אחרי התלבטות גדולה, פתחתי ניק חדש.
האם טיפולים זוגיים עוזרים למי שעוברת אלימות ולא מהסוג שמגדירים פיזית.
לצערי, ישנם עוד סוגי אלימות שגם הם פוגעים קשות ופחות מדובר עליהם.
האם יש מצב לצאת מזה?
האם שווה כל ההשקעה של הכסף לטיפולים וכל מה שמסביב.
אחרי התלבטות גדולה, פתחתי ניק חדש.
האם טיפולים זוגיים עוזרים למי שעוברת אלימות ולא מהסוג שמגדירים פיזית.
לצערי, ישנם עוד סוגי אלימות שגם הם פוגעים קשות ופחות מדובר עליהם.
האם יש מצב לצאת מזה?
האם שווה כל ההשקעה של הכסף לטיפולים וכל מה שמסביב.
למרות שאני לא מומחית כן?
אבל אם יש רצון לתקן, ורצון להישאר יחד, שווה לנסות. הכי הרבה עשינו הכל ומגלים שאין ברירה.. וומקבלים כלמם אגב התהליך לחוסן נפשי שזה גם חשוב
אבל רק מול מטפל מומחה ולא מאמנים וכדומה.
אבל זה תלוי הרבה בנכונות לשינוי מצד בן הזוג הבעייתי וגם מהצד שנפגע, לחזור לתת אמון.
זו עבודה של שניים
וסביר להניח שזה תהליך שייקח זמן. אז לא לשים סטופר על הטיפול ולבחון אם יש התקדמות כמובן
זה ממש סיכוי קטן. ואם הייתי במקום הזה הייתי קודם בודקת אם בן הזוג מוכן ללכת לטיפול קודם כל בעצמו.
הבעיה באלימות (גם נפשית או כלכלית לצורך הענין) היא לא בעיה זוגית. זו בעיה של האדם המתעלל והוא זה שצריך קודם כל להיות מטופל.
אחרי שהאלימות נפסקת (ואולי בהדרגה תוך כדי התהליך כשרואים שמשהו מהותי השתנה בהתנהגות שלו), אפשר וצריך להתחיל לשקם את הזוגיות בטיפול זוגי.
אבל קודם כל צריך לראות את הנכונות והשינוי אצל בן הזוג המתעלל.
בהצלחה לך ❤
ובן הזוג צריך לטפל בעצמו קודם.
בעיניי הסיכוי ששני בני הזוג יעשו שינוי קטן וגם אם יעשו שינוי הסיכוי לסלוח ולהשאיר את העבר מאחור גם קטן, לכן הסיכוי קטן מאד.
מצטערת🙏
אני כן חושבת שהאדם הפוגע יכול לעבור שיקום ולהתשנות. אבל אני חושבת שחלק מתהליך הריפוי של מי שעבר אלימות הוא דווקא הפרידה ולעמוד על שלו ולהתרחק.
בס״ד
הכתובת כשיש אלימות, מכל סוג, היא טיפול באלימות של מי שמפעיל אלימות. ולא טיפול זוגי…
מתייגת את @נגמרו לי השמות שתוכל לדייק אותי למקרה הצורך.
חיבוק שוב על הדברים הקשים שאת עוברת.
מחזקת אותך שאת ראויה שיכבדו אותך, בכל תחום ותחום.
המון הצלחה אשה יקרה!!! ❤️❤️❤️❤️
חלקן מעודדות וחלקן פחות.
מאיפה שואבים כח לכאן או לכאן
האמת שאני מצטרפת לכל מילה שכתבת.
אכן, חשוב מאוד לוודא שאיש המקצוע אליו פונים יהיה בעל התמחות בדיוק בכך - באלימות במשפחה, על כל צורותיה וגווניה.
ואכן חשוב לזכור שקודם כל צריך לטפל באלימות עצמה מהשורש - משמע טיפול למי שנוהג באלימות לפני טיפול זוגי.
ורק לאחר שיש ביטחון שאלימות לא תהיה כאן - אפשר ללכת לכיוון של טיפול זוגי אם רוצים.
@מיקי מיקי יקרה
שולחת לך חיבוק גדול
והרבה כוחות
וממליצה לוודא ולשאול הכל לעומק מול בעל המקצוע עצמו - כאמור גם לוודא איתו שאכן מתמחה בכך ספציפית, וגם לשאול אותו בדיוק את השאלה הפותחת שכתבת ולשמוע את דעתו המקצועית.
שמעתי שהיו שרשורים פה בעבר אבל החמצתי אותם. האם זה מוצלח? ויותר חשוב, אמין? המידע לא דולף?
תודה למשיבות.
משהו משתלם יותר מידי.
בעיקרון זה מיועד לאנשים שממש לא יודעים מה מצב הבנק שלהם ועל מה יוצא הכסף.
אז יש חלוקה לקטגוריות לפי אוכל,ביגוד,יציאות וכו' .. ובונים תקציב חודשי ומעקב אחריו.
באותה מידה אתם יכולים לנהל אקסל ובו לעשות את החלוקה לקטגוריות ומעקב הוצאות/תקציב.
מקבלים כל חודש את פירוט אשראי אז ממש העתק הדבק, או בלייב- לכתוב כל הוצאה. וממול כמובן טור של הכנסות שלכם.
אגב, בבנק שלנו-דיסקונט, יש סוג של גרפים של הוצאות לפי תחומים. גם בהשוואות לחודשים קודמים וכו'..
סך הכל ברייזאפ מפתים אותך בחודש מתנה ואז מתחיל לרדת תשלום חודשי של כמה עשרות שקלים, שפירטתי למה לדעתי הוא מיותר.
בהצלחה!
(לנו אין).
הוא שונה מטבלאות אקסל בכך שהאקסל בודק אחורה- כמה הוצאת בעבר והאפליקציה בודקת קדימה- כמה אתה יכול להוציא בהמשך בהתחשב בהכנסות שלך, בשאר ההוצאות ובחיסכון שהצבת.
זה שמישהו משקיע בשיווק זה ממש לא אומר שזה סתם.
אנחנו תמיד היינו ממש מחושבים וידענו לאן הכסף הולך וזה עדיין כלי מצוין שמאד עוזר ומקל ושווה את הכסף.
ומכירה עוד הרבה אנשים מחושבים מאד שזה מאד מקל עליהם ולגמרי לא מיותר.
הייתי בודקת קצת יותר לפני שכותבת בצורה ככ נחרצת
המעקב אחרי ההוצאות במהלך החודש חסך לנו מאות ואפילו אלפי שקלים בחודשים מסויימים.
לפעמים לא מרגישים איך דברים קטנים הופכים לגדולים...
למשל קניות של בגדים- לפעמים צריך, ואז מה לעשות מוציאים כרגע... ולפעמים סתם בא לי להתפנק אבל זה לא מתאים החודש.
ולחסוך
אני באופן אישי לא משתמשת בזה.
מרוצים בטירוף. ממש עושה סדר ואוסף את כל הנתונים לפלטפורמה אחת בהירה ומובנת.
לנו זה ממש עוזר להתנהל נכון ולחסוך
איך יודעים שהמידע לא דולף?
אבל נשמע לי לא סביר שידלוף
ההיגיון הפשוט שלי אומר שהם עשו הכל כדי שלא תהיה אפשרות של דליפת פרטים
אחרת לא היו יוצאים עם זה לשוק..
כאמור, לא מכירה אבל זו דעתי
אישית לא הייתי חוששת מזה
אני באמת שואלת, במקרה הכי גרוע של דליפת פרטים, מה כבר ידעו?
כמה אני משלמת חשמל ואיפה אני עושה קניות?
זה מעניין פרסומאים אמנם, אבל זה לא כזה מידע רגיש בעיני..
בכל פרוטוקול אבטחה יש סיכון כלשהו, במקרה הזה לא ברורה מה מידת הסיכון.
ברור שכל אחת זכותה להחליט מה רגיש לה ומה לא, אבל סתם מעניין למה זה נחשב לרגיש כ"כ.
למי שיכול לסייע- בוודאי.
כמו שאני נותנת ליועץ פנסיוני גישה להר הכסף בשביל לקבל ממנו הצעת מחיר
וכמו שאני נותנת גישה ליועץ משכנתא לכל הפעילות הבנקאית וכו'.
ואם ידלוף לא דרמה..
אם רמאי מקצועי משיג גישה למספר טלפון, מספר חשבון בנק, כרטיס אשראי ומספר תעודת זהות (לא יודעת האם מספקים את המידע הזה לאפליקציה הזו), או לפעמים רק לחלק מהנ"ל,
הוא בעצם משיג גישה לכל החיים הדיגיטליים והכלכליים שלך פחות או יותר, עד לגניבת זהות.
לא חסרים מקרים, נחשפתי לזה גם באופן אישי לצערי, יכולה לצרף לך כאן כתבות אם הנושא מעניין אותך...
בגדול זה אומר שהמידע הוא רק לצפיה ואי אפשר למשל לעשות עסקאות או דברים בשמך..
משתמשים מעל שנה, עושה סדר, נותן תמונה ברורה ומפורטת של הוצאות מול הכנסות ולאן הכסף הולך. אצלנו עשה שינוי גדול.
עולה 45 שקלים לחודש, בתשלום לשנה יש הנחה לא זוכרת כמה. אם מקבלת קישור ממי שיש לו רייזאפ יש חודש חינם וחודשיים נוספים ב50 אחוז הנחה.
עכשיו יש את חוק בנקאות פתוחה אז את לא צריכה לתת סיסמאות, רק אישור לקבל את המידע מהבנק וכרטיסי האשראי.
אני יודעת בדיוק איפה אנחנו מבזבזים
ואם רוצים לחסוך מפסיקים לבזבז שם. ..
כל השאר זה אוכל, מיסים, )שקוראים להם בשמות שונים), וחסכון חודשי.
מכירות אפליקציה לניהול כלכלי? שאני ובעלי נוכל להיו - הריון ולידה
שם גם הגבתי.
אני יכולה להבין שזה עוזר להנגיש את המידע על התזרימים הכספיים בחשבון הבנק.
בזכות תצוגה ויזואלית נוחה לשימוש.
אבל איך זה עוזר לחסוך ולהתנהל כלכלית נכון יותר, לא הצלחתי להבין.
הרי גם כך יש אפליקציה לבנק ואפליקציות לכרטיסי האשראי- וכולנו עם נגישות להגיע בכל רגע למידע על ההוצאות שלנו, הקודמות והצפויות.
אז מה היתרון הגדול ברייזאפ?
ב״ה, מעולם לא היינו במינוס. גם בשנתיים הראשונות לנישואים, כשבעלי עדיין היה סטודנט ורק אנו עבדתי והכנסתי משכורת, ובהמשך הריון ולידה, והוצאות מעון עם החזרה לעבודה בסיום חופשת לידה - כשאני עדיין המפרנסת היחידה.
חיינו בצמצום רב, ממש מהיד לפה, אך מאוד בשליטה ומאוד מחושבים בהוצאות מול ההכנסות.
כמונו
אז אין יתרון.
במיוחד אם יש לך נקיפות מצפון כשאת מבזבזת אז בכלל את מסודרת. דף ועיפרון.. רושמים רק את הבזבוזים וישר מבינים מה הולך להיות החודש.
בזבוסים הכוונה לשינויים מחודש רגיל לא דווקא בזבוז ממש.
נגיד נעליHoka זה צורך בריאותי לא בזבוז אבל הם ברשימה
ברוך ה׳ ותודה לאל.
בעיני זה עוזר רק למי שלא על היד הדופק מבחינה כספית.
אני אישית לא הרגשתי שזה עוזר לי יותר מאקסל.
אנחנו גם ככה משתדלים ממש לא לבזבז..
ואם מתפנקים מידי פעם בסופר או בגלידה, זה כי זה קצת לרומם מצב רוח
לא ראיתי שזה עוזר להצטמצם, דווקא הרגשתי שהתשלום החודשי הולך לפח, וההודעות שלהם כל פעם היו מעצבנות אותי..
אז אם יצא שחודש אחד הביגוד גבוה יותר ביחס לחודשים קודמים, זה כי היה חילופי עונות או איזה אירוע.. וזה סתם מעצבן לראות את זה כאילו חרגתי מהתקציב שיש בד"כ..
אני ניסיתי את לפני יותר משנה, אולי דברים השתנו, אבל בכל מקרה רוב ההוצאות הגדולות הם תשלומים קבועים והכרחיים שאי אפשר להוזיל אותם (משכנתא, ארנונה, מסגרות חינוך וכו')
בתחילת חודש מה ההוצאות שהולכות להיות ולשנות את היעדים בהתאם ואז כוויכול חורגים רק אם יש איזה בתלם או שהייתם לא מספיק מחושבים.
אבל מסכימה שזה פחות עוזר למי שכבר מראש משתדל להיות עם יד על הדופק בקטע של הוצאות זאת גם הסיבה שהפסקתי איתם.
בגדול אחרי שנכנסנו לעניינים (שנה +-) הרגשנו שזה כבר לא מאוד יעיל והפסקנו.
אבל זה ממש עושה סדר על מה יוצא כל דבר, איך לתקצב כל דבר (מראש...), אם יש חודש שפתאום היו הוצאות גבוהות על הרכב, אז מורידים בכסף שמוציאים על אוכל בחוץ... או בקניות של מותרות אחרות.
ממש אשמח לשמוע איך אתן מצליחות להקדיש זמן לילדים שלכן, שיהיה איכותי ומרוכז בהם.
אני עושה השתדלות רבה להיות עם הבת שלי כמה שיותר (בת 1:09 שנים). לפני שהיא נכנסה למעון הייתי ממש איתה ללא הסחות דעת, ומאז שהיא נכנסה למעון וחזרתי לעבוד (בחודשים האחרונים) אני הרבה מתעדכנת בטלפון בענייני עבודה, חברות, משפחה וכו', ולא תמיד "ממש איתה".
חשוב לי להתחיל להרגיל את עצמי להקדיש שעות מסויימות להתעדכנות במה שצריך ושעות אחרות להיות נטו (עד כמה שאפשר) עם הילדים. אשמח לדעת מה עובד לכן.... תודה
אני אומרת גם לעצמי, אבל שלי יותר גדולים והזמן ביחד הוא גם משחק בטלפון ביחד....
2. אני שמה את הטלפון בחדר ונמצאת עם הילדים בסלון, כשהטלפון לא נמצא מול העיניים לא מרגישים צורך לבדוק אותו.
אני פשוט לא זוכרת מהניתוח הקודם שהיה לפני שנתיים🤦
מקווה שאתן זוכרות....
ילדתי לפני שבוע בדיוק.
בחלק מהאזור של הצלקת זה מרגיש קשה כזה, כמו גוש בתוך הבטן, זה ככה אמור להיות?
ועכשיו פתאום ראיתי חוט לבן כמו של תפירה משתרבב לי מהבטן! מה זה?? מודה שנבהלתי
לא זוכרת מהלידה הקודמת שככה השתרבב לו חוט...
מלחיץ אותי שבטעות זה ימשך ויקרע את התפרים או משהו לא יודעת... זה תקין?
לגבי השאלה הראשונה, נשמע לי תקין, זכור לי גם משהו כזה אצלי.
לגבי החוט- אם סגרו לך את החתך בתפר תת עורי אז זה נורמלי שתראי את הקצה של החוט.
אז דברנו עם מכון פועה וקבענו תור לשבוע הבא אצל רופא מומחה,
ואני לא יודעת איך לשרוד את חוסר הוודאות עד שבוע הבא
(וגם אז לא בטוח שנקבל תשובה ברורה לגמרי)
אני שבר כלי, לא מצליחה לישון בלילה, ושמצליחה מתעוררת מסיוטים.
כל היום העיניים דומעות, לא מצליחה להתעודד, לא מצליחה להאמין שאולי יהיה טוב, רואה רק שחור ורק רע.
הילדים מרגישים ומתנהגים בצורה שאף פעם לא התנהגו,
ואין לי כוח!אין לי כוח לכלום!
לפעמים אני חושבת מחשבות של למה הייתי צריכה את זה בכלל?שוב פעם כל הסרט הרע הזה (והפעם זה הרבה יותר רע)
איך מתרוממים?איך?
אני יודעת שאני בוכה על משהו שהוא לא וודאי,
יודעת שיש עוד תקווה, שהשם יכול לעשות לי נס והרופא הקודם טעה או הגסים אבל ישר חושבת שאני סתם
מנסה לעודד את עצמי ובאמת יהיה רק רע, ויותר גרוע, ואני לא רוצה!
סליחה על ההודעה המבאסת על הבוקר😞
האי וודאות גומרת אותנו...
לפעמים אתה מעדיף לדעת גם אם זה רע....
אין שמחה כהתרת ספקות...
תסתכלי על זה כאתגר. עכשיו בוחנים אותי משמים...
דווקא זה שפעם שניה חושדים באותו דבר ופעם קודמת לא היה כלום זה נראה לי אמור לעודד, לא?
אז לחשוב שגם עכשיו רוב הסיכויים בעזרת ה' שזה כלום.
כרגע לדעתי תתמקדי בזה שהכל יהיה בסדר, תהי באמונה. תגידי פעם קודמת היה ככה אז גם עכשיו יהיה ככה. תתפללי תתחנני לרחמי שמים ותנסי להתחזק באמונה...
בינתיים את לא יודעת מה יהיה, מה יקרה... אז תאחזי רק בטוב. רק בחיובי. כמה שזה קשה... תלחמי על זה. תגידי לעצמך הקדוש ברוך הוא שם אותי בניסיון של אמונה אני אצליח לעמוד בו.
אמן ואמן. כולי תפילה עבורך שהכל יהיה בסדר בעזרת ה' אהובה
יש בזה משהו מ9חיד של חוסר שליטויחד עם זה הבנה שהכל בידיו, והוא יודע מה הכי טוב ונכון עבורנו.
להתמקד באמונה, בתפילות
להתפלל את כל הפחדים, בסוף הכל בידו
הלוואי ותתבשרו בטוב
כי מרגישה שהןא הולך ואוזל.
שבוע אחרי לידה.
הילד הגדול מרגיש לא טוב.
שני הקטנים איתי בבית בנוסף לתינוק.
בעלי מרגיש לא טוב.
אז יוצא שכל הילדים איתי בבית ובעלי לא. וכשחוזר הוא חצי כח.
אז ארוחת בוקר שולחים לי וככה אני אוכלת משהו.
לארוחת צהריים-ערב בעלי דואג.
לארוחה שבין הארוחות אני דואגת לילדים שבבית.
אמרו לי שזה גיל שהתינוק עדיין לא מבדיל בין יום ללילה אז יש לי חידוש בשביל כל אלה שחושבים ככה.
הוא מבדיל מצויין, הוא יודע שלילה ונהיה עירני.
ועוד יותר, הוא מרגיש את השנייה שבה נרדמתי כדי להתעורר לבילוי לילי משותף.
ההנקה זורמת מצויין ב"ה.
חייבת לשתף שיש גם דברים טובים.
והתינוק מתוקי והילדים אוהבים אותו.
ולא כייף לי עם ההרחקות דווקא בזמן כזה.
באלי חיבוק להתנחם בו.
באלי מישהו להתפרק עליו ומאוד קשה לי כשרחוקים.
ובכלל, לא רגילה לזה אז זה מוסיף לקושי.
וזהו.
נראה לי סתם פרקתי.
זה באמת שלב ממש ממש לא קל, ואצלכם עוד צפופים כל כך (ב"ה 😃), הכי הגיוני בעולם שקשה.
זה עוד ישתפר ויהיה קל יותר!
מי יכול לעזור לך? אפשר לקנות עזרה? אפילו בחורה שתשב אצלכם כמה שעות ביום ותשחק עם ה"גדולים" כדי שאת תוכלי להישאר על הספה עם הקטן בלי לקום כל רגע?
ועוד נקודה - בעלך לא מרגיש טוב, אבל גם את לא. ואם את תתאמצי יותר מדי עכשיו את מסתכנת בנזק. אז ממש חשוב שבעלך יקח חלק כמה שיותר, אפילו שהוא חולה ובמצב נורמלי הוא היה שוכב במיטה. זה לא מצב נורמלי.
בהצלחה יקרה!
ותודה על הכח שנתת לי.
אף אחד.
חיפשתי ועדיין מחפשת מישהי שתוכל לבוא קצת במהלך היום, בינתיים לא מוצאת.
מאז שבעלי חוזר זה כבר מיותר כי הוא באמת עושה מעל ומעבר.
האמת שבעלי מבין את זה לבד.
היום רצה לנוח, שיחררתי אותו באמת בלב שלם ולקח איתו את הקטנה למיטה כדי שיהיה לי יותר קל אבל אחרי 2 דקות הוא קם ובא להיות עם הילדים. (בסוף עזר לי להושיב אותם לצייר ואז יכל ללכת לנוח כי באמת הסתדרתי. ישבתי לידם והם ציירו והתינוק ישן)
גם הקטנה שלי ככה מתעוררת בלילה לשיחות ליליות נוראי חחחח.
לגבי הקושי עם הקטנים בבית אני ככ מבינה אותך❤️
ניסית להתקשר לשפרה ופועה הן יכולות לנסות למצוא לך סיוע נשמע באמת סיטואציה קשה
מזלם שהם מתוקים, אז בסוף סולחים להם ;)
הסיוע של שפרה ופועה זה לשעות אחר הצהריים.
לידה אחת ניסיתי להיעזר בזה והתחרטתי.
לא הייתה להן בחורה שתבוא אז אמרו לי שאם אצליח למצוא זה יעזור להן והן ישלמו לה. המליצו לי על מישהי וזה היה נוראי, עוד אחת לטפל בה. לא ידעה מה לעשות עם הילדים וכל הזמן הייתי צריכה להיות איתה ולהסביר לה וללמד אותה איך קוראים סיפור לילד.
קיצור, עכשיו מתלבטת אם לתת עוד הזדמנות למרות שתכלס אין לי מה להפסיד. אולי באמת אדבר איתן מחר.
פחות רלוונטי, תודה על הרעיון.
וואו קשוח..
אצלי אני מתכוננת לחודשיים כאלה אחריי לידה.......
מה שהציל אותי לא להכנס לדיכאון מהשעות שהוא ער בלילה היתה סדרה טובה שאשכרה ראיתי פרק אחריי פרק כי היה מעניין אז משהו העסיק לי את הראש במקום רק לראות איך הוא ער וער וער ולא נרדם ואת שפוכה......
מבטיחה שזה יעבור!!
חיבוק והתאוששות קלה לאם ולתינוק!!!
♥️♥️♥️
קראתי את התגובה שלך בלילה והיא הייתה במקום, נכנסתי קצת ליוטיוב ובאמת העסקתי את עצמי ככה ואז גם לא נרדמתי איתו.
ויאללה שיעבור מהר בעז"ה.
שכולם יהיו בריאים תמיד.
אולי צריכה לתת חיזוקים לילדים? אבל לא יודעת איזה כי הם קטנים.
ניסינו לתת להם תפוזים סחוטים בשביל ויטמין סי, רק ילד אחד זרם.
הדובונים של הויטמין סי באמת טובים? מתאימים לפחות לילד בן 3?
אשמח אם יש למישהי המלצה למשהו מועיל בהכשר מהודר (בדצ העדה החרדית)
אני משתמשת בחברת nava
מביאה לה כבר מגיל שנתיים.
וטיפ קטן בנוגע לויטמין סי - ברבע פלפל אדום יש כמות של בערך 3 תפוזים. אז חבל על המאמץ של הסחיטה...
לא ידעתי שגם בו יש.
ואנחנו נהנים מהסחיטה, פעילות עם הילדים שאח"כ הם גם נהנים מהתוצרים 
ויש מסחטה חשמלית אז לא ממש מתאמצים ;)
הדובים האלה זה ג'לי, לא?
לא מסוכן בגיל קטן?
טוב, השאלות ממש לא קשורות אחת לשנייה ואף דורשות יחס נפרד לכל אחת, אבל הכל עלה לי יחד, אז אשמח לשמוע מהנשים החכמות והיקרות כאן מה דעתכם/ניסיונכן..
1. תינוקת בת שמונה חודשים, זוחלת תקופה ארוכה אחורה ועדיין לא נפל לה האסימון שאפשר להתקדם. יש דרך לעזור לה? (עדיין לא השלב של ההצלבה).
2. הילד הבכור שלי בן 5.5 - ילד מתוק מתוק. חכם, מוכשר, נבון ואהוב מאד בגן. כבר תקופה של כשנה שיש לו טיקים. בתחילה זה היה רק במצמוצים כאשר הוא מתרכז. לאחרונה התווספו גם כן קולות. כל זה בד"כ כאשר הוא מתרכז במשהו-סיפור או בניה בקליקס, או שמתלהב ממשהו. לי בתור ילדה ג"כ היו טיקים וכן לאחים שלי. לא טיפלו בי ולמדתי להתגבר על זה. היו תקופות יותר והיו פחות. יש דרך שאני יכולה לעזור לו? אני תוהה לעצמי אם יש לו קושי רגשי כי על פניו זה לא נראה. הוא לפעמים מספר שמישהו הרביץ לו בגן, אבל לא הייתי רואה בזה טריגר רציני לטיקים. אשמח לשמוע אם מישהי טיפלה בדיקור סיני/טיפול כלשהו אחר. (בדקתי ראייה)
3. ילד בן 4.5 שנגמל כמו שצריך בגיל 3 (התהליך היה די מייגע) ואף הלך בקביעות לשירותים בלי לפספס כלל במשך כמה חודשים. מאז הוא מפספס על בסיס קבוע ולנו כבר יצא המיץ. הוא ילד שלא הכי בקצב של הגן, גם חברתית וגם לימודית. יש לו קצב משלו ואופי מיוחד כזה, שדורש ממנו הרבה אורך רוח. מה לא ניסינו- להסביר לו, לעודד אותו, פרסים, מבצעים, אפילו איומים ועונשים (ניקח אותך לרופא, לא תקבל מיץ ...) כלום לא עוזר. הוא מפספס רק פיפי. זה לא שהוא לא הולך לשירותים. בגן הוא תמיד יבש כי מבין שזה לא נעים. בבית הוא גם הולך אבל תמיד איכשהו רטוב. זה כבר מתחיל להדאיג אותנו ממש. הוא בן 4.5 ואנו לא רואים את האופק. הוא אומר שהוא לא מרגיש, אבל לא נראה לי. לדעתי הוא עסוק במשחק ומתעצל ללכת, וכשזה כבר על הקנה אז הוא רץ ואז מתפספס לו ואין לו כח כבר ללכת. אשמח לשמוע על מטפלות בגמילה/תכנית התנהגותית כלשהי והאם יש טעם לבדוק אם באמת לא מרגיש.
חסרים לי עוד פרטים כדי לענות במדוייק, כמו איך אתם מגיבים לו כשהוא רטוב ומי ואיך מחליפים לו, כל כמה זמן זה קורה ומה הכמות. אך מתוך הפרטים שמסרת - אנסה:
אם הוא יבש לגמרי בגן - זה אומר שיש לו יכולת להתאפק ולהתפנות שצריך. (שימי לב לבדוק שהוא לא הרטיב בגן והתייבש עד שהגיע הביתה).
בחורף השלפוחית מתכווצת יותר ומכילה פחות. כתבת שהיה ללא פספוסים וחזר. זה אומר ש: הוא יודע להתפנות בשירותים ויש לו בבסיס את היכולת להתאפק.
זה נשמע שכרגע הוא הסיר חלקית את האחריות מעצמו ללכת להתפנות במסגרת הבית, מה שצריך זה להחזיר לו את האחריות על ההליכה לשירותים באופן מדורג.
1. לא לאיים. שהוא לא יהפוך את זה לנשק מולכם ויעשה לכם דווקא. זה אמור להיות בשבילו ולטובתו.
2. מסבירים לו בשיחה נעימה ועניינית ששמתם לב לאחרונה שהוא שוכח ללכת לשירותים ושהוא רטוב. אתם רוצים לעזור לו להשאר יבש ונקי, לכן כל שעה (או משך זמן אחר שנראה לך הגיוני) אתם תזכירו לו ללכת לשירותים והוא יתפנה כמו גדול וישאר יבש. חשוב שזה יהיה הודעה ולא בקשה או שאלה. אמא אמרה אז הולכים. חשוב שלא יתחיל עם משחקים של: "אני לא צריך" משום שכרגע זה לא הוכיח את עצמו. מצד שני חשוב שתקבעי טווחי זמן שמתאימים לו שלא ירגיש מטורטר ושלא מתחשבים בתחושות שלו. אם מתעקש אפשר לומר לו פעם אחת "אנחנו רוצים שתשאר יבש כל הזמן לכן כרגע אני מזכירה לך ללכת. כשאני אראה שאתה יבש כל הזמן כמה ימים אוכל להפסיק להזכיר לך" (לא להפוך את זה למשא ומתן והתניות)
3. כשהוא הולך לשירותים בזמנים שנקבעו עושים "בדיקת יובש" מבקשים ממנו לגעת רגע בתחתון מבחוץ ולבדוק אם הוא יבש. אם כן מחמיאים ל: "כל הכבוד נשארת יבש!" אם זה רטוב לומר לו בענייניות רבה ללא אשמה או כעס: "זה רטוב, צריך להחליף" ולתת לו בטבעיות להחליף לעצמו.
4. תשתדלו לתזמן את הזמנים בין פעילויות ולא באמצע, כך שיתרגל להתפנות לפני שמתחילים פעילות חשובה/ארוכה/מעניינת או לפני שיוצאים מהבית.
5. עם הזמן מאריכים את טווח הזמן שמזכירים לו להתפנות. בגיל הזה עדיין הגיוני להזכיר להתפנות כשחוזרים הביתה מהמסגרת, לפני ארוחת ערב וכמובן לפני השינה.
6. אחרי שמתרגל ללכת בתזכורת בזמנים העיקריים אפשר לנסות בהדרגתיות להוריד מהתזכורת ולאפשר לו לקחת את האחריות עליו.
7. מנסיון בהדרכת גמילות, תהליך כזה אורך בדרך כלל עד שבועיים, אך כמובן שכל אחד הוא ייחודי ועם הקצב שלו, חשוב לכבד את זה ולשמור על אוירה נעימה, סבלנית ומכבדת לילד במשך כל התהליך.
8. בהצלחה רבה!!!
הוא בעצם לדעתי לא נגמל מעולם כיוון שהתקופה שהיה תמיד יבש הייתה קצרה מאד ולמעשה שנה+ הוא רטוב על בסיס יומי. היו תקופות שהיה מרטיב ממש קצת כמו עיגול על המכנס ויש תקופות-כמו עכשיו, שזה הרבה יותר. הוא ילד שמאד קשה לבקש ממנו משהו. קשה לי לקרוא לו עצלן, אבל ההתנהגות שלו מאד מזכירה, לצערי, את הדפוס הזה. כשכל הילדים יאספו הוא לא יאסוף. לא יתלבש בבוקר, לא רוצה להתארגן. מתרגל קריאת אותיות רק חצי דקה כי פגה לו ההתעניינות. הוא עושה רק מה ששווה לו ורק כשמקבל תמורה, וברור שזו לא הדרך. גם כשאני הופכת לו את הפעילויות לחווייתיות אני לא רואה הצלחה כי קשה לי לשמור על רצף חוויות וזה מוציא לי המון אנרגיות כשזה יומיומי וגם, לדעתי זה לא תמיד נכון.
לגבי הגן- עד החודש האחרון היה תמיד יבש, אני מזהה לפי הריח. בחודש האחרון יש ריגרסיה חזקה והוא כבר חוזר עם ריח חריף. הגננת שלו מאד לא מקצועית וחדשה כך שאין לי ממנה שיתוף פעולה/התעניינות, לצערי.
התגובות שלנו השתנו לאורך התקופות. בהתחלה היינו מאד מכילים. לא אומרים מילה רעה ומחליפים לו כשצריך, תוך כדי עידוד ושיח איתו. לאחרונה ממש נשבר לנו וניסינו קצת עם עונשים אבל זה ממש לא הולך. שום דבר לא מאיים עליו יש לו קצב משלו לחיים וזה לא מזיז לו. אנו ממש כועסים כשנרטב. בעלי לפעמים ממש מתעצבן עליו. בתגובה אומר שהוא לא מרגיש. אני לא רואה שהוא נעלב מזה הוא ממשיך להיות עסוק במשחקים כאילו לא קרה כלום.
לגבי לקחת אותו כל שעה-אני עושה את זה. תמיד עשיתי את זה. הבעיה שכמה דקות אחרי הוא מפספס. בימים שהוא יבש (לאחרונה זה נדיר) אנחנו מאד מרימים לו והוא שמח מזה, אנו ממששים את המכנס ואומרים לו שיישאר יבש והוא מביע הסכמה, אבל זה לא באמת חשוב לו ואחרי כמה דקות הוא כבר מפספס. מרגישה שאין לנו מוצא ופשוט לחכות שהוא יגדל ויתחיל להתבייש מזה גם בבית.
אם זה המצב, חשוב לעשות בדיקה רפואית לפני שמתחילים תכנית התנהגותית.
כדי שהתכנית תצליח בעז"ה אתם צריכים למצוא מה מחזק אותו (כלומר, מה יגרום לו לרצות להתאמץ כדי להרוויח את המשהו הזה) וגם אורך רוח, סבלנות ועקביות שלכם כהורים.
את אמא שלו, מה שאת מחליטה שנכון לכם כרגע כמשפחה. לפעמים הבחירה היא לוותר כרגע, להעלים עין ולחכות שיגדל וילמד לקחת אחריות לבד או עם עזרה מקצועית.
בכל מקרה שיהיה לך הרבה נחת ממנו ומכולם 
2.אני לא מכירה שיטות טיפול, אבל אני יודעת שטיקים הם לאו דווקא על בסיס רגשי. בהצלחה!
3.אני לא יודעת לגבי הגמילה, ואני גם לא מכירה את הילד. אבל אם הוא לא בקצב של הגן מבחינה חברתית ולימודית יכול להיות שהוא צריך עזרה-גננת שילוב, או גן קטן. ואם הוא מקבל את העזרה שצריך בתחומים אחרים זה יכול אולי גם לעזור לגמילה.
לבן שלי בן שנתיים וחצי היו בשבת עיניים אדומות יחסית והיו לו הרבה הפרשות צהובות (כזה כמו נזלת על הריסים) וגם מלא מלא נזלת. הוא אמר שלא כואב לו, כמה פעמים שאלתי אותו.
זה בעייתי לשלוח למעון ככה?
ועכשיו לפריקה, הילד היה חולה בשלושה וירוסים שונים, בכל חודש ינואר הוא היה במעון עשרה ימים! (לא ברצף). אני כבר נשברתי וממש ממש קשה לי להשאיר אותו איתי בבית עוד פעם, אבל אם צריך אני אעשה את זה... אוף, רק לא שבוע של דלקת עיניים עכשיו 
ולי זה נשמע כמו דלקת,
ואני מנוסה, עם ילדון שהיה נם דלקות עיניים בחורף שעבר כל שבועיים בערך... 
כדאי לטפל וזה נחשב מדבק כל עוד יש הפרשות.
בנוסף לטיפול בזמן הדלקת,קיבלתי המלצה מרופאה לדאוג לניקיון של העיניים כל הזמן עם מגבוני עיניים.
ובאמת, קשוח שהם חולים ככה כל הזמן. אוף 
בעלי בצבא ואני עם עוד פיצי בבית והדבר האחרון שבא לי עכשיו זה להשאיר אותו בבית מחר
במיוחד שהוא בריא והוא כל כך פורח במעון, כיף לו שם! והוא לא מרוק למיטה עם חום... לא כואב לו בכלל.
אין לי כח לזה!
והתור הראשון לרופא הוא בצהריים אז מחר ממילא אבוד לי גם אם הרופא יאשר לשלוח אותו. אוף!
אם יש לך דרך להשיג הייתי מציעה לך להתחיל לקרומיצין, כדי שבשני בעז"ה כבר תוכלי לשלוח.
עיניים אדומות עם מלא הפרשות נשמע כמו דלקת.
זה ממש מדבק.
עד שאת רואה רופא,המגבוני עיניים לתינוקות של ד'ר פישר ממש עוזרות
ללא מרשם יש בכל סופרפארם
חיבוק !!
וזה שאת מתמודדת לבד אז בכלל מצדיעה לך!
נשמע באמת דלקת עיניים
אני מכירה המלצה לטבול מעט צמר גפן בתמצית תה (לא חמה) ולנקות את העיניים.
עוזר להעביר את הדלקת מהר יותר.
וכמובן ללכת לרופא. אבל אפשר לנסות עד הרופא.
רק תנסי כמה שיותר לשמור מהפיצי שלא ידבק גם, תשטפי הרבה ידים ושהגדול לא יתקרב אליו כמה שאפשר..
ותנסי אולי רופא אונליין שתוכלי להתחיל טיפול כמה שיותר מהר
ואין אותה..
קשה כ"כ!!!
יש מצב לבקש מבייביסיטר שתיקח אותו לסיבוב בחוץ?
אפילו לא מאוד ארוך?
או בת משפחה?
דמייני שאת לא מרגישה טוב פיזית חס וחלילה
ותנסי למצוא פתרון כאילו את חולה...
מלא מלא בהצלחה!!!
לק"י
הבן שלי בשבוע שעבר היה עם הפרשות בעיניים רק בבוקר. ובכל זאת הרופאה אמרה שזו דלקת, ונתנה לו טיפול.
האמת שלי לא היה רע להשאר בבית יומיים 🤭
וגם הוא היה חולה הרבה החודש. וגם עכשיו הוא עדיין עם שיעולים, ונמאס לי ללכת לרופאה. אבל אני מתלבטת אם כדאי.
בנוסף לכל העצות שכתבו לך, אם את מניקה אפשר גם לנקות את העיניים עם חלב אם (אני סוחטת לטישו נקי ואז מנקה איתו את העיניים).
אח
אצלנו ממש עזר להעביר דלקות במהירות, כמה פעמים...
הוא איתי בבית, עליז ושמח.
אין לי סינטומיצין, מקווה שהבית מרקחת יהיה פתוח בכלל בצהריים אחרי התור שלנו לרופא. תה קמומיל גם אין לי, אני אלך לקנות אולי כשנצא ממילא לרופא.
חלב אם יש לי, מניקה את הקטן, ננסה, תודה!
ואין לי כח לשטוף ידיים עם סבון כל פעם שאני מקנחת לו את האף, ואין לי כח לשמור שהקטן לא ידבק כי זה ממילא לא יעזור, נמאס לי, כמה אפשר?! בסוף עם כל הזהירות שלי הוא נדבק בחלק מהוירוסים הקודמים אבל עבר את זה הרבה יותר בקלות מהגדול, אולי כי הוא יונק.
כי הבית מרקחת נסגר עשר דקות לפי התור שלנו לרופא 
ותנסי גם עם חלב אם.
לי הרופאה אמרה לטפטף לעין עם מזרק קטן, וזה ממש עזר.
אני אבדוק אחרי התור לרופא. וחלב אם אני אנסה כבר עכשיו.
תלוי ברוקח..אבל בעקרון צריך
אני מבקשת מרופא בכל הזדמנות גם אם אין לי מישהו עם דלקת.. תמיד דואגת שיהיה לי בבית
וכשרק מתחילה הדלקת מיד דמה
ולרוב תוך יום יומיים זה עובר
אני יודעת שבכללית יש, לא יודעת לגבי קופות אחרות. הוא יתן לך מרשם.
ואין לכם סופר פארם או בי פארם? הם פתוחים יותר שעות ואם יש לך מרשם אז המחיר הוא כמו בבית מרקחת.
אז תכננתי להתחיל לעבוד אבל התינוקת לא מסכימה בשום פנים ואופן לקחת בקבוק.
לא מבינה מה לעשות איתו. לא מוצצת. צורחת אחרי כמה זמן שמנסים לתת לה.
ניסינו הכל.
סוגי בקבוקים שונים, תנוחות שונות. הכל.
ממש ממש רציתי לעבוד אבל נראה לי שאצטרך לחזלש.
יש למישהי עוד עצות שיצילו אותי?
הינו במצב הזה
הלנסינו הציל אותנו
בת כמה היא? כבר אוכלת מוצקים?
הוא ממש מדמה את הצורה של השד. לא התנסיתי בו בעצמי אבל היא ממש המליצה.
הוא מאוד יקר אבל😒
ועשיתי לפי על העצות
מישהו אחר ישתן
קבוע ועקבי כמה פעמים ביום
תנוחות שונות
בגד שלי
שאוב או תמ''ל
חם או קר
תתרצה כשתבין שאין ברירה
וואלה לא התרצתה..צרחה שעותתתת ברצף יום אחרי יום
רעבה רעבה ולא נכנעה
לא משנה מה
לא רצתה
התפטרתי מהעבודה ..יש דברים שלא בשליטה שלנו
וקודם כל אני עבורה
היה לא קל לוותר אבל בחירה נכונה עבורי
והז מקרה יחסית קיצוני
לרוב המוחלט כן מצליחים למצוא פתרון
אבל הבאתי גם את זה
כי גם זה אופציה
לא יכולה לפרט אבל אחת הבנות שלי הייתה כזאת.
אוכל לפרט בערב
הערתי אותו בלילה בערך חצי שעה לפני השעה הקבועה שבה היה קם לינוק, וכשהוא חצי ישן הכנסתי לו את הבקבוק לפה.
וכשהפטמה בתוך הפה שלו, הייתי קצת לוחצת עליה, ככה שיטפטף לו חלב לפה והוא יבלע, עדיין מתוך שינה. אחרי כמה שפריצים הוא עבר לעשות את התנועה לבד.
קודם כל, זה מאד מאד קשה! אלו התקופות הכי סיוטיות שהיו לי בחיים כי התינוק גם מרגיש את הלחץ שלך, המוצדק, והלחץ לא עוזר. מה כן:
1. לחמם את החלב השאוב עוד קצת מהטמפרטורה הרגילה, שיהיה ממש חמים על גבול החם.
2. לי בקבוק של טומי טיפי היה מצויין. אח"כ עברתי למאם.
3. תוך כדי קפיצות עדינות על כדור פיזיו, והחזקה של התינוק לכיוון החזה מעט בחוזקה. (גם שמיכה על הפנים תוך כדי עזרה לי)
4. סמוך לשינה/תוך כדי שינה
5. לבסוף רק בעלי העקשן הצליח. בתחילה 30 מ"ל אח"כ קצת יותר ויותר. בגדול אחרי שבוע כבר לקח אבל לא לגמרי. כל התהליך לקח שבועיים-שלוש. בהתמסרות מוחלטת
6. הכל במקביל של לתת לו לשחק עם הפטמה של הבקבוק.
7. הרבה בכי וגם רעב לצערי. פשוט שום דבר אחר לא עזר. בילדה הבאה מגיל חודש הבאתי בקבוק פעם ביום כדי לא לחזור לסיוט. שיהיה בהצלחה! שרדתי כדי לספר. זה אחד הדברים הקשים אבל זה עובר בסוף. תהיו בטוחים בעצמכם ולא לוותר. (אם ממש צורח אז כן לדעתי. שלא תהיה לו טראומה ח"ו).
וננסה.
קודם כל, לך קשה יותר להצליח, כי את והיא מבינות שההנקה זמינה.
לפעמים הבעל או המטפלת יצליחו יותר. יש מטפלות מנוסות שכבר יש להן שיטות, הן נותנות בהתחלה בכפית, ולאט , לאט מרגיחות. היה לי תינוק ממש,סרבן, מצאתי מטפלת שגרה ליד העבודה ויצאתי להניר, תוך שבועיים היא הרגילה אותו לבקבוק, הוא לא בכה שבועיים מרעב, היתי מגיעה להניק, לאט לאט היא הרגילה אותו והתחלתי לבוא פחות. אולי תנסי להשאיר אותה אצל המטפלת לשעה שעתיים , והיא תנסה, כשאת באזור לגיבוי אן לא מסתדר.
זה היה עם תינוק בן 4 חודשים שעוד לא יכול לאכול משהו אחר.
והיה לי גם עם תינוק בן כמעט חצי שנה, הוא אכל פרות וירקות במעון וינק כשהגעתי, שתה שם רק מיים מהבקבוק.
אשמח לדעת איך זה היה נראה?
באיזה שלב הופיע?
כמה זמן נשאר?
דימום/ הכתמות בצבע חום
4- 5 ימים לפני שהווסת היתה אמורה להגיע
הייתי בטוחה שהיא מקדימה
נמשך כמה ימים
מקווה בשבילך לטוב
יומיים- שלוש לפני שהמחזור היה אמור להגיע
חשבתי שהקדים קצת
ואז ראיתי שזה בקושי כמה כתמים
יום וחצי בערך
(אבל נאסרנו כי לא חשבתי אפילו לשאול...
הייתי בטוחה שזה תחילת מחזור)
רק באולטראסאונד הבנתי שזה היה השתרשות
שיהיה בשעה טובה
הדימום היה כשבוע לפני שהייתי אמורה לקבל מחזור. הייתי באמצע ישיבה ופתאום הרגשתי כאב מחזור מאד חזק. בדקתי והיה דימום ורדרד ממש כמו התחלה של מחזור. חשבתי שהמחזור הקדים. הדימום נמשך חלש מאד כמה שעות עד שהפסיק. בדיעבד זה היה דימום השתרשות.
לא הצלחתי למצוא דרך גוגל
אם מישהי יכולה לשים לי קישור, אשמח
תודה
1. מחפשת את השרשור על המשאבה המומלצת מעלי אקספרס. לא הצלחתי למצוא דרך גוגל
אם מישהי יכולה לשים לי קישור, אשמח
2. תכשיר מומלץ לכאבי בטן של ההתחלה שבאמת עוזר, יש?! עדיף משהו טבעי.
3. יש סיכוי שניסיון לעשות הפסק טהרה גורם לדימום מחודש?
2. גם בזה לא מנוסה. אצלי עם הגדולה עזר להוריד מהתפריט רשימה של מאכלים ('דיאטת הנקה' שאמא שלי עשתה עם כל התינוקות אצלנו). ואם בכל זאת היתה עם כאב בטן הייתי שותה תה מחליטת שומר ואחר כך מניקה אותה וזה היה עוזר. לא השתמשתי בשום דבר שנותנים ישירות לתינוק.
3. ממה שאני יודעת זה לא אמור לקרות. מה שיכול לקרות זה שהפסק טהרה גורם לפצע מדמם. אולי כדאי להתייעץ עם רב.
1. זהו, שזכרתי שיש חיקוי של ביאמבא מומלץ ממש בעלי אקספרס. כי הביאמבה עצמה לא כזו זולה.
2. אולי באמת אנסה תה שומר
3. 👍
א. אין לי קישור עדכני
כנסי לקבוצה של יונה המלצות ותמצאי שם כמה
ב. קוליקו של שלוס -נמכר ע''י מטפלות בשמנים אתריים שלמדו אצלו..יחסית הכי עוזר.. וטבעי
ליקצ'יק -לנו לא עזר
וביו גאיה-לא ניסיתי
גם טבעיים נראה לי
מנסיוני אל תצפי לנס
זה לפעמים מקל זמנית לא פותר את הבעיה
זה גם נחמד לפעמים אבל..
3 כן יכל להיות..כל התעסקות.. ולפעמים זה גם פצעים בפנים שנפתחים,...כמה זמן את אחרי לידה?
א. אבדוק
ב. רואה בגוגל שאפשר להשיג גם בסופרפארם , אנסה לראות
3. חמישה שבועות..
₪9.90 68%OFF | 2/1pcs BB-P1 לביש שד משאבת ידיים משלוח חשמלי נייד לביש שד משאבות BPA-משלוח הנקה חלב אספן
נשים יקרות, בקשה קטנה לי אליכן..
בעלי שיתף אותי לא מזמן שהוא לא זוכר איך נראית שבת נורמלית מרוב שבתות בצבא, לא זוכר מה עושים, איך נראות ההכנות, איך נראה סדר יום השבת.
אז ממש אשמח אם מי שיכולה תוכל לקחת על עצמה משהו קטן להתחזק בו בשבת לזכות אלה שלא זוכים להתענג על טעם השבת.
לא דווקא בהחמרות, אם זה עוד שיר שבת, עוד דבר תורה, עוד התכרבלות כיפית עם המשפחה.. עוד משהו שמייחד את השבת כפי שאתן רואות זאת. לשיר שלום עליכם, לברך על הקידוש ולחשוב על כל אלו שלא יכולים לשיר ולקדש. גם החטופים שיזכו בקרוב וגם כל החיילים שבפעילות.
שבת שלום ומבורכת ובשורות טובות!
להעריך את מה שיש.
ואת מדהימה על ההסתכלות הכל כך טובה שלך על הכל.
ליבי וליבנו איתך ואיתכם..
חיבוק ענק!!
לוקחים על עצמנו בעז"ה לשבתות הבאות
שהשם ישמור אותו ואותם!!
וביקשתי מה' לשמור על השומרים שלנו שבזכותם יש לנו עונג שבת.
תבורכי צדיקה!
כל הכבוד לכם על הנתינה למדינה שלנו ולכולנו❤️
מתישהו בעלי היה בבית בשבת
והוא אשכרה באמת לא זכר כל מיני דברים הכי רגילים ובסיסיים שבדר"כ הכי טבעיים לנו בשבת. זה אכן שונה לגמרי.
שבועיים אחרי ב"ה. עדיין משתמשת עם תחתונים של גוטקס של אחרי הלידה. כבר נהיה לי קשה עם זה, מגרד לי ממש בכל האזור כי הוא תמיד מכוסה עם התחתון הזה והוא עוד עבה, אין לי אוויר שם בכלל (ככה מרגישה) בקיצור לא נוח לי איתו, גם יש לי בקושי דימום. הבעיה היא איזה תחתון אפשר לשים? כל מה שיש לי ברגיל מגיע עד לפס של הצלקת ומפחדת מחיכוך ושיתחיל לכאוב לי, קניתי תחתוני רשת והם גם מגיעים לפס של הצלקת
מה אתם עשיתם? רוצה להרגיש משוחררת יותר כבר
ויש אתר שבו כל התחתונים מכותנה אורגנית והם מדברים שם על חשיבות האיוורור לפות לא זוכרת את השם . אם יעלה לי ארשום אבל דלתא סבבה לגמרי
אין צורך בתחתון ח"פ
תחתונים בגזרה גבוהה מכותנה יעשו יופי של עבודה.
תרגישי טוב!
100% כותנה אבל רצית מאוורר,
גזרה נמוכה אני חושבת שנוח לפחות חודש אחרי...
השארתי את התחתונים האלה לימים של מחזור
שמה את הפדים של קרפור
וסוףסוף היה מחזור קל למרות הדימום
כי התחתון לא נגע באגן
והפד שמר עלי יבש יבש דם כשהיה דימום מלא
שהיה לי בבית וזה קצת מציק האמת, מנסה להתרגל עד הבוקר ולראות
רגיל אני לא מעיזה לנסות אפילו, אולי מהפחד
אבל בלי קשר לקיסרי כי לא עברתי כזה
שלום רב לכן,
אני מניקה כבר חצי שנה הנקה מלאה! פעם בשבוע בערך בקבוק מטרנה.
קיבלתי מחזור ובכול הבדיקות ביוץ שאני עושה הן יוצאות שליליות (אבל היו הפרשות כמו חלבון של ביצה) סליחה על התיאור, התקשרתי ליועצת הנקה היא אמרה שייתכן שהמחזור שלי יתאחר.
עכשיו לא מובן לי למה יש לי הפרשות כמו של ביוץ והיו לי גם כאבי בטן (נראה לי שזה של ביוץ) אז אם יש הפרשות למה הבדיקה יוצאת שלילית בכל פעם שאני עושה, האם ההפרשות האלו לא מעידות על ביוץ ואם כן מתי יתרחש ביוץ ואולי בגלל שאני מניקה אין בכלל ביוץ או שהוא יכול להיות רק בעוד חודש לדוג'.
אני חייבת עזרה בבקשה.
תודה רבה♥
יכול להיות שיהיו הפרשות ולא יהיה ביוץ בסוף.
מתייגת את @באר מרים שנראה לי מבינה בשמ"פ ותוכל לענות מדוייק יותר...
רוצה לפרט למה את שואלת? המטרה היא להיכנס להריון?
את האמת אני רוצה לדעת כדי לא להיכנס להריון, אבל בכול מקרה כן היה ביוץ כי קיבלתי עוד פעם מחזור
הוא לא היה סדיר.
היו לי הפרשים יותר גדולים בין המחזורים.
ולקח הרבה זמן עד שנכנסתי להריון.
לא עקבתי אחרי ההפרשות.
חלק מהפעמים בדקתי עם מקלונים אבל היה קשה לזהות ביוץ.
לא יודעת אם לא היה ביוץ, למרות שכן היה דימום. או שבעצם לא הצלחתי לזהות בזמן כי לא היה סדיר.
זה מה שהיה אצלי אישית באחת הפעמים.
שאלה,
קניתי טיפות עלי פטל של חברת Nutri care מחנות טבע ועכשו אני רואה שזה מכיל אלכוהול אם כדי להשתמש או לא?
תתייעצי עם רופאה...
נראה לי שאפשר לסמוך על מה שהיא כותבת.
הכוונה שלה מן הסתם זה שלא צריך להתייחס לאלכוהול כמו אל רעל. רעל זה חומר שמיסודו מזיק לגוף. אלכוהול הוא לא כזה (לצורך העניין אצל מבוגרים הוא מזיק רק במינונים גבוהים) אצל עוברים זה פוגע בהתפתחות העוברית מכמות מסוימת.
מתאדה במים חמים
כמו בכל טינקטורה של צמחים אחרת.
תתייעצי עם נטורפותית איך להשתמש
אם את ממש חוששת תקני חליטת עלי פטל עם מסננת מהדרין יש אותה בניצת הדובדבן
זה אפסי...
לא הייתי חוששת
האיסור של דתיית אלכהל בהריון נובע מתסמונת לילדים הנולדו לאמהות אלכהוליסטיות.
אך מכיון שלא ניתן לעשות מחקר כזה שיבדוק מה כמות האלכהל המותרת בהריון. עכשיו ההמלצה היא להמנע לגמרי.
בעבר כן לא היה איסור כזה והיה מותר לשתות נדמה לי מנה אחת בשבוע או לפחות אמרו שאין מניעה ללגום מיין של הקידוש.
אז בלי לקחת אחריות על אף אחת לא נראה לי ששתי טיפות רסקיו יזיקו
(לפחות בעבר)
היא עד 2 כוסות יין ליום.
סתם שתדעו ותרגעו (:
בתור צרפתיה
אז כוס ביום מותר .
בהמשך לשאלה הקודמת...
חצי שנה אחרי לידה, עם סרזט ותחליפיו, החלו כתמים שהלכו והתרבו... בהוראת הרופאה התחלתי לקחת 2 כדורים יחד,כבר יומיים לוקחת, מאז הדימום התגבר לרמה של מחזור ולא פחת כמו שציפיתי...
מי שיש לה ניסיון עם זה, נראה לכן תקין?
לי תמיד היו שבועיים כתמים ואז שנה שקט
כבר מיואשת...
ממש מומלץ לקחת ביופלבנואידים
זה ויטמין שמחזק את כלי הדם הקטנים בגוף
מכון טהרנו המליצו לי להשתמש בדיוק לסיבה הזאת..
קונים בחנויות טבע
לוקחים מינון די גבוה ביום אבל צריך לברר כמה בדיוק כי אני לא זוכרת זה היה ממש מזמן.
לא יודעת מה עושים כאשר זה מתגבר לדימום ממש...
תמיד ידעתי ששביתת הנקה זה כואב, אבל עד שלא חוויתי על בשרי לא תיארתי לעצמי עד כמה.
תינוק בן 11 חודשים, מכור להנקה עד לפני 3 ימים.
אין לי מילים לתאר כמה אני מפורקת. הוא סובל, אני סובלת (בעיקר נפשית, אבל גם פיזית מהגודש), מנסה להציע, מתייאשת, מנסה לא להציע, מתייאשת, מנסה לקחת את זה בטוב ולהודות על 11 חודשים מדהימים של הנקה שנלחמתי עליה בהתחלה והקרבתי הרבה עבורה בהמשך, נשברת, מנסה להתאזר בתקווה שאולי עוד יש סיכוי...
אולי מישהי מכירה יועצת הנקה תותחית? יש מה להציל בכלל? את כל העצות מהאינטרנט כבר יישמתי.
אישית לא ניסיתי להחזיר מכל מיני סיבות
אבל אם חשוב לך
אולי יש לו דלקת אוזניים?
וחשבתי לעצמי לי זה אף פעם לא יקרה, התינוקות שלי כל כך מכורים להנקה... (היא גם שילבה בקבוקים, אז זה היה הגיוני שיקרה)
אין לו דלקת אוזניים
הוא נשך אותי, נוצר פצע מדמם, ואז בפעם הבאה שהוא ינק יצא הרבה דם, הוא נבהל או נגעל, לא יודעת בדיוק, ומאז מסרב לינוק.
אבל הוא רוצה, לפעמים מסתכל עלי במבט מתחנן, אני נותנת לו והוא מסובב את הראש. פעם אחת כמעט התפתה לינוק, ואז נבהל כזה ושם יד על הפה. נקרע לי הלב
אבל הוא רוצה לינוק!
מה עם הצד השני שלא פצוע?
תראי לו ותגידי לו במילים
כאן אין פצע
לא כואב לאמא
מהשד הזה אפשר לינוק.
הוא יבין את האינטונציה.
שניכם רוצים, רוצים מאד
בהצלחה❤❤❤
הוא רגיל יותר לינוק מהצד הפצוע, אבל כמובן שאחרי שיצא שם דם הצעתי רק את הצד השני, אבל הוא לא רצה.
אנסה להגיד לו...
תודה!
איזה תינוק מתוק ומתחשב יש לך
רק על זה מגיע לו אלף נשיקות
ואם צריך תשאבי הפצע יחלים הוא יחזור לינוק
הוא אוכל טוב מוצקים, אבל רגיל להשלמות של הנקה כל היממה.
אכל ארוחת ערב כמו כל ערב, אחר כך הוא מצא שניצל שאחד הילדים השאיר על הספה ואכל את כולו (בכלל לא ידעתי שהוא מסוגל להתמודד עם שניצל לא מפורר עם השיניים הבודדות שלו 🤭). תכננתי להכין לו דייסת שבולת שועל לפני השינה כי אתמול בלילה הוא לא ינק אבל התעורר מלא ובכה, וחשבתי לעצמי טוב כנראה שהוא לא ירצה כי הוא כבר אכל ארוחת ערב ועוד הוסיף לעצמו שניצל, אבל רק בשביל לוודא שהוא ילך לישון עם בטן מלאה הכנתי קצת, הוא אכל הכל! הכנתי עוד ונתתי לו עד שלא רצה יותר.
מי שטוען שהנקה כבר לא משביעה בגיל הזה וזה רק ממתק, טועה.
רק הוא מתגעגע ליניקה
חמוד שכמותו
שימי משחה על הפצע שתזרז החלמה
ובהצלחה לכם
אני מרגישה ממש שידיי כבולות.
ההבנה הזו פתאום שאין לי איך להרגיע אותו! עד עכשיו מתעורר בבוקר - יונק, לפני שיוצאים מהבית יונק, חוזרים הביתה יונק, עייף יונק, סתם עצבני יונק, משעמם יונק, לפני שהולכים לישון יונק, בוכה בלילה יונק.
ועכשיו? שעות החזקתי אותו והסתובבתי בבית חסרת מעש. השעתיים האלה בערב שהוא מתחיל להיות עייף אבל כבר מאוחר מדי לשנוץ וצריך למשוך קצת עד הלילה... עייף מתלונן מתבכיין, באינסטינקט רוצה להניק ולתת לו אפשרות להתפנק ולהירגע על הספה, ו... אופס, אין את האופציה הזו.
שומעת אותו בוכה קצת במיטה, רוצה לקום להניק אותו שישן עוד קצת ואחרי שניה נזכרת ונאנחת. או שהוא יחזור לישון לבד או שהלכה השינה. בלילה אותו סיפור, רק שהוא חייב לחזור לישון אז כאן העבודה קשה יותר.
מבינה כמה ההנקה משמעותית בשביל שנינו. היא פתרון הקסם להכל. בלעדיה זה רק ידיים, חיבוקים ונשיקות, אבל משהו גדול חסר.
תמשיכי להציע, הוא מבולבל לא פחות ממך וצריך אותך חזקה ובוטחת. ויודעת שזה חולף.
לי הייתה שביתת הנקה של 5 ימים, ובסוף מתישהו לפנות בוקר שהצעתי לו (נראה לי הוא היה מטושטש מכדי לסרב, חח) הוא הסכים לקחת ואז השביתה נגמרה ברגע אחד.
כרגע אפילו מתוך שינה הוא לא מסכים.
הלוואי שיגמר ברגע אחד ונשכח מכל הסיפור הזה...
תגידי לו זה לא נורא, אמא כל כך אוהבת אותך, אז מה קרה, נשכת ואמרתי איי, זה כבר מבריא
ומאד ממליצה להסתיר את הפצע עם איספלנית מרובעת כזו שיש לה דבק מארבעת הצדדים מה שנקרא רחוד מהעין רחוק מהלב.
וכמובן לנשק אותו מלא ולהגיד לו שאת אוהבת אותו ורוצה חהניק ולא נורא אם ינשך בטעות את תמיד תמיד תאהבי אותו חזק חזק... הוא מבין
עכשיו הוא כבר כמעט החלים, אבל בשום שלב הוא לא היה מספיק בולט בשביל להפחיד. זה חתך פנימי.
בכל אופן דיברתי איתו, הסברתי, חיבקתי ונישקתי מלא. בנתיים לא נראה שהוא הבין 🙃
מה שאת מתארת שנשך כל פעם ולא רצה לינוק
אני פשוט לקחתי אותו תוך כדי שינה ואז הוא כן ינק קצת, אולי זה יעבוד אצלך. אני חושבת כי הוא היה רפוי ונינוח אז זה עזר.
חיבוק על הסיטואציה, מקווה שתמצאו יחד את הדרך💗
לדעתי בקבוק עם תמ"ל בגיל הזה יכול לתת לו מענה מעולה לפני השינה
או במשך הלילה או בבוקר
הוא צריך תחליף להנקה..
וגם מוצץ זה עוזר מאוד לשינה רציפה
(אצלי יונקים אבל אף זה לא היה עד כדי כך כמו שאת מתארת..מוצץ בלילה ולא אני כמוצץ תמידי.)
חיבוק!!
כי הוא לא לוקח מוצץ. מה אני יכולה לעשות?
אפילו תמ"ל ניסיתי בשבת כי הוא היה כזה מסכן, אבל הוא לא רצה. ולמה שירצה... הוא לא רגיל לטעם.
היום הצלחתי להביא לו חלב שאוב בכוס כמה פעמים (בבקבוק הוא לא רצה), זה הרגיע אותו קצת, וכנראה גם השביע
ממש!!!
מישהי פתחה על זה שרשור ארוך לא מזמן
אולי מישהי תזכור מה הניק...
ולנסות מתוך שינה עובד?
עולה לי רעיון קצת הזוי..
לתת לו טיפה שוקולד , הוא ישר ירצה עוד..
ואז לתת לו עוד טיפה ועוד טיפה
ואז לתת לו ללקק טיפה אחת מהאצבע שלך
ואז לשים טיפה על השד ולתת לו ללקק..
משהו כזה...
שהוא ישכח מרוב רצון לשוקולד את הרתיעה..
ואז שייזכר כבר יהיה אחרי שקצת ינק...
מתפללת שמשהו יעבוד.. זה כ"כ קשה!!!
אם שום דבר אחר לא יעבוד אולי אנסה את זה 🙃
יש לי הרגשה שהוא חכם מדי בשביל הטריק הזה, אבל מי יודע.
אני אנסה הלילה מתוך שינה בעז"ה. רק צריכה לשים לב לזמן שהוא ישן חזק, כי אם הוא מתעורר ובוכה הוא לא רוצה.
אם מתאים לך לעדכן מה ניסיתם ואם עבד
מבינה ממש את ההרגשה והכאב❤️
קרה לי גם עם בת ה9 חוד....
מסתבר שנקלטתי ולא ידעתי🫣
פשוט ביום אחד הפסיקו, כמו שאת מתארת"סובבו את הראש " וזהו, ככה נגמר סיפור ההנקה שלהם.
ולא היה לי פצע בשלב שהם סיימו לינוק(הפצעים והחתכים😓 היו ועוד איך היו אחרי הלידה ).
כך שזה יכול להיות מהרבה סיבות, יתכן ומרגיש גדול ודברים אחרים מעניינים אותו(אם ככה, זה באמת מעליב, אני נעלבתי בתחילה אחכ הורדתי שלא הייתי צריכה לעבור גמילה קשה)
כל אמא לוקחת את זה אחרת.
תעדכני שחזר לינוק, בהצלחה רבה.
מה עבר עלי כשקניתי צבע בהיר??
הילדים מאודד אוהבים לדרוך לי על הנעליים
קטע כזה
מעניין למה זה קשור..
אבל התוצאה היא שהם נראות מלוכלכות וכבר פדיחה...
ואני הולכת איתם כל יום..
אבל של הילדים, לא יצא לי לכבס נעלי מבוגרים אבל מאמינה שזה גם יעבוד טוב,
אפשר לשים בתוך שקית כביסה אם את מפחדת שמשהו יתפס, ולכבס בתוכנית עדינה בחום נמוך.
יצא לי לכבס לא מעט פעמים בגלל פספוסים, אפילו ייבשתי במייבש אבל זה יש מצב שגרם להתכווצות הנעל,
אבל כביסה במכונת כביסה לא הזיקה בכלל.
אם זה נעל של חברה יקרה שווה להשקיע ולקרוא על הדגם להבין אם יש הוראות כביסה.
אם כן, לא הייתי חוששת לנסות.
מכונת כביסה
להניח במקום מאוורר תוך יום יומיים מתייבש בעז''ה
שפריצר סנט מוריץ מסיר שומנים:
מסתבר שזה אליפותתתת מוריד כל לכלוך.
לי יש נעליי ספורט לבנות!!! וכל כמה זמן- משפריצה על הכל הכל: שמה במכונה (אצלי תכנית עדינה לא עושה כלום.. שמה על רגילה.. 40 מעלות שעה וחצי..)
יוצא מסנוור כמו חדש😄
אבל זה לא הורס את הסוליה?
אני גם מתלבטת איך הכי טוב לנקות את הנעלי ספורט שלי
לדחוס. זה סופח רטיבות.
לנעליים לש הילדים שנרטבות
ואין להם עוד זוג..
תודה!!
בכל מצב יתלכלכו.
הפלוס הוא הכביסה😊
סניקרס לא מבד כביס- מגבונים...
כרגע רואים רק ביום שישי.
עכשיו רוצה להכניס מדי פעם ביום חול, אבל הייתי שמחה אם זאת לא תהיה צםיה פסיבית אלא דברים שיכולים ללמוד מהם.
למשל תסרוקות, שח מט
אשמח לרעיונות לגילאי 6-11, אולי משהו שהילדים שלכם למדו דרך המחשב ומצא חן בעינכם
ציור ביוטיוב.
משתמשת בוורד ובצייר.
היא מתנסה ולומדת לבד לשלוט בעכבר, לשנות צבעים, גודל וכו'.
בגיל יותר גדול אפשר גם מצגות.
זה לא בדיוק מה ששאלת, אבל גם אפשרות.
בעבר גם אצלי היה רק ביום שישי.
אחכ הוספנו משחקים באמצע שבוע אבל הקטנים יותר פחות היו בעניין של משחקים ולא הצליחו לתפעל לבד ואז נוצרו מריבות בין הגדולים לקטנים.. אז זה עבר לצפיה פסיבית ובערב כשהקטנים כבר הולכים לישון לגדולים יש זמן משחק / יצירה במחשב. בגדול עכשיו כשקר בחוץ מאפשרת את זה בקיץ הזמן צפיה אחהצ יורד. אם לילדים אין דרישה למחשב לא הייתי מוסיפה מיוזמתי בעיני זה פתח שכל עוד הילדים לא בעניין הייתי מעדיפה לדחות..
סרטונים עם שירים מרקידים (דאנס)
סרטונים לימודיים - ציור, אנגלית וכדומה.
אפשר גם להתחיל ללמד אותם יישומי מחשב - הילדים שלי כבר יוצרים מצגות מדהימות (מגיל 9), כותבים סיפורים ב-word, מציירים (בצייר ובעוד תוכנות שיש לי)...
ממשחקי מחשב אפשר לחדד לוגיקה, אסטרטגיה, קריאה, כתיבה ויחסים חברתיים.
בית הספר לפלסטלינה של גיתית אייל.
כרטיסי פופ-אפ של יצחק אברהמי. יש ביוטיוב.
אביולעברו מאז 14 שנה
ואין שום בסיס לחזור אליו חחח
רק עייפות תהומית ומיגרנה וחשק להתחפר
זה שבד"כ לא עובדת ימי ראשון קצת מקל עליי, אבל עדיין היה היום קשוח עם ילדים וגם הייתה לנו הפסקת חשמל לא קשורה שדפקה את כל סדר היום.
ויום חמישי זה היום האהוב עליי בשבוע (חוץ משבת כמובן)
עד שבמערכת השנה שמו לי את יום ראשון כיום שאני מתחילה בו ממש מאוחר (מלמדת רק אחהצ) ואז השבוע נפתח בנחתתת
חלום ממש.

יעל מהדרוםהאמת שהשנה אני מתחילה בימי ראשון בשעה עשר, אז להתחיל ב12 או בשתיים נשמע לי סבבה בכל מצב😅
את כבר מתחילה את יום ראשון בשעתיים איחור!
מה את מתלוננת

ואיי נשמע חלום
לק"י
לקום איתם מוקדם.
אם כי ברור שזה עדיף מאשר שכולנו נתחיל בשמונה😅
בטח אם אני צריכה לפזר את כולם בזמן.
(ואני מסיימת לעבוד ברבע לחמש ביום הזה, אז זה מתקזז...).