תקבלי את זה בקלות יותר. מאשר כשאת נוסעת רק כשממש קשה לך ואת חנוקה.
אם קשה לך לשאת את המחשבה להישאר, אז ברור שתסעו, את קודמת, את מקור האנרגיה והטיפול במשפחה ולכן צריכה לדאוג לעצמך לא לקרוס.
בהצלחה!
החלטנו להישאר. כל היום הייתי בבאסה של החיים ולא עשיתי כלום (מחר שבת ואני מתחילה מחמישי כי אין מצב שקונים אוכל מבחוץ) בערב התאפסתי על עצמי והתחלתי קצת לבשל
רצה ה' שגם סבתא שלי לא מרגישה טוב אז אמא שלי הולכת להיות שם שבת , זה סימן משמיים בשבילי.
במאמר מוסגר- גם לבעלי מאוד קשה שם ולילדים אין מקום מסודר לישון אז הם ישנים בסלון לרוב לכן ממעטים ממש להגיע בשבתות רק שאני כבר על הקשקש מבחינת רצון לצאת אז הולכים.
בהריון רביעי שבוע 4
בהריון הקודם היו לי ורידים מאמצע ההריון, ברגליים וגם בפות.
ועכשיו אין עדין שום תופעות לוואי להריון חוץ מוריד שפתאום רואים (בדיוק במקום שהיה לי וריד די גדול בהריון הקודם), העניין האסטטי שטויות, אבל הרגל כואבת לי כשאני עומדת הרבה זמן.
זה הגיוני שזה מתחיל כל כך מוקדם? קרה לעוד מישהי?
יש מה לעשות?
אין מצב שאני מתחילה ללכת עכשיו עם גרביים אלסטיות, כולם יבינו שאני בהריון ולא בא לי.
וגם מפחיד אותי שזה מתחיל כל כך מוקדם, אין מצב שעכשיו 9 חודשים יכאב לי לעמוד על הרגליים
אשמח לשמוע אם יש עוד מי שהתחיל לה כל כך מוקדם
ואם מישהי מכירה דרך לטפל
לא התחיל לי אף פעם כ’’כ מוקדם, אבל זה בהחלט מחמיר מהריון להריון.
בהריון האחרון התייעצתי עם כירורגית כלי דם פרטית, היא אמרה שאין כ”כ איך לעזור לזה,
אבל שבהריון הבא אלבש גרביון אלסטי מיד בתחילת ההריון, שזה יכול לעזור קצת.
סורי אם ביאסתי... וחיבוק! זה כואב ממש.
אני סבלתי מורידים במפשעה בהריון הרביעי. התחיל מהאמצע שלו.
בהריונות אחכ התחיל ממש מוקדם. הרופאה אמרה לי שזה תקין.
יש מה לעשות? לא ממש.
זה ממש קשה. מקווה שתשרדי את זה בהצלחה!
כל הריון החל מהראשון....
די בהתחלה.
שמעתי שיש כדורים של ליקולייף שממש עוזרים. לא הזדמן לי לנסות (עוד לא הייתי בהריון נוסף מאז שזה בשוק) שמעתי מחברות שזה פלאים
ואז עשיתי עוד הזמנה שלקח לה יותר מחודש להגיע,
וגם ראיתי כתבה על זה שיש 'פקק' משלוחים מנקסט.
אז אני תוהה האם המצב השתפר כבר
זוכיתי. .
מוצאי שבועות שמח!
מחפשים לסגור לשבוע הבא (לא הקרוב, שאחריו) צימר עם בריכה... יש המלצות?
באיזור השומרון, בנימין, ירושלים...
תודה!
*קסם במים* – מתחם ספא פרטי לחוויה מיוחדת
מחירון - *זמן איכות זוגי*
@*שעה* זמן איכות זוגי - 260 ₪.
@*חבילת דייט בכיף* - מומלץ - זמן איכות זוגי שעתיים 420 ש”ח
@*חבילת התרעננות בזרימה* - זמן איכות זוגי *שלוש* שעות 600 ש”ח
כל שעה נוספת 180 ש”ח לזמן איכות זוגי מעבר לשלוש שעות.
@ *חבילת ראש שקט* - זמן איכות זוגי *שעתיים*, בתוספת מגבות וחלוקים 490 ש”ח
*ספא קסם במים*
טיפול וואטסו חוויתי במים. עיסוי מפנק בחדר טיפולים. מוזמנים לפנות לקבלת פרטים אודות טיפולי *ספא קסם במים*
*מגבות וחלוקים ניתן לקבל בתוספת עלות*
*פינוקים, נשנושים*:
אפשרי באהבה שתביאו אתכם אוכל. אז רק אם מתאים להתפנק מוזמנים לשאול על חבילות פינוק לאוכל
*זמן איכות משפחת* ציינו הרכב מבוקש -וקבלו הצעת מחיר. קסם במים לחוויה משפחתית מיוחדת. משחקי גיבוש למים והרבה הפתעות
המחירון בתוקף עד 30/06/24
*זמן איכות זוגי*👆👆👆
*אם אתם חיילים בחרבות ברזל שאלו אותנו על הטבה של הצבא*
זה נראה שזה רק בריכה, לא? לא הבנתי שיש דיל כולל צימר....
תודה רבה!
מי שיש לה עוד רעיונות, אשמח
בוסתן על ההר
היינו רק בבריכה אבל ראינו גם את הצימר.
מושקע ונעים
קיבלנו עליו המלצות מהרבה מכרים
מקום עם בריכה ג'קוזי וסאונה
יש גם זוג מיטות כאלה עם כיסוי, בקיצור רומנטי ברמות
הקטע המעצבן היה שבעל המקום נכנס באמצע השעות שלנו כמה פעמים לתוך המתחם
כל פעם בטענה אחרת
מה שממש לא נתן לנו פרטיות (וד''ל)
אחרי ששמעתי על זה התחלתי לחפור יותר ברשת על המקום הזה וראיתי שכמה עברו בדיוק את אותה החוויה.
לא יודעת אם מותר מבחינת לשון הרע לכתוב כאן או בפרטי את שם המקום
אז רק אומרת - תבררו המון
אתן מקבלות כאן שם של מקום תעשו ברשת חיפוש על חוות דעת
סתם כדי שלא תפסידו..
הכי חשוב - תהנו המון!!!!
נשמע ממש מטריד
היינו והיה חלומי!
צימר מפנק ומתוק לתוך נוף של כרמים.
ג'קוזי ובריכה לשעתיים.
ממליצים ממש!!
נגמרו לי הרעיונות אשמח ממש לעזרה
ללילה חלבי ליום בשרי
תודה רבה
לבוקר- ירקות בתנור, שעועית בדבש, קציצות ברוטב חמוץ מתוק וקוסקוס
ו
אשמח למתכון של הקציצות
לילה -חלבי
סלטים
לזניה ודג
עוגת גבינה
בוקר - בשרי
סלטים
מוקפץ ואורז
איזה חיתוכיות אולי משהו קצת גלידאי
כדורי תמרים וקקאו
כותבת את כל מה שעולה לי לראש, קחי מה שמתאים לך.
חלבי:
פוקאצ'ה
לחם שום
מרק כתום / פטריות עם שמנת
מרק בצל
לזניה
תפו"א מוקרם
פשטידות מסוגים שונים עם גבינות, אפשר לשים מחמטה בצק עלים והופכים את זה לקיש
דגים (לדעתי הכי מתאים סלמון או דג מטוגן)
שקשוקה
פסטה ברוטב שמנת פטריות / בטטה / ערמונים
פסטה פסטו / רוזה
סלט עם בולגרית / חלומי
גבינות מיוחדות למריחה
עוגות גבינה- יש מליון סוגים אפשרויות
בלינצ'ס גבינה
גלידה (בעיניי כל גלידה חלבית שאתם אוהבים)
בשרי:
מרק (אפשר לחמם בגלל שזה חג)
דגים
כרעיים
חזה עוף
פרגיות
סודים שונים של בשר (לא מבינה בזה כ"כ, אז לא יודעת יותר ךפרט)
אורז (לבן / צהוב / עם גזר וכו')
תפוחי אדמה (אפויים / עם עוף וכו')
מוקפץ (עם או בלי נודלס ו/או עם)
פשטידות
ירקות בתנור / במחבת
לערב שבועות
לחמניות שום
דג סלמון
סלט חלבי
פיציות
פשטידת בטטה ובצל
קיש ברוקולי
סלט פסטה
ובגזרת המתוקים:
כדורי גבינה
עוגת גבינה
בלינצ'ס
ארוחה בשרית ביום:
כרוב ממולא
אסאדו מפורק עם ירקות שורש
פרגיות ברוטב
אורז
גליליות עם סופלה
פורסים בטטות ועגבניות
(כן... נשמע שילוב מוזר אבל תסמכו עלי)
מסדרים בתבנית באלכסון פרוסת בטטה, פרוסת עגבניות וכו...
יוצקים מעל כוס חלב (לפעמים כוס וחצי)
עלי בזיליקום
מלח פלפל
ולתנור
אולי קצת שמן זית מלמעלה
אז לליל שבועות- אורז, פרגיות ושניצלים.
וקינוחים- פרווה- גליליות ממולאות ששמתי עליהם נשיקה וזה יהיה ספר תורה ספרדי
קרמבו מקושט בסוכריות- הר סיני אישי לכל ילד
עוגת שוקולד קוקוס.
חלבי- עוגת גבינה אפויה
עוגת גבינה פירורים- 1 עם אוכמניות והשני עם גנאש- לילדים
אלפחורס
נראה לי שזהו.
ומלא סלטים ומעדנים וגלידה...
נראה מי יאכל את כל זה
יש יחסית הרבה אז לא מאוד יקר אבל גם לא שוקולד ופתק.
אשמח לשמוע מה אתן נותנות 😉💜
מתנה בשרכ בפוקס הום/גולף וכד' עושה קונספט מעניין
משלבת שוקולד ופתק מושקע
פעם יצא שנתתי למטפלת כוס עם שוקולד וגיפטקארד של 400₪ אבל בגלל שלא נתתי מתנות בכלל בשאר השנה אז פירגנתי וגם לא ידעתי מה לקנות לה מבחינת סגנון
עשיתי ביום השלישי למחזור:
PROGESTERONE
קטן מ-2
ESTRADIOL (E-2)
174 pmol/L
LH
7.9 IU/L
FSH
5.3 IU/L
מה זה אומר?
אנונימית בהו"לובאמת עזר לה?
אשמח להמלצות בירושלים...
כבר הרבה שנים מורה אבל לא רואה את עצמי ממשיכה עם זה..
במיוחד עם הריונות ילדים וכו..
גדול עליי
בקיצור
אשמח ממש להמלצות אם יש
אבל לי אישית זה ממש היה סבבה. מבינה אותך אבל...
ואי לא זוכרת את המחיר... 1000 אולי? לא זוכרת, מחילה.
נכון שיש שקט ומזגן
אפילו חדר לבד
מנגד יש כזה כאב ראש
הרבה תקופות לחץ סביב עדכוני גרסה / תחילת / סוף חודש
אם משהו לא מתקתק אפשר לשכוח מהשקט המיוחל
גם שהכל מתקתק מצפים ממני להרבה יותר
יש כאלה שייהנו מהאתגר הזה - אני פחות.
אני צריכה מאין להיות בעמדת הוכחה תמידית שאני טובה
שאני שווה
שאני עושה את המוטל בצורה המושלמת
ברור לי שמקום העבודה שלי הוא חריג,
מנגד שומעת לצערי על כל-כך הרבה שחוות את זה ממש כמוני ואפילו גרוע יותר
בלחץ הנפשי הזה לגמרי דוחף אותי לשינוי
ומצחיק שכולם משכנעים אותי ללכת על הוראה
שם מדברים שיש את השקט המיוחל
אין כאב ראש סביב חופשים וילדים
שעות נוחות
בלי ציפייה שתשארי עד אמצע הלילה בעבודה בגלל תקלה מינורית שלא נעלמת
אולי פשוט נחליף תעודות חחח?
צריך לחשוב על הבריאות דבר ראשון
אני חשבתי על הכסף, עבודה שתכניס כמה יותר ביחס למשרת אם
אבל יש לחץ אינסופי וכאבי ראש וזה מקצר חיים כל הלחץ הזה, אני לא נהנת בעבודה
ובאמת שוקלת לעבוד בחינוך, יש לי גם תואר בחינוך רק אצטרך לעשות הסבה. אבל כל הזמן שומעת מסביב שגם לא כדאי
קיצר הגעתי למסקנה שלזכות בלוטו ולהיות עקרת בית זה הכי שלוות נפש🙈
ולא בכל תחום
עבודה אדמניסטרטיבית 'רגילה' אין שום סיבה שתגרר לאמצע הלילה
זה תלוי תחום כנראה
אני לא חווה את זה ככה. כנראה אנחנו לא עובדות באותן תחומים
וזה גם מאוד תלוי כמה הבעל גמיש ויכול להתחלק בחופשות של הילדים
חוץ מהוראה, אין לאף עובד במשק פריווילגיה לחופש ככ ארוך ועדיין לא כולם מורים
מבחינת חופש???
אולי יש להן חופש בחגים ובחופש הגדול.. אבל אין להם חיים במהלך השנה גם כשחולים עושים כל מאמץ להגיע, ההנהלה דוחקת ויש לחץ והישגים!
זה ממש לא עבודה וואו...
מעדיפה לשבת במזגן ולעבוד אבל בעבודה שאני יכולה לקחת חופש כשאני צריכה בלי לחץ על העבודה במקביל
על איזה שקט מיוחל מדברים?
במקום בוס 1 יש סביב ה30 זוגות הורים שרוצים שתתני את המקסימום לילד שלהם
זה בלי לדבר על בניית תוכניות לימודים, הכנת שיעורים, משמעת, מבחנים, כתיבת תעודות וציונים, אסיפות הורים ועוד מליון היבטים אחרים של הוראה
שאנשים מהצד פשוט לא רואים
כותבת כפליטת מערכת החינוך]
ומה שאני באצת חושבת שמדובר על התאמה אישיותית למקצוע
יש מורות אלופות שטוב להן עם זזה ועם הלחץ
ויש נשים שבתור מורות ממש לא יהיה להן טוב אבל עבודה אחרת גם עם לחץ תהיה להן מעולה..
ככה 30 הורים שעומדים לך על הראש
עדיף באמת בוס אחד חחח
וזה אידיאל מבחינת החופשות
כל השאר סיוט
אבל שומעת כל כך הרבה מורות סביבי שמחליטות לעשות הסבה ומחפשות לאיזה מקצוע לשנות.
וזה פשוט מייאש שזה המצב בתחום ההוראה...
ממליצה על התכנים שלה
קבוצת לימוד להורים לילדים בגיל הרך עם אורה פולק
היא פותחת מסלול רק ב395₪ עכשיו
מומלץ האמת...
*זה הזמן להתחיל ללמוד כמו שצריך!!*
קישור להרשמה מהירה-
קבוצת לימוד להורים לילדים בגיל הרך עם אורה פולק
מחר ב22:00 נסגרת ההרשמה, אל תחכי לרגע האחרון…
*אורה פולק*
*טיפול באומנויות בגיל הרך והדרכת הורים*
*052-5802176*
אז הנה זה מגיע,
יום ראשון בעזרת השם
החזרת עובר מוקפא אחרון .
אשמח לטיפים
כמובן מלבד תפילות
איך לגרום לזה לקרות🙏
מתפללת איתך שזה יהיה האחד!
אני לא יודעת אם זה קשור, אבל שתיתי מלא לפני. (ההחזרה גם התעכבה בחצי שעה ולא יכלתי ללכת לשירותים בזמן הזה כי השלפוחית כן אמורה להיות מלאה..)
הרופא אמר לי 2-3 כוסות, בפועל משעה לפני ההחזרה יצא ששתיתי הרבה יותר🙈
שמעתי מחברות שזה עזר להן גם..
מתפללת איתך!❤
אני מאמצת
תודה
לא יכול לעזור.
אני לא הגעתי עד לIVF, אבל עברנו דרך ארוכה
וראינו בחוש- שכל עוד הקב"ה לא החליט שזה הרגע, היו כ"כ הרבה עיכובים ומניעות
ואילו כשהגיע השניה- זה פשוט קרה.
וזה היה כשהגענו לתהום מאד עמוקה....
אז אשמח להתפלל עלייך, אם תרצי תכתבי לי את שמכם באישי
וגם אם לא- אתפלל על בת חן בת פלונית ובן זוגה לזש"ק בקלות, בבריאות ובשמחה.
כמה מסוכן שם?
אנחנו מאשקלון ורוצים לנסוע לאירוע של חברים בחוות נטור.
העניין הוא שאני לא בעניין לנסוע למקום שבו הילדים שלי עלולים לשמוע אזעקות ובומים ולצבור עוד טראומות.
מה המצב הבטחוני שם?
יש שם אזעקות? נפילות?
ובדרך לשם?
אני לא מהאזור ולא יודעת בדיוק איפה החווה
בכללי דרום רמת הגולן לא ממש אזור חם..
היו אזעקות גם שם לפי מה שזוכרת
אבל מאוד נדיר
אני חושבת האמת
שזה לא מאוד נורא
אני כן היתי נוסעת
אבל תלוי עד כמה את מוכנה לנסוע וכן לקחת בחשבון שהמצב לא צפוי ויש סיגוי כלשהו שתהיה אזעקה
גם אם רוב הסיכויים שלא -אין באמת דרך להבטיח מה יהיה
בכללי לא מאוד פעיל
אבל לפעמים כן.. ואין לזה שום צפי או סטטיסטיקה
הנה היום היה מטח פתאם לגולן
ופעם ראשונה לחיפה
אבל מאחר ואת מאשקלון
הסבירות לאזעקה אצלכם היא באותה מידה
אז תכלס
לא יודעת מה ההבדל
והסיכוי להתקע הרחק מהבית באזעקות.
(אנחנו נסענו בפסח מהדרום לדרום רמת הגולן, וזה מה שהטריד אותי. ב"ה נסענו וחזרנו במצב שקט)
נראה לי מרחוק מדמיינים הרבה מעבר למה שבשטח
בצפון הלא מפונה- החיים רגילים ביום יום
הילדים מחשקים בגינה והולכים לסניף לבד ונוסעים לעבודה ולבית קפה ופשוט חיים
וברקע יש יירוטים או מטוסים מדי פעם
ולפעמים גם אזעקות ואגב אובן המוחלט עובר בשלום ב''ה
אבל הז לא שאין חיים רגילים
הכבישים מלאים ופעילים
אף אחד לא סגור בבית כל היום
ובסוף בכמעט כל מקום מלבד קו הגבול ממש וקרית שמונה אין אזעקות על בסיס יומי אלא אחת לכמה שבועות
זה לא שונה בסוף מלגור בקרבת העוטף כרגע
הנסיעה לחלוטין לא שונה מהרגיל
לק"י
אבל זה פחות העניין.
יותר זה שתתחיל איזו מתקפה כשהם בצפון רחוקים מהבית, ולא יכולים לחזור.
נכון
זה יכל להיות
ואין לדעת מתי
אבל בסוף יש אלפי אנשים שחיים ככה יום ולא יכולים להכלא בבית כי אולי עוד רגע הכל יתלקח
אז לכן גם אני חזרתי והדגשתי שאין לדעת
ותלוי כמה מפחיד אותה
אבל סטטיסטית הסבירות שדוקא בערב הספציפי תשגיעצשוקא אז ובדיוק שם יתחיל בלגן
קיים סיכוי
אבל סה''כ קטן
לק"י
אבל יש הבדל בין להתקע במרחק של כמה שעות נסיעה מהבית, לבין להיות בבית או קרוב אליו.
זה באמת עניין של הרגשה אישית.
אבל לא רק🤷♀️
כי רוב הסיכויים שיצטרכו להתפנות
ומסכימה איתך
הכל תלוי בתחושה האישית של כל אחת
והכל בסדר💖
אם תפרוץ מלחמה בצפון, לא יפנו את כל הארץ.
אבל נראה לי שהבנו אחת את השניה....אז מיציתי פה. חג שמח!!
מתחוללת מלחמה של ממש.
ברגע אחד היא יכולה להתפשט יותר דרומה.
היה באזור קצרין, זה לא האזור של נטור.
בקצרין יש יותר.
קצרין זה מרכז הגולן ונטור זה דרום הגולן, בדרום הגולן יש פחות אבל היתה אזעקה אחת בשבוע שעבר.
אנחנו היינו שם לא מזמן והיה שקט. רוב הזמן שקט אבל אי אפשר לדעת
הגולן הוא אזור *ענק* מהחרמון עד הכנרת, זה כמו מחיפה לתל אביב בערך, אוקיי? זה מצחיק להתייחס לזה בתור "הגולן".
לכן בואי נעשה סדר.
נהוג לחלק את הגולן ל-4:
צפון הגולן
מרכז הגולן
דרום הגולן
מורדות הגולן
צפון הגולן כן יש יחסית הרבה אזעקות, לא כמו אזור קריית שמונה, אבל כן יש באופן די תדיר. לאחרונה כמעט כל יום אם אני לא טועה... יש שם הרבה ישובים, וצריך להבין שלא כל אזעקה זה בכל הישובים, בדכ זה בישוב ספציפי, אז למרות שיחסית "חם" שם, סטטיסטית רוב הסיכויים שלא תתקלי באזעקה.
מרכז הגולן היה שקט עד השבוע שבועיים האחרונים, עכשיו מצבו כמעט כמו צפון הרמה, חם יחסית... לשם המטח שהיה היום, שם השריפות שהיו שבוע שעבר...
דרום הרמה די שקט, כמעט ללא אזעקות. יש בערך פעם בחודש... באמת שקט ורגוע יחסית. יש נוכחות של צבא אז אולי זה יותר מרגיש אזור מלחמה מאשר המרכז, אבל זה פשוט כי הישובים מוגדרים צמודי גדר.
מורדות הרמה בכלל שקט, אולי היו אזעקות בודדות מתחילת המלחמה בישובים ספציפיים אבל ממש כמעט בכלל לא. זה יותר האזור של הכנרת.
נטור נחשב בדרום רמת הגולן, עכשיו תחליטי את איך זה מרגיש לך 
טוב שויתרתם....
מרגישה משבוע 14 כזה בועיות חמודות ויקרות, משו כמו 3 פעמים ביום
אתמול והיום לאאא😶🌫️😶🌫️
אופ אופ
זה הריון יקר כלכך כלכך
היינו בסקירה לפני שבוע בדיוק והכל היה כלכך יפה וטוב חסדי ה׳
הוא כנראה שינה מיקום, ולכן את לא מרגישה אותו.
הבן שלי נגמל לפני חודשיים, שולט לא רע אבל לא מסוגל להתאפק מלא זמן. יוצא לי להגיע איתו לאזור מרכז תורני שיש שם שירותי נשים נעולים ושירותי גברים פתוחים. זה רחוק יחסית מהבית.
כשהיינו שם והוא ביקש שירותים הכנסתי אותו (בחוסר נעימות גדול) לשירותי גברים. הוא לא מסתדר לבד בשירותים בלי שרפרף וגם אם כן, הוא ישאיר הכל אחריו טינופת ויצא משם ערום, אז אני חייבת להיכנס איתו.
מפה לשם, אנחנו שם בערך פעם בשבוע ודי קבוע הוא צריך שירותים בזמן שאנחנו שם (למרות שתמיד אני לוקחת אותו לפני שיוצאים מהבית!)
בעלי שמע את זה היום פעם ראשונה והיה מזועזע. שאלתי אותו מה אני אמורה לעשות והוא אמר מה שהיית עושה אם אין שם שירותים בכלל. יותר הגיוני לקחת ילד לעשות בשיחים בחוץ, באמצע איזור עם אנשים, כשהשיחים מטופחים כאלה ליופי?
אולי אני הורמונלית, אבל התגובה שלו ממש עירערה אותי.
מצד אחד תסכול כי מה באמת אני אעשה בפעם הבאה? אני לא רואה משהו אחר...
מצד שני תסכול ומבוכה, כי מהתגובה שלו זה היה נשמע שעשיתי משהו ממש נוראי, ופתאום אני נורא נבוכה ממעט הגברים שהיו שם כשנכנסנו או יצאנו כל פעם.
ואני תמיד חשבתי שזה כזה, לא נעים אבל לא נורא ושכולם מבינים שאני שם בשביל ילד קטן ולא בשביל עצמי (וגם ברוך ה' כל הגברים שם היו צנועים תמיד אבל כן יש משתנה מול תאי השירותים)
מצד בעלך, וזה באמת לא ככ נעים, אבל לדעתי זה לא נורא כלכך.
במיוחד שזה מקום תורני..
בהרבה מקומות עבודה יש רק תא אחד לגברים ונשים.. זה לא אידאלי אבל לדעתי לא נורא
ולא ידעתי ולא שמתי לב לשילוט. כשנכנסתי לא היה אף אחד ונכנסתי לשירותים.
כשיצאתי אני רואה גבר וחושבת מה הוא נכנס לשירותי הנשים, ואז עוד גבר נכנס ואני כזה מה קורה פה. והם מסתכלים עלי בפליאה.
כשיצאתי עוד גבר בא להיכנס ומסתכל עלי אז הסתכלתי לראות מה קורה וראיתי שהחליפו בין השירותים.
זה לא נעים גם להם....
אבל אני חושבת שאם אין גברים באזור אז זה בסדר להיכנס מהר עם הילד.
אם יש גברים, כן בהחלט אפשר לצאת ושיעשה בשיחים.
מה זה אמור להיות ששירותי נשים נעולים...?
כי יש סיכוי שתיתקלי בגבר חשוף.
זה מאד שונה בעיני משירותים סגורים
עם שרותים סגורים שויין איכשהו אני מבינה ולא סוף העולם (אם כי אישית הייתי כבר מעדיםה להתפנות איתו בחוץ)
אבל משתנה זה טרטוריה גברית נטו וזה ממש לא לעניין להיכנס
אבל כן הייתי לוקחת, חושבת שדי מובן לכולם שנכנסת בשביל הילד
מה שכן, אם זה באופן קבוע, הייתי מבקשת שיפתחו את השירותי נשים, או אפילו יביאו לך מפתח ותפתחי כל פעם שיהיה צורך
מוודאת כמובן שאין אף אחד, אולי מבקשת ממישהו או מודיעה למישהו שנכנסתי עם הילד.
בתור עצמי קרה כמה פעמים בחיים שהייתי חייבת והיה רק של גברים בסביבה כמו באמת בית כנסת באמצע שבוע, ונכנסתי. הכל טוב אם אין אף אחד.
ואם פתאום גבר מגיע אני מאמינה שהוא לא יכנס עד שתצאי
וכמו שאמרו פה שאם זה קבוע אז לבקש לפתוח
אם זה רק פיפי אז ברור שלהשקות את השיחים.
ולא הייתי נכנסת לשירותים גברים אם זה לא ממש מקרה חירום.
לא מדמיינת את עצמי מעזה.
אם זה שירותים שהוא חדרון אחד - כן. אם זה אזור שירותים - אין סיכוי.
בדיוק כמו שארגיש מאוד לא נעים אם אראה פתאום גבר בשרותי נשים.
לשרותי גברים למרות שהם כבר בגילאי יסודי (ג-א).
גם משום שאין מצב שאני אכנס, לא נראה לי שייך וגם כי אין לדעת מי נמצא שם, עם כל הסיפורים של היום.. אני מעדיפה שיכנסו לנשים ביחד איתי מי שרואה אותי עם הבן מן הסתם מבינה.. זה לא ילד גדול שנכנס לבד אלא עם אמא שלו.. מחכה לו מחוץ לתא ויוצאים.. ואם אין שרותי נשים שזה די עצוב שזה סגור, הייתי מתקשרת לעירייה או משהו שיפתחו.. הייתי אומרת לו שיעשה בחוץ עם זה קטנים במקום מוצנע יחסית ואם זה גדולים.. הייתי נכנסת לאחד מבתי העסק ומבקשת רשות להכניס אותו.
אם הוא היה צריך רק פיפי, הייתי לוקחת אותו לשיחים.
אם היה צריך משהו אחר, הייתי נכנסת איתו לשירותי גברים... אין מה לעשות, לא מסתכלת סביב ועושה את זה מהר, גם לא מתעכבת לשטוף לו ידיים, מקסימום בחוץ לשטוף בבקבוק. ולעוף...
לנשים.
יש הרבה נשים שלא יעיזו להכנס לשרותי גברים. צריך לדאוג ששרותי הנשים פתוחים.
אולי תנסי לבדוק אם מישהו יכול לדאוג שיהיה פתוח?