פורום הריון ולידה (עמוד 5063)

כך היה לפני שנתיים, אני משערת שעדיין יש... זה בא בשקיות קטנות של מנה.

לגבי חבילה גדולה- כפי הידוע לי מחזיקה חודש מהפתיחה.

 

בהצלחה!

לא משתלם לקנות חבילה אלא אם משתמשים כל יום באופן קבוע

תנסי אפילו דרך הרשת להרשם ולבקש.

תבקשי מכמה חברות, ויהיה לך יבול נאה של דוגמיות

כי מחיר של חבילה שלמה עולה בערך כמו חבילה של טו גו מטרנה..

זה נקרא to go קופסת קרטון שבה יש 5 שקיות שבכל אחת יש למנה של 180.

זה משפיע רק על הטעם שיהיה לך בפה ובכלל לא קשור לתוצאות הבדיקות.

לי להפך גם הרופא אמר וגם האחות שנתנה לי את הבדיקה בעצמה הציע לי לימון (במקרה אם שכחתי)

 

אגב בדיקה של 50 לא כזאת נוראית. גם אני שמעתי את כל "סיפורי ההקאה". זה בטוח לא משפיע על כל אחת באותה צורה.

לי זה היה טעים רציתי לבקש עוד ;)

עדיף תחשבי מה תעשי עם עצמך שעה שלמה.. זה באמת נורא.

בהצלחה!

 

לא היה שום בעיה,לפעמים גם האחיות בעצמן מביאות

או להביא אותו בכוס כבר סחוט?

היא שאלה אם הבאתי ואמרנ שמומלץ...
לי היה ככה רק לימונדה קצת מתוקה מידי...
עברתי את זה בסדר גמור רק אח"כ היו לי טיפה סחרחורות אבל אני לא יודעת אם קשור כי אני סובלת מזה בלי קשר...

היא הביאה מהמטבח, כנראה מכינים לצרכים כאלו.

לדעתי אמרי להם ששמעת מהרבה שאין עם זה בעיה.

בהצלחה!

זה נורא מתוק אבל נסבל ועובר 

בקבוק מיץ לימון והיא מוסיפה. (אחות אחת שאלה אותי אם זה בסדר שהיא תשים כי יש כאלו שלא רוצות.....)

ושאח"כ מרגישים רע, והבאתי לימון אבל החלטתי קודם לטעום בלי והיה לי טעים אז לא שמתי בכלל, ולא הרגשתי שום דבר רע חוץ מלהתייבש במרפאה שעה וחצי.

(תבהירי לה שלא תעז לשים לך חומץ או מיץ לימון בלי ידעתך!!!!)

 

ואם זה נורא ואיום אז תנסי לשים קצת לימון, אבל ט-י-פ-ה! ולאט לאט להוסיף.. אני ניסיתי בהתחלה בלי לימון ושתיתי חצי כוס בשלוק אחד והיה מעולה!! ואז אמרתי- אולי עם לימון טוב יותר? וסחטתי קצת לימון שהבאתי.. וזה היה זוועה.. מזל שנשארה לי חצי כוס.

 

אז תנסי בלי ואם את רואה שזה לא סוף העולם אל תוסיפי לימון..

היי,

 

אני ממש בתחילת הריון ב"ה.

 

באיזה שלב מתבצעת בדיקת העמסת סוכר?

מראש העמסה של 100. אווווףףףףףף!

בפעם הקודמת עברתי 50 וגם 100. בסוף פתחו לי חדר לשכב לנוח בו. משעמם! מלא קישקושים של עמך ישראל...היתה שם מריבה מטורפת ואלימה עם אחות. הייתי כבר חלשה ועם פרפר כל הבוקר. ואנשים שלא מבינים למה אני "עוקפת" בתור. ורעבה ועייפה.

ואני לא שותה בכלל מיצים בימיום!!!

אולי בגלל המשקל שלי ואולי בגלל הגיל. לא יודעת. 

הייתי מעדיפה 50 ולפי זה לראות מה הלאה...

אולי נעקוף את הרופאה ונבקש מהאחות?  ממילא זה בלי הפניה (ה50) וגם במקום אחר

???;

צריך בשבילה הפניה

ולאכול קודם ארוחת בוקר

מיך לימון שסחטת בית, להוסיף ואז זה יוצא אפילו טעים כמו לימונדה. מוסיפים את הלימון בהדרגה לפי הטעם.

לי האחות אמרה במפורש להוסיף לימון

פתאום לקראת הסוף
לא מאמינה שאני נכנסת לתשיעי ועדיין סוחבת כאילו הכל כרגיל..

אני בחודש שישי ב"ה

וזה קרה לי כל הקיץ..בימים החמים

ככה בשעת צהריים..

רותח..כל הגוף זיעה רטובה...מוכר..

תשתי הרבה  ותנוחי

אתמול נכנסתי לכמה חנויות בגדים כי חסר לי מאד,

וכמעט הכל כבר היה סריגים וכאלו....

מה נסגר? מה יהיה עם החום?!

בשורות טובות כולן!

 

 

ככה זה.. בת 22 וכבר מרגישה בגיל המעבר....

הצילו חם!! ובא לי לקפוץ לבריכה!!

אפשר לשתות מידי פעם קפה, אבל לא כדאי להגזים.

תרגישי טוב 

משהו פושר.

הבדיקות של הלחץ דם ודופק תקין?
אני יודעת שחוסר ברזל גורם לתופעה של חולשה, דופק מהיר, עייפות.

אל תעשי פעולות שמעייפות אותך ופעולות 'כבדות'.

ולא לשכוח, מים מים מים. בקבוק לידך. זה מצנן את הגוף..

גם אצלי זה קורה בהריון, ואז באמצע החורף מדליקה מאוורר כי מחניק לי, ובעלי רץ באמצע הלילה לקיוסק לקנות משהו מתוק....

שיהיה לך תמיד בתיק משהו מתוק, מיץ ענבים אולי?

הרופאה אמרה לי שכדאי לאכול אגוזים ולא שוקולד

לשים את התינוק אצלך אחרי הלידה (ביות מלא) כדי שלא תפספסי הזדמנויות להניק, ביום וגם בלילה.

לא לתת מוצץ ובטח שלא בקבוק, כדי שהוא ירצה לינוק ממך כמה שיותר.

לא צריך פירות ותרופות וניסים - רק להניק ולהניק ולהניק. בהתחלה אפילו כל שעה למשך שעה - כמה שהוא רוצה.

יועצת הנקה מוסמכת של IBCLC

1) לארגן לעצמך מנוחה כמה שרק אפשר. בחודש הראשון אחרי הלידה את אמורה כמעט ולא לקום, לרבוץ כל היום עם התינוק (שווה ללמוד הנקה בשכיבה!). צריך לשבור את הראש למצוא פתרונות יצירתיים איך לחסוך ממך כמה שאפשר, שלא יהיו עלייך מטלות בחודש הזה. להיעזר בכל מי שאפשר, ואם צריך - כן, גם לקנות עזרה בתשלום (או לבקש כששואלים אתכם איזו מתנה אתם רוצים). זה תמיד לא נעים לנו, הנשים, להיעזר, להוציא מתקציב המשפחה וכו', אבל צריך להתגבר על הקושי ולראות בזה את אחד הסעיפים ההכרחיים בשביל תינוק קטן. לא פחות מעגלה (לי אין עגלה, אבל כן שילמתי על עזרה בבית). גם הילד הקטן שלך יכול ללמוד שאמא נמצאת שם בשבילו, אבל בשכיבה או מקסימום ישיבה - אפשר לעשות ככה המון דברים ביחד, לספר, לדבר, לשיר, לצייר...

המנוחה חשובה לא רק בשביל ההנקה אלא בשביל הרבה דברים וביניהם - שיקום רצפת אגן, מניעת דיכאון אחרי לידה, המעטת הדימום (לא בטוחה בסעיף הזה אבל נראה לי), היקשרות עם התינוק...

 

2) ללמוד מה הסימנים האמיתיים ומה הסימנים השגויים לכמות החלב שהתינוק מקבל. קל מאוד ללכת שולל אחרי סימנים מטעים, וחשוב לדעת להבחין. בעיניי הדבר העיקרי, הכי חשוב, הוא שאם חוששים שהתינוק לא מקבל מספיק, מאיזו סיבה שלא תהיה, לא מחליטים מיד שיש בעיה, כי בכאוס שאחרי לידה הרציונל לא חזק מי יודע מה, אלא עוקבים במשך יממה שלמה אחרי הפרשות ומצב רוח ואז מסיקים מסקנות. להרחבה ראי כאן.

 

3) אם בכל זאת דברים לא מסתדרים, מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר ליועצת הנקה מוסמכת IBCLC, כי יש הרבה פתרונות שנשות מקצוע מכירות ויודעות לעבוד איתם.

 

בהצלחה, בקלות ובבריאות!

 

אני גיליתי שלחץ מוריד אצלי את כמות החלב וכשאני רגועה ושמחה החלב מתמלא פלאים!!!!

גם לי בלידה ראשונה ממש לא הלך בהנקה: צהבת, ירידה במשקל, לא ינקה טוב, כמעט אשפוז, שאיבות ותחליפים, איכשהוא שרדתי כמה חודשים כי התינוקת היתה אלרגית למטרנה אבל ממש לא הלך....

אח"כ תמיד התאמצתי מאד ובכל זאת הלך צולע.... למרות כל השיטות, המלצות, יועצות הנקה וכו'....

בילד האחרון אמרתי זהו! לא שווה אמא מניקה ולחוצה, אנסה בנחת ואם לא ילך- לא אניק.....

בבית חולים הוא כמעט לא ינק, כל הזמן ישן ולא הצלחתי להעיר להנקה, אחרי יומיים פתאום נזכר לאכול כמו שצריך וכמובן שלא ממש היה.... ניסיתי וניסיתי ללא הצלחה עד שהתייאשתי. נתתי עוד בבית חולים בקבוק מטרנה והתקשרתי בוכה לבעלי שהלכה ההנקה.... בסוף הוא ינק עד גיל שנתיים... איך? הרבה מנוחה ושתיה אך בעיקר הרבה מאד נחת. כל הזמן שיננתי לעצמי שאם אין חלב לא קורה כלום ממטרנה, כמעט כל קפיצת גדילה כשכבר הייתי מותשת מבכיות הייתי נותנת בקבוק אחד ולמחרת כבר היה מספיק חלב, שאיבות שאף פעם לא הלכו לי (פעם אחת ביום בזמן העבודה) לא התאמצתי- מה שהיה- היה ומה שלא- השלים בבערך חצי בקבוק ביום (רק בימים שעבדתי...)

אז לסיכום: לדעתי שווה להתאמץ, לשמוע על שיטות, אולי ללכת לפרטי ליועצת הנקה אבל להרגע!!!! בעז"ה יהיה בסדר!!!!

בהצלחה רבה!!!

גם אם אין ביות מלא, לא בכל בי"ח יש ביות מלא. להגיד לאחיות שיקראו לך באמצע הלילה ומתי שרק צריך כדי להניק.

רוגע ושלווה זה באמת חשוב כמו שאמרו

לשתות הרבה מים ולאכול טוב

לנוח הרבה

לקחת ברזל

רב חלב - יש בבתי טבע, תמציות טבעיות שמגבירות את החלב, ברגיל לא צריך רק אם יש בעיה מיוחדת

להניק הרבה גם אם לא ממש יוצא- זה מעודד יצירת חלב

אם צריך - לשאוב

רק פרטי: מדריכה פרטית לכם או לקבוצה או דיאדה.

אחרת זה סתם לזרוק את הכסף - אל תעשי בכלל וזהו.

(וזה לא הרבה יותר יקר בפרטי)

למה את ממש לא ממליצה על קורסים בקופ"ח ובבתי חולים?? שמעתי דווקא המלצות חיוביות..
ומבחינה כספית נעשה כל מה שצריך בשביל להיות מוכנים אז זו לא הבעיה..
טוב ששאלתי מוקדם!
ולא עניתם מתי מבררים על קורסים...

אולי יש עוד בתי חולים עם הסדר איתם.. באמת קורס שווה..

מיכל פנקלשטיין עושה קורסים מצוינים בביקור חולים

כולים המליצו מאוד וגם אני ממליצה ביותר

מאוחדת מחזירה כמעט את כל הכסף אם אינני טועה

נראה לי שהקורס עולה 500 ובגלל שיש לי שאי מאוחדת החזירו 400

בדר"כ קורסיים של הקופ"ח זה יותר קונבנציונאלי.

וילדתי שם אז החזירו לי את כל הכסף

והיה מדהים!

המיילדת שהעבירה את הקורס הייתה מיוחדת ונעימה,

היו 5 זוגות, חלקם חילונים אבל האווירה הייתה צנועה ולעניין. לי לא הפריע.

נוצרה קבוצה אמפטית מאוד והיה כיף לפגוש אותם עוד לפני תחילץ7 מפגשים כולל הרצאות)

 

לדעתי המידע שקיבלתי היה נחוץ מאין כמוהו לדעת מה זה בכלל תהליך לידה ואיך הוא מתפתח ומתי לצאת לבי"ח.

בניגוד לתדמית בקורס שמו דגש על לידה טבעית ככל הניתן (תנוחות, ללא אפידורל, חשיבות הנקה ולא להילחץ אם הילד לא עולה במשקל)

לא הייתי בקורס פרטי אז אני לא יודעת להשוות, אבל התחלתי את הקורס בפחד מהלא נודע וסיימתי בהרגשת ביטחון וצפייה ללידה, וב"ה המציאות הייתה פחות או יותר כמו שדמיינתי אותה.

בסוף המיילדת שלי היתה האחראית על הקורסים שגם היא נעימה ואמהית כזאת והיה לי כ"כ כיף לראות פרצוף מוכר!

 

ממליצה בחום.

המדריכה התאמנה עם כל אחת מהנשים- כל תנוחות ונשימות שונות? 

היה באחד המפגשים מפגש של תנוחות ועיסויים עם כדור פיזיו, מזרן וכסא, היה מוזיקה ברקע וכל בן זוג התאמן על העיסוי בגב (שאמורים לעשות בזמן ציר) והמדריכה עברה ביננו. (כמו בשיעור התעמלות)

בשיעור הזה הייתי עם אמא שלי כי ידעתי שהיא זאת שתעשה לי את העיסויים...

והיה גם על תנוחות אבל לא של הלידה אלא בכל התהליך (עד כמה שזכור לי)

תנוחות לידה לימדו באופן תיאורטי.

והנשימות היה בהחלט מצחיק. בהתחלה הנשים התפדחו לעשות ששששש בקול אז המדריכה ביקשה גם מהבעלים לשתף פעולה ואז זה עבד.

העלת בי נשכחות.

המדריכה המליצה להתחיל את הקורס בין שבועות 28-32, כדי שאספיק לסיים אותו לפני הלידה.

צריך לברר ולהירשם קצת לפני, אבל נראה לי ששבוע 20 זה קצת מוקדם.

בהצלחה

שאם תתפתח לידה מוקדמת תהיו מוכנים.

אם זה בבי"ח או בקופ"ח אז תתקשרי למוקד ותשאלי אם כבר מתארגנת קבוצה (הם ידעו להפנות אותך)

אם את מעוניינת בפרטי אז תבררי באיזור מגורייך ותבקשי המלצות ותתקשרי למדריכה.

זה הזמן להתחיל לברר אם מתגבשת קבוצה, זה די מוקדם להתחיל את הקורס עצמו.
 

בהצלחה!

גם בלי קשר לעניין ההלכתי (שכמובן קשור), נראה לי חבל לעשות קורס עם עוד זוגות ולא נעים לשאול שאלות בגלל הגברים האחרים בחדר.

 

אני ממליצה (וזה גם מה שאני עושה) או קורס לנשים בלבד או קורס לזוג באופן פרטי.

 

היום גם הקופות מחזירות חלק מהסכום כך שההפרש במחיר לא גדול...

כשבררתי הייתה קבוצה נפרדת (רק נשים) דרך הכללית.

לי לא הפריע שהקורס מעורב. המדריכה דיברה בשפה נקיה ומקצועית מאוד. (גם לימודי רפואה הם מעורבים...)

לא כל התכנים התאימו לבעלי אז הוא בא לחלק מהמפגשים בהתאם לתוכנית שחולקה מראש.

 

לגבי התנוחות, זה היה חדר גדול, כל זוג תפס עמדה מרוחקת כמה מטרים בחצי מעגל כשהמדריכה באמצע ואז הוא התאמן.

הייתי עם אמא שלי, ואף אחד לא הסתכל על זוג אחר. דווקא זה לא היה בעייתי בכלל.

 

ברור שלא לכל אחת מתאים קורס מעורב. לי לא הייתה בעיה. בכל אופן הקורס היה טוב מבחינת תכני ודרך העברה בלי קשר למעורב/ נפרד.

 

דוגמה אחרת היא הסרטון על ההנקה, המדריכה מראש אמרה שיש דברים מצולמים ולכן ראינו את הסרט רק בסוף המפגש והבעלים שלא התאים להם (רובם, לא רק הדתיים) פשוט יצאו.

ממה שאני יודעת רוב הרופאים לא מתעסקים בזה.

בירושלים יש את דפנה מאיר שהיא אחות ומתאימה דיאפרגמות. הבנתי שהיא נחשבת טובה, אבל לא הייתי אצלה (אני לא מהאזור). 

העלות של ההתאמה היא בערך 350 ש"ח והדיאפרגמה עולה 300 (קחי בחשבון שצריך להוסיף גם קוטל זרע).

מהניסיון שלי ההתאמה כוללת 2 פגישות. בראשונה היא בודקת מה המידה שלך, ואז היא נותנת לך את הדיאפרגמה של המדידה לנסות בבית. בפעם השנייה את צריכה להגיע אחרי שהיית עם הדיאפרגמה לפחות שעתיים כדי לבדוק שהיא לא זזה ולראות שזו באמת המידה.

וכל השליש הראשון

אם כן אז מוכר וכואב..

שלפוחית השתן..

ממש תודה על התשובות

כאב כאילו נמתח שריר?

זה יגם מרגיש לי קצת נפוח (או אולי אני סתם מדמיינת)..

כאב כאילו נמתח העור או איזה שריר?
כי גם לי קורה ככה באותו מקום בדיוק

אולי בחלק הקידמי של האגן? (פוביס)

איפה שיש שערות אבל יותר לקראת הנרתיק.. יש שם שאלה כפלי עור שבקצה שלהן שלפוחית השתן.

ממש תודה לכל המגיבות!!!

שכנראה הוא (היא, בדיעבד) נשען על איזה עצב או שריר. לא משהו רע, אבל כואאאאאבבבב....

אין לי מה לייעץ לך לצערי...נסי למצוא תנוחה שנוחה לך.

אצלי זה מאובחן כסימפיזיוליזיס, שזה היפרדות של האגן והכאב מורגש בעצם הפוביס., באיזור שאת מתארת...

היה לי קשה ללכת... קשה מאוד להתהפך במיטה  וכל תזוזה של הרגליים גרמה לי להרגשת כאב, אפילו להתלבש היה לי קשה, כי לא יכולתי להרים את הרגליים ואם הייתי מנסה להזיז משהו עם הרגל גם חשתי כאב איום באיזור שאת מתארת.

ולצערי הרב בהריון הקודם, הגעתי למצב שבשבועיים האחרונים של ההריון לא יכולתי לעשות אפילו צעד, הייתי מרותקת למיטה ואפילו מאושפזת, הכאב היה כ"כ חזק הרגשתי שאני עם  הראש של העובר בין הרגליים.

בגדול, אין לזה פתרון חוץ ממנוחה והרבה מנוחה ופשוט לא להתאמץ... ולצערי ככל שההריון מתקדם הכאבים גדלים...

באיזה שבוע את?

בכל אופן, אם מה שתיארתי זה מה שאת מרגישה, כדאי לפנות לאורטופד...

לך על מנוחה בבית...

אני הייתי בשמירת הריון מסוף חודש שביעי מהסיבה הזאת, בהמלצת אורטופד...

סבלתי מהכאבים הללו בארבעה הריונות, ורק בהריון השלישי בגלל שלא הצלחתי ללכת אפילו צעד, הגעתי לבי"ח ואיבחנו שאני סובלת בהריונות מסימפיזיוליזיס, שבמקרים החמורים מאוד אי אפשר אפילו ללכת מרוב כאבים.

ובהריון הזה, כבר כשהתחילו הכאבים בחודש חמישי/ שישי ידעתי במה מדובר ...

למה שמירה כי זהיכול להוות סיכון ח"ו או סתם כי זה כואב?

שהיה לי בהריון הקודם..

זה לא מהווה סכנה לעובר או לאם, אבל במקרים מסויימים אי אפשר פשוט לזוז ולכן נשארים לנוח במיטה

האם זה עובר מיד לאחר הלידה? האם זה כואב בשתי הרגליים המידה שווה?

ת אבל להרים את הרגל כדי להתלבש היה לי קשה בימים הראשונים ולהזיז חפצים עםן הרגל גם היה קשה ואח"כ עבר...

והכאב ברגליים לא היה במידה שווה, היה לי יותר קשה עם רגל ימין...

כואב מאוד, מציק, נפוח קצת.

אומרים שקומפרסים של קרח על המקום יכולים להועיל.

עובר זמן קצר אחרי הלידה

היה לי בשבועיים שלושה אחרונים של ההריון. האם עלית הרבה במשקל? אני קישרתי את זה עם העליה הגדולה שלי במשקל, הבטן ישבה לי על השריר במפשעה ולחצה לי שם ופשוט נמתח לי השריר. בקושי יכולתי ללכת, להתלבש, להשכב במיטה ולהסתובב- כל תנועה היתה סיוט.

רופאת המשפחה פשוט נתנה לי חופשת מחלה. שיאצו קצת עזר ובבריכה הצלחתי לזוז קצת ולשחרר את השרירים באזור אבל רק הלידה העבירה את זה באופן מלא...

הכאב הזה מוכר לכולנו

בכל מקרה אני אלך, אבל התור רק עוד שבועיים וחצי אז אני תוהה לעצמי אם זה דחוף..

ואצלי זה הסתבר כורידים בולטים באזור המפשעה וכן בפנים....

הרופא אמר לי שאין מה לעשות אלא לחכות שיעבור אחרי הלידה....

בהריון הזה זה החמיר מאד והמליצו לי על מעין תחתונים תומכים שמכינים במיוחד עבורך.

עוד לא ניסיתי אז אני לא יודעת לומר אם זה טוב או לא...

שווה לשאול רופא ואז לדעת באיזה כיוון לחפש דברים שיקלו...

בואי נתמוך זו בזו. אני הולכת היום לרפאת המשפחה אולי תהיה לה איזה דרך להקל עלי. אם תמצאי משהו שמקל, שתפי אותי. אתמול בלילה הצמדתי לאזור כרית חימום , זה הרגיע קצת את הכאב מקווה שלא אשאר כך עד הלידה. כבר ביקשתי מבעלי שישיג לי כסא גלגלים. גם אני בסוף שביעי

אם אומרים לך דברים שיכולים לסייע בכאבים אשמח שתגידי, יש לי תור רק לעוד איזה שבועיים, ואין לי כוח לרוץ שוב לרופאה..

מקווה שיעבור לשתינו הכי טוב שיכול להיות..

וסתם שאלה- איזה מספר הריון זה בשבילך, כי לי זה ראשון ומקווה שלא יתפוס אותי בכולם

זה נראה לי מאוד טבעי, ועברתי את זה בכל הריון שלי.

שילוב של הורמונים שמגבירים חרדות יחד עם מציאות שאת לא יכולה לראות- העובר הקטנצ'יק בפנים.

אני מאוד מבינה אותך,

עצתי: אל תתעסקי עם הפחד הזה.(על סמך שיעורי ימימה שאחותי לומדת...) תניחי אותו בצד, וכל פעם שהוא חוזר, תתפללי שלא תפלי לפחד, תזכירי לעצמך שאיפה שאת לא בשליטה, ה' בשליטה מוחלטת.

אם את ממש במתח, ואם תתקשרי ותבקשי יפה  - לא יסכימו אולי לקבל אותך "בדחיפה" בין התורים?

 

שיהיה בשעה טובה, בברכה, בקלות ובהרבה בריאות ושלווה!

ממש רציתי להפחיד נשים אחרות!

כדי לתקן את החוויה - אספר לך על ההיריונות הקודמים שלי, שהסתיימו ב"ה בטוב עם ילד/ים בריא/ים.

בהיריון הראשון, בגלל שלא ידעתי מה אמורים לעשות, אחרי הבדיקה הביתית הלכתי לד"ר קטן, רופאת הנשים היחידה שאני מכירה. כך שלמעשה עשיתי אולטרסאונד ראשון רק בערך בשבוע 9-10. ב"ה ילדה חמודה מאוד.

בהיריון השני לקחתי את הזמן, כי כבר פחות הייתה ההתרגשות כמו בהיריון הראשון, ואת האולטרסאונד הראשון גם עשיתי בערך באותו זמן. ב"ה, בן מקסים.

בהיריון השלישי, שקצת חיכיתי לו יותר זמן, עשיתי בערך בשבוע 8, וראו שני שקי היריון... ב"ה, תאומים מתוקים מאוד.

בהיריון הרביעי, הנוכחי, שהסתיים, כבר מההתחלה יכולתי לראות שמשהו לא תקין. הבדיקה הביתית הראתה פס חלש, בדיקת הדם הראתה בטא נמוכה, באולטרסאונד בשבוע 7 ראו שק עובר שמתאים לשבוע 4, וכשראו אותו דבר שבועיים אח"כ כבר היה ברור שההיריון לא בסדר...

בקיצור, אין מה לדאוג. אני דווקא בעד לא לעשות את כל הבדיקות שמציעים, ולא להילחץ לעשות אותן ברגע הראשון שאפשר. לי, לפחות, זה נותן הרגשה רגועה יותר.

בע"ה, כשתהיי אצל הרופא ובאולטרסאונד תראי שהכול בסדר, ובעוד כשבעה-שמונה חודשים תצאי עם תינוק/ת בריא/ה וחמוד/ה!

(דרך אגב, אפשר לבקש הפניה לאולטרסאונד דרך רופא משפחה. אולי תספיקי לעשות אולטרסאונד ולהיות רגועה עוד לפני התור לרופא).

(אם כי כתבת בטעות "ממש רציתי להפחיד" ...)

זה הריון שישי. יש לי ב"ה 5 מתוקים בבית. אז יש לי חוויות של הריונות תקינים.

לא יודעת למה מההריון הזה אני כ"כ לחוצה. אולי כי רציתי אותו הרבה זמן. והשרשור ההוא ישב על פחדים שכבר היו קיימים

 

 

 

לא לפספס בדיקות חשובות בגלל דחיית התור (למשל לשקיפות כדאי כבר לקבוע) (אני יודעת שלא כולן עושות. אני מאוד ממליצה)

מנסיון.. מעדיפה לעשות את כל הבדיקות האפשריות מאשר להיפך.. ופספסתי חשבון עוברי רק בגלל חוסר הבנה.. מה שהיה יכול מאוד להרגיע אותי בהריון הזה..

לכי למוקד !!!

 

כשהייתי בשבוע 8 חברה טובה שלי עברה הפלה

נכנסתי לכזה לחץ ולא ידעתי מה לעשות. כמעט לא נשמתי מרב לחץ

בסוף הלכתי למוקד כולי בוכיה הרופא שלח אותי לאולטרסאונד לברור גיל הריון ן- ראינו דופק. ב"ה.

לשתות הרבה מים- עדיף קרים (כדי לא להתייבש).

יש כדורים צמחיים שדי עוזרים הנקראים גרבידול.

 

לגמרי למנוע הקאות לא בטוח שאפשר, רק לאכול ארוחות קטנות וצפופות לעיתים קרובות- כל מה שעושה לך טוב:

בננות, צנימים, מלפפונים וכדו'.

לזכור שזו רק תקופה קצרה ואח"כ זה שווה...!

בהצלחה!

בכל אופן, 2 דברים- ארוחות קטנות, קרקרים ודברים יבשים, מסטיק מנטה, סוכריות חמוצות... ולחפש בבית מרקחת ג'ינג'ר משו... אומרים כאן בפורום שזה מאוד עוזר.

מצרפת לך סקירה עם עצות והמלצות בנושא בחילות והקאות. בהצלחה. 

http://wp.me/p3i66l-3G

זה המקום המתאים!! וזה לא קשור לכמה את שווה, מי שיולדת 10 ילדים שווה  ממי שיולדת 5?

אין קשר בין לידות לשווי האשה, אני בטוחה שאת שווה הרבה (לפי מה שאת כותבת)

יש מקומות שכן מאפשרים לידה רגילה אחרי קיסריים, אבל אני לא יודעת מה עברך הרפואי ואולי זה קשור לזה שגם שם לא מאפשרים.

גם בניתוח אפשר למצוא את הדברים הטובים - לידה רגילה זה כואב תופת, הלחיצות קשות, לוקח הרבה שעות ואני בלידות בכיתי שאני רוצה ניתוח כי כואב לי ונמאס לי.....

והרבה נשים יולדות רק בקיסרי. כל אחת מכירה כמה כאלה

זה לא אומר שאת שווה פחות אלא להפך כי את תצטרכי בעזרת השם לטפל בתינוק למרות שאת אחרי ניתוח

מי שיולדת קל זה לא שהיא עושה משהו אלא שזה יוצא ככה בלי התערבות ממשית שלה

מטרת לידה לא חוויה טבעית של כח אלא תנוק

שתהיו בריאים ושלמים

אחרי הלידה היא התאכזבה מאוד

 

חוויה כואבת- אין מה לומר...

 

וכמובן שהיא ילדה בפרטי ועם הרבה תפילות וברכות וסיכון לא קטן...

תודה על השיתוף.. זה חשוב לפרוק! אם לידה טבעית כל כך חשובה לך, אל תתייאשי ותבררי..

אבל חשבי טוב טוב לפני אם זה שווה את זה..

המון המון הצלחה וברכה!

העיקר שזכית למתוק אחד, ועוד אחד בדרך, זה מה שחשוב.. את הלידה כבר לא זוכרים אחרי כמה שבועות..

אבל האוצר המדהים שאנו מקבלות למשמרת הוא באמת פלא, ואשרינו שזכינו,

ושתזכנה בעזרת ד' כל בנות ישראל..

 

בדרך כלל אני רק קוראת כאן, אבל כל כך הבנתי אותך שהייתי חייבת להגיב.

הלידה הראשונה שלי הייתה קיסרית, לאחר מכן ילדתי טבעי, ב"ה.

בדרך גם אני עברתי היריון לא תקין, שנגמר בידיים ריקות (בחודש מתקדם מאוד).

הלידה האחרונה (שב"ה נולד ילד בריא ושלם ומקסים!) הייתה בניתוח, והייתי ממש בדיכאון אחרי הלידה, כי הבנתי את המשמעות של הלידות הבאות... רק קיסרי... במיוחד אחרי שאני יודעת איך מרגישים אחרי כל אחת מאפשרויות , כי עברתי את שתיהן...

בכל זאת, כמה מילות עידוד גם לך וגם לי:

1. חברה שלי ילדה בלידה טבעית אחרי 2 קיסרי. כדאי להתייעץ עם מכון פועה. כמובן שאם כולם שוללים, אז ייתכן מאוד שספציפית אותך (או את העובר שלך) זה באמת מסכן.

2. יש לי חברה נוספת שילדה 8 (!) לידות בניתוחים קיסריים....

3. באמת צריך להזכיר לעצמנו כל הזמן שברוך ה שלפחות יש את הניתוחים האלו שיכולים להציל לנו את התינוקות, ולפעמים גם את החיים שלנו... אפשר לחיות, כאמור, גם עם כמה וכמה ניתוחים קיסריים. זה לא נעים ולא אידיאלי, אבל בהחלט אפשר לחיות עם זה בסדר גמור!

אני מאוד מודה לך על שגרמת לי להגיד את הדברים האלו לעצמי...

בעז"ה שיהיו רק בשורות טובות לכולנו!!!

 

 

אבל, אם תרשי לי, תוכלי להפוך את הכותרת ל- הזכות לחיות!!!!!

 

בלידתי האחרונה שכבה לידי יולדת מדהימה שגם כמוך, כאבה את העובדה שהרופאים מחליטים לה ללדת בניתוח.

היא עשתה הכל כדי ללדת בלידה רגילה.

והתוצאה היא: 2 ניתוחי חירום +איבוד דם מסיבי+יומיים בטיפול נמרץ+ לא תוכל ללדת יותר+ חלק מאמצעי מניעה אסורים עליה(בחורה לא דתית).- הצילו לה את הרחם ואת החיים שלה, אבל המסקנה שלה- שחבל שהיא לא הקשיבה לרופאים.

 

יכול להיות שאת במצבך ונתוניך האישיים כן יכולה ללדת טבעי. את יכולה לבדוק, אבל תחשבי גם על הסכנות שבדבר לפני ההחלטה הסופית שלך.

 

קראתי כמה סיפורי ניתוח חיוביים מאד, ופעילים(עד כמה שאפשר).

אולי כדאי לשנות את המחשבה- איך אפשר לקבל את גזירת הניתוח, לשמוח לקראתו ולחשוב  על- איך אפשר להתאושש מהניתוח הכי מהר.

שיהיה בהצלחה בידיים מלאות והעיקר- בשמחה!!!

קודם כל חיבוק!! שבעז"ה תזכי לחבוק תינוק בריא ושלם במהרה!!

אבל,
כאחת שהבת שלה יצאה (בלידה טבעית בסופו של דבר..) אבל לא נושמת ועשו לה החיאה בחדר לידה.. אני לא מסכימה עם הגישה של לידה טבעית בכל מקרה..

אני יודעת שאם היו שולחים אותי לחדר ניתוח כל זה היה נמנע.

אני הייתי מחפשת מישהי דולה שמכירה בתי חולים ויחד איתך בודקים מדוע יש את ההיסטוריה הקשה שלך. ואם זה משהו שלא יכול להפריע ללידה רגילה תקינה מחפשת בית חולים שמוכן לכזאת לידה..
בהצלחה ובידיים מלאות!

זה אפשר לעשות ויב"ק 2 בדר"כ צריך לשלם על זה הרבה בפרטי אצל דר' אילן הלוי בג'הרה דולה.

או בלידות בית עם דר' אבנר שיפטו או דר' ברדה.

ליוויתי גם ויב"ק 2 בביקור חולים באישור דר' שווד.

מנסה להתאושש ולחשוב על עוד אפשרויות לא ניסיתי בביקור חולים אולי אנסה מחר ומי זה דוקטור ברדא איפה הוא מקבל? ועוד הניתוח מצד שני באיזה שבוע צריך לקבוע אותו אין לי רעיון לבית חולים ללכת יש למשהי המלצה במרכז?

לצערי לא הסכימו.. וניתוח אני לא רוצה שם

יש תקווה!

 

חברה שלי ניסתה את כל האפשרויות שבעולם כדי ללדת רגיל אחרי קיסרי,

קבעה עם סמואלוב, הלכה לביקורות, העובר היה עכוז ואז הלכה לדיקור ועשתה את כל הסגולות שבעולם והוא שוב התהפך לראש ושוב חלמה על לידה רגילה, הגיע שבוע 40 והיא עוד לא היתה קרובה ללידה ועשתה הערכת משקל ויצא קרוב ל4500 קג' ומיד נכנסה לניתוח קיסרי דחוף ולא מתוכן כי אף אחד לא רצה לקחת סיכון שיהיה קרע של הרחם.

 

 

לא תמיד מה שאנחנו מתכננים זה מה שטוב לנו באמת.

 

הקב"ה יודע מה טוב לנו ותאמיני בו!

 

תתפללי שיהיה לך טוב!

 

(נ.ב. תלכי ללדת או לניתוח במקום דתי ששם מעודדים ילודה כדי שישתדלו כמה שיותר שתוכלי להגיע שוב עוד כמה שנים בע"ה)

 

 

אז בעצתכן ועוד כמה פניתי לדוקטןר אילן הלוי והוא אישר ואמר להגיע לפגישת יעוץ ומנגד ניסיתי בביקור חולים ולא הסכימו וגם לא בהדסה קבעתי ניתוח לביקור חולים שיהיה לי תאריך פנוי

ועכשיו מתחילה ההתלבטות אם ללכת על ניסיון אצל דוקטור אילן הלוי למרות החששות והפחד אחרי ששומעים מכל מקום שלא כדאי לנסות וזה מסוכן מאד...  וגם ההוצאה הגדולה זה 15000 שקל.. לא משהו שיש בנמצא בקלות. בלי התחיבות מה שיהיה יהיה.. מה גם שזה קצת רחוק אם לא  אספיק להגיע ואיך אדע מתי קצת החששות מהלא נודע מלחיצות וכאן ניתן לעבור את התאריך עד שתתפתח לידה.. הכל יהיה בסדר? לא יודעת מה להחליט מצד אחד אני מאד רוצה מצד שני קשה לקבל החלטות...

 

אם תרצי יש לי כמה חברות שעשו זאת אוכל להביא לך מספרים

גם אני עברתי שני ניתוחים (כמובן לא מבחירה). שניהם היו בידיים מלאות ב"ה אבל היו מספר הריונות נוספים שלא בידיים מלאות.

מידי פעם התחושה הזאת עולה גם בי- למה אני לא אזכה להרגיש לידה אמיתית, (אפילו לא הרגשתי צירים).

אבל אני עונה לעצמי שככה הקב"ה החליט שיהיה לי הכי טוב אז כנראה שזה נכון. אני כל כך שמחה בילדים שלי שהקושי הזה מתגמד. ועוד דבר, אם כבר נגזר עלינו ללדת בניתוח, לפחות שנפיק מזה את הדברים הטובים:

כשהניתוח הוא לא ניתוח חירום (כמו שהיו שני הניתוחים שלי) אני חושבת שהוא יותר קל מלידה רגילה (גם ההחלמה לפעמים), יש יתרון גדול בלדעת מתי הולכים ללדת, הניתוח קצר. בקיצור, אני רואה את זה כרגע כחוויה מאד טובה וחיובית אבל זה ענין של תהליך.

מאחלת לך שתיהיי שלמה עם מה שהקב"ה נותן לך ושתצאי בידיים מלאות!

שני,

עם כל הצער שלך, והקושי לוותר על לידה רגילה -הרגשה מובנת לגמרי!!!

צריך להקשיב לרופאים.

לא סתם דחו את בקשתך מס' בי"ח מקצועיים ומובילים. כנראה שמצבך דורש זאת.

לי זה נראה לא מוצלח להתעקש על דבר שיכול לגרום לנזק כבד שגובל בסכנת חיים לך ולעובר.

תנסילבד/ דולה/ חברה טובה/ בעלך- לנסות להפוך את החשיבה- לחשיבה חויובת כלפי הניתוח והממסד הרפואי-

והעיקר- ידיים מלאות באושר ושמחה

1. מה הם סיכויי הצלחה שהכל בעזרת השם יהיה בסדר?

2. מה הם סיבוכים אפשריים? עד כמה הם חמורים? תכתבי כל אחד מהם על הדף עם % סיכון שזה יקרה?

והאם את מוכנה נפשית ופיזית לעמוד בדברים האלה אם חס וחלילה זה יקרה?

3. מה תפקיד של רופא בתהליך? לבצע החייאה? לבצע ניתוח חרום?

4. למה הוא מוכן ללכת על זה ובבית חולים לא? האם יש עליו איזשהי אחריות או שאת חותמת מסמך שאחריות במקרה של סיבוכים עלייך?

5. מה את רוצה להרוויח מכל העניין? א.הרגשה טובה שהצלחת במשימה?

                                               ב.חלמת על הרבה ילדים וניתוח נוסף יחסום לך את זה?

6. מה הן ציפיות שלך מלידה רגילה, בעקרון זה טווח מסוים של כאבים חזקים ובסוף משהו יוצא ממך.

כשזה קורה מהר אז לידה נחשבת קלה

7. מה יקרה אם לידה תתפתח מהר ואת לא תספיקי להגיע לרופא שלך? עדיף לרשום על הדף כל האפשרויות עם סיכויים שלהם

8. מה בעלך אומר על כל זה? גם הוא יצטרך לשאת בתוצאות

9. מה היית אומרת אם אחות קטנה שלך הייתה מגיעה אלייך עם התלבטות כזאת?

מאחלת הרבה בריאות ונחת 

אם הלכת לכמה מומחים בתחום,
והם לא מוכנים-
יש להם כנראה סיבה טובה.

ב"ה שיש לך את הזכות. ללדת- אם כי זו לידה "יוצאת דופן" בלשון הגמרא, ולטעמי- לא כדאי ללכת על סיכונים מיותרים שעלולים לקחת ממך את אהזכות הזו...

אלה‏ ‏שלא‏ ‏פוסלים‏ ‏באופן‏ ‏גורף‏ ‏אלא‏ ‏מתייחסים‏ ‏כל‏ ‏מקרה‏ ‏לגופו.‏ ‏למשל‏ ‏ד"ר‏ ‏אילן‏ ‏הלוי‏ ‏וד"ר‏ ‏אבנר‏ ‏שיפטן.
למרבה‏ ‏הצער‏ ‏ברוב‏ ‏בתי‏ ‏החולים‏ ‏והמוסדות‏ ‏הרפואיים‏ ‏יש‏ ‏יותר‏ ‏מדי‏ ‏משקל‏ ‏לנהלים‏ ‏כוללניים‏ ‏ולכסת"ח‏

אחרי 2 קיסרי. בהצלחה!! 

זה ממש מחמם את הלב כבר חפרתי לכולם בנושא כ"כ קשה להחליט..

למרות שהלב שלי או יותר נכון השכל נוטה יותר לניתוח ודי התחלתי להשלים עם זה..

שבעיקר חשוב שאצא בידיים מלאות ובאמת עברנו מספיק..

למרות שאני חולמת על לידה אבל באמת אף אחד לא מבטיח כלום ויש הרבה סיכונים בדבר לכן אני משכנעת את עצמי להשלים עם זה בלב שלם ולהיות שמחה בהחלטה ולמצוא בה דברים טובים ומשמחים..

ובאמת מישהי כתבה כאן שאחרי חודש חודשיים שוכחים איך ילדתי ומתעסקים רק באוצר החדש.. הבן שלי כמעט בן ארבע אז באמת שכחנו מזה תינוק בטוח זה יציף באושר אז ננסה להתרכז בזה..

רק שחלמתי על משפחה גדולה אבל שמעתי שיש כאלו שעברו אפילו 7 ניתוחים אז מנסה להתעודד מזה..

בכל אופן תודה על היחס האכפתי והתגובות אני מרגישה שאני משגעת את כולם מסביבי כל יום מחליטה משהו אחר וחושבת משהו אחר... זה מבלבל נורא. ובטח כבר כתוב לי איך אני ילד ואנ י חושבת שאני מנהלת את העולם..

יש כאלו שיש להם 9 בקיסיר ושמעתי גם על 11 

באופן אישי יש לי תינוק אחד משגע שנולד בניתוח קיסרי מתוכנן (עכוז עם היפוך שלא הצליח)

מובן שהתאכזבתי עד עמקי נשמתי שאחרי 9 חודשים המתנה ללידה החמצתי אותה

שלא לדבר על ההחלמה שהיתה קשה קשה קשה

אבל אחר כך חשבתי לעצמי שאיזה נס שיש ניתוח קיסרי :

תינוק עכוז ששוקל 4 קילו ולידה רגילה זה סיכון כל כך גבוה לחוסר חמצן ופיגור שמי צריך את זה???

לגבי וורידים יש גרביים גרביון אלסטי,שממש מקל. והרמת רגליים מתי שאפשר.

לגבי ברזל מאכלים טבעיים כמו טחינה,שקדים,בשר,כבד,לשתות תה סרפד.

יש כדורי ברזל טבעי.

בס"ד

לצערי מוכר מאוד..

חובה גרביונים אלסטיים!!

זה חם זה לוחץ אבל זה מפחית את הכאבים בצורה משמעותית!

והכי חשוב- מונע החמרה! וחוץ מזה- לנסות לשבת בכל הזדמנות

וגם- לעשות הליכות- ממריץ את מחזור הדם..

אמנם הגרביונים מיועדים יותר לרגליים ופחות למפשעות,

אבל מנסיוני (יש לי בכל המקומות..) זה מועיל להכל..

 

 

או שבגלל שהוא זה שאמור למנוע זיהומים אז לא?

עדיף לשאול רב

ב. כדאי תמיד ללכת עם תחתון שחור, זה מונע שאלות מיותרות בהלכה

ג. לא נראה לי שיש בעיה לטבול, אבל אם היתה ירידת מים אולי יש בעיה, ג"כ כדאי לשאול רב שמבין.

הייתי עם תחתון ירוק, שאלתי על טבילה במקווה סתם בשביל הסגולה ולא כי נאסרנו. סליחה שלא כתבתי ברור!

צבעוני אבל גם את יודעת מה קורה איתך. תחתון שחור ממש לא מאפשר לדעת ואפשר חלילה לפספס דם.

כמו שאמרת זה יכול להיות תוך כמה שעות ויכול להיות שבועיים... אין כללים בכלל!!!!

זה משתנה מאישה לאישה וגם אצל אותה אישה משתנה מלידה ללידה...

יש נשים שמסתובבות עם הרגשות כמו שלך גם כמה חודשים...

יש דרכים טבעיות לנסות לזרז אבל ממש לא נראה לי שכדאי בשבוע כמו שלך, את אמנם מיצית את ההריון, 

אך העובר כנראה שעדיין לא!!! כל יום ברחם הוא מתחזק יותר, מתפתח וגדל וזה חשוב מאד!!

אז נראה לי שווה לחכות למרות הקושי.... (מבינה אותך מאד אני מרגישה בדיוק כמוך ואני רק בתחילת שמיני....)

ולגבי המקוה- אין לי מושג...

מאחלת לך שיהיה בזמן הנכון, בקלות ושתצאי בידיים מלאות!!!

ויכול לצאת בשלבים וזה נראה כמו נזלתכזאת,ויכול להיות גם עם כתם דם.

במיוחד לא אם זה רק לסגולה. אם חלק מהפקק יצא, והמים התחילו גם, אז משהו שם כבר פתוח ולא כדאי לקחת סיכון.

מאחלת לך שתוך יומיים כבר תכתבי לנו פה שילדת!

התחתונים שלי מאז יבשים לגמרי(חוץ מהפרשות רגילות, שרואים שזה הפרשות), זה לגמרי היה מהזעה מבחינתי...

 

הפקק כשלעצמו לא מסמל פתיחה נכון? עלולים להיות זיהומים אם זה רק הפקק שיצא?

פתיחה, אחרת הוא לא היה נופל.

אבל יש מומחיות יותר ממני.

מההליכה והמאמץ. לא תמיד הבריחה מורגשת.... בעיקר בסוף כשכבר הכל לוחץ

הוא יונק?

עכשיו בדיוק מתחילה העונה של הנזלת...

 שזה היפרדות של האגן והכאב מורגש בעצם הפוביס.

 

אין יותר מידי מה לעשות חוץ מללדת.

אחרי הלידה- עובר מיד!

 

מה שמאוד עזר לי-  להשאר כל הזמן ברגלים מקבילות. לכופף יחד. לקום כשהן צמודות.

עוזר גם לישון עם כרית בין הרגליים

מה זאת אומרת היפרדות של האגן?

אני די התפדחתי לשאול את הרופאה כי זה היה נראה לי משהו מוזר, זה דבר שבאמת קיים, ואגב מענין שאני באמת בתקופה האחרונה תמיד מכניסה משהו בין הרגלים כשאני שוכבת, עוד פדיחה... כי אם לא אני לא מצליחה לשכב בנח.

הי, ותודה על התגובה המהירה.

 

סימפיזיוליזיס לאחת הבנות...

תנוחי הרבה ותרגישי טוב...

ואכן אחרי הלידה זה עובר...

אצלי זו פעם ראשונה (יוהוו! ) שאני חווה את התופעה, ב"ה היריון רביעי.

תרגישי טוב ותורידי קצב פעילות