פורום הריון ולידה (עמוד 621)

וזה כולל את האוזניים...

קחי משככי כאבים. זה כואב נורא

תוך כמה זמן זה אמור להסתיים..?

כי כאבי שיניים בהחלט משפיעים ומקרינים על האוזניים... אבל זה לא אומר שיש בהן בעיה כלשהי.

אם את סובלת אז תקחי משככי כאבים🤷‍♀️ את יכולה קודם לנסות לשכך את הכאב בעזרת קרחום...

ואגב, שיני בינה יכולות לצמוח כבר בגיל 30 (אולי אפילו לפני), אף שגיל הבינה הוא 40

לי כבר אין כמעט שיני בינה, כי הן הספיקו לצמוח וגם להיעקר 😅

של הבלוטות.

לא באלי לעשות האמת🤦

איפשהו באמצע הלימודים (כנראה סביב גיל 21-22) עקרו לי את ארבעתן כי צמחו ולא היה מספיק מקום

כל האחיות שלי עקרו בגילאים האלה

אני בת 20 וכבר יצאו לי 2 שיני בינה והרופא אמר שהאחרות יצאו עוד 5 שנים

חשבתי כבר שלי יש איזו בעיה חחח

כשחושבים על זה- בינה באמת מתאים יותר לגיל 40

אבל תמיד בינה היה נשמע לי גיל ההתבגרות כזה

בין שיניים לאוזניים

לוידעת איך בדיוק

אבל בעלי עשה עכשיו טיפול שיניים רציני וכואבות לו השיניים והאוזניים..

יש מישהי שלא עקרה שיני בינה?

התהליך הזה של העקירה היה לי מאוד לא נעים ורוצה להימנע ממנו ככל הניתן

אם הן יוצאות פשוט - הן פה כדי להישאר, לא?

הרופא אמר שאי אפשר לעקור לי ושהן צומחות בכיוון הנכון

עוקרים רק אם יש סיבה לעקור

אצלי נגיד לא היה מספיק מקום לשיני בינה, משהו כזה, הפה נהיה מדי צפוף וזה כאב

לבעלי יש מקום ברווח והוא חי איתן בשלום

@מתואמת @מומו100 

@רקאני 

@מחי

@שריקה 

זה ממש יולדת.

נשמע שלבעלך אין מושג מה זה יולדת, ובכלל מה זה אישה ואיך מתנהלים כזוג נשוי.

קודם כל חיבוק גדול.

הוא יירצה ללכת לטיפול זוגי יחד? זה לםעמים יכול לפתוח לו צוהר ובעצם לשניכם כל אחד להבין איפה השני מונח.

עוד מעט יבואו חכמות יותר לתת עצות.

ממש מבינה את הקושי העצום והמובן שלך. 

זה בהחלט לא תקין.

את ממש יולדת טרייה... ואם הוא לא עוזר ולא נותן שאמא שלך תגיע(שזה גם ממש לא בסדר .. היא יכולה לפחות להגיע כשהוא לא נמצא.. מה זה מפריע לו?) אז שידאג לך לסביבה אחרת עוזרת ותומכת.

איך הוא התנהג אליך לפני הלידה? הוא היה יותר מתחשב?

יש גברים שלא מבינים מה זה אומר לידה והתאוששות אחרי לידה. גם בעלי לא הבין אחרי הלידה הראשונה שלנו מה זה אומר והרופאת נשים המקסימה שהייתה לי , קלטה את זה מהדיבורים שלנו אצלה בביקור אחרי הלידה והיא ממש דיברה איתו על זה.. וזה הציל אותנו!

אולי שתבואי לטיפת חלב תבקשי שהוא יצטרף אליך והם ישוחחו איתו על מה זה אומר אישה אחרי לידה ולתמיכה שהיא זקוקה?

הוא חייב ניעור ואת צודקת לחלוטין.

חיבוק גדול יקרה

זה רק מהלידה החוסר התחשבות הזה?

לפני כן הייתם מבלים יחד?

הוא רצה בקרבתך?

התחשב בך ןעזר במטלות הבית?

הקשיב לרגשות והתחושות שהעלית או זלזל?

כי זה מצריך טיפול עומק חד משמעית. אי אפשר לתת לו להתנהל ככה. וחד משמעית תזמיני את אמא שלך, את זקוקה לתמיכה פיזית ורגשית.

צריך לגשת *יחד* לטיפול

הוא צריך שיקוף של ההנהלות שלו למול התנהלות תקינה ונורמטיבית. זה ממש ממש לא תקין

קראתי כמה שרשורים שלך.

את נשמעת כל כך לבד, מנסה להסתדר איכשהו במציאות הכל כך מורכבת שיש לך. 

מגיעה לך הרבה כבוד ועזרה, ואת לא מקבלת אותה.

מגיע לך יותר אכפתיות, יותר תשומת לב.

את מתארת שגם במשפחה שלך לא ממש רואים אותך.

יש מישהו בעולם שכן רואה אותך?

אני חושבת שלו הייתי את, הייתי פשוט אומרת לבעלי
"תשמע ירחמיאל,
חשבתי שאחזור לעצמי, אבל קשה לי ממש.
ביקשתי להביא לפה את אמא ולא הסכמת.
אני חייבת עזרה.
אני מבקשת שתמצא לי פתרון עד יום שישי הקרוב, ואם לא, אני אזמין את אמא שלי כי *אין לי ברירה*"

האם זה דפוס התנהגות חוזר אצל בעלך?

שהוא מתעלם מהצרכים שלך ומתמקד בצרכים של עצמו?

או שזה משהו חדש, מאחרי הלידה?

לפותחת-תזמיני את אמא שלך ככל שתרצי. ושינשום עמוק.

מחילה אבל לא הבנתי מה זו ההגבלה הזו.

וטיפול נצרך כאן, ויפה שעה אחת קודם.

תדאגי לעצמך! ותעני לו ואל תתני לאף אחד להשפיל אותך.

את רגע אחרי לידה, וגם בלי זה, את שווה המון, ושאף אחד לא יוריד אותך.

חיבוק גדול. 

להגיד "שינשום עמוק" נכון באדם הוגן, שמבין שיש פה צד שני. שמוכן לקבל את חוסר הנוחות, בגלל שיש בו הגינות כלפיה.

כואב לי לכתוב את זה, אבל אצלה זה נשמע שבעלה לא הגון איתה ולא ינשום עמוק, אלא להיפך- יתנכל לה יותר.

ונראה שעברתם הרבה טלטלות

אני חושבת שאתם צריכים ייעוץ זוגי. 

ובלי קשר לזה -- 

אם את רעבה -- תזמיני לך לאכול

ואם את צריכה עזרה בבית -- תדאגי שתהיה לך כזו גם בלי לקבל 'אישור'. גם בלי בעלך.

קודם כל אוויר עבורך

שולחת חיבוק❤️

מבחינה זוגית נשמע שעברתם הרבה ושאחרי לידה יש עוד קושי ועם כל הטלטלות של הזמן האחרון זה בטוח לא מוסיף

בע"ה תרימו את הראש מעל המים ותדברו על הכל בכל זוגיות יש מורדות ועליות

מה עם טיפול זוגי?

בפרקטי מה לגבי ביייביסיטר? להזמין אוכל או לדאוג לעצמך לאוכל מהלילה לצאת להתאוורר פעם בשבוע לפחות את עם עצמך או עם חברה..רשמת שאתם מפונים כבר חזרתם הביתה?

לשניכם...

זאת לא מערכת יחסים זוגית תקינה

בוודאי שלא מגיע לך כזה יחס

ואם משהו קשה לו-לא ככה פותרים בעיות בבריחה וזלזול

אבל בעיקר הוריד אותי

שאת בלב יודעת שמגיע לך יחס אחר ושזה לא בסדר להתנהג ככה אליך

אבל מולו את מפחדת מהתכובה שלו ומרצה אותו..ההעיקר שלא יכעס או יעשה לך מצפון וכו

וזה בעיני יעשה לך כל כך טוב ללכת לטפל ולהשתחרר מהדפוס המרצה הזה

כי באמת לא קל לקבל כזה יחס

ואני גם כמובן לא יודעת מה הרקע וכל המסביב

גם אם הוא מסרב הלוואי ותלכי את לפחות

אמן שיהיה לך טוב💖

חיבוק ענק!!

זו התנהגות ממש אלימה. אמנם לא ציינת אלימות, אבל יש כאן דפוסים ממש בעייתיים.

ניסית להעלות אפשרות של ייעוץ זוגי? 

אני יודעת שזה נשמע ממש מורכב

אמא שלי גידלה בלי עין הרע שבט (באמת שבט, מעל עשר ילדים לא אפרט מחשש לאאוטינג)

היא גמלה בלילה והעירה את הילד כל כמה שעות כדי ללכת לשירותים..

מדגישה שממש העירה ולא לקחה מתוך שינה כדי שיתרגלו לקום להתפנות ולחזור לישון

לא יודעת עד כמה הגישה רווחת היום

מקווה שתמצאי פתרון

חמודה היא - רק רוצה להיגמל סופית

בטוחה שלך זה קשה 

זה בעצם טיטול שלובשים אותו כמו תחתונים. ואז משווקים את זה כתחתונים מיוחדים ללילה, כמו שיש פיג'מה שזה בגד מיוחד ללילה.

ואם בהתחלה היא רוצה לקום לשירותים אז לאפשר לה, זה דווקא בריא. רק כשתירדם התחתון-טיטול ישמש כטיטול...

רק קחי בחשבון שזה יקר... (אצל הילדים שלנו זה עבד יפה. בשלב מסוים פשוט לקחנו טיטול רגיל והדבקנו אותו לפני הלבישה, והם גם קראו לזה תחתון לילה...)

לק"י

תחשבי גם שהיא יודעת שכשהיא ערה היא עושה בשירותים. פתאום אומרים לה לעשות בטיטול.

זה נשמע לי מבלבל....

איזה מתוקה וחכמה זה מובן שהיא לא רוצה,כי תמיד משדרים כמה היא גדולה שעכשיו היא עם תחתון הייתי מנסה או תחתון גמילה או מורידה טיטול ושמה מגן ניילון למיטה,

אבל לטעמי הרבה יותר טעים לקחת ככה... כמו תוססן

ואז יש בו גם חומצה פולית

יש לאלטמן מולטיויטמין באבקה, כמו הברזל

אני לוקחת את שניהם ופותרת את כל בעיות בליעת הכדורים המגעילים

אני הזמנתי עכשיו ממקס פארם אספקה לחודשיים

4 חבילות ברזל (כן, אני לוקחת 2 ביום)

ו2 חבילות מולטיוימטין

יצא לי סה"כ 480 ש"ח, כלומר 240 לחודש לכל הויטמינים שאני לוקחת

יקר, אבל אפשרי לעמוד בזה

ובשבילי זה שווה

תמיד כחיפשתי היה

מה שכן, הוא יותר יקר מהברזל באבקה

לפני כמה שבועות הזמנתי ממקס פארם, יחסית היה מחיר הכי סביר

ואולי תנסי למצוא מולטי ויטמין אחר?

לדעתי את חייבת לבנות לך קודם כל סדר יום

ולא להישאב לעולם ריק מתוכן ליום שלם, כי זה באמת מוציא מהדעת.

אני מקפידה בימי חופש,

להתלבש יפה בבוקר (ונוח)

להתאפר

להתבשם

ככה גם אם אני בבית אני מרגישה שווה בעיני עצמי

לגבי הילדים,

אני עם ילדוני אחד

אין לי ממש עיצות

המון המון כוחות להמשך ❤️❤️

כל היום נשארים בבית

אז יש לי את הבגדים היותר פשוטים לשימוש בבית. שאיתם מתאים גם לנקות וגם להניק ולטפל בתינוק קטן

ואם יוצאת אז לובשת בגדים יותר יפים.

את יכולה גם לקנות חלוק לבית

אבל זה נותן הרגשה טובה כשמתלבשים.

אח''כ תבני לעצמך סדר יום מסויים.

מקלחת בבוקר למשל, מאוד מרעננת ונותנת תמריץ להמשך הבוקר.

ואז להתפלל תפילת שחרית.

מדהים איך תפילה בבוקר נותן משמעות לכל היום. אני משתדלת לפחות ברכות השחר.

במהלך הבוקר תנסי לחשוב על משהו נחמד לעשות עם הילדים בבית

לא לתת להם להעסיק את עצמם כי ראית שזה פתח למריבות. גם כנראה הם כבר די עייפים מכל היום.

אז תכווני אותם מה לעשות.

פעם פעמיים תראי איך זה טוב להם וזה יתן לך כח וחשק לעשות את זה בשאר הימים.

עכשיו נכנסים לחופש הגדול אז קחי בחשבון שזה יותר בעייתי לך לעבוד כרגע והייתי מחכה עם זה כנראה, אכ ויש לך פתרון לילדים

ועד אז - מתנתקת מהטלפון כמה שאפשר ומחפשת לך שגרה שכוללת עשייה.

קומי מוקדם, תתלבשי ותתארגני, תארגני תילדים, תפזרי אותם - ומעכשיו יש לך כמה שעות שלך.

תשבי לחפש עבודה

תצאי לבקר משפחה

תעשי ספוקט

תשמעי מוזיקה

תעשי משו בשביל עצמך. הטלפון לא נותן כלום תכלס. בזבוז זמן מוחלט, שאת יכולה להקדיש לדברים אחרים.

הבעיה היא לא הילדים כמו זה שרע לך. גם לאישה עובדת יש ימים כאלה, אבל לי אישית - העבודה עושה טוב וזה מתגמד. כי יש לי עוד תחומי עניין ועיסוק. עבורי זה היה ממש דיל ברייקר, היציאה לעבודה.

וגם, זה תקופה שתעבור. כל הילדים ככה האמת. גם השניים שלי. נתתי לי תואר 'שיטור עירוני' לשנים הקרובות. 

גם כשעבדתי זה היה ככה פשוט היה לי את העבודה לברוח אליה כמו שיש עכשיו לבעלי...

רק לא מבינה למה אני צריכה לברוח מהילדים שלי

שהם כל חיי

ואני הכי אוהבת אותם בעולם

???

לעצמך

קצב החיים באמת דורש מאיתנו הרבה.

אבל בתוך כל זה, אם את מעסיקה את עצמך בטלפון כל היום ורק מחכה לחזור אליו, זה כשלעצמו בעיה. ואני גם התמודדתי איתה כשהייתי בבית ולא עבדתי

וגם לא מזמן כתבתי על ההשפעה החיובית של ההתנתקות מהטלפון. לדעתי זה ממש משנה חיים ואת מגלה בעצמך יכולות ששכחת שקיימות, זה דבר אחד

דבר שני, ילדים מעמתים אותנו הרבה פעמים עם סיטואציות שלא בא לנו להתמודד איתן. ילדים רבים יכולים לנגוע בדימוי העצמי שלי כאמא (אני פחות טובה, הם לא מסתדרים, למה הם לא מחונכים..?). או - את גמככה סחוטה מבוקר עם תינוק, ועכשיו נוספו עוד. אין לי כח לזה. מבינה אותך. לכן לדעתי כן נכון לצאת לעבוד או לכל הפחות לא להיות כל היום עם תינוק בבית.

דבר שלישי, שמתקשר לי - את חיה בצורה די פאסיבית בבוקר ולא עושה הרבה למען עצמך (מנקה בעיקר ושומרת על תינוק) ובערב עוברת למצב משימתי. זה צריך להיות הפוך לדעתי.

בבוקר תהיי משימתית ותתארגני ותצרי לך סדר יום, ובערב תהיי במוד זורם.

אני למשל גם בימים שאני בבית לא מנקה במהלך היום, אלא קבוע עוברת על הבית חצי שעה בערב אחרי שהילדים ישנים. הבית לא צריך שננקה אותו ככ הרבה תכלס אם יש שגרה קבועה של סדר לדעתי, ומדי פעם לוקחים פרויקט. בעניין הזה של -אין לי למה להתלבש את די שוקעת ומכבה את עצמך במהלך היום.

רק על עצמי לספר ידעתי. ילדים יכולים מאוד לעייף, זה בטוח. אבל כשאת בטוב זה נראה אחרת. תחפשי מה יהיה לך טוב❤️

ובחום הזה, שמשפיע גם עליהם ולא רק עלינו.

ואצלי זה גם עם ילד גמור מעייפות שחוזר מהגן הפוך לגמרי.

אצלי מה שעוזר זה להשתדל לתת להם תעסוקה מוגדרת ליד שולחן- ציור, מדבקות, בצק, משחק לכל ילד ליד השולחן.

לפעמים אני אפילו אומרת להם לשבת לאכול שלוק ליד השולחן, זה קצת מאפס גם אותם כשנכנסים הביתה.

ואם אני יושבת איתם אז זה בכלל מעולה אבל רוב הזמן אני מנצלת את זה שעסוקים לערוך שולחן ולהכין אוכל.

שלוק זה רק ליד השולחן...

הם פשוט רבים בליייי הפסקה

רבים על הבימבות או המשחקים במרפסת 

ואז כשרואה שזה המצב מציעה להם לשבת ליד השולחן לצייר.

ואז אני פשוט מתיישבת איתם על הרצפה ומשחקת איתם, בונים במגנטים, משחקים בבובות או מה שזה לא יהיה. וכשאני נמצאת לגמרי בשטח וחלק מהמשחק זה ממזער את המריבות מאוד

עם הגדולים הייתי שעות ארוכות לבד וזה דיכא אותי, אח״כ בעלי הפך שותף יותר והיינו ועד היום מתחלקים.

אם הוא לא היה יכול להתחלק איתי הייתי לוקחת עזרה, זה גדול עלי ולא בא לי להתבאס על הילדים ועל החיים בגלל עבודה קשה מדי.

בכל אופן לי מוכר מאד

זה באמת קשה מאד מאד, ובאמת שחייב שיהיה לך מקור אוויר בחיים שלך כדי שיהיה לך כוח לנתינה כזאת סיזיפית...

אני חושבת שצעד פרקטי ראשון, כשהילדים נמצאים להרחיק את הפלאפון לגמרי או אפילו לכבות, ואם לא לגמרי אז כל פעם לחצי שעה או מה שאת מסוגלת. הנוכחות של הפלאפון ברקע לוקחת לנו אחוזים גבוהים של אנרגיה ופניות, ואז כל דבר מפריע לנו באמצע...באמצע הכלום אמנם,אבל זה מיד מביא תחושה שלא נותנים לי שניה לעצמי. 

דבר שני לנסות לחשוב על דברים שכיף לך

אולי בריכה, אולי יש לכם מזרקות באיזור, ללכת איתם לחברה או אחות או סבתא או מישהו ש*לך* יש שיחה נעימה איתה ושלך כיף איתה ושהם יסתדרו

מה שאולי יכול לעזור - לא יודעת את גיל הילדים, אבל הילדים חוזרים מוצפים רגשית אחרי יום שלם במסגרת. גם אנחנו חוזרים מוצפים אחרי יום שלם בעבודה, אין להם את הכלים לפרוק ולהבין -( אני עצבני כי אני רעב/, אני מתוסכל כי היום חבר חטף לי משחק ואז כשהרבצתי הגננת כעסה עלי ושמה אותי בפינה,/ אני מרוגש כי מחר במסיבת סיום ואין לי איך להכיל את זה...) אז הם נכנסים כמו רוח סערה ואת כל האמוציות מוציאים אחד על השני או עלייך. אגב, אצלי היו ילדים שבגיל 2 וחצי ככה, היו חוזרים מהמעון וכל יום, אבל כל יום בוכים במשך שעתיים... פשוט פריקה. עם הגדול חשבתי שמשהו דפוק או שמתעללים בו, אבל אח''כ הבנתי שזה פריקה של היום. אחרי מקלחת הם מתאפסים קצת.

אז קודם כל שאת מבינה מאיפה זה בא, זה כבר יותר קל להכיל. אח''כ בעיני, שווה להפריד ביניהם למשל - יוסי, אתה רוצה לשטוף היום קופסאות אוכל? לא נורא שהרצפה נרטבת , זה משמח ומספק ומפריד ביניהם.

או שושנה, את רוצה להשקות את העציצים במרפסת? תחשבי על תפקיד לפני שהם מגיעים. . אפשרות להתכונן מראש, להכין בצק ולספר להם בדרך שהכנת בצק, כשניכנס הביתה, נשטוף ידיים ונשים תיק במקום ונחלק לילדים, אחד בשיש, אחד בשולחן, לא לתת להם להיצמד מידי, זה מתכון למריבות. בנתיים כשהם עם הבצק את נזרקת קצת על הספה לנשום אויר... 

ממשיכה אותך ברשותך-

אפשר את המזגן להדליק כשאת יוצאת לאסוף אותם. כדי לחזור לבית שכבר התקרר קצת.

אפשר את השלוקים לתת בדרך החמה הביתה.

אפשר לעצור בדרך בגן משחקים מוצל ולפרוק שם קצת מרץ (ולהביא לשם קופסה עם פירות, מים קרים וכו, משדרג עוד יותר)

אפשר להגיע הביתה ולהחליט שקודם כל יושבים כולם סביב השולחן עם משהו מתוק/טעים (פרי, ביסקויט, עוגיה ביתית, שייק, גלידה) אוכלים ביחד ומדברים על הא ודא ומה היה לנו היום.

ואחרי כל זה, אפשר למצןא מה הנקודות עוגן. כמו לשבת על הספה עם אחד הילדים ןלשחק איתו ובנתיים האחר שומר על התיניק ואז מתחלפים. או סיפור שכולם לידך על הספה. או למצוא תעסוקה מעניינת לאחד או לשניהם כדי לנטרל את המריבות. תעסוקה כמו משימה בבית- לסדר מגירה, לקפל מגבות מטבח, לחבר גרביים. או משימה כמו להרכיב פאזל גדול ולקרוא לי כשסיימת שיהיה לי הפתעה. או לצייר ציור לסבתא ונשלח לה.

ומקלחות מוקדם. גם אצלנו ראינו שאחרי הרבה מאוד בכי, המקלחת משנה את המצב ופתאום המצב רוח מתחלף והילד משחק.

אפשר גם לעשות מקלחת משותפת עם משחקים וכו, אם רלוונטי.

מוסיקה נעימה ברקע- שמחה או רגועה, אם זה עושה לכם טוב.

זה ככה כיוון כללי.

ויחד עם זה מצטרפת לנאמר לפני כאן, שיהיה לך את הדברים שעושים לך טוב. אם זה ספר קריאה או לימוד קליל. או הכנת אוכל מפנק, או סידור ועיצוב פינות בבית, או הכנת עוגות או משהו שאת אוהבת ןטובה בו ולמכור.

אם את עם תינוק, חשוב בשביל שניכם לצאת לראות שמש ועולם. לחפש את הזמנים או המקומות שכן אפשר לצאת. ולהקפיד על זה ברמה היומיומית.

לצאת להליכה בערב עם חברה אחרי שהעבל חוזר.

ללכת לחוגים או סדנאות, או הרצאות או מופעים באזור מגוריכם וגם רחוק יותר.

וגם השקעה בזוגיות, שתהווה מקור של כוח עבורכם לראות את הקושי טחד של השני בלי שיפוטיות ולמצוא את הדרך להעצים אחד את השני.

בהצלחה אהובה!!!

כל מה שכתבתי, אני צריכה לחזק גם אצלי. כולנו באיזשהיא מקום כמוך. מי יותר מי פחות. וצריך לעבןד על זה שהימים והזמנים הטובים יגברו על המאתגרים. 

ראיתי לאחרונה שהמקלחת באמת עוזרת להם להתאפס על עצמם מהיום שעבר ולשנות מצב רוח אז מקלחת אותם הרבה פעמים מוקדם ממש רק שזה תוקע אותי אח''כ כי הן רגילים לסדר שינה- מקלחת צחצוח שיניים ק''ש

ועכשיו פתאום אין את המקלחת אז מאוד קשה לי להשכיב אותם מה אפשר לעשות עם זה? 

לפעמים זה עדיף על השיגעון שלפני המקלחת.

יצא לי שהייתי צריכה לקלח תינוק פעם נוספת כי אחרי זה התלכלך מהאוכל. אבל אז המקלחת השניה היתה יוצר קצרה, ובלי לחפוף.

לגדולים יותר, אפשר לשלוח אותם לשטוף רגלים, פנים וידיים כחלק מהתארגנות לשינה. 

וזה באמת כל-כך קשה...

אם אני מבינה בים השורות, את על הקצה, כי אין מה שממלא אותך... ואנחנו חייבות את זה!!!

עלה לי רעיון שיכול להיות משמעותי

לקחת לך בוקר אחד, לצאת למקום נחמד בסביבה עם מחברת ועט

לדמיין איך היית חולמת בחלומות הכי טובים שלך, ברצון הכי עמוק שלך ורוצה שייראה הבוקר שלך

איך היית רוצה שייראה הזמן שלך עם הילדים

איך היית רוצה שייראה הערב שלך

ולהתחיל ללכת עם זה בראש אבל בלי ביקורת על הפער בין הרצון למציאות.

לפעמים יש בנו ריקנות כזאת שבכלל אין לי רעיון אחר מה לעשות עם עצמי חוץ מלהעביר את היום... ועוד יום.. ועוד יום ..

ואז אנחנו צריכות להיזכר קצת ברצונות שלנו, בנקודות הטובות שלנו שעושות לנו חשק להתחיל להיות בעשייה טובה

בהצלחה ממש!! את אלופה!!

זה רק כאבי גדילה...

יש מצב שיהיה להם אוכל מוכן מיד? (אם חוזרים לצהריים?)

ובכללי סדר יום מובנה.

להוביל אותם בתעסוקות ולא להיגרר אחרי כיבוי שריפות.

להוציא החוצה לפעילויות (הצגות/ שעת סיפור/ גימבורי/ מתנפחים/ פארק/ אופניים)

אם הם חוזרים ב4, אז להיות ולהוביל עד 7 ואז התארגנות זריז ולמיטות.

אם הם חוזרים ב1, אז תנסי למצוא בייביסיטר שתוציא אותם פעמיים בשבוע לפעילות בחוץ שיהיה לך זמן לנשום בין לבין.

מטלות בית לעשות בבוקר.

הרבה פעמים שילדים מרגישים שהמצב לא בשליטה זה מערער אותם וגורם להם להיות עוד יותר נודניקים ומריבות.

הם חייבים את תשומת הלב כאילו לוודא שאמא פה.

אם תצליחי להוביל, זה יירגע בהם והם יצליחו לשחרר ולהעסיק את עצמם.

לכן כדאי בתקופה הקרובה להשקיע בתכנון איך הופכים את השהות ליותר מתוכננת ויותר חוויתית.

יכול להיות גם שהם עדיין הפוכים מהלידה ולא בטוחים כל אחד במקומו בבית ולכן הכל נפיץ ביניהם?

אם כן, אז כדאי להשקיע בכל אחד מהם זמן איכות פרטי.

אפילו להוציא כל פעם ילד אחר מוקדם יותר מהמסגרת שלו ולקחת אותו לפינוק ולשבת לדבר, לשבח אותו על דברים, לשמוע מה מציק לו ולבנות תוכנית מותאמת להתגברות ולעלות על המסלול חזרה.

זה נשמע יותר דורש ומעמיס, אבל בסוף אם זה ירגיע אותם זה ישתלם לך.

מבחינת פעילויות אפשר לקנות הרבה חומרי יצירה ומשחקים קטנים ותעסוקות במקס סטוק ומדי פעם להוציא ולגוון.

קודם כל אם לוקח למזגן הרבה זמן לקרר - אפשר להדליק לפני שיוצאים לאסוף אותם ולהגיע לבית נעים.

כשאח חוטף לאח אחר - אני מתערבת. אין דבר כזה לחטוף, וגם לא לאיים. מחזירים עכשיו ומיד ומחכים בסבלנות, וגם כשהוא יסיים תצטרך להמתין זמן מוגדר לפני שתוכל לקחת שוב. זה הופך את החטיפה/סחיטה ללא משתלמים

רלוונטי לך להביא בייביסיטר לשעה הכי לחוצה?

אם הם חוזרים רעבים - אפשר לתת משהו קטן לאכול, לא רק שלוק, אצלנו זה ישר מרגיע את הטירוף.

אולי תחפשי עבודה קלילה של כמה שעות בבקרים כמו סייעת בבית ספר, ויהיה לך אויר לנשום?

לאהוב את הילדים לא אומר שאת חייבת להיות איתם ברצף בלי הפסקה. לפעמים דווקא האיוורור זה מה שנותן את הכוח להיות איתם

בערך...

האמצעי שלי שובב בלע"ה, מאוד.

וגם אני קינאתי קצת בבעלי שיושב לו בשקט מול המחשב ועובד.

מה שעזר לי היום זה:

1. לשים לב למחשבות שלי עליו. על בעלי. מחשבות שמתנקות אותי מהרגע ובעיקר משדרות לי כמה אני מסכנה. לעצור את המחשבה ולהיצמד למה שקרוה עם הילדים.

2. הבת שלי צרחה בטירוף בגלל שלא נתתי לה פלאפון, וזה היה למשך הרבההה זמן. אז נכון שמדיי פעם צעקתי עליה שתירגע, אבל רוב הזמן ניהלתי אץ הרירוע בבגרות, תוך כדי שהתינוק עליי ואני מדביקה בחוברת עם האמצעי.

לזכור שיש לך מלאי של נחת בתוכך.

הנחת שלך לא מתחילה כשהם ישנים.

הנחת שלך היא בתוכך תמיד.

3. היה לנו מלללאאא נמלים ברצפה, והרצפה הייתה דביקה, והאמצעי הגדיל להוסיף קטשופ...

אז כשבעלי בא ביקשתי ממנו לקחת את התינוק ואת הבן האמצעי לחצר- ושטפתי עם מים.

נכון. זה מאמץ. והייתי שפוכה.אבל חשבתי כמה שמחה ייתן לי הניקיון וזה זרם.

4. את צריכה פרויקט טוב שתראי בו התקדמות יום אחרי וום. משהו שיהיה לך משמעותי. פיסול בנייר? סריגת בובות? כתיבה? מה שעושה לך טוב.

5. להתלבש לבית כאילו את יוצאת לעבודה. את עוברת ליד המראה? תהני ממה שאת רואה. הכי מבאס זה לעבור ליד המראה ולראות שם משהו מבאס. תרימי לעצמך.

6. תני לעצמך פוש ותתייפי. בעלך יתלהב. גם שדרוג זוגי. לא כיף?

אבל לא בטוחה שזה ממש אותו דבר. אם אני מבינה נכון יש לך בחילות ולכן את לא אוכלת, לא? לי פשוט אין תיאבון מלא פעמים... אני מרגישה קצת רעב וחושבת מה בא לי לאכול וכלום פותחת את המקרר אולי אני אראה שם משהו מפתה, אבל עדיין כלום

אקיצר מפה לשם החלטתי שאם אני לא אוכל המצב יהיה חצב אז הכנתי אורז עם אפונה לעת רעב , זה יושב בבטן ואני אוהבת את הטעם וזה יבש אז לא עושה בחילה (לי לפחות)... לדעתי זה פתרון נחמד 

ואורז עם אפונה אני לא מסוגלת לחשוב על זה🙈 רק את האורז הזה משקית, שמתובל כזה... וגם זה לא תמיד.. (מוזר שכזה)

דוחפת לחם יבש או טוסט

מתחילת ההריון אכלתי עשרות טוסטים אולי מאות חח

בכל אופן, בבית את יותר נחוצה...

אם את צריכה תירוץ מול בעלי האירוע - תאמרי שאת לא מרגישה טוב...

וכן, אני יותר נחוצה בבית. או שהבית נחוץ עבורי🤭

תודה❤️

לכי עם הלב שלך ❤️

וגם עם השיניים והאוזניים שלך 👂🦷

חחח לגמרי

טוב שיש אותך יקירתי

את יכולה להשאר בכיף בבית.

(ומבינה את התסכול בלצאת ולחזור לילדים ערים. קרה לי השבוע, ובעלי דוקא קילח אותם או דאג שיתקלחו והם היו במיטות, אבל ערים.... אז אין אפילו מה לנזוף בו🙈).

וכן זה מתסכל.

כי זה גם לא שהם ערים ושולטים על עצמם.

הם עייפים ועושים שטויות🙄

מקווה שיגדלו ויעבור להם

מחר על הבוקר.  

אפשר במרפאת השיניים של קופת החולים שלכם, להגיע לעזרה ראשונה.  

אצל רופא שיניים לילדים

וגם לברר כבר עכשיו על ביטוח מהגן שיופעל במקרה הצורך

רגע לנשום עמוק. ולהיות יותר שכלית רגע.

כרגע הרגש שלך מציף אותך ומכניס אותך לסטרס וחרדה.

אולי באמת נקלטת למרות ההתקן

אבל יש יותר סיכוי שכנראה סתם חווית איזה שינוי במחזור החודש והמחזור קצת מאחר.

אצלי למשל, המחזורים סופר מסודרים ומדוייקים

ולמרות זאת קרה במהלך השנים עם התקן

פעם איחור של שבןע

פעם אחרת אפילו שבועיים, כנראה בגלל שבאותו חודש הייתי עם דלקת ואז הביוץ כנראה נדחה בשבועיים..

אף פעם לא מאחר לך? מאחלת לך בשורות טובות שבעז"ה גם אם זה אכן הריון יהיה ילד בריא ושלם.

התקן לא תמיד מונע הפריה ולכן איחור יכול להעיד גם על הפריה שלא נקלטה

קודם כל לעשות בטא, אח"כ לבדוק אם ההריון ברחם ורק אח"כ להמשיך עם המחשבות הלאה..

כל פעם שהמחשבות נודדות, תחזירי את עצמך למצב עכשיו.

עכשיו יש איחור ולא שום דבר מעבר.

בהצלחה אצל הרופאה 🤗

עשיתי בדיקת שתן ויצא שלילי ב"ה 🎊🎊🎊

אמאל'ה, אני מרגישה צורך לבכות לפרוק את המתח...

סיכמתי עם האחות שתוך יומיים אם לא אקבל מחזור אגיע לבדיקת דם...

אבל מפלס הלחץ ירד...

נחכה בסבלנות...

תודה!!!

עוד לא קיבלתי...

עשיתי בדיקה, יצאה שלילית.

חיכיתי יומיים, עוד לא קיבלתי, עשיתי בדיקת דם, שגם...יצאה שלילית!! לשמחתי...🤭

אפשר לנשום...

אבל מה קורה פה?

פעם פעמיים זה לא נורא

בדיוק בכיתי לבעלי שאני לא סובלת את המראה הזה

והוא הזדעזע ואמר לי שיש לי עכשיו את הבטן הכי יפה בעולם

יש לך מחזורים קבועים?

עקבת אחרי ביוץ?

אין משמעות ליום המקווה

במידה ולא היה אז ביוץ

המקווה ממש לא תמיד יוצא בביוץ...

אם הייתי הפרטנרית שלך, הייתי עושה את העבודה בשביל שתינו

זה באמת קשה להצליח להחזיק ראש ככה

הלוואי.

רציתי לשלוח מייל למרצה שיתחשב בה, ביקשתי ממנה אישור.

מקווה שיתאים לה.

אני כל כך לא כזו באופי

אבל פשוט נגמר לי כל האוויר, אין לי כוחות

להזמין בייביסיטר ומנקה ולצאת לבית קפה ליום ולשבת על זה בשקט?

כי עכשיו העניין זה לא הזמן.

זה החרדות שלי, שפשוט מתגברות ולא מאפשרות לי לעשות את זה. אני לא מצליחה להתרכז בגרוש.

אין לי אף טיפת אנרגיה להשקיע בזה.

ניסיתי כל כך הרבה.

וכשלא הצלחתי היום שוב פשוט נגמר לי כל הכוח שגם ככה אין לי

את. שמעת כ"כ כאובה!

תרפי מהאשמה, זה לא את, זה המצב,

בע"ה יבואו ימים טובים יותר שתוכלי להוכיח את עצמך.

מותר להיכשל, מותר שיהיה לנו רף שלא ניתן למשוך את הכוחות שלנו מעבר אליו..

תלכי לישון בראש שקט.

מה שיהיה יהיה.

הכל בידי שמים, את לא מנהלת את העולם. החברה תתמודד עם המצב ❤️🤗

חיבוק גדול, זאת תחושה נוראית לאכזב מישהו, אבל באמת זה כבר מעבר ליכולותיך וכבר לא בשליטתך.

הבריאות שלך הכי חשובה.

תרפי ותשחררי.

המציאות הזו היא גם לימוד, והוא לא קל.

קשה לי להיות לא בסדר.

אבל כן, זה גם לימוד חשוב.

וגם לנסות להבין לפני כן האם אני יכולה לעמוד במשימה או לא, ולשקף את המצב שלי לאורך כל הדרך. בלי לנסות לייפות...

עם תוכנה מסובכת שלא בשימוש נפוץ, זה לא כל כך אפשרות.

תודה!

מישהי משנה נניח מעליך בלימודים.. או אפילו מישהי מהלימודים שסיימה כבר את העבודה שלה..

נכון שיש יגידו שזה לא מוסרי, אבל לא בטוחה שלהבטיח לחברה את חלקך בעבודה ובסוף לא לקיים (שלא באשמתך) זה עדיף.

בכל אופן זה מה שאני הייתי עושה במקומך

ממש מבינה את ההרגשה שאת מתארת.

כשיש חרדה כזו ברקע זה מסיח דעת מאד גדול💗💗💗

אם זה בתחום שלמדתי ,אולי נוכל לעשות יחד?

מוזמנת לפנות בפרטי ונבדוק איך אפשר לעשות משהו יחד.

( אני כמובן ומניחה ממה שכתבת שזה גם מה שאת חושבת לא מתכוונת לעשות משהו לא ישר,אלא לפעמים היחד והחשיבה המשותפת יכולה להוציא מה"תקיעות")

על ההצעה.

זה תחום מאוד ספציפי, שלא נפוץ ללמוד אותו.

אבל חיממת לי את הלב עם ההצעה לעזרה❤️

הסוף פשוט אמרתי לה שאני לא מצליחה.

שאני מצטערת, אבל ניסיתי המון ולא הצלחתי.

כמובן שאני לא מרגישה נעים עם זה

אבל היא אמרה שהיא הסתדרה ואני אלמד מזה לחשוב מראש על מה אני יכולה להתחייב ועל מה לא.

אולי את יכולה לשלם לבת הזוג שלך? שתסיים בשביל שתיכן?

אני החלטתי לפרוש. עבורה זה קורס של תואר ראשון

עבורי זה קורס של תואר שני.

בכל אופן לא אמשיך כי אני לא מסוגלת להמשיך לעמוד בעומס ובלחץ.

עקרונית אני חושבת שאת צודקת - אם זה עומס גדול ,עדיף לעזוב לפני שקורסים חלילה.

וזה דבר גדול שאת יודעת לבחון מה הצעד הנכון לך כרגע.

אבל - מכירה מילואימניק שממש עזרו לו לסיים את התואר שני ונתנו לו הרבה הרבה הקלות , אולי גם את יכולה לעשות משהו? אולי תדברי עם המרצה או הדיקן לפני שאת פורשת?

כי זה באמת מגיע לך! את מגוייסת בשביל כולם ,והחרדה שמעניקה עלייך היא מעיקה על כולנו.ויש רצון גדול לעזור!

אם את לא מצליחה במקום הלימודים שלך, אפשר לפנות לפורום נשות המילואמניקים, בטח הם ידעו לעזור לך.

אם את מעוניינת - תכתבי שנוכל גם לסייע.

בהצלחה רבה ❤️

על מה הוא יכול להתחייב ועל מה לא, ואם לא היה מתחייב על מה שהוא לא הצליח לעמוד בו, כל הטלטלה הזו הייתה נמנעת.

קשה שאנשים שופטים בלי להבין את המשמעות ואת ההתמודדות לעומק.

בכל אופן זה מאחורייך ב"ה, תדאגי לרווחה הנפשית שלך עכשיו. ושזה לא יוריד לך את האמונה בעצמך.

אף אחד לא יכול להעריך נכון את הכוחות והיכולות שלו במצב הזה.

בע"ה התקופה הקשה הזאת תעבור ותוכלי לעלות על הגל חזרה.

רק אל תפסיקי להאמין בעצמך  ולדעת שבסיטואציה אחרת היית יכולה 🤗🤗

עכשיו ראיתי שלפי מה שכתבתי נשמע שהיא אמרה לי גם ללמוד למה להתחייב.

לא לא

היא הייתה ממש ממש בסדר.

אמרה שלא נורא והיא מצאה מישהו אחר לעשות איתו את העבודה.

אני הוספתי לעצמי, שאלמד מזה לחשוב למה אני יכולה להתחייב ולמה לא.

בכל אופן התגובה שלך מחזקת אותי ותודה רבה לך על המילים ועל ההבנה❤️

באמצ לא הבנתי נכון בהתחלה,

אז היא הייתה בסדר גמור,

בהצלחה לך בהמשך!

הברזתי לבת זוג של בלימודים כבר פעמיים...

וכל כך לא נעים לי!!!

כמה שאני מתנצלת אני מרגישה יותר מגוחכת!

מבינה אותך ממש ממש!!!!

לברר אם יש בעית פוריות

ונפל על הימים האלו.

שיתכן שכן נקלט (הריון הלווואי) ואז אולי בדיקת א.ס לצורך פוריות תיהיה מיותרת ובעיתית

מן הסתם שאין בעיה

אני עשיתי או"ס בשבוע 5

אז בתור מטופלת פוריות אני מבינה את הלך המחשבה- החשש שאולי אנחנו עלולות לעשות משהו שאולי קשור איכשנו להיקלטות ואנחנו אולי במו ידנו לא נותנות לעובר להתפתח- רגשות אשמה אימהיות שלום.

התחושה שאנחנו לא מושלמות ועושות עוול לילדנו - במקרה הזה, לעובר שלא ברור אם קיים, גומרת אותנו ואנחנו מרגישות כ"כ רע ושאנחנו צריכות לעשות הכלללל למען הילדים...

אז אולי זה לא קשור אליך ואני מדברת לעצמי בלבד....

אבל המחשבה הזאת היא הזמנה ענקית להזכיר לעצמנו שאנחנו באמת לא מושלמות, ותמיד יכול להיות שבאיזשהו אופן לא עשינו דברים מושלם... וזה הדבר הכי לגיטימי ונורמלי שיש!

שלושה שותפים באדם, בזמן יצירתו ובזמן גידולו ובזמן חינוכו בע"ה....

אנחנו עושות את החלק שלנו, את השליש שלנו. מה שאנחנו מסוגלות וצריכות במסגרת ההשתדלות....

אז במקרה הזה אולטרסאונד לא עושה מאומה לעובר, אבל נגיד בעלך ואת תצאו לטיול בזמן הזה (כי מה לעשות זה הזמן שמותרים) ותעשו רכיבת סוסים.... זה אסור בהריון! אבל רגע מי אמר שאת בהריון?

אבל יש סיכוי כלשהו שאת בהריון....

זה פלונטר שא"א לצאת ממנו!

"וחי בהם".... אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו להביא ילדים אבל נשארים שפויים וחיים את החיים שלנו בשמחה... ובמקרה שלך, הולכת לבירור רפואי אצל הרופאה...

שיהיה בהצלחה ענקית ושתחזרי לבשר לנו בשורות טובות במהרה!!!! 

דיברת מדם לבי!!

כמה פעמים חשבתי שאולי נקלטתי ולכן נמנעתי מדברים, שמא באמת נקלטתי וזה מסוכן להתאמץ וכו..

מדהים איך זה עובר להרבה בראש...

על נתגובה

כל מילה פנינה!!

למה שזה יהיה בעייתי?

שבהריון הראשון שלי שהיה מולרי לצערי, הלכתי לאולטרהסאונד בשבוע 5+ משו. ברור שלא היה תקין

ומפה לשם כולי בהיסטריה מתקשרת לאמא שלי מחפשת נחמה, והיא בתגובה צועקת עליי למה עשיתי אולטרהסאונד ככ מוקדם כי זה מה שגרם להריון להיות לא תקין

🙄

לי היה ברור שאין קשר כי הבטאות היו מטורפות.

מפה לשם - ברור שלא סיפרתי לה שזה מולרי. לכי תדעי במה היא הייתה תולה את זה

ואמא שלי גם נבהלה שזה בגלל זה

בראש אני יודעת שלא

רק צריכה עזרה חיצונית

תזכירי לי מההזה מולארי? 

ולכן צריך להיות במעקב אונקוגניקולוגי ולמנוע עד שהממצאים הפתולוגיים מתבררים.

לא נוצר עובר בכלל.

זה יחסית נדיר ממה שאני יודעת

ומה הקטע של אמהות עם השטויות האלה..? זה ככ מחליש שאני שמחה שלא שיתפתי מעבר 

אבל לפחות בגלל שאני יןדעת כמה זה לא עשה לי טוב

אז אני אדע מה לא להגיב לילדים שלי (שלא יהיו הפלות בעז"ה...)

כשעברתי הפלה אמא שלי הזהירה אותי לא לחפש סיבות.

התחלתי לחשוב אם יכול להיות שכשהייתי בג'קוזי הייתי בהריון כבר, ואולי זה בגלל זה,

או שלא נזהרתי בכל מיני מקרים אחרים...

ואמא שלי אמרה לי ממש לא לחפש סיבות! יש הריונות שלא מתפתחים וזה מהקב"ה!

כמובן שלא כשמדובר בהפלות חוזרות שאז צריך לבדוק...

אבל בזמנו היא הרגיעה אותי מאוד!

לפחות אצלי הרגשתי ככה

עצמות קצרות ובהמשך עובר במשקל קטן ועצמות קצרות. בדכ שולחים לסקירה מכוונת של עצמות, לרוב לרוב זה תקין

וזה סתם הפחדות של הרופאים

אצלי 4 ילדים ככה וב"ה בריאים, לא גמדים חלילה..

תבקשי לשמוע מה הסיכויים וגם הפניה למי שפיר..

שיהיה בבריאות

הרופא אמר שזה מעלה את הסיכון ב 1.6

כך שאם למשל יוצא בשקיפות סיכון של 1:1600,

הסיכון עולה ל 1:1000

אצלי התוצאה בשקיפות הייתה 1:22000

בסקירות קודמות הכל היה תקין

בדיקת ניפט עולה המון

יש למישהי המלצה למקום מסוים ככה אחסוך את החיפוש ברשת - נראה שיש מלא ספקים

אם זה מפחיד אותך ואת לא רוצה בשום אופן להגיע למצב של ילד פגוע אז מי שפיר.. יעלה לך כסף כי את לא מוגדרת בסיכון (אלא אם את מעל גיל 33) אבל שווה את השקט הנפשי.

יש כמובן סיכונים אחרים, לשיקולך 🤷‍♀️

ניפט זו בדיקת סקר כלומר גם כן סטטיסטית, אבל נראה לי שעם דיוק *יחסית* טוב (בניגוד למי שפיר שהיא ודאית)

בכל אופן ממש מובנת הדאגה... חיבוק ❤

בכל מקרה נשמע שעדיף לקבל עוד חוות דעת לפני בדיקות פולשניות או יקרות

בדיקת אולטרסאונד זה לא כזה מדויק....

לא מתמצאת,

שיהיה המון בהצלחה!!

זה יכול להסביר את זה.

אצלנו הפוך דווקא ובה כולם בריאים וגבוהים. אבל לא הופתענו, אנחנו גבוהים.. 

1.70-1.80

עכשיו מתעמקת בתוצאות,

ובכלל לא ברור לי

הראש גדול בשבועיים

הבטן קטנה בשבוע

הירכיים קטנות בשבועיים

אחוזון hadlock 30 - איך ממירים את זה לשפיגל?

מי שמזהה, תמיד אפשר לבוא לחבק בפרטי

רק מקווה שמי שמכירה אותי מהחיים האמיתיים לא מזהה אותי מפה(!!!!!)

האמת עדיין לא הייתי מתרגשת..

את יכולה לעשות מי שפיר להיות רגועה.

אישית מעדיפה שלא לעשות את הבדיקה הזאת..

גם לי באחד ההריונות אמרו שהראש גדול בהרבה.. יצאה ילדה מהממת עם ראש גדול וחכמה במיוחד 😉

בכל מקרה עצם ירך קצרה זה נתון שיכול להעיד על תינוק קצת יותר קטן / נמוך

היה לי את זה בשני הילדים

ברוך ה׳ בריאים באחוזון תקין פשוט לא הכי גבוהים.

מה שכן אני נמוכה ובעלי גובה ממוצע לא ממש גבוה 

אני לא מפסיקה לקרוא על מומים מפחידים בהתאם לתוצאות האלה

גמורה!!

לי זה נשמע שעדיף לא לקרוא בגוגל. לחזור לרופא שלך

בשורות טובות 

יש פער של 4 שבועות בין גודל הראש לירכיים

לי היה גם פער של 4 שבועות יותר מפעם אחת והילדים בריאים ב"ה

יש לכם ראש גדול? כי סטייה של שבועיים לכל כיוון זה ממש לא הרבה

וחיבוק🩷 זה יכול להלחיץ בהחלט, עד לא רואים אותם בריאים ושלמים א"א באמת להירגע! 

אני מבינה שהם לא נתנו לך תאריך ושעה?

זה מן הסתם הבדל גדול בכסף מפרטי...

והיית צריכה לקבל את התור 

השאלה היא מתי הוא אמור לקרות, וזה פרט שאיננו ידוע,  ולכן הייתי מנסה לחזור אליה ולברר

בעצם מדובר על תור לקלינאית תקשורת (זה באותו מכון). היא אמרה לי שהאחראית הראשית תברר עוד והם יחזרו אליי בשבוע הבא. אמרתי לה על התור הפרטי שקבעתי למרפאה בעיסוק, והיא אמרה שבאמת חבל לי, גם בגלל הכסף וגם בגלל שבמכון בקופה ייתנו לנו אבחון כולל יותר...

לא יודעת מה לעשות, בעצם 🤷‍♀️

מסתבר שלפעמים לא טוב להיות יעילים וזריזים מדי 🤦‍♀️

אם זה כמה ימים לפני התור.

ואם כרגע נותנים בקופה עדיף בקופה.

לקלינאית הפרטית את בהחלט יכולה להסביר את העניין, להתנצל, ולומר שאם בסוף הקופה לא תיתן את מה שאתם צריכים את תתקשרי לקבוע תור אחר.

בהצלחה! 

קבעתי)

פשוט חוששת שבסוף לא נקבל מענה בקופה, ואז ביטלתי את התור לחינם...

כמה זמן לפני יפה לבטל תור?

הייתי אומרת למרפאה בעיסוק שכנראה נותנים לך תור בקופה,

ואת מעדיפה להשהות בינתיים את התור לאבחון.

זה ממש מקובל, ואם זה לא ברגע האחרון היא לא תינזק מזה.

ואולי תחזרי אליה לקבל את הטיפול...

לדעתי את האבחון חשוב יותר לעשות בקופה. לטיפול תמיד תוכלי ללכת באופן פרטי אם לא תהיי מרוצה מהמענה בקופה.

את התור.

ובטח שזה יפה. לא קרה כלום.

זנ לא שאת מבטלת כמה שעות קודם...

הקדומים. ממש נהננו שם עם הילדים. הבריכה עם סגירה, לכל צימר בריכה שלו.

ממש יפה ונעים שם

אפשר להכין שקשוקה בבית ורק לחמם ולשים ביצים. אפשר לחתוך ירקות ולהעמיד מרק אבל זה הרבה זמן.

זה ממש קל להכין בשטח,

לתבל הכל מראש ורק להעמיד אותו

ובבוקר אפשק שקשוקה או חביתות

להביא ביצים (בזהירות) ומטבוחה וזה ממש פשוט על אמגזית

תהנו!!!!

איזה כיף לכם!

אפשר לישון בחוץ בלי לחשוש שיקפוץ עלייך מישו???

ולחתוך ולטגן אותם. אנחנו עשינו פעם ככה על מדורה של ממש, בתוך תבנית חד"פ

אפשר גם להביא שקית פתיתים/אטריות ותבלינים ולבשל.

וכמובן ירקות טריים שאותם חותכים בשטח.

לבוקר אפשר לטגן חביתה - רק צריך למגן את הביצים בדרך מפני שבירה.

לגבי מקום - אולי צריך לברר אם מותר ללון ולהדליק אש בפארקים הגדולים, כמו פארק רעננה או הפארק הלאומי ברמת גן.

וואי, עשית לי חשק...

יש שם שירותים ומקלחות.

מבחינת ארוחת ערב,

אני הבאתי פעם שניצלים מוכנים לטיגון מהבית וטיגנו אותם טריים במקום על כירת גז., הכנו בסיר נוסף פתיתים וזה היה מעולה. ומהיר...

לבוקר- אנחנו בדרכ קופצים לסופר כלשהו באזור בבוקר ומביאים דברים כמו ביצים, חלב. בעיקר כי חייבים את הקפה בבוקר😅מביאים קורנפלקס עם חלב לילדים, ומכינים חביתות בלחמניות לכולם וירקות חתוכים.

אבל גם בלי לקפוץ לסופר אפשר להביא איתכם ביצים ולחמניות.. 

יש בירושלים את 'יער השלום' שזה מקום מושלם לקמפינג ראשון. אנחנו קראנו לו 'קמפינג עירוניסטי'

יש שם שירותים ומקלחות, וישנים על דשא סינטטי שמסודר בטרסות (ככה שהכל ישר ואין שיפועים או אבנים מעצבנות).

אם אני לא טועה, יש גם מטבח שטח עם אפשרות לשמור דברים בקירור ולבשל. אבל אני לא מבטיחה שאני זוכרת נכון.

ובכל מקרה, זה בתוך ירושלים, אז אם יש שני מבוגרים, אחד נשאר עם הילדים בזמן שהשני קופץ לסופר לקנות אוכל, וזה יכול לסדר כל ארוחה שרוצים.

@רקלתשוהנ:

מקווה שזה באמת יצא אל הפועל ובאמת יהיה לנו כיף, תודה על הרעיונות 👍

@רקאני:

תודה תודה 😊 ולהביא איתנו גם מנגל חד פעמי כזה?

@שירה_11:

יש כל מיני חניוני קמפינג ויש שם אנשים ועד כה לא שמענו על תקיפות יוצאות דופן, נקוה לטוב 😜

@מתואמת:

מגניב! לבשל ממש על מדורה נשמע הכי כיף ושווה 😋

@באורות:

פששש איזו השקעה, לטגן שניצלים, מרגיש לי שזה קצת גדול עלי האמת 😅

@עוד מעט פסח:

האמת שכבר הספקנו להיות בקמפינג פעמיים 💪

הפעם הראשונה הייתה די מזמן, ואני לא זוכרת מה הבאנו לערב, אבל לבוקר תכננתי להכין פיתות במחבת וזה לא יצא הכי טוב( למרות שהחוויה הייתה די מגניבה) אז מחפשת רעיונות.

ובפעם השנייה היינו כחלק מקבוצה שהתארגנה והיה אוכל מושקע ומדהים שנקנה יחד והכינו יחד.

עכשיו דווקא הבן שלי ביקש שנהיה במקום שהוא ממש טבע, לא חניון מוסדר, והאמת שאני די מבינה אותו( למרות שאני גם די רוצה שיהיה כמה שיותר נוח אז זה קצת סותר 😅)

אבל אם זה הרבה אנשים אז תביאו 2 חד פעמיים

או אחד גדול רב פעמי שהוא יותר מוצלח

לקחת בבית עוף שלם, למלא אותו באורז וירקות ולטבל.

לצפות בשלוש שכבות של נייר כסף

כשמגיעים מחפשים מדורה או מנגל נטוש, ומכניסים אותו לתוך הגחלים. כעבור שעה- שעתיים יש ארוחה מצויינת.

לבוקר- פיתות, חביתות (עם חמאה שהשמן לא ישפך..), טחינה, ירקות. אם יש ציידנית אפשר מעט גבינות וזורקים את מה שנשאר.

אני ממש ממש רוצה לעשות

בעלי לא בעניין בכלל

אני קוראת את השרשור ובאלי לאכול הכל!!!! חחח

יש לנו אוהל עם 4 מזרונים מתנפחים

מה עוד צריך כדי שהאושר הזה ייצא לפועל?

מתאים לזוג עם ילד בן שנתיים?

מבינה שצריך לקנות אמגזית.. מה עוד?

ולהביא בצידנית מעדנים, גבינה, ביצים קשות ולחמניות לבוקר...

או שאפשר לערב להביא נקנקיות מבושלות כבר בבית ופיתות, ירקות וכו'

ננסה לחשוב על זה  

ולבוקר לקנות פיתות, חומוס, תירס, ירקות... אפשר גבינות או לחילופין פסטרמות.

אפשר לבחור את איזור המרכז ולראות מה האפשרויות.

לגבי אוכל לי בדכ הכי קל לבשל פסטה בערב ובבוקר חביתות. את הרוטב מכינים במחבת שבכל מקרה מביאים בשביל החביתות של הבוקר. וכמובן לחם וירקות מביאים בצד.

לא יודעת אם מתאים לכל ההגדרות שאת רוצה אבל ההחלפה והחזרה שלהם נוחים מאוד מאוד

זה כמה חנויות רשת יחד פוקס/מנגו/יאנגה/אמריקן אייגל ועוד הרבה

הסינון שלהם ממש קל ונח

קניתי ממנה חצאיות הריון ממש טובות שהגיעו מהר לבית, לא זוכרת את הנוהל החזרות.

קצת יקר אבל אם זה בגד איכותי ונוח זה יכול להיות שווה

אבל קניתי שם (לפני שנתיים) בחנות עצמה - שמלות ממש כיפיות

כן צריך חולצת בסיס גם לצוואר וגם לשרוולים

עדיין נוח מאד

לא יודעת איך מזמינים בלי למדוד, אני מאלה שחייבות למדוד, אז בקטע הזה לא יודעת לעזור

רק שיין.

זול ובארץ, לא ילכו יחדיו.

לוקח לזה שבועיים להגיע

אבל החזרות חינם, ומהבית. הכי נוח..

וכדי להיות בטוחה שיהיו בגדים שיהיו לך טובים, פשוט תקני הרבה.. ותחזירי מה שלא.

אישית קניתי חצאיות מאבישג ארבל כי לא מצאתי בשיין מה שרציתי. אבל וואלה מבאס 200₪ לחצאית, כשבשיין עולה 70..

אגב גם חצאיות צנועות ראיתי שם.. 

ככה ראיתי שכתבו פה לא מעט פעמים...

וגם צריך כרטיס אשראי של חו"ל, נכון? לא בטוחה שיש לנו...

באמת הפרמטר של זול הכי פחות חשוב לי - אם באמת אמצא בגד שנוח לי במאה אחוז וצנוע במאה אחוז...

צריך להסתכל בתיאור בד. יש בדים מאוד נוחים..

כרטיס אשראי רגיל.

ממליצה להסתכל קצת.. 

אם כתוב פוליאסטר כנראה שזה יהיה סינטטי

בכל אופן, ניסיתי לגגל שם אתמול. קצת קשה לי לברור את הבגדים שנראים צנועים מכל אלה שלא... (וגם קצ קשה לי עם התמונות של הדוגמניות )

אבל אולי בכל זאת אנסה שוב.

רק לא הבנתי איך יודעים אם באמת הרכב הבד הוא סינתטי או לא...

ואעזור לך להבין איך מחפשים בשיין ומה עושים וכו. אני דיי טובה בזה🙈

אם יש לך את המספר שלי אז עדיף ווצאפ. אם לא אז פה

ממש ממש בשמחה

יושעת שיש גם מידות גדולות, לא יודעת כמה.

אני נמוכה וקניתי משם שמלה נוחה מאוד מכותנה (לא מתאימה להנקה) ולא הייתי צריכה לתקן אורך. אבל יקר בעיניי