פורום הריון ולידה (עמוד 621)

מאד ענייני ומכבד.

את נכנסת, הוא שואל כמה שאלות, מביא הפניות וזהו..

אני ממליצה על דר אדית גולדשטאוב שהתקינה לי את ההתקן. לא יודעת איך היא במעקב הריון, אבל עם ההתקן היא היתה ממש מקצועית, נעימה, אדיבה והיה לה ממש חשוב להסביר כל דבר ושאני אבין את ההשלכות.

ד"ר דניאל רוזנק.

אני מאוד מרוצה ממנו

גם הלכתי אליו באמת, לא רק הייתי הולכת 😀

רגיש, אנושי וענייני

ממליצה בחום.

אצלי באס ראו שיש גושים, כתוב בתוצאות שזה עם סבירות בינונית גבוהה לממצא חשוד בגודל 4.5 ס''מ.

אז כנראה שזה לא בלוטה מוגדלת.. אלא משהו אחר

או שכן מוגדלת

לא מבינה בזה בכלל!!!!!כבר לא יודעת מה עדיף חחח 

ליבי ליבי 3> 3> 3>

אנשים שיש להם הערות שישמרו אותן לעצמם 🤕

גללתי לך בכרטיס לראות מה הסיפור.. ❤️

מתי התור שלך?

רוצה לומר לך שבע"ה אצלך זה כלום.

ואתפלל על זה גם עד שיהיו תוצאות לביופסיה

אבל חשוב לי שתדעי כבר מעכשיו

תדעי שמכירה מקרוב מישהי שהיו צריכים להוציא לה את הבלוטה. זאת הייתה תקופה קשה וזה עבר. והיא הייתה מאז בהריון וילדה ילד מתוק, וזה לא משפיע על ההתנהלות היומיומית שלה מלבד נטילת תרופות.

(ובהריון מליון בדיקות דם..)

בבית חולים במרחק שעתיים וחצי נסיעה כי זה התור היחיד הפנוי הקרוב שהיה.. כל השאר הציעו המתנה של חודש וחצי - חודשיים

תודה לה' שיש תור.

הרופא ''הרגיע'' אותי אתמול שגם אם חלילה יש משהו, גם ככה אהיה חייבת לחכות לאחרי הלידה

מה שהרגיע אותי קצת

כי זה לא שאם אמהר אסיים עם זה מהר יותר..

מעודד לגבי חברה שלך, אם כי מצד שני מזה לא

כבר לא יודעת איזה סוג עידוד לחפש

בינתיים עסוקה בפסימיות 

היה לי שני הריונות כימיים רצופים

ואחרי זה הפלה בשבוע 9

ואז הריון ולידה תקינים (עם דימומים בתחילת ההריון ותמיכה הורמונלית)

קשוח ממש.

תני לעצמך מנוחה ופינוק❤️

 אולי אני פשוט צריכה להפסיק לקוות שזה יקרה ואז זה יגיע ://

תודה רבה לך את אישה גיבורה תגדלי אותו/ה בנחת🫶🏼

איזה קשה זהה

הוא התאמץ בשבילי כי רצינו לצאת ולא יצא..

מזל שקניתי רני השבוע🤢

למחרת

תני ביס קטן קטן ותגידי שהיה מאוד טעים;)

שיהיה לי בהצלחה

הריונית חסרת תקנה..

ספרי מה הוא הכין, נקנא גם🤭

שבודקים אצל רופא עור וצריך לטפל בזה באמצעות תרופות כי זה מדבק

יש טעם לשאול אותה על זה או שזה רק ללכת לרופא עור? (איך לא בא לי עוד תור לאוסף..)

ואני יודעת שבאמת יש סיכוי שלא יגלו כלום, כמו שהיה לי בפעם הקודמת.. לפחות עכשיו זה לא בכל הגוף, אז זה נסבל..

בין לידה להריון חדש

בן 4 ובן 13 חברים מאד טובים

בן 4 ובן 18 ביחסים מעולים (יחסי מבוגר- ילד)

קרבה בשנים לא בהכרח גורמת לקשר טוב וחברות, היא יכולה לעודד קשר כזה אבל אפשר לעודד אותו בדרכים אחרות.

בין החמישי לשישי- ארבע שנים. היה לי טוב אישית, כלכלית וכו'. והיום הם בני 7 ו3 משחקים המון ביחד. בין השישי לשביעי- שלוש שנים. אני מניחה שהקטן יצטרף לחבורה של השניים שמעליו ולא תהיה לו שום בעיה בענין הזה

בהתחלה היה לי רווח של שנה וחצי וזה היה צפוף, אבל טוב. אחר כך היה לי רווח של שנתיים, והיה איזה שלב לפני ההיריון שהתבאסתי ממש שאני לא בהריון והתחלתי לארוז את הדברים של התינוקות... ואז נכנסתי להריון חחחח

אז נראלי רווח של שנתיים הוא אחלה. אבל אם ממש רוצים רווח אז אפשר גם שלוש... 

בהפרש של יש שנתיים בין אחד לאחד, ואז לעשות רווח גדול יותר. ככה לכאורה לכל אחד יהיה "חבר" קרוב לגילו.

אבל כמובן, לא תמיד זה מתאפשר, והקב"ה הוא שמחליט מה טוב בסופו של דבר...

ולכן אני חושבת שהכי נכון אחרי כל לידה בנפרד לבחון את המצב הפיזי-הנפשי-הטכני, ולהחליט לפי זה מתי נכון להיכנס להיריון הבא. ובאשר לחברות בין הילדים - גם זה באחריות הקב"ה... יכולים להיות אחים בהפרש של שנה ולא יסתדרו כלל זה עם זה, ויכולים להיות אחים בהפרש של שבע שנים עם קשר מדהים ביניהם...

בהתלבטות הנוכחית הספציפית שלך כעת - אני חושבת שתתני לעצמך עוד כמה חודשים כאלו, שבהם את מרגישה יציבה, ואז תנסי להיכנס שוב להיריון. כנראה ההפרש יהיה שנתיים וחצי פלוס, אבל זה מה שנכון לך כנראה. (כמובן, כותבת רק מהסתכלות מהצד, את היחידה שיודעת מה באמת נכון לך...)

שאכן לא צריך לחיות את החיים בהישרדות קבועה,

אלא גם להנות מהחיים. מהבעל, מהילדים, מהעבודה, מהחברות, מתחביבים וכו'.. 

למרות שיש לי יותר צפופים

אז צריך בשביל מה שאת מתכוונת, קצת יותר זמן

כי התינוק החדש מצטרף לעוד אחים שמעליו, שכל אחד עם הצרכים והדרישות שלו..

אצלי הרווחים הלכו ונעשו גדולים יותר. כל פעם כשהחלטנו שאנחנו רוצים עוד אחד זה קרה בשלב קצת יותר מאוחר.

אז בין הראשון לשני, יש שנה ועשרה.

בין השני לשלישי, יש שנתיים ושלושה חודשים

ובין השלישי הרביעי, שנתיים ועשרה חודשים

עכשיו בין הרביעי לחמישים, יהיה פער של 5 שנים.

התכנון היה תחילת הריון כשהקטן בן 3 וללדת קצת לפני שהוא בן 4

אבל לא הכל בידיים שלנו ואחרי הפלה ועניינים במשך שנה וחצי אז זה התעכב מעבר.

בהחלט יכולה להגיד שההפוגה הזאת היתה גם נחמדה וטובה. הייתי בהחלט מדלגת על השנה וחצי המאתגרות עד שהגענו להריון תקין ב"ה

אבל אני מרגישה שבאה עכשיו עם כוחות מחודשים לאתגרים של תינוק קטן.

ויש להם קשר מדהים!

בין הבכור לזאת שאחריו יש שנתיים והם חתול ועכבר מהרגע שהיא נולדה ועד היום.

בין שתי הבנות יש 3.5 שנים זה לא ממש קשר כמו חברות אבל הן בהחלט מוצאות הרבה עניין משותף ומשחקות המון יחד.

שתיהן ביסודי ואני אוהבת את זה מאוד שיש חלק לחברות בין האחיות, אבל גם יש חלק של להתפתח בנפרד עם החברות מהשכונה.

בגילאים צעירים זה נוח שהם קרובים בגיל, אבל 6 שנים מהחיים זה לא שיקול מספיק לדעתי, רוב החיים הם אחרי גיל גן ואז אני לא רואה חשיבות מיוחדת אם יש שנה שנתיים או שלוש שנים הפרש. זה עדיין אותו טווח עניין ומצד שני המינון של הצורך בבילוי עם אחים יורד לטובת בילוי עם חברים בני אותו גיל (תנועות נוער, חוגים, לארח ולהתארח אצל חברים וכו)

אחות 4 שנים מתחתי וממש לא היינו חברות כאילו תמיד היא היתה הקטנה ולא מתעניינות באותם דברים שלי

הפער היום הצטמצם אבל כל הילדות לא היה ככה...  

אני מכירה כאלו שהרווח אצלן צמוד (שנתיים ןמטה) והילדים רבים בלי הפסקה והיו חתול ועכבר כל הילדות, וגם בבגרות לא התחברו. לעומת ילדים עם מרווח של 4 שנים שאולי בגן לא שיחקו כי זה לא היה רלונטי אבל אחכ הפכו לחברים מאוד טובים וזה גם חברות חזקה בבגרות...

אצלנו ברווח של 3 שנים הם ממש משחקים ביחד ולי אישית לגמרי היה מרווח נשימה. 

נושא אחד את ובעלך בתור הורים לעוד ילד. כולל נושא ההריון הלידה. תינוק חדש והילדים שבבית.

נושא שני הקשר והחברות בין הילדים.

ובעצם רוצה להגיד איזה הפרש עדין יכול לתת לך מרווח נשימה אבל שהילדים יהיו חברים.

לדעתי אם זה מאותו מין (לא יודעים מראש) ככל שיותר קרובים בגיל אז יהיה יןתר קשר כנראה (גם מריבות ןהצקות זה קשר 🤭) ויש גם קשר של אח גדול ואח קטן עם הפרש זה כבר סוג קשר שונה.

האידאלי מבחינת הורים זה הפרש של 3 בין לידה ללידה לדעתי.

מבחינת אחים - הפרש של פחות שנים.

זה 2 דברים שונים מאד ואפילו קצת סותרים

כי לילדים בדר"כ (כמובן לא תמיד ותמיד יש יוצאים מן הכלל) כמה שההפרש יותר קטן ככה הם יותר קשורים/נקשרים בקלות/יש יותר תחומי עניין משותפים וכו'... רואה על הבנות שלי שיש בינהם שנה וחודשיים+ שהם פשוט לא זוכרות את החיים אחת בלי השניה, זה קשר שהוא חצי של תאומות.. וב"ה יש להם קשר מדהים מדהים ומהמם שהלואי הלואי שיישאר ככה ורק יתחזק.

מבחינת בשביל ההורים, ומנוחה בין הלידות להתאוששות פיזית ונפשית וכל זה וודאי שיהיה יותר *קל* ככל שההפרש גדול יותר.. ככה אני רואה את זה😊

בכל אופן בצמודים ממש מרגיש לי שיש קושי ראשוני של השנה פלוס הראשונות שבאמת מאד מאד קשה וזה ממש 2 תינוקות וזה באמת מאתגר מאד מאד

אבל אני מרגישה שאחרי זה זה שווה את זה, היום הם חברות ממש טובות, מדברות ומשחקות כל היום, אוהבות אחת את השניה ככ ונהנות ביחד ומעסיקות את עצמן כי יש להן אחת את השניה. מבחינתי זה לגמרי מחפה על הקושי הראשוני (שאני בכלל לא מזלזלת בו. המעבר ל2 במיוחד בכזאת צפיפות היה לי מאד מאד מאד קשה מי שזוכרת.. ועדיין.. היום מרגישה שזה היה שווה את זה)

בכל אופן ברור לי שכל משפחה זה שונה, וכל ילד זה שונה וזה תלוי גם במין של הילדים, בגילאים באופי ובמלאאא דברים אחרים ככה שלא באמת יש כללים.

מבחינת החוויה שלי היום אני מאד שמחה בזה שהם ככ קרובות בגיל (זה גם היה לגמרי מתוכנן ורצוי אגב אבל ההתחלה היתה מאד קשה) ואם לא ההריונות הככ ככ קשים וסיוטיים שלי מניחה שהייתי עושה את זה שוב.

עוד משו אני ממש מסכימה עם מתואמת שבאופן עקרוני הכי עדיף להביא ילדים ב"זוגות"

זה משהו שגם אני חשבתי עליו הרבה פעמים. כלומר 2 צפופים וקרובים יותר ואז הפסקה יותר גדולה בשביל מרווח נשימה להתאוששות. וככה את מרוויחה גם וגם😉 במיוחד אם זה מסתדר לך גם מבחינת המין של הילדים.

אבל בואי, זה הכי לא תוכנית כבקשתינו אז כל הדיון הזה מאד תיאורתי😊

אני ואחותי בקשר מהמם וממש חברי, והיא גדולה ממני בארבע שנים, אבל בתור ילדות קטנטנות לא היינו חברות, הייתי האחות הקטנטנה. אולי בגיל עשר וארבע עשרה הקשר בינינו הפך להיות יותר חברי. עם אח שלי שקטן ממני בשלוש שנים הקשר הפך להיות חברי גם כן סביב הגילאים האלה, אולי עשר ושבע...

עם אח שלי שקטן ממני בחמש שנים עד היום הקשר הוא בוגרת ונער אפילו שהוא כבר לא נער, חמש שנים זה פער משמעותי ואולי זה כי הוא בן ואני בת.

אם הבנתי נכון את מחפשת את הפער הכי גדול שיאפשר לאחים להיות חברים אז נראה לי שארבע שנים, אבל צריך לקחת בחשבון שככל שהם קטנים יותר הפער משמעותי יותר...

* לקחתי כדוגמא את האחים האלה והפערים האלה, אבל אנחנו יותר אחים ויש גם קרובים יותר בגיל, כמובן שזה משפיע...

אמא שלי ילדה את כולם בהפרש של שנתיים

וכולנו במתכונת (בן-בת-בן וכו)

אז תכלס יצא שכל הבנות בהפרשים של 4 שנים וכנ"ל הבנים

יש לנו קשר מדהים, לגבי האותו מין, זה כיף שגם לא נכנסים מדי לאותו טריטוריה ויש לכל אחד את המרחב הגילאי שלו, מצד שני מספיק קרוב כדי להיות חברים ולהבין אחד את השני.

וגם לא בני אותי מין יש לנו קשר מדהים.

וברגע שקצת גדלים, אז גם אם אלו שקטנים ממני משמעותית יש לי קשר ממש ממש טוב וקרוב.

לדעתי זה לא תלוי שנים, אלא תלוי גישה בבית וגם תפילות...

אבל מאמינה שאין הבדל.. באמת כשזה כבר תמיסה מוכנב אסור לערבב אותה עם כלום, גם לא לימון😑

התמיסה המוכנה היא כבר מדויקת בכמות של הסוכר ביחס לדברים האחרים בתמיסה..

מגעיל

אבל בעיני מגעיל כמו לשים לבד לימון

וגם אני עשיתי גם 50 וגם 100

אז מבינה

פשוט לא לחשוב על זה

לשתות מהר וזהו

ולקוות שלא להקיא חח

שאליה כן אפשר להוסיף לימון...

מנסיון מר, גם אם יש צורך להקיא כדאי לנסות להימרח כמה שיותר (כי יש איזשהו טווח זמן מסויים, ששכחתי אותו כרגע, שאם מקיאים אחריו אז זה בסדר😆)

וואי בהצלחה!!

היה מגעיל ממש, בעיני האבקה ממש סבבה עם לימון

עכשיו ניסו לשפר את זה עם התמיסה המוכנה ולא יצא להם טוב בכלל, ממש מגעיל.

ושאלתי אם אצטרך את המאה, אם יהיה אפשר אבקה ואמרו שכבר אין את זה..

ממש מתפללת שלא אצטרך. 

היה אפשר לבחור

קיבלתי תפריט 😂

לק"י

בהריון האחרון הביאו לי משקה הדרים, וזה היה מגעיל.

בקודמים שתיתי את האבקה רק עם מים, והיה בסדר.

הם כנראה נתקעים איתו לי היא הביאה להעמסה של 100 שתי כאלו ובקושי הצלחתי לשתות זה אחרי שבשתי הריוניות קודמים שתיתי את האבקה עם לימון מהבית.

ואז היא אמרה לי הייתי צריכה להביא לך בטעם לימון... טוב שנזכרת לא ידעתי שיש אפשרות לבחור טעם 

אבל האבקה עם מים בלי כלום היתה לי הכי טובה.

כפי שחשדתי.. בא לי לבכות

מישהי יודעת על אפשרות לעשות פרטי עם אבקה?

אני במכבי ובכל המרפאות שבעיר שלי אין אבקה.. 

לבדיקות סוכר עצמאית שבוע..

מה שפחות מרתיע אותל

בפסח צנצנת של קניידלך

כמו שיש צנצנת של גפילטע פיש

לא יודעת איפה מצאה

(לא העזתי לטעום)

5 דקות התעסקות.

אפשר לשים במרק שברי מצה, יש מי שאוהב.. 

שניהם זה מהמעדנים של פסח בשבילי...😋

נטיפים של ביצה טרופה.

זה ממש טעם של ילדות בשבילי...

אולי תאהבי.

זה בבלי עעבודה ורק לדאוג שהמרק ייהיה ררותח

או שלא הבנתי מה שמים

אסור בהריון ביצה חיה

אבל הנה מתכון למשל שנראה טוב:

נוקרלי בצקיות קטנטנות ישירות מהמטבח ההונגרי - Easy Recipes

מקווה שבסדר לשים קישורים

(לא רציתי להסתבך עם נטילת ידיים על מצה אז לא שמתי שברי מצה)

וב"ה ה"בור" שהיה לי בבטן נסתם..

אשמור את הרעיון הזה להבא..

אין לנו כשרות מסוימת שרק אותה אנחנו אוכלים

בדץ בעיקר, מהדרין...

מהודרת, משגיח צמוד. 

אוכל משובח מאד!

חדרים נקיים ומטופחים. שירות מעולה. נוף לעיר העתיקה/החדשה.

סמוך לממילא, מרחק הליכה מהכותל

לא מפחיד שם?

רחוב אגרון. אזור של מלא מלונות. (גן העצמאות)

אמאלה 

נראלי אני אהיה עסוקה בלוודא שאין סכין בדרך

אוף איזה מציאות הזויה, במקום שהם יפחדו...

אם זה מפחיד אתך אני לא ישכנע אותך. את צריכה ללכת למקום שתרגישי בו טוב

טוב שאת אומרת 

אבדוק

מלון מעולה.

אבל היום לא הייתי הולכת, מתוח מאוד..

ואני חרדתית. 

וממילא מאמץ של מציאת / תפירת ציפית עלול להיות חסר תועלת.

אחרי שראיתי שהכרית הזו נכנסת למכונה, אני חושבת שללא נקיפות מצפון הייתי קונה כזו חדשה זהה (ומתפללת שהגברת לא תסרב לאמצה).

ובלידה הבאה בעז"ה - או שהילדונת ברוב נדיבותה תחלוק איתך את כריותיה, או שאכן יהיו 3 בבית, לא נורא. ב"ה שמסיבות טובות.

מה שכן,

בזמן שיש כרית אחת נקיה, הייתי מטמינה אותה בארון או במגירה, ולא נותנת לשתי הכריות להסתובב בו זמנית. גם כי זה פריט חסר מקום שסתם מסתובב בבית ומוסיף לעומס ולתחושת חוסר סדר. וגם ובעיקר, כי כך שתיהן עלולות להתלכלך בו זמנית. כי היא עלולה לאהוב את הרעיון של רכיבה על שתי כריות למשל.

מתלבטת אם לנסות קודם לקנות כרית אחרת, זולה יותר (בסגנון של כרית לצוואר לנסיעות), ולראות אם היא מתחברת גם אליה בעת הכורח...

ונו, טוב, אולי גם בלידה הבאה אקבל מתנה כזו (רק שהתינוק הבא לא יחליט גם לנכס לעצמו בשלב מסוים את הכרית...)

קשה להעיד כי זה רק שנתיים אבל אני ממש מרוצה והכביסה יוצאת נקיה ומה שלא יוצא יורד בשמש..

יש תכנית של השריה ארוכה ששמתי שם דברים גיפה והם יצאו מעולים.. 

כתוב serie 4

1000 (סלד? לא מבינה בזה)

אחרי כל מכונה אני משאירה את הדלת ואת המגירה פתוחות ואין ריח

שוב, אני צעירה והיא רק שנתיים אצלי אז לא נראלי זאת הפרספקטיבה הכי טובה

אבל ככה זה 

שלא סוגרים דלת של מכונה

והיא בתוך ארון אצלי

אז כשקלטתי שאמורים להשאיר פתוח זה כבר היה מאוחר מידי כנראה...

(ולמי שזוכרת את השרשור שפתחתי לא מזמן על הבוש שצריך להפעיל על חצי מכונה- בסוף עם התייעצתי עם טכנאי שאני סומכת עליו והוא אמר שזה שטויות. הכביסה יוצאת נקיה ביותר).

כל המשפחה שלי איתה כבר שנים. דודות, סבא וסבתא, ההורים שלי.

ברמה שקניתי אותה בתור זוג צעיר עם תחתון וחצי לכבס, בחיייםםם לא הצלחתי למלא מכונה.

הקטנות יותר לא מיוצרות ע"י LG עצמם, אלא רק תחת חסותן או משו...

מכונה טיל, מגון אפשרויות, חזקה מאוד, בגדים נקיים.

ואם משאירים את המכונה פתוחה תמיד, הגומי לא נהיה מסריח. מניסיון.

באיזה גודל זה?

אבל נשמעת מכונה מעולה

יש כמה דגמים בגודל הזה? כדי שאני אדע מה לחפש..

לא מכונה של מוסדות או משו..

לא יודעת להגיד דגם, ואני דבק למיטה כרגע, אז אוכל לבדוק לך יותר מאוחר, או מחר.

יש מצב שאין להם כמה דגמים בגודל הזה.

היום עם ילד אחד כבר אין לי בעיה למלא מכונה, עושה את זה בקצב

ומעולם לא נתקלתי בבעיה.

כי כמעט בכל מכונה יש דברים שאני בכל מקרה לא מייבשת, כמו חזיות, גרביונים, מכנסיים של בעלי, שמלות שבת, סריגים וכו.

אז זה יוצא מצוין.

ולגבי המעלות, זה נכון ואפשר גם לבחור כמות סיבובים לסחיטה.

אז את ממש יכולה להתאים את המתכנית לכביסה שאת רוצה עכשיו.

קונסטרוקטה

אבל משהו בה לא ידידותי למשתמש

אומנם קצת יקר אבל השקעה מאוד משתלמת זה שקט לפחות ל7 שנים פלוס

מנקה את הבגדים מושלם את לא תצטרכי להשתמש כמעט במסירי כתמים

ומתייגת את @YaelL 

תודה רבה ממש.

נראה לי שזה כל כך נדיר שאף אחת לא מכירה..

אני בהיסטריה

אדבר עם הרופא שמלווה אותי לשמוע עוד פרטים 

אמרו לי משהו דומה בשבוע 18 בערך אם אני לא טועה

שלשיליה יש רכיב קידמי, צידי וגם אחורי

אבל אף רופא לא נלחץ מזה, רק אמרו להיות במעקב ושזה מסתדר לבד

פשוט כי הרחם עוד קטנה אז השיליה תופסת יותר מקום כשהיא ממוקמת לא באופן מובהק מקדימה/ אחורה

וככל שהבטן גדולה כך נראה את השיליה במקום ברור יותר

עכשיו יש לי שיליה אחורית

מקווה שהסברתי בצורה מובנת

ומקווה שלזה התכוונת

את צריכה ליידע את המדריכה והיא תדריך אותך איך לעשות את התרגילים

כעיקרון לא מתחילים בהריון ספורט אם לא עשית לפני ההריון

מקווה .חח אני התחלתי ובשאיפה להמשיך

כמובן לעקוב ולראות שזה מתאים 

למרות שאני מבינה אותך...

בגדול התרגילים הם טבעיים לגוף (ככה אני מרגישה לפחות)

אם זה מרגיע אותך אז אני יכולה להגיד לך שאני אמנם התחלתי פילאטיס לפני ההריון, אבל התעמלתי לאורך כל ההריון ממש עד שבועיים לפני הלידה (וגם זה רק כי התחיל החופש הגדול)

וב"ה הכל תקין תודה לאל. 

וצריך שזה יהיה ברמה שלא מאומצת מדי בשבילך, מי שהיתה רגילה לפני ההריון יכולה להמשיך אותו דבר אבל מי שמתחילה בהריון צריך בעדינות והקשבה לגוף

אם את מתלבטת אז שחיה או הליכה יותר מומלצים להתחיל בהריון כספורט חדש אבל גם להתחיל פילאטיס זה בסדר תעדכני את המדריכה בדיוק במצב ובתחושה שלך

חשוב ליידע את המדריכה מראש חלביות כל הזמן ממש קשובה לגוף שלך!

אגב, אותי פילאטיס ממש הציל אחרי הלידה השנייה בכל האיזור של רצפת האגן, זה ספורט שמאוד מתאים להריון ואחרי לידות.

אבל ממה שאני יודעת טוב לעשות ספורט בהריון, נכון שההנחייה היא שלא צריך להפסיק מה שכבר עושים (חוץ מפעולות ספורטיביות ספציפיות שאסורות בהריון) אבל לפי דעתי (הלא מקצועית) אפשר גם להתחיל בהריון, כמובן עם הדרכה מקצועית ועם המון הקשבה לגוף.

וגם לפניאוכל לא מתחבל ולא מטוגן ולא כבד

ניסוי וטעיה כזה

נגיד לחם עם אבוקדו או חמאה היה סבבה

אבל מרק ירקות היה זוועה משום מה

ומה שעזר לי- מסטיק מנטה! לא יודעת למה אבל הרגיע לקצת עד הפעם הבאה

ננסה מסטיק מנטה, הלוואי שיעזור.

מעבר לזה, לא שמתי לב על מאכלים ספציפיים שגורמים לי ליותר צרבת.

אולי כדאי לי לנסות להקטין ארוחות?

בלי זה לא שורדת ..

אבל יש לי היפראמזיס ככה שזה גם קשור..

אבל הבנתי מהרופאים שלי שעד 40 ביום זה בסדר.. ( ואצלי זה בנוסף לעוד מיליון תרופות אז נראה לי שלבד זה בכלל סבבה🙈)

לאחרונה גם זה לא מספיק לי אז הרופא מתלבט אם להחליף לתרופה חזקה יותר

קיצר תשאלי את הרופא אם את יכולה להוסיף כדור ביום

לא אמורה להיות בעיה

כאילו, אני אצליח להוריד את זה אח"כ או שזה סבבה עד הלידה?

ואמאלה איך את מתמודדת עם צרבות בנוסף להכל? חיבוק ענק לך...

הרופא שלי אפילו לא מרוצה מזה שאני לוקחת את זה ברצף

אבל אכתוב לו ונראה מה הוא יגיב.

אולי אנסה לקבל חוות דעת מהרופאת משפחה שלי.

תודה🩷

הצרבות הקשות זה חלק מההיפראמזיס.. והן גם גורמות לחלק מההקאות. אז חלק מהטיפול בהיפראמזיס זה לקחת נוגדי חמצון. זה באמת תרופה לא בריאה ואומרים שהיא מפריעה לספיגה של ויטמנים וכל מיני.. אצלי אין ברירה אז ברור שאני לוקחת אבל אולי לא כדאי אני לא באמת יודעת.. להתייעץ עם הרופא זה הכי טוב 

אני מבינה כל מיני דברים, בינהם - כמה גיבורות הן ההיפראמזיסטיות❤

ילדים של מסירות נפש אמיתית!!

מקווה שאני זוכרת אולי לא מדויק אבל למשל עגבניות, חצילים,תפוחי אדמה, גבינות - מגבירים צרבת בד"כ. וגם כל אחת זה קצת שונה אצלה אז צריך לנסות ולראות...

מלפפונים למשל זה מאוד בסיסי אז זה עוזר

וגם כל הירוקים והחסות, ותכלס רוב הירקות מלבד עגבניות

פירות גם, חוץ מפירות הדר שהם חומציים. הכי מעניין זה לימון- שעוזר ליצר סביבה בסיסית בקיבה למרות שהוא חמוץ והוא פרי הדר

בהצלחה!

זה באמת סיוטי

אני אנסה לגגל את העניין וללמוד. תודה!

בכל מקרה, באמת מלפפון עוזר לצרבת.

ככה משתמשים בתרופה.

על קיבה ריקה ולהרחיק מארוחה.

זה משפיע לכל היום ןלא רק לכמה שעות.

לי הספיק לקחת פעם בכמה ימים ובעיקרון יש לי צרבות רציניות.

גם שקדים עוזרים להוריד צרבת במיידי, ועל הדרך בריאים הרבה יותר מתרופה.

לאכול שקדים כשיש צרבת. עוזר להקל.

הייתי מחזיקה שקית בשידה ליד המיטה. סבלתי מזה ממש. סיוט.

וגם לישון יחסית עם הראש מוגבה, בלי לחץ על הבטן. 

לא עוזר לי לצרבות החזקות, עזר לי בתחילת ההריון כשהצרבות עוד היו בסדר יחסית

משחק משפחתי כמו שם קוד, קאטן, ספלנדור, רמי וכו..

ולאמא איזה עציץ יפה או משהו לשבת כמו מגש לחלות ומפה

רכבות

אנדרלמוסיה

(בדיוק אתמול התלבטנו עם הילדים על מתנת האפיקומן, ובסוף קנינו גם טרמפולינה למרפסת וגם כדור מבוך כזה, כדי שכולם יהיו מרוצים...)

הייתי מתמקדת במשהו לאמא - בסופו של דבר היא זו שאירחה אתכם. אולי איזה גאדג'ט למטבח, כמו מכשיר להכנת פנקייקים וכדומה. (את יכולה לנסות לנחש מה הם יאהבו, לפי הימים שהייתם אצלם) ואז בעצם כל המשפחה יוצאת מורווחת...

או אולי תמונה לסלון, אם באמת חסר להם משהו כזה.

אפשר גם משחק קופסה משפחתי שמתאים מגיל חמש - משהו כמו דאבל אולי או משחק קלפים אחר. יש גם משחק שנקרא משפחה מתקלפת, אולי זה יכול להתאים.

אפשר גם שני דברים בתקציב הזה, משהו שיתאים לגדולים ומשהו שיתאים לקטנים.

בהצלחה! אשריהם ואשריכם!

כבר 😅

יש לך רעיון לעוד משהו בסגנון?

חוששת לקנות משחק קופסא כי אני לא יודעת אם יש שם תכנים בעייתיים לדתיים 🤷‍♀️

אז לא מכירה כל כך גאדג'טים כאלו... (את הרעיון למכשיר להכנת פנקייקים קיבלתי מהבת שלי, שקיבלה לאחרונה מתנה כזו...)

מקווה שיהיו לך פה המלצות מאחרות.

לגבי משחק קופסה - תנסי לגגל באתרים של משחקי קופסה לראות אם יש משהו מתאים, ואז תשאלי פה כדי שיאמרו לך אם זה משהו בעייתי. (המשחק משפחה מתקלפת הוא דתי, אבל לנו באופן אישי היו כמה תכנים פחות מתאימים, כמו דיבורים על סרטים וכדומה)

ויש גם משחקי קופסה דתיים/חרדיים, אז הם כנראה לא יהיו בעייתיים... (אבל הם נדירים יותר ולא ממש יודעת איפה למצוא אותם - אולי באתרים של ספרים חרדיים)

או מכשיר לוופל בלגי

מכשיר לפיצות ופיתות

אם יש מרפסת עם פרגולה אולי ערסלים

אולי מצעים יפים

נגיד איזה מתנה מפוקס הום או שובר שם...

קשה לקנות למשפחה אז תתמקדי בבית או באמא...

הייתי הולכת לחנות ומחפשת משהו מתאים, כי בראש אין לי רעיונות ברורים

מגיעים לחנות ורואים איזה קערה יפה לסלט עם כוסות סט או משהו בסגנון...

או איזה סט מגבות יפה

אפשר גם אולי ארוחת ערב שווה לכולם וזה חוסך להורים ערב אחד...

סט מצעים, מגבות

אני הייתי מתבאסת כאמא שנותנים לי משהו למטבח (קצת ממסגר אותי שמה) משחק יכול להתאים להרבה גילאים. רק לא משחק מורכב מידי אלא משהו של 20 דק' בערך ככה ההורים יכולים להצטרף מידי פעם. (למשל לא עידן האבן שהילדים עפים עליו והוא ממש לא מתאים למבוגרים)

אפשר ספר יפה לאמא (אולי הספר של אוריה מבורך ויאיר אגמון) שמעתי עליו המון המלצות והוא מאד רלוונטי.

אפשר ספרי פרשת שבוע, הרב זקס, הרב חנן פורת וכד'.

זה בערך טווח הגילאים שיש אצלי בבית( לא אני ארחתי אתכם...🙂) וקשה למצא משהו שיתאים לכולם.

וגם לא כולם אוהבים משחקי קופסא, ונראה לי שמי שבעיקר ארח אתכם זו האמא, לי הכי כייף לקבל גיםט כארד, ולקנות מה שאני רוצה.

אם את רוצה מתנה , אז אולי כלי ארוח מחנות שווה עם פתק החלפה.

אם היא הולכת עם מטפחות אולי מטפחת מעוצבת יפה עם פתק החלפה, אולי תכשיט יפה, כמובן מרשת שאפשר להחליף בה.

אני אישית פחות אוהבת משחקי קופסא ואם היתי מקבלת משחק, היה מרגיש לי שזה עוד פריט לבלאגן בבית וחא משהו שמשמח אותי, ( אלא אם כן זה היה משחק ממש מוצלח שממש משמח ומכסיק את הילדים)

נניח לצילומים משפחתיים

או לחנות צילום/אתר שעושים הדפסה על עץ/זכוכית/פאזל תמונה וכדומה?

או שובר אחר - שמאפשר בחירה כלשהי אבל הוא לא גיפטקארד כללי מדי

ביחד עם מגש שוקולדים-עלית, קליק, לא יקר.. אבל משהו כיפי שמשאיר טעם טוב בפה

וכמובן מכתב מהלב (אפשר לכתוב דברים ספציפיים שראית אצלם ולמדת ומעריכה, מילה על כל אחד מהילדים, משהו על התנהלות משפחתית, בנוסף להודיה על ההכנסת אורחים)

או לעבוד על עצמך בהם.

בעיקר כי יש גבול לכמה בן אדם יכול להשתנות פיזית.

העניין הוא שהמוח מתקבע על משהו. המוח החליט שהוא לא מושך, אז זהו. הוא ימשיך להראות לך את זה. את תחפשי איפה הוא לא מושך, כי המוח החליט ככה.

המוח גם יראה לך גברים אחרים עם מראה יותר "סקסי" ויבאס אותך מהמחשבה של מה שיש לך בבית, לעומת הגבר המושלם שעומד לפנייך.

וזה משהו שבהחלט אפשר לעבוד עליו.

למקד את הראש במה שכן יש לך. "להינות ממה שיש" כמו שאומרת ביירון קיטי.

את יכולה להרגיל את המוח שלך לחשוב אחרת.

לחשוב- וואו!!! איזה בעל רגיש יש לי! הוא מכניס בכיס הקטן שלו גם את שלומי, אביחי, בנצי (ועוד בנים שאת מכירה...)

פשוט להרגיל את המוח שלך להסתכל איפה בעלך כן, ופחות איפה הוא לא.

כי משיכה (בעיקר אצל נשים) הרבה פעמים היא סביב משהו רגשי.

@נגמרו לי השמות

קודם כל אני רוצה להרגיע אותך שמשיכה זה משהו שכל כך הרבה נשים יש להן את הבעיה הזאת.

מכירה הרבה נשים שבתחילת נישואים נמשכו מאוד לבעלים שלהן ואז המשיכה דעכה (הבעל לא נשאר אותו דבר, האישה עברה לידות/ הנקות/ עייפות מתמדת פגעו במשיכה)

עצם זה שאת מעריכה אותו כבן אדם, יש לכם שיחות עומק זה המון.

מה שנשאר זה לקבל ! להגיד זה הבעל שקיבלתי מבורא עולם. זה כבר מרגיע.

להרבה בזוגות יש צד אחד שנמשך יותר והצד השני "מקבל" את האהבה.  ואולי לאישה עדיף ככה? תחשבי על הפוך בעל שתמיד משווה אותך לאחרות.

כמו שאמרו לך יש גבול עד כמה את יכולה לשנות בן אדם (גם הפוך לא היית רוצה שישנו אותך). יש דברים שקל לשנות לדוגמא סגנון ליבוש/ תספורת/ לגדל זקן (בדיוק מתאים לעומר חח)  לסגנון יותר מבוגר.

מכיוון שהנושא מאוד אישי, רגיש ואינטימי בפני עצמו, וגם בגלל שזה פורום פתוח - כותבת רק נקודות בתמציתיות

אבל מאוד ממליצה להרחיב ולהעמיק בעולם האמיתי מול כל כתובת שתהיה מתאימה ונכונה לכם כדי להגיע למקום בו תרגישי שלמות והשלמה בכל התחומים אותם פירטת.

א. קודם כל לגבי הפנימיות של בעלך, ובעצם כל הסיבות היקרות לכך שהתאהבת דווקא בו ובחרת דווקא בו -

החוכמה שלו

הרגישות שלו

זה שהוא מהמם באישיות בעינייך

שאת מרגישה שאפילו עולה עלייך בהרבה תחומים

כל אלו דברים מאוד מאוד יקרים.

ולא רק בפן הזוגי, אלא גם בפן המיני.

ישנה חשיבות רבה להערכה של בן הזוג ולאישיות שלו גם בתוך העולם המיני.

שוב, לא יכולה להרחיב כאן אבל העמקה באיך לקחת את החוזקות ולהאיר עליהן גם שם - זה לימוד מאוד יקר שיכול לעזור ב"ה.

ב. לגבי הזמן עצמו שאתם יחד - גם כאן לא יכולה לפרט יותר מדי, אבל יש בהחלט כיוונים שניתן לעשות לא רק מבחינת הפנימיות אלא גם בפן הפיזי/טכני וכו' של הדברים שיכולים להגביר את המשיכה והשמחה הזוגית.

מציעה בחום ללמוד על כל העולם של יחסי האישות שהוא עולם שלם, שוב, ממקור נכון קדוש ומותאם לכם אישית.

ולגדול עוד ועוד בתוך העולם הרחב והעשיר הזה, בכל התחומים שיש

והלימוד והעמקה שם גם יכולים לתרום ולקרב בתחומים עליהם שאלת.

ג. לגבי שינוי פיזי אצלו - נכון שצריך לראות איפה עובר הגבול בין מה שניתן לשינוי לבין מה שלא.

במה שכן ניתן לשינוי - כמובן שצריך לחשוב האם ואיך לתווך זאת לאיש עצמו.

דבר שיכול לעזור להחליט בתוך זה הוא לחשוב איך הייתי רוצה שיגידו (או לא?) אם זה היה הפוך? איך היה עושה לי נעים לשמוע אם היה מדובר ברצון או בקשה של בעלי לשינוי בי?

בפן הפרקטי, כיוון שאולי כן יכול לגרום לשינוי חיצוני, אפילו אם מועט - זה אימון ועשיית כושר מותאם לפיתוח השרירים/הגוף. דבר כזה אפשר לברר מול מאמן כושר למשל.

ואם הוא בוחר לעשות זאת ומתמקד בתרגילי כושר לפיתוח הגוף ישנה אפשרות שיהיה גם שינוי חיצוני, שוב, גם אם רק במידת מה.

כיוון נוסף יכול להיות בהתאמת סגנון הלבוש,

בשינוי אולי של תסרוקת,

וגם במיקוד במה שיותר מושך אותך וזה אפשרי עבורו גם בזמנים שאתם יחד ספציפית.

ד. לגבי האם ואיך לתווך לו זאת - גם כאן צריך להעמיק בצורה ספציפית בעולם האמיתי בעיניי כדי להגיע לדיוק ולמענה שלם, 

אבל על קצה המזלג אכתוב שכדאי קודם לחשוב מה את רוצה להביע - כלומר למשל אם את רוצה להביע עד כמה את אוהבת אותו ורוצה וחפצה בקירבה שלו, ומתוך מקום כזה מציעה (כסימן שאלה והצעה וכמובן לא כדרישה) אפשרות של תרגילי כושר ושואלת אותו מה דעתו על זה, כמובן מדגישה שאת אוהבת אותו כמו שהוא ודבר כגון זה יכול להיות תוספת נעימה אם היא מתאימה לו.

ובעצם ליצור דו שיח שגם הוא יאמר את דעתו ולא כמקום שאת "דורשת" או "מכתיבה" לו שאם כך וכך אז כך וכך, אלא זה דיון נעים ונחמד של שניכם.

אפשר לחשוב לעשות זאת בצורת משחק, בצורת שיח נעים עם בילוי זוגי, לצרף ולחבר לכך משהו נעים וחיובי כמו אוכל מפנק, נוף יפה, יציאה זוגית כיפית וכן הלאה, להקליל את האווירה,

כמובן לומר בהתחלה ובסוף גם מחמאות אמיתיות מהלב על מה את אוהבת בו ומעריכה בו, ואת ההצעה עצמה שוב לעשות ממקום שואל וחושב ולא ממקום דורש או מתנה את האהבה בתנאי כזה או אחר.

ה. לגבי מה שכתבת על חוסר סיפוק אצלך - כנ"ל לא אפשרי לכתוב כאן הכל באריכות ובפתיחות,

שוב על קצה המזלג ובצורה כללית - לימוד אישי וגם זוגי של כל עולם המיניות יכול לתרום.

וגם עבודה אישית על מה את מרגישה מול עצמך ואיך לתווך זאת לבן הזוג בצורה כנה אמיתית ופתוחה (ולא של זיוף כפי שכתבת), אלא לעבוד על המקום שבו אנו פותחים עוד מרחב בזוגיות שלנו ובתקשורת שלנו ויכולים לדבר גם על דברים מורכבים, אבל מביאים את הלב שלנו בשלמות.

זה לא צריך להיות בצורה רעה או מרחיקה או פוגעת כמובן,

אלא ללמוד עוד לנהל תקשורת מקרבת ופתוחה, גם בנושאים האינטימיים.

ללמוד ולעלות עוד קומה ועוד רובד באינטימיות בינינו, בשיח בינינו, בפתיחות בינינו,

ללמוד איך לומר לו את הלב שלך בצורה כנה ממקום חיובי, ששם דגש למשל על מה היה לו טוב ומשמח, על מה היה חולם ורוצה עוד, 

וכמובן להעצים ולהנכיח כאשר כן קורה משהו טוב שטוב לך - לומר זאת. להגדיל זאת. להנכיח זאת.

ולהגדיל את כל עולם השיח שלנו גם בנושאים האינטימיים גם כדרך משחק וקלילות (גם בשיח עצמו הכוונה ולא רק בביחד הפיזי).

ו. לנסות להתחיל בצעד קטן כל פעם.

להציב מטרות ישימות וברות ביצוע.

כל פעם משהו אחד קטן

וכך צעד אחר צעד להתקדם

לאט אבל בטוח

לדוגמא - לקבוע מטרה שבחודש הקרוב את מתמקדת בדבר אחד חיצוני שאת אוהבת בבעלך. למשל החיוך שלו, הטוב שניבט בעיניו, אפילו כף היד וההרגשה הנעימה כשנותנים יד, או כל דבר אחר

ואז להתמקד בזה גם בביחד.

להגדיל את זה בעינייך.

לשים על *זה* את הזרקור.

אפשר גם להוסיף חוויה זוגית/אינטימית נעימה שלכם יחד ולצרוב אותה כמו בדיסק בראש ובזיכרון - ולהעלות אותה לפני/תוך כדי/אחרי הביחד 

אחרי חודש אפשר להציב עוד מטרה -

למשל להוסיף/לחדש/להעמיק/וכו' משהו אחד בביחד שלכם

ושוב זה עולם שלם שחולש על כל התחומים ואפילו הוספה קטנה בתחום אחד יכולה להשפיע על כל השאר.

בין אם זה בתחום המחשבה / הדיבור / המעשה / ההכנות / הבילוי הזוגי בכללי / השיח עצמו / הדימיון / וכן הלאה עוד רבדים יותר מוצנעים שאין כאן המקום לפרטם.

ב"הצלחה רבה יקרה

שתזכו לאהבה אחווה שלום ורעות ודבקות שלמה מתוך שמחה ואחדות 🙏🌹

את באמת מתנה ענקית לכל בנות הפורום!!

אם יהיו לו שרירי חזה וידים מניחה שזה כבר יעשה הבדל גדול.

בכל אופן, מה קרה שפתאום זה מפריע לך?

נשמע לי שולי לחיים משותפים ביחד.... מבינה אותך שאם את עכשיו יוצאת איתו אז תשימי לב לעניין הזה.

אבל אחרי עשור ביחד, למה זה משנה בכלל? החיצוניות היא כליפה דקה בתוך המכלול השלם של חיים עם בן זוג, של מי הוא והקשר שלכם.

הכוונה כשאת מקיימת יחסית, את מקיימת יחסים איתו! כמכלול ולא עם הגוף שלו בנפרד.

אולי כדאי לחשוב מאיפה הרגש מגיע פתאום?

א. כתבו לך נכון, כשהמוח מתרגל לחשוב בצורה מסויימת הוא יחשוב כך כל הזמן, צריך למצוא דרכים לתרגל מחשבות אחרות. למשל להתמקד ברומנטיקה כי אז הדגש הוא על הקשר והאינטראקציה בינכם, שזה דינמי, ולא על המראה שלו. ליצור מצבים של קרבה עם או בלי מגע, לשבת קרוב, לחייך, לפרגן, להביע אהבה לאורך היום בהודעות/פתקים וכאלה, לחשוב איזה מזל שהתחתנתם ויש לך את מי לאהוב ובמי להשקיע, וכו וכו. חוץ מזה אפשר לקנות לו בושם או סבון בריח שאת אוהבת.

ב. יש היום הרבה דרכים ללמוד ולפתח את הקשר האינטימי, גם לזוגות תורניים מאוד. יש את ליאורה בוקסנבוים ועוד הרבה, שווה לבדוק.

ג. לפתח דרכים בשבילך להרגיש סיפוק גם אחרי שהוא כבר הגיע לזה, זה יכול מאוד לקרב מבחינה אינטימית וזוגית.

בהצלחה, שווה להשקיע!

אבל השינוי ממש לא צריך להיות בגוף שלו...

עיקר הנשיכה היא לא לגוף. בעיקר אצל אישה. ולא משנה מה מוכרים לנו בהוליווד....

ברור שזה גם משפיע ובסוף זה הכלי

אבל בטח אחרי כמה שנים- זה לא העיקר.

את תולה את הבעיה במשיכה אבל בעצם לב העניין הוא הסיפוק שלך. צריך למצוא את הדרך והאמצעים שאת תהיי מסופקת יותר בחיים האינטימיים שלכם וממילא החשק וגם המשיכה אליו יתגברו

שווה לקחת ליווי של ייעוץ מיני או מישהי מהתחום וללמוד יותר, אבל אם פחות מתאים לך אז תתחילי לבד עם ספרים או קורסים מקוונים או הרצאות - יש ב"ה מבחר שמותאם לנשים דתיות או להתחיל לבד אם את מרגישה שיש לך את הכלים

בעיקר לשים את הפוקוס והריכוז שלך- מה יעשה לך טוב? מה עוד אפשר לנסות?

מה בדיוק חסר לך שם במרחב הזה?

איפה את ביחס לגוף *שלך* (זה הרבה יותר משפיע מאשר הגוף שלו) וכדו

וגם בין היתר לנסות לחשוב מה הוא יכול לעשות שישמח אותך,לא איך הוא יכול להשתנות אלא איך הוא יכול לשמח אותך במעשים או דיבורים ולשתף אותו בזה. לא כביקורת אלא כשיתוף- זה וזה ממש משמח אותי,זה עושה לי תחושה טובה ומגביר לי את ההנאה או את החשק וכדו

בהצלחה!!

אבל אולי כן?

הריון שני

הריון קודם היה לפני שנתיים ואני זוכרת בבירור את התנועה הראשונה

אבל אולי אני עכשיו יותר מודעת?

התבלבלתי..😅

בשבוע 19

אבל נשים פה מספרות שהרגישו מוקדם...

אם יש לך שליה אחורית יש יותר סיכוי להרגיש מוקדם

אני גם חושבת שבאחד ההריונות היה לי ככה..לא זוכרת איזה שבוע בדיוק אבל ממש מוקדם

וגם - מערכת העיכול לפעמים מרגישה מאוד דומה 😉 אולי עוד בהשפעת המצות

לכאלו שאלות.

בהצלחה