התאריך עוד שבועיים
לא קנינו כלום
לחוצה מפסח והמצב וארגונים ובכלל ממה יהיה ואיך יהיה
אשמח לשמוע מכן מה חשוב לקנות/להזמין מראש
המלצות לעגלה, סלקל, עריסה יתקבלו בברכה
ובכללי סדר על מה חשוב להשקיע ועל מה לא
מה דחוף לעכשיו ומה לא...
באיזה חברה עדיף לעשות את הקניות שילב/בייביסטאר/מוצצים
מרכישה שיש כל כך הרבה מבחר ואפשרויות שפשוט הולכים לאיבוד
אם יש לך מישהו שיוכל לעשות לך קניות אחרי הלידה זה משמעותי מאוד... עדיף אמא/גיסה וכו'. ולא בעלך.
את חייבת סלקל כדי לצאת מהבית חולים.
עגלה - היום מאוד ממליצים על ספורטליין (זה כמובן משתנה בין הצרכים שלך, אבל בגדול היתרונות - קלה מאוד לקיפול, קומפקטית, זולה יחסית. חסרונות - לא ניתנת לכיבוס של כל החלקים)
עריסה אפשר לקנות בהמשך, שבהתחלה ישן בעגלה.
בגדים בסיסים - גופיות, מכנסיים. אוברולים. כובע, שמיכה בסיסית. (בגיל כזה בעונה כזו מלבישים דק וארוך עם שתי שכבות)
הכמות משתנה אם יש לך בן או בת (בברית נותנים יותר מתנות..)
חיתולי בד
טיטולים קונים אחרי הלידה כי קשה לדעת מה המידה.
מוצץ אפשר לקחת מהבית חולים לבית.
שימי לב שהחנויות שכתבת לא זולות, אם זה שיקול מבחינתך.
אם יש לך בן, כדאי לקנות לעצמך שמלה שתתאים להנקנ (אם את מתכננת להניק...) , מטפחת יפה. בגדים חדשים לבעלך.
אפילו תבחרי בשביל התינוק סט בגדים שאת רוצה, ותחכי ללידה לראות איזה מידה לקנות.
לראות איזה פרטים אתם יכולים לתכנן ולסגור בניכם מראש (נגיד את רוצה אצל ההורים שלך/בבית. מי המוהל, קייטרינג אפשרי, בשרי או חלבי. שעה וכו')
בשבילך - תארגני תיק ללידה (את צריכה פירוט מה לשים בו?). תכלס זה הכי דחוף.
ואם את מתכננת להניק, אז גם כדאי הדרכה *לפני* מיועצת הנקה טובה ולמצוא מישהי שתהיה זמינה לשאלות ישר אחרי הלידה.
הייתי שמחה לשמוע על מקומות וחברות ספציפיות שמומלץ לקנות בהן
למשל סלקל, אין לי מושג מה הכי מומלץ
איזה חנויות מומלצות?
אם כן, יש 20% הנחה במוצצים ואז זה נחמד. זה רק על 500 שח אבל.
תכלס עגלה ועריסה אני ממש ממליצה יד 2, אנשים מוכרים עגלות חדשות שבקושי עשו בהן שימוש בחצי מחיר. כנל עריסה.
לגבי מוצרים לתינוק, יש את בייבי פארם בגבעת שמואל שיחסית נחשבים זולים. יש שם את כל הציוד הראשוני, מצעים, טטרות וכד במחירים יותר זולים.
יש לכם רכב? אם כן, ממליצה על צ'יקו נקספיט
אם לא כנראה שבנות אחרות ידעו לתת המלצות יותר טובות
ביגוד ראשוני ממליצה לקנות בנקסט מארז בגדי גוף ומארז אוורולים, הם מעולים. מכנסיים עם רגלית תקני בארץ, אין להם
כי גם מתחבר לכמה סוגי עגלות
אני אישית תמיד קונה הכל יד שניה אז לא יודעת להמליץ
אבל כן ממליצה על ביגוד ראשוני שיהיה לך..
יש מארזים בנקסט של בגדי גוף
ממליצה לקנות כאלה עם תיקתקים ולא שמלבישים מהראש
במרכז יש את טוילנד בכפר סבא
יש להם מבחר גדול ואחלה מחירים
בירושלים יש את חסדי שמואל
במודיעין יש את מורד גיליס
כאמא צעירה את לא באמת יודעת מה הצרכים שלך. ומה נח לך אישית ולכן אני ממליצה על יד 2.
הרבה פעמים במעגלי המשפחה או השכנים אנשים מוסרים עגלות - גם שוות ממש. סלקלים וכאלה. .וגם אם לא, בעיני הכי שווה לחפש ביד 2 באיזור מגוריכם.
חבל לקנות באלפי שקלים ולגלות שזה לא מה שמתאים לכם.
בין סלקלים אין הרבה הבדלים משמעותיים (דווקא השלבים הבאים של כיסא בטיחות ובוסטרים זה יותר משמעותי. בעיני)
וגם - הבחירה בעגלה/סלקל תלויה בשאלה אם יש לכם רכב, או נוסעים באוטובוסים -שאז יותר משמעותי עגלה שנוחה לקיפול. הרבה או קצת נסיעות, אם את צריכה סלקל שמתחבר לעגלה או שלא.
מביאה לך דג' למשל מנסיוני עם עגלות: רוב העולם קונה עגלות מורכבות שמתחילות עם אמבטיה משוכללת ותוך כמה חודשים עוברים לטיולון. גם אני התחלתי ככה והבנתי מאד מהר שהאמבטיה ממש מיותרת ומסורבלתבשבילי. ובלידות האחרונות קניתי טיולונים פשוטים שהיה בהם מצב שכיבה 180 מעלות ומגיל 0 השתמשתי בזה בתור עגלה בחוץ. ובבית הייתה סוג של עגלת אמבטיה בתור עריסה.
אז שמחה שלא הוצאתי מלא כסף על משהו שלא היה מתאים לי.
תנסי לברר מה הצרכים *שלך* ולא מה מקובל לקנות ומתוך זה תהיי יותר ממוקדת בקניות.
לגבי בגדים קחי בחשבון שסביר להניח שתקבלי מתנות ושהשימוש בבגדי ניו בורן זה כמה ימים- חודש . ואחכ כל כמה חודשים מתחלפים הבגדים אז בעיני בתק' השפע שלנו באמת חבל לקנות הכל ושווה לקבל- יש כל כך הרבה דברים טובים שנמסרים.
בהצלחה רבה
ושיהיה בשעה טובה ומוצלחת
אם היא קונה ממשפחה שקנתה את זה. זה בהחלט בטווח ה-5 שנים.
אני מודה שאני לא מאד מאמינה לכל התקנים האלה (מאד מאד מקפידה להסיע ילדים עם סלקל/כסא בטיחות וחגורה בהתאם לגיל) .
התקנים נשמעים לי יותר המצאה של לוביסטים. אבל לשיקולה של כל אחת ואחת
פלסטיק מתבלה. זה ידוע.
ותחשבי על סלקל שנמצא באוטו בחום הישראלי... זה לא מפתיע שאחרי כמה שניםהוא יהיה יותר חלש
למישהי יצא להשאיל?
היתה גם פעם מישהי שכתבה שהיא עשתה את זה בתור זמן איכות עם בעלה, הגיע מישהו שהסביר להם איך לבנות והביא את החומרים והם עיצבו איך שרצו. אם מישהי מזהה אשמח לפרטים גם של זה.
היי לכולן,
כתבתי בעבר שאני מאובחנת בדיכאון אחרי לידה. טופלתי 6 שבועות בציפרלקס שלא עזר ורק החמיר את המצב ועכשיו הפסיכיאטרית טוענת שכנראה אני סובלת יותר מחרדה וocd שזה מחשבות טורדניות בלתי פוסקות ומעוררות חרדה מאשר דיכאון קלאסי.
בקיצור הצילו!!! מישהי עברה את הסרט הזה ? מרגישה שלא אצא מזה לעולם.
אם כן, איך יצאתן מזה ?
היא המליצה לי לעבור לסרוקסט ולי נמאסססס פשוט מהתופעות בלתי של התרופות האלו.
תודה לעונות 🙏🏻
סליחה על השעה
אני מתמודדת, ב״ה בגבורה 
יש לי תרופות וגם הלכתי לטיפול cbt
שזה מאוד עוזר.
אל תיבהלי- יש לזה שם מפוצץ אבל אפשר להתמודד.
מוזמנת לאישי בשמחה.
אני מסתבכת עם זה כל שנה מחדש.
אני אוהבת להכין באקסל לוח עם עמודות לימים ושורות לשבועות, למלא תאריכים עבריים ולועזיים ולסמן ימים מיוחדים,
ובמקביל רשימת משימות ואז משבצים משימות עם אחראי בלוח.
בעלי ממש לא מבין כלום מהפורמט הזה וסתם אנחנו נתקעים על שטויות.
יש איזה כלי יעיל יותר מאקסל לתצוגה שיהיה אפשר למלא בפנים דברים?
גם חשוב לנו שבתצוגה נוכל להציג לפי צבעים לוח חופשות של הילדים וטיולים וכו.
משהו קליל ומאוד ויזואלי וקליט שיעשה לנו סדר במשימות...
וגם בונוס אם אפשר לנהל רשימת ציוד ורשימת קניות בכלל מושלם!
אשמח לרעיונות או טיפים מה אנחנו לא עושים נכון שכל פעם מסתבכים עם זה.
יש כאן מלא נשים חכמות, אז אולי מישהי חוות את זה פעם ותדע לעזור לי🙏
יש לי כבר כמה ימים גירוד מטורף (!!!!!!) באצבעות של רגל ימין🤷🤷 משהו פסיכי, כאילו מלא עקיצות של יתוש.
זה יכול להתחיל פתאום, בעיקר לקראת הערב אבל לא רק..
על פניו, לא רואים שם כלום🤔
יכול להיות פטרייה? פטרייה גורמת לגירוד? יש מצב שלא רואים כלום?
אין לי שנייה ללכת לרופא, ותאמת שקצת מתפדחת ללכת על דבר כזה, מרגיש לי מוזר מידי... במיוחד שהרופא משפחה שלנו אדיש ונותן הרגשה שעושים מכל עכבר פיל..
אולי זה כן קשור להריון? שבוע 19... והגירוד זה רק שם!!
והנה משהו שאולי כן קשור- מישהי יודעת אם מותר למרוח פניסטיל בהריון? משהו שיכול לעזור קצת?
לא למרוח על שטח נרחב בעור.
כנראה פטריה.
פטרה בין אצבעות הרגליים מגרדת.
אם יש לך בבית משחת פוליקוטן, טבע קוטן, או אפילו משחת אגיסטן - זה טוב כפתרון מיידי גם לפטריה באצבעות הרגליים. רק לא לתקופה ממושכת - אלא ליום יומיים, ואם לא עובר, ללכת לרופא.
בגלל פרפורציה ברחם?
כותבת לא ברור כי לא רוצה להפחיד אחרות.
אשמח לשמוע איך אחרות עברו את זה אם יש פה כאלו.
דווקא זכור לי שמישהי כתבה על זה כאן פעם
לא מצליחה להיזכר מי זו.
בהצלחה יקרה
אני כבר אחרי ב"ה
אבל קשוח לי הלבד של זה משום מה
פרפורציה זה קשוח
ברחם זה קשוח
ולבד זה קשוח.
הכל ביחד זה כבר ממש מעל ומעבר למה שמישהי יכולה לשאת בעצמה.
קודם כל שולחת חיבוק, ומזמינה לשתף במה שנוח לך כאן או בפרטי.
לא עברתי בעצמי, אבל עובדת בבית חולים ונחשפת למגוון סיפורים.
למרות שאם הברזל תקין אז זה לא סביר אבל עדיין..
המשקל וההתפתחות תקינים?
איך השינה שלה?
יכול להיות צליאק גם עם ברזל תקין
וזו בדיקת דם פשוטה (טוב נו, לקחת ילדה בת 4 לבדיקת דם זה לא ככ פשוט..)
עוד דברים - יכול להיות שמשעמם לה? אצלי ראיתי התכרבלות כשלא היה לה משהו מעניין לעשות, כשמשכתי למשחק אז היא נכנסה לתוכו
בגן יש כל הזמן פעילות אז העייפות פחות מורגשת
גם לראות ששותה מספיק
(אצלנו בסוף גילינו צליאק :/ אבל זה לא מחייב)
א לבקש מרופא ילדים הפניה?
האמת כ"כ ריחמתי עליה בבדיקת דם... אבל אם צריך נעשה..
אין שום סימן שמעיד על זה... חוץ מעצירות לפעמים... אולי כן קשור? לא חשבתי על זה...
המשקל וההתפתחות תקינים, למרות שהרבה מן לא בדקתי. אבל לא היה משהו חריג.
השינה שלה בסדר, היא לא קמה כ"כ במהלך הלילה (לפעמים עוברת בבוקר למיטה שלנו אבל בד"כ ישנה רצוף)
ואת אמא אלופה שמבררת ולא עוברת לסדר היום על זה
חשבתי להציע לבדוק מונו (CMV) וגם אם ויטמין D תקין
אבל אם את אומרת שזה כבר כמה שנים אז זה נשמע אחרת...
(ובאה לעודד שחיים עם צליאק בטוב... זה מצריך שינוי בבית וקצת בלגן בהתחלה, וקצת יותר חשיבה על האוכל, אבל יש היום המון תחליפים קנויים, קמחים מעולים, חטיפים עוגות ועוגיות.
בקיצור, מבינה את תפילתך שיצא שלילי, אבל אם במקרה כן זה מה שיפתור את העניין תבואי ונדבר..)
בכל הזדמנות אוכלות לי תראש על עוד ילדים
נמאס לי כבר
אם באתי עם שמלה רחבה - זו בטוח שמלת הריון
אם הילד חגג יומולדת -נו, כבר גדלו הילדים..
וגם בסתם הזדמנויות לחטט לי בחיים
אני משתדלת להיות נחמדה
וכבר אמרתי די מפורשות ש- אני לא בעניין כדי שירדח ממני
אבל הן מעיקות
סתמוּוווווו
לאחרונה היא פשוט צורחת צרחות מהאלה שמחרישות אוזניים,
כשהיא עייפה או עצבנית או רוצה משו או סתם מתלהבת.
מה עושים עם זה? באמת שזו צרחה מוגזמת!!
עושה כאב ראש
אני אומרת לה "לא לצעוק" או "אנחנו לא צועקים" ודברים כאלה בסגנון, לא יודעת מה היא מבינה אבל בכל אופן
היא לא שתקה מאז
לעצות אשמח
אמרה לי לענות לה בטון רגוע וממש לא לצעוק גם
ולדבר בטון נמוך איתה אחכ
היא ממש מבהילה
אשמח לעוד עיצות
אין לי עצות מעשיות...
סתם צרחה ארוכה כזאת, צעקה
מגלה את הקול שלה.. אני ממש זוכרת שהבת שלי עשתה לנו בושותת חחח ברכבת ובכל מקום אפשרי.
פשוט יעבור עוד איזה חודש כשהיא תתרגל.
באמת לענות בטון נמוך עוזר ולנסות להסיח
לא יכולתי לסבול להיות לידה ולא הבנתי איך ההורים שלה סובלים את הצרחות האלה
אחרי כמה זמן גילו שהיה לה מים באוזניים, לדעתי בדקו כשהיה עיכוב בדיבור
לא נראה לי קשור לשאלה שלך, כי זה היה הבכי שלה
איכשהו עבר...
עכשיו כשאני נזכרת זה באמת היה צעקות צפצפניות כאלה.. לא הכי נעים לאוזניים;)
אבל היא התלהבה מעצמה אז זה גרם לה להמשיך
נראה לי שלב בהתפתחות שהם מגלים את הקול שלהם
באוטובוסים זה היה מפדח האמת חחח... כל המבטים מופנים לכיווני כאילו אני לימדתי אותה לצעוק
כבר כמה שבועות עם הנחיה רפואית להמנע ביחסי אישות.
קששוח....
לא יודעים עוד כמה זמן ימשך.
לא יודעת איך נכון להתנהל.
אני שמחה מאד בקרבה גם בלי ממש להיות ביחד, אבל נראה לי שלבעלי זה קשה יותר, פיזית.
אשמח לעצות...
יש את המאמר של הרב רפי אוסטרוף, ממרכז יה״ל.
בדיוק למקרים מעין אלו.
(לא מחליף התייעצות עם סמכות הלכתית, אך נותן כיוון של פתרונות).
לא יודעת לתייג את יעל הרופאה, מי שיכולה לעזור לי אשמח!
אני בשבוע 20. בבדיקת סטיק רגילה במעקב אחות היא ראתה חלבון. שלחה אותי לעשות תרבית.
עכשיו הגיעו התוצאות:
שם הבדיקה
PROTEIN- U STRIP
תוצאה
50 mg/dL
תוצאה לעומת טווח הנורמה
מידע נוסף
לפי ההסבר מעל התווך התקין.
מה זה אומר??
ממש מלחיץ אותי.
התור הבא שלי לרופאת נשים הוא אחרי פסח!
זה משהו שצריך בדיקה??
בדקת לחץ דם במרפאה?
בשביל שזה יהיה מוגדר רעלת אז צריך גם לחץ דם גבוה.
עד שהמוקד אחיות חזרו אלי, הצלחתי לתפוס את האחות במיון נשים. היא הרגיעה אותי שהערך לא מאוד מאוד גבוה, אבל כן להיכנס למעקב לחץ דם (אתמול במעקב אחות היה תקין) ולהתייעץ עם רופא.
ואז חזרה אלי האחות של המוקד נשים ואמרה את אותו דבר.
קבעו לי תור טלפוני של רופא מיון נשים. אז בינתיים מחכה🤷
ביקש שאעשה בדיקה שוב שבוע הבא.
אז קצת נרגעתי🙃
במיוחד כי לא מתאים לי בכלל אקשן שבוע לפני פסח..
מישהי יודעת פיזיולוגית אם הזרע מגיע לעובר? מאד מעניין אותי
הייי,
מישהי חוותה גם דימום בשבוע חמישי ויודעת להגיד ממה זה יכול להיות? הרופא שהייתי אצלו לא אמר כלום מעבר לזה שהוא רואה שק הריון והביא נרות ואמר ״תתפללי״ אני בלחץ בטורף לא מאמינה שזה מה שיש לרופאים היום להגיד!!!
בכל מקרה, שולחת חיבוק❤️
זהבטוח מלחיץ אבל בשלב הזה אין הרבה מה לעשות חוץ מלעקוב בעיקרון. או לתת תמיכה
הכוונה שנתן מרשם לנרות וגינלים לתמיכה...
מצב מתסכל ממש בעיקר בגלל שאין מה לעשות חוץ מלחכות ולראות מה קורה
זה קשה ממש!
אבל אם הוא רואה שק הריון זה כבר טוב...
אין עוד מה לעשות בשלב הזה כמה שידוע לי
ודווקא יפה שרופא אומר להתפלל...
ובאמת תפילות זה דבר עצום!
לא מזלזלת חלילה בתפילות חד משמעית זה חשוב!
אבל לשמוע את זה מרופא שאמור לתת פתרון רפואי או ייעוץ הגיוני יותר זה מתסכל...
ההמתנה הורגת מתסכל נורא! מפחדת נורא! מקווה שהכל יהיה בסדר
אבל יפה מצד הרופא, שבמצב שאין לו מה לעשות,
הוא מתייחס לאופציה של תפילה...
בעזרת ה' הכל יהיה תקין
ועוד שבועיים תבשרי לנו שיש דופק.
מתפללת איתך!
חודשיים אחרי לידה שלישית תודה להשם
עם תפרים וחתך יזום
הייתי אצל רופאת נשים שאמרה שהכל בסדר ברוך השם ואפשר לחזור לשגרה
יש לי כאבים ממש חזקים בנרתיק בזמן החדירה, שורף שורף שורף.
עובר בערך רבע שעה אחרי.
ממה זה יכול לנבוע?
למישהי זה קרה?
קודם כל הגיוני שהצלקת כואבת
מציעה להעזר בשמן שקדים, תראי אם מקל
ואם ימשיך הייתיחוזרת לרופאה
אחרי הלידות הקודמות ולא היו לי כאבים כאלה...
שמן שקדים לא עזר 😒
תודה!
תשתמשו בהרבה שמן או ג'ל
גם אם מבחינה רפואית הכל בסדר עדיין יכול מאוד לכאוב.
אם זה לא משתפר עם הזמן כדאי ללכת שוב לרופאה לראות אם אין תפרים הדוקים
תודה רבה
יש שם צלקת...
חוויה מתסכלת ביותר מזדהה איתך ממש.
אבל אני כאן כדי להגיד לך שזה עובר!
חשוב לעשות הכל בקצב שלך.. אם אחרי 3 חודשים מהלידה אין שיפור הייתי הולכת לפיזיו רצפת אגן.
היית עם תפרים? יכול להיות שהמקום מכווץ יותר.. תנסי כמה שיותר להרפות.. ולהשתמש בחומר סיכה מקל..
עם הזמן וככל שתנסו יותר זה יחזור לעצמו. מניסיון
אני ממש ממליצה על המשחה של ואהבתם,זה מאפשר לשים שכבה עבה יותר משמן אבל תנסו מה הכי נעים לכם
וגם- לאט לאט.
הגיוני שמבחינה ביולוגית הגוף שלך פחות מוכוון לזה כרגע
לוקח יותר זמן להכנס למצב הגופני המתאים,לשחרר,לרטיבות הטבעית, וגם האזור עוד רגיש ומחלים
אז ממש לאט ובזהירות ולעשות רק מה שנעים ולא לעשות מה שמכאיב!
זה גלגל שמזין את עצמו, אם כואב לך אז פעם הבאה הגוף עוד פחות ישתף פעולה ויכאב יותר וכן הלאה...וכמובן החשק יורד בהתאם
בגדול בהנקה יש חוסר באסטרוגן, שגורם לזה שהרקמה בנרתיק מאוד דקה ושברירית ועם הרגה פחות סיכוך טבעי. במצב כזה אם מקיימים יחסים לפעמים נוצר שפשוף פנימי, סוג של חתכים קטנטנים וזה מה ששורף ככ (ביחד עם המגע עם הזרע).
מה שאפשר לעשות במצב כזה זה לבקש מהרופא משחה בשם אובסטין, זו משחה שמכילה אסטרוגן ששמים באופן מקומי בנרתיק והיא ממש עוזרת לשקם אותו קצת. מותר אותה בהנקה. כמובן בנוסף להשתמש גם בהרבה סיכוך.
אבל לקחת בכללי בחשבון שלפעמחם לוקח זמן עד שלא כואב בכלל.. חודשיים אחרי לידה זה לא הרבה זמן. לי אישית גם גלולות הנקה גרמו לכאבים שרק כשהפסקתי איתן הם עברו.
ולקבל שהגוף אחרי לידה הוא לא כמו לפני.
אין דבר כזה "חזרה לשגרה"
אתם בונים עכשיו לאט לאט את השגרה.
הגיוני שיהיו קשיים בהתחלה, כדאי לקבל ייעוץ מה ואיך לעשות/ להקל.
לכן אין מה להסתכל אחורה אלא רק קדימה.
ברגע שיש בעיה, מאבחנים ומטפלים,
לא מנסים לחזור לשגרה, אלא בונים שגרה מותאמת.
לי רק בלידה רביעית הייתה היפרדות בטנית ועבדתי קשה לתקן אותה
ורק אחרי לידה שלישית הייתה התחלת צניחה
ורק בלידה ראשונה היו תפרים..
כל לידה עומדת בפני עצמה
נפוץ בטירוף!
דווקא בלידה שהייתי בלי תפרים כאב לי הרבה יותר ולהרבה יותר זמן
זה עובר בסוף, אבל לוקח זמן. צריך הרבה סבלנות
אני מתכננת בעה בפעם הבאה ללכת לפיזיו כי המליצו לי פה בפעם הקודמת כשהתלוננתי על זה
זה נפוץ בטירוף לצערי
עוקבת
חוץ מזה יכול להיות שיש יובש ואז יכול לעזור משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין (צריך מרשם).
חוץ מזה יכול להיות שיש כאבים בצלקת של התפרים, או בשריר, ולזה יכול לעזור פיזיותרפיה של רצפת האגן.
אפשר
שמישהו יקח עלינו חסות ויממן אותנו?
שנה הבאה
בעלי ישתחרר מהצבא ויחזור להיות אברך
ילד חדש יצטרף למשפחה
ואנוכי? אמשיך בתואר האינסופי שלי ואתקדם לשנה הרביעית והאחת לפני האחרונה
יש לנו כמה עשרות אלפים שאנחנו מייעדים לזה
אבל באופן כללי אנחנו בכלל לא אוהבים את הגישה של לחיות מחסכונות, בכל מקרה זה לא יספיק ככ , אולי לשליש שנה.
עד עכשיו (נשואים שנתיים עם ילד בן שנה, זה קצת אבל מרגיש הרבה) היה לנו חשוב לשמור על מאזן חיובי כל חודש
לפני הצבא בעלי היה עובד קשה בניקיון כל ערב אבל אחרי שהוא ישתחרר אני לא רוצה שהוא יעשה את זה כי זה שוחק וגומר ואני רוצה שיהיה לן יותר זמן ופניות ללימוד ומשפחה... כי אני צריכה המון עזרה..
בעז"ה רוצים בלימוד תורה הזה ובעז"ה גם שני סדרים לפחות הוא יהיה, השאלה היא על השגרה
אני גם אחת בזבזנית..
ויש רכב...
ושכירות בעיר הקודש..
אנחנו משקיעים את הכסף שלנו מהחתונה וכו וגם הצלחנו עד עכשיו להכפיל ב"ה את ההון מהחתונה בזכות מלגות עבודות מענקים וכו וכו.. (ברית חח)
אבלל
החששות שלי ממש קיימים
כי בשביל להתקיים ברווח מינימלי נצטרך איזה 7.5 אלף
והכנסה קבועה יהיה לנו מלגה שזה כלום (אפילו לא כלום וחצי) מלגת אברך הכוונה
ועוד עבודה שבעלי יעבוד..
אני לא ככ רוצה לעבוד כי חשוב לי להיות אמא שפויה ולגמור את התואר הזה כבר (נהנית מאוד אבל, חופר!!!!) ואני גם אמורהללדת בעזה אחרי החגים..
רק חשוב לי לדייק לגבי האברכות שאנחנו ממש מחוברים לזה ולאידאל, והתחתנו מבחירה בזה, רק בקטע הכלכלי זה תמיד קושי כי שנינו מגיעים ממשפחות מאוד מעשיות שמכוונות ליצרנות וחסכונות וקניית דירה וכו ואני לפחות רגילה לרמת חיים מסויימת שכשניסיתי גם באלגנטיות אחרי החתונה להוריד אותנ ובקושי קניתי בגדים וכו, עכשיו עם ניסיון של *אמא* שעברה הריון ולידה ואישה אני מרגישה שאני צריכה לנפש את הרמת חיים הזאת וכן, מסעדה טובה פעם ב- ושמלה לחג שמה לעשות עלתה לי 350 אצל אחת המעצבות זה דברים שמשמחים אותי ומחזיקים אותי ועודים לי טוב לנפש.
בקיצור
עצות?;) מניסיון..
ופליז לא לקטול אותי שאני חיה בסרט.
אבל אי אפשר לאכול תעוגה ולהשאיר אותה שלמה
אם יש לכם חסכונות שיאפשרו לכם קניית דירה עוד מעט לא הייתי נוגסת בהם. ממש לא
7.5 אלף בחודש זה 'כלום' במושגים של משק בית אם הבנתי נכון וזה מה שאתם צריכים לחודש. וצריך לבחור.
החלטות טובות!
יותר בכיוון של עוד עשר שנים חחח
גם אם נזכה במחיר למשתכן נצטרך עזרה של הורים+סבים
אבל זה משהו
תודה רבה!!!
ו7.5 זה באמת קצת, לזוג צעיר ברמת חיים של אברכים זה גם אפילו יכול להיחשב במקומות מסויימים להרבה.. אבל ביחס להכנסות אופציונליות כרגע זה המוןן
ואתם נשמעים מהממים ומלאי מודעות ובטוחה שתצליחו להסתדר, נשמע שיש לכם ראש כלכלי טוב!
אי אפשר גם לא לעבוד, גם בעלך לא עובד, גם הוצאות שוטפות של שכירות יקרה+רכב, מעון, תכף עוד מעון, שכר לימוד(?) ועוד..
צריך לוותר על משהו.
מה שנקרא- אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אני בחרתי שבעלי יהיה בישיבה בשנים שהייתי סטודנטית, ולכן לא החזקנו רכב ויצאתי לעבוד למרות שגם אני עשיתי תואר לא קל..
את מרגישה שאת צריכה את הקניות לנפש, ומצד שני לא רוצה לעבוד בשביל להיות "אמא שפויה".
השאלה מה גובר על מה. הקניות פעם ב.. שמשמחות אותך אבל מכריחות אותך לצאת לעבוד. או שגרה שפויה אבל בלי קניות גדולות מידי פעם.
את עושה מלגות סטודנטים?
אולי שווה לעבוד ברבע/שליש משרה?
מה עם למכור את הרכב? רק הוצאות רכב זה כמה אלפים כל חודש על ביטוח+דלק..
זה לא הכל או כלום.. אפשר למצוא את דרך האמצע. גם בעלך- זה לא לנקות בניינים או כלום. יש עוד עבודות שצריך קצת יצירתיות למצוא אותם ולעבוד בהם.
בהצלחה
אם תצליחו לחסוך הרבה מהמשכורת הצבאית כרגע להמשך זה יכול ממש להקל עליכם.
מניחה שבעלך מקבל תשמש מלא כי את לא עובדת, וסטודנטית ואמא..
אני נמצאת במצב ממש דומה לשלך...
אז אני יכולה להעיד שממש מרגישים את העזרה של הקב"ה ללומדי התורה (ולא רק להם)
אם את רוצה את מוזמנת לפנות אליי בפרטי,
אני לא מעוניינת לחשוף פרטים עליי כאן...
שהחששות שלך באמת מוצדקים.
אני לא אומרת שאת זה כדי להבהיל או לבאס, אלא להיפך.
זה מעיד שיש כאן באמת איזשהו פער שנדרש לגשר עליו, וטוב שאת חושבת עליו עכשיו לפני שהוא מגיע, ולא מתגלגלת איתו תוך כדי.
יש פער בין המצב התעסוקתי שלכם, לבין רמת החיים שאתם רוצים לחיות בה.
ואז צריך להחליט איך מגשרים על הפער הזה.
האם יש דרך להוסיף הכנסה?
האם יש אפשרות לצמצם משהו בהוצאות באופן משמעותי? (למשל, שכירות במקום זול יותר)
באופן כללי, אני מאוד מאמינה להסתכל על העולם בעיניים של בחירה.
אתם רוצים:
להיות אברכים
לגור בירושלים
להיות אמא פנויה
לסיים תואר
להחזיק רכב
לצאת מידי פעם למסעדה
לקנות בגדים
לגדל שני ילדים
כל הדברים האלו הם *רצונות* שלך, ואתם רוצים לבחור בהם. אתם לא נקלעים לסיטואציה, אתם נכנסים אליה מבחירה.
עכשיו, לכל אחד מהרצונות האלו יש מחיר.
והשאלה היא האם אתם מוכנים לשלם את המחיר.
אם כן, אנחנו שוב מגיעים לעניין הבחירה. אתם בוחרים בזה.
אבל אם לא, או אם את רואה שכל הבחירות האלו לא מתכנסות יחד לאותו המקום, באמת כדאי לעשות סדר עדיפויות, ולראות במה אפשר לעשות שינוי, כדי שלא תגיעו למצב שבו אתם מרגישים פער גדול מידי בין הרצון לבין היכולת, מה שיכול לגרום להרבה מתח, לחץ כלכלי ותחושה של אין ברירה.
לצורך הדוגמה, אנחנו היינו במצב דומה. והיה שלב שבעלי בחליט שהוא סיים בישיבה. כי הלחץ הכלכלי היה גדול מידי ומינוס בבנק הוא מבחינתנו קו אדום. אותו דבר לגבי מקום מגורים, אנחנו לא גרים במקום חלומותינו, אבל זה מאפשר לנו כרגע רווח כלכלי מסויים שחשוב לנו ועדיף לנו על פני לגור במיקום אידיאלי.
זה הרבה עניין של רווח והפסד, סדרי עדיפויות ושיקול דעת, שכמובן משתנה מאחד לשני. וזה בסדר שאם רואים שמשהו לא מסתדר, לחשוב שוב מחדש על הדרך
דווקא מאוד מחוברת למציאות
וניתחתי את המציאות בעניים פקוחות
אבל עכשיו זה מגיע לשלב המעשה
יש לך הרבה רצונות ואת יודעת לפרוט אותם לפרטי פרטים
הבעיה היא שאם תרוצו על כולם אז אתם עלולים לצאת בלי כלום
לפעמים צריך לשים רצון מסוים על הולד כדי להגשים רצון אחר, להתבסס בו ואז לגדול בצעדים קטנים לרצון הבא
עכשיו אחרי שפרטת מה הרצונות שלך (וזה מהמם בעיני... רוב האנשים לא עוצרים להגיד בקול מה הם רוצים)
זה השלב לעשות תעדוף
מה קודם למה ומה כרגע יכול להמתין
ומשם להמשיך
תכף יבוא משיח ויגאל אותנו מכל זה..
איזה תגובות מעשירות
צריכה בנתיים לקחת את זה כנקודה למחשבה
באמת העליתן לי את היתרון הזה שאנחנו צופים קדימה
ובעז"ה שלא ניקלע לשום מצב בהפתעה
נמשיך לחשוב כזוג ולהתכונן לזה..
סתם נקודה שכל פעם שניסיתי לצמצם בהוצאות שלי (בעלי בכלל לא מוציא כסף חחח, רק על שוקולדים בשבילי כשאני בדיכאון) זה הכניס אותי לעצבות כזאת והרגשתי חסימה נפשית
אז נראלי הדבר הראשון שיעזור לנו לצמצם הוצאות זה שאני אעבוד על התודעה שלי
שמעתי פעם הרצאה על התנהלות כלכלית ודיברו שם על הקטע הרגשי שיש לכולנו מאחורי זה.
ממליצה לך לנסות לנטרל את האגו מהכסף.
אנסה להסביר. כשאת מוציאה כסף על קפה, חולצה, צעצוע לילד וכו' זה נותן לך הרגשה טובה, בטחון עצמי אולי... של אישה מצליחה.
אבל, בסופו של דבר הכסף הוא רק האמצעי להשיג את מה שאת באמת רוצה בחיים.
לפני כל רכישה (גם של קפה) אני חושבת רגע עם עצמי, זה מה שיעשה לי טוב עכשיו? הקפה? (בדכ אני אקנה אבל מתוך מודעות ורצון אמיתי לקפה איכותי ברגע הזה ולא מתוך הרגל)
אני קצת מסתבכת פה בניסוח של הדברים.
מנסה להגיד שזה שאת בוחרת *לא* להוציא את הכסף המסוים הזה את אישה חזקה ויכולה ובכל זאת בחרת לא להוציא את הכסף. לא כי אין לך, אלא כי את מעדיפה להוציא את הכסף שלך על דברים אחרים.
תנסי לדייק לעצמך מה חשוב לך יותר ומה פחות ותעיפי את תחושת הדיכאון על הדברים שאת לא קונה. הם פשוט פחות חשובים לך🤗
טוב חפרתי רציני
בהצלחה!!
במקומות שהשכירות זולה, כי הם פחות נוחים מבחינת תחבצ וניידות, אז משתלם להחזיק רכב (לא כלכלית, מבחינת איכות חיים)
מחזקת אותך. אתם מסתכלים למציאות בפנים וזה קשה אבל טוב.
ממליצה ממש לנסות להבין כמה בדיוק תצטרכו כדי לחיות בצורת חיים שאת מצפה לה, אחרי ויתורים מסויימים שאולי כן תצליחי לקבל (אני לא בעד לוותר על דברים חד פעמיים כמו שמלה לחג, שנותנים תחושה טובה- וגם לא על דברים זולים מאד בשגרה היומיומית, זה ממש חשוב! רק חשוב לחשוב לפני מה באמת ישמח אותך ולא בגלל שהתרגלת/הסביבה משדרת)
ואז לפי הסכום שיצא שאתם חייבים כדי להסתדר כרגע-
לנסות לחשוב על הלו"ז של שניכם ואיפה אפשר להכניס עבודה עם הכי מעט פגיעה בערכים שלכם. אולי אפשר לשלב שכל אחד מכם יעבוד חלקית.
אם אני מבינה נכון, זה מצב זמני- הלימודים שלך יגמרו עוד שנתיים?
אז להוריד עכשיו מחשבות מחלישות אם מגיעות אליכם מהמשפחה שרגילה שקונים דירה וחוסכים. אתם תחסכו/ ותקנו דירה אולי ב"איחור" של כמה שנים...
בהצלחה!
אני מסתכלת על האברכיות בקהילה שלנו ויודעת שאני לא שם. לא מסוגלת להתלבש ולהלביש ילדים בפשטות כזאת, לחשב כל שקל, לא לקנות בגדים לחג ומטפחת ועוד..
ככה שאני ממש מבינה אותך ולכן כשהגדולה נולדה בעלי התחיל ללמוד. וגם אז היו שנים יחסית קשות שרק אני עבדתי אבל אי אפשר להשוות למלגה..
אני באמת מעריצה אנשים שחיים ככה בפשטות. אני יודעת לומר על עצמי שהורגלתי לרמת חיים אחרת וקשה לי לרדת ממנה, ובכנות גם לא כ"כ רוצה.
היום אנחנו במקום אחר אבל תחשבי על זה מחדש, יש הרבה דברים שאת רוצה, זה או להתפשר או להחליט שלא מתאים לכם.
דבר ראשון כל הכבוד לכם! להשקיע בלימוד תורה, לגדל ילדים, ולעשות תואר במקביל זה מדהים בעיני ודבר חשוב כל כך ומבורך!
כתבו לך פה הרבה דברים חכמים, מוסיפה מנקודת המבט שלי.
הייתי מתחילה מתכנון מפורט (שנשמע שאתם די שם). יש לכם כמה עשרות אלפים שחסכתם לתקופה הזו (ואלופים שהצלחתם לחסוך!)
נניח יש 60000 ש"ח ל24 חודש, יוצא 2500 שח לחודש. נשארתם עם עוד 5000 שח שצריך.
כאן זה מתחלק לשניים. מאיפה ניתן להביא הכנסות ואיפה ניתן לחסוך.
הכנסות: יש עבודות של פעם בשבוע (נניח נקיון, ניקיון משרדים, שיעורים פרטיים לילדים, חלוקות מיצים ועוד ועוד), לבדוק מלגות אפשריות
יש תקופות שבהם אפשר לעבוד ולקבל סכום ולתעל אותו להמשך השנה. בין הזמנים לבעלך, מבחני בקיאות, והחופשות שלך.
(אני לא יודעת מה את לומדת, והשנה החופש קיץ קצת התקצר, אבל בד"כ לסטודנטים בקיץ יש חופש ארוך, וממש אפשר לנצל אותו כדי לעבוד. אני מכירה את התחושה שעד שכל השנה למדתי ועכשיו יש לי קצת חופש עזבו אותי בשקט, מצד שני תחשבי על זה שגם כשתגמרי את התואר כנראה לא תהיה לך חופשת קיץ... את יכולה לעבוד בתחום שלך, ואת יכולה קייטנות, לשמור על ילדים אחרים (תמיד מחפשים), מעונות (הרבה פעמים מחפשים גם משרה חלקית) ועבודות אחרות.
עוד נקודה שכדאי לשקול אותה - בהרבה מקצועות יש יתרון גדול אם עבדת בעבודת סטודנט בתחום תוך כדי. אז אם את במקצוע כזה, שווה לחפש אפילו משרה חלקית. הרבה פעמים זה גם הופך את הלימודים לפרקטיים ומעניינים יותר וגם עוזר להכנס לעולם העבודה אחכ.תבדקי אם את עובדת בקטנה בחודשים הבאים אם תהיי זכאית לדמי לידה - זה גם יכול להיות שווה ומקל.
לחסוך: תעברי על רשימת ההוצאות שלכם ותראי כמה מתוכה נחוץ וכמה זה מותרות. לא צריך לחיות על המינימום של פת במלח, אבל לגמרי אפשר ללמוד להנות גם מדברים קטנים. לדוגמא: פעם כשהייתי הולכת לקנות פרות וירקות הייתי קונה ומתכננת תפריט לפי המחיר של הירקות. נניח תפוחים יקר אז לא קונה אבל קונה הרבה קלמנטינות - לאפשר את תחושת השפע אבל בדברים שהם יותר זולים. או למשל, לא לקנות שקדים לסלט אלא לקנות גרעיני חמניה/דלעת ולקלות. עוגה לשבת אצלי לא תכלול קצפת ו300 גרם שוקולד.... אבחר עוגות טעימות אחרות.
בכלל כשמבשלים לשים לב לעלות החומרים, ולא לומר זהו אני מתנזר מזה לחמש שנים הקרובות אלא לומר נכין את זה לכבוד שבת/חג/ראש חודש. לשמור לדברים מיוחדים. זה גם חוסך, וגם עוזר ללמוד להנות מהדברים הקטנים.
לשים לב איפה קונים... יש סופרים יותר יקרים ויותר זולים, משנת יוסף. פירות וירקות אם אתם בקטע ומתאפשר לכם, מחנה יהודה ביום ששי לקראת שבת (ממש לקראת סגירה) המחירים צונחים וזו חוויה ירושלמית שווה.
לא באוכל - תשאלי את עצמך אם את מחפשת את חוויות הקניה או את הדבר עצמו. לפעמים מחפשים את חוויות הקניה, ואז סתם להסתובב בעיר ובכמה חנויות, גם אם בסוף לא קונים מספק את זה. או להחליט שקונים משהו עד סכום מסויים. עוד דבר בשביל חוויות הקניה - למלא רשימה בשיין, ואז להזמין פעם בשבוע/שבועיים/חודש/חודשיים, מין רשימת משאלות וכל פעם לקנות משהו אחד. שוב זה יכול לתת את חווית ההתחדשות אבל לא קונים הכל בבת אחת.
יד שניה - יודעת שזה מחסום מנטלי להרבה אנשים. אבל זה כל כך חוסך! ושווה לחשוב על זה. הרבה פעמים יש כאלו שאומרים מילא לא אכפת לי, אבל אז אמא/הגיסה/האחות ישאלו מאיפה זה ואני אתפדח לומר שזה מחנות יד 2. אז דבר ראשון יד 2 היום זה טרנד ירוק גדול... ובאמת יש כל כך הרבה בגדים וחפצים שמסתובבים שלמה לשלם עליהם מחיר מלא? אנשים מחפשים כל הזמן לאן למסור, ומוסרים דברים טובים. למה לא לקחת? או לקנות בזול? זה נוגע גם לבגדי ילדים, בגדים בשבילך, חפצים לבית ועוד. יש הומן קבוצות מסירה ויש חנויות יד 2 שונות (יכולה לכוון אותך בפרטי). וזה לגמרי נותן את תחושת ההתחדשות.
ודבר אחרון בנוגע למשפחה - כתבת שהמשפחות שלכם שונות, חוסכים לדירה וזו המטרה וכו. והסטייל הוא לקנות דברים כל הזמן וכו'. (זה עוד דבר לבדוק, את קונה כי את באמת רוצה וצריכה או כי רוצה להראות למשפחה שאת לא מסכנה בגלל שאת אברכית וסטודנטית?)
אתם הצבתם לעצמכם מטרות אחרות לא כלכליות, וצריך לבנות מעטפת פיל פרווה כדי להיות גאים בדרך שלכם. כלומר, לא לקחת לב ולא להסתכל מה הם עושים, ומצד שני לפרגן להם על מה שיש להם (ולא לדבר על מה שלך חסר). ואת הצחוקים על המצב הכלכלי תשמרי לעשות עם חברות.. ותזכרי שאת עוד מעט עוד קצת מסיימת את התואר ותהיה לכם יותר רווחה. זה לא לעולם המצב הזה. (וגם בעולם הכללי סטודנטים לפעמים מצטמצמים בזמן לימודי התואר. הסטנדרטים כנראה שונים אבל באופן כללי זו תקופה ידועה של חסכון).
ועוד דבר שלפעמים יכול להקל - למצוא זוג מבוגר יותר בסביבה שמבין את הראש שלכם ואת הערכים שחשובים לכם, ויעשה לכם סדר.
חפרתי ארוכות.. תקחי מפה מה שמתאים לך.. ושוב - כל הכבוד לך!
אני מבינה את התחושה למרות ששנינו עובדים, כי בואי, החיים במדינה שלנו יקרים וגם מי שעובד קשה לא תמיד חי ברווח.
כולנו היינו רוצים תחושת ביטחון כלכלית (ואם אפשר גם בלי לעבוד קשה, בכלל טוב)
אבל בגלל שזה לא המצב צריך לחשוב קצת בכיוונים אחרים..
בעלי עדיין בישיבה (פשוט בעל תפקיד אז מקבל משכורת מהישיבה) אבל מהרגע שהתחתנו הוא תמיד עבד במקביל
שיעורים פרטיים, עבודה בצהרונים של בתי ספר (בדכ זה יוצא מקביל יחסית להפסקת צהריים בישיבה), בבין הזמנים עבודות זמניות כמו קייטנות וכו'..
בקיצור אפשר למצוא דברים שהם יחסית מסתדרים עם הלימוד.
עוד משהו שכבר כתבו לך פה הרבה זה באמת העניין של ההוצאות. אנחנו למשל לא קנינו רכב עד ששנינו עבדנו בצורה מסודרת (אולי זה לא פייר להגיד את זה
כי אנחנו גרים ליד ההורים אז לקחנו מהם כשצריך אבל מאמינה שהיינו מסתדרים גם בדרכים אחרות)
אני לגמרי מתחדשת בדברים לקראת חגים, ההבדל הוא בשוטף.
המזווה שלי מאד מאד בסיסי.
אני יודעת שבשגרה אני מוציאה כסף על מה שאני צריכה ולא יותר מזה ולכן זה מאפשר לי פעם ב.. להתפנק בבגד או ביציאה.
אני לא קונה לעצמי סתם בגדים בשוטף כי ראיתי משהו יפה. אני חושבת על הצורך שלי ואם צריך אני קונה בלי לחשוב
בגדים לילדות עד גיל שנתיים של הגדולה קיבלתי שקיות מפוצצות מכל מיני מקומות וכיוונים.. עכשיו קצת פחות מוצאת אבל לפחות יודעת שמה שאני קונה עכשיו לגדולה ישמש עוד שנתיים את הקטנה.
בקיצור, זה באמת בחירה של דרך חיים. ואם יש תחושה שדרך החיים הזאת לא מתאימה אז צריך לחשב מסלול מחדש
עוד משהו- כרטיסי הנחות. צריך לדעת לנצל אותם טוב. למשל עכשיו כשבעלך משתחרר יהיה לו כרטיס בהצדעה ויש שם מבצעים טובים על טיטולים נניח. .
אם רוצים לחיות ברמת חיים טובה ולשמור על מאזן חיובי צריך
או
להכניס הרבה כסף
או
לשנות את ההסתכלות על צריכה ורמת חיים ולצמצם את התלות בכסף
את לא צריכה לענות כאן
אבל זה למחשבה שלכם, אם את פותחת חלק מהחסכונות כסוג של הלוואה לעצמך שתוך כמה שנים תוכלי לחסוך מחדש את הסכום הזה
האמת, נשמע לי שאת לא חיה בסרט אלא מבינה את המצב. והמצב הזה פשוט לא אפשרי. תצטרכו לוותר על משהו…
היי,
בייצתי כנראה ב 5.4 או ב 4.4, היום ראיתי קצת דם כתום (עם ריח אופייני של דם) בניגוב.
במידה וזו השתרשות, סביר שזה ככה מוקדם?
תודה!
תמיד אני מסתבכת עם זה..
ואוכלים רק פחמימות זמינות כי מנקים ולא רוצים לקנות עוד חמץ..
ועייפים אז גם אין לי כח לבשללל
קורנפלקס
פיתות
ירקות
פירות
קטשופ
צ'יפס קפוא...
כבתחילהסתם..
אני שומרת קצת חמץ לשבוע האחרון, ומשתדלים שהגז לא יתלכלך וזהו..
כל זה תיאורתי, כן?! לא התחלנו לנקות בכלל
דגנים כשרים לפסח.. אם אוכלים לחם אז במרפסת/חצר..
צהריים- מזמינים פיצה או שאוכלים לחמניה עם נקניק.. פיתות עם פסטרמה חומוס.. כזה.. או אורז עם מנה בשרית..
ערב.. חביתה/טוסט/וכאלה.. ליד שולחן מפלסטיק קטן לילדים..
מכינה את כל החמץ לפני שמתחילים לנקות את המטבח, מכניסה הכל לקופסאות ואז אוכלים מזה כל השבוע בשילוב עם סויה, טוסטים דגנים וכו' במרפסת
לא מקרבת לשם אוכל בקופסאות שעלול להתפזר....
והתשובה היא במטבח או במרפסת.
אבל אני לא מבשלת לליל הסדר, אז כנראה זה שונה מאשר כשיש כבר כלי פסח בחוץ.
בכל מקרה- עדיף לבשל ארוחות מזינות וטובות ולא לתת לילדים לחפש אוכל ואז הם מתגרים ואוכלים בדיוק מה שלא רצינו/ בזמן שלא נוח לנו/ במקום הכי פחות טוב..
אפשר לבשל-
מרקים
חומוס
קציצות טונה
קציצות בשר עם אורז
עוף בתנור
חביתה עם גבנ"צ וירקות
דברים בסגנון הזה..
שולחים נציג לנקות את המקררים של הסבים וסבתות, וחוזרים מלאי שלל.
מאכלים ממש שווים ומושקעים שבאמצע השנה לא יוצא לי להכין.
ממש חגיגת ערב פסח!
ביצים קשות
ממרחים (חומוס, טחינה, פסטו, ממרח אגוזים, חמאת בוטנים)
פיתות לחם לחמניות
ירקות חתוכים
אבוקדו
שימורים (זיתים, תירס, מלפפון חמוץ, תירס גמדי, אפונה, חומוס גרגרים)
מתואמתבעיקר מפרנסים את הפיצרייה השכונתית, בסופו של דבר... או קונים הרבה לחם, וכל אחד מורח לו משהו...
(בשנה של הקורונה, כשלא קנינו פיצה בגלל חשש להדבקה, היה לי ילד אחד שהסתובב כל היום בבית וטען במנגינה מעצבנת כזו: "אני רעעעעעעבבבב!!" וואי, זה היה סיוט...)
מתואמתאז פעם אחת פיצה
ופיתות בטוסטר עם חמאה או פשוט עם שוקולד
וטונה למי שאוהב
אפשר גם אורז כי זה לא חמץ או תפו''א בתנור
עבל לרוב יש ימים שבכלל לא מתאים לי בישולים ומטבח כי כבר רוצה לאחסן הכל
בדר''כ זה היומיים -שלוש האחרונים
מה שכן השנה בישלנו לשבת הזאת כפול והקפאנו לשבת הבאה עופות וקציצות ככה שלא נצטרך לבשל שבוע הבא כמעט
אבל אני לא אוהבת 🤭 (מאז אחד ההיריונות, כשפיצה עשתה לי בחילה, אני לא מסוגלת להסתכל על פיצה מפיצרייה, רק פיצה ביתית...)
אז מאלתרת ממה שיש, אבל לפחות זה רק לעצמי, או בשבילי ובשביל בעלי.
ואז יש מלא אופציות
ד"ר ישי סמופינסקי (משהו כזה)
ד"ר מאור קבסה
אשמח להמלצות, או סתם לשמוע שהם נחמדים.
תודה רבה!
רופא דתי, נחמד, מסביר באדיבות.
הרגיע אותי בנוגע למשהו שהטכנאית ראתה באולטרסאונד ונלחצה מאוד.
יצאתי מרוצה ורגועה (שזה חשוב!...).
ממליצה
הריון בגיל מאוחר 40 וקצת מטיפולים .. יש כבר לידה אחת שהסתיימה בטוב לפני כמה שנים לא הריון מטיפולים..ועוד 2 הפלות אחריה..כבר שבוע 17 התוצאות של השקיפות אחרי הבדיקת דם יצאו עם סיכון די גבוה לת.דאון אבל בהתאם לגילי. הבדיקת אולטרסאונד עצמה יצאה מצוינת לפי דברי הרופא שעשה את הבדיקה.. סקירה מוקדמת תקינה ברוך ה' הרופאה ליווי הריון כמובן ממליצה על מי שפיר .. מה שאני לא מעוניינת..
אמרה שלפחות אעשה בדיקת ניפט שיהיה לי שקט..
אבל מה זה עוזר ואם תצא לא תקינה כל ההריון אהיה בלחץ?
עברתי תקןפה מאוד קשה מתחילת ההריון ואובדן לא פשוט בתוך המשפחה.. מרגישה שאין בי כוחות ולא חושבת שבכלל בכל מקרה אהיה מסוגלת לעשות הפסקת הריון פשוט מתפללת שיהיה טוב ויהיה הריון תקין עם עובר בריא..
האם היתן עושות בדיקת ניפט בכל מצב בגיל כזה?
לא יודעת למה אני כותבת פה
באלי לבכות ואין לי למי
ולא באלי להזדהות בשמי
כבר כמה שבועות אני מחפשת מילים לכאב הזה
על מה קורה לזוגיות שלי וללב שלי בחצי שנה של מילואים
מחפשת למצוא איזה משו שמישהי כתבה ולהגיד.
וואי זה זה
מנסה לכתוב את הדמעות שלי
יש את הרוח והאידיאאל ולזכור שזו מלחמה על קידוש ה'
שזה לגמרי אמת
רק שהיומיום שלי מורכב מכל כך הרבה פרטים כואבים
האיש שלי הזה כבר כמעט חצי שנה מילואים
בחזית
במלחמה
בסכנת חיים יומיומית
כמה אני כבר יכולה להחזיק את הפחד הזה לשלומו
כמה אני כבר יכולה לדמיין חיילים דופקים בדלת
כמה אני כבר יכולה לדמיין את הלוויה חס וחלילה, שה' ישמור
כמה אני כבר יכולה להחזיק לבד לבד לבד בית עם 7 ילדים מתוקים מקסימים מאירים אבל ילדים. עם כאבי שיניים, וקקי שבורח בתחתונים, וילד שמתחצץ למורה, ורופא שיניים, וטיפת חלב, וארוחת צהרים וארוחת ערב וארוחת בוקר וקניות ובישולים וכלים
כמה אני כבר יכולה להחזזיק ביחד עם זה עבודה אינטנסיבית (הם מאד מתחשבים ועדיין)
כמה שבתות של לבשל לבד לאכול לבד או לחלופין לנסוע לבד
אבל כל זה עוד בקטנה
הכי כואב לי זה הזוגיות
לא יודעת איפה לחפש את מה שהיה ביננו
היינו קרובים
ועכשישו גם כשהוא מתקשר אין לי כח לדבר
על מה אספר לו? אלפים של שעות עברו עלי בלעדיו
גם בדרך כלל הוא כל כך לא פנוי לשמוע
אני לא צריכה עצות פרקטיות
ניסינו את כולם
בכל אפטר אנחנו מקדישים זמן שקט לשיח
אבל תאמינו לי בזמן הזה אין כלום
הוא מותש ועייף
אני מותשת ועייפה
ונמאס לי להסתדר לבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
זה מה שמפחיד שאני מסתדרת טוב לבד
ופתאום שאלות של בירור של מהות הזוגיות וההבנה שהיחד שלנו הוא לא טכני, כי טכני אפשר לבד
אז מה הוא כן?
כי שום שיח עמוק לא היה ביננו בחצי שנההזו
הוא סוחב בגזרתו
אני סוחבת בגזרתי
כבד לי אבהלה.......
וכל כך הרבה לבד
לקבל מחזור לבד
ללכת למקווה לבד
להרגיש ביוץ קורה בתוך הגוף שלך ולהיות לבד לבד לבד איתו, כי הוא רחוק
ב"ה לגלות שאני בהריון, לבד\
לעבור בחילות, לבד
לפחד בלילות לבד
להרדם מתוך בכי לבד
לרוץ למקלט עם הילדים לבד
לאבד שליטה ולצעוק על הילדים לבד
לעבוד מלא רגעים של עצה, שמחה, תסכול, סיפוק- וכולם לבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
ואין מתי ואין איך ואין למה לשתף. והוא לא פה...
כבר עובר זמן.. והמרחק גדל
וכשהוא מתקשר הוא מספר על מה שהם עוברים שם.
כבר הטלפונים רק מעייפים אותי
הוא שואל מה עם הילדים
מה איתי
מה איתנו?
כבר חודשים עוברים חיים ואתה לא פה
והיו אפטרים גם ארוכים
והיה נופש זוגי רק של שנינו. לא הצלחנו להגיע ללב בו
ותמיד קל לנו לברוח למגע הגופני, שפת אם כזו
אבל הלב ריק ורחוק
אני לא כועסת עליו על כלום
הוא מהמם
ועושה כל מאמץ להיות קשוב אלי
אבל רחוק לי ולבד לי ובודד לי
וה' אין לי כח
תעשהלנו נס בבקשה
איך איך איך נשקם את כל זה כשהכל יגמר והוא ישוב בשמחה בבריאות הביתה??????
תודה לכם על כל ההקרבה שלכם!
שולחת לך הרבה כוחות 💞💞
זה יקר וכבר הוצאנו מלא כסף על מוצצים אז מתבאסת לקנות שוב סתם.. מצד שני אם זה מה שיעזור אז זה שווה כל הון
אז אשמח לשמוע אם משהי נסתה והתינוק הסכים לקחת (במיוחד תינוק שהוא כבר לא ניובורן..)
(מאנונימי כי דברתי על זה עם כל מי שבסביבתי).
אמהלהואם הוא כבר לא ניובורן אז הסיכוי קלוש.
תאמיני לי מנסיון שאפשר לגדל אפילו תאומים בלי מוצץ ולהשאר שפויים.
תקשיבי, זה לא קל. אבל יש תינוקות שפשוט לא מתחברים לזה.
הוצאנו מאות שקלים על מוצצים לתאומות ושום דבר לא עזר.
הייתי המוצץ שלהן עד גיל שנתיים+ אז נגמלו מהנקה ולמדו להרגע בעצמן.
להפריד הנקה ושינה במשהו בינהם. סיימת להניק... להרים להחליף טיטול, לשיר, סיפור הכל ברגוע ואומרים עוד מעט הולכים לנוח/לישון...
ושוב יושבים לידו ומרדימים...
כן ביום אפשר להרגיל להירדמות יותר תלותית כמו נדנוד בעגלה או משהו... כי הוא יודע שזה שונה מהלילה...
הילד הקודם שלי היה ככה. לא הצלחתי איתו שום מוצץ והנקתי עד גיל שנתיים+
אמרתי לעצמי שאני לא עוברת את זה גם עם הילד הבא. עדיף מוצץ ולגמול בגיל 3-4 ולא לשמש מוצץ שלהם..
בילד הנוכחי (בן חצי שנה) ניסיתי גם כל מיני מוצצים ולא הלך.
בסופו של דבר נזכרתי שאצל ילד אחר שלי (בן 7 עוד מעט) עזר רק המוצץ גומי המסריח הזה של פעם....
גם אצלו ניסיתי את כל המוצצים ולא עזר
ורק המוצץ גומי ההוא עזר!!
אז קניתי מוצץ גומי פשוט פשוט של פעם בלי פלסטיקים וסיליקונים וכל מיני.. ורק זה עזר. ברוך ה'.
בגיל 3-4 חודשים התחלנו עם זה וחבל שלא זכרתי את זה קודם.
ממליצה לנסות.
בהצלחה
יותר קל עם המוצץ הזה לעומת מוצצים אחרים שהוא דחה אותם בשנייה ולא הסכים לנסות אותם.
הוא לקח לכמה דקות וזה הצליח להרגיע אותו.
לאט לאט זה הצליח להחזיק מעמד גם כמה שעות שלמות בלילה או בשנת יום. מצרף לו כמה מחזורי שינה יחד ולא מתעורר בבכי אחרי 20 דק' של שינה.
גם כשאני מניקה אותו והוא נרדם תוך כדי ואני מרגישה שהוא ""עליי" בתור זה שאני המוצץ שלו
או שאני יודעת שהוא רוצה לישון- אני מנתקת אותו ממני בעדינות ומכניסה מוצץ. נותנת לו כמה דקות בודדות למצוץ את המוצץ ולהיכנס לשינה ואז מעבירה לעגלה/ למיטה שלו להמשך שינה.
זה עולה גרושים (3 מוצצים בפחות מ-20 ש"ח) ואני מחליפה אותם לעיתים קרובות יחסית.
כשהם גדלים קצת, אפשר להחליף להם את זה למוצץ יותר "נורמלי"..
גם מנסיון.. אצל הילדון הקודם- קודם שלי שהחלפתי לו את המוצץ כשהיה בן שנה פלוס..
אצלי זה עבד ל-2 ילדים וחבל שלא ניסיתי בילד שבינהם..
היה חוסך לי לילות לבנים ומשרה יותר רוגע ויותר שעות שינה שהלכו בשביל להרגיע ולהרדים.
אגב, זה היה בהמלצת שכנה שלי שזה עבד אצלה והמליצה לי בזמנו..
מוצצי גומי הפשוטים. גם אצלי אחת הילדות התחילה רק איתו. בגיל חודשיים בערך. בהמשך עברה לאחרים. וביבס מאוד דומים למוצצי גומי מבחינת הפטמה. חבל על הכסף בעייני אם את לא בטוחה שילך. הגומי הפשוטים הכי זולים בפער מכל מוצץ אחר, ושמעתי על כמה תינוקות שזה מה שגרם לי להסכים לקחת מוצץ.
זה נראה מצחיק כזה מבחוץ אבל אותי זה הציל
גם הילדים הגדולים יותר נולדו פגים וזה ממש היה טוב להם אחרי שניסיתי הכלל!
וזה חמוד נורא. האומות שלי בפגיה היו עם מוצץ ואיך שהגענו הביתה הוא נזנח לאנחות
אבל אחד הילדים שלי היה סרבן מוצצים וקנינו כ'כ הרבה סוגי מוצצים הוא פשוט לא ידע מה לעשות עם זה ממש.
והנקה זה מה שהרגיע אותו כל הזמן וזה באמת היה קשה.
בסרבנים הבאים החלטתי להפריד בין הנקה(כאוכל) להירדמות/הרגעה עם בעזרת דברים אחרים למשל אחרי שמסיימת להניק להרים על הידיים ולהרדים אפשר עם חפץ למשל שמיכי או חיתול בד על העיניים עד שנרגעים ונרדמים.
מ-4 ילדים רק אחת הסכימה למוצץ וזה היה ממש פשוט בלהרגיע אותה וגם בשינה...
ובאמת בשאר הילדים זה ממש ללמוד אותם וכל אחד הוא משהו אחר
