היום קניתי לי קפה בעבודה
ביקשתי חלש חלש , כנראה שלא הקשיבו לי
אני בדרך כלל ביום יום לא שותה בכלל.
הרגשתי היום סחרחורת ולא עשיתי כלום בעבודה
בסוף נחתי עוד קצת ועבר,
זה קשור לקפה ?
או סתם עוד תסמינים
קפה בהריוןאנונימית בהו"ל
קפה חזק יכול לעשות סחרחורותפרח חדש
וגם אם הוא לא מאוד חזק
אבל אם את לא רגילה לזה
אני לא שותה בגלל זה כמעט קפה של מכונה,
הקפה הנמס בדכ הרבה יותר עדין
תודהאנונימית בהו"ל
לגמרי לא רגילה
אם את לא רגילה אז ממש יכול להיות קשור לקפהמיקי מאוס
כן, הגיוניבאורותאחרונה
קפאין לגמרי יכול לגרום לסחרחורות אם רגישים אליו
רופא פוריות מומלץ מחיפה וצפונה?פאף
כמה שיותר צפון יותר טוב😅
אשמח ממש להמלצות מניסיון על רופא נעים, נחמד ושנוח לשאול אותו שאלות.
תודה!
לא מכירה באזור, ממליצה להוסיף איזה קופת חוליםאולי בקרוב
מכביפאף
מקפיצה, מישי?פאףאחרונה
מה כדאי לקנות לבכור עם לידת אחותו בע"ה?הילושש
הוא בן שנתיים ו-3 חודשים כרגע.. הלידה אמורה להיות בחודש הקרוב אמאלה!
מה זה אמור להיות? סתם משחק או משהו שקשור לתינוקת?
ואם כבר פתחתי שרשור, אנצל את זה לעוד שאלה לגבי תיק לידה..
לא רוצה לבזבז סתם כסף על דברים מיותרים בתיק הלידה..
יש למישהי רשימה פרקטית ומתומצתת ללידה בבקשה?
התכנון הוא ללדת במעייני הישועה, אני לא יודעת איך זה שם מבחינת מה נותנים ומה לא..
אני תמיד קניתי/הכנתי משחק שהילד אוהבמתואמת
בלי קשר לתינוק.
בקשר לתיק הלידה - מציעה לך לעבור על הרשימות שיש באינטרנט, ולמפות משם רק מה שאת צריכה.
זה לא אמור.. מה שמתאים לךאולי בקרוב
בעיקרון בתי חולים נותנים הכל אני חושבת.. אז בעיקר דברים אישיים (מברשת שיניים למשל) ודברים ליציאה מהבית החולים.
ככה נראה לי
אפשר עגלה ובובה, או סתם משחק לא קשורשיפור
מרגש ממשאחת כמוני
זוכרת את ההתחלה..
שיהיה בטוב ובנחת
לשאלה השניהאנונימית בהו"ל
מעיני הישועה נותנים ממש הכל
לפעמים גפ מתנה בגד לשחרור..
אבל כמה פעמים נתקלתי שלא היה להם משככי כאבים.. נגמר! גם כשאני ילדתי שם וגם כשהייתי עם אחות או חברה ובקשתי בשבילן.
אני יודעת שחייבת אז הייתי מביאה מהבית
וואו. זה ממש בסיסי...שש וארגמן
אצלי התלהבו מעגלה לבובהאני מאמין!
ואז הלכנו שנינו עם העגלות ברחוב וזה היה ממש נחמד
בשעה טובה!מאמינה ומתאמנת
אני קצת לפני הלידה קניתי לה בובה פרוותית רכה שכיף לחבק אותה ואני חושבת שזה עזר לה בזמן שהייתי מאושפזת וגם כשחזרתי הביתה עם התינוק
אפשר לקנות לו משחק הרכבה שיעסיק אותו ליותר מכמה דקות. אפילו לשאול בגן אם יש משחק שהוא אוהב ואין לכם בבית ולקנות אותו
תודה רבה על התגובות!!הילושש
בובה ועגלה זה מתאים גם לבנים?
בטח! הילד שלי אהב מאד עגלה ובובהכבתחילה
עד היום משחק בהם לפעמים
בגיל הזה לגמרי מתאיםשיפור
הבן שלי לא התלהבטוט
הסיע את העגלה 2 דקות, את הבובה הכניס לסל בעגלה🤭 ובזה הסתכם כל השימוש במשחק.
למזלי נתתי לו לשחק עם עגלה ובובה של חברים לפני שקניתי לו. אני תוהה לעצמי אם אחרי הלידה זה כן יעניין אותו כי יראה אותי עם תינוק
בן שנה וקצת, יש לציין. אולי לא תואם גילטוט
שלי בגיל שנה נהנה להסיע את העגלהאחת כמוני
וכעת בגיל 2.5 משחק גם עם בובה בפנים משחקי דמיון וכו
אבל גם נולד לו אח קטן עכשיו, אז לא יודעת מה היה קורה אילו ..
כן זה גיל טיפה מוקדם למשחקי דמיון....טארקו
במשחקי דמיון אחרים הוא אלוףטוט
מבשל לי אוכל דמיוני בכלים, טועם ומכריח אותי לאכול. יש לו דמות קטנה מפלסטיק, בדרכ היא חלק מהתבשיל, רק פעם אחת ראיתי שהתיחס אליה כבן אדם😶
חחחחטארקו
אם אני זוכרת נכון גם הבן שלי קודם שיחק משחקי דמיון של בישול אוכל, ורק אחרי כמה חודשים התחיל לשחק עם דמויות כדמויות(חיות, אנשים וכו)
אגב, שימי לב לבדוק את התנור לפני שאת מפעילה אותו!! זה ממש הגיל הזה שיצא לי לאפות טושים, חתיכה של פאזל, צלוחית צעצוע וכו...🤦🤦🤦
וואו שובבטוט
בינתיים אצלו התנור מחוץ לתחום ברוך ה
ברור!! זה ממש סתם מתויג בתור משחק של בנותטארקו
בסוף משחקי דמיון זה ממש לכולם.
הבן שלי קיבל עגלה ובובה ליומולדת שנתיים והשתמש בהן המון... (בשנה+ האחרונה פחות אז היא באחסון וכשהפיצית תגדל נוציא אותה
אבל לא כי הוא בן פשוט כי הוא גדל...)
נראה לי שבנות מתאים עד גיל יותר גדולשיפור
ישמצב, הבת שלי בת פחות משבועטארקו
אז עוד לא יצא לי לבדוק😉
מזל טוב!שיפוראחרונה
רעיונות ליום נישואיםתות שדה...
מחפשים סדנא או משהו בסגנון אפשר גם הופעה או הצגה (לדוסים, בלי נשים וכו) תקציב עד 400 שח אזור ירושלים \ בנימין\ גוש עציון
סדנת שוקולד זוגיתממשיכה לחלום
רעיונות: יש סדנאות קרמיקה זוגיותאחת כמוני
או סוג מקום כמו 'כד וחומר'
בריכה זוגית (לא יודעת מה העלויות)
להשיג סרט טוב ולראות יחד בבית עם אוכל שווה
עיר דודאביולאחרונה
איזה חסדנפש חיה.
השם ית תודה
יש לי שלווה ונחת
שרק ימשיך החסד הזה
ושאני לא אהיה אדישה אליו
אמן.
שמחת אותיעדי7
אני ממש מחיכת בשבילך
תודה! אשריך ממשנפש חיה.
רק לפתוח תעיניים ולראות את השגחת ה' הפרטית
שרק נראה את הישועות הגדולות
לכלל ולפרט!
אמן! בקרוב אצל כולםעדי7
אמן 😘😘😘סודית
לא יודעת במה מדובר, אבל שימחת אותי♥︎אם_שמחה_הללויה
♥️נפש חיה.אחרונה
אשמח להמלצות/דיסהמלצותמקלדתי פתח
לעריסה מתחברת
מאוד רוצה לנסות.
כרגע לא השגתי מעץ.
אלו מבד סבבה?
ספציפית של חברת טוויגי מוצלח? בטיחותי?
ממש ממליצה על מתחברתרוני_רון
מוסיפה לך פה שרשור שדובר עליו בדיוק על הנושא הזה.
למישהי יש מיטחברת? - הריון ולידה
לי יש עריסה מבד של ספורט ליין. דגם נועה.
הייתי ממש מרוצה, וכמו שכתבתי שם בשרשור, החיסרון היחיד שלה זה שהיא לא בקו 0 עם המיטה שלי.
תודה רבהמקלדתי פתח
לי יש מעץ.. אבל ממליצה לגמריבן בא לנו
אמנם מנסיון רק טרי טרי ..אבל זה כזה כיף שזה צמוד ולא צריך לקום במיוחד וקל להניח
תודהמקלדתי פתח
נשמע מכולם שכדאי. עוד לא הבנתי אם יש עדיפות לעץ למרות שרציתי, אבל יכול להיות שאם אני לא משלמת את המקורי אז יהיה לי קל יותר עם אלו מבד מבחינת התאמה לגובה המיטה שלנו.
תודה ומזל טוב!
אני מצאתי אפילו למסירה..וביד 2 יש במחיר סבירבן בא לנו
מעדיפה מעץ...גם בדיוק בגובה המיטה..
וגם יותר עמיד בעיני
אבל לא ניסיתי את האלו מבד
אולי הם גם מעולים
תודהמקלדתי פתחאחרונה
אני מחפשת ביד 2 ובינתיים מצאתי רק בד, מעץ במחירים גבוהים יותר ממה שרצינו להוציא ופחות גמישות בגובה
חוששת מההריוןפלפלונת
כתבתי פה לארונה ונתנו לי עיצות טובות לקושי בשינה. וזה ממש עודד.
נכון שעוד לא ניסיתי. אבל עדיין אני פוחדת מההשפעה של ההריון על הבריאות שלי. לא רוצה. ממש מרגישה מפוחדת. אין לי כוחות לחוסר שינה כח תשישות. לא רוצה לחזור לכדורי דכאון. לא רוצה לחזור לכדורים להיות תלויה בהם כדי לישון והשפעה שלהם לשמנה מסוכנת. הריפלוקס עלול להחמיר. הלילה התעוררתי מצרבות. ולא חזרתי לישון. פוחדת לאכול כי מרגישה שהגוף תשוש. ופוחדת מעוד סיכונים שעלולים לקרות מחוסר שינה בהריון ומההריון בכלל ומהלידה. אחרי מה שעברתי (דיכאון ושאריות אחרי לידה ואז הפלה עם ציטוטק וגם גרידה) לא בא לי . בא לי מנוחה. יש לנו משפחה חמודה. אז מה אם חשבתי שיהיו לנו עוד ילדים. וגם אם הכל תקין. אין לי סבלנות לכל המתח הזה. אין לי פניות נפשית ופיזית לילדים שלי והיום בעבודה הרגשתי בלי כוחות. בכלל פתאום אין לי סבלנות לתינוק כבר שכחתי איך זה ולא בא לי.
החוסר שינה. תשישות. חולשה מחזירים אותי לימים של הדכאון. פוחדת שעד שהצלחתי להשתחרר מהכדורים לרדת במשקל לישון טוב ואפילו הצרבות פחתו הכל עלול להחמיר. חשבתי שההריון יהיה כמו הקודמים. חיכיתי ורציתי לזכות בהריון.
אבל כעת יש לי מלא תחושות אחרות. למה רציתי את זה בכלל. ואולי באמת לא רציתי. פוחדת ממש.
אני ממש בהתחלה. חושבת על הפלה.
לא יודעת עם מי להתייעץ.
רב בעל כתפיים רחבות ופסיכיאטר. אולי אגודת אפרתהמקורית
שולחת לך חיבוק גדול 
מסכימהשירשורי
מאמינה שיש דרך לעזור גם בהריון וצריך למצוא שליחים טובים.
לגבי הפלה- הייתי מתייעצת עם רב, ואם מחליטים להמשיך עם ההריון, לבקש תמיכה מאגודת אפרת/ קהילה/ משפחה כדי להקל עלייך.
תזכרי שגם להפלה יש השלכות, אני לא יודעת באיזה שלב את, אבל יש בתוכך חיים.
יש יצור חי שגדל בך, ולקחת את החיים שלו זה לא דבר של מה בכך.
יש נשים שמפילות ומצטערות על זה כל חייהן, אני מאחלת לך שהקב"ה יכוון אותך למה שהכי טוב עבורך ושזה יהיה בטוב ובקלות.
בעיניי כדאי להתייעץ עם רב כדי שתהיי שלמה עם המצפון שלך.
וואי היה לי ממש קשה לקרוא את התגובה שלךאני10
יש גם נשים שלא מפילות ואז מצטערות..
זה ממש משפט מניפולטיבי. בטוחה שלא התכוונת לזה אבל זה יכול להכניס אישה למערבולת.
אם היא רוצה לשאול רב כמובן כדאי ברמה ההלכתית, אבל אישה יודעת מה נכון לה מבחינה רגשית ולהביא ילד כי אולי יום אחד היא תחשוב אחרת זה דבר בעייתי מאד...
נושא רגיש, מחקתי את התגובהשירשורי
אין לי מה לייעץ. רק חיבוק גדול על התחושות הקשות!!שיפור
נשמעת התמודדות מאוד לא פשוטה. כל הכבוד על הדרך שעברת! ושה' יהיה בעזרך!!
כל הכבוד שאת לא על אוטמטכנרת_כנרת
ומרשה לעצמך לשאול שאלות נוקבות
מאחלת לך להרגיש שלימה ושמחה בכל החלטה שתקחי
תודה על התגובותפלפלונת
מקווה שמחר הרופאה שלי תוכל לעזור לי. אולי גם אפנה לרב.
איך את היום?המקורית
תודה על ההתעניינות!פלפלונת
מוטרדת מאוד. הלכתי לרופאה ואמרה שיש תרופות שיכולות לעזור לי אז אין בעיה להמשיך הריון.
אבל הרגיעון שרף לי בבטן בעבר והיא כעת אומרת לי לקחת שניים יחד וגם רסקיו..
אבל לא רוצה תרופות. בדיוק נגמלתי מהן.
ופוחדת שההריון והלידה ילחיצו אותי.
רוצה למצוא מישהו מתאים שמכיר את המצב להתייעץ איתו.
פסיכיאטר מאמי ויפה שעה אחת גודםהמקורית
אני חושבת שרסקיו למה שתיארת זה פלסטר. אם סיפרת לה הכל כמו פה..
אני לא רופאה כמובן אבל נשמע לי שאת צריכה מענה יותר ממוקד ומדויק
אם את מחפשת להתייעץממשיכה לחלום
אולע ליווי פסיכולוגי יתן מענה?
אני הייתי במצב דומהגלסגולכהה
והחלטתי להפיל.
חשוב לציין שהעובר היה פחות מ40 יום.
לדעתי אגודת אפרת היא לא הכתובת.
מצטרפת להמלצה לפנות לפסיכיאטר וליטול תרופות מתאימות
חיבוק על האומץ לשתף ❤️המקורית
בינתייםכמו🐌תמס
אולי כן לנסות רסקיו? זה לא משמין, אולי יעזור לך לישון.
רסקיו באמת ממש עזר ליפלפלונת
אפשר לחזור לישון. אבל חושבת שגם ביום למחרת הוא קצת מרדים. יכול להיות?
איזה יופי שעזר❤כמו🐌תמסאחרונה
להיות נשואה ולאהוב בלב פתוח ושלם (טריגר מוות)עשב לימון
קצת קשה לפתוח כאן שרשור בגלל שזה פורום ממש נצפה ומתוייר.. אני אנסה להיות בטוחה בעצמי וללכת על זה.
יש עכשיו מלחמה.
שאולי תחמיר.
ובאופן כללי, העולם לא בטוח.
ובסטטיסטיקה שמסביבי- יש הרבה אפשרויות למות לפני גיל שיבה.
אז איך אפשר לאהוב עד הסוף?
כלומר לפתוח את הלב לגמרי ולהכניס את האיש הזה שהתחתנתי איתו לכל החדרים ולכל המקומות הפנימיים?
זה אומר שאם ח"ו ח"ו אאבד אותו באיזו שהיא דרך,
אני אשאר ממש שבורה, והלב שלי יישאר שבור עד לעומקו.
זה כל כך כואב לי רק לחשוב על זה.
כאילו אני ח"ו עומדת לאבד אותו בעוד זמן לא ידוע.
אשמח לתשובות שאתן עונות לעצמכן.. אם אפשר.
יודעת שהתחושה הזו שלי קשורה לדברים שעברתי ואנשים סביבי עברו,
יודעת שבסוף את התשובה האמיתית אני עונה לעצמי,
ויודעת שבכל זאת אני רוצה להרגיש שיש עוד איתי בהרגשה הזו.
תודה, בשורות טובות ושבוע טוב
אני במחשבות שאם כברהמקורית
זכית לגבר שאת אוהבת ככ, ודווקא בגלל שהחיים לא צפויים ובעז"ה שתזכו להיות יחד על גיל שיבה - צריך לנצל את זה ולהיות שם עד הסוף.
לחיות את הרגע
כי ממילא אין שליטה על מה שיהיה.
לפחד לחיות בגלל ש.. זה בעצם אומר להימנע מהטוב שיש לנו עכשיו. וזה גם גרוע. לא ברמה של לאבד ח"ו, אבל תחושת החמצה היא קשה גם כן
^^ מצטרפת לתגובה ^^אלישבע999
האפשרות וההסתכלות על הסיכוי והסיכון - לא קיימים אצלי בתודעה ובמודעות בהתנהלות החיים שלי.
ומכירה, לא עלינו, מקרים שקרו. בקהילה, במעגלים משפחתיים, מתחנות שונות בחיי.
שתיכן- תודהעשב לימון
כתבתי גם ל @האדום האדום הזה על מה שכתבתן.
רק לומר שאני מזדהההאדום האדום הזה
מאד
חיבוק, ומעריכה את זה שאת מצליחה לפתוח את זה
אני מוצאת את עצמי מדברת על זה עם בעלי לפעמים.
(אגב, אצלי זה באופן אחר קצת גם כלפי הילדות).
אני קצת מתחברת למה ש @המקורית כתבה
קודם כל, כמה זה לא מובן מאליו שיש אהבה כזאת, וכמה צריך להוקיר את זה ולחיות כל רגע (כותבת לעצמי בעיקר)
אם אני זוכרת נכון, פעם @קמה ש. כתבה פה דברים דומים, ואותי זה חיזק. לחיות בחרדה על העתיד זה למעשה לאבד את ההווה, שאותו יש לנו.
וגם ההבנה שיש לנו אפס שליטה על מה שיהיה, אותי באופן אישי דווקא משחררת.
סליחה אם ההודעה הזו רציונלית או מטיפה מידי, תתעלמי אם לא מתאים
יש לי עוד הרבה מחשבות בנושא אבל לא יודעת מה נכון לכתוב וגם צריכה לעבד קצת
תודה לך ❤️עשב לימון
אני אחשוב על זה,
שזה יכול להיות משחרר, לאהוב בהווה ולא לחשוב הרבה על העתיד.
חבל על כל רגע לא מנוצל לאהבהכמו🐌תמס
מנוצל, בטח מנוצל עשב לימון
מתואמת
קודם כול - לרוב זה כבר אבוד... אם אוהבים מישהו, בדרך כלל כבר אוהבים אותו עד הסוף, בלי יכולת לשלוט על הלב...
שנית - נכון, הבעל הוא האדם הכי אהוב בעולם, אבל מעליו - אנחנו הכי אוהבים את הקב"ה. והקב"ה הוא היחיד שיודע מה טוב בשבילי, והיחיד שתמיד יהיה קיים, אז אפשר לאהוב אותו בטוטליות, בלי פחד. לפעמים יש תזכורות קטנות ביום-יום לכך שהבעל הוא לא היחיד בעולמה של האישה - למשל בתקופת ההרחקות, או עכשיו - כשבעלים רבים מגויסים. ולפעמים חלילה יש תזכורות ענקיות לזה, כמו בעל שפצוע או חלילה שנהרג.
והתזכורות האלה מחזקות אצלנו את קיומו הנצחי של הקב"ה בחיינו. כי באמת, בסופו של דבר, אין עוד מלבדו. והוא היחיד שלעולם לא יעזוב אותנו.
לא אשקר - ברמת המחשבות המציאותיות והקטנות שלי קשה לי מאוד לחיות בהרגשה התמידית הזו, וגם אני מפחדת מאוד חלילה שבעלי--- (אמנם הוא לא קרבי ואנחנו לכאורה גרים במקום לא מסוכן, אבל כמו שאמרת - לצערנו הכול יכול להיות...)
כרגע אני בעיקר מבטיחה לעצמי שה' לא ייקח אותו ממני, כי באמת אין סיכוי שאצליח לחיות בלעדיו. אבל כמובן, אני לא יודעת באמת מה התוכניות של הקב"ה...
כל מחשבה קשה כזו זו הזדמנות להתחזק באמונה. מה שבטוח - בינתיים אין סיבה שלא אחיה עד הסוף את החיים שה' נתן לי, ואני לא מונעת מעצמי את האושר הנוכחי בגלל הפחדים על העתיד...
(מציינת שלא עברתי אובדנים קשים בחיי, אז אולי אני לא באמת מדד...)
אמונה יכולה להיות מפתח להכל, נכוןעשב לימון
אבל עדיין אני אישה, בשר ודם, וכמה אמונה שיש, מבינה שיש גם כאב גדול שיכול להגיע אליי,
ורוצה להגן עליי מפניו.
תודה לך שהשקעת וענית
קודם כל חיבוק על התחושותאישהואימא
לדעתי עדיף חיים קצרים ואיכותיים מאשר להיפך(כמובן שהכי טוב גם וגם). אדם שזוכה לאהבה אמיתית זה משהו שאף אחד לא יכול לקחת ממנו באמת.... ויקטור פרנקל פסיכיאטר שעבר את השואה והיה באושוויץ סיפר שברגעים הכי קשים שהיו לו בצעדות המוות הוא היה חושב על אשתו ונזכר באהבה שלהם אחד לשני וזה היה נותן לו כוח. הוא כותב בספר שלו שבאותם רגעים הוא היה חושב שגם אם אשתו נהרגה,עדיין אף נאצי לא יכול לקחת את האהבה שלהם לעולם, אהבה זה מעל העולם הגשמי(והיא אכן נהרגה בשואה אבל הוא גילה את זה רק שנגמרה המלחמה).
אני רואה בכאב לב עצום אנשים מדהימים שנהרגו במלחמה שלנו באויבנו, רואה אנשים כמו שאולי גרינגליק... איזה משפחה מדהימה, חמה, מלאה ברוח( כמה עוצמה יש במוזיקה שלהם). וחושבת על האהבה והעוצמה המשפחתית ששאולי הרגיש בחייו הקצרים , שווים כל רגע על פני חיים ארוכים ורדודים לדעתי.
זה מה שבסופו של דבר גם נותן לי כוח עם המצב כיום... ההבנה שאנחנו עם כל כך מיוחד- עם רגיש אבל עם עוצמות רוח כל כך מיוחדים מול אויב שפל שרקוב מבפנים בלי שום עוצמות. סתם אויב שונא חיים, אכזרי, רדוד ותאוותני( אפילו "הפרס" שלהם לפי האמונה שלהם זה 70 בתולות... אין שפל מזה).
לא משנה מה יהיה בסוף- אני מרגישה שזכיתי להשתייך לעם היהודי. הנשמה מנצחת מעל לכל. האהבה שלנו מנצחת בכל המובנים.
יש כאן כמה הנחות שאני לא מסכימה איתןעשב לימון
קודם כל זה שחיים קצרים ואיכותיים שווים יותר מארוכים ולא.
מסכימה ברמה העקרונית, אבל כאן לא דיברתי על חיים רדודים ומסתגרים, דיברתי על ההבדל בין עומק לעומק יותר עמוק. כלומר בין איכותי לאיכותי יותר.
דבר שני, אהבה זה באמת מעל הכל
אבל זו גם זכות. כלומר לא רק עבודה אלא גם מתנה משמים.
ויש בדברים שלך אהבה בין איש לאישה, ואהבה שבתוך משפחה, ואהבה שבתוך העם. זה שלושה דברים שונים, ומתבטאים בצרוה שונה.
אז כן, מסכימה שאהבה יכולה להחזיק אדם במצבים קשים.
אבל אהבה גם יכולה להפיל אדם אחרי אבדן.
בכל אופן,
תודה שענית ❤️
אני מרגישה ההיפךאמאשוני
והייתי קרובה מאוד לאבד את בעלי במלחמה הזאת,
ודווקא האירוע הזה חיזק את ההרגשה שכל עוד יש לי את מי לאהוב עדיף לאהוב ממש עד הסוף.
ברמה הטכנית חשוב לי לא להיות תלותית ותלושה.
יש לי קריירה, בית, חשבון בנק, חסכונות וכו'.
עקרונית גם צוואה תמיד רצינו ועדיין רוצים לעשות.
מבחינת גידול הילדים אני יודעת מה האני מאמין שלי ולאיפה אני רוצה שנגיע.
זה ברמה הפרקטית,
אבל ברמה של החיבור כל עוד יש לי למי אני על זה.
אם זה יקטע זה יהיה חבל, אבל מה שנספיק עד אז יישאר איתי הלאה להמשך החיים.
אגב לי לפחות ברור שאם אני חלילה אאבד את בעלי, הוא יהיה נוכח בחיי לנצח גם אם אחליט להמשיך הלאה,
הוא ימשיך איתי. זה לא איזה פרק בחיים שהיה וייסגר. עברנו מספיק ביחד כך שהדמות שלו, מי שהוא, כבר הפך להיות מרכיב באישיות שלי. אי אפשר לעצור את זה.
זה כואב לאבד מישהו שאתה אוהב, אבל זה לא סיבה לוותר על האהבה. אם אאבד אותו, האהבה הזאת זה מה שיישאר מהקשר שלנו (וכמובן הילדים ושם המשפחה וכו')
זה נכון לא רק לקשר זוגי. אחרי כל אובדן של אדם קרוב, מה שנשאר זה ההתרפקות על הזכרונות, הקשר והאהבה. אז קשה בהתחלה אבל זה אור גדול שמלווה הלאה.
אהבתי מה שכתבת. תודה ממשעשב לימון
כתבת מקסיםoo
ו על מה שעברתם
על מה שעברתםהעולם לא בטוח, זה די מסוכן לחיות, והדבר הבטוחכתבתנואחרונה
ביותר במצבנו הנוכחי הוא שיום אחד נמות.
יש לנו נטיה לא לחשוב על המוות, לפחד ממנו, להתנהל המון לפי החליל שלו.
זה טבוע בנו מאז חטא אדם וחוה. אבל יחד עם הקללה הזו הפכנו להיות יודעי טוב (ורע, אבל על זה לא חושבת שצריך להרחיב).
באופן אישי, אני בחיים שלי הייתי רוצה לנצח את המוות. לא במובן של להיות בת אלמוות (דוקא זו מחשבה שמרתיעה אותי מאוד), אלא לא להתנהל בחיים לפיו יותר ממה שצריך. לדעת טוב. לדעת ממש ממש טוב את הטוב, ובעיניים שלי, הטוב הזה זו אהבה.
נכון שזה סיכון גבוה לחווית שברון לב, אבל אני מעדיפה את החיים. וכמו שכתבה כל כך יפה אמאשוני, הטוב הזה נצרב בנו. יש אנשים שמוות של קרוב שובר אותם. הם נאחזים בחיים הגופניים, וכשזה חדל להתקיים הבור הוא בלי תחתית, והם קמלים. אני מאמינה שהחיים הגופניים הם גילוי עוצמתי מאוד של חיים בעולם הזה, עד כדי כך שגם כשהגוף חדל, החיוניות שלו (או כנראה של הנשמה) רשומה בעוד כל כך הרבה אנשים שלא צריך להסתכל עמוק מידי כדי לראות עד כמה הם ממש נוכחים במציאות. אני חושבת שאנשים שמבינים את זה או לא מבינים במילים אבל מרגישים את זה, אלה האנשים שמתפרקים לרסיסים ואז מִתְחַיִים שוב. הם צומחים שוב בגילוי חדש שמכיל בתוכו את כל מה שספגו מהאהוב המת. ראיתי כזה מקרוב, זה אחד מפלאי תבל.
אגב, זו גם נחמה שלי במלחמה הזו. אני מרגישה בגוף, איך הנופלים הם אלה שנותנים לנו את הנשימה, החיים שאנחנו זוכים להמשיך בגופנו מחוברים ישירות אליהם. כל חווית חיים שלנו היא מכוחם ולכן לא פחות שלהם משלנו. אנחנו עכשיו הגוף שנושא את החיוניות שלהם, ואנחנו צריכים לא לאכזב אותם...
ככה אני רואה את זה ☺️
בחילות בהריוןפלפלונת
אשמח להסבר למה זה קורה והאם זה עובר מתישהו?
אני כבר פוחדת לאכול.
חיבוק! לאמיודעת מה ההסבר..אוהבת את השבת
לרוב עובר אחרי כמה שבועות..
אבל אפשר לנסות למצוא את הזמנים/, הכמויות, /השילובים, /המאכלים שפחות עושים..
בהצלחה!!
לרוב הנשיםמישהי מאיפשהו
זה עובר בסוף השליש הראשון או קצת אחרי. מקווה בשבילך שגם לך ❤️
לגבי הפחד לאכול, ממש מבינה אותך, אבל הרעב מגביר את הבחילות ולכן חשוב כן לאכול משהו. תאכלי מה שעושה לך טוב, לרוב זה אוכל יבש - קרקרים, מסטיקים, ביסקוויטים. לי אישית גם היה טוב קורנפלקס עם חלב, שוקולד, לחם עם ממרח שוקולד, ומזה התקיימתי תקופה... לא נגעתי באוכל מבושל כמעט כי זה עשה לי ממש רע
תודה לכן על התגובותפלפלונת
המעודדות. אז אנסה לאכול בכל זאת..
שכחתי להגיד שאפשר גם לקחת בונג'סטהמישהי מאיפשהואחרונה
גם אם זה לא בחילות מטורפות ולא מקיאים. אותי אישית זה החליש ברמות והעדפתי כבר את הבחילות אבל מכירה הרבה שזה היה להן מצוין
לא יודעים לגמרי מה הסיבהבאורות
בגדול ההורמונים שמופרשים ונמצאים ברמה גבוהה זו ההשערה של רוב הרופאים.
לגבי האם עובר- אצל רוב הנשים זה עובר לקראת סוף השליש הראשון. אצל חלק קטן זה יישאר עד סוף ההריון.
מה אפשר לעשות?
יש תרופות שונות שאפשר לקחת שעוזרות לחלוק מהנשים, כמו דיקלקטין, בונג'סטה, וכד'.
לאכול ארוחות קטנות של אוכל מזין ולא שומני (כמו קרקרים, פריכיות וכבוד) דווקא לא להמנע לגמרי מאוכל כי זה עוד יותר מעצים את הבחילה.. לי עזר דברים קרים (ארטיקים וכד'), לימון, ג'ינג'ר...
תודה רבהפלפלונת
תודה על העיצות.
את גם מקיאה?פרח חדש
יש אומרים שזה תופעה פזיולוגית של כל ההורמונים שמופרשים ברמה גבוהה,
ועוד יותר בשבועות הראשונים לפני שהשיליה מתחילה לתפקד.
למרות שגם אח''כ זה יכול להמשיך, לפעמים זה קצת פוחת.
אצלי למשל זה עובר לגמרי.
מה שקצת מקל אצלי זה דווקא לאכול כל הזמן ארוחות קטנות וקלות.
לא להישאר עם בטן ריקה
זה מגביר בחילות
ואם הבחילות ממש מפריעות לתפקוד, יש תרופות, אמנם יקרות קצת אבל אם זה יחזיר אותך לתפקוד זה בהחלט שווה
ב"ה לא מקיאהפלפלונת
למרות שהרגשתי שכמעט.
תודה על העיצות. מעודד שזה בד"כ עובר.
אבל יש לי צרבות קשותפלפלונת
כך שזה מוסיף לקושי..
תקחי אומפרדקס!רוני_רון
תבקשי מרשם מרופא, זה ממש מציל מצרבות.
חבל לסבול כשאפשר להקל מעלייך...
וחיבוק.
זה ממש קשה תחילת הריון.
בעז"ה זה ישתפר
אפשר לקנות אומפרדקס גם בלי מרשם!!טארקו
קופסה של 14 כדורים.
נכוןרוני_רון
שכחתי שסיכמנו את זה...
אז תקני ותנסי! זה ממש מציל!
תודה. אני עם תרפות לצרבות ביומיוםפלפלונת
אך אם הייתי יודעת שבהריון זה יתגבר ויפריע לי לישון. לא הייתי נכנסת לזה.
לכן אני לחוצה. כי התרופות לא עוזרות לי.
צרבות זה דבר שפחות משתפר עם הזמן, נכון? כי הלחץ מהבטן הגדלה גובר.
מקווה שאולי אמצא רופא שימצא לי פתרון קסמים.
אני גם ניסיתי כל מיני דבריםרוני_רון
אבל אומפרדקס היחיד שעזר לי, והוא גם ממש העלים את הצרבות!
וגם אני עם צרבות עוד לפני ההריון.. ובהריון זה מחמיר ברמה שאי אפשר לישון או לתפקד, והאומפרדקס מציל אותי.
אצלי בשליש הראשון הצרבות קשות, אח"כ לאט לאט משתפר ובסוף ההריון חוזר להיות קשה ממש.
אבל כל עוד הקפדתי על האופרדקס כל לילה, הכל היה בסדר.
זה באמת תרופת קסמים!
תנסי אותה....
כנל ממשטארקו
וואו. ממש תודה!פלפלונת
מעודד שזה משתפר. הלוואי גם אצלי.
יש לי בבית את התרופה. אני כרגע לוקחת תרופה בשם אחר מאותו סוג שמפחית חומציות בקיבה.
את משתמשת בתרופה גם לא בהריון?
אני תוהה לגבי. כי אני ברגיל לוקחת אז עכשיו זה פחות משפיע. צריכה אולי משהו יותר חזק.. ללפני השינה.
תודה על השיתוף. זה ממש מעודד.
אני שילבתי במקביל גם מאלוקס פלוס לפי הצורךטארקו
רעיון. פעם ניסיתי קצתפלפלונת
אולי אנסה לשלב. אני באמת חייבת למצוא דרך להקל על המצב. תודה!
איך מכניסים טיפות עיניים לילד בן שנה?טוט
הוא ממש מתנגד. הוא חזקמאוד. עוצם עיניים, בועט ומעיף ידיים והכל בצרחות קורעות לב.
פיזית לא הצלחתי לשים לו. רק בפעם הראשונה. מאז הןא מסרב, וזה אנטיביוטי. כבר שלושה ימים לא שמתי לו, והדלקת עדיין כאן.
זה יכול לעבור לבד? מסכני, אני רואה שמגרד לו ממש.
תשימי על עיניים עצומות, זה עדיין נכנספליונקה
ניסית תוך כדי שהוא ישן?רוני_רון
לפתוח לו בעדינות את העין ולטפטף?
זה מה שעובד אצלינו עם טיפות אוזניים.
מחזיקים את הראש ושמים טיפה בזווית של העיןתוהה לעצמי
גם אם הוא עוצם אותה. בשניה שהוא יפתח זה יכנס.
בעדינות מורידים את העפעף התחתוןסודית
ושמים בחלק שנחשף מהעין. הוא ממצמץ ומורח על כל העין
עדיף כשישן
זה אינסטינקט להרתע מגוף שמתקרב לעין
🌸
בנקודה בעין שהכי קרובה לאף, ואז זה נכנס לבד כשהואבתנועה מתמדת
ממצמץ..
וחיבוק🙏 זה קשה כשהם לא משתפים פעולה בזה (גם אני צריכה לשים, אבל לתינוק קטן יותר אז ההתנגדות פחות מגבילה אותי פיזית)
אבל באמת שאין לדלקת דרך אחרת לעבור, ועדיף להתאמץ ולגמור עם זה, גם בשבילו.. שלא יצטרך לסבול כ"כ הרבה ימים רצוף ❤️❤️
אני שמתי תוך כדי הנקה ובשינה.לא מחוברת
וואו, מבינה שאין ברירה.טוט
זה ממש להאבק איתו פיזית, מסכנון. והוא ככ נעלב מזה.
בשינה לא יצא לי לנסות, בכל מקרה צריך 3 פעמים ביממה אז אצטרך לפחות פעם אחת בזמן ערות
מורידיםבשורות משמחותאחרונה
טיפה את החלק התחתון של העין לכיוון החיצוני (שיותר קרוב לאזניים) ולטפטף את הטיפות
רופא גם אמר לנו שאפשר מתוך שינה והם לא מרגישים.. לא ניסיתי באמתלהגיד אם הילד לא מתעורר מזה
מה עוזר לשפתיים סדןקות לילד קטן? הוא מתלונן שכואבאוהבת את השבת
לו
שמן זית?
לנוליןהמקורית
^^הכי יעיל. גם למבוגריםחילזון 123
שמן זית, חמאת שיאהטארקו
מורחת לילדיםבשורות משמחות
שפתון של אלוורה
או חמאת שיאה
הרבה שתיהרקאני
המון פעמים זה פשוט התייבשות
תודה רבה לכולכן!!!אוהבת את השבת
שמן קוקוסיראת גאולהאחרונה
סיפור הלידה שלי. מפה- בניק חדש לזהsipur_leida
בהריון הזה אני מגיעה לסוף בלי הבהילות ללדת. כן עם תחושות של חוסר וודאות לגבי העיתוי והאופן שבהם תהיה הלידה, אבל בלי לחץ ללדת.
ערב שבת, יומיים לפני התאריך המשוער, מעט כאבי מחזור, מעט הפרשות. מעדכנת את תומכת הלידה. מכינים שבת.
אחרי סעודת שבת, אני עייפה מאד. הולכים לישון, ישנה "ככה ככה".
בבוקר בעלי קם לבכורה שלנו.
בשעה 7:40 אני מתעוררת עם ירידת מים. שמה פד ותוך כמה דקות הוא כבר לא רלוונטי- הכל רטוב מאד שוב.
מתקשרת לתומכת הלידה, לא יודעת מה הנהלים ומה צריך לעשות במצב כזה- היא נותנת לי הנחיות- אם המים נהיים מקוניאליים ו/או אם נהיים צירים כואבים ויחסית צפופים/ יש ירידה בתנועות, לצאת לבית חולים.
מעבירים את היום בבית, בעלי מגיע מהתפילה כל כמה זמן לבדוק מה איתי.
אני דיי בטוחה שתוך כמה שעות יתפתחו צירים ונצטרך לצאת בשבת.
סביב 16:00 מתחילים צירים, כואבים מעט ולא סדירים.
עושה תנועתיות על כדור פיזיו, מחליפה כל כמה זמן פדים מרטיבות.. מפטפטים בבית ובגדול השעות עוברות כזה בעצלתיים.
צאת שבת מתקשרת לתומכת הלידה, היא ממליצה למצוא מדקר/ת סיני/ת לזירוז. אם לא יתפתח כלום עד הבוקר- לצאת לבית חולים.
אני מנסה להשיג שתי מדקרות שאני מכירה מהאזור- אחת לא יכולה, השניה חוזרת אלי מאוחר יותר ואומרת שבמצב כזה היא מוכנה לקבל אותי בעוד שעה וחצי (בדר"כ לא עובדת מוצ"ש).
אני מתקלחת ויוצאת לדיקור, צירים קצת יותר כואבים מידיי פעם.
20:15 הגעתי לדיקור- היא מתשאלת אותי המון, רק אח"כ מתחילה לדקר. יש לי כאב ראש איום, לא כ"כ הצלחתי לישון לא בלילה ולא במהלך היום שעבר. תוך כדי הדיקור יש צירים, נראה שהם מתחילים להצטופף.
יוצאת מהדיקור סביב 21:45.
מתאמים עם קרובת משפחה שגרה קרוב שנביא אליה את הבכורה לשינה אצלם. היא כבר ישנה. בעלי ואני יוצאים יחד איתה ישנה ועטופה היטב, ומשכיבים אותה לישון אצלם. ב"ה היא ממשיכה לישון.
חוזרים הביתה. מתארגנים לשינה. נכנסים לנסות לישון סביב 23:00.
אני לא מצליחה לישון, יש צירים כואבים, מנסה בעיקר לנוח בין לבין.
עד 1:30 הצירים נהיים כואבים יותר ובתדירות של כל 5 דקות. מחליטים לצאת לבית חולים.
מגיעים לבית החולים סביב 2:00.
מתקבלים, עושים מוניטור וכו'. ב"ה הכל בסדר. ב-3:00 האחות בודקת אותי בדיקה פנימית- פתיחה 2.5 מחיקה של 90%. זה דיי מאכזב אותי שזה הכל.
האחות אומרת שאלך להסתובב ושאחזור עוד שעתיים, אלא אם כן אני מרגישה לחץ או משהו חריג.
בעלי מתקשר לתומכת הלידה, מעדכן אותה ומבקש שתבוא.
יוצאים מהמיון, מסתובבים, אני עוצרת בכל ציר להישען על משהו ולנשום. עולה ויורדת מדרגות.
בינתיים תומכת הלידה מגיעה.
מבקשים מהאחיות אקמול לכאב הראש, מוצאים פינה ומתחילים "לעבוד" בצירים.
בינתיים הזליגות של מי השפיר מתמעטות ותומכת הלידה אומרת שזה סימן טוב שהעובר מתמקם כנראה נמוך יותר.
הצירים נהיים חזקים יותר וצפופים יותר, ואני ממש מקווה שהפתיחה התקדמה.
בשעה 5:00 נבדקת שוב- פתיחה 3.5, מחיקה מלאה.
אני מאוכזבת. זה נשמע לי מעט- סנטימטר התקדמות. אבל גם תומכת הלידה וגם האחות במיון יולדות אומרות לי שאני בכיוון הנכון ושזה עוד לא אומר כלום לגבי ההמשך.
אפשר להיכנס לחדר לידה. אני בונה על כניסה למקלחת חמה.
אבל אז חוזרת האחות ואומרת שבגלל העובדה שירידת המים כבר היתה לפני הרבה שעות, אם אני נכנסת לחדר לידה ותוך שעה אין התקדמות משמעותית ישקלו זירוזים.
אני כ"כ לא רוצה התערבויות ומיד אומרת שאם כך, אחכה ולא אכנס כעת.
תומכת הלידה מעודדת אותי בעדינות כן להיכנס לחדר לידה, אומרת שאין סיבה שלא אתקדם ושנכון לי כעת להיות במקום שמאפשר פרטיות.
נכנסים לחדר לידה סביב 5:15 נראה לי.
הצירים חזקים ומצטופפים, אבל אני מרגישה שזה עוד אפשרי לי להתמודד בלי אפידורל ומקווה למשוך כמה שאפשר כדי לא "לתקוע" את הלידה.
לא זכור לי שפגשתי את המיילדת בכניסה.
אני נכנסת למקלחת, מישהו ממקם עלי מוניטור אלחוטי. בזרמים של המים במקלחת משהו במוניטור לא קורא טוב, נכנסת המיילדת ואומרת שאני חייבת לצאת למיטה, אני מתעצבנת עליה (לא אופייני לי) ואמרת שאני צריכה להישאר עם המים החמים כי כואב לי.
משכנעים אותי לצאת למיטה, ראש המיטה מורם ואני נשענת עליו. יש צירים כואבים ממש. המוניטור קורא ותקין ב"ה.
מציעים לי לנסות גז צחוק. בלידה הקודמת ממש לא עזר לי. תומכת הלידה מעודדת אותי כן לנסות לאורך זמן כי לפעמים ההתחלה פחות טובה, אבל אח"כ זה נותן הקלה.
אני מנסה. זה מייבש אותי ואני מרגישה מעורפלת כזו, אבל כאובה מאד מאד, באיזה שהוא שלב אני קולטת את עצמי מדברת ובוכה המון.
תומכת הלידה עוצרת ושואלת אותי אם גז הצחוק עושה לי טוב, זה מאפס אותי לחשוב ואני אומרת שלא, ומורידה אותו מעלי.
ממשיכה להתמודד עם הצירים- לעשות תנועתיות ונשימות תוך כדי. אני גם בוכה וכל הזמן אומרת שכואב לי.
אני לא ממש ערה למה שקורה סביבי, יודעת שתומכת הלידה נמצאת מצד אחד שלי ובעלי מצידי השני, הם נותנים לי ידיים, מעודדים אותי.
באיזה שהוא שלב אני שומעת את תומכת הלידה לוחשת לבעלי לקרוא למיילדת כי נראה לה שאני מתחילה ללחוץ והיא רוצה שיבדקו אותי.
אני שומעת את זה בחצי אוזן ומתרגשת, אבל מתוך ערפול כזה.
השעה 6:00 בערך.
המיילדת מגיעה ומכריזה שאני בפתיחה 9, אם יש לי תחושה של צורך ללחוץ שאלחץ.
אני בוכה ומתרגשת וגם חוזרת ואומרת שכואב לי מאד ושאני נורא מפחדת מההמשך. תומכת הלידה אומרת לי שברור ושהיא איתי.
אני מזכירה לתומכת הלידה שיש שמן שקדים בתיק, אני כ"כ לא רוצה קרעים. המיילדת לוקחת ואני גם מרגישה קומפרסים חמים באזור הנרתיק.
אני חוזרת להישענות על המיטה, וגם שכיבה על הצד ומתחילה לעשות לחיצות.
תוך כמה לחיצות (אין לי מושג כמה) המוניטור מתחיל לצעוק ולהראות על ירידות בדופק. המיילדת מודיעה לי שהיא קוראת לצוות רפואי.
אני שומעת ומשהו בי מצד אחד נלחץ ומצד שני אני מקווה או מניחה שתוך כמה דקות העובר יתאושש. (בלידה הקודמת בשלב של צירי הלחץ היו האטות דופק לאורך כשלוש שעות וכל פעם העובר התאושש, אז נתנו לי להמשיך, עד שאחרי 3 שעות ומשהו עשו וואקום שזכור לי כחוויה קשה מאד מאד).
מייד נכנסים לחדר רופאה, רופא ונראה לי עוד איזה שניים - שלושה אנשי צוות. תוך כמה שניות הרופאה מכריזה "וואקום". ואני צורחת ובוכה "לא!!"
וחושבת לעצמי שבשביל מה אני סובלת ככה כאבים נוראיים כאלו, אם בסוף יעשו וואקום ויחתכו. וגם פשוט כואב לי ממש ממש.
הרופאה אומרת "התינוק הזה צריך להיות בחוץ, ועכשיו".
פשוט לא שואלים אותי ממקמים אותי על הגב ברגליים פתוחות לצדדים, אני מרגישה שהרופאה "מחטטת" לי באזור הנרתיק, כאבי תופת תוך כדי צירי לחץ, ואז ההוראה ללחוץ, מרימים לי ראש ושכמות מושכים לי רגליים לכיוון החזה- כל ה"פוזה" שכ"כ נתעבת עלי וכ"כ זכורה לי לרעה מהלידה הקודמת+כאבי תופת (בלידה הקודמת הייתי עם אילחוש של אפידורל).
אני מתעשתת באיזה שהוא שלב, ומבינה שאין לי ברירה וגם- שאני צריכה לעשות הכל כדי לעזור לתינוק שלי לצאת מהר. אחרי כמה דקות טובות וכמה לחיצות (לא כ"כ מעט) מוציאים אותו עם הוואקום, אומרים שחבל הטבור היה כרוך סביב הכתף והיד ולכן ההאטות בדופק, בנוסף הוא יצא עם יד על הראש.
הוא יוצא ומייד צורח וזה מרגיע ומרגש, אומרים שהוא נראה מצויין ומניחים אותו עלי.
השעה 6:37 - אני כאובה ובוכה ובהלם. מחזיקה ומחבקת את התינוק שלי עלי באזור הבטן, לא רואה את הפנים שלו עדיין, רואה את בעלי בוכה.
מחכים שהשלייה תצא. לוחצים לי על הבטן, מושכים בחבל הטבור. בסוף ב"ה היא יוצאת ושלימה.
באיזה שהוא שלב, לא זוכרת בדיוק מתי, לוקחים את התינוק ובעלי מחזיק אותו.
הרופאה באה לבדוק אותי, יש קרע דרגה 2, צריך לתפור. נותנת זריקות ומתחילה תפירה שמרגישה לי שנמשכת נצח.
אני מוודאת עם תומכת הלידה אם עשו חתך יזום והיא אומרת שלא. טיפה הקלה.
תוך כדי התפירה הרופאה אומרת שאני מדממת יותר מהרגיל. מכיון שאחרי הלידה הקודמת היה לי איבוד דם מאסיבי שכמעט הגיע לקבלת מנות דם, נותנים לי זריקה של פיטוצין+ משהו בוריד לעודד את התכווצויות הרחם ולעצור את הדימום.
אח"כ אני כאובה מאד- נותנים לי משכך כאבים דרך הוריד ודיי מהר הכאב יורד משמעותית.
אני מתחילה להניק את התינוק שלי בחדר לידה בעזרתה של תומכת הלידה, זו חוויה טובה ומחברת מאד.
אחרי כשעתיים עולים למחלקה, אני בכ"ג, בעלי עם התינוק בעריסה לידי. לא מובן מאליו.
אני דיי ב"היי" אבל גם בהלם.
עוד נצטרך התאוששות, אבל ב"ה אנחנו בסדר.
וואוו! הסוף נשמע ממש קשה! הגיוני שאת בהלםשיפור
מזל טוב!! הרבה נחת!
מזל טוב אלופהאני זה א
מזל טוב קראתי הכל בנשימה עצורה את גיבורה!!!!פיצישלי
וואוו וואו וואו אחות!!! איזה לידה!!!נביעה
קראתי גם בנשימה עצורה..
ואפילו דמעות הרגשות כשקראתי שהוא יצא ב"ה...
וואו ב"ה שאת אחריי!
מלא מלא התאוששות קלה!!!!
ורפואה שלימה💜💜💜
ואו ירדו לי דמעות מהחוויה של ואקום חוזרמפלצתונת
חיבוק על החוויה!
תרגישי טוב!❤️
וואי יצא לי הלב אליך🩷אמא לאוצר❤
נשמעת חוויה ממש מורכבת
חיבוק גדול.
התאוששות קלה😘
את גיבורה ולביאה ברמות!!
מזל טוב🍼🎈🎈🎈כמו🐌תמס
וואו כל הכבוד שלחצת לעזור לחלץ את התינוק את אלופה!
וואוDoughnut
ריגשת ממש! וחיבוק על החוויה החוזרת... בטח שתהיי בהלם.
אבל נשמע שתפקדת מדהים בתוך הסיטואציה!
בעז"ה התאוששות קלה והחלמה מהירה מהתפרים, גידול קל והרבה נחת!
וואו איזה סיפור! את אלופה!!shiran30005
המון מזל טוב והתאוששות קלה 💝
תודה לכולכןsipur_leida
מדהים כמה השיתוף והתגובות מרגשות ומרפאות🌸
וואי איזה אלופה שאתממשיכה לחלום
תגדלו אותו בנחת ושמחה
וואו!! איזה סיפור!!נק - ניק
החלמה מהירה והרבה נחת!
תודה לכן💜sipur_leida
אני עם דמעותתרקאניאחרונה
מזל טוב!!! מרגש בטירוף!
מאיזה שבוע הרגשתם תסמיני הריון?טוב להודות..
מיום האיחור במחזורבאורות
התחילו בחילות🤦♀️
אבל זה ממש לא מחייב.
בדרכ בחילות יתחילו סביב שבוע 5-6
שבוע וחצי כבר אחרידובדובה
אמרתי לבעלי שכבד לי בחזה .. הוא אמר שאני הוזה.
והיה לי משהו מוזר עם ריחות .
ומשם זה רק הדרדר...
יש עוד?טוב להודות..
אני פה רק כדי להגיד שתסמינים או היעדרם לאהמקורית
מעידיםעל הריון/ תקינות ההריון.
לגמרי...מדברה כעדן.
חות מזה שיש הורמונים שעולים ויורדים בסתם חודש, עצם ההמתנה להריון, והמתח... עושים את שלהם כך שיוצא שזה פשוט לא אומר כלום. ממש ממש כלום....
אצל כל אחת זה שונה...דובדובה
לפעמים זה גם פסיכולוגי...
לדעתי לא לתלות יהבך בזה. סתם עלול לאכזב.
לחכות אחרי איחור לעשות בדיקת בטא.
אצלי משבוע 5 וחצי בערך.. לפני זה לא היה כלום ממשפרח חדש
מאזור שבוע 6-7ביט.
לפני זה ממש כלום שהכלום
הייתי בטיפולי פוריות
ולא מיהרתי לעשות בטא בכלל מרוב שלא היה נראה לי
שבוע 6 בשני ההריונותאני אמא
התחילה בחילה נוראית, אם היה משהו לפני זה הוא נמחק מהזיכרון, אבל נראה לי שלא היה כלום.
6 בערךשירה_11
שבוע 5-6-7רוני_רון
בהריון השני מוקדם יותר מבהריון הראשון.
ויש לי גיסה שהתסמין הריון הראשון שהיא מרגישה זה תנועות...
כך שזה תלוי ממש.
שבוע לפני^כיסופים^
מצבי רוח וכו' לא רגילים כמו שלפני מחזור
בהריון הראשון הופיעו קצת בחילות
בהריון הנוכחי סחרחורות מטורפות ברמה שפחדתי לנסוע לבד
התייעצתי עם אמא שלי והיא אמרה לי לעשות בדיקת הריון😅 רק אחרי כמה ימים יצא חיובי
אצלי ממש שונה בין ההריונותיגל ליבי
בהריון הראשון כמעט ולא הרגשתי כלום חוץ מעייפות
בהריון עכשיו בחילות משבוע 6 ועייפות עייפות
מסביבות האיחור במחזורנשימה עמוקה
הייתי צריכה פיפי כל הזמן. ואז החלטתי לעשות בדיקה
איך בעלי אמר לי-נביעה
כדאי שתגלי מאוחר
כי כשאת מגלה מתחילים תסמינים של ההריון😆😆
היריון ראשון- שבוע 6. היריונות הבאים- בקושי הרגשתישיפור
5-6 בשני ההריונותטארקו
אחרי הבטא דמיינתי רגישות בשדיים אבל תכלס התסמינים הגיעו אחרי...
(היפרמאזיס, חולשה, כאבים בשדיים ושלל תופעות נפלאות אחרות🙈)
אנירקאניאחרונה
שבוע 9 בלי הרבה תסמינים
אבל כבד וכואב בחזה כן היה ממש מהתחלה
בחילות התחילו לא מזמן ולא הרבה
😭😭 טיפולי שיניים😭😭😭לנשים.
לא ככ קשור לפורום )אולי קצת כן כי אני בהריון וזה בטוח בגלל זה(
אני אחרי טיפול שורש אנסופי של איזה 5 מפגשים וים של כסף
ואז הרופא זורק לי בסופו שיש לי חורים שצריך לטפל שלא יהפכו לשןרש
אני כולי לחוצה לעבור שוב את הסבל מתייצבת אצלו אחרי שבוע שזה היום (אחרי ששגעתי את המערכת שיכניסו אותי)
לסתימות ואז הוא אןמר לי שכבר 2 חורים הפכו ל2 טיפולי שורש 😭😭😭😭
אין לי כוח אין לי כוח אין לי כוח
מאז שחזרתי ממנו אני במיטה בוכה בלי הפסקה בדיכאון
חייבת עידודים
לא רואה את עצמי קמה מהמיטה בקרוב😭😭😭
אמאלה קשוח ממשהבוקר יעלה
מבינה אותך כ"כ. טיפולי שורש זה סיוט.
מוזר שאחרי שבוע זה כבר גדל כ"כ.
לכי לעוד חוות דעת, מניסיון
אני גם חושבת...טארקו
מבינה אבל האמת שתמיד אני מופתעת כמה זה עבר לי בקלואור עולה בבוקר
ועשיתי הרבה טיפולי שורש, גם בהריונות
נשמע מוזרSeven
אולי תנסי עוד חוות דעת🤔
הייתי בודקת אצל עוד רופארקאניאחרונה
כדי להיות בטוחה...
קרה לי כבר שרופא אחד אמר טיפול שורש ורופא אחר עשה סתימה ועד היום הכל בסדר עם השן הזאת..
רק הסתימה הייתה עמוקה וכואבת אבל יותר טוב מטיפול שורש...
ברזל נמוך לילדונת בת שנתייםמתואמת
אז בהמלצת @שיפור (נדמה לי, לא מצליחה לתייג) עשיתי לקטנה ספירת דם, ובאמת יצא שיש לה ברזל קצת נמוך - 10.7 (כשהטווח התחתון הוא 11.5).
קבעתי תור טלפוני לרופא אבל משום מה הוא לא מתקשר, והתור הבא רק בעוד יומיים.
מישהי יודעת מניסיון כמה ברזל אמורים לתת במצב כזה?
או שאין מנוס אלא לדבר עם רופא?
לי נתנו בערך 20 טיפות ביוםהשם שלי
אבל יכול להיות שהיה יותר נמוך.
את יכולה לשלוח פנייה לרופא?
רעיון, באמת אשלח פנייה לרופאמתואמתאחרונה
אם כי זה גם ייקח זמן... (אבל נראה לי שיש לו איזושהי תקלה שם בקשר הטלפוני אליי... כבר קרה פעם שהוא אמר שהתקשר למספר אחר ממספר הנייד שלי, למרות שהוא זה שרשום באפליקציה...)
מסוג אחרמיקי מיקי
אחרי התלבטות גדולה, פתחתי ניק חדש.
האם טיפולים זוגיים עוזרים למי שעוברת אלימות ולא מהסוג שמגדירים פיזית.
לצערי, ישנם עוד סוגי אלימות שגם הם פוגעים קשות ופחות מדובר עליהם.
האם יש מצב לצאת מזה?
האם שווה כל ההשקעה של הכסף לטיפולים וכל מה שמסביב.
אני חושבת שאם בן הזוג מוכן להירתם לתהליך אז כןהמקורית
למרות שאני לא מומחית כן?
אבל אם יש רצון לתקן, ורצון להישאר יחד, שווה לנסות. הכי הרבה עשינו הכל ומגלים שאין ברירה.. וומקבלים כלמם אגב התהליך לחוסן נפשי שזה גם חשוב
אבל רק מול מטפל מומחה ולא מאמנים וכדומה.
שואלת גם בקטע שלמיקי מיקי
האם אחרי פגיעה ממושכת מבין הזוג בתחומי אלימות שונים ניתן לסלוח? ניתן לשקם? ניתן לבנות אמון? וכדו'.
היו מקרים מעולםהמקורית
אבל זה תלוי הרבה בנכונות לשינוי מצד בן הזוג הבעייתי וגם מהצד שנפגע, לחזור לתת אמון.
זו עבודה של שניים
וסביר להניח שזה תהליך שייקח זמן. אז לא לשים סטופר על הטיפול ולבחון אם יש התקדמות כמובן
לדעתי האישית והלא מקצועיתאני10
זה ממש סיכוי קטן. ואם הייתי במקום הזה הייתי קודם בודקת אם בן הזוג מוכן ללכת לטיפול קודם כל בעצמו.
הבעיה באלימות (גם נפשית או כלכלית לצורך הענין) היא לא בעיה זוגית. זו בעיה של האדם המתעלל והוא זה שצריך קודם כל להיות מטופל.
אחרי שהאלימות נפסקת (ואולי בהדרגה תוך כדי התהליך כשרואים שמשהו מהותי השתנה בהתנהגות שלו), אפשר וצריך להתחיל לשקם את הזוגיות בטיפול זוגי.
אבל קודם כל צריך לראות את הנכונות והשינוי אצל בן הזוג המתעלל.
בהצלחה לך ❤
מסכימה עם זה שהטיפול צריך להיות בנפרדהמקורית
ובן הזוג צריך לטפל בעצמו קודם.
כדיoo
לשנות דפוס אלים צריך שינוי של שני בני הזוג. הפוגע צריך ללמוד איך לא לפגוע והנפגע צריך ללמוד איך לשים גבולות הרבה לפני הפגיעה.
בעיניי הסיכוי ששני בני הזוג יעשו שינוי קטן וגם אם יעשו שינוי הסיכוי לסלוח ולהשאיר את העבר מאחור גם קטן, לכן הסיכוי קטן מאד.
לדעתי לא...באורות
מצטערת🙏
אני כן חושבת שהאדם הפוגע יכול לעבור שיקום ולהתשנות. אבל אני חושבת שחלק מתהליך הריפוי של מי שעבר אלימות הוא דווקא הפרידה ולעמוד על שלו ולהתרחק.
חיבוק אהובה!!! ממה שאני יודעתקמה ש.
בס״ד
הכתובת כשיש אלימות, מכל סוג, היא טיפול באלימות של מי שמפעיל אלימות. ולא טיפול זוגי…
מתייגת את @נגמרו לי השמות שתוכל לדייק אותי למקרה הצורך.
חיבוק שוב על הדברים הקשים שאת עוברת.
מחזקת אותך שאת ראויה שיכבדו אותך, בכל תחום ותחום.
המון הצלחה אשה יקרה!!! ❤️❤️❤️❤️
תודה לתגובותמיקי מיקי
חלקן מעודדות וחלקן פחות.
מאיפה שואבים כח לכאן או לכאן
תודה יקרה על התיוג 🙏נגמרו לי השמותאחרונה
האמת שאני מצטרפת לכל מילה שכתבת.
אכן, חשוב מאוד לוודא שאיש המקצוע אליו פונים יהיה בעל התמחות בדיוק בכך - באלימות במשפחה, על כל צורותיה וגווניה.
ואכן חשוב לזכור שקודם כל צריך לטפל באלימות עצמה מהשורש - משמע טיפול למי שנוהג באלימות לפני טיפול זוגי.
ורק לאחר שיש ביטחון שאלימות לא תהיה כאן - אפשר ללכת לכיוון של טיפול זוגי אם רוצים.
@מיקי מיקי יקרה
שולחת לך חיבוק גדול והרבה כוחות
וממליצה לוודא ולשאול הכל לעומק מול בעל המקצוע עצמו - כאמור גם לוודא איתו שאכן מתמחה בכך ספציפית, וגם לשאול אותו בדיוק את השאלה הפותחת שכתבת ולשמוע את דעתו המקצועית.
שבוע טוב-איך אפליקציית רייז-אפ?FreeSpirit
שמעתי שהיו שרשורים פה בעבר אבל החמצתי אותם. האם זה מוצלח? ויותר חשוב, אמין? המידע לא דולף?
תודה למשיבות.
הם משקיעים יותר מידי בשיווק ככה שלא נשמע ליכבתחילה
משהו משתלם יותר מידי.
בעיקרון זה מיועד לאנשים שממש לא יודעים מה מצב הבנק שלהם ועל מה יוצא הכסף.
אז יש חלוקה לקטגוריות לפי אוכל,ביגוד,יציאות וכו' .. ובונים תקציב חודשי ומעקב אחריו.
באותה מידה אתם יכולים לנהל אקסל ובו לעשות את החלוקה לקטגוריות ומעקב הוצאות/תקציב.
מקבלים כל חודש את פירוט אשראי אז ממש העתק הדבק, או בלייב- לכתוב כל הוצאה. וממול כמובן טור של הכנסות שלכם.
אגב, בבנק שלנו-דיסקונט, יש סוג של גרפים של הוצאות לפי תחומים. גם בהשוואות לחודשים קודמים וכו'..
סך הכל ברייזאפ מפתים אותך בחודש מתנה ואז מתחיל לרדת תשלום חודשי של כמה עשרות שקלים, שפירטתי למה לדעתי הוא מיותר.
בהצלחה!
דווקא שמעתי המון המלצות מאנשים שיש להםרינת 24
(לנו אין).
הוא שונה מטבלאות אקסל בכך שהאקסל בודק אחורה- כמה הוצאת בעבר והאפליקציה בודקת קדימה- כמה אתה יכול להוציא בהמשך בהתחשב בהכנסות שלך, בשאר ההוצאות ובחיסכון שהצבת.
ניסית את זה בעצמך?עטלף עיוור
כי לפי מה שכתבת נשמע שלא
וואו אני חולקת עליך ממשאמא לאוצר❤
זה שמישהו משקיע בשיווק זה ממש לא אומר שזה סתם.
אנחנו תמיד היינו ממש מחושבים וידענו לאן הכסף הולך וזה עדיין כלי מצוין שמאד עוזר ומקל ושווה את הכסף.
ומכירה עוד הרבה אנשים מחושבים מאד שזה מאד מקל עליהם ולגמרי לא מיותר.
הייתי בודקת קצת יותר לפני שכותבת בצורה ככ נחרצת
דווקא אני מאוד ממליצה לנסות את החודש מתנה ולראותחוזרת_שוב
המעקב אחרי ההוצאות במהלך החודש חסך לנו מאות ואפילו אלפי שקלים בחודשים מסויימים.
לפעמים לא מרגישים איך דברים קטנים הופכים לגדולים...
למשל קניות של בגדים- לפעמים צריך, ואז מה לעשות מוציאים כרגע... ולפעמים סתם בא לי להתפנק אבל זה לא מתאים החודש.
אני שמעתי הרבה המלצות פה ושזה עוזר לצמצם הוצאותהמקורית
ולחסוך
אני באופן אישי לא משתמשת בזה.
אנחנו משתמשיםעכשיו טוב
מרוצים בטירוף. ממש עושה סדר ואוסף את כל הנתונים לפלטפורמה אחת בהירה ומובנת.
לנו זה ממש עוזר להתנהל נכון ולחסוך
כמה עולה לחודש? ושוב-מה מדיניות האבטחה???FreeSpirit
איך יודעים שהמידע לא דולף?
איזה מידע את מפחדת שידלוף?אמאשוני
אני מפחדת שידלוףאביול
כל המידע של הבנק ושל האשראי
לא התנסינו אישיתציפצופית
אבל נשמע לי לא סביר שידלוף
ההיגיון הפשוט שלי אומר שהם עשו הכל כדי שלא תהיה אפשרות של דליפת פרטים
אחרת לא היו יוצאים עם זה לשוק..
כאמור, לא מכירה אבל זו דעתי
אישית לא הייתי חוששת מזה
איזה פעילות קריטית יש לך בבנק ובאשראי?אמאשוני
אני באמת שואלת, במקרה הכי גרוע של דליפת פרטים, מה כבר ידעו?
כמה אני משלמת חשמל ואיפה אני עושה קניות?
זה מעניין פרסומאים אמנם, אבל זה לא כזה מידע רגיש בעיני..
בכל פרוטוקול אבטחה יש סיכון כלשהו, במקרה הזה לא ברורה מה מידת הסיכון.
ברור שכל אחת זכותה להחליט מה רגיש לה ומה לא, אבל סתם מעניין למה זה נחשב לרגיש כ"כ.
בטח שזה מידע רגישאביול
את נותנת לכל אחד להסתכל בחשבון בנק שלך? אין לי שם מידע מי יודע מה, אבל זה משהו שכן שומרים עליו. ועד לא מזמן זה היה מעוגן בחוק
לא לכל אחדאמאשוני
למי שיכול לסייע- בוודאי.
כמו שאני נותנת ליועץ פנסיוני גישה להר הכסף בשביל לקבל ממנו הצעת מחיר
וכמו שאני נותנת גישה ליועץ משכנתא לכל הפעילות הבנקאית וכו'.
ואם ידלוף לא דרמה..
כן אבל כשאת ניגשת ליועץאביול
את מחפשת אדם שתוכלי לסמוך עליו, לא אפליקציה
אוהו, את לא רוצה לדעת...קופצת רגע
אם רמאי מקצועי משיג גישה למספר טלפון, מספר חשבון בנק, כרטיס אשראי ומספר תעודת זהות (לא יודעת האם מספקים את המידע הזה לאפליקציה הזו), או לפעמים רק לחלק מהנ"ל,
הוא בעצם משיג גישה לכל החיים הדיגיטליים והכלכליים שלך פחות או יותר, עד לגניבת זהות.
לא חסרים מקרים, נחשפתי לזה גם באופן אישי לצערי, יכולה לצרף לך כאן כתבות אם הנושא מעניין אותך...
באתר של הבנק אפשר לבצע העברותרק לרגע9
אם הפרטים דולפים אולי מישהו יוכל להעביר כספים מהחשבון שלי? זה לא רק מידע יבש, יש שם ביצוע של המון פעולות.
זה כן רק מידע יבשעדיין טרייה
את המידע הם מקבלים באמצעות בנקאות פתוחה זה מידע שהבנק משתף עם מי שאת מאשרת לשתף.
הם משתמשים בשיטה של בנקאות פתוחה,חוזרת_שובאחרונה
את יכולה לחפש על זה בגוגל.
בגדול זה אומר שהמידע הוא רק לצפיה ואי אפשר למשל לעשות עסקאות או דברים בשמך..
עוקבתאביול
לנו ממש מועילפינת יצירה
משתמשים מעל שנה, עושה סדר, נותן תמונה ברורה ומפורטת של הוצאות מול הכנסות ולאן הכסף הולך. אצלנו עשה שינוי גדול.
עולה 45 שקלים לחודש, בתשלום לשנה יש הנחה לא זוכרת כמה. אם מקבלת קישור ממי שיש לו רייזאפ יש חודש חינם וחודשיים נוספים ב50 אחוז הנחה.
עכשיו יש את חוק בנקאות פתוחה אז את לא צריכה לתת סיסמאות, רק אישור לקבל את המידע מהבנק וכרטיסי האשראי.
אני השתמשתי ולא מזמן ביטלתי מנויעדיין טרייה
מאוד אהבתי שאפשר לראות מראש איך החודש יסתיים (בניגוד לאקסלים/ הנתונים באפליקציה של הבנק) ושאחרי קצת קיטלוגים הוא כבר מקטלג כמעט הכל לבד. חוץ מזה לא באמת ראיתי שיפור בתזרים כי די היינו במעקב גם לפני זה. בנוסף בעלי פחות התחבר לזה אז זה רק אני הייתי עם רייזאפ וזה פחות יעיל ככה.
בעיני עם דף נייר ועיפרון תשיגי אותה תוצאהכמו🐌תמס
בעיני ממש לא...אמא לאוצר❤
ניסית?
מה יש לנסות?כמו🐌תמס
אני יודעת בדיוק איפה אנחנו מבזבזים
ואם רוצים לחסוך מפסיקים לבזבז שם. ..
כל השאר זה אוכל, מיסים, )שקוראים להם בשמות שונים), וחסכון חודשי.
עובדה...זה לא כמו עם נייר ועיפרון.אמא לאוצר❤
הרבה יותר קל ויעיל
אצלנו זה כבר ידוע בעל פהכמו🐌תמס
אין צורך באפליקציה כדי להבין איפה אפשר לשחק
לכן זה אינדיווידואלימדברה כעדן.
יש המון זוגות שמרחב התימרון שלהם מספיק גדול ממה שהם חושבים/מצליחים לזכור ופה נכנס היעילות הגדולה שהם מושכים את הכל מהבנק והאשראיים שזה מול העיניים ובנוסף גם משתמשים במידע של מה שכבר הוצאתי חודשים קודמים כדי להבין את גובה הצריכה שלי לפי קטגוריות שונות
קישור לשרשור זהה מלפני שנה וחציאחת מכאן
מכירות אפליקציה לניהול כלכלי? שאני ובעלי נוכל להיו - הריון ולידה
שם גם הגבתי.
אני יכולה להבין שזה עוזר להנגיש את המידע על התזרימים הכספיים בחשבון הבנק.
בזכות תצוגה ויזואלית נוחה לשימוש.
אבל איך זה עוזר לחסוך ולהתנהל כלכלית נכון יותר, לא הצלחתי להבין.
הרי גם כך יש אפליקציה לבנק ואפליקציות לכרטיסי האשראי- וכולנו עם נגישות להגיע בכל רגע למידע על ההוצאות שלנו, הקודמות והצפויות.
אז מה היתרון הגדול ברייזאפ?
התוספתמדברה כעדן.
זה שהוא עוזר לך ומעודד אותך להיות בתזרים חיובי ולשים מטרוץ חודשיות שתנסה להתאמץ להוריד. עוד דבר זה שהוא לומד על הצריכה שלך מה אתה בפועל עושה מידי חודש ולא מה אתה "שם בתקציב" שזה לא בהכרח תואם מציאות... (למי שמנסה להגיע לתזרים חיובי/לשים בחיסכון)
את שמה את האצבע על אופי והרגלי התנהלות כספייםאחת מכאן
ב״ה, מעולם לא היינו במינוס. גם בשנתיים הראשונות לנישואים, כשבעלי עדיין היה סטודנט ורק אנו עבדתי והכנסתי משכורת, ובהמשך הריון ולידה, והוצאות מעון עם החזרה לעבודה בסיום חופשת לידה - כשאני עדיין המפרנסת היחידה.
חיינו בצמצום רב, ממש מהיד לפה, אך מאוד בשליטה ומאוד מחושבים בהוצאות מול ההכנסות.
סבבה השאלה אם אתם מרוצים או רוצים להגדיל הכנסותמדברה כעדן.
ואפילו שלא הייתם במינוס, ב"ה, זה לא אומר שהרגלי הצריכה הכי נכונים עבורכם. אנחנו שנים ךא היינו בשום מינוס וכל הזמן הרגשנו שאנחנו לא מתנהלים נכון לא בטוחים כמה נכון להוציא על קטגוריות כאלה ואחרות... אז אי המינוס זה ממש לא המדד בעיניי
אם את עוקבת צמוד על ההוצאותכמו🐌תמס
כמונו
אז אין יתרון.
במיוחד אם יש לך נקיפות מצפון כשאת מבזבזת אז בכלל את מסודרת. דף ועיפרון.. רושמים רק את הבזבוזים וישר מבינים מה הולך להיות החודש.
בזבוסים הכוונה לשינויים מחודש רגיל לא דווקא בזבוז ממש.
נגיד נעליHoka זה צורך בריאותי לא בזבוז אבל הם ברשימה
אין נקיפות מצפון… תמיד חיים לפי היכולות הכלכליות.אחת מכאן
עבר עריכה על ידי אחת מכאן בתאריך כ"ה בשבט תשפ"ד 21:56
ברוך ה׳ ותודה לאל.
אני ניסיתי לחודשיים והפסקתיזוית חדשה
בעיני זה עוזר רק למי שלא על היד הדופק מבחינה כספית.
אני אישית לא הרגשתי שזה עוזר לי יותר מאקסל.
אנחנו גם ניסינו והפסקנו...מקופלת
אנחנו גם ככה משתדלים ממש לא לבזבז..
ואם מתפנקים מידי פעם בסופר או בגלידה, זה כי זה קצת לרומם מצב רוח
לא ראיתי שזה עוזר להצטמצם, דווקא הרגשתי שהתשלום החודשי הולך לפח, וההודעות שלהם כל פעם היו מעצבנות אותי..
אז אם יצא שחודש אחד הביגוד גבוה יותר ביחס לחודשים קודמים, זה כי היה חילופי עונות או איזה אירוע.. וזה סתם מעצבן לראות את זה כאילו חרגתי מהתקציב שיש בד"כ..
אני ניסיתי את לפני יותר משנה, אולי דברים השתנו, אבל בכל מקרה רוב ההוצאות הגדולות הם תשלומים קבועים והכרחיים שאי אפשר להוזיל אותם (משכנתא, ארנונה, מסגרות חינוך וכו')
רק לגבי החילופי עונות כל הרעיון הוא לחשובעדיין טרייה
בתחילת חודש מה ההוצאות שהולכות להיות ולשנות את היעדים בהתאם ואז כוויכול חורגים רק אם יש איזה בתלם או שהייתם לא מספיק מחושבים.
אבל מסכימה שזה פחות עוזר למי שכבר מראש משתדל להיות עם יד על הדופק בקטע של הוצאות זאת גם הסיבה שהפסקתי איתם.
זה חצי נכוןמדברה כעדן.
אנחנו תמיד עם היד על הדופק היינו... אבל לא הצלחנו לעמוד באף שהצבנו לעצמנו... עכשיו אנחנו התחלנו נסיון של החודש השני עוד לא חושבת שנחשב נסיון מלא. רוצה לתת לזה שלושה חודשים לפחות
אנחנו השתמשנו, מאוד ממליציםחוזרת_שוב
בגדול אחרי שנכנסנו לעניינים (שנה +-) הרגשנו שזה כבר לא מאוד יעיל והפסקנו.
אבל זה ממש עושה סדר על מה יוצא כל דבר, איך לתקצב כל דבר (מראש...), אם יש חודש שפתאום היו הוצאות גבוהות על הרכב, אז מורידים בכסף שמוציאים על אוכל בחוץ... או בקניות של מותרות אחרות.
זמן מסךטובה דיה
ממש אשמח לשמוע איך אתן מצליחות להקדיש זמן לילדים שלכן, שיהיה איכותי ומרוכז בהם.
אני עושה השתדלות רבה להיות עם הבת שלי כמה שיותר (בת 1:09 שנים). לפני שהיא נכנסה למעון הייתי ממש איתה ללא הסחות דעת, ומאז שהיא נכנסה למעון וחזרתי לעבוד (בחודשים האחרונים) אני הרבה מתעדכנת בטלפון בענייני עבודה, חברות, משפחה וכו', ולא תמיד "ממש איתה".
חשוב לי להתחיל להרגיל את עצמי להקדיש שעות מסויימות להתעדכנות במה שצריך ושעות אחרות להיות נטו (עד כמה שאפשר) עם הילדים. אשמח לדעת מה עובד לכן.... תודה
צריך ללמוד לשים את הטלפון בצדים...
אני אומרת גם לעצמי, אבל שלי יותר גדולים והזמן ביחד הוא גם משחק בטלפון ביחד....
אפשר לשים טיימרים לאפליקציותמרימוש!
2 טיפיםooאחרונה
1. אצלי כל העדכונים על שקט (ווצאפ, סמס, מייל) והרבה פעמים הצלצול של השיחות גם על שקט, ככה אין צלילים שגורמים לי לגשת לטלפון.
2. אני שמה את הטלפון בחדר ונמצאת עם הילדים בסלון, כשהטלפון לא נמצא מול העיניים לא מרגישים צורך לבדוק אותו.
שאלה ליולדות בקיסרי על הצלקת...מטילדה
אני פשוט לא זוכרת מהניתוח הקודם שהיה לפני שנתיים🤦
מקווה שאתן זוכרות....
ילדתי לפני שבוע בדיוק.
בחלק מהאזור של הצלקת זה מרגיש קשה כזה, כמו גוש בתוך הבטן, זה ככה אמור להיות?
ועכשיו פתאום ראיתי חוט לבן כמו של תפירה משתרבב לי מהבטן! מה זה?? מודה שנבהלתי
לא זוכרת מהלידה הקודמת שככה השתרבב לו חוט...
מלחיץ אותי שבטעות זה ימשך ויקרע את התפרים או משהו לא יודעת... זה תקין?
מקפיצה❤️מאמינה ומתאמנת
מזל טוב קודם כלYaelL
לגבי השאלה הראשונה, נשמע לי תקין, זכור לי גם משהו כזה אצלי.
לגבי החוט- אם סגרו לך את החתך בתפר תת עורי אז זה נורמלי שתראי את הקצה של החוט.
תודה רבה!מטילדה
תודהמטילדה
אני רק- מזל טוב!!ואילו פינו
מזל טוב!!מכחול
שניהם היו לי תקיניםשוקולד סתם
תודה כולןמטילדהאחרונה
איך שורדים?ציפקו
אז דברנו עם מכון פועה וקבענו תור לשבוע הבא אצל רופא מומחה,
ואני לא יודעת איך לשרוד את חוסר הוודאות עד שבוע הבא
(וגם אז לא בטוח שנקבל תשובה ברורה לגמרי)
אני שבר כלי, לא מצליחה לישון בלילה, ושמצליחה מתעוררת מסיוטים.
כל היום העיניים דומעות, לא מצליחה להתעודד, לא מצליחה להאמין שאולי יהיה טוב, רואה רק שחור ורק רע.
הילדים מרגישים ומתנהגים בצורה שאף פעם לא התנהגו,
ואין לי כוח!אין לי כוח לכלום!
לפעמים אני חושבת מחשבות של למה הייתי צריכה את זה בכלל?שוב פעם כל הסרט הרע הזה (והפעם זה הרבה יותר רע)
איך מתרוממים?איך?
אני יודעת שאני בוכה על משהו שהוא לא וודאי,
יודעת שיש עוד תקווה, שהשם יכול לעשות לי נס והרופא הקודם טעה או הגסים אבל ישר חושבת שאני סתם
מנסה לעודד את עצמי ובאמת יהיה רק רע, ויותר גרוע, ואני לא רוצה!
סליחה על ההודעה המבאסת על הבוקר😞
רק חיבוקפליונקה
ומקפיצה , הלוואי שיהיה טוב
וואו איזה ניסיון...דובדובה
האי וודאות גומרת אותנו...
לפעמים אתה מעדיף לדעת גם אם זה רע....
אין שמחה כהתרת ספקות...
תסתכלי על זה כאתגר. עכשיו בוחנים אותי משמים...
דווקא זה שפעם שניה חושדים באותו דבר ופעם קודמת לא היה כלום זה נראה לי אמור לעודד, לא?
אז לחשוב שגם עכשיו רוב הסיכויים בעזרת ה' שזה כלום.
כרגע לדעתי תתמקדי בזה שהכל יהיה בסדר, תהי באמונה. תגידי פעם קודמת היה ככה אז גם עכשיו יהיה ככה. תתפללי תתחנני לרחמי שמים ותנסי להתחזק באמונה...
בינתיים את לא יודעת מה יהיה, מה יקרה... אז תאחזי רק בטוב. רק בחיובי. כמה שזה קשה... תלחמי על זה. תגידי לעצמך הקדוש ברוך הוא שם אותי בניסיון של אמונה אני אצליח לעמוד בו.
אמן ואמן. כולי תפילה עבורך שהכל יהיה בסדר בעזרת ה' אהובה
אנחנו בידי ה'תהילה 3>אחרונה
יש בזה משהו מ9חיד של חוסר שליטויחד עם זה הבנה שהכל בידיו, והוא יודע מה הכי טוב ונכון עבורנו.
להתמקד באמונה, בתפילות
להתפלל את כל הפחדים, בסוף הכל בידו
הלוואי ותתבשרו בטוב
בגרסה משופרת: תן לי כח.פה לקצת
כי מרגישה שהןא הולך ואוזל.
שבוע אחרי לידה.
הילד הגדול מרגיש לא טוב.
שני הקטנים איתי בבית בנוסף לתינוק.
בעלי מרגיש לא טוב.
אז יוצא שכל הילדים איתי בבית ובעלי לא. וכשחוזר הוא חצי כח.
אז ארוחת בוקר שולחים לי וככה אני אוכלת משהו.
לארוחת צהריים-ערב בעלי דואג.
לארוחה שבין הארוחות אני דואגת לילדים שבבית.
אמרו לי שזה גיל שהתינוק עדיין לא מבדיל בין יום ללילה אז יש לי חידוש בשביל כל אלה שחושבים ככה.
הוא מבדיל מצויין, הוא יודע שלילה ונהיה עירני.
ועוד יותר, הוא מרגיש את השנייה שבה נרדמתי כדי להתעורר לבילוי לילי משותף.
ההנקה זורמת מצויין ב"ה.
חייבת לשתף שיש גם דברים טובים.
והתינוק מתוקי והילדים אוהבים אותו.
ולא כייף לי עם ההרחקות דווקא בזמן כזה.
באלי חיבוק להתנחם בו.
באלי מישהו להתפרק עליו ומאוד קשה לי כשרחוקים.
ובכלל, לא רגילה לזה אז זה מוסיף לקושי.
וזהו.
נראה לי סתם פרקתי.
את מהממת!מכחול
זה באמת שלב ממש ממש לא קל, ואצלכם עוד צפופים כל כך (ב"ה 😃), הכי הגיוני בעולם שקשה.
זה עוד ישתפר ויהיה קל יותר!
מי יכול לעזור לך? אפשר לקנות עזרה? אפילו בחורה שתשב אצלכם כמה שעות ביום ותשחק עם ה"גדולים" כדי שאת תוכלי להישאר על הספה עם הקטן בלי לקום כל רגע?
ועוד נקודה - בעלך לא מרגיש טוב, אבל גם את לא. ואם את תתאמצי יותר מדי עכשיו את מסתכנת בנזק. אז ממש חשוב שבעלך יקח חלק כמה שיותר, אפילו שהוא חולה ובמצב נורמלי הוא היה שוכב במיטה. זה לא מצב נורמלי.
בהצלחה יקרה!
תודה שהגבת ❤️פה לקצת
ותודה על הכח שנתת לי.
אף אחד.
חיפשתי ועדיין מחפשת מישהי שתוכל לבוא קצת במהלך היום, בינתיים לא מוצאת.
מאז שבעלי חוזר זה כבר מיותר כי הוא באמת עושה מעל ומעבר.
האמת שבעלי מבין את זה לבד.
היום רצה לנוח, שיחררתי אותו באמת בלב שלם ולקח איתו את הקטנה למיטה כדי שיהיה לי יותר קל אבל אחרי 2 דקות הוא קם ובא להיות עם הילדים. (בסוף עזר לי להושיב אותם לצייר ואז יכל ללכת לנוח כי באמת הסתדרתי. ישבתי לידם והם ציירו והתינוק ישן)
טעותשירה_11
מזל טוב!! קשוח ביותרSeven
גם הקטנה שלי ככה מתעוררת בלילה לשיחות ליליות נוראי חחחח.
לגבי הקושי עם הקטנים בבית אני ככ מבינה אותך❤️
ניסית להתקשר לשפרה ופועה הן יכולות לנסות למצוא לך סיוע נשמע באמת סיטואציה קשה
תודה ❤️פה לקצת
מזלם שהם מתוקים, אז בסוף סולחים להם ;)
הסיוע של שפרה ופועה זה לשעות אחר הצהריים.
לידה אחת ניסיתי להיעזר בזה והתחרטתי.
לא הייתה להן בחורה שתבוא אז אמרו לי שאם אצליח למצוא זה יעזור להן והן ישלמו לה. המליצו לי על מישהי וזה היה נוראי, עוד אחת לטפל בה. לא ידעה מה לעשות עם הילדים וכל הזמן הייתי צריכה להיות איתה ולהסביר לה וללמד אותה איך קוראים סיפור לילד.
קיצור, עכשיו מתלבטת אם לתת עוד הזדמנות למרות שתכלס אין לי מה להפסיד. אולי באמת אדבר איתן מחר.
אין מה להפסיד זה הכיוון לדעתי😀Seven
האמת שאחרי הלידה גם אני התקשרתי לבקש עזרה ובאיזור שלנו לא היה עזרה של מישהי שבאה רק באוכל ואני חא מסוגלת לאכול דברים שלא אני מבשלת אבל יש מקומות שהשפרה ופועה מביאות בייביסיטר ומנקה ועוד המון עזרה שווה לנסות
מרק ותה חם יעודד את כולםכמו🐌תמס
אולי שכנה טובה תכין לך מרק עוף סוף?
לא מעודד אף אחד, הם בלי תאבוןפה לקצת
פחות רלוונטי, תודה על הרעיון.
אפשר לשלוח חיבוק?💜💜💜נביעה
וואו קשוח..
אצלי אני מתכוננת לחודשיים כאלה אחריי לידה.......
מה שהציל אותי לא להכנס לדיכאון מהשעות שהוא ער בלילה היתה סדרה טובה שאשכרה ראיתי פרק אחריי פרק כי היה מעניין אז משהו העסיק לי את הראש במקום רק לראות איך הוא ער וער וער ולא נרדם ואת שפוכה......
מבטיחה שזה יעבור!!
חיבוק והתאוששות קלה לאם ולתינוק!!!
♥️♥️♥️
ברור ❤️פה לקצת
קראתי את התגובה שלך בלילה והיא הייתה במקום, נכנסתי קצת ליוטיוב ובאמת העסקתי את עצמי ככה ואז גם לא נרדמתי איתו.
ויאללה שיעבור מהר בעז"ה.
שכולם יהיו בריאים תמיד.
אולי צריכה לתת חיזוקים לילדים? אבל לא יודעת איזה כי הם קטנים.
ניסינו לתת להם תפוזים סחוטים בשביל ויטמין סי, רק ילד אחד זרם.
הדובונים של הויטמין סי באמת טובים? מתאימים לפחות לילד בן 3?
אשמח אם יש למישהי המלצה למשהו מועיל בהכשר מהודר (בדצ העדה החרדית)
הדובים מעוליםמפלצתונת
אני משתמשת בחברת nava
מביאה לה כבר מגיל שנתיים.
וטיפ קטן בנוגע לויטמין סי - ברבע פלפל אדום יש כמות של בערך 3 תפוזים. אז חבל על המאמץ של הסחיטה...
פלפל אדום הם דווקא אוכלים דיי הרבהפה לקצת
לא ידעתי שגם בו יש.
ואנחנו נהנים מהסחיטה, פעילות עם הילדים שאח"כ הם גם נהנים מהתוצרים
ויש מסחטה חשמלית אז לא ממש מתאמצים ;)
הדובים האלה זה ג'לי, לא?
לא מסוכן בגיל קטן?
איזה כיף שאוכלים פלפלים!מפלצתונת
וכן זה ג'לי. בגיל הקטן הייתי חותכת לה...
אה אז לא; אני פחדנית 🤷♀️פה לקצת
לילד בן 3 וחצי אני מתלבטת אם לתת את זה....
אני נותנת מגיל שנה וחצי... מקווה שבסדר..אוהבת את השבת
נשמע מאתגר בטירוף! שה' ישלח לך הרבה כוחות!שיפוראחרונה
והרבה בריאות לכל המשפחה!