בפטמה. שמתי לנולין - לא עזר... זה כואב גם בין ההנקות, ומשדר כאב לכל סביבתו.
למישהי יש עצה ותרופה?
יש משחה טבעיתיום
ברח לי..יום
סורי,בעיה במקלדת..יום
משחה שעשויה מזרעי חבושים שלי עזרה פלאים!אני גם סובלת כל ההנקות חפצעים וסדקים ואני שמה אותה קבוע!
אני קניתי אותה אצל מישהי שעושה אותה בירושלים קוראים לה שושנה לרנר..אין לי את המס שלה אבל אולי באינטנט יהיה
בהצלחה
אני בע"ה יביא את שושנה ונעמהיפעת1
בשיטת ביקום לאירוח בפורום..
אני לא זוכרת מתי ילדתיוקטנה
אבל אני חושבת שזה כבר בזמן שלא אמורים להיות לך פצעים 
זה משהו שהתחיל פתאום? או שמהתחלה את פצועה?
האם התינוק עולה יפה במשקל? האם הוא עושה קקי? מרטיב חיתולים בפיפי? כמה חיתולים רטובים ביום?
האם ההנקה כואבת? או שזה כואב רק בזמן ההתחברות, ואחרי כמה שניות ההנקה לא כואבת?
האם בדקתם לשון קשורה?
תנסי לשנות תנוחהיפעת1אחרונה
בהנקה,תנוחות פוטבול,ותנוחה שאת עומדת על 4 {רוכנת מעליו] ומניקה את התינוק.
יש לך גם אדום או חום?יש לתינוק פטריה בלשון?
ומצטרפת לשאלות של יוקטנה..
מבינות בבלוטת התריס-צריכה עזרהבלה
קיבלתי תוצאה לא כ"כ טובה של בלוטת התריס ואני דואגת כי לא היה לי דבר כזה בהריונות הקודמים.
התוצאה לפי הרופאה היא לא טובה אבל לא מספיק גרועה כדי להתחיל טיפול.
יצא לי tsh קרוב ל-4 כשהאידיאל בהריון הוא מתחת ל-2. קיבלתי את התוצאה בטלפון וזה כל מה שהיא אמרה לי.
לא נלחצתי מזה עד שמישהי נחמדה שדיברתי איתה לפני שבת על הנושא סיפרה לי על חברה שלה שבדיוק קיבלה את אותה תוצאה והרופא אמר לה שזו תוצאה של ריבוי הריונות ומעיד על קריסת מערכות כללית.
סתם זה גרם לי להרגיש רע כי אני לא יודעת בדיוק מה החוסר איזון של הבלוטה הזו אומר ובאמת הרגשתי שהגוף שלי לא חזק לפני ההריון הזה והייתי על אמצעי מניעה ובכל זאת נדהמתי לגלות שנכנסתי שוב להריון שלא הייתי מוכנה אליו.
ואני אכן עייפה וסחוטה וסתם רציתי לשתף ולשאול אם מישהי יכולה לעודד אותי לגבי התוצאות של הבדיקות או כל מידע על בלוטת התריס.
תודה מראש
טוב,בתור אחת שיש לה את הבעיה עם הבלוטה 13אנונימי (פותח)
שנים,מהלידה הראשונה,אני יכולה לומר לך דבר ראשון שאת עדיין בתוך,תווך הנורמה,שהוא :בן0.35-4.20 כך שקודם כל אל "תכניסי" את עצמך לסרטים מיותרים,זה שאת קרובה ל4 מראה שהבלוטה מתפקדת,ואולי קשה לה יותר בגלל ההריון,שזה אומר שתבקשי להיות במעקב,קרי לעשות בדיקות דם לתיפקודי הבלוטה כל חודש וחצי חודשיים,כדאי לדעתי אולי לבקש מרופא המשפחה הפניה לאנדיקרינולוג שהוא רופא שמטפל בבעיה,כשעוברים את התווך[4.20]זה אומר שהבלוטה בתת פעילות,[וזאת בעיה שאני סוחבת כפי שכתבתי 13 שנים]כמובן שזה לא רצוי בכלל בהריון לא עבורך ולא עבור התינוק.............לכן לדעתי עדיף לך לקבוע תור קודם לרופא משפחה להתיעצות,ושוב את לא נמצאת כרגע במצב לא מאוזן,כך שאין לך מה לדאוג.אם אני יכולה לעזור לך בעוד משהו אשמח לענות..מאחלת לך המשך הריון קל 
קודם כלאחותו
תבדקי בתוצאות מה יצא ב ft4 שזה תוצר בעצם החשוב של בלוטת התריס, יש בלוטה שגם אם הtsh יצא קצת גבוה , עדיין התוצר שלה הוא ברמה סבירה ולא נמוכה מדי.
אם אין חריגה משמעותית- להבדק שוב 3-4 חודשים לאחר לידה, זה בד"כ מתאזן.
אם יש חריגה- טפלי במהלך הריון, ובדקי שוב אחרי לידה.
חשוב לטפל, כדי שהעובר יחוש טוב, ויהיה יציב אחרי לידה.
לכל יילוד לוקחים בדיקה לתפקודי בלוטת תריס אחרי חידתו, אין לך מה להיות מודאגת מזה.
הרופאה אמרהבלה
שבחריגה כמו שלי לא מטפלים. היא הציעה לבדוק שוב עוד חודשיים. אני כבר אהיה קרובה לסוף ההריון..
אל תדאגי...אהבה של אימא
גם לי יש תת פעילות של בלוטת התריס, והמספרים עוד יותר גבוהים...
זה הריון ראשון, ונלחצתי ממש... במיוחד כשהסתכלתי בכל מני אתרים באינט' :S
אבל אז פשוט הלכנו לאנדוקרינולוג (שהיה ממש נחמד ומרגיע!) והבנו שזה לא כזה סיפור.. ולא קרה שום דבר...
הוא נתן לי כדורים בהתאם לתוצאות של בדיקות הדם, אני לוקחת כדור אחד ביום, ועושה בדיקת דם כל חודשיים-שלושה, וב"ה הכל מאוזן...
אם הרופאה אמרה לך שלא מטפלים בזה במספרים שלך, אז כנראה זה לא משמעותי... אבל אם בכל זאת את לא רגועה - אני מציעה לך ללכת לאנדוקרינולוג, יכול להיות שזה ממש ירגיע אותך..
ב"הצלחה!!
חמודה את..בלהאחרונה
תודה על נסיון העידוד.
לא הרגשתי רע עד שדאגו שארגיש רע אני לא מאשימה אף אחד לא התכוון אבל הצליחו להלחיץ אותי כי ממילא לא הייתי שלמה עם ההריון מלכתחילה והרגשתי שאני מתחילה אותו בלי כוחות ועכשיו זה כאילו הוכחה לזה שהגוף שלי לא חזק.
כאבי ראש 
((((((((((((((9mayan
אני סובלת כמה ימים מכאבי ראש חזקים....
מה שמקשה עלי על התפקוד בבית עם הילדים.
אני רוצה לקחת אקמול וחוששת משוםשאני מניקההההה
מישהי יודעת אם מותר לקחת אקמןול/אופטלגין וכו'???
אין בעיה לקחת אקמול בהנקה...טוזי
תרגישי טוב!
תקחי..ותנוחי..יפעת1
בשורות טובות.
האם את שותה מספיק?aima
תודה..9mayanאחרונה
עכשיו אני מרגישה ב"ה הרבה יותר טוב...
זה כנראה גם מחוסר שינה וכנראה לא שותה מספיק....(((
היה הריוןאנונימי (פותח)
לפני כחודש (או פחות)התחלנו לחשוד שאני בהריון, קניתי בדיקה ביתית ויצא חיובי. קבעתי תור לרופא (זה היה לפני שבועיים). ראינו עובר עם דופק איטי בגודל שמתאים לשבוע 6. הרופא אמר לקבוע תור לעוד כשבועיים. אתמול הייתי אצל הרופא, ראינו עובר ללא דופק, עדיין בגודל של שבוע 6.
הרופא הסביר שאני צריכה לעבור הפלה: בגרידה או ע"י כדורים או לחכות להפלה טבעית.
גרידה אני לא רוצה. משהי מכירה את הכדורים האלה שמזרזים את ההפלה? (הבנתי שלא ניתן להשיג אותם בכל בית מרקחת) מה הם עושים? כדאי לקחת?
כמה זמן כדאי לחכות להפלה טבעית?
יקרה!אחותו
כמה תשובות:
אצל החברה של אחותך לכתחילה לא ראו דופק והעובר בעצם התפתח מאוחר ממה שצפו. אצלך כבר היה דופק, ולא נצפה כבר לצערנו...
נראה לי שתמיד עושים עוד סונר לפני הפלה בכל מקרה (בוודאי לפני גרידה)
עובר כזה צעיר- לא נשמע ששווה גרידה בכלל, למה להתערב מכנית ברחם?
אמנם כדורים יכולים לגרום תופעות לוואי אבל האמת היא שבד"כ תופעת הלוואי הכי לא נעימה שלהן היא כאבי הבטן.
ודימום מוגבר? זה בהחלט גם אחד הסיכונים של לחכות שזה יקרה באופן עצמאי.
ואז בדד"כ גם משך זמן הדימום והכתמות, והפרישה יותר ארוכים בהרבה ( כי יכולות להיות הרבה הכתמות עד שיגיע הדימום שיוציא את כל מה שנשאר...) וזה סתם מוסיף לבעסה.
אני חושבת שאישית הייתי הולכת על כדורים.
שתתבשרי ותבשרי בשורות טובות וישועות בקרוב ממש!
חיבוק... תרגישי טובAvrechit
אני לא יודעת מה הסיכוי שלא צריך הפלה. אולי באמת כדאי שתגשי לרופא מומחה. אבל בגלל הגודל, נשמע שההריון לא תקין 
אני גם לא יודעת כמה זמן אפשר לחכות להפלה טבעית.
מה שאני כן יודעת זה שחברה שלי לקחה את הכדורים, והיו לה במשך יום שלם כאבי בטן איומים - ולבסוף זה לא הספיק והיא נאלצה לנסוע לגרידה...
כן. אז השאלה היא אם זה שווה את זה.Avrechit
חיבוק גדול יקרה!!יפעת1
אם את לא בטוחה אפשר לגשת לעוד רופא..
ואם בכל זאת מדובר בהפלה את יכולה לנסות לחכות להתפתחות טבעית או לקחת כדורים ציטוטק...
בהצלחה! ובשורות טובות.
שה' ימלא חסרונכם בקרוב
מצטערת יוקטנה
מכירה שני סיפורי הפלה בעזרת כדורים, ושניהם היו מאוד קשים. כאבים קשים מאוד, ושתיהן הרגישו כעס גדול על שלא אמרו להם שזה ככה.
אני אישית עברתי הפלה טבעית בשבוע 11, אבל אני לא יודעת מתי ההריון הפסיק להתפתח. אני לא עושה אולטרסאונד עד שליש שניי, שאליו כבר לא הגעתי בפעם ההיא, למרבה הצער. אני משערת שהוא הפסיק להתפתח בשלב מאוד מוקדם (לפי מה שיצא - ולא ארחיב על כך את הדיבור...).
הנה קישור לסיפור ההפלה הטבעית שלי:
http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=4&t=l
מאחלת שיעבור בקלות, והחלמה מהירה ושלמה.
גם אני שמעתי על מישהי+mp8
שהכדורים גרמו לה לירידה חדה בלחץ הדם ולעילפון, מזל שזה קרה בבית הרפואה- ואז הטיסו אותה לחדר ניתוח לגרידה......
ושאלה למבינות:
מה קורה אם משאירים את זה לצאת לבד?
(פעם בשבוע תשיעי נפל לי מעצמו, בשלמות, נכון שההתאוששות אח"כ יותר ארוכה וכן הדימום, אבל זה לא עדיף??)
מדוע את סבורה שההתאוששות יותר ארוכה?יוקטנה
אני בכלל לא בטוחה שזה המצב.
אני כן בטוחה, שזו הדרך היותר בטוחה לגוף לעבור הפלה. כל התערבות עלולה לגרור סיבוכים, ועל כן כשהגוף פולט מעצמו את ההריון הלא תקין, זו הדרך הבטוחה. מה שכן, כדאי להיות במעקב. כל עוד אין סיבה להתערב, אז לא צריך להתערב - רק לחכות.
במוקדם או במאוחר, הגוף יפלוט את ההריון הלא תקין. זה יכול לקחת גם שבועות רבים, אבל זה יקרה! כל עוד האישה מרגישה בטוב, זה בסדר.
לפעמים יהיה דימום של כמה ימים לפני ההפלה (כך היה אצלי). כל עוד הדימום אינו רב, והאישה מרגישה טוב - אפשר להמשיך לחכות.
בזמן ההפלה עצמה תצא כמות גדולה של דם, למשך זמן קצר. אם כמות הזמן לא פוחתת לאחר גמר ההתכווצויות, זה הזמן לפנות לעזרה רפואית.
לאחר גמר ההפלה - עוד כמה ימים של דימום (משהו בין מחזור ללוכיה).
שנדע רק הריונות בריאים ותקינים!
כמדומני שהחשש הוא מזיהוםיהודיה מא"י
במקרה של הריון שהסתיים אבל לא יצא מעצמו. וחום עלול להיות סימן מאוחר מדי לזיהום שכזה... אם כי אאל"ט הסבירות לדבר כזה נמוכה בהרבה מהסבירות לסיבוך של כדורים/גרידה
לכן הרופאים בדר"כ מציעים את כל 3 האפשריות, רק חבל שהרופאים לא מבהירים מה בדיוק היתרונות והחסרונות בכל אפשרות.
זיהום, נעיצת שליה, דימום מוגבר במיוחד...אחותו
אויש...לי קרה משהו דומה והרופא הביא לי כדוריםאביוסאחרונה
אבל לא הספקתי לקחת אותם כי כבר התרחשה הפלה לפני הכדורים...
אני בעד מה שיוקטנה אמרה-אם כבר הפלה אז עדיף הפלה שלמה, ללא התערבות מיותרת, אם בכל מקרה תצטרכי גרידה אז מה אכפת לך לנסות את הכדורים ומקסימום אם לא יילך יעשו לך גרידה?
לדעתי הגוף יפלוט מתישהו את ההריון מעצמו, אבל זה לא כ"כ נעים נפשית להסתובב כמה ימים בידיעה שיש לך בבטן עובר מת...
**לא רוצה לפתח ציפיות אבל אז הרופא אמר לי שדופק עוד הגיוני שאין, הבעיה היא שאין התפתחות. אולי שווה לעשות עוד אולטראסאונד כדי לבדוק את זה סופית.
*** אני רוצה לאחל לך התאוששות שלמה ומהירה (כי זה לא פשוט) ושבע"ה הקב"ה יפקוד אתכם שנית ברגע שתרצו.
הצילו... אני מוצץ!טוזי
כתבתי הודעה ארוכה ומושקעת שמסבירה את הכל לפרטים והיא נמחקה.. אני מקווה שיהיה לי סבלנות לשחזר אותה..
הבת שלי בת שנה וחמישה, עדיין יונקת ולא לוקחת מוצץ בשום פנים ואופן. ההנקה היא בעיקרון בוקר וערב, לפעמים (די הרבה) גם באמצע הלילה...
הבעיה היא בעיקר בבוקר, היא קמה להנקת בוקר בסביבות 5:30 ולפעמים יותר מוקדם, בדרך כלל אני מניקה אותה ואז מחזירה אותה למיטה לעוד איזה חצי שעה-שעה לישון.. בזמן האחרון היא לא מוכנה לחזור למיטה שלה, שוב דבר לא מרגיע אותה חוץ מההנקה.. היא יכולה להיות מחוברת אליי עד 7:30 לפעמים! זה אומר שהיא יוקת שעתיים ורק ככה היא רגועה...
שתבינו, היא נרדמת חזרה, אבל כשאני מנסה לנתק אותה היא מתחילה לצרוח ושום דבר לא עוזר, היא עדיין חצי ישנה, היא עוד צריכה את השינה הזאת...
מבחינתי זה גם אומר שאני רק מנמנמת מ5:30 ואם זה אחרי לילה שהיא קמה בו באמצע אז בכלל אני סמרטוטה אח"כ ורק מחכה כל היום לחזור מהעבודה ולהיכנס חזרה למיטה..
קשה לי עם זה מאוד, ואני לא רוצה לוותר על ההנקה..
יש למישהי עצות?
תודה!
מעצבן שנמחקת הודעה!!!יוקטנה
נשמע שהגיעו מים עד נפש (חלב עד נפש?).
את ממש מדהימה שאת מחזיקה ככה מעמד!
הייתי מגייסת את בעלי להתמודד עם הילדה, בתקווה ובאמונה שאחרי כמה ימים כאלה היא תפנים שהאופציה לחגיגות ההנקה האלה נגמרה...
חשוב שאבא יהיה עם הילדה ויסביר לה: "אמא ישנה" ואפשר "גם נונו ישן", או איך שאתם קוראים להנקה (אצלנו קוראים לזה "פיצי" 
).
חשוב שהוא יסביר לה איך היא מרגישה "את רוצה לינוק, אבל אמא ישנה... את עצובה..." ויתמוך בה "אבא כאן. אבא אוהב אותך. חיבוקי לאבא, חיבוקי לזרובבלה" (כולי תקווה שזה איננו שמה של התינוקת 
).
בהצלחה!
חיבוקי לזרובבלה... גדול D:אור היום
מבינה אותך מאוד... וגם אני בשיטה של יוקטנהAvrechit
היו תקופות שהייתי ישנה בשביל זה בחדר אחר כמה ימים, עד שהמסר נקלט. לאחרונה, כשהוא מתחיל לצייץ אני קמה והולכת לישון בסלון. אחרי כמה דקות הוא נרגע עם בעלי.
אמנם בעלי היקר לא טורח להסביר לו כל כך הרבה. המקסימום שהוא יכול מתוך שינה זה לטפוח לו על הגב ולהגיד לו "שש, לישון". וגם זה לא היה קורה אם התינוק לא היה איתו במיטה!
קודם כל תודה!טוזי
אור היום - החיבוקי יגיע... ואת תמסרי לגברת תפוז! הן חייבות להיפגש ולשחק ביחד כבר 
יוקטנה ואברכית- האמת שזה מה שחשבתי לעשות והרגשתי צורך בחיזוקים לעניין, אז קלעתן בול! תודה! הבעיה היא שבעלי עובד ממש קשה וקשה לי לבקש ממנו להיות עם הקטנה. מה גם שכרגע אני חולה וחצי מתפקדת אז בעלי מתפקד לפחות כאחד וחצי וזה מעייף אותו ממש במיוחד שגם הוא בעצמו לא 100%...
ברור שההנקה המתישה לא עוזרת בכלל בקטע של התאוששת מלהיות חולה!
תודה!
מצטרפת..אין ברירה אלא שבעלך יקוםיפעת1
והוא יכול לחבק או להציע אפילו בקבוק מים,
להגיד "שש..שש.." יומיים שלושה קשים ואח"כ בע"ה לילות שקטים,כל הכבוד לך על זה שאת עדיין מניקה.
בהצלחה!!
D:אור היוםאחרונה
האמת שהפיצקית שלי עוד בשלב שמשחקים איתה כמו צעצוע, ולא משחקים איתה כמו שותפה למשחק 
ומה שלומך היום? איך את מרגישה עכשיו? אני חושבת עלייך.
ו
ליום טוב ושמח.
התכוונתייוקטנה
שההסברים הם במקרה של היסטריה קשה
הייתה לי בדיוק אותה בעיהבדרך
קצת בגיל יותר צעיר,
ופשוט הגענו למסקנה (או יותר נכון הודעתי לבעלי) שאם היא איתי היא לא תוותר, אז אני קמתי כמו גדולה להניק אותה- עכשיו תורו קצת....ופשוט השתדלתי לא לבקש הרבה עזרה בערב- כדי שיוכל לנוח....
היא הייתה קמה כל שעתיים בלילה לינוק, ואין סיבה שתקום-הרי ביום היא שורדת יפה מאוד,
אז היו לנו כמה לילות של בכי ובכי (וכל פעם אני כמעט נשברתי-כי כמה אפשר לשמוע אותה בוכה- ועוד כי היא רוצה אותי) ועכשיו ב"ה היא סוף סוף בגיל 7 חודשים למדה לישון לילה...
היה מה זה קשה והרגשתי מה זה אמא רעה ומזניחה,
אבל ב"ה היא קמה הרבה יותר עירנית ושמחה
וכל בוקר בכל זאת זכיתי לחיוך ממנה (כזה ששווה הכל) כך שאמרתי שהיא בטח לא ממש לקחה את זה קשה....
ושווה את זה....
וואי אימא'לה איזה קשה.. חח כל הכבוד 
אהבה של אימא
צירים...נעמיל'ה
סתם, רוצה קצת להתפרק...
התחלתי שבוע 38, הריון שני ומהלילה כבר יש לי התכווצויות- מן צירים, לא צירים שכאלה- לא משהו סדיר ולא באורכים קבועים, סתם התכווצויות אבל יותר מהרגיל... וגם קצת לחץ כלפי מטה...
לא יודעת מה בא לי, ללדת ושייגמר כבר או להינות עוד טיפטיפה מלילות יחסית ארוכים 
מה אתן מציעות? אמבטיות- יפסיקו או יחזקו את הצירים?
זהו, מפסיקה לתכנן דברים מעבר לשעה הקרובה 
אז שיהיה לכולנו בשעה טובה ובקלות! (אמן אמן אמן!!!)
שלום יקירה..יפעת1
להמשיך לתזמן,ומקלחת זה רעין נהדר..אם זה צירים שלא מובילים ללידה זה יעצר,
לנוח ולצבור כוחות ללידה..
אם יש לך לחצים בנרתיק,תשבי על כדור פיז'יו או על אסלה.
את יכולה גם לנסות תנוחה שהראש למטה והטוסיק למעלה. להוריד אותו קצת מרצפת האגן.
ואם את רוצה שהצירים ימשיכו ויהיו אפקטיבים,עיסוי פטמות אינטנסיבי..אפשר אפילו עם משאבה.
קיום יחסים,תנוחות א-סמטריות,עליית מדרגות..
בהצלחה,ובע"ה שליחים טובים,שיהיה לידה קלה,מהירה טבעית ובלי תפרים!
והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!
לנצל את הצירים לתרגול נשימות והרפיה יוקטנה
נעמיל'ה מה איתך???יפעת1
סליחה שלא הייתי פה...נעמיל'ה
בדיוק נכנסתי לעדכן מה מצבי, פשוט לא הייתי כבר יומיים ליד המחשב... עמכן הסליחה 
אז כן, אני כותבת מהבית. מרגישה הכי רגיל שבעולם... בסופו של דבר לא עשיתי כלום (אפילו לא אמבטיה, שאני תמיד מוצאת תירוץ טוב לפינוק הזה...)
יש קצת לחצים כלפי מטה וחוץ מזה- נאדה...
אה, ויש גם קצת לחצים מהמשפחות שלנו שנעשה אצלם את השבתות הקרובות כי מה נעשה עם הילד שלנו אם אני אסע ללדת בדיוק בשבת (מה הסיכוי?!?!) אז נראה לי שאנחנו רק נהנה וננצל גם את הפינוק הזה עד תום 
תודה על הדאגה!
מקווה בל"נ בל"נ בל"נ לכתוב גם את הסיפור לידה שלי, כי אני תמיד מתרגשת עד דמעות מסיפורים של אחרות, אז למה לא להשקיע גם?! (הכל שאלה איך אני ארגיש, בלידה הקודמת בקושי סיפרתי את הספור לעצמי כמה חודשים...)
מחכים לשמוע בשורות טובות!יפעת1אחרונה
זה הזמן לנוח ולהתפנק..
התלבטות לגבי בתי חוליםveredd
אז ככה, אני גרה בבית שמש, וכרגע בהריון שני, שבוע 24. בהריון הראשון ילדתי בשערי צדק, אבל חוץ מהעובדה שהבית חולים דתי, הכל היה פשוט זוועתי. ממש ממש. התנהגו זוועתית, לא היו מקצועיים בכלל והייתה לי ממש טראומה מהלידה.
עכשיו אני ממש בפחד איפה ללדת הפעם... אני מאוד מתלבטת בין ביקור חולים למעיני הישועה. שניהם בערך באותו מרחק, אז זה לא ממש פונקציה. אני פשוט רוצה לדעת מה לדעתכן עדיף.
אני נוטה יותר לעבר מעיני הישועה, כי שמעתי שניתן להישאר שם 3 ימים במקום 2, ונראה לי שאני אהיה זקוקה לזה... מצד שני, שמעתי שבביקור חולים הם ממש בעד לידות לא מכשירניות ובגלל הטראומה מהוואקום הקודם, אני מאוד בעד...
הצעות? הארות? הכל יתקבל בברכה!
מעיני הישועה מקום מדהים!!!ציפי1111
בייחוד המחלקה החדשה!
קילופיםאנונימי (פותח)
הבת שלי בת שבועיים ויש לה על העור מן קילופים כאלה... (יובש כזה)
זה הגיוני? ככה העור נראה בהתחלה אחרי הלידה? או שזה אומר שמשהו בטיפול שלי לא טוב?
עם מה כדאי לקלח אותה? חשבתי שאולי הסבון שאני משתמשת באמבטיה שלה לא מתאים לה...
עם מה אתן ממליצות לקלח?
וכל עיצה אחרת לעור חלק ובריא תתקבל בשמחה! תודה!
זה מאד נורמלי!איזה יום שמח
קודם כל מזל טוב!!!
אל תדאגי,זה בגלל שהתאים מתחלפים מהר אז הכל יוצא החוצה משהו כזה,
כשאת מקלחת אותה תשימי כמה טיפות ממש מעט של שמן תינוקות זה אמור לעזור,
היא נולדה אחרי הזמן או משהו כזה? כי אז הם כבר מתבשלים יותר מידי...
גם אני דאגתי וככה אמרו לי...
גם יבואו חצ'קונים ופצעים קטנים בגיל חודש בערך, זה חלק מיזה..
דבר טבעי..יפעת1
לרוב התינוקות יש..בדר"כ זה יורד לבד אם זה ממש מפריע לך את יכולה לקחת שמן זית ולסרק הפוך עם מסרק סמיך ולהוריד..
והמון מזל טוב,נשמח לקרוא את סיפור הלידה..
שתזכו לגדלה בנחת ושפע של חלב..
רק אם זה בראש ^^יפעת1
קילופים בראש או בגוף?יוקטנה
דבר ראשון - לא לשים עליה סבון. פשוט לא צריך. באמת.
דבר שני - גם לא שום דבר אחר (אולי רק עיסוי בשמן שקדים - ולא אחר).
דבר שלישי - אם זה בגוף - הייתי הולכת לקבל אבחנה מרופא אור אבל
דבר רביעי - את האבחנה הייתי לוקחת למישהו מתחום הרפואה הטבעית, ולא מטפלת בשום תרופה שהרופא רשם. כלום! רק אצל מרפא טבעי.
לפני רופא עור - רופא משפחה או אחות טיפת חלבAvrechitאחרונה
כי קילופים יש בעקרון לכל התינוקות, כך שמי שמנוסה יודע אם זה חריג או לא.
חייבת לשתף שנגולה לי אבן מהלב...גולנית
אני בשבוע 7 וגיליתי לפני שבועיים שאני בהיריון בשעה טובה ב"ה...
ונכנסתי לדיכאון פתאם מהזה חששתי ופחדתי מהתגובה של אמא שלי (היריון שני יש לי בן בן 8 חודשים) וכל השבועיים האלה אני בלחץ... ב"ה סיפרתי לה והיא דווקא ממש התלהבה יותר נכון היא ידעה כבר (אתן יודעות איך זה אמהות?!) ואמרה לי בשעה טובה מותק ב"ה... איזה כיף... לפחות עכשיו שאני אקיא לא יהיו לי עוד מועקות... רק הלחץ מאיך מסתדרים עם 2... ה' הצדיק ישלח לי כוחות...
לאמהות יש חיישנים מיוחדים...אחותו
וואו..ב"ה שהיה לה תגובה חיוביתיפעת1
ברוכה השבה..
מאחלת לך בע"ה הריון קל ארוך ומשעמם שבסופו תצאי בידיים מלאות!
ולגדל 2 מנסיון זה כייף,בהתחלה קצת קשה..אח"כ תענוג לראות אותם משחקים יחד.
אל תהססי לבקש עזרה.
אולי אני אקח הפעם דולה...גולנית
בס"ד
את פנויה ביולי?
יולי..כן,בע"ה..יפעת1
אין לי תוכניות כ"כ רחוק
מוזמנת לתפוס אותי..לבנתיים אני תפוסה עד פסח. 
שולחת מסר.
מאחלת לך שה' באמת ישלח לך כוחותקרן2
בתור אמא לשני צפופים יחסית (הפרש של שנה וחצי) אני עדיין תוהה איפה הוא החביא את הכוחות שהבטיחו
קרן,יש לך עזרה?יפעת1אחרונה
הם איתך בבית או במעון/משפחתון?
תנסי לקבוע מראש מה את עושה איתם,לצאת איתם קצת לגינה..בני כמה הם?
וואו! סיפור הלידה יצא ממש ארוך...חיפושית אדומה
אבל אני למדתי לא מעט מסיפורי לידה מפורטים שקראתי לפני הלידה, אז אני לא רואה סיבה לקצר. אבל לפני הסיפור, סיפור קטן כהקדמה:
בסיור בחדר לידה שעשיתי היתה מישהי שסיפרה שבלידה הקודמת נתנו לה אפידורל, אבל הוא לא השפיע עליה. כשהיא העלתה לאוויר את השאלה הרטורית "אבל למה זה לא משפיע על כל אחת?" בנימה מבועסת, זרקתי לה שככה הקב"ה החליט, והיה לי טון קצת ציני (לא יודעת למה, זה מה שיצא)...
ועכשיו ללידה עצמה:
יש אומרים שהכל התחיל ביום כיפור. שבוע 39 וצמתי אותו במלואו – ברוך השם חוץ מרעב מוגבר שקצת הציק, הצום עבר בשלום ובנוחות, ועיסוקי היה בעיקר שינה. במוצאי כיפור נסענו חזרה לביתנו הקט, כדי להמתין שם בנחת ללידה
כמובן שבאותו ערב שהלכנו לישון רק ב-2 בלילה, בשל עודף שעות השינה שצברתי.
ב-5 וחצי קמתי לשירותים (נוהל ידוע בתשיעי), ובזמן שאני מדדה חזרה למיטה אני מרגישה שטף מים ש"בורחים" ממני. רצתי חזרה לשירותים והרחתי את המים – זה לא פיפי...
בישרתי לבעלי והתחלנו להתארגן ליציאה – להכין תה פטל, אוכל לדרך ולבעלי, לראות שכל מה שצריך נמצא בתיק לידה. תוך כדי אני כבר מתחילה להרגיש כאבים שדומים לכאבי מחזור, מופיעים להם מדי פעם. אז אלה הצירים 
?
התחלנו לספור דקות בין הצירים. נע בין 5-10 דקות – לא סדירים. מתקשרים לחברה של ההורים שהיא מיילדת כדי להתייעץ מה לעשות – היא אומרת שצריך להגיע לבית חולים ולא לחכות יותר מדי בגלל ירידת המים, אבל לא בלחץ.
מתקשרים לאמא שמתחילה להתארגן ולצאת לכיוון הבית חולים.
יוצאים לדרך. יום ראשון בבוקר – הפקקים של המדינה. לא נורא, המיילדת אמרה שלא צריך למהר.
אוספים את אמא ומגיעים לבית חולים בסביבות 8 בבוקר. עושים קבלה – פתיחה של 1 הצירים כבר כואבים יותר... עוד כמה פרוצדורות של בית חולים ואני נשלחת למחלקת נשים, לחכות לפתיחה 3 (שאז כבר אפשר להיכנס לחדר לידה).
מתמקמים במיטה שנתנו לי – בחדר הראשון במסדרון, ליד הדלת. אני רואה כל מה שמתרחש במחלקה, וכמעט כל מי שעובר רואה אותי. לא נעים לי כל כך אבל זה מה יש. הצירים מורגשים כבר יותר מהגב, ותכופים יותר. אני מתמקמת על כדור בתנוחות שונות וזה עוזר.
מתקשרים לדולה המתנדבת, ובגלל התכיפות של הצירים (כל 4-5 דקות), היא מחליטה לצאת לכיווני.
הדולה מגיעה ומתחילה לעשות לי עיסויים בגב. כבר ממש כואב בכל ציר.
שמים לי אינפוזיה ואנטיביוטיקה. ככל שעובר הזמן הצירים נהיים ממש כואבים.
אני נכנסת לשירותים, ואני מגלה שיותר קל להתמודד עם הצירים כשאת יושבת על האסלה. אז אני מרשה לעצמי להישאר שם קצת.
כשנהיה כואב יותר אני נכנסת למקלחת. ביציאה ממנה אני צריכה את עזרת אמא בלהתלבש כי הצירים ממש תכופים ואני לא מסוגלת לזוז בזמן הציר.
אני מחליטה לצאת לטיול עם בעלי. לצערנו אין שם יותר מדי איפה להסתובב, אז אנחנו חוזרים מהר.
בגלל כל ההמולה שסביבי – אמא, הדולה, בעלי, מלוות של הנשים הנוספות בחדר שבכל פעם שעוברות מאחלות לידה קלה ומדברות קצת עם אמא, האחיות שעוברות, המסדרון ההומה שמול העיניים שלי... אני מרגישה קצת אבודה, וקשה לי לעשות הרפיות כמו שהכנתי את עצמי. אני מנסה את נשימות העומק – אבל האף הסתום מפריע...
העייפות מתחילה לתת את אותותיה. אני מותשת ובקושי מצליחה לאכול כמה ביסים מארוחת צהריים שחילקו במחלקה. הדבר שאני הכי הכי רוצה בשלב הזה זה לישון. אבל אני בקושי מצליחה לשכב על המיטה מרוב הכאבים, אז איך לישון??? טוב. אני מרגישה כבר חסרת כוחות להתמודד עם הכאבים ומכריזה שאני רוצה אפידורל. אבל...
אפידורל נותנים רק בחדר לידה. אני מבקשת שיבואו לבדוק את הפתיחה שלי, ומה שהאחות אומרת זה: "את לא נראית עם כאבים של חדר לידה עדיין (סבלתי בשקט, לא הראתי את זה החוצה), אז חבל לעשות לך בדיקה עכשיו. נחכה עוד..."
אז שאלתי אותה אם אני צריכה לבכות ולצעוק מכאב כדי שהם יעשו לי בדיקה. זה לא שכנע אותה...
שוב שירותים. שוב מקלחת. הכרזתי שאני לא יוצאת עד שהרופאה מגיעה לעשות לי את הבדיקה –המקלחת קצת ניחמה אותי מהכאבים, אז למה לא להישאר שם כמה שאפשר?
כבר ערב. הרופאה עושה לי בדיקה – קצת יותר מ-2.5. זה הכל. אבל היא ממש מקסימה, ובגלל שהיא רואה כמה אני סובלת היא מחליטה לשלוח אותי לחדר לידה. השעה בסביבות 8 בערב...
עושים הכנות לחדר לידה, ויוצאים לדרך. בכניסה למסדרון של חדרי הלידה, תופס אותנו הרופא האחראי שמתעצבן ששולחים אותי עם פתיחה כזאת, בזמן שיש לו עומס בחדרים. ואז תקף אותי עוד ציר כואב. נעצרתי. הוא הסתכל עלי, וכנראה ראה את הסבל בפרצוף שלי. ואז הוא שאל: את תימניה? הנהנתי שכן, אז הוא אמר: "טוב, תימניות יולדות מהר..." והלך. נכנסתי לחדר לידה ואיך שהוא נשכבתי על המיטה.
פתאום הייתי לבד - אמא ובעלי אספו את הדברים מהמחלקה ועדיין לא הגיעו, והדולה יצאה לברר משהו. עכשיו היה לי פנאי להתרפות עמוקות ולהתמודד עם הכאב ממקום אחר. והצלחתי. הרגשתי את הציר כמו משהו שדוחף אותי מלמטה למעלה. כאילו אני מתרוממת מעל המיטה.
למרות זאת עדיין ביקשתי את האפידורל – פשוט כי רציתי לישון.
בדיקה – 4.5. וואו! כנראה משהו התרחש בדרך מהמחלקה לחדר לידה... המרדים מגיע. הדולה עוזרת לי לא לזוז... איזה רוגע. לא מרגישים כלום. הרגליים כאילו מרחפות על המיטה. אני מדברת קצת עם הדולה ומחליטה לשלוח אותה חזרה לביתה, כי היא כבר איתי יום שלם (היא מתנדבת עם משפחה), ואני חושבת שאני אסתדר עם האפידורל. השעה בערך 10 בלילה.
כשבעלי מגיע, אני מבקשת את רשימת התפילה שהכנתי. בסוף הרשימה אני מתפללת עלינו ומתחילה לבכות. המיילדת, שבדיוק נכנסה, ניגשת אלי ומחבקת אותי ושואלת למה אני בוכה. אמרתי לה שמההתרגשות J
ואז אני הולכת לישון קצת. מתעוררת כעבור שעה בערך. המיילדת נכנסת ועושה משהו עם השקית של האנטיביוטיקה. או לפחות ככה חשבתי... אמא שלי שמה לב ושאלה אותה מה היא עושה.
"זירוז", היא אמרה כאילו זה משהו שנותנים בשגרה. ככה, בלי לשאול אותי או משהו כזה. אז שאלתי בתמיהה למה צריך את זה. היא אמרה שהצירים שלי הרבה פחות תכופים ושאני ממש לא רוצה להישאר שם עד מחר... הרעיון של הזירוז עדיין לא מצא חן בעיני, אבל היא פשוט הכניסה אותו ולי לא היה כוח לריב איתה.
מעט זמן אחר כך, אני שמה לב שאני מרגישה משהו בגב, וגם הרגליים שלי כבר לא מרחפות. עוד קצת זמן, ואני שוב מרגישה צירים. קראנו למיילדת והיא דאגה שיתנו לי תוספת, וגם לעדכן אותי לגבי הלחצן שדרכו אני שולטת בטיפטוף של האפידורל...
אבל כל זה לא עזר. האפידורל התפוגג לו לבלי שוב. מבינות למה סיפרתי את הסיפור הקטן בהתחלה???
הכאבים חזקים חזקים – כנראה בגלל הזירוז. הקטטר גם מורגש היטב, ומציק.
אני מנסה נשימות כמו שלמדתי – זה בהחלט עוזר, אבל אין לי כוח לעשות אותן... אז אני מנסה הרפיות.
אני לא מפסיקה להתלונן על הליכתו בטרם עת של האפידורל, וכל מה שיש למיילדת ולאחת המתנדבות שם לומר לי זה שאם לא הייתי עם האפידורל (שלטענתן עדיין משפיע) היה לי הרבה יותר כואב... ואני תהיתי לעצמי: איך הן מחליטות כמה כואב לי???? בגלל שאני לא היסטרית?
אני יכולה להגיד שזה היה הדבר שהכי עיצבן אותי – שכולם מסביב בטוחים שהם יודעים כמה כואב לי! והם כל כך לא...
הפתיחה מתקדמת, וגם התינוק. נזכרתי בפסוקים שדפנה חסדאי לימדה אותנו להגיד תוך כדי ציר. אני מתמקדת באחד מהם: "אני לדודי ודודי לי", ומתרכזת בו חזק חזק בכל ציר. וזה ממש עוזר. אני מכוונת את המשפט להתבטלות לתפקיד האדיר הזה שה' נתן לי – ללדת ילד. וככה הציר הופך להיות שליחות ולא סבל, וזאת הרגשה אחרת לגמרי. עד כדי כך שאני מחייכת בכל ציר תוך כדי מילמול הפסוק.
למרות כל זה, בכל ציר אני לוחצת בלי הפסקה על הלחצן של האפידורל, (למרות שאני יודעת בתוך תוכי שזה לא עוזר) כי היה בי צד שייחל לחזור לרוגע של הלא להרגיש את הצירים ולא היה מוכן לוותר על הסיכוי הקטן שזה אכן יקרה...
ככה אני מעבירה כמה וכמה צירים- שעתיים בערך, עד שפתאום אני מרגישה צורך ללחוץ.
המיילדת אומרת שעדיין לא לידה, אבל מדריכה אותי לשכב על הצד, וכשמגיע ציר – להרים רגל ולדחוף. ההתמקדות בדחיפה גורם לכאב להיות הרבה יותר נסבל, אבל אני לא מסוגלת להרים את הרגל לבד. בשביל זה יש אמא J...
עוד בדיקה – התינוק כבר בתעלה. המיילדת שמה שמן ומעסה לי את הפתח. אני שמה לב לריח מיוחד באוויר. מתברר שהמיילדת שמה שמן נבט חיטה. אני אומרת לה שיש לי פטריה והיא לא מבינה מה הקשר... אני נותנת לה את השמן שקדים שהבאתי איתי. מזל שהבאתי.
מתחילים לחיצות. אמא מצד אחד ומתנדבת מצד שני מחזיקות לי את הרגליים לכיוון הבטן. המיילדת עושה שימון ועיסוי. בשלב הזה אני שמחה שאני בלי האפידורל כי ככה אני יודעת מתי ללחוץ ולאיזה כיוון.
לוחצים ולוחצים. המיילדת לוקחת את היד שלי שאני ארגיש את השיער של התינוק המתוק שרוצה לצאת. אבל הוא לא מצליח למרות שאני לוחצת לחזק – המעבר הסופי צר מדי לראש שלו. אני מרגישה אותו ממש זז שם ביציאה ומחכה כבר לראות אותו לחבק אותו! אבל הוא עדיין לא מצליח לצאת...
המיילדת אומרת שאין ברירה וחייבים לחתוך. אני מזכירה לה שאני לא באמת עם אפידורל, למרות שכלפי חוץ זה נראה ככה (צינורות מחוברים וקטטר...) ולכן שתרדים את המקום. וזאת הייתה הצעה ממש תמימה – כי מתברר שלא מרדימים תוך כדי לידה, פשוט חותכים תוך כדי ציר. אז היא חתכה. ואני צרחתי את הצרחה של החיים שלי...
הייתי בטוחה שעכשיו, אחרי שפינינו לו מקום, הוא יצא בלחיצה אחת. אבל מתברר שלא...
כבר 4 לפנות בוקר של יום שני. עוד לחיצה ועוד לחיצה ועוד... והנה הראש יוצא! המיילדת צועקת לרופאה שתבוא כי היא צופה בעיה עם יציאת הכתפיים – ופוף, התינוק בחוץ! הוא כנראה נבהל שקוראים לרופא...
המיילדת מכריזה שזאת בת ומניחה אותה על הבטן שלי. אני בשוק. כל הלידה דיברתי לבן (לא ידענו מראש מה יש לנו), ובעצם זאת בת! אבל מה זה משנה! היא על הבטן שלי עם עיניים פקוחות, והיא ממש מוזרה ומתוקה! אני מרימה אותה לחזה ומנסה להניק אותה. היא לא ממש מראה רצון (איפה כל הסיפורים על רפלקס המציצה החזק שיש בלידה?...). קצת עזרה מהמיילדת - והיא יונקת מעט! המיילדת לוקחת את המתוקה, מנקה ועוטפת אותה ומניחה אותה בעריסה לידי. אני מסתכלת עליה, וברור לי מה השם שלה. זה השם היחיד שיש לי בראש ואני לא מצליחה לחשוב על אף שם אחר...
תופרים אותי ושולחים להתאוששות. מביאים אותה בעריסה שלה לידי. אני מנסה שוב להניק. הפעם זה הצליח יותר.
בעלי נכנס. אני שואלת אותו על השם – הוא אומר את מה שגם אני חשבתי. בינגו...
איזה מרגש!!!+mp8
זה רגע ששוה לחיות בשבילו חיים שלמים!!!!
הרבה נחת ושמחה!!!
את מדהימה, איזו נוכחות ושליטהמתנסה
סיפור מפעים!!!אני ירושלמית
איזו התמודדות גדולה מהחיים!!! וואו!!
ובכלל לא הרגשתי שהסיפור ארוך... את כותבת כ"כ זורם...
שיהיו לכם רב אושר נחת ושמחה!! איזה כייף לך, בת ראשונה!! 
חיכיתי לסיפור שלך..יפעת1
וואו..איזה סיפור..
ב"ה שהצלחת להיות קשובה לעצמך..ובהחלט מעצבן שחושבים שיודעים כמה כואב לך..
שתזכי לגדלה בנחת,בריאות ושמחה
שפע של חלב
סיפור מקסים!יוקטנה
נשמע שבכל רגע היה לך בדיוק הליווי הנכון
וואאאאאאו! איזה סיפור!Avrechit
המשפט שהכי תפס אותי: "הרגשתי את הציר כמו משהו שדוחף אותי מלמטה למעלה. כאילו אני מתרוממת מעל המיטה."
כמה אופטימיות למרות כל מה שלא קרה בניגוד ל"תכנונים" (במרכאות כי אנחנו לא באמת יכולים לתכנן משהו...)
התיאור של החיתוך - צמרררררמורת עשית לי!
והשם - זה שם שלא דיברתם עליו קודם? איזה יופי!
לגבי השםחיפושית אדומה
היו לנו כמה אופציות לבת ומעט מאוד לבן.
וזאת לא הייתה אופציה מובילה....
יופי של סיפור!אור היום
ואיזה כיף שכתבת כזה מפורט. היה ממש כיף לקרוא (תוך כדי אחת מני מליון הנקות אתמול בלילה).
ברוך ה' שהכל עבר כך, וכל הכבוד לך (:
מזל טוב! (מותר לאחל שוב, לא?)
פעם ראשונה...ddba
בס"ד
פעם ראשונה שאני קוראת / שומעת על לידה של מישהי.
תמיד אחרי לידה אומרות כולן: העיקר שאני אחרי זה! ובזה זה נגמר. אין יותר מידי פירוטים.
הסיפור שלך עשה לי ממש טוב מעין נחת כזאת . תודה רבה!
אני מקווה שיהיה לי זמן לכתוב על הלידה של הבן שלי שב ה' בטבת הוא יהיה בן 4 בע"ה.
מאז הספקתי כבר ללדת שוב אבל מה שהתרחש בלידה ההיא זה ניסי ניסים. כל לידה היא נס אבל זאת היתה משהו לא רגיל שאפילו הרופאים לא האמינו.
אז אולי אני אכתוב לכבוד יום ההולדת שלו. בע"ה.
יש בזה מעין טיפול לנפש ואולי זה יעזור להוריד את הפחד מלידות בכלל.
שתזכי לגדלה בנחת בבריאות ובשמחה!
מחכה לקרוא את הסיפור שלך!יפעת1
וזה ממש נותן לך לעבד את החוויה.
נשמח לקרוא את סיפור הלידה שלך יוקטנה
ממש תחביב שלי ומהמעט שאמרת - נשמע מסקרן, וכנראה גם חשוב!
מעניין אם הבן שלך אוהב ספרים...Avrechit
וואי...אהבה של אימא
ממש ממש ממש התאפקתי לא לקרוא.. חח כי אני תמיד נלחצת מהסיפורים האלה.. והאחות מלווה הריון אמרה לי לא לשמוע סיפורים - אבל לא הצלחתי להתגבר על יצר הסקרנות...
אז קודם כל מזל טוב!!!
האמת שדיי נלחצתי מהסיפור.. אבל אולי זה טוב, כי לא לקחתי קורס/דולה שום דבר.. והאדישות הזאת לא טובה כי כשזה יגיע אני אהיה לחוצה...
אז תודה ששיתפת, אני דווקא שמחה שקראתי..
שתזכו להרבה נחת בע"ה!
למה לא לקחת קורס?? זה כ"כ מרגיע!!!איזה יום שמח
לא יודעת למה...אהבה של אימא
כי כששאלתי בנות אז הרוב המוחלט אמרו לי שזה כל כך מיותר...
וגם כי לא היה לי כוח לנסוע לשם בטרמפים/אוטובוסים כל פעם... אני גם ככה לא נושמת :S
וגם כי תכלס נראה לי שקורס עושה בערך את מה שהספרים עושים... אז אני יכולה לקרוא...
אם כבר - אז הייתי רוצה דולה.. ולא קורס... כי אני צריכה מישהי שתהייה איתי אישית ותרגיע אותי מכל הסיפורים המלחיצים שיש מסביב, ומישהי שתעזור לי להירגע בלידה... אבל דולה זה נורא יקר... אז נשאר לי את ה'...
באמת אני צריכה ללמוד להאמין בו יותר... אז יש לי הזדמנות.. (כמובן שזו לא הייתה המטרה מלכתחילה.. חחח אני מבינה שצריך לעשות השתדלות, אבל זה מה שיצא...)
יש דולות בסטאז'..יפעת1
ואני ממש ממליצה על קורס..אם את מאיזור י-ם אני מגיע גם לבתים לקורס זוגי..
חשוב מאוד ידע=כח!!
דולה זה לא במקום קורס...איזה יום שמח
תעשי את השייקולים שלך, חבל שלא עושים באזור שלך...
אם דולה תרגיע אות שווה לך, תוציאי את הכסף, גם ככה בעז"ה תקבלי מתנות ואם לא אז המענק לידה יכסה...
ואת לא חייבת מישהי יקרה כ"כ...
באיזה שהוא מקום הספרים מלחיצים לא פחות...
בהצלחה בהכל!!!
מאוד מסכימה עם אמא'לה, דולה זה שווה שווה שווה שווהAvrechit
אהבה יקרה, לידה היא מצב כל כך עדין שדורש כל כך הרבה סייעתא דשמיא. אם את מרגישה שדולה תעזור לך - אז ה' רוצה שתוציאי את הכסף הזה!
בעיניי, אין כמעט דבר חשוב יותר מלהוציא כסף על תנאים אידיאליים ללידה. אפשר להסתדר בלי לקנות עגלה, מיטת תינוק, וכל השטויות האלה. אבל לידה טובה וחווייתית - אין לה תחליף!
אני יודעת שלא כולן מרגישות כמוני. אולי לרוב הנשים פחות חשוב איך בדיוק תהיה הלידה. אבל עדיין אני סבורה שאם מישהי מרגישה שיש משהו שיעשה לה את הלידה - אז שווה להשקיע המון בשביל זה.
אה, ואהבה של אמא:Avrechit
כתבתי את זה לפני שקראתי את השרשור שלך על הקניות לקראת הלידה...
אם תרצי טיפים מעשיים בנושא, אני כאן.
טיפ אחד פרקטי לענייננו: לא לקנות מיטת תינוק. בכסף של המיטה אפשר לקחת דולה.
במקום מיטת תינוק, לקחת עריסה מגמ"ח לשלושה חודשים, ובזמן הזה לחפש מיטת תינוק טובה באתר "אגורה". יש שם הרבה, אני מבטיחה לך שתמצאי משהו טוב בע"ה.
אפשרות אחרת: לקנות מיטה ושידה מיד שניה. אפשר להשיג במצב חדש, וההפרש מממן את הדולה.
מסכימה עם אברכית בעניין הדולהשירה שירים
לי זה היה ממש חשוב! וגם היה שווה כל שקל..
עונה לך בתור יולדת שילדה עם דולהיפעת1
היה שווה כל שקל והדולה שלי לקחה 2000 ש"ח.
והיה לי חוויה כ"כ חיובית,והתחברתי ישר לנעם וגם אחרי הלידה היה מדהייים!
וישר היה בא לי עוד אחד..וגם זה קשר טלפוני רצוף לפני אחרי עם הדולה תמיכה נשית רצופה..
וואי... אהבה של אימא
באמת..?אהבה של אימא
מאיזו בחינה?
איך היא עזרה לך?
איך היא עזרה לי.. וואו..יפעת1אחרונה
לפני הלידה הכינה אותי,והגעתי ללידה ממקום אחר,עשינו ביחד עיבוד חווית הלידה של הגדול שלי.
אח"כ כשעברתי את התאריך היא עודדה אותי..
בלידה עצמה היא תמכה בי מבחינה,פיזית ונפשית וכ"כ העצמיה אותי,וואו זה היה מדהייים!
אחרי הלידה נטלה לי ידיים עזרה לי להתקלח,בהנקה ראשונה ועוד.
אח"כ קשר טלפוני.. שזה חשוב במיוחד אחרי הלידה עם הבייבי בלוז.. דכדוך שאחרי לידה..
ופשוט הרגשתי מרחפת,וכל ההחלמה הייתה מעולה ב"ה..כמובן שגם בעלי ואני עשינו תיאום ציפיות,והכנו את עצמנו וכבר אני הייתי גם דולה.
סיפור חשובזקנת השבט
תודה !
בוקר טוב!! את מכירות אולי מישהי שנזקקת לחלב אם?אנונימי (פותח)
בוקר טוב לכולן,אני קוראת ותיקה כאן וגם שאלתי כמה שאלות במהלך ההריון.
פורום מאוד מקצועי ועזר לי הרבה במהלך ההריון.
בחסדי ה' ילדתי לפני שבויעים נסיכה קטנה בשבוע 34,ומכיוון שהיא פפיצקית ואין בידיה כוחות של ממש לינוק אני שואבת לה חלב,וכמובן הרבה יותר ממה שהיא צריכה,ונוצר מצב שיש לי כמה ליטרים טובים של חלב בפריזר..
ידוע לכם על מישהי שתשמח לקבל חלב אם לתינוק שלה?
מזל טוב!!יפעת1
לא ידוע לי..מה שלומך? אתם בפגיה?
/שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה שפע של חלב..
מחכה לקרוא את סיפור הלידה!
איפה את גרה?עובדת השם
אפשר לפרסם באתר אגורה...
לא מתאים לכל גיל..יפעת1
יותר ממטרנה - זה בטוח ;)יוקטנה
חלב אם נשמר.aima
ממליצה לחכות קרוב לתפוגה ורק אז למסור.
ותכתבי תאריכים על השקיות
ב"ה היינו בפגיה קצת זמן ואז עברנולאנונימי (פותח)
חדר ביניים כזה,והיינו ש במשך שבועיים והשתחררנו-ניסים גליויים ב"ה..
החלב הוא בן פחת מחודש ולפי מה שהבנתי התפוקה שלו זה עד שלושה חודשים,לא?
אני גרה בשומרן,מי שמתעניינת אשמח לתת לה פרטים מדוייקים יותר במסר אישי,
לא יודעת אם זה מעניין-אבל אני אוכלת דבר כזה שנקרא מעדן ליולדת-שמורכב מהמון אגוזים ווקמח מלא וחמאה
בקיצור דברים בריאים עם הרבה שומן וזה נראה לי מוסיף הרבה לחלב,כי ב"ה הילדה גודלת מהר..
אפשר לפרסם באתר אגורהAvrechitאחרונה
זה אולי נשמע קצת הזוי אבל כבר כמה פעמים ראיתי שם חלב אם למסירה.
מתי פתחתן תיק הריון?נונה
איפה עושים את זה?
מה כדי לשאול את האחות?
תווודה צדיקות
אף פעם לאaima
הלכתי לרופא והוא שלח לבדיקות
אני פתחתימישהי123
בחודש רביעי בערך במרפאה
והאחות פשוט הסבירה לי כל פעם מה הבדיקה הבאה חוץ מהמעקב עצמו של משקל, שתן וכו'...
בהצלחה!!!
מה, אפשר גם לא לפתוח??זו לא חובה?נונה
חובה או לא..אהבה של אימא
הבנתי שזה בהחלט כדאי, כי לפי מה שהסבירו לי - עם זה את מגיעה ללידה, ויש שם את המידע עלייך. על הבדיקות שעשית, על סוג הדם שלך, על המצב שלך וכו'.. אז כדאי שהכל יהיה מסודר וכתוב, אלה דברים חשובים...
אני אישית פתחתי רק בשביעי.. חחח ממש ממש מאוחר.. זה לא כזה קריטי, אבל עדיף קודם... כי ככה המעקב לא נכתב לך בצורה מסודרת..
מעבר לזה, האחות בודקת את המשקל שלך, את לחץ הדם, ובדיקת שתן שאני מניחה שזה בודק כל מני דברים חשובים שאני לא ממש יודעת מה הם... חחח..
ב"הצלחה
לא פתחתי..איזה יום שמח
מעולם לא פתחתי, הלכתי לרופא שלי והוא אמר לי כל פעם איזה בדיקות לעשות,
בכל פעם שבקרתי אצלו הדפיס לי את הנתונים שלי ועם זה הלכתי לבית חולים והכל היה בסדר...
תלוי איך והיכן את מבצעת מעקב.אחותו
יש רופאים שמקבלים אותך פעם בחודש- חודשיים ועושים הכל , כולל לחץ דם ומשקל ושתן , או במרכזים לבריאות האשה- שם אחות עושה את זה בכל ביקור שלך אצל רופא.
יש מקומות בהם רופא רואה אותך בערך 3-4 פעמים בהריון, ומצפה שתבואי עם המעקב הנ"ל מטיפת חלב, וזמנו קצר כך שאת ההסברים להמשך הוא נותן בתמצות מבהיל.
בכל מקרה חודש שלישי- רביעי הוא בהחלט עדיין זמן סביר לפתוח תיק הריון. ( אבל יש בדיקות שעושים לפני שלב זה ואינם תלויים במעקב כגון: שקיפות וסקירה מוקדמת אם את בוחרת לעשות)
אף פעם לא..שירה שירים
פאדיחות להגיד אבל בשתי הלידות לא היה לי.
וב"ה ילדתי.. אז זה אומר שאפשר ללדת גם בלי זה.
אבל בלידה הראשונה ממש כעסו עליי בבי"ח ובלידה השניה לא ממש הספיקו לכעוס
בדר"כ בהתחלה בחודש שנייפעת1
שבוע 8 בערך כשאני אני רואה דופק.
אף פעם לא מאוחר,יהיה קל יותר בבית חולים בקבלה ללידה..
בטח שכן,איזה יום שמח
את לוקחת איתך את הטפסים שהוא מדפיס לך וזה בסדר גמור!!
אני אחרי חודש שלישי...עובדת השםאחרונה
לידה ראשונה--דבי
הייי...
אני בשבוע 38 לידה ראשונה ... אני קוראת בפורום הרבה אבל לא כותבת אף פעם.. אז הנה אני עם כמה שאלות מהמנוסות פה....
המליצו לי לקחת שמן נר הלילה- לבלוע פעם ביום ולהחדיר אחד פעם ביום - לריכוך צוואר הרחם, האם זה עוזר?
האם ידוע לכן אם לעלי פטל יש את אותו אפקט בעלים לחליטת תה ובטיפות שמוכרים?
ועוד שאלה---- אני מאוד מאוד רוצה ללדת לידה טבעית בלי אפידורל ואני כל הזמן חושבת על זה , בהתחלה חשבתי שאני יהיה גיבורה גדולה ובטוח יצליח לעבור את זה וכו' וכו' וככל שאני מתקרבת ללידה בע"ה אני מתחילה יותר ויותר לחשוש ולהילחץ ולחשוב שאולי בכלל ברגע שאני ירגיש מהזה צירים אני ממש לא אצליח לעמוד בזה ולהתמודד עם הכאבים וכל ההרפיות והנשימות וכל מה שלמדתי בכלל לא יעזור לי ... אני מנסה לחשוב מחשבות חיוביות כי אני יודעת שזה משפיע אבל בכל אופן לא מצליחה להימנע מהמחשבות האחרות..... הלחץ הוא בעיקר מהלא נודע.... מה אומרות???
לשאלה השניה..אז
גם לי יש תמיד פחד גדול מהלא נודע...בעיקר לפני..ואז ברגע עצמו אני מתפקדת מצוין ב"ה..
אני אמרתי לעצמי-אני אתחיל בלי אפידורל ואם אני אראה שאני לא עומדת בזה-אבקש שיתנו לי..
וזה גם מה שעשיתי-אמרתי להם לבנתיים אני לא מעונינת באפידורל..ובסוף גם לא לקחתי..
שיהיה לידה קלה ובמזל טוב!!
לשאלה השנייהפצקרשת
אצלי (ואצל לא מעט נשים אחרות ששמעתי) עם תחילת הצירים הגיעו כוחות נפש חדשים, שלא הכרתי ולא היו תלויים בהכנות שלי. הגיע מצב נפשי אחר. משמים ממש. תחושת רוגע ושלווה וביטחון בתהליך. מאחלת גם לך... לדעתי זה היה קשור גם לתחילת הלידה בזמנה הנכון (שהיה יותר משבוע אחרי התאריך!) וללא זירוזים (גם לא טבעיים). אני חושבת שכשמחישים את התהליך לא משתחררים בדיוק ההורמונים הנכונים במינון האופטימלי ליצור מצב נפשי נכון ללידה. לכן אני רוצה גם לשאול - שמן נר הלילה הזה זה לזירוז, לא? אם כן - הייתי מוותרת עליו.
ממליצה לך לא לקשור בין 'בלי אפידורל' ל'גיבורה'. אני הרשיתי לעצמי להיות מאוד לא גיבורה בלידה. לכאוב וליילל. בלי קשר לעובדה שאני לא גיבורה - היה ברור לי שזו הדרך הנכונה עבורי ללדת. לא כי אני גיבורה. זה לא היה העניין. פשוט הרגשתי שזה מה שנכון לגוף שלי.
בהצלחה יקירה.
אני מקווהדבי
שבעזרת השם יהיה לי גם את הרוגע והשלווה שאת אומרת שקיבלת בלידה...........
דבי יקרהיפעת1
לגבי נר הלילה אין לי כ"כ נסיון,ליולדות שלי{ולעצמי} אני אומרת להשתמש בתרופות הומופטאיות ללידה {אם תרצי פרטים במסר}גם תה פטל,לפי דעתי האומופטיה עם השפעה חזקה יותר.
לגבי השאלה השניה קודם כל הכנה ללידה איך יולדים טבעי בלי משככי כאבים,בנזוג/אמא/חברה/דולה תומכת..שיעזרו לך להתמודד עם הצירים,נשימות הרפיה ותנוחות.
אני בעד להגיע ללידה לא נגד ולא בעד אפידורל,אלא כל מקרה לגופו אם תגיעי ללידה אחרי לילה ללא שינה רצוי לקחת אפידורל כדי לישון טוב ולצבור כוחות ללידה.
אם יש לך כוחות ואת מתמודדת טוב עם הצירים ואת יכולה בלי זה מצויין.
גם לידה עם אפידורל היא לידה טבעית.
ואין ציונים ללידה הכי חשוב שאת והתינוק/ת תהיו בריאים!!!
אני עם יפעת בעניין העייפות...חיפושית אדומה
ושתדעי שהנשימות ממש עוזרות - אם את מתמידה בהן (מה שאני לא עשיתי) במהלך הצירים.
לגבי ההרפיות: כשאת מתכוננת ועושה בבית תנסי להגיע למצב של ריחוף והתנתקות מהגוף שלך - מצב שאת כאילו מרגישה את הגוף שלך כבד ומודבק למחטה או לכסא, ואת נמצאת במקום אחר במוח שלך (מקום עמוק יותר או גבוה יותר אני מניחה שכל אחת מרגישה אחרת) למצב השכלי הזה קוראים מצב היפנוטי, או מצב אלפא. חוץ מהרפיית כל שרירי הגוף - את יכולה להגיע למצב הזה גם ע"י התבוננות ממוקדת בעצם כלשהוא שמול עינייך, עד כדי שכל מה שסביבו מטושטש (מבט צינורי כזה), ואז לשקוע בתחושה שזה עשה לך ולעצום עיניים.
ככל שתתרגלי יותר תוכלי להיכנס למצב אלפא יותר בקלות במהלך הלידה. לי זה ממש עזר להתמודד עם הצירים הכואבים של הסוף (זה לא גורם שלא תרגישי אותם, אלא שלא תסבלי מהם).
אגב, קראת את סיפור הלידה שפירסמתי כאן? שם זה יותר מפורט...
אפידורל?איזה יום שמח
דבר אחד כדאי לך לעשות... לא להחליט מראש כלום!!!
תבואי תנסי ותראי, אם תהי מסוגלת תמשיכי ואם לא תקחי,
מה שמאד עוזר זה כמובן מישהי איתך בלידה שיכולהל תרגל ולנשום איתך כי הבעל לא תמיד יכול וכשיר לכך..
שמן נר הלילהאנונימי (פותח)
לוקחים כדי להכין את צוואר הרחם ללידה. אני קיבלתי עליו המלצות ממיילדת וותיקה ביותר משערי צדק שממליצה לכל יולדת בלידה ראשונה להשתמש בו.
לגבי שאלתך השניה - לדעתי את חייבת לעצמך הכנה שלמה ללידה. קודם כל ללמוד על הלידה עצמה ועל ההורמונים כמו שאמרו לך בלידה יש הורמונים שמציפים ותך ועוזרים לך להתמודד עם הכאב. אחר כך לחשוב היטב איזו עזרה היית רוצה לקבל בלידה - מבן הזוג, מממלווה /תומכת לידה וכמובן לא לפסוח על הכנה פיזית ופנימית ללידה - עם אילו כוחות את מגיעה, לתרגל תנועה נשימה והרפיה, ולראות איך הפחדים והלחץ מובילים אותך להכנה המתאימה לך בלידה הזו..
ואני מצטרפת למה שאמרה יפעת - לידה עם אפידורל היא לידה טבעית. ומזמינה אותך לקרוא מאמר שכתבתי על נוכחות ותמיכה בלידה אפידורלית.http://www.dulot.co.il/shulamit/show.asp?art=19&t=l
שמן נר הלילה אפשר לקחת בלידה ממש?שמחה ואושר
אני בחודש התשיעי מרחתי שמן שקדים לריכוך צוואר הרחם וגם לקחתי אותו איתי ללידה והיה מעולה כי כל פעם שהמקום השתפשף או התייבש כתוצאה מהלחיצות המיילדת מרחה לי את שמן השקדים וזה ממש הקל. ואני ממליצה על זה בחום, טבעי לחלוטין ועוזר מאוד.
עיסוי עם שמן שקדים מגמיש את המקוםיפעת1
ולא מרכך את צוואר הרחם.
לגבי האפידורלרות.
אמא שלי היא דולה, והיא ממליצה לכל היולדות שלה (וגם לי..) לבקש מראש נוזלים כדי שברגע שאולי כן תרצי אפידורל, לא תצטרכי לחכות עוד זמן עד שהנוזלים יכנסו (נראה לי שצריך 2 ליטר) אלא תוכלי ישר לקחת את האפידורל.
אני עשיתי את זה בשתי הלידות שלי ובסוף באמת לקחתי אפידורל, אז זה היה ממש שווה.
עוד דבר שאני לא יודעת אם אמרו לך או שאת יודעת, שאחרי שיש ירידת מים או שבוקעים את המים הכאב של הצירים נהיה הרבה הרבה יותר חזק.
שיהיה המון הצלחה ובשורות טובות!!!
צודקת,אני גם אומרת את זה בהכנה ללידה ^^יפעת1
ההחלטה הכי טובה היא-+mp8
לא להחליט.
לא לבוא סגורה על שום דבר (כן לוקחת / לא לוקחת)
אלא לבוא ולזרום עם מה שיש.
ועוד משהו:
לא מחלקים תעודות הצטיינות בחדר לידה.
גם לא אותות גבורה.
זה כואב וכדאי להיעזר במה שפלאי הטכנולוגיה מציעים לנו .
אמרה לי פעם מישהי: אם בזמני היה אפידוראל- הייתי יולדת עוד כמה ילדים.....
רק חשוב לציין שגם למתן הנוזלים יש תופעות לוואייוקטנה
והן לא רצויות:
1. הן מגדילות את נפח הדם, ועל כן מורידות את כמות החמצן הזמינה לתינוק, ולפעמים די בכך כדי לגרום לירידות דופק, ועל כן להתערבויות נוספות.
2. כמות הנוזלים הגדולה גורמת לשלפוחית השתן לגדול מאוד. השלפוחית הגדולה עלולה לגרום לתינוק לבעיות בירידה והתקדמות בתעלת הלידה.
מה שאמרת על ירידת מים ממש לא נכון!!aima
היה מיועד לרות. לא יודעת איך היגיע לפה.aima
אני מסכימה עם רות לגבי פקיעת המיםs83
שאז יש צירים יותר כואבים (לי פקעו אותם ממש לקראת הסוף כדי לקדם את הלידה).
לא יודעת לגבי ירידת מים...
יש הבדל ביניהם לא?!
כתבתי את זהרות.
מניסיון אישי, ככה שזה יכול להיות שאצלך זה היה אחרת
כנראה כל אישה מגיבה בצורה שונה.
לדעתי, טוב שהיא רואה את 2 התגובות כדי להתכונן נפשית שיש סיכוי כזה שיכאב לה יותר בצירים מאשר היה קודם, כמו שהיה לי.
לגבי אפידורלaima
אני בעד להחליט מראש שלא לוקחים.
ואת כן גיבורה ויכולה להיתמודד.
אפידורל לא אמור להיות אופציה. בטח לא עם כל הסיכונים שבו.
ומאחלת לך לידה מהנה.
וגם להחליט שמקיימים תמיד את כל המצוותיוקטנה
ושאף פעם לא אוכלים ממתקים, ושהבית תמיד צריך להיות מצוחצח.
בכלל, תמיד כדאי להחליט מראש ללכת על כל הקופה, ולא להשאיר את הדברים בידי הגורל או כוחות גדולים כאלה ואחרים. אם נחליט מראש - תמיד הדברים יתנהלו לפי התכנית והשאיפות שלנו. כך גם לעולם לא נתאכזב! מעצמנו, ומהשתלשלות של אירועים שאינם בשליטתנו. 
יוקטנה, יפה אמרת!!!+mp8
aima', איזו נחרצות!!!
הידעת שאצל עשרות אלפי נשים בעולם זה כן אופציה??
והן גיבורות מאוד, לכן הן לוקחות החלטה אמיצה, מתגברות על הפחד- ומקלות על ייסוריהן בלידה??
יש משהו בדברים של aimaחיפושית אדומה
מכל הסיפורים ששמעתי, רק מי שהחליטה מראש שהיא לא תיקח, והיתה משוכנעת בזה - לא לקחה. כל השאר בסוף לקחו.
(חוץ כמובן מהיולדות המהירות- הן פשוט לא הספיקו לקחת )
זה בדיוק מה שהיתכונתי!aima
תודה!
הבעיה בהחלטה שלא לקחת אפידורליפעת1
ואם בסוף היולדת לוקחת היא מרגישה אכזבה..וכאילו היא "נכשלה" בלידה.
אני יותר בעד להכין את עצמך ללא לקחת אפידורל,ושתהיה פתוחה לכל שינוי..בהכנה ללידה שאני מעבירה אני מלמדת גם על קיסרי..לידה זה בלתי צפוי..אני רוצה שיהיה את כל הכלים להתמודד עם כל תרחישי הלידה.
זאת שאלה מאוד מעניינתפצקרשת
בהיריון השני היינו בסוג של עימות / דיון דומה אבל שונה - על מידת הנחישות להניק.
ההנקה הראשונה נכשלה, ואותי זה ציער ותסכל מאוד מאוד. היו לי כמה מסקנות לגבי הפעם הבאה, איך כדאי לנהוג כדי שההנקה תצליח. הייתי מאוד נחושה והחלטית שמה שקרה בפעם הראשונה לא יקרה בפעם השנייה. בעלי לעומת זאת חמל עליי ועל הצער הגדול שלי, ורצה לכוון אותי למצב נפשי של 'יופי אם יצליח, לא נורא אם לא' - שלא אהיה שרויה בצער עמוק אם אשקיע את כל מאודי בהתכוונות להנקה ובסוף זה לא יצליח. הרגשתי שיש אמת בכל אחת מהגישות אבל ה'אמת' שלי גוברת... ועדיף לי להיות נחושה שאין מצב שאני לא מניקה, כי רק ככה אני נותנת לזה סיכוי (כמו שכתבה מישהי מעליי בעניין האפידורל). בסוף ב"ה ההנקה עלתה יפה, אבל גם בלי קשר לכך וגם אם חלילה שוב היינו נכשלים - היום אני הרבה יותר חושבת שהגישה שלי הייתה טובה יותר: הרי גם אם ההנקה לא הייתה מצליחה, אם הייתי שלווה ורגועה שעשיתי כל מה שביכולתי (ביות מלא, ויתור על מוצץ, יועצת הנקה וכו' וכו') ובכ"ז לא הצלחתי הייתי אומרת שזה בידי ה' ומתנחמת. לעומת זאת אם הייתי באה בגישה 'פושרת' (עדיף בלי אפידורל אבל ליתר ביטחון כבר נתחבר לנוזלים / עדיף רק להניק אבל ליתר ביטחון נקנה קופסת מטרנה) והייתי נכשלת אז הייתי אכולת רגשות אשם וחרטות וחישובים - אם רק הייתי עושה ככה וככה אולי זה כן היה מצליח...
אז אני חושבת שגם במבחן התוצאה גישת הנחישות יוצאת משתלמת יותר.
(כל הנ"ל רלוונטי למי שבכלל רוצה לידה בלי אפידורל או בדוגמא שלי הנקה. אני ממש לא באה להתווכח עם מי שחושבת אחרת, רק מציעה למי שחושבת כמוני איך כדאי לה לגשת לעניין.)
פצקרשת, כתבת יפה מאודAvrechit
וסידרת לי בראש את מה שחשבתי כל הזמן.
אני מאוד מסכימה איתך, בכך שמי שמלכתחילה מתכוננת ל"מנסה בלי אפידורל אבל אולי כן", הייתי נותנת סיכוי של 90% שהיא כן תיקח בסוף, אלא אם כן תהיה לה לידה קלה ו\או קצרה באופן מיוחד.
לעומת זאת, מי שמחליטה מראש שהיא ממש לא רוצה לקחת - ברור שיש סיכוי שתהיה לה לידה קשה וארוכה, זה לא נדיר בלידות ראשונות, ושהיא לא תסתדר בלי. אבל אני מאמינה שרוב הסיכויים הם שהיא כן תסתדר בלי. ולא בשביל להיות גיבורה כלל וכלל, אלא מסיבות כאלה ואחרות שבגללן נשים מעדיפות ללדת בלי.
אני נהגתי כמוך, פצקרשת, מבחינת הנחישות בלידה ובהנקה, ואני חושבת שזה השתלם...
אבל ודאי שהנחישות היא רק בכפוף לכך שאנחנו לא באמת מחליטות, ויודעות שמה שיהיה בסוף זה מה שה' רוצה.
נכון שזה נשמע קצת סותר, אבל זה לא. הנחישות היא בעצם חלק מההשתדלות שלנו.
לגבי אפידורלaima
אני בעד להחליט מראש שלא לוקחים.
ואת כן גיבורה ויכולה להיתמודד.
אפידורל לא אמור להיות אופציה. בטח לא עם כל הסיכונים שבו.
ומאחלת לך לידה מהנה.
אני בעד לקחת אפידורלשירק
ואת האהבה לטבע להשאיר לתחומים אחרים, לגדל פרחים בעציצים למשל...
שירק גדול!אני ירושלמית
תודה רבהדבי
לכולכם על כל העידוד והתמיכה, נתתם לי הרבבה נקודות למחשבה, בעקרון אני מסכימה עם מי שאמרה שאם באים נחושים עם רצון לא לקחת אפידורל זה נותן לזה את האפשרות לקרות, ואת האפשרות להתמודדות עם זה..לעומת זאת אם באים בגישה של אם לא אז לא ניקח ואם כן אז כן ניקח אז יותר קשה להתמודד ויש יותר סיכוי בסוף שזה יהיה עם אפידורל.... כמו הרבה דברים בחיים...
אבל--- מצד שני אני באמת לא רוצה לבוא ללידה סגורה על תוכנית מסוימת מה שרק יגרום לי לאכזבה ברגע שהתכנית לא תלך כמו שציפיתי....כי בכל אופן זה פעם ראשונה ואני לא ממש יודעת למה לצפות....
עכשיו הבעיה זה למצוא איפשהו את האיזון בין השתיים.....
איך אפשר לסגור על משהו כזה-+mp8
כשמעולם לא חווית צירים, ואינך יודעת איך זה מרגיש??
אולי תראי שזה דבר עביר, ולא נורא ואפשר להתמודד- וייתכן שתראי כי זה בלתי נסבל עבורך,
אז למה לבוא נעולים על משהו שלא יודעים??
תמהני....
אני עם יפעת1אנונימי (פותח)
חמודה, תהיה סגורה על מה ששאלת בשאלה הראשונה. את ענין האפידורל תשאירי פתוח
שלא תתאכזבי. גם אני ובעלי החלטנו יחד שננסה למשוך ככל האפשר בלי אפידורל וללדת טיבעי אבל ברגע שהגעתי לבית החולים צרחתי שיקראו למרדים. המיילדת אמרה לי שמקרה כמוני לא ראו הרבה זמן. ושלא תביני לא נכון- יש לי כוח סבל חזק אבל הצירים בלי פתיחה כמעט ממש היו יותר מדי.
מקווה שלא הפחדתי אבל חשוב שתדעי שהסיפור שלך הוא רק שלך ולא של אף אחת לפנייך או אחרייך ולכן רק את תוכלי להחליט ברגע האמת.
בהצלחה
שמן נר הלילה ועוד..גלגול
השתמשתי בשמן נר הלילה (-יקר!) אבל עשה לי ממש טוב. זה קפסולות שבולעים, משמן את המקום מבפנים (וגם השפיע לי על עור הפנים ממש לטובה!). הפטל אם אני לא טועה הוא יותר לזירוז. שמן שקדים לא עזר לי . לגבי אפידורל או לא- נשמע מדבריך ותסלחי לי אם לא (-אני אומרת את הדברים רק במטרה של לעזור..) זה נראה לי שאלה יותר עמוקה- האם אני סוגרת הרמטית מכל הכיוונים את הלידה שלי ולא משאירה פתח לרבש"ע או לא. זאת אומרת יש שתי קצוות:א.- אלוקים אני יולדת תעשה מה שאתה רוצה בי - הידים פרוסות לצדדים ואני בפוזה של מה שיהיה יהיה- זה לא טוב!!! ב. יש את הקצה השני של..- הכל בידים שלי! אין מצב שאני אצטרך אפידורל! אני לא מוכנה לאפשרות הזאת ולעוד תרחישים שיכולים להיות שלא כפי שתכננתי- גם זה לא טוב!!
ג. לדעתי הגישה הנכונה לבוא ללידה: אני שותפה מלאה בלידה- אבל שותפה- יש גם את רבש"ע שעוזר לי, ומצד שני אני לא פסיבית - אני מראה יכולת ללדת שותפות- השתדלות. (-אגב גם הרופאים מתרשמים לטובה מיולדת שמראה שהיא פעילה ורוצה ויכולה- בגבולות הטעם הטוב... ולא מתייאשים מראש אם ח"ו יש סיבוך כל שהוא...)- שתהיה לידה קלה! עם הרבה סיעתא דשמיא!
שום דבר לא ברור מאליו בלידהאנונימי (פותח)
ברור שחשוב מאוד להגיע ללידה עם הידיעה שאת חזקה ושיש לך כוחות לעבור את כל המכשולים והכאבים עד יציאת התינוק והשילייה, ולדעתי זו באמת הגישה הנכונה - יש לך כוחות.
אך בכל זאת, לא כל תהליך הלידה בשליטתנו. לרוע המזל, לעיתים יש סיבוכים, עיכובים וכאבים בלתי נסבלים.
בעיקר בלידה ראשונה, בה אנחנו אפילו לא יודעים למה לצפות - לא כדאי להתעכב על הפרטים "הקטנים" בטרם מגיעים ללידה עצמה - האם לקחת משככי כאבים, באיזו תנוחה בדיוק תתבצע הלידה וכו'.
שוב, יש לך כוחות! ואת מעולה! אבל תכיני את עצמך בגדול ללידה - הכל בידי שמיים!
ובינתיים, תעבדי על תנועתיות ונשימות, תתכונני ללידה בשיתוף פעולה עם הגוף שלך. כשיתחילו הכאבים תמשיכי תנועתיות, מקלחות, נשימות - את ההמשך תשאירי להמשך...
שחלילה לא תתעייפי מרוב החלטות.
(היום יש כאלה שבלי אפידורל לא היו מצליחות ללדת...ואסור לזלזל בהן!!)
ברוך השם שנתן לנו את העזרים ללידה - אפידורל, ניתוח קיסרי ועוד.
בהצלחה ובשורות טובות!
השתדלות ואמונהאנונימי (פותח)
לגבי ההשתדלות בנושא הצמחים-
1. שמן נר הלילה שמעתי מרופאה שעוסקת גם ברפואה טבעית שגם בבליעה וגם בעיסוי זה לא ישפיע על צוואר הרחם משמעותית (כן יעזור בעיסוי פרינאום, אבל לא משמעותי לעומת שמן שקדים). לא מצאתי שום מחקר שהוכיח יעילות (למרות שקראת י המלצות אלו במקומות רבים).
2. תמיד עדיף יותר טבעי ולכן עדיף תה מעלים. ההשפעה אמורה להיות דומה ואם נראה לך ש" לא תחזיקי מעמד" רק עם תה עדיף תמצית.
3. כמו כל דבר שאנחנו רוצים צריך להתכונן ולהכין כלים (אף אחת לא נהיתה מזכירה או טייסת בגלל שמעוד רצתה...).
מה עוזר לך בעבר ידע נוסף, תרגול מעשי, הכנה רוחנית , הכנה נפשית וכ' . אם זה חשוב לך פעלי בהתאם והשקיעי במימוש הרצונות שלך.
בהצלחה רבה- נעה (מנחת סדנאות הכנה רוחנית ונפשית ללידה, קורסים ודולה).
נעה מה המצב??יפעת1
תודה יפעת1אחרונה
נשמח לראותך
מזל טוב! לגיסתי נולדה עוד בת בלידת בזק...אמאקנגורו
כן, כן, יוקטנה, הגורל היכה שנית...
יצאתי ללוות אותה בלילה, ובדרך ללניאדו, דיברתי עם אחי והסתבר שהם חתכו למאיר כי התחילו לה צירי לחץ...הגעתי לשם 10 דקות אחרי שהיא כבר ילדה באוטו בכניסה לבי"ח (עם כל 3 הבנות שלה באוטו...הגדולה בת 7.5 אומרת לי: זה היה מלחיץ...השניה התעוררה מהבכי של התינוקת. השלישית ישנה...)
זו פעם שניה שהיא מתחמקת לי ויולדת לפני שאני מגיעה!!! (פעם קודמת נכנסה להתקלח וילדה במקלחת בשני צירים...)
איזה כיף לה...איזו בעסה לי...
פעם הבאה נראה לי שכדאי לה להתארגן על כל הציוד בבית, היא כבר מועדת...
בכל אופן, לשמחתי זה היה בתחילת הלילה, כך שעוד הספקתי לישון, כי יש לי היום יום עמוססססס
עדיין מתרגשת, למרות שלא הייתי שם ברגע הקריטי.
יום נפלא לכולן ולידות קלות ומהירות!
שתהיה לי בריאה D:יוקטנה
איזה בשורות טובות! חוץ מהאוטו - לפחות זה ההוא מהליסינג??? שלא יצטרכו לנקות!
וואו..ב"ה שהכל עבר בשלום..יפעת1אחרונה
פעם הבאה תשארי אצלה כל חודש תשיעי
מה עושה גזים לתינוק?איזה יום שמח
חוץ מחומוס,שעועית וכרוב שמשבת לא אכלתי מה יכול לעשות לחמוד שלי גזים?
אומרים שמה שעושה לך לא טוביפעת1
יעשה גם לתינוק באלגן בבטן..
ובדר"כ מנסים להוריד גם מוצרי חלב..
תרגישו טוב
תפוזים, קטניות למיניהן ומשקאות מוגזים.אור היום
ותרגישו טוב!
ומה עם אצלי הכל טוב?איזה יום שמח
ואין לי שום בלגן?
לגבי מוצרי חלב, מה הכמות הסבירה?
הרבה פעמיםיוקטנה
הקקי יושב יותר מדי זמן במעי, וכשהוא יושב הוא תוסס, ומצטברים הגזים.
יש את שיטת הקסם שלי, שאת מוזמנת לנסות היא מאוד משעשעת ונחמדה! צריך רק אומץ להוריד את החיתול... ומצב רוח טוב שלך ושל התינוק
http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l
תהנו!
יוקטנה תודה!!איזה יום שמח
תאמת שכל אתמול הוא לא עשה והיה לה המון גזים.. באמצע הלילה הוא קם ואז עשה... וגם הבוקר מיד כשקם עשה...
אני אזכור את השיטה שלך לפעם הבאה
תעשי תעשי זה קטעים שחבל"ז...יוקטנהאחרונה
לתת חלב אם בבקבוקאיזה יום שמח
הבו שלי בן 5 שבועות ואני רוצה שהוא יאכל גם בבקבוק ליתר בטחון
מתי הכי טוב לשאוב לו כדי שלא יבוא על חשבון הארוחות שלו?
ואיךאדע כמה הוא צריך לאכול?
תודה לכולכן ויומטוב ותודו שכיף שקצת יש חורף בחוץ..
מזל טוב!אנונימי (פותח)
שתזכי לגדלו בנחת!!
לגבי שאיבה- מומלץ אחרי שאת מיניקה. אמנם יוצא פחות חלב, אבל כך זה גם מגביר את תפוקת החלב שלך תוך כמה ימים. חוץ מזה אומרים שבשעות הבוקר יש יותר חלב, אז תבדק איך זה אצלך...
בגיל הזה נתתי בערך 60 מ"ל, אבל יש ילדים שאוכלים גם 100- תבדקי כמה הוא לוקח מהבקבוק ולפי זה תדעי הלאה. אם הוא לא רעב יותר הוא בדר"כ לא יאכל...
בהצלחה!
תיקון קטןפצקרשת
מבקבוק פחות עובד העניין של 'לא רעב לא יאכל'; לוקח זמן עד שתחושת השובע מגיעה למוח, ועד שהוא פוקד על הפה... ובינתיים הבקבוק זורם. והאכלת יתר זה לא הכי בריא בעולם. לכן מומלץ לתת בפטמה קטנה מאוד, בבקבוק מאוזן, כך שחצי פטמה ריקה, ולעשות הפסקות קטנות מדי פעם כדי לאפשר לבוס להחליט אם הוא זקוק לעוד או לא.
מסכימה שכדאי לשאוב אחרי הנקת הבוקר.
בקשר לשאיבה..עובדת השם
אם שואבים אחרי הנקה תצא כמות נכבדה?
ז"א, ישאר חלב שאפשר יהי לרוקן?
שאיבהיפעת1
עדיף לשאוב בשעות הבוקר,אחרי שעה של הנקה ולפני הנקה הבאה לפחות שעה לפני..
או לשאוב במקביל מהצד השני אם את לא מניקה מ 2 הצדדים,
אם הבן שלך ישן בלילה את יכולה לקום באמצע הלילה ולשאוב.
כשאת שואבת תסתכלי עליו או תרחי בגד שלו,להיות רגועה ולנשום עמוק.
עוד שאלהאיזה יום שמח
תודה על התגובות,
איך בכלל מרגילים לבקבוק?
לאט לאט,ועדיף שבעל/אמא שלךיפעת1
יתנו את הבקבוק ולא את.
בקבוק שדומה לשד עם זרימה של שלב ראשוני..בהצלחה.
למה בעל/אמא?איזה יום שמח
בקבוק אוונט של גיל 0 משהו כזה לא??
כי לפעמיים ממך הוא לא יסכיםיפעת1
הוא יודע שלך יש את המקור/האריזה
איזה קטעאיזה יום שמח
אני מאמינה כי אם הוא מזהה אותי ונרגע כשאני מרימה אותו...
איזה חסד ענק!!!
אבל איך אני יכולה לדעת מתי ההנקה הבאה...חיפושית אדומה
הבת שלך עדיין אוכלת כל שעה?יפעת1
או שיש לה פעמיים שהיא אוכלת כל שעתיים שלוש?אם כן אז בזמן הזה או בזמן שהיא ישנה שעתיים רצוף
אני מוכרחה לומר!!איזה יום שמחאחרונה
בעלי אתמול התחיל את הרומן עם התינוק שלנו...
הוא האכיל אותו מבקבוק לראשונה, בזכות כל העצות שלכן,
איזה כיף!!! אפשר לצאת בלעדיו??!!
כן,לפחות לעוד חצי שנהיפעת1
ויש אומרים כל עוד היא מניקה..
מה לגבי מגנזיום ציטראט?איזה יום שמח
בטעות קפץ...איזה יום שמחאחרונה
לקחתי מיד אחרי הלידה ומאד עזר להחלמת התפרים ולפעולת מעיים תקינה יש מה להמשיך?
ולגבי התמצית עלי פטל של רפאל?
שלחתי לך המלצה לאישימישהי123
שיהיה בהצלחה ובשעה טובה...
אשמח גם לקבל את המלצתך לאישי. תודה משתדלת
למישהי123...
שלחתי, בהצלחה...מישהי123
יש לי חברה שהיא גם דולהיפעת1
באיזור רעננה זה טוב לך?אם כן אני אלח לך פרטים במסר.
יפעת,משתדלת
אני מהמרכז ואשמח מאוד לקבל פרטים עליה...
תודה רבה.
שלחתי מסר..יפעת1
הדולה המקסימה שלי...אנונימי (פותח)
מיכל בודנהיימר 0524493977
אני ילדתי איתה פעמיים והיה נהדר
היא מתמחת מאוד בלידות טיבעיות (וגם ברגיל) ויש לה ידע ענקי בתחום,
היא לא זולה אבל מאוד מאוד מסורה ולי זה היה ממש טוב!
היא מקדומים ונראה לי שהיא עובדת מאזור המרכז ועד ירושליים
בכל מקרה הריון שמח ולידה שמחה עוד יותר. איזה כיף!!!
בהצלחה!!
גם אני רוצה המלצות.. ועזרה..פטל8
גם אני בשבוע 18-צריך כבר לחפש דולה?... -אשמח לקבל המלצות באיזור ירושלים והגוש.
ומתי נרשמים לבית חולים?
וכמה זמן מראש צריך לקבוע תור לסקירת מערכות?
תודה!
מתי התל"מ שלך?יפעת1
ואני מלווה באיזור י-ם..
אם תרצי המלצות אשמח להפנות אותך ליולדות שלי..
ותגידי איזה דולה את מחפשת אם לא אני יש לי המון חברות דולות מי-ם.
מה זאת אומרת איזה דולה?פטל8
התל"מ ב14 באפריל בע"ה..
יש לי יולדת ב 4.4יפעת1
דולה צעירה/מבוגרת?
נסיון? טווח מחירים?
דתיה/חרדית/חילונית?
זה אומר שלא תוכלי?פטל8
נסיון חשוב לי, הגיל פחות עקרוני ומעדיפה דתיה אבל לא מחייב.
נראה לי כדאי לפחות שבועיים לפנימישהי123
קפץ לימישהי123
לקבוע תור לסקירה אם אני זוכרת נכון...
לסקירה הראשונה קבעתי בערך שבוע לפני והמזכירה אמרה לי שטוב שנזכרתי או משהו כזה...
מתחיל באיזה יום שמח
500 ועד 1500 (זה היקרות 9במגזר החרדי ואפילו שמעתי על גמ"ח דולות
בדר"כ בין 1200-2000 ש"חיפעת1
דולה-יפעת1אחרונה
הכנה לפני הלידה,קשר טלפוני צמוד בכל תהליך ההריון והלידה ואחריו.
בלידה עוזרת ע"י מגע,דמיון מודרך שמנים וכו'..
אחרי הלידה בהנקה עיבוד חווית הלידה..קשר טלפוני צמוד..
שולחת מסר.
יום שלישי פעמיים כי טוב!!!יפעת1
מה שלומכן נשים יקרות??
אלו שבשליש הראשון,בשליש השני,ובשליש האחרון..לכל התשעיות היקרות,ואלו שכבר עברו את התאריך..
לכל היולדות הטריות,ולנשים שמניקות,וסתם לנשים שאוהבות את הפורום ועדיין גולשות.
ספרו לנו 2 דברים טובים שהיו השבוע,שיהיו השבוע או סתם מה שבא לכן לשתף..
אני אתחיל,הערב יש אצלי מכירת בגדים וכיסוי ראש..
אני מקווה שאני גם אמצא..
מי שגרה באיזורי מוזמנת לקפוץ.
יש לי יולדת בשבוע 41+
ועוד יולדת בשבוע 38 נראה מי תלד ראשונה
יצאתי הבוקר להליכהיוקטנה
אחרי תקופה ארוכה שבה לא הלכתי, חזרתי להליכת בוקר (בלי נדר...)!
והייתי שבת אצל אחותי שילדה לאחרונה, והיא הרשתה לי לשחק בתינוקת הרבה וגם היה לי קצת חופש מהילדים
הקטנטן שלי בן 3.5 חודשיםדובהבובה
התהפך בשבת...ממש כיף
ובמקביל הוא עובד רציני על פיתוח הריאות שלו ע"י צרחות מטורפות....אבל יש לציין שאני כבר הרבה יותר רגועה ולא נלחצת או מתעייפת בקלות.
ועוד דבר ממש כיף לראות איזה חיוכים הוא נותן כשהוא מזהה אותי ממש לאכול אותו!!!!!
חוץ מזה איפה המכירה?איפה את גרה?
היום בערב יש לבעלי יומולדת...וקניתי לו 2 מתנות9mayan
חמודות שאני חושבת שממש יאהב ומעניין אותי לדעת איך הוא יגיב עליהם....
אני ישתף אותכם באחת מהם- יש מגש כזה עם מנורה קטנה שעובדת על בטריות ומקום לכוס-על מנת להניח על זה ספר ,מחשב נייד וכ'ו.... וזה ממש ייהיה לו מעולה כי הוא אוהב להתפנק במיטה ולקרוא ספרי קודש ו!!!!!!!
***חוצמיזה מחר אחותי צריכה לבוא אלי עם הקטנצ'יק שלה בן שנה להעביר ביחד את הזמן ..איזה כיףףףףףףףףףףף
****והקטנטנה שלי בת 3 חודשים מפתיע אותי כל פעם מחדש מחייכת בלי הפסקה ומכירה אותי כל כך טוב ....וצוחקת בקול ממש חמודדדדדד-ממש מותק...מלבד זה השבוע שהייתה באוניברסיטה התהפכה מהבטן לגב בלי הפסקה ---ממש ילדה שנותנת נחת ברוך ה'
דובהבובה אני כל כך שמיחה בשבילך ומבינה את האושר שזה נותן זה כל כך כיף!!!!!!!!!
גם אני רוצה לחזור להליכות..יפעת1
שהיה ושיהיהאיזה יום שמח
איזה כיף יפעת לקרוא את מה שאת כותבת וכמובן את התגובות שלכן
היה לאח שלי בר מצווה אתמול ובסוף השבוע יש לי יום הולדת..
נחמד שיש דברים גם מעבר לbaby לא
מזל טוב כפול..יפעת1
לאחיך הקטן,ולך יקרה...
עד 120,שתזכי לשפע בגשמי וברוחני..
מצטרפתשמחה ואושר
עוד יומיים הנסיכה בת חודשיים.
ויש לי שבוע נהדר
וטוב ושמייח
גם לי יש שיתוף!!אהבה של אימאאחרונה
דבר ראשון - ב"ה השבוע אני כבר מרגישה הרבההה יותר טוב מהשבוע הקודם שמשום מה לא תפקדתי בו בכלל :S
דבר שני - בע"ה עוד יומיים אני נכנסת לחודש שמיניייי יאבאל'ההה
אה וגםםם - חברה ממש טובה שלי מתארסת ביום חמישייי ועוד חברה מתחתנתתת (אין לי מושג איך אני הולכת לרקוד על שתי החתונות.... חחח)
הכי חשוב שיהיה במזל טוב!
שבוע מקסים לכולן
מענק לידה...אור היום
יש מענק לידה שמקבלים מביטוח לאומי, שמבוסס על שלושת תלושי המשכורת האחרונים, ואני לא מצליחה למצוא את הטפסים שצריך למלא כדי לקבל אותו. מישהי יכולה לעזור לי בזה, בבקשה? (למצוא לי קישור לזה או משהו).
תודה רבה!
מענק לידה- מקבלת כל אשה.אחותו
לפני שיוצאים מביה"ח נרשמים בעמדה של הביטוח לאומי. המענק יכנס ישר לבנק.
את מדברת על דמי לידה ("חופשת לידה") שמבוסס על 3 תלושי משכורת. את הטפסים אפשר אולי למצוא באינטרנט , בוודאי אפשר למצוא בכל סניף של ביטוח לאומי. לשלוח את הבעל או נציג אחר שישיג את הטפסים.
והנה קישור לאתר של "טפסים ממשלתיים"אחותו
בטח תמצאי שם .
קוראים לזה " תביעה לדמי ליה" או "טופס דמי לידה"
בהצלחה
תחפשי בגוגל "דמי לידה"Avrechit
בשבוע 41???????יפעת1
עשית טוב.
למה לחתום?רק בסוף 42 מתחילים זירוז וגם אם רואים שהשליה הזדקנה או "בעיות" אחרות.
אני אישית תמיד יולדת ב 41.
ושבוע 40 זה רק תאריך משוער..
ילדתי ב-41+6 +22 שעות!יוקטנה
תינוק בריא וחמוד (היום בן 6, אבל עדיין די חמוד).
חברתי ילדה בשבוע 42+3 תינוקת בריאה ומתוקה.
כל עוד את במעקב, והלב שלך אומר שאין סיבה לזרז, אז אין סיבה לזרז. יש כל מיני נשים, וכל מיני הריונות (אני ילדתי חלק לפני וחלק אחרי וחלק בזמן). הזירוז הזה (שצריך בכלל לקרוא לו "שיבוש" לדעתי, כי בהמון מקרים הוא מביא ללידה קשה ואפילו מכשירנית) הוא כמו מיטת סדום. כאילו שהיו מקצרים את כל הנשים שמעל לגובה מטר שבעים.
במעקב סביר שהם ינסו להפחיד אותך. "שילייה זקנה" למשל. תזכרי שהשילייה נקראת זקנה לאורך רוב השליש השלישי של ההריון. כל עוד יש כמות רגילה של מים, סימן שהשילייה עובדת כמו שצריך. גם כמות מים מעטה (באזור 5), צריך לראות לאורך יום שלם, במשך כמה בדיקות, לפני שמחליטים שיש מיעוט מי שפיר. תסמכי בראש ובראשונה על הלב שלך (מה שאני רואה שאת עושה). כיום חושבים שהתינוק גורם להתחלת הלידה (ע"י הפרשת הורמונים מסויימים) כשהשילייה מתחילה לסיים את תפקידה. מאחלת לידה טובה בעיתה!
אני חושבת שיש רק מקרה אחד בו הזירוז מוצדק-+mp8
עובר גדול במיוחד.
השאר סתם סוג של כיסוי עצמי שהרופאים עושים לעצמם.
הזירוז מוצדק שיש סכנה לאם/התינוקיפעת1
רעלת הריון,סכרת,היפרדות שיליה,ירידות בדופק העובר.. ריבוי מי שפיר/מיעוט..
עובר גדול זה הערכת משקל..ולפעמיים גם בהערכת משקל יש טעויות..
טוב, יפעת, ברור שאת צודקת+mp8
התכוונתי לזירוז הרוטיני שמציעים לאישה בעלת "הריון עודף" כפי שזה נקרא בספרות המקצועית.
לא להריונות מסוכנים.....
סליחה רק היה לי חשוביפעת1
להדגיש.. את מותק את!
מצטרפת ומדגישה את ההדגשהיוקטנה
שדווקא כאשר תינוק מוערך כתינוק גדול יחסית, חשוב במיוחד להימנע מזרוז, ולהניח ללידה להתפתח בצורה טבעית (כל עוד ניתן ואין מצוקה, חלילה, כמובן).
זאת מכיוון שבלידה מופרשים הורמונים שונים, וביניהם הורמונים שאחראית לריכוך הרקמות והחיבורים בגוף (רלקסין). הפרשת ההורמון מביאה לכך שבזמן יציאת התינוק, עצמות האגן זזות כך שהתינוק יוכל לעבור ולצאת בנוחות. בלידה שמתחילה בזרוז, למח לוקח זמן לקלוט שיש לידה, ועל כן ההורמונים לא מופרשים בעיתם, והפרשת הרלקסין עלולה להיות מופרעת ולא מספקת.
מאחלת לידה טובה בעיתה לכל האימהות והתינוקות!
יוקטנה, הרופאים לא יודעים את זה????+mp8
לרופאים ולך סדר עדיפות שונהיוקטנה
הרופאים רוצים את התינוק בחוץ בזמן ה"נכון" (כלומר, ממוצע, רגיל, שכיח, לא חריג, לא מוזר, לא יוצא דופן).
אופן הלידה לא מטריד אותם. זו בעיה של היולדת והילוד בלבד....
נראה לי שזה גם האינטרס שלי, לא??+mp8
מה משתנה באופן הלידה? באמת חשוב לי לדעת, כאם לתינוקות "ג'מבו".....
לרופאים, בדיוק כמו לךיהודיה מא"י
עומד בדיוק אותו הדבר בראש סדר העדיפויות
אימא בריאה ותינוק בריא
הם רק לא מסכימים איתך על מה שצריך להעשות לשם כך
בלידה האחרונה+mp8
ילדתי שבוע אחרי התאריך, תינוקת גדולה מאוד (הערכת המשקל היתה בין 4100 ל4600) וכל הלידה ריחפה חרב הניתוח מעל ראשי, ולא יכולתי לקבל שום זירוז- כי זו לידה שביעית ואפחד לא מעז לקחת אחריות,
כל השיטות הטבעיות- לא פעלו שום דבר.
הלידה לקחה סה"כ 3 שעות, ושלב הלחיצות מס' דקות בודדות, אך היא היתה כ"כ מייאשת נפשית, מתישה ומפחידה, כשכל הזמן פוזלים למוניטור, ומכינים אותי, כאילו באגביות, לניתוח, ואני לא משתחררת מזה!!
מסקנה שלי: לא לחכות שהתינוק יהיה גדול מידי!!
(היא נולדה 4250, בריאה ושלמה, ויש לי עוד שתים שנולדו במשקל כזה- רק בלי הפחד- כי אז לא ידעו מזה....)
אוף, בכל לידה צריכים נס מחדש......
אבל הנה, במקרה שלךיהודיה מא"י
מה היה אפשר לעשות? שיטות טבעיות לא הועילו, זירוז אי אפשר, מה כן?
לא יודעת.+mp8
אני חושבת שבאופן כללי- לחכות עד שהתינוק גדול מידי- יכול להיגמר לא כ"כ טוב.
ובהרבה מקרים- אפשר למנוע את זה.(אולי לו הייתי הולכת לבדוק אפשרויות זירוז בסוף תשיעי- יכלו לעשות כל מיני דברים אחרים, ולא להגיע לסיטואציה כזו....)
לא חכמה לדבוק בקרנות המזבח של הלידה הטבעית ולהגיע לפרע כתף/ ניתוח דחוף וכד'.
רוב התינוקות מתאימים לאמא שלהם.יוקטנה
נדיר שאמא לא תוכל ללדת את התינוק שלה. ניתן גם לבדוק את המרחק בין הספינות בבדיקה פנימית, כדי להסיר ספק (ושוב, צריך לזכור שכל העסק מתגמש עוד יותר בלידה שמתפתחת בעצמה).
מעצבןבלה
למה זירוז? אם הכל תקין יש מספיק מים והכל נראה בריא למה להתערב ולסבך? זירוז זה כ"כ כואב וכאמור התאריך הוא רק משוער חבל לגמור את ההריון בכוח. הרופא שהיה לי גם אהב "לשלוט" בזמן הלידה ומבחינתו לתת זירוז אוטומטית למי שהגיעה לשבוע מסוים {רופא מיילד בארה"ב} אבל אם האשה לא רוצה הוא רק מוודא שהכל בסדר ואין סיבה לכפות לידה.
ואכן ילדתי בלידה טבעית ומהירה בשבוע 42.
אני לא הייתי ממליצה על זירוזרות.
אלא אם יש מצוקה.
אבל אם כבר זירוז- אני מציעה זירוז טבעי...
שנשמע בשורות טובות במהרה...
שיהיה בשעה טובה ובקלות!!
כן,אני ממליצה על דיקור/רפלקסולוגיהיפעת1
עיסוי פטמות,קיום יחסים..
ממליצה על המרפאה הטבעית ביצהריוקטנה
אם תרצי את הטלפון שלהם, כתבי לי מסר...
זירוז טבעילילך זוארץ
אני ממליצה לך על דיקור , זה עובד הכי מהר , אפשר גם עיסוי הומאופטיה קרניו סקרל ועוד .... אם את רוצה אני יכולה להמליץ לך על מטפלים באיזור המגורים שלך .
אני מקבלת מטופלות בקרית ארבע וירושלים אם את באיזור....
מקווה שאת כבר לא צריכה ... זרוז ...
אני ילדתי בזרוז אחרי 42 שבועות. לאם ולילדה שלום.aimaאחרונה
הסיבה שאני אומרת זה רק להסביר שזה לא סוף העולם.