פורום הריון ולידה (עמוד 537)

אבל כן עומס מחשבתי.

כדאי לתרגל דברים בסגנון של מיינדפולנס או כלים אחרים של פוקוס.

אם אין לך כוחות ללמוד משהו חדש,

פשוט תנסי לעשות רשימה של דברים שמרגיעים אותך,

מקלחת חמה, כוס קפה, לרשום משפטי העצמה

דברים בסגנון,

ואז כשאת רצה לחדר לא להיות בטלפון, זה עוד יותר מעמיס על המוח, אלא להיפך, להתנתק ולהשתחרר, לקחת דבר אחד שרשום ולעשות אותו.

הכל בסדר איתך, זה לגמרי המצב, אבל כרגע אין מי שיושיע אותך רק את יכולה לעזור לעצמך ולהחזיר את השליטה על הקצב.

את לא חייבת להקשיב לסיפורים, קודם תחזירי לעצמך את היכולת לשלוט בכמות המידע והמשימות שאת מכניסה לראש בכל יום.

בהכרח כדי להחזיק את הבסיסי צריך לנקות את כל מה שהוא לא בסיסי כמו חדשות או סיפורים מהעבודה.

לגבי הילדים אם הם יודעים לכתוב תבקשי מהם לכתוב, ואם לא אז לצייר את מה שהם רוצים לספר.

אפשר גם להגיד להם להתקשר לסבא וסבתא והם מאוד ישמחו לשמוע.

אני לא ממש יודעת להגיד איך להסיר את הייסורי מצפון אבל תנסי, זה גם זולל אנרגיה במקום לתעל כל טיפת יכולת לעשייה במקום לחשבון נפש.

בהצלחה!

והלוואי ותחזרו מהר לשגרה...

חתונה/שיעור ספורט/ להיפגש עם חברה/ הופעה?

לאחרונה גיליתי שכשאני נוסעת וכמה שיותר רחוק זה ממש משחרר אותי ומחזיר אותי ל"מי שהייתי פעם"

זה אפשרי בשבילך?

להשאיר בייביסיטר/ בעלך אם נמצא ואם רלוונטי?

ופשוט ללכת להינות

בהתחלה זה לא יזרום

אבל אצלי זה פשוט קרה עם כמה חתונות של חברות שדי דפקו לי מערכות אחרות בחיים (שינה, לימודים, להיות עם בעלי וכו) אבל פשוט ברמה האישית זה עשה לי ממש טוב

ספורט

ספר טוב

מוזיקה וחוף ים?

כל תחביב אחר שלך

אפילו כרגע רק חד פעמי,

לשעה או יותר

אפשרי?

אני משכיבה על הבטן וטופחת על הגב, אם לא אכפת לך להרדים על הבטן 

אבל כמובן שזה תלוי, פשוט התייחסתי למה שכתבת שזה נראה שזה רק להרדם ולא רעב

ואגב מסכימה עם מחי שבגיל שבוע כן הייתי מניקה גם בתדירות כזאת.. בפרט שזה מייצב את ההנקה 

העיניים עצומות

לא הייתי דואגת

לק"י

להסתכל בשמש שעה בעיניים פתוחות זו כנראה בעיה (מי בכלל יכול לעשות את זה?!😅).

בעיניים עצומות- זה נראה לי בסדר גמור.

אבל כשהעיניים סגורות, מעולה, הכל טוב.

שעה בשמש עם עיניים עצומות למיטב ידיעתי לא יעשה כלום ושום דבר, מקסימום קצת יהיה קשה לו להירדם בלילה🙂

פורסם לא מזמן על מישהו שנרדם בים בשמש לבערך 5 שעות וקם עיוור

אבל כמה שעות, שעה כנראה ממש לא עושה כלום. מרגיעה אותך פותחת יקרה. לא הייתי דואגת במקומך

הורמונים יכולים לגרום לכאבי ראש זה יכול להיות אחרי לידה הנקה

גלולות

אם זה התחיל אחרי לידה אז יכול להיות מהאפידורל

חוסר ויטמינים

אנחנו עוד לפני הברית

המוגלובין ברצפה

אבל הכאב ראש ממש מתפרץ בזמן ההנקה

ובעיקר כשאני יושבת

בלילה במיטה- פחות

מרגש!🩷😘 גדלו אותו בנחת

התאוששות טובה

אולי לא מספיק. אבל זה ממש התקף בזמן ההנקה

שנעלם כנה דקות אחרי שנגמרת

כמו שאחרי לידנץה שבזמן הנקה יש התכווצויות ברחם? אז פה זה מרגיש התכווצות מאחורי הראש (מעל העורף) ולפעמים גם מלווה בסוג של ערפול קל

כאבי ראש..

אבל בגלל שאת כ"כ סמוך ללידה הייתי בודקת.

ומזל טוב!!🥳 מרגש לשמוע שאת אחרי🙏

גדלו אותו בנחת 

איזה יופי💜💜

מקווה שעבר טוב

תרגישי טוב!

אחרי הלידה הקודמת, היתה לי סחרחורת כל הנקה..  כמו שאת מתארת, משהו נקודתי של תחילת הנקה ולא במהלך שום זמן אחר ביום.

סחרחורת וכאבי ראש נשמעים לי דומים.

נראה לי עבר מתישהוא...

חפשי באנגלית

נראה שיש תופעה כזאת בגלל שחרור הורמונים

וגם לחלופין בגלל התייבשות או עייפות

מזל טוב לך

אבל הנקתי גם אחרי לידות אחרות ולא היה.

לא עקבתי סורי..

וכן לי היו ואיי אמאלה

בהתחלה צמא נוראי וכמה שבועות אחרי לידה כאב ראש משוגע בשניה שהתחלתי להניק

עוד בטרפת של אחרי לידה ששום דבר לא ברור ואת מפקפקת בכל רגע בכל החלטה/הרגשה/מעשה

לפעמים אני תוהה לעצמי איך כל לידה התחושה הזו כאילו דרסה אותי משאית מפתיעה מחדש ואיך אני זוכרת את הלידה הקודמת כמשהו חיובי (בעלי צוחק עלי שגם אז היה אותו דבר וטוב שאנחנו שוכחות...)

את יום הזיכרון אנחנו מציינים יום לפני שנחגוג ונודה לקב"ה על הקמת המדינה שלנו.

הסמיכות הזו בין הימים היא לא פשוטה. יום הזיכרון הוא יום שמציף את הכאב ואת הגעגוע על כל מי שנפל עבור המדינה - חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.

אבל יום הזיכרון הוא לא יום אבל פרטי.

זהו לא יום זיכרון פרטי של כל אחד מהנופלים.

זהו יום שבו כל המדינה מתייחדת עם זכרם של הנופלים, מודה ומוקירה את מסירות הנפש שלהם עבורנו, ורק מתוך כך אנחנו יכולים לעבור גם להודאה על המדינה עליה הם נלחמו והקריבו את חייהם.

כל אחד שמסר את נפשו עבור האומה נכלל במדרגת 'הרוגי מלכות', שעליהם נאמר שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם.

כי מסירות נפש מתבטאת בכל שהאדם מבטל את העצמיות הפרטית שלו, ומגלה את היותו תא מתוך הגוף הכללי של עמ"י. ולכן 'בריה', שהיא בריאה נפרדת, לא יכולה לעמוד במחיצתם של מי שהתחברו למקור האלוקי.

הרב ראובן ששון כותב (בעלון לפרשת קדושים תשפ"ד) כי "מסירות הנפש היא תנועת ההתבטלות וההתכללות של השביב במקור ממנו בא, התמזגות של ה'חלק' ב'כל', זוהי חזרה של הנשמה אל צור מחצבתה. על כן יובן שמסירות נפש אינה אבדן החיים וביטולם, אלא תגבורת של חיים, כי אין להשוות כלל את חיי היחיד, לעוצמת החיים האינסופיים שבמקור האלוקי… על כן באה תנועת מסירות הנפש, לומר שאיננו נפרדים ממנו, אלא הננו חלקים ממנו, ואנו חוזרים ומתכללים בו, ונמצא שבאמת אין עוד מלבדו, כי הכל כלול באורו. נמצא שמסירות נפש היא התנועה הממשית החושפת את אחדות ה'".

יום הזיכרון ויום העצמאות קשורים זה בזה כי הם נוסכים משמעות אחד בשני.

יום העצמאות מקבל משמעות עמוקה יותר כשאנחנו מגיעים אליו מתוך זיכרון הקדושים שבזכותם אנחנו יכולים לחגוג את עצמאותנו, ושמזכירים לנו בעצם מסירות הנפש שלהם שאנחנו עם אחד, גוף אחד, שמבטא את אחדות ה' בעולם.

ויום הזיכרון מקבל משמעות עמוקה יותר דווקא מתוך החיבור ליום העצמאות, כשאנחנו רואים איך מסירות הנפש של הקדושים זיכתה אותנו לחיות פה ולהיות חלק מתקומת עם ישראל וגאולתו.

אני רוצה לצרף פה שיר שכתבה שקד כוגן, אלמנתו של דובי כוגן הי"ד, שנהרג בקרב ברצועת עזה בכ"ה בחשוון תשפ"ד, שהמילים שלו מתחברים לדברים שכתבתי.

הסבר מיוחד של ההתכללות של הפרט בכלל.

תודה שכתבת לנו את זה!

יום העצמאות הוא זמן לעצור ולומר תודה.

נכון שלא הכל מושלם, נכון שאנחנו עדיין לא בגאולה שלמה, ונכון שאנחנו באמצע מלחמה שגובה מאיתנו כל כך הרבה מחירים, עם שבויים ועקורים וכל כך הרבה משפחות שהצטרפו למעגל השכול.

אבל יחד עם כל החסר שקיים במציאות, יש עדיין כל כך הרבה על מה להודות. והיום אנחנו עוצרים כדי להודות ולהלל את הקב"ה -

קודם כל, אנחנו מודים על הניסים העצומים שהוא עשה לנו במלחמת השחרור, כשהצלחנו לנצח ולהינצל ממוות לחיים, ואפילו להרחיב את גבולות הארץ במלחמת 'מעטים מול רבים' בניגוד לכל צפי הגיוני, עם צבא שרק הוקם ועם מחסור גדול בנשק.

מלבד ההצלה במלחמה, אנחנו מודים על עצם הקמת המדינה, על האומץ שהיה לדוד בן גוריון להכריז על הקמת המדינה למרות הסיכון הגדול שהיה בזה, ועל המדינה שיש לנו מאז, כבר 76 שנים.

בשו"ע (תקס"א, א') יש הלכה שמלמדת מה צריך לעשות כשרואים את ערי יהודה בחורבנם: "הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: 'ערי קדשך היו מדבר', וקורע"

והמשנה ברורה מבאר: "בחורבנן – אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם, מקרי בחורבנן."

מה שקובע אם אנחנו בחורבן או בגאולה תלוי בשאלה - מי מושל? כשהישמעאלים מושלים עלינו, גם אם רוב יושבי העיר הם יהודים, זה עדיין נחשב כחורבן.

אבל מאז קום המדינה - אנחנו אלו שמושלים. אנחנו כבר לא בחורבן, אנחנו כבר בתהליך של גאולה.

וביחד עם ההודאה על המדינה, אנחנו מודים על כל הנבואות שמתגשמות מול עינינו, יום-יום. נבואות שכשהן נאמרו ובמשך קרוב לאלפיים שנות גלות הן היו נראות כמו חלום לא מציאותי, אבל יהודים התפללו וייחלו להתגשמותן, ואנחנו זוכים לראות ולחיות אותן.

וכל הנבואות האלו שמתגשמות הן חלק מתהליך של גאולה, שמוביל אותנו לקראת גאולה שלמה, שעוד תקרה בעז"ה.

אנחנו מודים על התגשמות של נבואות על קיבוץ גלויות, שהתגשמו באופן מופלא כשהקב"ה אסף אותנו לפה מיותר מ-100 מדינות -

"וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו כז, יב)

"הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ... קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה" (ירמיהו ל"א ז')

"וקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכׇּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם" (יחזקאל לו כד)

והנה אנחנו פה, יכולים להסתובב בירושלים ולראות גם נבואתו המפורסמת של זכריה, שניחמה את רבי עקיבא כשראה שועל יוצא מקודש הקודשים -

"עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה ח' ד-ה')

וגם מחירי הדירות והנדל"ן שעולים, גם הם התגשמות של נבואת ירמיהו -  

"שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ, וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר, וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב:  כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם" (ירמיהו ל"ג מ"ד)

והחקלאות שצומחת, בהצלחה מרשימה, עם פירות איכותיים ותנובה מרשימה וגם זכיות במדליות שונות, וכל זה אחרי שנים של גלות בהם הארץ היתה שוממה ומלאה בביצות -

"וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם" (ישעיהו ס"ה כ"א)

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם" (עמוס ט', י"ג-י"ד)

וכל חתונה שאנחנו חוגגים פה, ומברכים את הברכה המוכרת 'עוד ישמע בערי יהודה…', מתקיימת בנו נבואתו של ירמיהו -

"עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה: ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒" (ירמיהו ל"ג, י'-י"א)

ועכשיו במלחמה אנחנו חווים גם את התגשמות נבואתו של מיכה, על הגבורה שתשוב לעם ישראל, אחרי שבגלות נפחד מקול עלה נידף ולא נעיז לעמוד מול אויבינו -

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל" (מיכה ה 'ז').

ויהי רצון שנזכה להמשיך ולהודות לקב"ה על נבואות נוספות שיתגשמו, ונזכה לגאולה שלמה בקרוב…

(לקריאה נוספת ולהמחשה ע"י תמונות, גרפים וסרטונים שמראים את התגשמות הנבואות בימינו, אפשר ומומלץ לראות פה - אתר הספר - הנבואה )

המצב הזה נותן לחיים זוית אחרת, משמעות גדולה יותר לדברים הקטנים של החיים, בתוך הכאוס הזה.

העץ בחצר ששוב מתמלא בעלים אחרי שכולם נשרו, העציץ שמוציא פרחים חדשים, נותנים איזושהי נחמה שתקוות מתגשמות, מתישהו.

באמת המציאות של ירידה ועליה מובנית כבר בתוך הטבע, הקב"ה מראה לנו איך אחרי כל חורף מגיע אביב, גם כשהעץ נראה יבש - בעומק הוא כבר מתכונן לפריחה הבאה.

וגם אם עכשיו אנחנו ברגע יותר חשוך, האור עוד יגיע, והסוף הטוב שהקב"ה הבטיח לנו וניבא לנו עוד יתגשם.

הנאום המרגש של מנחם קלמנזון בטקס פרס ישראל: מאח לא נפרדים, בשביל אח עושים את הכל

הוא היה עם חום ממש גבוה בראשון בצהריים ובשני, אז בשני כמובן הייתי איתו בבית. היום היה חופש ובמדידה רקטלית היה לו 37.5 אבל בערב עלה לו החום ל38.3 ואני מתלבטת כי כאילו הוא היה ממש בסדר היום ומחר בטח הוא יהיה בריא (אם בלילה או בבוקר יהיה זוועה אז ברור שלא אשלח אבל מדברת על מצב שהילד חיוני בסה"כ בלי שום משכך כאבים כבר יממה) ולא יודעת אם הכלל שמעל 38 אסור לשלוח 24 שעות זה לפי מדידה בפה או לא משנה איזה (תכל'ס אם הייתי מודדת בבית השחי ברור שהיה יוצא פחות)

מה אתן אומרות?

חצי מעלה. להיפך, במדידות האחרות להעלות.

את לא אמורה לשלוח....

אגב אבל אישית לא הייתי מודדת אם הילד חיוני. מודדת רק אם יש סימן שאלה או אם מפחדת שגבוה מאוד וכו'. סתם ככה מרגישה אם יש או אין חום. ונותנת משככים לפי הצורך (תכלס, תמיד שיש חום אצלי יש צורך. לא נתקלתי ביחד שמח ורגוע עם חום אצלי). 

אז את בתכל'ס היית שולחת במצב כמו שלי כי לא היית יודעת שהיה לו חום ב24 שעות האחרונות מדדתי כי הוא הגיע כמעט ל40 אתמול אז כזה רציתי לוודא שהוא בסדר... היה יום כל כך עמוס ומבולגן שלא ממש סמכתי על עצמי. והוא בן חצי שנה בסך הכל אז הוא לא יודע לספר יותר מ"בה בה בה" (שזה אגב ממש סימן שהוא מרגיש טוב, אתמול הוא בכלל לא פיטפט והיום בלי סוף )

לא הייתי שולחת כנראה כי הייתי מרגישה את החום חח. אבל בילד הראשון יותר מדדתי. זה גם הניסיון.

תכל'ס מגיע לו, להיות איתי רק הוא ואני כשהוא בריא... התגעגענו לחופשת לידה

רופאת ילדים אמרה לי שבמדידה בפי הטבעת - מ38 נחשב חום

כשנעבור למדוד בשיטה אחרת אני אברר איך לחשב

לעצמי במדידה דרך הפה ב37.5 אני לא מרגישה טוב, וממש מחשיבה כחום (הרגיל שלי סביב 36.5 בפה)

אז נראה לי הגיוני שגם לתינוק אם תאורטית היה אפשר למדוד בפה, ב37.5 כבר נחשב התחלה של חום

זה ממש הגיוני מה שאת אומרת, גם אני כמוך כשחושבים על זה

אם הוא מריח את החלב אז אולי באמת הוא רוצה לינוק? אם זאת הסיבה אז הייתי פשוט מניקה. אם הוא לא נרגע בהנקה או לא רוצה לינוק אז זה לא קשור...

לא מוכר לי שלא היו רגועים אצלי, כן ראיתי שיש אנשים שמרגיעים אותם יותר ופחות ולדעתי זה קשור לחוזק האחיזה, לתנוחה ולביטחון שהתינוק מרגיש. זה מגיע עם הניסיון, אל תדאגי, בגיל שבעה שמונה חודשים כשמתחילה חרדת נטישה הוא לא יסכים שאף אחד מלבדך יחזיק אותו ❤

מזל טוב!

הייתי מניקה

הוא ככ פיצי וזה הדבר שהכי יזכיר לו את הרחם הקרבה הזאת אלייך..

תצ׳פרי את עצמך במקביל על כל השעות הנקה האלה

לק"י

לא יודעת מה יש באסף הרופא, אבל נראה לי שהכי הגיוני זה לבקש הפניה מהרופא שלך, ולהגיע עם זה לבי"ח בבוקר.

או להתקשר למחלקת יולדות ולשאול.

הקטע שההפניה שהיא נתנה תקפה ל 24 שעות, ואני רוצה ללכת אחרי יום עצמאות.

כן, גם אני חשבתי אולי לנסות להשיג הפניה נוספת, אין לי כח לעוד התעסקות

שלא צריך הפניה בתוקף. הם פשוט צריכים לראות שיש המלצה של רופא לזירוז וזה מספיק . ככה היה לי שהלכתי ללדת עם זירוז 

ובקשר לזירוז מהיר ממה שאני חוויתי (לא באסף הרופא אבל נראה לי שזה ככנ בכל מקום) הכל לפי הדחיפות והצורך. אם יש נשים עם מצב יותר דחוף הם יכנסו לפנייך לזירוז ואותך יאשפזו עד שיתפנה מקום. שאני הלכתי לזירוז אמרו לי שיש לפני בתור 13 נשים ולא יודעים מתי אני אכנס לזירוז

אני הייתי שם במעקב,הריון עודף... וילדתי שם לפני כשנה...

בחדר יש 3 מיטות, בחדרים יותר שקט(ילדתי בקורונה בפעם הראשונה ובשנייה ביום שישי אז,יכול להיות שבגלל,זה( מאוד מקפידים על דעות ביקור ויש אזור למשפחות רז זה נחמד ואני כולם נמצאים לך בחדר, אבל שוב,זו הייתה החוויה שלי

לא כתבתי מידע מוחלט שאין שם, פשוט לא מצאתי באתר שלהם שיש, וגם באתר של מכבי לגבי הריון עודף כתוב באיזה ביח עושים מעקב ואסף לא ברשימה... אבל לא בררתי מעבר.

3 בחדר :O הם אמרו לי 2... ובאמת אמרו משהו לגבי שיפוץ, מעניין אם זה פשוט מהשנה האחרונה או משהו.

בהתחלה התבאסתי כי התרגלתי לבית חולים אחר ,אבל עברנו דירה ולא היה רלוונטי ללדת שם

ותקשיבי היה לי מהמם שם !!

לי היה בעיקר חשוב המיילדות והן היו ממש טובות קשובות מבינות ומקצועיות

לא יודעת לגבי האפידורל כי אני לא אוהבת ללדת עם אפידורל ..

לגבי הזירוז פשוט תגיעי בבוקר ולא בלילה

והייתי חושבת האם באמת זירוז נצרך (גם לי הציעו כמה פעמים זירוז בגלל שעברתי את התאריך )ןהעדפתי לחכות לתחילת לידה באופן טבעי..זאת כמובן אם הכל טוב עם ההריון העובר וכו'

לגבי החדרים הייתי במחלקת אפס הפרדה,זה 2 נשים בחדר,וכן חלק מהאשפוז יצא שהייתי לבד..

אם יש לך עוד שאלות בשמחה

זהו, מתלבטת לגבי הבוקר או הלילה... נראה. תודה על כל שאר המידע!

לק"י

אם יש התלבטות, יכול להיות שיחכו לחוות דעתם.

מה גם שעדיף להגיע מוקדם, ואז יש יותר סיכוי לקבל טיפול מוקדם יותר.

וגם ייתכן שלא יתחילו זירוז בלילה בכל מקרה.

איזה יתרונות יש בלהגיע בלילה?

עכשיו שאת מתקילה אותי אני לא בטוחה

כי הילדים כבר ישנים, ונתחיל לחכות בתור מעכשיו, ככה שבתקווה שעד מחר בערב נהיה אחרי ובעלי יוכל להרדים אותם (הבוקר פחות נוראי בעיני).

וכי אני מקווה שהתור של הזרוז כבר יהיה לקראת הסוף, ובעצם אנחנו נהיה הראשונים בתור, סוג של

כבר הציעו לי ב 2 בלילה לפני שבועים כשהייתי שם במיון

מה שלומך?

תקופה ארוכה לא הצלחתי לכתוב ולהגיב... אבל כל הזמן עקבתי

אני חוגגת. בעלי פחות בעניין...

לא קל לחגוג לבד...

ריגשת אותי❤️

חג עצמאות שמח!🇮🇱

עוגה חגיגית כל כך ומשמחת !

תודה על התמונה מרחיבת הנפש.

ממש התגעגעתי ❤️

לא אומרים יותר מדי... פשוט נמצאים שם בשבילה.

אפשר לשלוח משהו מפנק, אוכל, להציע עזרה עם הילדים.

בוודאי שיש הריונות שמתגלים במספרים נמוכים יותר וממשיכים תקין.

למחשבון של גיל הריון לפי בטא לא הייתי מתייחסת.

בע"ה שיהיה הריון קל ובריא ובידיים מלאות!

תעשי בדיקת דם נוספת בדיוק יומיים אחרי הבדיקה הראשונה

אם תהיה הכפלה בתוצאה זה אומר שיש התפתחות תקינה (התפתחות תקינה ראשונית עד שאין הוכחה אחרת חלילה כדוגמת דימום או אס..)

ביקשתי מהרופא שוב בדיקת דם

אעשה שוב בעזרת השם

ישועת השם כהרף עין

אתמול...

המתח הזה באמת בלתי נסבל,

מאחלת לך שימשיך הריון תקין ומשעמם! 

לדעתי לחכות עוד שבועיים או שלוש וללכת לעשות אולטראסאונד 

זה מלחיץ נורא! אני יודעת

אולי לעשות עוד בדיקת בטא לראות שמכפיל את עצמו?

יש מצב גם שזה לא הריון?

כי פרימולט בד"כ משבש הכל לא?

שאולי זה משהו אחר שלא נדע

אולי זה לא הריון בכלל

זה בהחלט נראה חיובי  יכול להיות שזה סתם כמו שהעידו פה הרבה נשים.

יכול להיות שזה ביוץ נוסף. די נדיר אבל בהפרש קטן מהביוץ בהחלט יכול להיות.

בהצלחה יקרה, ובשורות טובות בקרוב! 

הוא יכול לעלות, ואז אחרי יום יומיים לעלות עוד יותר ואז קורה הביוץ.

גם יכול להיות קשור לריכוז בשתן.

בכל מקרה, אם אפשרי מקיימים גם היום ואז אתם יחסית מכוסים

קודם כל תודההה מחמם את הלב לדעת שאתן זוכרות אותייייי

לגבי הביוץ

אני יודעת שהוא היה בגלל ההרגשה בגוף

אני סבלתי לםני כמה חודשים מציסטת ביוץ בשחלה ונראה לי שהכאבים שיש לי כרגע אולי שוב נוצרה שם ציסטה

אקפוץ לרופא נשים לבדוק

כי גם אז המשיך לכאוב לי אחרי הביוץ

עדיין יש לי עקצוצים ודקירות בצד פשוט והביוץ היה בשבת

אז אני חושדת בזה כרגע האמת

לגבי הסטיק, בעבר הוא התגלה אצלי כאמין וגם עכשיו אבל באמת מוזר שההורמון עדיין לא ירד

תכף אעשה עוד אחד בשביל הסקרנות

לא יודעת לענות.

שיהיו בעז"ה בשורות טובות בקרוב.

הרבה נחת מהילדון

לא יודעת אם זה פותר את הבעיה או בעיקר את תחושת הגירוד.

ואז הן לא יוצאות ולא מגרד.

שימי לב שאם היא ממשיכה לבכות ולזוז באי נוחות, אולי התולעת מטיילת באיזור המוצנע, וצריך ממש לתפוס את התולעת ולהוציא...

לקלף שן קטנה של שום ממש בעדינות 

שהשום לא יפצע בכלל(כי אחרת זה שורף) ולשים בישבן, אפשר למרוח וזלין שיכנס יותר בקלות

אם היא ישנה בשקט בלילה אז זה תולעים

אני יודעת שיש כאלה נגד

אני בהמלצת הרופאה עושה ככה לכל ילדיי

ב''ה עובד תמיד 

צריך לשים ביום הראשון, שלישי וביום העשירי (תספרי מהיום שהתחלת לשים) 

עם הפנס בפתח הנרתיק,בדרכ הן מטיילות לשם וזה נורא מציק...כמובן שאם רואה להוציא

אחכ לקחת חמאת שיאה/וזלין אם אין לך אז פשוט משחת החתלה ולמרוח בנדיבות את פי הטבעת

זה בעצם מפר את התנאים שהתולעים מחפשות בשביל לצאת להטיל ביצים.. ואז אין גרד.

לשטוף אחר כך את הידיים שלך טוב טוב עם סבון במיוחד מתחת לציפורניים כי זה סופר מדבק

מחר לכבס מצעים ומגבות על הרתחה..ככה רופא אמר לי כי זה שוב ,נורא מדבק

ובימים הקרובים לשים לה אחרי מקלחת שוב משחה ואז עוד 10 ימים לכמה ימים

לילה טוב !

אבל אין לי מושג אם זה באמת היה תולעים כי לא מצליחה להסתכל טוב.

הלילה ישנה רגוע.