פורום הריון ולידה (עמוד 5389)

כשמו כן הוא - רירי.

בדרך כלל הוא יורד בגוש גדול אחד, הפרשה שקופה, עם ורדרדות מסויימת.

לפעמים הוא יורד בתשלומים, ואז אולי אפשר לפספס, אם כי זה בטח לא קורה הרבה

כמו שכתבו לך..זה נראה כמו הפרשה צמיגית,דומה קצת לנזלת,יכול להיות מלווה בחוטי דם.לא כל הנשים פוגשות אותו..

לפעמיים הוא יוצא בחלקים קטנים..כל יום קצת.

וזה מסמן שתוך חודש גג את יולדת

ואם זה מעודד  אותך בלידה הראשונה מהרגע שראיתי אותו 12 שעות אח"כ החזקתי את בני,ובלידה השניה אחרי 3 ימים..

שאת הפקק הרירי שלי פגשתי לראשונה בעיצומה של הלידה החמישית עד אז חשבתי שכולם עובדים עלי ואין דבר כזה בכלל  

לחברה ירד הפקק הריר.. הלכה לרופא ש"בישר" לה שזה אומר שתוך יומיים עד שבועיים היא צפויה ללדת!

נו, באמת, אמרה חברתי, בשביל זה לא הייתי צריכה לבוא אליך, בשבוע 39 את זה כבר ידעתי לבד....

לבן שקוף וצמיגי, ודרך אגב, עד כמה שזכור לי הוא מטמא, כי חוששים שהוא יוצא עם דם, גם אם לא רואים אותו. וזה ממש מבאס, הלידה יכולה להיות גם שבוע אח"כ

עצמה עד שתשאל שאלת חכם.

וללבוש תחתון צבעוני יקירתי...

גם אם יש דם, זה לא מגיע מהמקור, הפקק נמצא בצוואר.

אבל זכור לי שכשזה קרה לנו באחת הלידות, שאלנו במכון פועה ואמרו שכן. שוב, אני לא בטוחה ואין להחמיר בלי לשאול לפני

אבל הכל לטובה...

אתמול עשינו "על האש" עם חברים אצלנו בסוכה.

ולפני כן היינו בעין פארה עם כל העולם ואישתו..אבל מצאנו לנו פינה קטנה ושקטה,היה טוווב.

שלשום עשינו "על האש" עם המשפחה..היה טעים,

והיום נראה לי שלא נעשה את מצוות היום "על האש"

שבוע שלם אצל ההורים עם אחותי יצר שיחות גיבוש ותובנות. שנים לא בילינו כ"כ הרבה זמן ביחד ובכיף.

עוד שבוע בעלי חוזר!!!! הספירה לאחור החלה.

מה עוד?

הילדים גדלים- מרגישים את זה ע"פ מינון ואיכות המריבות...

והשבוע סו"ס הבנתי את ההורים שמקטרים על החופש- לקח לי כמה שנים טובות

ועדיף שאפסיק כאן...

כנראה גם אני זקוקה לפעמים לעידודים.

חיבוק! עכשיו יש רק עוד שישה ימים עד שהבעל חוזר . יהיה בסדר...

קבלי עוד כמה חיבוקים לימים הקרובים, וגם

שיהיה חג שמח!

אין לי מושג איך זה שאף פעם לא עלה בדעתי לפתוח את הלשונית הזו אבל הנה גם זה קורה בחיים וכשמשעמם קצת מתחילים לחקור ולמצוא.

אז בשבילי זו פתיחה ליום טוב.

וחוץ מזה ימי החג המשפחתיים עושים טוב על הלב.

שאלה קטנה

מה טווח הגיליים כאן?

אני מאמינה שמגיל 18-50+

סתם..  לפי מה שאני רואה יש כאן ממש צעירות בנות 18

ויש כאן אמהות ל 7 ילדים מנחשת שהן בנות 35+

אחרי אישפוז של 3 ימים עקב דימומים שב"ה הפסיקו..משחררים אותי לחג שני

העובר כרגע שומע מוצארט באוזניות ורוקד לו בביטני

ה' היה צריך להעיר אותנו והפחיד אותנו כהוגן והכל כדי שנזכור

       "שאין עוד מלבדו"

אז אשא תפילה ממנו שם למעלה שישאיר את תינוקי בביטני עוד 16 שבועות חי וקיים ובריא, ויזכני לגדל בן או בת באהבה לעבודת ה' יתברך

ממני  שכבר הרבה זמן רוצה להיות אמא ...

שיהיה לך בע"ה הריון ארוך, קל, תקין ומשעמם =)

גםזולטובה יקרתינו,בע"ה שהקב"ה ישלח לך כוחות!!!

ושתחזרי לפורום היקר שלנו במהרה..

שיהיה בשורות טובות,ואת מוזמנת לשתף אם יש לך את הכוחות

חושבת עליך כל הזמן,ומתפללת ביחד איתך.

היה לי יום נהדר אתמול עם בעלי. עשינו הרבה דברים כייפים ביחד, שרציתי לעשות כבר הרבה זמן

וחוץ מזה, היה לי (ועוד יש לי, בעצם) מצב רוח ממש טוב. ברוך ה'!

חג שמח-מח

בכל זאת,אם את לבד אז אני עוד יותר ממליצה על דולה בלידה..

וממליצה גם על לניאדו שזה יותר קרוב אליך!!! תהני מההריון.

שאת אם חד הורית??

בינתים. יש אבא , אבל אני לא רוצה להתחתן איתו. ולדעתי גם הוא לא. יש לנו סיבות טובות לכך. לו יש בעיות בריאות. כאלה שגרמו לי לחשוב הרבה זמן, ומצד שני ...ידעתי שנגמרו לי הכוחות והאמונה לפגוש אנשים. היתה לי הרגשה שתמיד אני אמצא את ה"בעייתיים".  למען האמת , הייתי דיי משוכנעת , שבגילי , זה ממילא לא ילך . להפתעתי , פחות או יותר כל פעם שניסיתי - זה נקלט.

אחרי מליון תפילות בכותל , המון תהלים והמון פגישות עם גברים זרים - עברתי איזו תקופה של ...איך לקרא לזה - סוג של חזרה בשאלה - אבל זה לא מדוייק , כי אני מאמינה בבורא העולם. ועכשיו אני מצפה . מאד מאד פוחדת , בגלל הגיל , הבעיות שלו , והסיטואציה , וגם בגלל שעבדתי עם ילדים עם בעיות רגשיות , ילדים אלימים , ילדים מוגבלים.

אני שואלת את עצמי , מה הטעם להתפלל , שהילד יהיה נורמלי - בהתחשב בכל התפילות שלי על זיווג , שלא נענו. כי להבנתי , מה שה' החליט , זה מה שיהיה. בנוסף לכך , כשאת חוזרת ומתפללת על משהו , לפעמים את חיה באיזה גן עדן של שוטים. כאילו את כבר החלטת , ש..הילד יהיה נורמלי למשל , או שאת מתחתנת השנה... ואז כשהמציאות טופחת על פנייך - זה כואב כפול. אז אני מתפללת שה' יתן לי כוח ובינה לקבל את מה שהוא נותן לי , ושיעזור לי להאמין בו ובטובו - לא משנה מה יקרה.

אבל כן, זו פצצה.

וצריך אומץ ליצור אותה ואחר כך לספר עליה.

עכשיו כשאת כבר נושאת ברחמך את תינוקך כדאי שתשמרי על עצמך -כי אם לא את מי?

בטח את לא צריכה את המוסר שלי אבל תפסת אותי בהלם כמעט מוחלט.

תזונה מאוזנת עשירה בפרות, ירקות ומים,

רוגע- עד כמה שאפשר

ואנחנו כאן בשבילך.

ואם אבא שלו עוד לא שלח לך אז

לצערי, התנסיתי בהנקה עם שניהם.

   לא ידוע לי על חסרונות של המגן, אם יש כאלה בכלל. אם התינוקת מצליחה לתפוס ולינוק עם המגן - זה מצוין. רק צריך לשים לב שהיא מחזיקה בפה את כל ה"פטמה", לא רק את הקצה כמו פטמת בקבוק. אין  כאן סכנה שחלב יתיבש, כי התינוקת יונקת בעצמה.

  המשאבה "סוחטת" בצורה שונה מהפה של התינוק, פחות יעילה, בגלל זה יוצא פחות חלב, גם אם עוזרים לשאיבה ביד. היא גם אף פעם לא רעבה ולא מבקשת להגדיל את הכמות. בגלל זה חלב עלול להיפסק, במיוחד אם התחלת לשאוב ישר אחרי לידה והתינוק לא יונק בכוחות עצמו. בהוראות למשאבת מדלה כתוב משהו בסגנון שהיא אמצעי עזר להנקה ולא באה במקומה.

 אבל אם התינוק התחיל לינוק בעצמו וינק כמה שבועות אחרי הלידה (שאז כמות חלב צריכה לגדול משמעותית), אפשר בהמשך להשתמש במשאבה 2-3 פעמים ביום בלי שום בעיה.

  שמעתי שקיימת משאבת חלב "מקצועית" - הרבה יותר חזקה מהרגילות (וגם יקרה). אבל עליה אני לא יודעת כלום.

  מקווה שעזרתי

מי יודע, אם לא הייתי מתפתה להשתמש בזה תיכף אחרי השיחרור מהפגייה ואחרי שהאחות טיפת חלב נזפה בי שהוא לא עולה במשקל, אולי הייתי מצליחה להגיע להנקה מלאה, בבית ובחוץ. אם את רק יכולה, אל תשתמשי בזה. תמרחי משחות, תשטפי שטיפות, תשני תנוחות, תקחי יועצת הנקה טובה ויקרה, הכל רק לא זה. כמובן שאם זה או הנקה עם זה או בלי הנקה בכלל ואת כן רוצה להניק, אז עדיף כן להשתמש.

לפי מה שאת מתארת זה נשמע שאתן זקוקות לעזרה. פצעים וכאבים בהנקה זה לא חלק בלתי נפרד מההנקה - זה מצביע על משהוא שלא תקין, לרוב בחיבור של התינוקות לשד, תפיסה לא טובה. ולכן אני ממליצה לחפש יועצת הנקה טובה ומוסמכת או אחות טיפת חלב שמבינה בהנקה. שווה כל שקל. (כדי גם לשלול לשון קשורה- לפעמים זה מקשה על התפיסה).

בנתיים, לפצעים -אם יש, תמרחי חלב אם על הפטמה , משחת פרולן (של חברת מדלה )בין ההנקות שכבה דקה ולא נורא עם בכל זאת יוצא שהיא קצת מלקקת ממנה ואם אפשרי קצת לאוורר את הפטמות..

פטמות סילקון לא מומלצות מכיוון שהן ,לאורך זמן ,ממעיטות את יצור החלב. (וזה גם מאוד מסרבל את ההנקה - מנסיו אישי..)

לגבי שאיבות-  לוקח זמן עד שמצליחים לשאוב כמות שמספיקה לארוחה. וכן המשאבה הטובה ביותר , שיודעת להוציא כמות מספיקה של חלב זה התינוק...(בתנאי שהוא יודע לינוק כמו שצריך)

בכל מקרה, בהצלחה ועל תתייאשי !

הנקה, עד כמה שזה דבר טבעי ,זה לא תמיד בא לנו בטבעיות, זה דבר שלוקח זמן ללמוד אותו (במיוחד בלידה ראשונה) זה נשמע שאת מאוד נחושה להצליח- וזו כבר חצי  הדרך  

אכן, פטמות סיליקון אינן מומלצות, מאותה הסיבה ששאיבה בלעדית איננה מומלצת. 

מנגנון ייצור החלב הוא כזה, שהורמון ייצור החלב (פרולקטין) מופרש בתגובה למגע של הפה של התינוק על השד. ככל שהמגע רב יותר, כן מופרש יותר פרולקטין, ומיוצר יותר חלב. כך, לתינוק בעל תיאבון גדול יש יותר חלב, ולתינוק בעל תיאבון קטן יותר, אמא מכינה פחות חלב  

הבעיה עם המשאבה, ובעיקר עם פטמת הסיליקון, שהן אינן מייצרות את אותו המגע שגורם להפרשה טובה של פרולקטין. 

כאשר מדובר בשבועות יותר מאוחרים, כאשר ההנקה כבר מבוססת, ניתן לשחזר את רמת ייצור החלב. אבל כאשר כל זה קורה בשבועות הראשונים לאחר הלידה, רמת ייצור החלב עלולה שלא להגיע לשיא אליה היא אמורה להגיע, וייצור החלב עלול להיפגע בצורה קבועה. 

על כן אני מצטרפת לחברותי שייעצו לך לפנות ליועצת הנקה, שתבדוק את התפיסה של התינוקת, ותעזור לכן לחזור למסלול  

שיהיה בהצלחה ובקלות! 

ומה שיוקטנה כתבה...

בהצלחה..

גם אני יצאתי מבית החולים עם פטמות סיליקון שממש עזר לי להניק את הקטן-כי האחיות אמרו שם שהפטמה שקועה ועוד כל מיני דברים...

אבל כמו שכתבו בהמשך זה מוריד את תפוקת החלב והתינוק שלי התחיל לבכת מרוב רעב, אז במאמץ אדיר החלטתי להפטר מזה,מה גם שזה ממש מציק כל הזמן לשטוף לחבר את זה להוציא וכד' ועשיתי לו מעין "חפיפה" בתחילה נתתי לו עם הסיליקון ואחרי כמה דקות שרפלקס היניקה היה חזק וטוב הוצאתי לו את זה, אחרי יומיים כבר היינו בלי.

בהצלחה רבה.

התחלנו עם הפטמה רק בבית - כי היה לה פצע בלשון והיא בכתה על כל יניקה...

וברוך השם, בעקבות ההמלצות שלכן, חזרנו לפטמה הטבעית, וגם מצאנו איך זה לא יכאב (או לפחות לא יכאב עד שהיא נרדמת ומכאיבה לי פתאום )

תהני..

אישית אני לא ילדתי שם,בע"ה בפעם הבאה.

אבל ליוויתי שם המון נשים,ואני מכירה כבר את כל המיילדות,ואחת אחת שם מדהימות,ופתוחות ללידה טבעית ושינוי תנוחה וכו'..

היולדות שלי היו מרוצות בביות.

וליוויתי שם לידה ביוה"כ ויש שם בית כנסת נחמד ותמיד יש מניינים במיוחד בשבתות ויש שם גם אוכל בשביל הבעל,ולינה על מזרונים,ויש שם גם את המלונית צמוד.

ואני ממש ממליצה ללכת קודם לסיור...

לא הייתי בעין כרם ולא כ"כ רציתי בגלל המרחק. אבל עשיתי סיורים בהר הצופים ובביקור חולים. בסוף ילדתי בהר הצופים (זה יחסית קרוב אלינו) וזה לא היה בשבת... היתה לי אמנם לידה ארוכה אבל מדהימה!מ הם מאוד פתוחים וחביבים.

מה קרה?ואולי תתצליחי להשתחרר מהטראומה..

ותראה לאן את מתחברת..שולחת לך מסר

הייתי שם בשתי הלידות והיה ב"ה מקסים.

צוות נהדר- בחדר לידה, תינוקות, רופאי ילדים וכו'.

שבת - קצת מבאס (והייתי שם בשבת בשתי הפעמים...). אין ממש אוירת שבת אבל יחסית יש הרבה דתיות, אז זה עוזר.

אחרי לידה ראשונה- שבת- בעלי היה איתי- תכנן לישון על ספה אבל ב"ה מצא בעל שישן בדירות סטודנטים שם והצטרף אליו.... אוכל-יש ארגון ממש מתוקתק של אנשים צדיקים- אפשר לשבת לאכול איתם במין חדר אוכל, יש שירי שבת וכו' ואפשר לקחת לחדר אוכל, חלות, יין- הכל ארוז. [מקבלים גם ליולדת]

אחרי לידה שניה- הייתי בשבת לבד  בבי"ח. ז"א ב"ה עם התינוקת המתוקה, אבל בלי בעלי... התבאסתי מזה ממש.......... היתה לי גולה רצינית בגרון.......... אבל היה יחסית נחמד... דיברתי עם כל מיני נשים מעניינות....

[בעלי תכנן לצעוד אלי ברגל אבל הורדתי אותו מזה מיד.. זה ממש מרוחק מהכל. תמצאי איזה חברה מקרית מנחם או משו..]

 -אם זה מפריע לך- קחי בחשבון שיש שם יולדות ערביות (שמביאות לפעמים את כל החמולה...).

על כל מקרה- שיהיה בשעה טובה, ושתזכי לשליחים נאמנים!!

ובסוף הלכתי להר הצופים כי נודע לי שבעין כרם אין טיפול נמרץ יילודים ובמידת הצורך מטיסים את הילוד להר הצופים.  שאף אחת לא תצטרך, אבל לי זה היה משמעותי...

בהר הצופים הייתי מאוד מרוצה בסך הכל - הם גם די בקטע טבעי וזורמים עם היולדת, יש גם ביות כמעט מלא (בפעם האחרונה הייתי בחדר של הביות לבד כי אף אחת אחרת לא ביקשה ביות). הדבר היחיד שנורא הפריע לי זה שלא נתנו לי ולתינוק לישון כי כל שניה נכנסו אנשים ושיגעו אותנו (בדיקות דם, מכירת חזיות, מנקה, הגיברת שאחראית על א. צהריים, מחלקי מתנות של האגיס/ טיטולים, ועוד ועוד ועוד ועוד). אני לא יודעת איך זה במקומות אחרים.

לידת תאומים שיסתיימה בקיסרי אבל הם תמכו בי במשך 18 שעות לנסות לידה רגילה מה שמעיד להם שהם לא מתערבים סתם...והם עזרו  לי המון ומאד נהנתי שם ב''ה

היו לי מילדות טובות ומאד נחמוד וכאלה שהתחברתי אליהם פחות....

הביות מדהים לי אישית היה חלקי כי יש לי תאומים  אבל מה שכן אני ממליצה לךך זה לרוץ לחפש לרדוף אחרי יועצת ההנקה שאלי היא הגיע רק ביום האחרון לאישפוז ו10 הדק' האחרנות כאשר המונית חזור הביתה הייתה כבר בכניסה לבי''הח... (וזה שהיה לה 5 ימים להגיע אלי) עוד משהו לא יודעת אם זה קרה לנשים האחרות אבל אני בכלופן הרגשתי את זה שההאחיות שבתינוקיה לא מעודדת הנקה...בגלל שהביות שלי היה חלקי והיה לי אחד התינוקות מחובר לנוזלי הייתי יושבת להניק שם בתינוקייה ואולי זה מה שהפריעה להם לא פעם אמרו לי לכי עכשיו לנוח..את אחרי ניתוח.. וכל מהשאני רציתי זה היה לנסות להניק וחיכיתי ליותר עידוד מהם אבל מצד שני האחיות במחלקה מאד מעודדת ועוזרות!!

לגבי הבעל בשבת יש בביניין הראשי ארוחות מסודרות לשישי שבת ואפילו סעודה שלישית וגם יין נר וציפורן להבדלה הכל ויש גם מקום מסור ללינה אין צורך להרשם מראש אבל כדאי להגיע בזמן כדי לתפוס מזרן...

את הארוחה את יכולה לאכל באולם אם בעלך וביחד עם כולם או שאפשר להביא את האוכל אליכם ולאכל בחדר האוכל שליד המחלקה השאלה היא באיזה קומה ממקמים אותך אחרי הלידה אם זה יולדות ג' אאל''ט אז זה בקומה 6 (אגב מחלקה חדשה ומהממת) אם את משתמשת במעלית שבת אז יותר קל אם לא צריך לעלות ולרדת לקומת כניסה

מחלקת ילודות א' וב' יש להם מזדרון מעבר לביניין הראשי יש מיד את הביה''כ ואחרי התפילה יש קצת המתנה (בעמידה...) ליד הכניסה לאולם של חדר האוכל.... מה עוד??

אם יש עוד שאלות ואדע אשמח לענות!!

לידה קלה ומהירה כתרנגולת!!

גם נעם שלי זוחל האמת שהוא כבר עומד גם..בן 9 ח'..

מה שאני עשיתי לדאוג שאין דברים שעלולים לסכן אותו על הרצפה ורהיטים נמוכים מידי..

המגירות בבית הנמוכים אפשר לשים שם כלים מפלסטיק שלא אכפת לך או סירים שהוא יכול לשחק איתם..

תיזהרי מחוטי חשמל על הרצפה ותהנו..

זה שיגעון! יש לי חברה שלא מורידה את העיניים וכמעט גם את הידיים לשניה מהילד. אני לא מבינה איך אפשר.

כמו שיפעת אמרה - צריך להתאים את הבית (האמת, כשיש עוד ילדים בבית אז כמעט אין מצב שהרצפה נקייה), ולתת לו לזחול בכיף. אני גם עוברת מחדר לחדר חופשי ונותנת לו לבוא אחרי לבד, או שהוא בעצמו זוחל לו לשחק בחדר אחר.

בהריון מבקרים יותר מהרגיל במרפאה ולפעמים יש גם הרבה פחות

כח לנסיעות/ בחילות, למיטב הבנתי אין הבדלים עצומים בין הקופ"ח השונות

ההבדל יכול להיות בין סניפים, אז תחפשי סניף טוב בסבביבתך פחות קריטי

איך קוראים לו, בקשר לסניף בשער בנימין זה נראה לי לאומית.

בשער בנימין יש קופ"ח לאומית.

ויש בתל ציון {כוכב יעקב} כללית וגם מאוחדת.

מכבי אני באמת לא יודעת איפה יש חוץ מפסגת זאב.

אני אישית במאוחדת,ושוב יש בתל ציון רופאת נשים ואולטרסאונד והכל..

והבנתי מחברותיי ביישוב שלאומית מצויין ויש שם גם הכל בשער בנימין ובכלל על ד"ר רוזנק שמעתי דברים מצויינים.

וגם תחשבי על אח"כ בע"ה עם תינוק קטן לסוע בשביל טיפת חלב כל פעם לי-ם.

אז, את אומרת שיש אולטראסאונד בשער בנימין?

וד"ר רוזנק הוא רופא נשים?

חכי עוד קצת יקירה, תני לגופך להתנקות, סבלנות!!

עצות לקיצור - שתיית מיץ לימון עוזר.

בכל אופן הרבה שמחה ונחת מהמותק!

מה?חודש זה נחשב קצר? חשבתי שאני המוזרה היחידה שנמרחת מלא זמן... טוב,אז בסדר....

ובכל מקרה אנסה בלי נדר מיץ לימון

להיטהר,אבל אם את חושבת שאת כבר מסיימת את הדימום אני ממליצה על כל כתם לשאול רב,ויכול להיות שהוא יתיר לך,מה שעוד עוזר לקצר את הדימום זה מיץ לימון ותה רועים,וגם מסטיק תימני.

בהצלחה..

חודש ויותר זה הגיוני בהחלט.... ואמרו לי שזה גם יותר טוב לגוף להתאושש קצת.

לראות מתי הם מגיעים,אחרי מאמץ?קיום יחסים,חוסר שתיה וכו'..

אם זה עובר בשינוי תנוחה/במקלחת..

אם זה בצד שמאל או ימין.. וגם מה שאחותו אמרה לעשות בדיקת שתן..תרגישי טוב!

העובר נמצא רק בצד שמאל תמיד?הרי זה שק שנמצא ב2 הצדדים, לא?

ב"ה, זה קרה יום אחד ועבר מעצמו... אין לי מושג מה זה היה...

האמת שהתקופה האחרונה הייתה לי לחוצה ולא רגועה, והייתי דיי במתח וגם מתוסכלת...

(אני מתוסכלת יותר מדי שאני לא במרץ כמו פעם, וזה ממש גרוע שאני עושה את זה לעצמי...)

אז אולי בגלל זה היו לי כאבים? :/ אין לי מושג אם זה קשור... אבל אני עובדת על זה ומשתדלת להירגע

תודה רבה על התשובות... ממש כיף שיש אתכן

זה רק בערב או כל היום? בן כמה הוא כבר?

מה שעוזר לילדים שלי זה עיסוי תינוקות עם שמן שקדים..

ובדר"כ גם התזונה שלי לפעמיים אני נמנעת תקופה  ממוצרי חלב.

ושולחת לך חיבוקים ורפואה-שלמה!!

כדי להגביר את החלב תניקי כמה שיותר,תאכלי חילבה ותנוחי..

הוא בן חודשיים ושבוע, הוא מתקפל נהיה אדום ומושך את רגליים לבטן.

מתי לעשות את העיסוי כשהוע צורח?

תוך כדי שהוא בוכה אופניים עם הרגליים שלו ועיסוי בבטן..בהצלחה.

אקמול! כן, כן, תראי לי מבוגר שכאוב ומתפתל ולא נוטל דבר. זה כואב לו!!!!

אבל גם אפשרי:

אפשר לנסות לקחת חיתול בד יבש- לחמם מעט במיקרוגל או על קומקום חשמלי ולאחר שבדקת היטב שהוא חמים ולא חם מדי לעטוף את בטנו בחיתול- זה פועל כמו בקבוק חם ומרגיע מאד, אפשר להשכיב ככה לישון.

חיכיתי להודעה שלך..

שתזכי לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה..את ההתחלה אני יודעת אבל מה ההמשך??

כיף לך!!
בת בכורה זו מתנה מתוקה מתוקה מתוקה, חברה לחיים .

הרבה נחת ושמחה, תגדלוה בבריאות ובשפע!

בקרוב אצלנו

(באמת בקרוב)

והרבה נחת, התאוששות קלה ומהירה!!!

הידה השניה שלי היתה מהירה מאוד וכואבת אימים.

כל פעם שאני נזכרת ואומרת משהו שהיתה לידה קשה, בעלי מתקן אותי ואומר לידה כואבת, ב"ה לא קשה....

הכל כנראה שאלה של הסתכלות (או יותר נכון חוויה פיזית...)

אני או את????

זה פשוט מדהים!!

קראתי ואמרתי לעצמי, ווי , אצלי זה ממש ככה, עד שקלטתי מי כתבה את זה....

אבל הנה מצאתי עוד הבדל בתגובה לגבי המטרנה בפורום הורות....

ואני עשיתי פחות מכונות כביסה בחג...

עכשיו השאלה היא אם גם הבעלים דומים...???

מזל טוב! ברוך ה'! איזה טוב לשמוע . זו כבר הבת השלישית שאני שומעת שנולדה בשבוע וחצי האחרונים. נחמד ביותר

שתזכו לגדלה בנחת ובשמחה, ושיהיה לכם חג שמח

ב"ה.

שתזכו לגדלה בנחת ובידיים מלאות לתורה חופה ומעשים טובים!

כמה חיכיתי לשמוע זאת..
 

בקרוב אצלי-נראה עד כמה יתאחר התאריך...

קודם כל בשעה טובה.

אם הצירים האלו לא הובילו למחיקת צוואר הרחם או פתיחה..זה נקרא צירים מדומים.

תבדקי כשיש לך את הכאב אם זה עובר בשינוי תנוחה,במקלחת..

מתי מגיע הכאב אחרי קיום יחסים,אחרי הליכות/מאמץ,חוסר שתיה וכו'..

ותבדקי אם אפשר לתזמן את הצירים..או שהם מגיעים פעם ב שעתיים או פעמיים ביום,אם יש לך

יותר מ 3 בשעה (שלא  עוברים בשינוי תנוחה וכו'.. צריך לגשת לרופא לבדוק במוניטור.

בהצלחה! מאחלת לך הריון קל ומשעמם ותצאי בידיים מלאות!

ללדת ככה!!

חמותך מיילדת-מגניב.

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!!

את נשמעת ממש קולית, ככה ללדת בקלות, ולא להעיר את בעלך? ועוד בלידה ראשונה? אני לא הייתי מתאפקת!

בכלל הקטע עם החמות אדיר...

איזה יופי.

שתגדלוהה בכיף נחת והמון שמחה!

שבת שלום!

ב"ה.

שאלה לי מסקרנת.
באיזה שבוע ילדת? הרבה אחרי התאריך?

וסתם מסקרנות, למה שאלת? מה קשור התאריך?

ותודה לכולן על האיחולים הלבביים

מה שעוזר לבחילות,המון ארוחות קטנות וצפופות..כל שעתיים בערך להכניס משהו לפה..לימון וקרח יכולים לעזור.

וגם טוסטים/צנימים/קרקרים וכו'..

יש נשים שג'ינג'ר מאוד עוזר להן.

לסחרחורות לא לעמוד הרבה באותו מדום,ללכת לזוז,וכשאת קמה מהמיטה לא לקום מהר,אלא לאט לאט,קודם להוריד את הרגלים ואז להתיישב להמתין כמה שניות ואז לקום..

בהצלחה!!

ארוחת בוקר לפני שמגיעות הבחילות של הבוקר(וגם אם כבר התחילו- מהר לאכול..). וקורנפלקס עם חלב- בכל שלב ביום....- לי זה עזר, ושמעתי שלעוד כמה...

וכמובן כל הנ"ל...

שיהיה בשעטו"מ!!

לפי מה שלמדתי וגם לפי ההרגשה האישית שלי להניק לפי דרישה,לא על כל בכי,כן על רעב..

בדר"כ בגיל כזה קטן זה יכול לצאת כל שעה וחצי בערך..

אם אני אישית יכולה לנשנש כל שעתיים הערך אז למה תינוקת כזאת קטנה צריכה כל 3 שעות

שוב תלוי במשקל ההמלצה של יועצות הנקה להניק מ 2 הצדדים לפי דרישה אם זה בלילה והיא מעל 3.5 קילו לא צריך להעיר אם זה ביום להעיר אחרי 3 שעות כדי לגרום לה להבדיל בין יום ללילה..ביום להניק באור ולדבר איתה..בלילה להניק בחושך בלי לדבר.

וטיפ נוסף-אני איך שהתינוק קם אני מניקה,מרימה לגרפס מציעה צד שני אם הוא נרדם אני מחליפה טיטול ומנסה להציע צד שני ושוב גרפס.. נשאר קצת ער כמה דק' {ובכי הבא אני יודעת שהוא רוצה לישון}  ואני משכיבה אותו לישון..

בהצלחה,ומזל טוב!!

כל כמה זמן את שמה משהו בפה? אוכל, נשנוש, מים, קפה, מסטיק, סיגריה (לא עלינו, אבל יש לא מעט מבוגרים מעשנים שצריכים לשים סיגריה בפה בכל שעה)...

ואנחנו מדברים לא על אדם בוגר, כי אם על תינוקת בת יומה ממש! שחילוף החומרים שלה מהיר מאוד!

ועוד לא הזכרנו שהנקה איננה רק אוכל. הנקה היא הזדמנות לקבל חיבוק מאמא... אמא! הדבר הכי חשוב בעולם (של התינוקת שלך, לפחות).

חשוב להזכיר שעבור תינוקות, האוכל הינו גם שתיה. סכנה גדולה להגיע, חלילה, למצב של התייבשות.

בנוסף, בשבועות הראשונים כל נושא ייצור החלב נמצא עדיין בחיתוליו (תרתי משמע) אצל האם. ככל שהתינוקת תיצמד לשד יותר, כן תוכל האם לייצר יותר חלב, שכן הגוף מפריש את הורמון ייצור החלב (פרולקטין) בתגובה למגע פיה של התינוקת בשד.

אז כל זה "בעד" הנקה לפי הצורך של התינוקת. נגד? יש בכל?!?!?!

מקווה ומאחלת שהתקופה הראשונה האינטנסיבית תעבור במהירות ובקלות  מזכירה לך כמה חשוב לך למצוא את מקורות ההזנה שלך: עזרה ככל האפשר מבן הזוג, משפחה, וחברים בלי בושה! אנשים רוצים ושמחים ואוהבים לעזור, במיוחד לאמהות צעירות!

כבר ציינתי אותו - להשיג לעצמך עזרה ופינוקים מכל כיוון אפשרי. אם מציעים לך - תסכימי. אם לא מציעים לך - תבקשי! מקסימום יגידו "לא" אבל אני מאמינה שכולם יתרגשו מכך שאת נותנת להם הזדמנות לקחת חלק בזמן החשוב הזה, בו את הופכת לאם לראשונה!

טיפ שני - להזניח. לא צריך להפגיז בבישולים. (האורז אכיל גם בלי לטגן שום-בצל קודם לכן. לעוף יש כמעט את אותו הטעם עם הרוטב ובלעדיו).

לא צריך להפגיז בנקיון. אפשר להשתמש בסדינים ובמגבות עוד שבוע - תאמיני לי! (בדקתי גם חודש ומעלה - אף אחד לא מת ואפילו לא חלה)

מה שכיף לילדה - כיף גם לך! להסתלבט במיטה ביחד, לנוח כל היום, לטייל קצת (בקניון הממוזג, אם לא בגינה השכונתית), לסוע לבקר את סבתא. זה הזמן שלך וההזדמנות שלך להנות מהחיים שלכן ביחד! קחי את המתנה הזו! בשביל שתיכן

אני באתי מהגישה של "להניק לפי דרישה" ועם הראשון באמת הנקתי כל רבע שעה בערך, והייתי די בהלם כשהרב שלנו העביר לנו שיחה על חינוך והמליץ לחנך את התינוק מגיל אפס לינוק כל שלוש שעות, כדי שלאמא יהיו חיים נורמליים והיא לא תהיה כל הזמן משועבדת לו.

עם הזמן חשבתי על זה והבנתי שזה מאוד הגיוני. ויותר מזה - יש תינוקות שמפתחים בעיות אכילה ולא עולים במשקל, מכיוון שהם כל הזמן "מנשנשים" ולא מקבלים את החלב האחורי - החלב השמן, המזין והמשביע יותר שמגיע רק אחרי כמה דקות של הנקה. עם הילדים הבאים, דאגתי להרגיל אותם לאכול בשעות קבועות, וזה עבד מצויין והיה טוב לי, לתינוק ולכל בני הבית. בדרך כלל זה היה פעם בשעתיים בהתחלה, אחר כך כל שלוש שעות. אבל יש תינוקות שאוכלים גם כל ארבע שעות.

יש לי כמה הסתייגויות לשיטה הזאת, אשתדל להיכנס ולכתוב אותן בהמשך.

העיקר לדעתי הוא להרגיש את עצמך ואת התינוק, ולנסות לדמיין מה יהיה הכי טוב לשניכם. האינטואיציה האימהית לא מכזיבה.

"והייתי די בהלם כשהרב שלנו העביר לנו שיחה על חינוך והמליץ לחנך את התינוק מגיל אפס לינוק כל שלוש שעות,.."

בלי לפגוע

בכל מקרה יש מי שזה התפקיד שלו (יועצת הנקה)

רב הוא לא יועצת הנקה - למרות שהדברים שהוא אמר מאוד חכמים ועם גישה מדהימה

גם אם היועצת היתה אומרת אחרת והרב היה אומר כך לעניות דעתי (והיא באמת עניה) הייתי חשוב לעשות כדברי היועצת

נכון שרב הוא לא יועצת הנקה, אבל הוא אדם בעל המון חכמה וידע, והמון המון ניסיון והבנה בענייני שלום בית וגידול ילדים מתוקף תפקידו - וגם מתוקף היותו אבא לכמה וכמה. אני סומכת עליו בעיניים עצומות שלא יגיד דבר כזה בלי לברר אותו קודם עם אנשי מקצוע, ואם מישהי נתקלת בסתירה בין דברי היועצת לדברי הרב - כדאי שתדבר עם הרב ותברר איתו את העניין. 

כמובן שאמירות מהסוג הזה הן לא בגדר קביעה או פסיקה אלא המלצה, והיישום נתון לשיקול דעתה של כל אמא ואמא.

עכשיו, תגובה ליוקטנה:

אני יודעת שרוב התגובות שלי נוטות הרבה יותר לגישה ה"טבעית", אבל במקרה הזה אני חושבת אחרת...

אל הרב הספציפי הזה אני כן פונה גם עם חור בשן או בעיות אחרות. לא תמיד, אבל אם הוא עצמו מדבר על זה - אז ודאי שיש לו כנראה משהו חכם להגיד בנושא.

בנוגע לחלב הקדמי והאחורי - ממש חידשת לי, בחיים לא שמעתי שזה לא נכון.

אני מכירה באופן אישי תינוקת שלא עלתה במשקל ונשארה 3 ק"ג בגיל חודשיים עד שאמא שלה התחילה להניק אותה לפי השעון (עד אז היא ינקה ללא הפסקה. ולא מצצה אלא ינקה, אלא שהיא לא הצליחה לשבוע).

אני גם מכירה באופן אישי אישה שהפסיקה להניק אחרי כמה חודשים, מפני שבטיפת חלב "אמרו לה" שצריך להניק לפי דרישה והיא לא עמדה בזה.

אני חושבת שבתחום ההנקה, יש תמימות דעים בין רוב היועצות - לא בהכל, אבל בחלק גדול מהדברים, כך שזה לא מרשים אותי שכל היועצות אומרות אותו דבר.

אני מאמינה שבעתיד הקרוב יגיעו לאיזון שבין ההאכלה לפי דרישה הרווחת היום לבין המשטר הקפדני שהיה פעם - ויידעו להדריך אמהות להניק בזמנים קצובים אך גמישים.

ועכשיו להסתייגויות שלי מהשיטה - בתגובה נפרדת...

ראיתי את זה במו עיניי בזמן שאיבה איך בהתחלה יוצא חלב דליל, כמעט שקוף ולאחר כמה דקות טובות מתחיל לצאת חלב עשיר וסמיך יותר.

שאבתי (המון)

בהתחלה - חלב דליל אחרי 2-3 דק' חלב יותר סמיך בסוף השאיבה ממש סמיך

וכיום מצאו שההשערות אודות החלב הקדמי והאחורית אינן נכונות ואינן מגובות בממצאים מדעיים.

בנוסף, היתה כבר תינוקת אחת ז"ל שהתייבשה למוות לפני כמה שנים בארה"ב, לאחר שאמא הלכה בעקבות העצות של הלוחשת לתינוקות. סיפור ידוע ומוכר (בקרב אנשי המקצועף לכל הפחות).

מצטרפת לקשלש בנוגע להסתייגות מהמלצות הרב. כמו שלא היית פונה אליו בנוגע לחור בשן, או בעיה ברצועה ההידראולית של הצו'נג של הרכב, או בנוגע לתפריט לדיאטה עבור עצמך, כך הייתי משאירה את תזונת התינוקות בידי מי שעסוקות כל ימיהן בנושא - יועצות ההנקה.

ברוב התחומים, אם תשאלי שני מומחים תקבלי שלוש תשובות שונות. אבל אם תמצאי לי אחת כזו שתומכת בגישת ההאכלה לפי שעון, אחזור בי מהנחרצות שלי. דווקא בעניין הזה כזו אחדות דעים בין כל המומחות לנושא - הדבר אומר את הכל! הגישה לא נכונה, ולעיתים אפילו מסוכנת לבריאות!

עד לרגע זה כשקראתי כל תגובה שלך הסכמתי במאת האחוזים  מרגישה מצטערת על חוסר ההסכמה הנקודתי.

- בימים הראשונים שלאחר הלידה, התינוק עשוי לרצות לאכול בזמנים ממש לא מסודרים, וזה בסדר.

- כשעובדים בשיטה של ארוחות בזמנים קצובים, צריך להיות מאוד רגישים לתינוק, בעיקר בהתחלה ובעיקר אם זה תינוק ראשון. לא להגיע למצב שהוא יהיה רעב חלילה ויצטרך לחכות לאוכל שלו.

- כשמרגילים את התינוק למרווחים שבין הארוחות - אפשר לעשות את זה בהדרגה, בכל פעם לפתוח מרווח גדול יותר. ותמיד למצוא דרכים למשוך אותו שלא יבכה. אצלנו, למשל, ביום הראשון שלאחר הלידה לא הצלחתי בכלל לנוח - התינוק לא ישן בכלל וכל הזמן רצה לינוק. בשלב מסויים, הרגשתי שכבר אין לי קולוסטרום לתת לו! אז בעלי לקח אותו במנשא בד, צמוד ומעורסל כמו ברחם, ואני הלכתי לישון. התינוק נרדם במנשא ואני בינתיים צברתי כוחות וחלב! אחרי כן המעגל נסגר - התינוק היה סוף סוף מספיק רעב כדי לינוק ארוחה שלמה, ואחריה הוא נרדם ושוב לא היה רעב במשך שעתיים.

אז לשים במנשא או למצוא דרך אחרת להרגיע אותו - ככה פותחים את המרווחים.

- אם נראה שהתינוק לא מצליח להתרגל (לא קרה לי) במשך יום-יומיים - אז הוא כנראה עוד לא בשל לזה. למען האמת נראה לי שלא הייתי שורדת אפילו 4 שעות עם תינוק שבוכה.

ולאחר ההסתייגויות, עוד נקודה לטובת השיטה: עם הבכור, שינק "לפי דרישה", אף פעם לא ידעתי מה הוא רוצה!! לא היה לי מושג אם הוא רוצה לישון, לשחק, על הידיים... בכל פעם שהוא צייץ - הצעתי לו לינוק.

עם הבאים אחריו, לא היה דבר כזה. אם הם בכו לפני שעברו שעתיים-שלוש מההנקה הקודמת, ידעתי שמציק להם משהו - עייפות, טיטול מלוכלך או גזים. כך ידעתי להניק אותם רק כשהם באמת רצו. זה חסך לי המון טרחה, ולדעתי חסך להם הנקות מיותרות.

נכון, יוקטנה, שהנקה היא לא רק אוכל, אבל דעתי היא שתינוק לא בנוי לינוק כל היום. הדבר הנכון והטבעי בשבילו הוא לינוק פעם בכמה שעות.

"להניק לפי דרישה" זה להענות לצורך של התינוק לינוק; זה גם אומר לא להסתכל על השעון ולמדוד זמן בין הנקות, כשאנחנו רואות שהתינוק רוצה לינוק. אני לא רואה הבדל מהותי בין הגישות שלנו. 

להגיד לאמא להניק אחת לשלוש שעות, במיוחד אם עוד לא חלפו שישה שבועות מהלידה, וההנקה עדיין איננה מבוססת, עלול לפגוע בייצור החלב שלה ובכמויות. זה הכל. 

כמובן שאמא, ובעיקר אמא מניקה, צריכה המון תמיכה ועזרה מהסביבה. בעיקר עם מטלות הבית, וגם לפעמים עם התינוק. אמא היא רק אדם, והיא צריכה משאבים כדי להמשיך ולהיות אמא. 

ושוב - לא אמרתי שעל כל פיפס שולפים ודוחפים. אמרתי שאם תינוק בוכה, ונראה שלא עוזר לו כלום - קרוב לוודאי שהנקה תעזור. זה קלף "ג'וקר" שה' נתן לנו במתנה ביחד עם התינוק, שעוזרת לנו בחיים עד שהתינוק ילמד לבטא את הצרכים שלו במילים קצת יותר ברורות מאשר "וווואאאאההה!!!" 

העניין הוא שיש תינוקות שיבקשו לינוק לעתים קרובות מאוד, כל חצי שעה או שעה. וצריך להיות ערניים ולדעת שזה בעייתי, משתי סיבות - ראשית, כי זה יכול לאותת על כך שהתינוק פשוט רעב. זה יכול להיות בגלל שהוא כל הזמן מנשנש ואף פעם לא מספיק רעב בשביל ארוחה שלמה, וזה יכול להיות מסיבה אחרת כמו חוסר בחלב, וזה דבר שצריך לבדוק.

שנית - כי קשה להתיישב ולהניק כל כך הרבה פעמים ביום! אם יש מי שלא קשה לה אז מצויין. אבל בד"כ זה מגביל מאוד, במיוחד כשיש בבית עוד ילדים שדורשים את שלהם.

אני לא אומרת לאף אחת להניק אחת לשלוש שעות, אלא לשים לב אם זה באמת נכון להניק "לפי דרישה", וגם מה זה אומר "לפי דרישה". כי בילד הראשון, אין מה לעשות - לא ידעתי מה הוא רוצה! אז הרבה פעמים הצעתי לו כשזה היה מיותר. אז בילדים הבאים השעון היווה בשבילי עוד אינדיקציה לדעת מה הוא צריך.

אני מכירה הרבה נשים שלא הצליחו להניק, ובחלק גדול מהמקרים הבעיה היתה שלא היתה להן מנוחה. וכשתינוק "דורש" לינוק פעם בשעה ויותר - אז לא יעזור גם אם יהיו לה חמש פיליפיניות בבית, היא לא תצליח לישון יותר משעה ברצף!

אז שוב - כל מקרה לגופו, וכל אחת יודעת ומרגישה מה היא ותינוקה צריכים, ואני מביאה למודעות את השיטה הזאת כדי לאפשר בחירה.

 <----- אני

היא ממש נרדמת חזק ובד"כ זה קורה לפני שהיא מסיימת צד אחד...

ולגבי השיטה של שעות קבועות - מה עושים אם היא דורשת אוכל בתוקף כל שעה (בבכי מתוק וחמוד עם פרצוף מכווץ...)?

ניסיתי להעסיק אותה קצת כי פחדתי להעמיס על הקיבה שלה, ואז כשראיתי שהיא לא מוותרת "נכנעתי" והאכלתי אותה. (וברוך השם הקיבה שלה בסדר עם זה ...)

אבל אחרי כל מה שאמרתם פה - אני עכשיו מרגישה הרבה יותר טוב עם זה שהיא אוכלת מתי שבא לה...

ואני כן משתדלת להכניס סדר - לפחות בדברים שעושים אחרי האוכל.

ויפעת - אחלה טיפ הבאת לי!!!

זה הטבע שלהם - ככה הם נבראו  

אם היא גם רגועה לפעמים, וגם עושה פיפי וגם קקי, אז היא כנראה פשוט סיימה לאכול והפליגה אל שינה מתוקה וחמימה בזרועות אמא... הבחירה הטבעית ;) 

אני שולחת לך במייל משהו שמאוד דיבר אלי אבל לא מתאים לפורום. 

ומתעוררת מדי פעם לקחת כמה יניקות...

לא הליכה, רק לשבת בגן- שעשועים/ פארק / מקום נעים לחצי שעה, אולי לפגוש חברה. לראות עולם. מותר גם אחרי לידה כל עוד זה לא מאמץ עליון.

ולגבי שינה- אני מאמינה שאם תתאווררי ותחושת ה"חנק" ולחץ תרד אז גם תרדמי טוב יותר. אם לא- אפשר לקחת בהנקה- רסקיו, רגיעון וקלמנרבין- כולם מרגיעים ומשפרים שינה ( לא כדורי שינה!!!)

ואם עדיין המצב מחמיר- פונים שוב, מתארים את המצב במדויק ומנסים לראות שאת לא נכנסת ל"דכדוך" או יותר מזה...

משתפים את הבעל ומשתפים את אמא וכל מי שיכול להועיל.

תרגישי טוב ואנחנו כאן, כרגיל.

אף בעל מקצוע אינו מזלזל באשה שפונה אליו ואומרת " קרסתי".

להפך , לטעמי זה מעלה את קרנה של האשה כאשר היא מודעת לעצמה ופונה לעזרה כשצריך, ולא נותנת להכל להשמט בין ידיה.

אני כאן אם צריך

יקירה, נשמע שאת נמצאת במצב לא פשוט בכלל!

בתור מי שתפקידה לתמוך וללוות נשים במעבר אל האימהוּת , בתוף השורה וחצי שכתבת, אני מרגישה שייתכן שיש כאן משהו אולי קצת עמוק יותר מהקושי הרגיל של האמהות הצעירות החדשות

אשמח מאוד אם תפני אלי במסר אישי וביחד נמצא את הדרך אל האור והשמחה   מגיע לך! וכמובן גם לקטנטונת

אני כבר שולחת לך מסר!

שבוע אחרי לידה יש מפל הורמונלי כבד,ובדר"כ גם עייפות,את מניקה?

ממה את לחוצה?מהבייבי החדש?יש סביבך עזרה,משפחה וכו'..

אפילו בתשלום,הטיפים שבדר"כ אני נותנת ליולדות שלי זה שלפני לידה יעשו תיאום ציפיות עם הבעל,ואחרי הלידה ילמדו להרפות ולהוריד שליטה אם לא הכול הולך כמו שאת רוצה,חשוב לישון מתי שהבייבי ישן,וכמו שכתבו לך אפשר לקחת רסקיו וכו'..

אם את מרגישה חנוקה בתוך הבית מומלץ לצאת קצת להסתובב בחוץ אחה"צ שיש אוויר נעים את יכולה עם הבייבי בעגלה/מנשא..או אפילו לבד!! תעשי לך אמבטיה מרגיעה..

חשוב מאוד להקפיד על 3 ארוחות ביום ולקחת אומגה 3,ולהמשיך לקחת ברזל.

והמון תמיכה,בבוקר לפתוח תריסים חלונות,לשים מוזיקה וכו'.. תראי איזה סרט שאת אוהבת או תעשי סיבוב בקניון..ואם את צריכה עוד דברים או משהו יותר אישי את מוזמנת בשמחה לפנות במסר/מייל/פלאפון..

קודם כל מזל טוב ההרגשה של החוסר נוחות ומנוחה,קשיי הרדמות,התרגשות,מחשבות שונות שלא יוצאות,כל כך מתאים בתקופה של  שבוע אחרי לידה ...אני יכולה לספר לך שחוותי זאת לפני 3 חודשים בפעם ה7 ב"ה,ואת תעברי את זה ,אין לך מה להילחם נגד התחושות האלו ,אני בטוחה שכול הבנות פה חוו זאת...אולי תשתפי אותנו,איזו לידה זו?ומה ילדת?איך עברה עלייך הלידה?ואיך היה ההריון?מסכימה עם קודמותי שלצאת קצת החוצה זאת התאוררות ראויה ...אבל אוסיף את עצתי לך תנסי למצוא משהו שישמור לך על התינוק [אבא שלו ,אמא שלך ,וכו...]תדאגי שהוא יהיה אחרי ארוחה ועם חיתול נקי...ואת כנסי לחדר שלך תגיפי תרסים.תנסי רק לחשוב טוב בראש לגרש את הפחדים והחששות,תאמרי לעצמך ב"ה תודה להקב"ה אני אחרי הלידה ...תעשי הרפיה תנשמי עמוק...ותנסי לישון...השלמת שעות חיונית לא פחות מארוחות מסודרות,תקומי רעננה ,ותעשי אמבטיה טובה וב"ה תרגישי כוחות שחוזרים אליך בבקשה תנסי כל יום בשבועות הקרובים לעשות  זאת בשלוב ארוחות מסודרות והתאוררות בחוץ...עם הזמן תרגישי שכוחותייך חוזרים אליך.ובנוסף שתפי אותנו..........כולנו באותה סירה או לפני או אחרי ,.....מחכה לשמוע ממך

אני אחרי לידה חמישית, ההריון והלידה ב"ה היו קלים מאוד, אני גם חושבת שקשיי הרדמות לאחר לידה זה נורמלי וקורה להרבה מאיתנו. זה מאוד לא נעים והעייפות הורגת אבל זה עובר! מנסיון העבר! יש לי הרבה תמיכה ועזרה מהסובבים אותי בעלי תומך ועוזר מאוד וכן המשפחה הקרובה

מה שנותר לי זה להתאזר בסבלנות (אין לי כל כך, אני מאוד מפונקת ) והרבה  עידוד וחיזוק מאחרים.

ומה שמנחם אותי שלנו זה בדר"כ יותר קשה..

בהצלחה!!!

והשאלה הזו אכן חוזרת ונשאלת מדי לידה מחדש.

אז איך עושים את זה?

פשוט מתחילים!

מתלבשים, מתארגנים, משתדלים איכשהוא לארגן מראש אוכל מוכן רק לחמם כשחוזרים ויוצאים לעבודה, משתדלים לנוח צהריים אפילו זמן מועט יותר- כדי להיות עם כח לשעות הערב.

לא חייבים לקחת אקסטרה מטלות, ואם אפשר לחזור בהדרגה- להוריד בתחילה שעות ולהחזיר אותן אחר כך עדיף.

אם מציעים לך עזרה מהמשפחה- קבלי אותה בזרועות פתוחות ובלי בושה, אם יש אפשרות לעזרה בנקיון או עם הילדים- שוה להשקיע בכך

ואם זה לא אפשרי אז פשוט מוצאים את הטוב והמשמח במצב וזורמים איתו, קצת הרבה קשה ולחוץ בהתחלה אבל כמו שאת רואה--- עוברים את התקופות האלו בסוף.

מה שעושים בייעוץ זה שני דברים: 1. הצלכה בין אבר חריג אחד עם אברים שנבנים בחיים העובריים באותו השלב ושנצפה קשר בין הפרעה בינהם. בענייןם כליה- אם יש בעיה בכליה, בד"כ ממליצים על אקו לב עובר. אם 2 סקירות תקינות- מה הדאגה? מום רציני בלב הרי כבר היה נצפה.  וחוץ מזה- שייבדק כבר אחרי לידה. אולי לפעמים מי שפיר? לא ברור לי אם לגבי כליה יש המלצה כזו, נראה לי שאין

2. אם כבר אז כבר- אם זוג הגיע ממליצים להם באוטומט לבצע בדיקות גנטיות כלליות.

בשורות טובות ובנחת

כבר אין הרחבה ;) 

(מצטרפת לדברי אחותו) 

יש בתי חולים שצריך להרשם אליהם ויש כאלה שלא...

בעיקרון זה איהיה קשה המרחק ללידה ,למרות שאחותי עשתה את זה לפני שנתיים.. היא היתה גרה באופקים וילדה בהר הצופים שתי לידות... היא פשוט נסעה כשהתחילו לה הצירים,ואם זה לא התקדם נשארה אצל ההורים יום.. זה נכון שזה קצת מורכב,אבל אם זה חשוב לך,אז אולי כדאי... בהצלחה!

מאחלת לך בע"ה הריוןקל ארוך ומשעמם,שבסופו תצאי בידיים מלאות!

רק בבתי חולים בי-ם צריך להירשם מכיוון שזו לידה ראשונה שלך,בדר"כ זו לידה ארוכה יותר ויהיה לך זמן להגיע לבית החולים.. אבל חשוב שיהיה לכם רכב..

ובצפון יש אחלה בתי חולים שתומכים בלידות טבעיות..

אני כמובן ממליצה על דולה מאיזורך או מאיזור המרכז,ממליצה לך לקרוא את הספר לידה פעילה,

ולעשות קורס הכנה ללידה זוגי פרטי..

בהצלחה,ואני כאן בשבילך אם יש לך עוד שאלות..אפשר גם במסר או בפלאפון..

יישר כח על האמונה הגדולה שלך, ומאחלת שתמצאי כוחות גם בהמשך לעבור את ההריון באמונה ושלווה.

כמו שכתבו לך

 לא בשמיים להגיע למעייני הישועה - אבל השאלה איך? האם תכננת לסוע במונית? נראה לי דרך ארוכה מדי בשביל להעביר בצירים ברכב של מישהו זר... לא? וגם כדאי להביא בחשבון את המבקרים שתרצי אולי לראות אחרי הלידה (או שלא ), ואת הדרך חזרה הביתה עם עוד ייצור קטנטן...

נסיעות ממושכות אינן מזיקות, באופן כללי. בטיסות יש האומרים שכדאי להמעיט, מכיוון שבגובה רמת הקרינה עולה, ובטיסה ממושכת ניתן להגיע לרמות קרינה גבוהות. אבל נשים הרות טסות פעמים רבות גם מרחקים גדולים, ככה שזה לא עד כדי כך... לא תמצאי רופא שיגיד לך לא לטוס, לדעתי

לגבי מעייני הישועה - למה דווקא שם?

ילדתי שם לפני שבוע, והיה בסדר גמור, אבל אני בטוחה שיש עוד בתי חולים שלא פחות טובים שקרובים אליך יותר (לניאדו למשל קרוב יותר...)

ולגבי הלידה הטבעית:

אני ממליצה לתרגל הרפיות, לשמוע הרבה את הדיסק "הכנה רוחנית ללידה" של מרגלית שרפר, ולהגביר אמונה אמונה אמונה. יש גם שיטות של דמיון מודרך והיפנוזה שיכולות לעזור ממש.

לי כל אלא ממש עזרו בשלבים רבים בלידה.

מה כדאי לעשות?אני קצת סובלת מהשן..יש בעיה עם הצילומים לא? אז מה מומלץ?

תודה רבה לכן...

סקירה - לא זוכרת, בטח אחותו תדע (אבל משהו כמו בין 18-22).

טיפול שיניים - תגידי לרופא שאת בהריון. אם השן כבר כואבת, רוב הסיכויים שאפשר לראות את החור גם בלי צילום. ואם הוא לא יכול בלי צילום, לכי לרופא אחר.

גם אני לא מבינה למה לעשות.

נראה לי שיש כאלה שרוצים לדעת אם יש משהו ח"ו, כדי להתכונן. אבל בשביל זה אפשר לעשות שקיפות עורפית, אז אני לא יודעת למה צריך את שניהם.

לא מידע מוחלט אלא מידע סטטיסטי שיכול לכוון אם כדאי לעשות בדיקות נוספות.

אפשר בעת השקיפות העורפית לצרף בדיקת דם פרטית שנקראית papp-a היא מכילה את שלושת המרכיבים של חלבון עוברי ועוד רכיב נבדק אחד כך שהכיסוי שלו מצוין ואז אולי באמת אין משמעות לחלבון עוברי .

בכל אופן- אחרי ש"זכיתי " לראות נשים עם מידע מבהיל... אני חושבת שיש עניין לדעת מראש, אמנם הרבה נשים יהיו מודאגות לבערך חודש ואח"כ ירגעו אך יהיו את המעטות שיצטרכו לאסוף כוחות ולהתארגן..

ולגבי "אין מה לעשות" - נשאיר את זה לרב שלנו....

ולענין אחר- אם בעלך מעוניין- תבצעי. בפורום זוגות צעירים תשאלי אותי למה, פשוט אין לי כח כעת לכתוב הרבה

חלבון עוברי נותן אינדיקציה למספר דברים:

1. הערכת סיכון סטטיסטית לגילוי שינויים בכרומוסומים - בעיקר תסמונת דאון (אבל לא רק) שעור הדיוק של הבדיקה הוא 70-75% בלבד. על מנת להעלות את שיעור הבדיקה ניתן להוסיף בדיקת אינהיבין ולהגיע לשיעור דיוק של 80-85%.

2. על מנת להגיע לשיעור דיוק של 94% יש לבצע גם את בדיקת השקיפות עורפית בשבוע 10-13 להריון ואת בדיקת הדם הנלויית אליה- PAPP-A ולבקש לשקלל תוצאות עם בדיקת החלבון העוברי והאינהיבין בשבוע 17.

3. היתרון בלבצע את הכל הוא שההערכה הסטטיסטית יותר מדויקת ושיעור הניבוי הכוזב (כלומר: לומר למישהי שהיא בסיכון גבוה למרות שהיא לא או לומר למישהי שהיא בסיכון נמוך למרות שהיא לא) נמוך יותר.

4. בניגוד למה שמישהי כאן כתבה בדיקת הPAPPA והחלבון העוברי לא בודקות את אותם דברים. ואני אסביר:

5. מלבד הניבוי הסטטיסטי לבעיות בכרומוסומים כגון תסמונת דאון בדיקת החלבון העוברי בודקת שלושה מרכיבים :

AFP - החלבון העוברי (על שמו נקראת הבדיקה) רמה גבוהה שלו יכולה להעיד על מומים שונים כגון מומים פתוחים במערכת העצבים, מומי כליות ועוד. את חלקם ניתן לנסות ולאתר ב-US את חלקם לא.

HCG- רמה גבוהה שלו יכולה להעיד על בעיה בשליה ועל סיכון יתר לפתח רעלת הריון בשליש השלישי. נשים עם רמה גבוהה מופנות למעקב הריון בסיכון גבוה- שמציל חיים במידה ומתפתח ח"ו איזשהו סיבוך.

אומנם בבדיקת PAPPA נבדק HCG- חופשי (שזה לא ממש כמו HCG) אבל שם אין ערכי נורמה ולא ידוע אילו מדדים יכולים להעיד על סיכון יתר כנ"ל.

E3 - רמה נמוכה שלו יכולה להעיד על כל מיני מחלות. ההמלצה היא לבצע בירור שמנסה להבחין מה הסיבה שגרמה לרמה נמוכה. הבירור מתבצע ע"י דיקור מי שפיר. חלק מהמחלות הגורמות לE3 נמוך הן קלות חלקן קשות וכוללות פיגור שכלי עמוק.

עוד אציין ששילוב של HCG ו-E3 נמוכים מעידים על סיכון יתר לעובר עם טריזומיה 18- בעיה בכרומוסומים אך מבחינה קלינית הרבה הרבה יותר קשה מתסמונת דאון.

6. לפי דעתי, בגלל הדברים הללו (ואפילו בשביל ה-HCG הגבוה) חשוב לבצע את בדיקת החלבון העוברי.

7. באופן כללי בדיקות עם ערכים סטטיסטים אכן מכניסים ללחץ הרבה נשים- לשווא. אך הן מאתרות גם נשים עם עוברים חולים. מה עושים כשיודעים שיש עובר פגוע ח"ו. כל אחת תשאל את הרב שלה.

8. יש נשים שהאמונה שלהן חזקה ומאפשרת לסמוך על הקב"ה לגמרי בלי בדיקות כלל. אשריהן ואשרי חלקן. אני לא כזו ואני בהריון בחרתי לבצע סקירה מאוחרת וחלבון עוברי בלבד. מה אעשה בהריון הבא? לאלוקים פתרונים. 

9. ואחרי הכל צריך לזכור שעם כל הבדיקות הללו- הריון זה דבר משמח ונפלא ואנו יוצרות חיים בקירבנו ומביאות אותם לעולם לגדלם להיות בנים טובים להי"ת. ולוואי ונזכה לשמוח בפלא הזה יום יום שעה שעה. 

סקירת מערכות בסיסית (זו שעושים דרך הקופה) עושים בשבוע 22-24, רופא/ת הנשים צריך/ה להגיד לך בדיוק כי יש רופאים שמעדיפים יותר סביב שבוע 22 ויש כאלה שסביב שבוע 24 (ואין לי מושג אם יש הבדל כ"כ משמעותי בשבועיים האלה), אם את מתכונת למוקדמת/ מאוחרת שעושים באופן פרטי עם החזרים- אין לי מושג.

חלבון עוברי- תשובה ששמעתי מרב במכון פועה, אם עושים את כל בדיקות הסקר, שזה כולל: שקיפות עורפית+ חלבון עוברי (או בלשון הרפואה תבחין משולש וצריך להוסיף בדיקה נוספת שהופכת את הבדיקה לתבחין מרובע)+ סקירת מערכות מוקדמת ואת הכל מבצעים דרך מעבדות זר, אז יש טעם לעשות את הבדיקות. העניין הוא שכשבצעים את כל הבדיקות הנ"ל אחוזי הדיוק לזיהוי בעיות גנטיות ובעיקר תסמונת דאון הוא מעל 90%, אם מבצעים רק בדיקה אחת זה נותן מידע סטיסטי ביחס לאוכלוסיה, בעוד שכשעושים את כל הבדיקות זה נותן מידע עבור אותו עובר ולא ביחס לשאר האוכלוסיה.

למה לבצע (כאמור, רק אם עושים את כל הבדיקות)?

א. אם חלילה יש בעיה, יש כאלה שרוצים להיות מוכנים עוד לפני הלידה, לעכל את הבשורה עוד בזמן ההריון ולא לקבל את הבשורה והשוק מיד אחרי הלידה (וילד פגוע חלילה,זו בשורה קשה ולא משנה מה הפגיעה/ הבעיה ממנה סובל הילד, אם חלילה יש בעיה).

אוסיף משפט שאמרה לי חברה שיש לה ילד עם צרכים מיוחדים, הרופא שבדק אותה בזמן ההריון הסתיר ממנה מידע (כי הוא לא רצה להדאיג אותה ושהיא תהיה במתח) שהיה יכול להצביע על קיומה של בעיה כלשהי (זו לא תסמונת, אבל משהו שלפי התנהגות העובר היה יכול להעיד על בעיה) "9 חודשים זה דבר שחולף, גם אם יש בעיה וזה גורם למתח, בסופו של דבר תקופת ההריון נגמרת. החיים אח"כ עם הילד הם הרבה יותר קשים מאשר הכמה חודשים של המתח, לפחות בזמן ההריון אפשר לבצע בדיקות נוספות לבדוק האם יש בעיות ואפשר להתייעץ עם רבנים ורופאים נוספים על הבעיה".

ב. אם חלילה יודעים שיש בעיה והאישה/ הזוג יודעים שהם לא יוכלו לעמוד בכך, הם יכולים ללכת לשאול רב מה לעשות, נכון שכל מקרה לגופו ואני לא פוסקת הלכה וגם לא רוצה להגיד משהו גורף, אבל יש מקרים מאוד מסוימים בהם הרב (גם רבנים גדולים) מתיר לעשות הפלה, עפ"י הנתונים שהביאו לו ועפ"י המצב הפיזי והנפשי של הזוג (אם למשל האישה יודעת בוודאות שזה יגרום לה למצב נפשי חמור עד כדי איבוד השפיות וכו')- הרב דן כל מקרה לגופו ויכול להיות שאותו רב לזוג אחד לא יתיר ולזוג אחר עם נתונים שונים הוא יתיר.

גילוי נאות- בהריון הראשון עשיתי את הבדיקה ומאז החלטתי שאני יותר לא מבצעת (זה היה עוד לפני ששמעתי את הדברים מהרב ממכון פועה), כי ראיתי שחוץ ממידע מספרי מה אחוזי הסיכון זה לא נותן כלום וזה סתם לשלם כסף על בדיקה שלא נותנת כמעט מידע. וגם אני לא אעשה את כל סדרת הבדיקות בגלל סיבות כלכליות, אני יודעת שאני לוקחת בזה סיכון מסוים (אני עובדת בחינוך מיוחד- במקרים הקשים יותר ואני יודעת מה זה טיפול בילד עם צרכים מיוחדים), כנראה שזו גם האמונה שבעז"ה הכל יהיה בסדר ואם זה חלילה יגיע זה מאיתו יתברך (וזו לא טמינת ראש בחול, כי כאמור יש לי ניסיון מהצד השני- המטפל, שברור שזה לא מתקרב לניסיון של ההורים עצמם שחווים את זה יום יום ושעה שעה וזה נעשה אחרי הרבה מחשבה ושיחות שלי ושל בעלי בנושא).

ולגבי השיניים- תגיעי לרופא שיניים ותגידי לו שאת בהריון, הרופאים יודעים מה מותר בהריון ומה אסור ורופא טוב יכול לאבחן גם בלי צילום (למרות שבאופן כללי זה לא הכי אידיאלי), יש גם זריקות שונות לנשים בהריון (הרכבים שונים של חומרי הרדמה מהזריקות הרגילות שלא מסוכנים לעובר) ולכן חשוב שהרופא ידע עוד לפני הטיופל, מה שבטוח- אל תזניחי.

מודמת בשבוע 16 בערך ומאוחרת בין 22-24. כשהגעתי בשבוע 25 הרופא אמר שזה מאוחר מידי אבל עשה ...

בכל אופן, צריך להתקשר לקבוע תור איזה שבועיים - חודש מראש כך שאם נראה לך שנותניים לך תאריך רחוק מידי תגידי למזכירה ואולי היא תהיה נחמדה ותסכים להקרדים ככל שניתן...

להוסיף על הטיפולי שיניים,עדיף ורצוי לטפל עכשיו עם רוב טיפולי השיניים אין בעיה,בצילומים שמים לך 2 כיסויים על הבטן..

אם אין חלבון בשתן,וכאבי ראש..אז בע"ה הכל יהיה בסדר,תתפללי עליה..

ושהיא תהיה במעקב,עוד קצת והיא אחרי בע"ה בידיים מלאות,ושהיא והתינוק/ת יהיו בריאים,תעדכני אותנו.

שבת-שלום!

ב"ה

כי היה לה לחץ דם ממש גבוה. נתנו לה כל מיני מינונים של זירוז אבל עדיין לא עבד כלום והיא מחוברת למוניטור..

אוי. מסכנה היא. 

יש לה רעלת הריון? רוצה להביא לנו את השם שלה להתפלל?

ותני לנו שם שלה ושם של אמא שלכן על מנת שגם אנחנו נוכל להתפלל עבורה!

פתקה טובה

יעל

ב"ה

גם אחרי כמה אחיינים, תמיד זה מרגש!

הו, אבן נגולה מליבי. היא עשתה את זה כמו גדולה!

היה לה רעלת הריון בסוף?ילדה בקיסרי או ואגינלי?