מה יכול להיות?
דלקת גרון זה לא כי השקדים נראים תקינים ורגילים לחלוטין
באופן כללי תחושת חולי וצינון אבל יש אלרגיה ברקע עקב מעבר העונות
נואשת
*בהריון אז אאין אפשרות להקל
כאב גרון חזק ושיעול עם ליחה כבר שבועיים. עזרהאנונימית בהו"ל
אי אפשר לקחת משהו לאלרגיה בהריון?מוריה
דבש יכול לעזור.
אולי ריאות?טל..
אם לא היית אולי כדאי ללכת לרופא?
וכשיש שמש בחוץ אז לצאת, עושה פלאים..
אם מדובר באלרגיה- מותר טלפסט בהריוןפרפר לבן
נכון. ממליצההמקוריתאחרונה
יש סיכוי להוריד טושים מגינס בהיר? או לזרוק?אוהבת את השבת
כבר עבר כמה כביסות...
ניסית סינטבון?המקורית
סנו אוקסיגן ניסית?אורות המלחמה
היו פה בפורום בעבר המלצות על חלב כדי להוריד טושיםהשקט הזה
אני לא יודעת אם זה יעבוד אם הבגד כבר עבר כביסהזוית חדשה
אבל - להשרות בחלב או סבון כלים
תודה רבה יקרות!!אוהבת את השבת
תנסי ג'ל אורנים הבנתי שעושה פלאיםכתבתנו
גם בענייני כתמים
ראיתיבשורות משמחותאחרונה
איפשהו באינטרנט מישהי שהכינה תמיסה ממי חמצן ועוג משהו ושפשפה כתמים מכמה בגדים וירד עוד בשפשוף לפני הכביסה.. מעניין שווה לחפש לנסות גם
פריקת השמנהאנונימית בהו"ל
מאז ומעולם הייתי מלאה/שמנה. לא היה לי טוב עם הדימוי גוף שלי.
אחרי הלידה האחרונה התחלתי עבודה מסיבית גם בדיאטה וגם בכושר. היה מ-ד-ה-י-ם!!!!! אומנם לקח זמן, אבל הרגשתי כ"כ טוב עם עצמי. גם גופנית, ירדתי מלא מלא מלא פתאום בגדים ישבו עלי טוב, הרגשתי טוב עם הגוף שלי. וגם בקטע הנפשי זה עשה לי טוב. בעלי היה שותף מלא, עודד ועזר.
ואז נכנסתי להריון מתוכנן,עם חשש מאוד מאוד גדול לפגוע בשגרת הגיאטה והכושר ובאמת ניסיתי להתמיד גם כשהיה קשה והצלחתי קצת. אבל אז ההריון נפל, בשבוע די מאוחר.
והכל נפל ביחד איתו. גם ככה עדיין לא היו לי מספיק כוחות פיזיים מתחילת ההריון וכוחות נפשיים לא היה בכלל. והתחלתי לעלות.
ואז הגיעה המלחמה ובעלי גויס. נכנס לעזה. החרדה עלתה והאכילה הריגשית התעצמה בצורה מטורפת.
לא היה לי כוח וזמן לחזור לכושר. ניסיתי לפנות לדיאטנית וזה לא עזור בכלל. רק עשה לי יותר רע. הפסקתי.
ורק המשכתי לעלות ולאכול סתם, באמת סתם.
ואז ב"ה נכנסתי להריון חדש❤️
והיום נשקלתי במעקב אחות. אני בשבוע 19. ושוקלת הרבה הרבה יותר ממה ששקלתי אחרי הלידה האחרונה.
ובד"כ בהריונות אני עולה בערך 10 קילו, זה אומר להגיע למשקל גבוה מאוד שאף פעם לא הייתי בו.
ונשבר לי הלב. והבגדים היפים כבר לא יפים עלי. ואני חוזרת לבגדים של פעם.
בעלי ב"ה סיים סבב א' אבל יש כבר תאריך לסבב ב'. חשוב הוא יהיה בשטח אש. חשוב לא זמין. חשוב לא יהיה לי זמן לנסות לעשות ספורט. חשוב אני אוכל סתם סתם שטויות.
אז אין לי למה לנסות להתחיל בכלל.
ואני לא מוטיבציה בכלל!!! וכל הזמן אני רוצה ומחפשת מתוק (ואין לי חוסרים בדם...)
ובעלי די "מתבאס" עלי שזה המצב. ברור לי שהוא אוהב אותי ככה, אין לי שום חשש וחוסר ביטחון מולו. אבל הוא ראה כמה זה עשה לי טוב כל המאמץ וההשקעה בירידה, אז הוא מנסה לעזור לי עכשיו.. אבל אני לא שם. והוא מתבאס עלי (בשבילי) שאני לא מספיק מנסה. אחרי פעם אחת שהעיר והתחלתי לבכות את חיי הוא הפסיק. אבל ברור לי מה שהוא חושב.
המקורית
האמת שזו תקופה משוגעת עבורך שדי טרפה לך את הקלפים
תחמלי על עצמך
וברור שאת לא שם! תתפנקי בבגד חדש שיעשה לך הרגשה טובה, ובעז"ה אחרי הלידה תוכלי לחזור לזה
הריון זה לא זמן טוב לחשוב בו על משקל כי כל הזמן עולים. וגם - כבר הוכחת לעצמך שאת יכולה. פשוט התזמון עכשיו גרוע
אז עוד קצת ובעז"ה אחרי תוכלי לחזור לזה. זה זמני עכשיו.
נשמההה איזה קשהההרקאני
אני לא חושבת שזה הזמן הנכון לנסות להוריד...
תחכי לאחרי הלידה... שבעלך לא יהיה מגוייס
זה תקופה קשה מידי בשביל שינויים שמצריכים כל כך הרבה כוחות נפש.
אבל את יכולה בקטנה, להחליט על הגבלה ליום בכמות המתוקים, או איזה הקפדה על אוכל בריא פעם ביום...
רק דברים קטנים ומאזנים לא ללכת על שינוי ענק...
בהצלחה נשמהה חיבוק ענק!
הריון קל בבריאות בקלות ובידיים מלאות
זהה ככ מובן!!!אוהבת את השבת
חיבוק ענק ענק!!
בע"ה כמו שידעת לרדת בעבר תצליחי גם לעתיד..
והעיקר הכי חשוב אל תאכלי את עצמך בכללללללל על מה שהיה עד עכשיו
ימעכשיו תנסי לאכול בריא
אבל גם תלכי עם הגוף שלך
בהריון יש רעב מטורף ואי אפשר לחנך את הגוף..
אפשר פשוט לנסות שיהיה גם אוכל בריא וגם ירקות ופירות שמאזנים את הגוף קצת
ולנסות שיהיה פחות גאנק בבית ואז אין את האופציה..
ומה שיצליח יצליח
אל צאכלי את עצמך מה שבטוח
את גם ככה גיבורת על חלל
מדהימה שאין דברים כאלה!!!
וואי אי זה קשה זה!! העלית לי דמעות בעיניים🥺שיפוראחרונה
איך שניסית שוב ושוב וכל כך התאמצת וכל פעם מכשול חדש מגיע😞
בעיקר תתייחסי אל עצמך בחמלה, את עברת ועוברת דברים לא פשוטים בכלל!!
שה' יתן לך כוחות להתמודד עם כל הקשיים ולהצליח במטרות שאת מציבה לעצמך בזמן הנכון בדרך שתהיה הכי טובה בשבילך!!
שואלת כאן כי יותר פעיל פה מאמהות השלב הבאטוט
מישהי מכירה את התוכנית של ספיקידס לימודי אנגלית אונליין לילדים?
אשמח מאוד לשלוח המלצות או דיס
מקפיצההריון דנדש
בהצלחה יקרה! מקפיצהאוהבת את השבתאחרונה
בנות אשמח שתענו לי.. אובדת עצותמצפון אמהי
היה לי ערב קשה אתמול.. עם השינה של הקטנים ועם בעלי.. הגעתי ממש לקצה..צרחתי על הקטנים והייתי אגרסיבית כשהרמתי כל אחד למיטה שלו.. הם נבהלו ממני ואני נבהלתי מעצמי.. בכיתי כל הלילה בקושי היה לי אוויר לא מסוגלת לחשוב על זה מבלי לפרוץ בבכי.. לקחתי את הגדול והסברתי לו שאמא עשתה את זה בטעות ולא התכוונה ושככה לא צריך להתנהג.. וגם הקטנה נבהלה והלב שלי נמחץ. מרוסק.. מרגישה אמא רעה שהרסה משהו בנפש שלהם.. אני כל כך משתדלת.. מנסה ללמוד לקחת קורסים בזמן האחרון כי באמת שנהיה מאתגר. ואני נותנת את הלב והנשמה שלי להם. את כל כולי. ובתחילת הריון.. מפחדת שאולי הרסתי משהו בהתפתחות שלו עם כל הסטרס והבהלה שהייתי בה..
אתמול מבחינתי הערב הזה שינה לי את כל ההסתכלות עלינו ועל הבית שאנחנו רוצים. בטח שיש עוד תינוק קטן שב'ה בדרך..
אנחנו גרים אצל ההורים שלי מכל מיני סיבות (אתמול הם לא היו בשעות הערב אבל הסטרס שצריכים לחזור והילדים משתוללים ואז הם יכנסו לתמונה והלך עוד ערב.. פשוט שיגעה אותי. חנוקה מזה) הרבה זמן כבר רוצים לעבור ולא מסתדר.. מוצאים תירוצים ומאוד חוששים מהצעד הזה.
והפעם החלטתי שזהו. אני רואה בחוש איך החינוך שלנו על הילדים מושפע מהשהות שלנו כאן. ההורים מנסים לתת פרטיות אבל הילדים גרים גם עם סבא וסבתא וזה לא בריא לא להם ולא לנו. מה גם שהאינטימיות שלנו כבר לא קיימת ובקושי נמצאים ביחד.. שיחות בערב לא קורות בחופשיות ואנחנו מתלחששים כי לפעמים אפשר לשמוע ולא רוצים שישמעו כל שיחה בינינו.. ועוד הרבה דברים שפשוט מכבים את האישה שאני ואת האמא שאני. (לצד דברים חיוביים וחוויות נעימות ביחד כי בכל זאת הם ההורים שלי אבל עדיין..הייתי שמחה שהחוויות האלו יהיו מחוץ לבית או במפגשים בצורה אחרת)
אחרי הפריקה עלתה לי מחשבה אחת - מצאנו כנראה דירה אבל מדברים על מלחמה ואני אומרת לעצמי - מה יקרה אם נעבור וישר תפרוץ מלחמה?? אולי אתחרט על זה ואחשוב שיכולנו להיות עם ההורים שלי ביחד ולהיות יותר רגועים ולא להיות ככה בנפרד?? ואז מה? לעבור ולהיות שבועות במלחמה ובכל מקרה לא תהיה שגרה תקינה אז מה אני רודפת אחרי שגרה נורמלית אם בכל מקרה זה הולך להיות?? ומי יודע מה יהיה אחרי??
מחשבה הזויה אני יודעת. אבל לא יודעת איך לשחרר אותה מעצמי. ואיך להיות מספיק אמיצה בשביל השפיות שלי ולהילחם על הבית ולמרות הרבה קולות שיעבירו ביקורת או יתערבו בצעד הזה (ולאו דווקא מהכיוון של ההורים שלי) עדיין להאמין שזה רצון ה'.
נואשת לעצה ולעזרה.. וגם קצת לעידוד שלא שרטתי את הילדים שלי ואפשר לתקן הכול..
קודם כול - חיבוק מתואמת
שנית - שתדעי שגם אימהות שגרות בבית משלהן עם הבעל והילדים מתפרצות לפעמים על הילדים... ברמה כזו שהן לא מסוגלות לנשום מרוב חרטה... אז אל תלקי את עצמך בצורה בלתי הפיכה. זה קרה, התחרטת, ביקשת סליחה - בע"ה בפעם הבאה תצליחי לעצור בזמן.
שלישית - אף שיש לנו הורים מדהימים משני הצדדים, אני ממש לא רואה את עצמי גרה בסמיכות אליהם, וודאי שלא אצלם בבית. טבע העולם בימינו הוא שכל משפחה גרעינית גרה בבית משלה, ומתמודדת בעצמה עם הקשיים שהחיים מזמנים (לצד רגעי האור המשמחים). כמובן, אפשר להיעזר לפעמים במשפחה המורחבת, אבל לא צריך להיתמך עליהם בבלעדיות.
אז אם יש לכם הזדמנות לעבור לדירה משלכם - רוצו על זה, בבקשה. מלחמה או לא - כרגע החיים הפרטיים שלכם במעין מצב מלחמה לא בריא, ואתם מצווים להגיע אל השלום והנחלה הפרטיים שלכם.
ובע"ה אם תפרוץ מלחמה - תתמודדו איתה כמו שכל בית אב מתמודד... תבררו איפה יש מרחב מוגן באזור של הבית החדש שלכם, תכינו מאגרים לפי הוראות פיקוד העורף, וזהו - כמו כולם תתפללו לטוב בלי לחץ...
ואו כמה הייתי צריכה לקרוא את המילים האלו עכשיומצפון אמהי
תודה לך ♥
קודם כל חיבוק. וזה בסדר לפעמים לטעותפרח חדש
ככה גדלים ולומדים מהטעויות
בנוגע ללגור אצל ההורים
כמו שאת לא מבינה כרגע איך אפשר להסתדר בלי ההורים
יש הרבה יותר משפחות שלא מבינות איך אפשר לחיות ככה בתור משפחה, בתוך הבית של ההורים.
המציאות הנורמלית יותר, זה שכל זוג יש לו בית משלו.
אם חלילה תפרוץ מלחמה,
תסתדרו כמו שכל המשפחות מסתדרות. כרגע המשפחה והזוגיות קודמת.
לדעתי אל תחשבו פעמיים ואם יש לכם דירה, תעברו לשם כמה שיותר מהר.
בהצלחה
המקורית
גמני חושבת שכל משפחה צריכה את הבית שלה
גם במצב מלחמה
זה יציבות אחרת בנפש
זה עצמאות
זה זוגיות אחרת
מעודדת אותך לעשות את זה ויפה שעה אחת קודם
שגרה מסוימת אפשר לייצר גם חלילה במצב של מלחמה. לא סיבה מספיק טובה בעיניי להישאר שם.
ולגבי ביקורת - תהדפי.
לא רלוונטי מה אחרים חושבים. רלוונטי מה שיהיה לכם טוב
תמיד תהיה סיבהשוקולד פרה.
להישאר אצל ההורים.
זה המוכר והידוע.
וגם אם זה רע- התרגלת אליו אז הוא כבר בן בית...
מה הפחד שיושב שם? להתמודד לבד עם הילדים? להפסיד את הכסף של השכירות? הכל ביחד? נסי לשים את האצבע.
בעיניי לגור ביחידת דיור זה עוד איכשהו (להוריי יש יחידה ולא עברנו לשם גם כשהמזונות של בעלי היו יותר ממה ששנינו הרווחנו).
אבל לגור איתם ממש בבית אחד זה ממש לא טוב. אתם חוסכים כסף או חוסכים בייביסיטר על חשבון החיים שלכם. את מתארת פגיעה אנושה בזוגיות. הייתי יוצאת תיכף ומיד ולא מסתכלת לאחור. אני חושבת שרק אחרי שתצאו ואפילו לעיר אחרת, תבינו כמה זה לא היה בריא
וההורים שלי גריםשוקולד פרה.
בבית גדול מאוד באזור יוקרה ליד הים.
אז מה?
שום דבר לא שווה את זה שיש לי את הבית שלי. שאני עיצבתי (כמעט הכל יד 2), שאני בעלת הבית בו ואני קובעת את הסדרים, שאני למדתי בעצמי איך להתמודד עם שטח קטן ולנצל אותו. להתמודד עם שכירות, עם ילדים קטנים, הילדים של בעלי...
זה שלי. אני בניתי.
אני ובעלי כמובן.
לעבור לדירה שלכם זה לקחת אומץ, אבל זו בניה הכרחית ממש. תביני שזה קריטי ואז תיפרדי מהנוחות של לחיות אצל ההורים.
מצטרפת להמלצה.. המחיר שאתם משלמים עכשיו גבוהאוהבת את השבתאחרונה
יותר מכל מחיר כספי
אתם משלמים בבסיס של החיים
אוירה רגועה
עצמאות
נעימות וקשר בין בני הזוג
קשר עם הילדים
קשר עם ההורים
אל תאכלי את עצמך על מה שהיה
אבל עכשיו לקום וללכת
לא לחכות עוד ועוד ועוד...
ילד מאושפז זה סיוטמאמינה ומתאמנת
חשבתי שהייתי מאושפזת מספיק השנה, גם בשבילם.
אז חשבתי.
רפואה שלמה במהרה!פליונקה
יאוו בריאות יקרה איזה סיוטאני זה א
מה איתו?
אוי, קשה! רפואה שלמה!!! חיבוק גדול!!שיפור
רפואה שלמה בקרוב!!!! רק בריאות לכולם
אמהלה
וואי, חיבוק, כמה את עוברת... מתואמת
שתהיה רפואה שלמה במהרה והרבה כוחות בינתיים!
וואי איזה קשוחחחהמקורית
מה אתכם עכשיו??
אוי יקרה רפואה שלמה שלמה במהרה ב"הנגמרו לי השמות
מתפללת 🙏🙏❤️
וואו ממש סיוט!!!! איזה קשהההה!!!אוהבת את השבת
מה שלומכם עכשיו??
וואו רפואה שלימהshiran30005אחרונה
איך אתם היום?
השכבות אינסופיותדרקונית ירוקה
מאז שהקטן לא זקוק לשנת הצהריים שישנים במעון ההשכבות הפכו קשות. עכשיו בעקבות החלפת השעון, זה הפך מקשה לבלתי נסבל.
שעת השינה של הגדולה היא 19:30. היא באמת עייפה בשעה הזו. הוא לא מוכן ללכת לישון אחריה, ניסינו. אבל הוא פשוט לא עייף!
כל ערב הפך להיות השכבה אינסופית. הוא מפריע לאחותו לשקוע בשינה ואז היא מתסיסה אותו.
היא מעודדת אותו לצאת מהמיטה ולהביא לה דברים ואז נעלבת שכועסים גם עליה. הוא משתולל, הורס דברים ומציק לאחותו ובין לבין מנסה להשאר יפה במיטה.
עכשיו, מאז החלפת השעון גם היא פחות עייפה ולכן החגיגות כפולות ומכופלות. אני עם תינוקת בת חודשיים שסובלת מגזים אז לא יכולה לשבת איתם רצוף ובעלי לא מוכן להסתגר איתם בחדר, במיוחד שצריך גם לשטוף כלים ולסדר ואין לנו שלוש שעות פנויות כל ערב בשביל זה. שלא לדבר על זה שאין לנו זמן זוגי כבר כמה חודשים כי עד שהקטן נרדם בעלי כבר גמור.
מוסיפה שבגלל סיבה רפואית אסור לי להרים אותם אז אני לא יכולה להחזיר אותו למיטה אם יצא, ומנשא לא אופציה (לצערי)
עצות והזדהות יתקבלו בברכה
לשחרר לדעתיהמקורית
אם הוא לא עייף אז למה לנסות בכלל?
תשכיבי רק את הגדולה ושבעלך יהיה עם הבן בסלון עד שיתייעף
ושעון קיץ והשכבות זה באמת בלאגן
וחיבוק❤️
כי הוא מבקש גם ללכת לישון עם הגדולהדרקונית ירוקה
לאחר לו את שעת השינה זה הדבר הראשון שניסינו.
תודה
אז לעמוד על זה שאם הוא רוצה לישון אז עכשיוהמקורית
או שלנפץ לו את הציפייה. אתה חא עייף ומפריע לה אז תישן יותר מאוחר
אולי לנסותבשורות משמחות
חצי שעה לכבות את כל האורות בבית חושך מוחלט אפשר להשאיר אור בשירותים
עד שיירדמו כולם
אולי להציע פרס בבוקר למי שמתנהג יפה בהרדמותשיפור
משהו קטן כמו ביסקוויט עם שוקולד.
אולי לקבוע עובדה שכל אחד ישן בנפרד, לדוג' לקבוע זמן אישי למשחק עם אבא לכל ילד ושהזמן שלו יהיה ב7:30.
אפשררק טוב!
לשלוח אותם ביחד לישון
לתת להם קצת את הזמן יחד הזה, לפטפט, להשתובב (במיטות, בחושך)
ואז אחרי איקס זמן שאתם מחליטים, קוראים לו החוצה לסלון ונותנים לה את השקט לישון. שהוא בנתיים יעשה משהו שקט בסלון שלא מצריך אתכם- ספר, משחק שקט. אנחנו היינו נעזרים בשלב הזה כדי לבקש מהפעוט התורן לעזור לסדר את הסלון/הבית וככה לפחות תיהיה לכם תועלת מזה שהוא ער, ואז הם מתעייפים ונשלחים לישון..
שלב מאתגר. מקוווה שמשהו מכל העצות כאן יעזור לכם.
אין לי עצות, רק להגידאורות המלחמה
שזה מאוד מוכר בגיל הזה. לפעמים אני משחררת ונותנת לה ללכת לחדר אחר או לסלון
אני אף פעם לא מרדימה ביחד, זה פשוט השתוללות אינסופרק טוב=)
אני מרדימה את הגדול ואז את הקטן.
אני פשוט קובעת, אין אופציה מבחינתי שיכנסו לישון ביחד.
זה מבאס בשבתות וחופשים כשהוא כן עייף יותר מוקדם, אבל זה מחיר שאני מוכנה לשלם בשביל שכל ערב הגדול ירדם בשעה נורמלית
מזדההההה עוקבתדפני11
תודה לכולכןדרקונית ירוקה
סליחה שלא מגיבה אחת אחת.
לקחנו כמה מההצעות שלכן והיומיים האחרונים היו הרבה יותר שפויים. ארגנו אותם יחד לשינה ואחרי "שמע ישראל" וקצת זמן פטפוטים הקטן יצא לשחק באזור מוגדר. שניהם היו הרבה יותר רגועים וכשהקטן הלך לישון ב21:30 הוא נרדם מהר
איזה כיף לשמוע שזה עזר.רק טוב!אחרונה
שימשיך ככה בטוב
ברוך ה' ממש. חסד ה באמתנפש חיה.
אני מסיימת עם סריית בדיקות
נחוצות.
שיובילו בע"ה להתקדמות וצמיחה של פוריות טובה
בעזרת ה שיהיה לבריאות
שייצא טוב
שייצמח מזה רק טוב.
אני קצת במתח אבל יחד עם זה מאד מודה לה' על החסדים הקטנים האלה.
חודש ניסן הוא זמן טוב במיוחד לבשורות טובות במיוחד!תדהר
אמן ואמן! לכולנו. שהחטופים ישובו מתוך ניצחון מוחץ!נפש חיה.
אמן!!קופצת רגע
וואו, מתפללת בעבורך! שיהיה חודש של גאולה אמיתית❤️מתואמת
את מדהימה!! בע"ה אמן ואמן ואמן!!אוהבת את השבתאחרונה
חום אחרי חיסון גיל שנתיים הגיוני?Dove
האחות אמרה שאין תופעות לוואי אבל אנחנו יומיים אחרי החיסון עם חום מעל 38 😕
איזה חיסון זה?בתי 123
אין דבר כזה אין תופעות לואי באיזו זכות היא אמרה לך את זה.
בכל מקרה תמיד יכול להיות גם וירוס במקביל לחיסון
אם זה רק חיסון צהבתפליונקה
לא אמור להיות ככה אחרי חיסון
הייתי הולכת לרופא
כלל האצבע שליבאורותאחרונה
אני מתנהגת אחרי חיסונים כמו שהייתי מתנהגת במצב רגיל. אי אפשר לדעת אם במקרה במקביל הילד נדבק במחלה כלשהי (קורה לא מעט..) ונפספס את זה כי נחשוב שזה מחיסון.
טריגר - פגיעה מינית בילדותאנונימית בהו"ל
היי,
התייעצות
בגיל קטן בילדות אחי נפגע חרדה באחד המלחמות, מאז מוגבל נפשית. לצערי לא התייצב מאז.
כמובן הוא לא הפך להיות מוגבל בגלל החרדה, אלא משהו במקביל פשוט התפרץ..
בתקופה המדוברת הוא גר בבית - כי העיפו אותו מהמסגרת הרגילה, כך שהיה כל היום בבית.. ההורים מבוגרים השתדלו לעשות את המקסימום כדי לתת מענה לאח האומלל ולכל המשפחה.
בגיל 12 שלי
14 של אחותי
האח המדובר התחיל לגעת בנו.
לפעמים אימא הייתה ליד כדי לעצור את זה.
היא לא עצרה את זה במעשים
כלומר - הגיעה והגנה עלינו
אלא עצרה בדיבורים בתחנונים שפשוט יפסיק
כן, קרה שאני שוכבת קוראת ספר על הספה והאח הנחמד מגיע אליי / אחותי ומתחיל למשש
רק במקרים ממש חריגים שהאח נכנס לטירוף סביב הנושא אמא קמה מהכיסא והפרידה בינינו.
ככה התקופה נמשכה מספר שבועות או חודשים, לא זוכרת במדויק.
זה היה עצוב.
בשעת מעשה לא הבנתי כמה זה נורא.
אין שיעורי מוגנות (מקווה שהיום יש)
אין הבנה לכך שיש פה בעיה
במיוחד שאני ממש קטנה.
אחותי עברה יותר ממני, היא כבר החלה את שלב ההתבגרות, עם כל המשתמע (..---...)
גם היא חוותה את הנגיעות האלה, רק שאצלה היה כנראה יותר אטרקטיבי.
בקיצור, היא סבלה יותר.
כעבור תקופה שזה קרה שוב ושוב ההורים שלי סופסוף פנו לעזרה מקצועית,
משם אחי נשלח לאשפוז - הוסטל - דיור מוגן שוב הוסטל
ככה הלוך ושוב..
במהלך השנים ההורים שלחו אותנו לטיפול פסיכולוגי שלא באמת החזיק מעמד
אני הייתי הולכת לשיחה אחת מקסימום, אחותי כן הלכה קצת יותר
משם גדלנו עם הסוד הגדול הזה שעברנו פגיעות.
אני מעולם לא דיברתי על זה, לא היה לי צורך.
התחתנתי, לא חשבתי על זה
זה לא הפריע לי לחיים.
הכל היה לי טוב וכיף.
האמת שעדיין טוב וכיף, למעט השיחות עם אחותי - אכתוב על זה בהמשך..
היא כבר נשואה כמות שנים סופר מכובדת
יש לה הרבה ילדים - בורא עולם עשה לה נס שנקלטת בשניות כי אם לי אין הסבר אחר לרמת הילודה הגבוהה.
היא מטופלת.
נפגשת עם פסיכולוגית.
אני לא מדברת מילה על כל הנושא הזה, כי פשוט לא רואה עניין
אולי גם לא רוצה.
אחותי מנגד בכל הזדמנות מעלה מחדש את הנושא
ממש בכל הזדמנות
אנחנו מפטפטות מלא
היא אחות מדהימה, הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
אבל משגע אותי כמות הדיבורים בנושא
כל פעם מחדש יש לה מאין מגנט הפוך לזה
אני מרגישה שזה עושה לי רעעעע. ממש ממש רע לדבר על זה
להעלות את הנושא
לא רוצה!!!!!!!!
אני גם לא רוצה לקטוע אותה, כי אולי עושה לה טוב לדבר על זה?
היא כל פעם נכנסת לשיחה בקטע של תזכירי לי רגע מה בדיוק קרה? מה היה שם?
ומה עשית? ומה אמא עשתה?
דיייי כמה אני יכולה לחפור בפצע הזה
היא ממש נכנסת לזה כל פעם מחדש בתיאורים גרפיים - דיי לא רוצה. תשאירי אותי מחוץ לזה.
לא רוצה להעלות ולהיזכר, שכן עברתי פגיעה
אח שלי פגע בי
אמא שלי לא הייתה שם כדי להגן עלינו
יותר גרוע, היא הייתה פיזית נוכחת אבל לא עשתה כלום כדי לעצור את זה.
ברור שאני כועסת
ברור שאני לא סובלת את המפגשים עם האח הזה
ברור שבכל תקופה שהאחות מעלה את הנושא אני לא מסוגלת לדבר עם ההורים שלי, אני עדיין ממש כועסת.
אבל,
איזה ברירה יש לי?
בסה''כ בן אדם אומלל. באמת אומלל. הכי בעולם.
בקיצור, תוהה מה עושה עם האחות
השיחות האלה עושות לי רע.
זה ממש משתק אותי בכל פעם מחדש שזה עולה.
אז כן, בהמשך למה שכתבתי בהתחלה טוב לי
עד אותו רגע שבו היא מעלה את הנושא.
באותו רגע אני הופכת להיות בנאדם בלתי נסבל לכמה ימים (בלי חשק לכלום, שוקעת במעין דיכאון עם עצמי. כלפי חוץ מציגה אותה מושלמת, אבל בתוך הלב? קשה לי!!!)
אני חייבת לעצור את השיחות בנושא הזה, ניסיתי לרמוז
ניסיתי לעבור נושא
וכל פעם זה חוזר לשם
כל פעם שזה עולה אני כועסת מחדש
מרחמת (לא ברור לי על מי)
כואבת, כי כואב לי באמת.
אני חייבת לעצור את זה, לא יודעת איך.
וואובאורות
דבר ראשון את נשמעת מדהימה. ושולחת לך חיזוקים על מה שנאלצת לעבור ושאת עדיין רואה את החיובי ויש לך חמלה כלפי אחיך .
לגבי אחותך, נשבר הלב. נשמע שהיא תקועה שם, באותן שנים, ולא מצליחה לצאת מזה.
אולי תלכו ביחד לטיפול? הייתי מחפשת מטפלת בשבילך לעשות כמה מפגשים לפני זה שלך לבד להסביר לה את הסיטואציה. ואז לבקש מאחותך להצטרף לכמה מפגשים שהמטפלת תתווך ותנהל אותם, ותנסו לחשוב ביחד לפני המפגש מה הדרך שתהיה לך נכונה שתעלו את זה.
חיבוק גדול ❤️ערגליתאחרונה
ענקהמקורית
ככ קשה. אין מילים
לעניין האחות
הייתי שולחת לה הודעה ומבקשת בלשון נחרצת שאת לא מעונינת לדבר על זה יותר. שזה מקשה עלייך ומציף אותך וכנרטה כל אחת מתמודדת אחרת אבל את לא פה כדי להיות אוזן קשבת בנושא ולא מעוניינת לשתף יותר.
אם היא צריכה לדבר אז את כנראה לא הכתובת. וזה ממש בסדר.
וואו יקרה! איזה סיפור כואב. אני חושבת שאין מנוסאביגיל ##
ואם את מרגישה שאת ממש נפגעת מהשיחות הללו, את צריכה לומר לאחותך שתפסיק לדבר איתך על הנושא הזה וכן להפנות אותה לכתובת מדוייקת יותר
מצד שני, בזהירות אני אומרת שייתכן וכן כדאי לך להציף את הכאב הזה ולתת לו מקום. יכול להיות שהוא רדום אצלך אבל עדין יוצר משקעים ודווקא הנגיעה בו היא ריפוי
אולי אני ממש לא בכיוון אבל כן מציעה שתבחני את הדברים
חיבוק ענקקקרקאני
לדעתי אפשר להסביר יפה לאחות
שכמו שהיא מרגישה צורך לדבר על זה
את מרגישה צורך הפוך
וזה לגיטימי לגמרי...
הגיוני שהיא תבין אותך וגם אם לא זה בסדר.
רק תבקשי ממנה להפסיק להעלות את הנושא, תסבירי לה שזה עושה לך רע.
וכמו שכבר אמרו פה, אולי כדאי לך ללכת לטיפול...
בלי סתירה לזה שאחותך צריכה להפסיק להעלות לך את זה,
ההרגשה שלך מעידה שהנושא כאוב ולא מטופל.
ממליצה ממש ללכת לטיפול ולנסות לרפא את הצלקת.
ושוב חיבוק ענק! ה' אוהב אותך!!!
הגדה לילדיםהבוקר יעלה
מכירות משהו מומלץ לגילאי 6-8?
לא סגנון חרדי מידי, מחילה על ההגדרה..
אולי ההגדה המאוירת של תרצה פלג יכולה להתאיםמתואמת
אמנם היא חרדית, אבל האיורים לא חרדים מובהקים לדעתי.
ציורים מהממים ממש!באר מרים
היא מציירת באמת מהמם 
מתואמת
בבא האיש וההגדהרינת 24
של שי צ׳רקא
ממליצה גםאורות המלחמה
אבך כותבים צ'רקה עם ה'
וכותבים אבל עם ל 😂רינת 24
סתם… באהבה 🩷
חח אופסאורות המלחמה
אביהם של ישראלשוקולד סתם
יש לנו הגדה של פסח אביהם של ישראל, על הרב אליהו, משולב גם תוכן נוסף וגם קומיקס. מאוד יפה בעיני
ההגדה של בבא של צ'רקה היא עם קומיקס סטירי מלווה, בלי תוכן נוסף.
חוץ מזה יש לנו של חבורת תריג ועוד משהו עם קומיקס של חבד.
אם תרצי אני יכולה לעבור קצת יותר בעיון לתת חוות דעת עליהם, ולשאול את הילדים (בני 8 ו-10 ) מה הכי מעניין
אני אשמח מאוד! תודה!הבוקר יעלה
שאלתי אותםשוקולד סתם
העברתי בעצמי. שניהם הכי אוהבים אביהם של ישראל, אפילו הבן שלי אמר שזה יותר לימודי מבבא..
חבורת תריג מלא מלא מלא בתוכן סיפורים והסברים, בכל עמוד ממש. אין קומיקס בכלל.. אמרו שזה משעמם..
מעבדות לחרות עם ביאורים מהרבי הם אמרו שזה לילדים קטנים. זה ביאור בתמונות עם דמויות מדברות כאלה, ברמה ממש בסיסית
תודה רבה!הבוקר יעלה
אני אבדוק בחנות בע"ה.
הם בדיוק סיימו ללמוד בביס על הרב מרדכי אליהו, היה להם מבצע בחמד על דמותו, אז סיכוי טוב שהם יתחברו..
תודה!!
גם לנו יש את ההגדה הזו והילדים אוהבים מאודמתואמת
(בכלל אנחנו מחוברים במשפחה לרב אליהו)
אבל מי שאוהב אותה אלה הגדולים יותר...
אבל אולי כן שווה לך לקנות אותה, ואם השנה היא לא ממש תתאים להם, אז בשנים הבאות כן...
יש את אלישמע ואפרים יוצאים ממצריםאורות המלחמה
זה קצת חרדי, אבל קומיקס נחמד מאוד. עם הגדה כמובן.
וואי חד משמעיתהשקט הזה
קנו לי אותה לפני שנים ליום ההולגת והיא שימשה אותי נאמנה (ואת כל האחים שחיכו ליום שאחרי ליל הסדר כדי שארשה להם לקרוא את הקומיקס)
הגדותשוליתה
יש הגדה לילדים חדשה של הרב דרוקמן.
ויש הגדת לגו שכל הציורים הם מבניה של לגו ויש בה קומיקס ממש טובה.
אלישמע ואפריםחילזון 123
וההגדה של פניני הלכה
כמה:טארקו
פניני הלכה לילדים הגדה של פסח
אביהם של ישראל
הרב דרוקמן
הגדת בבא- שי צרקה
מעבדות לחירות עם אלי ורות- היא כן חרדית בעיקרון אבל לא מאוד, יש איורים גם של בנות, והיא חמודה ויפה ממש! קנינו אותה לבן שלי שנה שעברה כשרצינו הגדה מעניינת ומושכת אבל היה לנו קריטי שיהיה בה את כל הטקסט של ההגדה..
בדיוק ראיתי פרסום להגדה חדשה עם לגואני10
לא התעמקתי. אחפש לך את הפרסום
תודה רבה לכולן!! עזרתן מאוד!הבוקר יעלהאחרונה
אני בעבודה והראש שלי לא פההמקורית
בא לי לנקות לפסח
באלי לנוח קצת
באלי פחות להיות באינטנסיביות היומיומית
באלי חופש מעכשיו עד אחרי החג
אני בעבודה,ירושלמית במקור
רע לי חברתית מאז החלד. התעלמות לרוב. לא מכוונה רעה אבל מטבע הדברים כל ניסיון מלאכותי לתקן רק ירע את הדברים
וואי איזה באסה.. למה ככה..?המקורית
🤷♀️ירושלמית במקור
חיבוק מקוריתושאם_שמחה_הללויה
איזה מעצבן זה
מאחלת לך שתצליחי לגנוב קצת רגעי מנוחה והתרעננות
ושתגיעי לערב חג עם כוחות
תודה, הלוואיהמקורית
הגעתי לבית לפני 20 דקות רק
ואין לי כח לכלום האמת. גם לא לשוטף
חייבת חופש
או איזה 3 כוסות קפה שיעירו אותי😖
אולי להביא עזרה חיצונית?אם_שמחה_הללויה
למרות שבטח יותר קשה להשיג בפסח:/
איזה נערים/ נערות?
לפחות שיקלו עלייך במשהו קטן♥︎ לפחות שלכסף שתהניי קצת מהכסף שאת עובדת בשבילו
האמת היא שפחות מתאים לי פה עוד מישהיהמקורית
על הראש בזמן המועט שאני נמצאת פה בבית
אני פשוט אקח בשבוע הבא איזה חופשאו אצא מוקדם כמה ימים
זה אפילו לא פסח,רק השוטף שהתיש אותי נורא אחרי יום עבודה
וגם לפעמים קשה לי לישון מוקדם כי אני צריכה זמן לעצמי ונסחפת וזה מתנקם בי למחרת
אבל עכשיו אני קצת יותר בטוב ב"ה
כן מבינה אותך, עד שאת בבית את רוצה את השקט שלךאם_שמחה_הללויהאחרונה
שמחה לשמוע שאת יותר בטוב! מקווה שתצליחי לאגור כוחות בשבת
אני הייתי רוצה לברוח מהבית לעבודהיעל מהדרום
לק"י
אם מישהו פה היה עושה הכל בשבילנו.
צריך לארגן את כל הבית להדברה, ואין לי מושג איך נצליח😵💫😭
רוצה לעבוד במקומי..? 😅המקורית
האמת שזה נשמע לי פשוט יותר כרגע🙊יעל מהדרום
אני מעדיפה לטוס לחלל ככה.... עד שהכל ייפתרנפש חיה.
אני איתך!!! לברוח לחלל זה רעיון נהדר😍יעל מהדרום
רעיון מעולה, אני בעד דווקאהמקורית
או להעביר את כל המחבלים לחלל שיתאדו שםהמלחמה האחרונה?
וגם את כל מה שמציק לשלוח לשם ואנחנו נישאר פה לנפוש 😛
בינתיים אני מאדה פיצ'פקעס של הילדיםהמקורית
של על השנה
אפשר להצטרף?רקאני
חחחחחח ממש!!!אם_שמחה_הללויה
אוף סביר שכבר חמש פעמים הבייבית בוכה, לוקחת להניקאנונימית בהו"ל
נרדמת אחרי שתי לגימות, מניחה ואחרי חמש דקות בוכה וחוזר חלילה... כבר מ23 ככה. נשברתי!!
בת שבועיים, הנקה מלאה 😪
אוףףףרוני_רון
מקווה שעכשיו היא כבר נמה בשלווה, וגם את!
מצטרפת אלייך עם בן השנה שלי שקם כל שעה בערך🥵
וכבר אין לי כוחות להרדים אותו חזרה
עוד לא לצערי 😔אנונימית בהו"ל
וואי איזה קשה זה הלילות האלה!פה לקצת
אני גם ערה כבר כמה שעות מתוסכלת.
יש פה רעשים של מטוסים שלא נגמרים ודיי חזקים וזה מעיר את הילדים כל פעם מחדש.
אז אל תניחי..תנסי להעיר ולהניק עד הסוףבן בא לנו
כי כשנרדמתצאחרי 2 דק'היא נשארת רעבה
תעירי כמה דאת יכולה
לפעמים להוריד בגד עוזר להתעורר
ו...כן זה מוכר מאוד....ומתסכל מאוד
אני ישנה בגילאים האלו רק כשהם עלי ממש בשכיבה על הגב
דקה אחת הם לא נשארים לי ישנים בעריסה...
בגיל חודש וחצי בערך אצלי זה משתפר וכן מניחה ופחות מתעוררים כל רגע
היא מתעוררת וברגע שהיא פוגשת בשד, פלופ נרדמתאנונימית בהו"ל
כבר הגענו למצב של עירום מלא וכלום לא עוזר.
תנסו לדגדג, ללטף בלחי, אור יום, להרעיש...רשרשרש
באמת שניסינו את כל זה, מחזיק לעוד שתי מציצות וזהואנונימית בהו"ל
אוף. תנסי אולי למקד מה הבעיה?רשרשרש
היא חלשה? צהובה? למה היא נרדמת ככה?
מה עם הנקה בשכיבה?אמאשוני
ככה היא תתרגל וגם את לתנוחת שכיבה כשהיא רוצה לינוק,
בגיל שבועיים זה עוד קשה וצריך להתרגל, אבל זה משתפר משבוע לשבוע
זה ממש מציל את הלילות שלא צריך להרים אלייך ולהחזיר בשביל הנקה.
(לשחרר גרפסים זה אמנם לא עוזר, אבל עדיף להקל איפה שאפשר)
בנוסף אולי להרגיל למוצץ, אולי זה מה שהיא צריכה ולא אוכל
וגם שבועיים מהלידה זה בדיוק השלב של הבייביבלוז,
אוחי עדיף לבקש עזרה בשלב הזה כדי לצלוח אותו בבריאות והתאוששות גוף ונפש
ואח"כ יהיה לך יותר קל להתמודד עם הלילות...
מקווה שמשהו יעזור לך ואם לא, אז לפחות קבלי חיבוק 🤗
מזה בייביבלוז? 😅אנונימית בהו"ל
דיכדוך אחרי לידהשיפור
קרה לי גם עם הגדולהעלמא22
ממש סבלתי מזה.. חיבוק!
אני הייתי מעירה אותה, הייתה מוצצת טיפה, נרדמת, מעירה אותה, מוצצת קצת, נרדמת, וחוזר חלילה, עד שלא הייתי מצליחה להעיר אותה יותר
בולל, איך זה עבר בסוף? זמן והיא גדלה?אנונימית בהו"ל
כן. אצלי יש כמה לילות כאלה קשוחים ואז נרגעפה לקצת
עד כמה שזכור לי אצלי זה 2-3 לילות כאלה וזהו
אם אני זוכרת נכוןעלמא22
כל עוד היא ינקה בלילה זה היה ככה, אבל היא הפסיקה להתעורר לאוכל בלילה בגיל די מוקדם, ובאופן כללי לא הנקתי הרבה זמן, אז..
ניסית מוצץ? יש מצב שרק רוצה למצוץ כדי להרגעעטרת ראשי
מנסה להישמע ליועצת הנקה שאמרה שעד גיל חודש וחציאנונימית בהו"ל
לא לתת מוצצים ובקבוקים כדי לבסס את ההנקה 😵💫
לא לוקחת אחריות אבל לא מתחברת להמלצהשיפור
אצל הגדול שלי הקשבתי ובסוף לא לקח מוצץ. אצל השני המןהל נתן בברית וראיתי כמה שזה עוזר.... ומאז התחלתי לתת וזה ממש עוזר
מסכימה.טארקו
ושני הילדים שלי לקחו מוצץ מהבית חולים וינקו/יונקים מעולה.
גם אני חושבת שלא צריך לקחת את ההמלצה הזומתואמת
כתורה למשה מסיני...
שישה מילדיי לקחו מוצץ די מההתחלה (ודאי בחודש הראשון) וכולם ינקו לפחות עד גיל עשרה חודשים.
יותר מזה - לאחת הבנות שלי נתתי מוצץ רק בבית החולים (חמשת הימים הראשונים של חייה, פשוט כי בבית החולים לא הייתה אפשרות שהיא תבכה), ואחר כך לא נתתי לה מוצץ בכלל, והיא התרגלה מצוין להנקה וינקה עד גיל שנתיים ושמונה חודשים...
אז כן, מן הסתם יש משהו בזה שיכול להיות בלבול פטמות אם נותנים מוצץ ובקבוק מההתחלה ויכול להיות שיש בזה סיכון להנקה, אבל בין הסיכון הזה לבין הוודאות שבקושי של האם בלהיות מחוברת לתינוק כל שעות היממה - אני חושבת שעדיף לקחת את הסיכון ולשמור על השפיות של האמא...
המלצה ..אבל זה פשוט אומר לוותר לגמרי על בקבוקמוצץבן בא לנו
מנסיוני אם לא מתחילים יחסית מההתחלה מעט מאוד יתרגלו לזה בהמשך
ואם היא יונקת ותופסת שוב לדעתי אין בעיה
ככה רואה אצלי עם כולם
היחיד שאצלו שמעתי להנחיהזריחה123
(ה3 מבין ה4), לא הסכים אחר כך לקחת בכלל מוצץ.
כל השאר כן לקחו..
ועוד הצעה-עיטוף
התחלתי לעטוף את הקטנצ'יק בערך בגיל הזה
והצטערתי שלא עשיתי את זה קודם ובילדים הקודמים. הוא ממש אוהב את זה וזה עוזר לו להירגע ולישון טוב יותר.
יש בגוגל הסברים וסרטונים איך לעטוף
לא לא!אנונימית בהו"ל
תתני!! בגיל חודש זה כבר הרבה יותר להרגיל למוצץ.
ולבסס הנקה לפעמים זה קשה אבל המוצץ זה ממש לא הסיבה.. (אולי במקרים נדירים מאוד)
אני מציעה מוצץ כבר בחדר לידה🙈פולניה12
והילדים שלי ינקו עד שנה+
לא חושבת שזה אמור להחליף אחד את השני.
אוכל זה כדי לשבוע
מוצץ כדי לעזור להרגע.
עם הבת שלי הבכורה הקשבתי לזהעטרת ראשי
היא לא הסכימה לקחת מוצץ ועברתי גהנום
עכשיו אצל הבן שלי ברגע שעלה טוב על השד דחפתי מוצץ וזה מציל חיים מרחמת על עצמי שלא עשיתי את זה בזמנו עם הבת שלי
אם ההנקה חשובה לך מחזקת אותך לנסות עוד קצתאולי בקרוב
האמת שכשאני אמרתי ליועצת הנקה בגיל 3 שבועות שאני לא נותנת כי ההמלצה היא חודש לא לתת בשביל לא לפגוע ההנקה היא אמרה לי שכדאי לי כן לנסות לתת כי אח"כ יכול להיות שהיא לא תרצה.. אז התחלתי לתת לה בשינה בעיקר.. היא קיבלה בקבוק מהיום הראשון וגם ינקה..
למרות כל זה, אם זה חשוב לך-מחזקת אותך לנסות למשוך עוד קצת.. בהצלחה!
לי אחת האחיות אמרנאיכהאחרונה
שהתינוק שלנו חכם, יודע להבדיל בין הנקה למוצץ..
רק שמתי לב שאני לא דוחפת סתם מוצץ קודם מנסה להבין מה מפריע ורק בסוף לתת מוצץ
יכול להיות..גוגי גוגי
סתם חושבת..
א. הקדמה של קפיצת גדילה של גיל 3 חודשים
ב. גזים?
כ. גם אני הבאתי יום לפני הברית מוצץ אחרי שהרגשתי ביטחון בהנקה כי ב"ה מהרגע הראשון היה טוב וזה לא פגם בהנקה
מה שכן נפגם זה שהילד לא ידע לקחת בקבוק בגיל 8 חודשים כשהוא נפרד פעם ראשונה מאמא חח
של גיל 3 שבועות***גוגי גוגי
איזה סיוטפרח-אש
בדרכ היא יונקת טוב? או שעוד לא
לי אמרו שבגלל שיונק טוב אין סיבה להיזהר ככ ממוצץ או בקבוק
וכשהתינוק שלי אכל טיפה ונרדם במשך הרבה זמן נתתי לו חלב שאוב בעצת אמא שלי וממש עזר.
לפעמים גם כשאין סיבה נראית לעין הם יכולים להיות עייפים וקצת חלשים וקצת חלב שאוב עוזר לתת אנרגיה ולינוק בלי להרדם
יש מה לעשות עם וירוס בטן?אמא טובה---דיה!
אז הגדול נדבק מהקטן, הוא כבר יותר מארבעה ימים עם חום גבוה (39.7), מקיא קצת ומשלשל המון.
ב"ה לא אפאטי, אבל חלש מאוד מאוד. לא אוכל כלום.
קראתי שזה יכולה להימשך גם יותר משבוע...
יש איך לעזור לו?
אני חושבתתקומה
שאם לא הייתם אצל הרופא איתו עדיין, כדאי ללכת.
חום במשך ארבעה ימים עם הקאות ושלשולים מצריך בדיקה.
החשיבות היא יותר בשתייה ופחות באכילה כרגע.
אם מביאים לו לשתות, עדיף לא רק מים. נגיד מים ממרק עוף, כדי שיקבל גם מלחים.
יש גם תמיסה שנקראת מינרלי שאפשר לקנות בבית מרקחת, ולהביא לפי ההוראות כדי למנוע התייבשות
הוא לא הסכים לשתות מרק, רק מיץ.אמא טובה---דיה!
שתה היום כמעט 3 כוסות.
זה לא נשמע לי מספיק עם כמות השלשולים שלו, אבל הרגיע אותי שהוא לא אפאטי.
כדאי לבדוק אם מדובר בחידק או וירוס...חושבת לעצמי
תהיתי לעצמי אם זה יכול להיות חיידק... תודה!אמא טובה---דיה!
בד"כ חיידק זה צואה רירית.מישהי מאיפשהואחרונה
בכל מקרה הייתי מתייעצת עם הרופא אם כדאי לעשות בדיקת צואה, יש וירוסים קשוחים שלוקחים גם שבוע אבל אם זה חיידק אז חבל שימשיך לסבול..
מישהי מכירה טיולון ספיריט של ספורט ליין וממליצה?יעל מהדרום
^^אמא לאוצר❤
כל מי שיש לה וויפר ממש מרוצה
אני לא קניתי אותו רק כי חיפשנו יותר זול
כמה הכי צפון שאפשר לנסוע שבןע הבא לטיול משפחתי?טרום סוכרת
ואם יש למישי רעיון למקום לישון בו
רוצים איזור הכינרת
אזור הגליל התחתון הוא בסדרהשקט הזה
תבדקו על אנא פוריה
הגלבוע ועמק יזרעאל עכשיו מהמם ממשמקרמה
אנחנו נוסעים בעז"ה לבית שאן,אמא טובה---דיה!
היינו גם שנה שעברה והיה מהמם. טיילנו בגלבוע ובעמק המעיינות.
ישנים בחדר שחברים משכירים....
יש בבית שאן גם אכסניית אנאאורות המלחמהאחרונה
היינו שם לא מזמן והיה ממש נחמד
ירושלמיות✋מחר מגיעה לירושלים. תמליצו לי על חנותאביגיל ##
בגדים בעיר. בגדים לחג. עדיף של מעצבות לחג
רוצה לבוא ממוקדת🙏🙏
הודיה לוביץ, הודולה, קמיליון, שדה בראמא לאוצר❤
איפה נמצאות החנויות האלה? בעיר? במדרחוב?אביגיל ##
אשמח שתכווני אותי
אני לא ירושלמית
..חיים חדשים🍃
הודולה - בין תחנת הדוידקה ליפו מרכז של הרכבת הקלה, בצד של הרכבת שנוסע לכיוון המרכזית
שדה בר - ממש ליד תחנת רכבת קלה יפו מרכז (איפה שיורדים מכיוון המרכזית)
קמיליון - ברח׳ המלך גורג, גם ליד תחנת יפו מרכז
יש גם את נטע ליד קמיליון
יש גםחיים חדשים🍃
עוד חנות נחמדה ליד המרכזית
לא יודעת איך קוראים לה אבל כשיוצאים מהמרכזית פונים שמאלה (רגלית) ואז זה ממש צמוד לחנות שנקראת ליאור עדיקה
בעיררקאני
יפו וקינג ג'ורג'
אני חושבת שהודיה לוביץ במדרחובכתבתנו
האחרות יותר על יפו. אם אני זוכרת נכון.
ברחוב הלל גם יש כמה וכמה חנויות מעצבים, זה יוצא מקביל למדרחוב. אצל חומי בבצלאל למעלה בחלק שהוא גם כזה מדרחוב. כולם סובב מדרחוב ומרכז העיר אבל בהחלט תוכלי לספק הרבה צעדים לאפליקציות כושר...
חומי מהממת...אורות המלחמה
אבל קצת קשה להסביר איך להגיע לשם...
תודה לכולכן!!עזרתןאביגיל ##
ברמהעוד אחת!
קצת מתחת לדוידקה
ברצ'ה!אין לי הסבר
על רחוב יפו
איזה כיף לך!אורות המלחמה
יש מלא חנויות בעיר.
יש את שמיים וארץ ליד הדוידקה, על רחוב יפו. בצד השני של הכביש יש את אותנטי, בהמשך הרחוב. קמיליון ברחוב קינג ג'ורג'. אופנת שקלים במדרחוב (לא יודעת אם היא עוד קיימת...)
זויה על הצומת של יפו וקינג גורג...
נטעאחת פשוטה
ושוב פעם נטע!
צמוד לזה קמליון. 2 אלו הכי שוות מבחינתי.
תודה לכן!! נסעתי היום ומצאתי בזכותכן!אביגיל ##
יואו הייתי היום בעיררקאני
והסתובבתי קצת בחנויות
ותהיתי לעצמי אם אחת הנשים שמודדות בגדים היא את חחח
חחח כנראה שכן😜אביגיל ##אחרונה
דיכאון אחרי לידה? עייפתידיכאון
ניקית ותיקה, אבל קצת לא הייתי פעילה לאחרונה ולא מצליחה להשתמש באנונימי, אז פתחתי ניק חדש.
תענו לי, טוב?
אני עייפה מהחיים, זהו!
חצי שנה מהלידה, אחרי הריון קשה מאד מאד
עבודה מעניינת אבל תובענית מאד!
והתמודדות רפואית עם אחד הילדם.
וקושי בזוגיות
ואני עייפה לגמרי!!
בוכה המון, ולפעמים פשוט אין לי כח לטפל בתינוק המושלם שלי!
איך אני יודעת אם זה דיכאון? אולי כדורים יעזרו לי?
תחכימו אותי?
לא מבינה בזהאמא חדשהה
אבל שולחת לך הרבה כוח מרחוק
וגם אם זה דיכאון וגם אם לא לטפל בעצמך זה דבר חשוב ממש וכל הכבוד לך שאת עושה את הצעד של לשאול ולהתייעץ. מקווה שיעזרו לך פה
תודה!דיכאון
תתקשרי לארגון ניצהבן בא לנו
תתיעצי איתן
ותלכי לטיפול אם צריך ואם צריך כדורים הם ימליצו לך
ואל תשארי עם הכל לבד בבטן..
חיבוק 💖
מה זה הארגון הזה?דיכאון
בתור התחלה יש ברשת שאלונים לזיהוי דיכאוןמתואמת
גם כאלה לזיהוי דיכאון אחרי לידה ספציפית.
שנית - אפשר ללכת לרופא משפחה ולתאר לו מה את מרגישה. ממנו אפשר להגיע לפסיכיאטר, שהוא הכי מומחה בזיהוי דיכאון.
כך או כך - טיפול פסיכולוגי הוא תמיד טוב במצב כזה, וגם אם לוקחים כדורים, הכי טוב לשלב את זה בטיפול פסיכולוגי. אז מציעה לך כבר מעכשיו להתחיל לברר על מטפלת טובה באזורך...
❤️
מילאתי. לכן כותבת כאן...דיכאון
מסכימה איתך תאורטית על טיפול, אבל אני כרגע במקום שאין לי לא זמן, לא כח, ולא כסף לטיפול ארוך....
מבינה אותך מאוד...מתואמת
אבל באמת - לצערי אין בזה קיצורי דרך...
את יכולה ללכת לפסיכיאטר, ומן הסתם הוא ירשום לך כדורים, אבל לא בטוח שזה יעזור לטפל מהעומק...
אבל אולי בתור התחלה זה גם טוב. (למרות שלדעתי לפסיכיאטרים יש נטייה לתת כדורים גם כשאפשר לטפל בלעדיהם... אבל בכל מקרה את אומרת שזה מה שיש באפשרותך עכשיו. אז תעשי את זה...)
הרבה פעמים רק טיפול תרופתי גם עושה פלאותתהילה 4
כדורים יכולים ממש ממש להושיע. ולהוציא אותך מהבור. כשתהיי מחוץ אליו תוכלי לחשוב ולתכנן מה הלאה.
בעיני, אן אכן את זקוקה לזה. הכדורים הן אלה שיתנו את הפוש ופחות טיפול פסיכולוגי ארוך טווח.
רופא משפחה יכול לעזור לך בזה או אפילו התייעצות עם אחות טיפת חלב. חבל על כל יום כי כן לוקח זמן לכדורים להשפיע.
המקום הזה שאת מדברת עליו הוא הגיוני-מקרמה
ויכול להיות שהוא גם אוביקטיבי
אבל הוא יכול להיות גם תוצאה של דיכאון
טיפול נכון יכול לאפשר לך את הכח ואז איתו יגיע גם הזמן והכסף
דיכאון בולע את הכל...
גם את הזמן, את הכח ואת הכסף
❤️
האמת שנשמע שיש לךאת כל הטריגרים האפשרייםהמקורית
לדכאון
שולחת חיבוק
וכדורים יכולים להקל על הסימפטומים כמובן ולהרים אותך, אבל נשמע שמעבר לזה - את צריכה להוריד עומס, לישון יותר, וכן - לטפל גם בזוגיות
את צודקת ממש!דיכאון
אבל פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל
בואי נחשוב רגע יחדהמקורית
את ישנה טוב?
את מאפשרת לעצמך להתאוורר מדי פעם ולקחת חופש?
כשישנה, ישנה מצוין!דיכאון
אבלאין הרבה אופציה כרגע...
ה אווררות אני מנסה לקחת חופש מידי פעם, היום לקחתי בשבילי ובשביל הקטן, בנתיים הוא דורש את זה רק בשבילו,
ולא כל כך מוצאת מה גורם לי הנאה בימים האלו, ואני בנאדם שמאד נהנה בדר”כ לכן חשבתי שמשהו פה לא תקין
הוא לא במסגרת?המקורית
כרגע לא.דיכאון
הוא היה אצל מטפלת שלא יכולה להמשיך ועוד לא מצאתי מסגרת אחרת שתהיה טובה לו.
לי נותן הרבה חופש לבד, עם תינוק לא עוזר ליטרום סוכרת
חופש עם התינוק זה לא בדיוק חופש בעיניישיפור
נכון, אבל זה המצבדיכאון
ומגיע לו קצת טיפול של אחד לאחד איתי
ממליצהתקומה
לנסות למצוא זמן פנוי בלי התינוק.
אפילו להתחיל בחצי שעה של מנוחה עם קפה בלי ילדים ואחריות בכלל.
אני מאוד ממליצה גם על ספורט, זה נותן לי כוח ומרפא לי את הנפש.
עומס הוא גם טריגר לעייפות ועייפות נפשית, אבל אני מבינה שלא תמיד זה ניתן לשינוי בטווח הזמן המיידי.
אבל אם יש אפשרות, אולי להביא מישהי לעזור?
אני אדם שמאוד אוהב להסתדר לבד, ובכל אופן בחצי שנה האחרונה לקחתי מידי פעם עזרה וזה כל כך הקל עלי ואיפשר לי יותר פניות נפשית.
נגיד למצוא נערה לקיפול כביסה וכלים, אצלנו זה 40₪ לשעה והיא מסיימת בשעה את שני הדברים האלו ומפנה אותי לדברים אחרים.
הייתי מתחילה מהדברים הטכניים הקטנים כביכול, אבל אני חושבת שהם משחררים מאוד ועוזרים להתפנות לדברים שדורשים ממך יותר זמן ומאמץ
מסכימה איתך.דיכאון
אבל לא מוצאת זמן כזה.
וכן, התחלתי להביא נערה כמו שהמלצת לכביסה. זה באמת הקל מאד!!
אובייקטיביתoo
תינוק בן חצי שנה
עבודה תובענית
התמודדות רפואית עם ילד
קושי בזוגיות
אחרי הריון קשה
זה קשה מאד, מעייף ומדכא.
אני מתמודדת עם דיכאון שהולך ובא הרבה שנים, מה שעוזר לי למנוע/ לרפא אותו:
להאט את קצב החיים
לטפל בטריגרים
לטפל בעצמי: תזונה, ספורט וזמן עצמי
איך עושים את זה?דיכאון
כאילו מאטים קצב?
לא עובדים? לא מטפלים בילדים?
ספורט באמת יכול לעשות לי טוב.
כרגע זה עוד מאלה
צריךoo
למצוא את האיזון בין הקצב שמתאים לבין החיים עצמם.
כן לעבוד, אפשר גם עבודה שדורשת, אבל לא כזו שיוצרת לחצים, לקחת הפסקות, לא לשכוח לאכול, לקחת חופש כשצריך.
כן לטפל בילדים אבל לדאוג לעזרה יומיומית, להפסקות (זו עבודה מאד שוחקת) ללמוד להתנהל באופן שאינו מתיש.
אפשר לעבוד פחות שעותהמקורית
אפשר שלא רק את תטפלי בילדים
אפשר שתעשי פחות בבית ותרגישי שפחות יושב רק עלייך ותישעני יותר על עזרה
ובאסה שאין לילד מסגרת עכשיו, מתפללת שתמצאי בהקדם
אמן!תודה לך!דיכאון
באמת אני צריכה ללמוד להרפות. לא יודעת איך
אני חושבת שה"להרפות" זה המפתח להרבה קשייםאם_שמחה_הללויהאחרונה
שאת מתארות. גם הזוגיים. קצת לשחרר שליטה ולסמוך על בעלך שיכול להוריד ממך מהמעמסה, לשתף אותו בקשיים שלך. מאוד ממליצה על הספר "לדעת להיכנע" של לורה דויל. אין לו יחסי ציבור טובים בגלל השם, אבל הוא עושה ממש סויץ' וכלים לשחרר שליטה.
מנסיון היו דברים שחשבתי שאין להם מוצא ופתרון וכששיתפתי את בעלי מצאנו ביחד איך לעזור לי
בעינייתקומה
זה מתחלק לשניים:
1. שינוי פרקטי - זאת אומרת, מה אני עושה אחרת כדי להיות פחות עמוסה?
2. שינוי במחשבה - איך אני חושבת אחרת כדי להרגיש פחות חנוקה?
כי אפשר להוריד עומס, ועדיין להרגיש חנוקה.
ולפעמים קשה להוריד עומס בטווח המיידי, אבל את המחשבה אפשר לשנות וככה להקל.
זה לא אומר שזה כל הסיפור, אבל אצלי זה היה חלק משמעותי מהסיפור.
ראיתי שאני מספרת לעצמי סיפור על האישה שאני רוצה להיות, אבל הוא לא תואם את המציאות שאני חיה בה, והפער מייצר אצלי לחץ, דכדוך, חוסר חשק וכעס.
אז עבדתי על לשנות את הסיפור שאני מספרת לעצמי על עצמי. במקום להסתכל על מה אני לא, הסתכלתי על מה אני כן. מה נקודות החוזק שלי, במה אני טובה. מה סדרי העדיפויות שלי. מה הסטנדרט שלי.
אם לפני כן כדי להגיד לעצמי שאני אמא טובה אמרתי לעצמי שזה אומר א, ב, ג וכל אחד מהם אני עושה 100%. היום זה א, ב וכל אחד מהם 80%.
אז זה קודם כל שינוי במחשבה, אבל זה גם מוביל לשינוי בצורה פרקטית. כי אם לפני כן חשבתי שאני צריכה לשחק עם הילדים כל אחר הצהריים, ואם לא שיחקתי זה היה עם מצפון, היום אני פחות מעסיקה אותם, אבל שלמה עם זה. וזה מאפשר לי להיות יותר סבלנית בזמנים שאני לגמרי איתם.
אם כשהגשתי עבודה בתואר פעם הייתי חייבת להבין הכל ב100%, היום אני בסדר גם עם 80%. אבל הורדת הסטנדרט הזו איפשרה לי לא להתקע ובעצם להבין יותר ולהתקדם יותר.
בקיצור, קצת חפרתי😅
אבל העיקרון הוא קודם כל לבדוק איך את מסתכלת על עצמך, האם את מעריכה את עצמך, האם מה שאת מצפה מעצמך תואם את מה שאת יכולה. ואם לא, אז מה אנחנו משנים כדי שזה לא ילחיץ ויעיק.
כל מילה ממשהמקורית
תודה❤️תקומה
מקסים ממש!מתואמת
זה בעצם הרעיון של "אמא טובה דיה", שאפשר להכיל אותו על כל תחומי החיים - "אישה טובה דיה", "סטודנטית טובה דיה", "בת אנוש טובה דיה"... 
להחדיר במחשבה שאני טובה בעצם מהותי, ולא משנה מה אעשה, אני טובה כי נבראתי בצלם אלוקים. וזהו, זה כבר מוריד מתחושת העומס והלחץ על הנפש...
מדהים!דיכאון
צריכה לחשוב על זה, ולהתאמן...
מקסים!טרום סוכרת
הטמומה בהריוןnice
היי
אני בשבוע 16 עם המטומה גדולה באזור 11
כבר משבוע 12 שבנתיים רק גדלה מאז.
אשמח לשיתוף של בנות נוספות אם קרה להן ואיך התמודדו..
מציעה לך לעשות חיפוש של שירשורים שהיו פה בנושאכל הישועות
הנה אחד למשל
ממליצה לך מכל הלב כמה שיותר מנוחה ולא להתאמץ. מאמץ פיזי כמה שפחות, לא להרים כבד.. הרבה נשים פה בפורום העידו מניסיון שזה עזר להן, וזה גם מהניסיון שלי..
11 ס''מ או 11 מ''מ?שושנושיאחרונה
הבדל משמעותי..
את מדממת? אם כן יודעת שיש לזה יותר מורכבות.
לנוח
לשתות המון
לא להתאמץ
קיבלת פרוגסטרון במרשם?
אם כן להקפיד לך
אם לא קיבלת לנסות לבקש מהרופא שייתן זה כדי לחזק את הרחם ולגרום לה איכשהו להיעלם..
בהצלחה,
אחותך המטומית בשבוע 22
עד איזה שבוע אפשר לעשות בדיקות גנטיות בהריון ?אלה 12
חוששת פספסתי את המועד.שבוע 9
מישהי יודעת ? הריונות קודמים עשיתי ..אלה 12
את מתכוונת מבחינת המימון של הקופה?בתי 123
נראה לי שאם את מקבלת הפניה אפשר לבצע את הבדיקה לאורך כל ההריון
אוקי. כן של הקופה כמה קריטי לעשות ?אלה 12
לא מיותר קצת ?אם כבר עשיתי בעבר .?
אני עשיתי שהתחתנתידובדובה
והבנתי שמאז נוספו מלא בדיקות חדשות.
את האמת.... לא עשיתי אותם.
לא יודעת מה מומלץ.
עניין שלך. לפעמים כן רוצים רק לדעת או אם יש חשדבתי 123
מסויים ורוצים לשלול. או שזה יתן מידע להריונות הבאים.
אבל מבחינה רפואית הבדיקות הגנטיות לבד לא אומרות כלום והשלב הבא לאבחנה הוא מי שפיר
אין מניעה לעשות גם בחודש תשיעימקרמה
קצת על בדיקות גנטיות
בדיקות גנטיות נועדו כדי לאתר מוטציות גנטיות
רובן- צריך נשאות של שני ההורים כדי שהיחד יהיה חולה (ואם אני לא טועה- אפילו כולן למעט איקס שביר)
המחלות מתחלקות לכמה סוגים
תוחלת חיים נמוכה- עד לא קיימת בכלל.
חיים קשים מאוד
תסמונת שמתבטא מומים 'יחסית' קלים כמו שמיעה
המחלות הקשות ממומנות במלואן ע"י סל הבריאות
ישנה אפשרות להגדיל את תווך הבדיקה בסבסוד
בתחילה האישה נבדקת- (בגלל האיקס שביר) ורק אם היא יוצאת נשאית למשהו - אז שולחים את בן הזוג להיבדק גם רק למה שיצא חיובי
כל כמה שנים- מוצאים עוד מוטציה שניתן לאתר אותה ומכניסים אותה לסל הבריאות
מתי לעשות את הבדיקות?
זה משתנה מזוג לזוג בהתאם לשאלה- מה אפשר לעשות במידה ויוצאת תשובה חיובית.
יש זוגות שיבדקו התאמה גנטית לפני החתונה ובמידה ויש נשרות כפולה- יחליטו להיפרד
יש זוגות שזו לא סיבה עבורם להיפרד
ולכן יבדקו לקראת תכנון הריון
ואז במידה ויוצאת תשובה חיובית לנשאות כל שהיא יש 2 אופציות עיקריות.
1. ללכת על הפריה של עוברים שנבדקו ונמצאו שהם לא חולים
2. להיכנס להריון טבעי- ולעשות בדיקה לעובר בשלב מוקדם- ובמידה והוא חולה - לעבור הפסקת הריון (תלוי גם בחומרת המחלה)
(אופציה 3. לסמוך על הנס ולקוות לטוב- אבל במקרה כזה אין טעם בעיני לעשות בדיקות גנטיות)
ספציפית לשאלה שלך
זה סה"כ בדיקת דם...
עשית משהו עד היום?
או שאת מדברת רק על השלמה של בדיקות שנכנסו לאחרונה חסל?
אם לא עשית כלום-
בעיני כדאי מאוד ללכת להיבדק
עוד לא מאוחר- וזה גם עבור הילדים הבאים
עשיתי בהריונות קודמיםאלה 12
תודה על התשובה המפורטתאלה 12
תשאלי את האחות גנטיקה אם נכנסו מאזרבע ל7
בדיקות חדשות
לדעתי כדאי לעשות אם את מתכננת עוד ילדים
עשיתי לפני החתונהשומשומוניתאחרונה
עשיתי השלמה לפני ההריון ה4 (עד שהגיעו תוצאות כבר הייתי בהריון)
עשיתי השלמה נוספת בהריון השישי.
מישהי יודעת אם אפשר להדפיס שובראלה 12
של buyme כדי להביא מתנה ושלא רק ישלח בטלפון /מייל ? איך זה נראה ?
כן, עשיתי זאתמדברה כעדן.
הדפסתי וזה נראה מעולה.
תודה !אלה 12
כן זה כמו בר-קודשומשומ
כןבשורות משמחות
את נכנסת למתנה דרך הקישור
אבל רק דרך מחשב ולא מהנייד ואז תהיה לך אפשרות להדפיס את השובר
אני הצלחתי מהפלא..מדברה כעדן.
ליצור קובץ pdf
מגניבבשורות משמחות
בשירות לקוחות אמרו לי שהאתר מזהה אם זה מהנייד ואז אי אפשר להדפיס.. אז אפילו לא ניסיתי
נכנסתימדברה כעדן.אחרונה
מהדפדפן ולא מהאפליקציה