פורום הריון ולידה (עמוד 678)

זה פשוט היה בלתי אפשרי..

מניחה שאם היה פחות מתאים לו או לי הייתי הולכת לקוסמטיקאית..

😨😨😨

פשוט לא עשיתי כלום בחודש חודשים האחרונים

הייתי נראית שוכנת מערות😭

נראה לי אפילו המיילדת הופתעה.

זה היה מוגזם ממש. פדיחה ענקית שמעדיפה לחסוך אותה הפעם...

אולי אמא שלי גזרה לי כשהגעתי אליה

אבל באמת אי אפשר להגיע לרגליים לקראת הסוף

אם אני לא מצליחה להגיע אז בעלי גוזר

אני מעדיפה לגזור בעצמי אז לרוב מצליחה ומשתדלת לקראת הסוף לגזור כשעוד אפשרי כדי לא להצטרך שמישהו אחר יגזור לי, מפחדת שיכאיבו לי בלי להרגיש

אני חושבת שכדאי לאחר טיפה את השינה של הצהריים, לכיוון 12 ובערב דווקא לנסות להרדים  יכול להיות שהוא באובר עייפות ובגלל זה לא נרדם..

למרות שבעלי שאל אם לגזור לי חח

הרמתי רגל על האסלה וגזרתי.. בסוף זה היה הרבה פחות נורא משחשבתי חח

שהוא רגיל שאת עושה בשבילו את ההירדמות

אז כדאי פשוט לדבר על זה

איזה ילד גדול שהולך לישון בעצמו

הנה מתוק אתה נורא עייף נכון כדאי לך לישון כדי שיהיה לך הרבה כוח

אז בוא נלך לשכב במיטה, תן לי יד ונלך

שהוא אחראי על התהליך- הולך בעצמו..

ואז,

בוא תשים ראש, תעצום עיניים ותנסה להירדם

אמא יושבת לידך בזמן שאתה נרדם

אפשר להמשיך לעשות את הדברים שאת עושה

אבל תוך כדי להגיד

אפשר גם בלחש:...

איזה יופי איך אתה הולך לישון יפה ששש

נומי נומי ליד הגדול שהולך לישון כ"כ יפה בעצמו

יופי איך אתה מניח ראש על הכרית ומתחיל להירדם כ"כ יפה

איזה ילד גדול ששששש

כל הכבוד

וככה לאט לאט להכניס כמו מנטרה, ולשנות טרמינולוגיה משאת מרדימה לשאלה הולך לישון בעצמך...

ולאטלאט להפחית נדנודים וכו

לדעתי, בכל מקרה עדיף שמהתחלה

תנסי שהפעולות שלך יהיו די חלשות ולא חזקות

כדי שהוא יעשה קצת את התהליך בעצמו ולא יפול לתוך השינה בלי לשים לב

ולאטלאט הוא יבין שהוא יכול לבד

אחרי שתהיה לו לאטלאט חווית הצלחה של

הייתי עייף עצמתי עיניים ניסיתי להירדם והצלחתי

הגוף והנפש לומדים את זה מהר...

בע"ה

מקווה שבכלל דייקתי, ושיהיה לך לעזר

הכל כמובן למדתי מבנות הפורום היקרות והמדהימות!!!

בהצלחה!!!

דווקא הייתי מנסה יוצר מוקדם

לא כתבת מתי הוא קם אבל בגיל שנה וקצת לא לישון משתים ישרה עד שבע זה הרבה

אולי הוא כבר גמור?

נשמע לי הרבה מאוד זמן של רות, אולי הוא כבר מסטול 

ואת הטקסים באמצע הלילה הוא דורש כי הוא התעורר, והוא לא יודע להרדים את עצמו לבד, הוא חייב את הטקס להירדם

וכשייגמל מהטקס ממילא יישן גם כל הלילה.

הימים הראשונים קשים וומייאשים, תתחילי כשאת מוכנה לזה נפשית

השינה שלו ממש מטרידה אותי, אין זמן לחכות למוכנות נפשית שלי.

צריכה ללדת עוד כמה חודשים, ברור לי שיחווה איזשהי רגרסיה, אז עדיף שישן כבר לילה בעצמו.

@אוהבת את השבת לא מוקדם מידי השלב הזה של הבנה? חוץ מלצרוח לי במיטה בהסטריה אם אני מעזה לצאת לשרותים אחרי שעתים שאני איתו ולהרגע על ידי חיבוק ואמירה של אמא אוהבת אותך, לא נראה לי שמבין ככ.

@שירה_11 מאז שהוא נולד לא ישן ככ. אין לי אינדיקציה של כמה תינוק צריך לישון...

לאטלאט

אבל לדבר איתו המון, גם ביומיום כל דבר שעושים להסביר הרבה מה את עושה ולמה וכו..

את תראי שהוא ממש מבין

בהתחלה בשלב כזה באמת יצרח כשאת יוצאת לשירותים, האמת בוודאות

אבל זה אמור לעזור שההרדמה לא תהיה שעתיים

כלל אצבע ששמעתי אם ההירדמות היא יותר מחצי שעה 40 דק משהו פה בטוח לא עובד

אמור לקחת 20 דק

בע"ה ארחיה עוד יותר מאוחר...

לי הכי עוזר

לשבת רגע בשקט בידר

עדיף עם כוס קפה

לכתוב או לדבר עם עצמי

בסוף מסינים למה זה קשור

או מצליחים לקבל את זה שלא מבינים ולהתנהל עם זה, אבל מתוך חיבור יותר..

כותבת לך את הרצוי

לצערי זה לא המצוי אצלי

בהצלחה וחיבוק אבל!!!!!

גם על הנירמול וגם על החיבוק!

ואת ממש צודקת. הלוואי ואני אמצא כוחות בשביל זה

עזר לי לפרוק ולקרוא את התגובות שלכן!

@אוהבת את השבת 

@שיפור

@אמאשוני 

@המקורית 

ובאמת מחר יום חדש.. מקווה שאני אהיה יותר בטוב♥️

נשמע מוזר. את מתכוונת אולי לזה שמרחיב עם הספקולום?

אם את במרכז יש לי המלצה לרופא עדין ורגיש, אהתקנתי אצלו התקן ולא כאב בכלל! רק החוסר נעימות של הספקולום ותו לא.

אם אכן "צבט" כפי שאת ואמרת ועוד ההתקן יצא אח"כ- אני אישית ממש לא הייתי חוזרת אליו...

ספקולום אני מכירה אבל יש שם גם צביטה 

צריך לתפוס את צוואר הרחם בשביל ההתקנה.

ככה לפחות היה לי בכל ההתקנות.

לא מכירה אפשרות ללא צביטה.

זאת פרוצדורה קצרה יחסית, למרות שמבינה את הרתיעה.

אני נוסעת במיוחד לרופאה שאני אוהבת.

אחת לכמה שנים להשקיע את הנסיעה הזאת שווה לי.

כדי שלא יזוז ויוכל להכניס את ההתקן... לא בשביל שהרחם יתכווץ.

אבל באסה על חוסר העדינות ובעיקר חוסר המקצועיות.... סליחה שאין לי מישהו אחר להמליץ. הרופא שהתקין לי והיה מושלם יצא לפנסיה....

אבל לא נראה לי שאפשר לוותר

מה שכן רופא מיומן עושה את זה ב10 שניות וזהו..

לכן אולי כן שווה להתאמץ לחפש

רוב הנשים לא ככ מרגישות את הצוואר...

תחושה עמומה, אבל לא ברמה של צביטה כואבת..

זה דבר שקורה.

לא יודעת אם קשור לאופי ההתקנה.

וההרגשה של הצביטה, נראה לי הכוונה לספקולום לפתיחה? זה די הכרחי כדי לשים התקן

אבל תבקשי מהרופא שיעשה בעדינות.

וכרוך בתחושות שתיארת.

גם לי נפלט פעם ההתקן וזה דבר שקורה באחוז מסויים מהמקרים. חזרתי לאותו הרופא שהתקין שוב וההתקן נשמר לאורך שנים.

לא חושבת שזה קשור לאופן הפעולה של הרופא.

כדי להכניס את ההתקן

זה נורא אני מתעלפת מזה כל פעם מחדש ולא משנה מי הרופא וכמה מיומן זה פשוט גורם לי להתעלף ואני בחיים לא מתעלפת רק בהתקנה

זה לא כזה כואב

זה פשוט גורם לי לתופעה הזויה של ירידה מטורפת בלחץ דם בבת אחת לא ברור

וזה היה פעם ראשונה שהרופא לא השתמש במכשיר הזה. וזו פעם שלישית שאני מתקינה (פעם אחת ההתקן היה חצי בחוץ) והאמת שהחוויה הייתה מעולה יחסית לפעמים קודמות. ממש כמו בדיקה רגילה.

אם את בכללית אכתוב לך את שם הרופא. הוא סופר מקצועי ועדין.

לדעתי אם הרופא שלך רגיל להשתמש בהחזקת צואר הרחם הוא לא יסכים, אבל תשאלי.

התקנתי מעל 10 התקנים בחיים שלי...

(חלקם נסיונות התקנה שלא צלחו) ניסיתי כמה רופאים/ות.

היא מקצועית מאוד ומומחית באמצעי מניעה. קיבלתי עליה המלצה מ"בוני עולם". שווה נסיעה אליה לדעתי.

היא הייתה הכי מהירה ויעילה. היא מסבירה כל שלב ובגובה העיניים.

הלכתי אליה פרטי ומקבלים החזר מהקופה על חלק מהסכום.

אם מתקינים בזמן הווסת אז הצוואר פתוח ובד"כ לא יהיה צורך בזה.

באופן כללי אני חושבת שממש חשוב ללכת למישהו שאת סומכת עליו.... התקנה לא חייבת להיות כואבת. גם כשיישרו לי את צוואר הרחם זה היה אי נוחות או כאב קל ממש (ואני רגישה)

אני אחרי וב"ה היה הרבה יותר טוב

בעלי היה איתי ועזר לי נפשית להרגע

לקחתי אקמול לפניי שאולי עזר ואולי משהו היה שונה ברופא למרות שהוא אמר שעשה הכל אותו הדבר היה הרבה פחות כואב וגם יותר מהיר 

תודה על התמיכה

אם את הולכת להתאשפז אז תאגרי שם כוחות ללידה, עכשיו פשוט תחיי את החיים, אי אפשר לצבור שעות שינה בשביל עוד כמה ימים, בטח לא עוד כמה שבועות

והקטן שלך באמת קטנטן ❤️ אולי תצלמי סרטונים שלו שיהיה לך לראות כשתהיי רחוקה?

אחרי הלידה תנשמי את האוצרית כשתתגעגעי, אבל לפני זה באמת קשוח אם לא תהיי בבית.

ואיזה כיף שהגעת לשלב הזה!

ומאחלת שהכל יעבור בטוב ובידיים מלאות בעז"ה.

באמת נשמע מציף, חושבת שבעיקר כדאי לנסות להיות ב being של מה שקורה ברגע נתון, ולא לעשות יותר מידיי חישובים ותכניות.

חיבוק💜

וכל החששות שלך מובנים

וגם הקושי להיפרד מהקטנצ'יק!!

מאחלת שהכל יעבור בקלות ובבריאות

ובחוויה טובה!!

1500 , זה היה בשבוע 33 עמדה על אחוזון 5 , ברביעי הקרוב חוזרת שוב על הערכה ומקווה שהאחוזון לא ירד

והקטני כל שניה חולה לכן הקושי פה גדול יותר

ממש מובן! הוא עדיין תינוק קטן!

ואם זאת פעם ראשונה שאת נפרדת זה באמת ממש לא קל. יכולה לעודד אותך שבעז"ה בלידות הבאות יהיה פחות קשה להיפרד מהילדים.

שיהיה בשעה טובה,לידה קלה וטבעית בעז"ה💜

כלומר, אחה"צ בעלי/הגדולים איתו שאני לא בבית או בבדיקות והוא נמצא במסגרת בבקרים אבל לילה בלעדיו?? ה' ישמור. לא מוותרת

ה' יעזור לי הפעם חחח

זכרתי משהו ולא הייתי בטוחה...

אני בשלב שאני רק חולמת על ילדים גדולים לעזרה כשצריך😶‍🌫️

אז תהני מהחופש שיהיה לך,ומהעזרה אחרי הלידה,חלוםםם!

אבל בהחלט קשה לעזוב 3>

זה ככ ככ מרגש !!!!!

לעניות דעתי הלחץ עכשיו יש לו איזה שהוא תפקיד עבורך-

אולי בזכות הלחץ הזה נגיד תחליטי שאת מחפשת דברים שעוזרים *לך* להירגע כדי להתמודד עם הימים שלפני הלידה-

כדי שתהיה לך חוויה כמה שיותר טובה

וכדי שהלידה תעבור בטוב כדאי להיות בנחת ובמנוחה לפני.. (למרות שאת הקודמת צלחת בצורה מדהימההההה גם בלי לנוח)

אולי אפילו לדבר עם מישהי מקצועית, לפרוק את כל המחשבות, לעבד אותן ביחד, לשחרר קצת את הבעבוע הפנימי...

ולחשוב על עוד דברים שיכולים לתמוך ולעזור ולהרגיע בתהליך בשבילך, בשביל הקטן שעומד לקבל בע"ה בע"ה את המתנה הכי גדולה שיש בעולם!!

מתרגשת איתך ומתפללת איתך!!

בע"ה שיהיה ביידים מלאות בקלות ובבריאות!!!

יש לי דולה שהפכה לפסיכולוגית שלי בעל כורחה...

לא מצליחה גם לנוח כי אני בבדיקות 3 פעמים בשבוע בביה"ח ובין לבין עירוי ברזל, בדיקות דם וכמובן לטפל בקטן כי הוא לרוב בבית חולה

אבל ב"ה חרגע לא מתלוננת על המתנות והאוצרות שה' שלח לי

בלידה האחרונה באתי עם אוזניות לכל המעקב הריון עודף וההמתנה במיון יולדות ומשעתי שירים שבחרתי מראש,

שינה לי לגמרי את החוויה

אם מתחשק לך..

מה עם עגבניות שרי?

החבילות מגיעות שהבטן ריקה

אבל לא אוכלים כל הזמן. זה לא ככ בריא. אז לא יודעת מה לעשות.. בהצלחה רבה 

אולי לנשנש בין לבין פירות או תמרים

בעיקרון אין חובה לעשות בדיקות לפני רופא נשים. יש נשים שעושות בטא, אני לא עשיתי, רופאת הנשים עשתה לי סדר בהכל.

בבריאות ובשמחה!

אשמח אם יש לכן עוד רעיונות מה לנשנש בין לבין או איך נכון להתמודד עם הרעב

תודה רבה!

רעבה כל הזמן ויש לי בעיה גדולה עם אוכל...

אני מאוד מאוד בררנית...

אז אם מוצאת פתרון תעדכני

ולדעתי פשוט תלכי לרופאה והיא תפנה אותך לכל הבדיקות שצריך.

בייגלה, ופלים, עוגיות..

גם מלוח וגם מתוק

אפשר לנשנש פירות, ירקות

עוגיות ביתיות

לא הייתי עושה כלום.

גם רך, גם לא מגובה.

טעויות קוראות לכולם. את בסדר גמור. 

אני לא אשכח שכשהבכור היה ממש עולל, פחות מגיל חודש כשיצאתי איתו מהחדר של המבטיה הראש שלו קיבל מכה מהמשקוף של הדלת..

זאת הייתה הרגשה נוראית וממש פחדתי עליו

זה קורה בטעות אמיתית, בלי כוונה בכלל

אל תכעסי על עצמך

פ

בס"ד.

היא המליצה לי לקחת כדורים למניעת הריון. ואמרה אולי זה יוכל לדלל לי את הכמויות של החלב. 

ידוע למישהי?

אני מניחה שההשפעה שלהן לא מיידית, כי זו לא המטרה (בדרך כלל מקווים שזה לא יקרה וזו תופעת לוואי לא רצויה). אבל זה מן הסתם כן יכול לעזור.

שאלתי את הרופאה לגבי זה והיא אמרה שיש כאלה שמפחית להן את החלב ויש כאלה שלא משפיע

אבל שאפשר בהחלט לנסות

זו בעיה ממש לייבש חלב כשיש נטיה דלקתית, אני מבינה אותך ממש הייתי במצבך  כמעט

מקווה שתמצאי פיתרון ממש מהר

אבל באמת קצת קשה לי להאמין שאפשרי לייבש בלי לשאוב בכלל.

אם החלב ישאר זה רק יגביר את הדלקת, לא?

אולי תשימי פטמת סיליקון ואז מעל זה תשאבי טיפ טיפה כדי להקל על הגודש עד שיתייבש לגמרי?

לא להפסיק לשאוב,אלא לרווח שאיבות.

נניח במקום כל 3 שעות, כל 4

ואחרי שבוע ככה כל 5 וכו וכו

מי כמווני יכולה להזדהות איתך זה גיהנום!!!!

אני ב"ה לא הגעתי לניתוח, אבל הפעם אחרי הלידה הייתי קרובה לזה מאוד

ניסית כורכום? בלידה הקודמת לקחתי ולא הגעתי למצבי דלקת נוראיים כמו הפעם. והפעם לא לקחתי כי הוא ייבש לי את החלב כמעט לגמרי כי הגזמתי עם במינון.

אז אם את כן רוצה לייבש את החלב זה בדוק ומנוסה

פשוט תקחי 3-4 פעמים ביום

כפית מהתבלין בקצת מים

או בכדור כורכמין אפשר לקנות אם התבלין מגעיל אותך

את תרגישי שיפור החל מהמנה השלישית ופשוט תמשיכי עוד. את תפסיקי להרגיש התמלאות חלב כי הוא פשוט סופח נוזלים ומונע דלקת.

בס"ד.

מייד שקראתי את העצה שלך שמתי כורכום עם טיפה מיים בכוס ושתיתי!

אמן שיעזור.

תודה רבה רבה!!

עוד לא מצאתי שום תרופת סבתא שפשוט עובדת תמיד. הוא הציל אותי מהמון דלקות. גם בשד, גם סינוסיטיז, דלקת בוריד, מה שאת רוצה

תקחי 3 פעמים היום, המינון עושה את האפקט

זו לידה ראשונה?

לחתך נתנו לך משחה?

אני קיבלתי משחה עם סטרואידים כשהיה לי חתך עמוק משאיבות. רק קיבלתי הנחיה לשים אחרי השאיבה ולהפריד מהשאיבה הבאה לפחות שעתיים כדי שלא יגיע לחלב

כאילו לפני שנשמתי ירדה לעולם אמרו מלאכי השרת

חייב בעולמנו מישהו שיעלה את קרן הכורכום

ואז נולדתי

@בוקר אור עוקבת טוב תלמידה מצטיינת

היו תקופות שהיה לי קבוע שפם צהוב מהכורכום

סינופד 

שניהם ידועים כמייבשים

איזה סיוטט וואי

להקל על הכאבים ולמנוע שוב דלקת

אני לקחתי בדלקת 3 פעמים ביום שני כדורים של 200 מג

עם כל הרצון הטוב של נשות הפורום - המצב שלך נשמע מורכב מבחינה רפואית.

אולי שווה להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת ומנוסה (למרות שאת כאילו רוצה ההפך - לייבש חלב, הגיוני שמי שמנוסה בזה תתן לך עצות יותר מדוייקות ומתאימות למצב שלך..)

כדאי שרופא יראה את החתך. אולי אפשר לחבוש או להדביק כדי שתוכלי לשאוב?

מסוכן להשאר עם כמויות חלב, שיעזרו לך למצוא פתרון לנקז אותו

בס"ד.

אין להם עצות. הם לא יודעים מה להגיד.

לכן אני מנסה גם פה

שיעבור מהר!!

ויתרפא!!!

זה מצב מורכב מהרגיל, תנסי בבקשה יועצת מקצועית! ותשאלי אותה הכי ברור-

אני סובלת נורא. זה מצב חריג ביותר, אם את יודעת לעזור לי אשמח

אבל אם זו הפעם הראשונה שלך עם מקרה כזה- אשמח שתפני אותי ליועצת מנוסה יותר. 

בנתיים כשאת שואבת לא לשאוב עד לריקון אלא ישאוב מעט ממש רק להקלה של הגודש.

שאיבה עד לריקון ממשיכה לאותת לגוף לייצר עוד חלב שאטבה רק להקלה אמורה לעזור לגוף להבין תוך כמה ימים שאין צורך לייצר עוד.במקביל תשימי כרוב. נענע צריך לשתות בכמויות אז פחות רלוונטי נראה לי. כדורי צינון וגלולות יכולים לעזור אבל לא בטוח שיספיק לבד. וכמובן לפנות ליעוץ מיועצת הנקה מוסמכת שמכירה מצבים שכאלו..בהצלחה והרבה בריאות

מבינה אותך מאד מאד...

היה לי משהו דומה לשלך .. לא עד כדי כך(ניתוח וכו' ) אבל היה לי המון חלב ומלא דלקות וסתימות בלי הפסקה.

סיוט ממש...

כמה דברים-

1. כשיש המון המון חלב אצלי זה בלתי אפשרי להפסיק במידי. אצלי לקח לי 10 חודשים להפסיק את החלב. כל כמה ימים הייתי מזיזה *ברבע שעה ..* מרווח בשביל שלא יהיה לי סתימה ודלקת. רק אחרי 9 חודשים הצלחתי להגיע לשאיבה פעמיים ביום ואז הורדתי לאחת וגם אז הייתי שבוע שלם עם כרוב וסחטתי כל פעם קצת במקלחת וככה הצלחתי להפסיק .

2. בלידה הבאה למדתי לא לשאוב. רק לסחוט עם היד. פחות כאב לי והצלחתי יותר לשלוט בכמויות( שתביני היה יוצא לי 160 רק מסחיטה...). זה קצת מעייף לסחוט עם היד אבל פחות כואב בשד ממכונה.

3. עלי כרוב מאד עוזרים.

4. יועצת הנקה יעצה לי לקחת לציטין, הופך את החלב לפחות שומני ומונע סתימות ודלקות. לי ממש עזר.

אין לך מה לפחד ממנו.

כואב לקרוא את התיאור!

החלמה מהירה ורפואה שלמה. תנסי את כל העצות כאן ביחד - שיבוש החלב יהיה במספר מנגנונים.

💓

אחכ תחפשי החזרים, עכשיו תעזרי לעצמך.

מכירה אישית את מיה איזיקס, תחפשי בגוגל

שמעתי עליה ממש המלצות.

מצרפת מספר טלפון שלה -

+972 54-784-4352

מה עם לשים נובהרינג?

מזכרון שלי בנות אומרות שסיים להן את ההנקה לגמרי. אבל אולי אני לא זוכרת נכון 🙈

בהצלחה ורפואה שלמה🙏🙏🙏🙏❤️

לא קשור לשמירות.

אצלנו הם עם רכב ואנחנו בלי, זה להטלטל באוטובוס עם עגלה והכל ועדיין לא חשבתי שהם צריכים לבוא. הזמנתי אבל לא נענתי...

אבל בתקופות שזה לא הספיק להם (למשל אחרי לידה לא ראשונה שציפו שנגיע פעם בשבוע - שבועיים נסיעה של שעה +-) אמרנו בעדינות וברגישות שאנחנו מתאמצים לבוא כמה שאנחנו יכולים, ואנחנו גם נשמח מאוד לארח אצלנו אם מסתדר להם והם ירצו.

בהתחלה סירבו, ואחרי תקופה כבר הסכימו ובאו.

(הגדילו לעשות בלידה אחר כך והגיעו ביום שחזרנו מהבית חולים לכמה שעות כולל ציפיה שאכין להם קפה ונדאג לארוחת ערב למרות שרק אני מבשלת בבית והשאירו לי בית מלוכלך ומבולגן בטירוף וילדים שעברו את השעה כי סבא וסבתא היו פה ולא איפשרו להכניס אותם באמצע לישון... מאז החלטנו שגם כשמגיעים אלינו זה רק כשבאמת יש לנו כוחות לזה ומתאים לנו. אבל זה כבר סתם פריקה שלי כי אני באמת לא חושבת שיש עוד הרבה שעושים את זה)

השתחררתי יומיים אחרי הלידה והם הגיעו באותו יום בערב.

אבל לא נתתי לזה להפריע לשגרת הערב והכנסתי את הילדה לישון בדיוק כשהסבתא הייתה בדלת.

אולי לא הכי נחמד מצידי אבל להתמודד יומיים אחרי לידה עם ילדה מטורללת מעייפות זה קצת טוב מאצ בשבילי

סליחה שכופרת במה שכתבו פה כולם. ביקור אצל הסבא והסבתא אינו נכלל תחת הגדרת כיבוד הורים. כן זה יכול לשמח אותם אבל לא בתמורה לזה שאת תהיי בטרוניה עליהם כל הזמן. זה רק יוצר פירוד במערכת יחסים בניכם וכעסים סמויים.

אם מתאים לך תסעי. אם לא מתאים לך פשוט להגיד דוגרי. אני ממש מבינה את הגעגוע שלכם. לא מסתדר לנו לסוע כרגע, זה מעבר לכוחות שלנו אתם ממש מוזמנים אלינו (אם הם מוזמנים...).

ואם זה ההורים של בעלך אז הוא צריך להתמודד בזה מולם. ואת צריכה לשים את הגבול ואת הרגשות שזה גורם לך להרגיש מול בעלך.

חיבור משפחתי הוא דבר חשוב ומבורך אבל המטרה לא מקדשת את האמצעים. כי אם היא כן תקדש את יצא שכרו בהפסדו. הסבא והסבתא יהנו מהנכדה ואת תצטברי עליהם כעסים ומטענים מיותרים. אם זה גורם לכעסים וחוסר נוחות כדי וצריך לחשוב על גבולות. ומה כן יהיה טוב לכולם...

אבל חושבת שנכון יותר שנבין שאין פה שיח בין שני חברים בעלי אותו מעמד. אנחנו הילדים, שקיבלנו את כל היחס והדאגה לאורך כל השנים בתור ילדים, ובכל הזדמנות שיש לנו להביע הערכה ותודה אנחנו צריכים להשתדל לפי כוחותנו כמובן - לקפוץ על זה.

וזה קשה כ"כ! גם אני התמכרתי ללהיות בבית שלי ולא לנסוע... ובקורונה זה ממש היה לי כיף שאסור לנסוע כי ככה נהנתי מהבית שלי ומהבישולים שלי ומהלבד שלנו בתור משפחה גרעינית...

ועד עכשיו זה נהייה שכל פעם חמותי מבקשת ומזמינה בנעימות ואני ישר מרגישה את הרצון העז לצרוח "לאאאאא"

אבל אני לוקחת נשימה עונה שאחשוב על זה עם הבן שלה... ואז חושבים יותר רגוע וכשזה לא (שזה הרוב) לפחות הוא עונה את הלא....

ובאמת לפני שבעלי השתחרר זה היה מסובך יותר כי לא הגיוני שהוא יתקשר לומר לה לא וינתק.. חח

אבל אז לפחות אני מרגישה שניסיתי לבוא לקראתה מתוך רצון לכבד... לא ממקום ששמה את עצמי בצד, אלא ממקום שאני רוצה להצליח לכבד ולשמח אותם...

וכמובן שזה חינוך לילדים (הם לא חלק מהדיון כמובן אבל אני בטוחה במאה אחוז שהם קולטים בצורה כלשהי את האישו...) 

שהזוג תמיד נוסע להורים ולא הפוך

יש מצב שמה שמפריע לך זה תחושת הלחץ שעולה כשהיא שואלת מתי תבואו?  ז"א, את מפרשת את זה כדרישה ומרגישה שלא בנח?

כי אם אתם גרים רחוק ועובדים, הגיוני לא לנסוע הרבה באמצע שבוע וללכת יותר בשבת נגיד.

או פשוט שהתדירות היא נמוכה עקבהנסיבות, והשאלה שעולה היא לגיטימית כי יש רצון לראות אתכם אבל לא מחייבת אותך להתווכח או להיענות לה בכל עת. זו הבעת רצון ותו לא. את מחליטה מה את עושה עם זה.

גם אצלינו, והמקום נשאר מספיק שומני אחרי 20 דק?

על העד עצמו רציתי כי לפעמים אני מנקה קצת לפני, ממש משמעותי לי בכמה ימי טהרה 😅

אז מסייגת את דבריי למעלה שחצי שעה מספיק... 

המרקם דומה אבל זה חומר טבעי

לי הרב אמר שהלכתית זה אותו שימוש (אצלנו אומרים כמה שעות לפני ההפסק למרוח) 

ניסיתי גם עם של א-דרמה וגם עם ליפיקום של לה רוש פוזה

זה בלי חומרי ריח שמגרים את הנרתיק, נספג היטב, אפשר לשים על עד.

רק להקפיד להספיג היטב שלא ישאר לבן...

ולהמתין לפני הבדיקה.

זה שיפר ממש משמעותית את העומק והיסודיות של הבדיקות שאני עושה.

הרבה שנים לא רציתי "להקל" ולסכך לפני הבדיקה עד שגיליתי כמה הבדיקה מתאפשרת בצורה כל כך יותר יסודית בזכות הקרם...

שמן נבט החיטה נחשב כגורם לשגשוג פטריות. הוא לא מומלץ לשימוש באזור הנרתיק. בעבר המליצו עליו ואז הבינו שזה לא טוב.

לנרתיק הכי טוב שמן שקדים.

אני אחזור למי שהמליצה לי...

חוץ מאת המילה דייסון לא מכירה כלום

בגדול מרוצים ממנו, בהגודל טוב בעיני, תחנת הטעינה נוחה, יש מספיק אביזרים, לא יותר מדי אבל מצד שני גם פחות בלאגן.

אבל:

א - זה השואב האלחוטי הראשון והיחיד שהיה לי, אז אין לי למה להשוות

ב - אצלנו כמעט בדיוק אחרי שנה הסוללה שלו נהייתה ממש חלשה, למרבה המזל בעלי שם לב וצילם סרטון שמדגים את זה, ואז לקח לתיקון וזה היה עדיין באחריות, אז החליפו סוללה.

אם זה היה קורה שבוע אחר כך זה כבר לא היה באחריות והיה עולה לא מעט...

לגבי רובוט שואב, יש לנו וזה נחמד מאוד, אבל כמו שכתבו באמת צריך גם שואב רגיל לספות וכו' מדי פעם.

מקפיצה ואשמח לעוד המלצות מניסיון לשואב ידני טוב🙏🙏

שלו לדעתי

אני מעדיפה שואב ידני. אלה הסטדנרטיים. מגיע עם כמה ראשים וזה נח לכל השימושים. בעיניי זה קלאסי

קניתי אותו לפני כמה שנים באושר עד ב500 שח

זו חברה לא מוכרת אבל הוא מעולה.

הסוללה שלו יותר חזקה מהדייסון ומחזיקה יותר

הוא ממש דומה לו

כשבדקתי בזמנו באינטרנט זה עלה יותר מאשר באושר עד

0548457887

הקיבה קצת זזה ועולה בזמן ההריון וזה הגיוני מאד, גם לפי סוג הכאב שאת מתארת (כאב קבוע, בכל תנוחה)

זו בדיקה פשוטה, לא פולשנית ולא מסוכנת.

ממליצה לך מאד לבדוק זאת.

זה יכול להרגיש כמו כאב בטן חזק

אגב, בגין כאבים כמו שאת מתארת בודקים הליקובקטר

לך לנסות. הכי הרבה לא עזר 🤷

עדיף מלהישאר עם הכאב הזה בלי לעשות כלום. 

שהתינוקי לוחץ?

יש בנות שמטפלות בזה, נקרא טיפולי אקיוויליבריו

אם לא כואב, אפשר לשכוח שיש מחזור

אפשר להזמין מכל מיני אתרים, אני הזמנתי רוביקאפ.

אחרי לידה צריך גודל בינוני.

יש אתר שנקרא נשיותי, אפשר למלא שם שאלון ואז הן ממליצות מה כדאי ויכול להתאים

זה נח לי ברמות, יכולה לתפקד כמעט כרגיל בזכות הגביעונית

רק אומרת שיכול לקחת הרבה זמן להתרגל אליה,

לדעת להכניס נכון שלא יהיו נזילות וכו'.

לגבי הסוג של הגביעונית - משתנה מאחת לשנייה.

אפשר להתייעץ עם 'נשיותי' בווטסאפ במידה ואת קונה מהם,

רק אומרת שאני קניתי סוג אחד ולא היה לי טוב, אז קניתי עוד אחד והוא מושלם בשבילי ב"ה

בהצלחה!

לגבי מחזור - ממש משתנה מאחת לשנייה ומלידה ללידה.

לפעמים סדיר לפעמים לא, תלוי בהנקה ובטח בעוד דברים.

אבל ככל הידוע לי - כן, אם יש מחזור זה אומר שהיה ביוץ

אצלי פעם אחת היה סדיר כשחזר אחרי הגלולות, ופעם שנייה- בהתחלה היה לא סדיר בכלל ואז נהיה סדיר אבל עם מחזורים יותר ארוכים. בקיצור אי אפשר לדעת.

ולי אמרו שיכול להיות מחזור בלי ביוץ.

דגם מילונה קלאסית.

מבחינת גודל יש שם טבלה ואפשר גם להתייעץ איתם.

יש כל מיני סיומות אני אהבתי את הכדורי שלא צריך לגזור את הקצה.

עכשיו אני צריכה להחליט האם לקנות עוד אחת שוב..

לרוקן באמצע היום כי זה מכיל הרבה יותר מטמפון.

ביום יומיים הראשונים צריך לרוקן בערך פעם אחת אצלנו יש שרותי נחים עם כיור אבל גם בשירותים רגילים אפשר סתם לרוקן ולנגב עם טישו או לרוקן ולשטוף עם בקבוק

ומכניסה ככה.

זה הרבה פחות התעסקות מאשר פדים לדעתי..

נוח נוח נח בטירוף.  רק אחרי שמנסים מבינים עד כמה!

לדעתי מתאים למי שיש לה קל עד בינוני.

לי היו שטפונות וזה לא התאים. לא יכולתי ללכת לרוקן כל שעה וחצי.

אני עם דימום כבד יחסית

ועדיין מעדיפה לרוקן כל שעתיים +- בימים הראשונים גביעונית מאשר לגמור חבילת פדים בימים האלו.

מבחינת התחושה להיות עם פד ספוג עבורי זה הרבה יותר סיוט מאשר גביעונית מלאה.

יש כאלה שזה לא מפריע להן אני הרגשתי את זה וזה הפריע לי.

יש כל מני סוגים אבל לדעתי זה מאוד יקר בשביל לקנות ולהתנסות בכל מני.

לא היו לי נזילות אבל מצד שני היה לי מאוד מסורבל להוציא את זה ובעבודה שאין תנאים כמו בבית זה בכלל נראה לי בלתי אפשרי

לא היה לי נח לשבת לפעמים..

ותמיד התלבטתי האם זה במקום...

הציל אותי ממש.

במקום שביומים הראשונים כל שעה שתים להיות לחוצה על שירותים או מדליפות  (עם טמפון ופד ענק ) עם גביעונית צריכה ללכת רק פעם אחת באמצע היום לרוקן ואם לא עובדת יום ארוך יכולה לחכות לבית.

ממליצה ממש

וגם אחרי שלושה חודשים של שימוש בגביעונית הדימום שלי פחת יחסית למה שהיה (ושמעתי את זה מעוד חברות)

בחודש הראשון עד שאת בטוחה ששמת טוב ממליצה להיות גם עם פד ליתר ביטחון...

גם לי היה אותה כמה שנים...

(עולה עכשיו 21 ש"ח ומשלוח חינם..)

כוסית מחזור. משלוח חינם! | קולטר - משלוח חינם

תכלס השתמשתי רק בימים שהייתי הרבה זמן מחוץ לבית...

אני כבר הרבה שנים מרוקנת את רוב הדימום בסגנון של שיטת שרמן וגביעונית דוקא מנתקת אותי מהמודעות לגוף שלי ופחות אהבתי את זה...

מעדיפה להרגיש מתי יוצא הדימום ולרוקן אותו בשירותים..

לדעתי זה קצת הגביר לי כאבי מחזור..

כאילו הרגשתי שזה "שואב" את הרחם..

אולי דמיון שלי...

זה בהחלט נח כשנמצאים הרבה שעות מחוץ לבית כי לא צריך לדאוג להחלפות ולא מתלכלכים..

עברתי לתחתוני מחזור רב פעמיים. החיים הטובים! ממליצה ממש!

מילאתי שאלון ולפי זה בחרתי דגם. הרגשה שנמצאת בלי, חיסכוני, הימים האלה כבר פחות מבאסים בזכות זה.

הבעיה העיקרית שלי שאני מסוגלת לשכוח בפנים.

שזה כולל תלותיות.

על כל המשתמע מכך.

הנקה לפי דרישה היא הנקה מתי שהתינוק רוצה. זה אומר להתפנות מהכל ולשבת להניק.

גם בלילה וגם ביום.

יש נשים שמצליחות. אני לא בטוחה שזה כולל עוד 2 זאטוטים בבית כל היום. בטח לא שנייה אחרי לידה.

לי באופן אישי זה נשמע קשוח כי אני לא אחת זקל לה לשחרר. והנקה מלאה עם 2 תינוקות נוספים בבית זה בדיוק זה לדעתי. שחרור וזרימה

בהצלחה ❤️

איך אני יודעת אם הוא בוכה בגלל שכואב לו משהו או שהוא רעב?

בתמ"ל ברור לי שאם אכל כמות מסויימת הבכי הוא לא רעב.

אבל בהנקה כל בכי מציעים לינוק?

בלילות אני גם ככה מניקה בחודשים הראשונים, יותר נחמד לי מלקום להכין בקבוק.

רק היום מטריד אותי, עד עכשיו כל לידה הייתי עם עוד אחד בבית, פעם ראשונה שאהיה עם עוד 2.

אם כי הנקה מלאה זה אומר גם להיות מוצץ כי זה מנחם אותם. זה לא רק לשם האוכל. זה גם עניין רגשי

אבל את צודקת שזה לא רק אוכל...

בדיוק תהיתי לעצמי איך תינוקות מסתדרים עם תמ"ל, שלי נניח נרדם לבד בדרך כלל אבל לפעמים כשהוא לא מצליח להירדם וכבר נהיה עצבני אז שני שלוקים של חלב חם והוא ישן.

או למשל כשהוא מתאמץ להוציא יציאות בטיטול וכולו משדר אי נוחות, שלוק או שניים של חלב והכל משתחרר, זה מאוד נוח. בעצם אני מזהה שזה לא בכי של רעב ובכל זאת מציעה הנקה כי היא עוזרת להרגיע גם במקרים שהם לא רעב.

לזה התכוונת?

אבל נכון הרבה יונקים לוקחים מוצץ. גם שלי לקח

ואגב, יש את השחרור הזה גם עם בקבוק

ואם זה לא קרה, עושים תרגילים לשחרור גזים

לגבי השחרור עם בקבוק (או הרדמה עם בקבוק) אני משערת שזה עובד אבל איזה אמא תכין 60 מ"ל תמל בשביל ה10 שהתינוק צריך כדי לשחרר? ההנקה הרבה יותר זמינה.

אבל בחיים לא יצא לי להכין בקבוק בשביל שהילד ישחרר משהו

זה קורה תוך כדי האכלה, לא עושים את זה במיוחד

לצאת בלי התינוק - גם האחרים לא נותנים לך לצאת בלעדיהם, לא? 🤭

בכל אופן, יש אמהות שנותנות בקבוק בערך פעם בשבוע, או פעם בכמה ימים, כשאת צריכה לצאת או שאת ישנה.

הבקבוק הזה יכול להיות תמ"ל...

אני שונאת לשאוב. בד"כ שאבתי בימים הראשונים להפחית את המלאות והקפאתי וככה היו לי 2-3 מנות במקפיא. חוץ מזה, נקודתית יום או יומיים לפני שצריכה לצאת שאבתי או בלילה כשהתינוק ישן כמה שעות, או בבוקר בצד שלא ינק ממנו (במקביל או מיד אחרי הנקה).

במקומך לא הייתי נכנסת לסחרחורת של שאיבה, כי באופן אישי זה ממש קשה לי, ועם תינוקות נוספים בבית זה נראה לי ממש בלתי אפשרי והרבה יותר מסובך מהנקה, וגם אם את רוצה להרגיל לבקבוק ואין לך בעיה עם תמ"ל - למה לא לשלב כשאת לא נמצאת?

לגבי להיות עם קטנים בבית,

מבחינתי הרבה יותר קל להניק מאשר להכין בקבוק.

הייתי אחרי לידות לבד בבית עם קטן או קטנים והנקתי.

זה קשוח להיות עם הקטנים בבית מיד אחרי לידה! אבל אף פעם לא הרגשתי שהנקה מקשה על זה יותר.

מה שכן, קצת התפשרתי על הצניעות ליד הקטנים. כלומר הנקתי בסלון עם סינר הנקה, אבל 'פותחת' את הקשת של הסינר לפי הצורך למרות שיש סביבי ילדים שיכולים לראות משהו.

לגבי השאלות הראשונות, אולי כדאי לך פגישה עם יועצת הנקה? יש כאלו שעושות הכנה לפני הלידה... או ממש לחפש ללמוד על זה, אם את מעדיפה חינמי יש אתרים של יועצות הנקה או סרטונים על הנקה.

תינוק קטן אי אפשר להרדים ולצאת כי קם לאכול.

אני גם שונאת לשאוב וכבר הספקתי להתחרט על זה שחושבת על זה.

מבחינתי הניסיון עכשיו להניק מלא זה גם בגלל הפלוס שזה ימנע הריון. זה מה שהיה אצל הקטנה שלי שינקה בלי מוצץ ובקבוק, מנע עד שהפסיקה לינוק ואז נקלטתי.

לכן שילוב תמ"ל פחות בעניין שלי כרגע.

אבל לגמרי פתוחה לזה וגם אקנה לפני הלידה קופסא אחת על כל מקרה.

מבחינת צניעות, ליד שני הקטנים נראה לי שפחות אקפיד. ליד הגדול אקפיד יותר אבל הוא עד 4 בגן אז מהבחינה הזאת זה יהיה יותר קל.

ויש לי שיחה טלפונית עם יועצת  נקה מהקופה עוד כמה שבועות, נראה אם ארגיש שזה מועיל ועוזר.

לא חייב הכל או כלום

בכלל לא חייבים לשאוב

אני שאבתי תקופה קצרה והבנתי שזה ממש לא בשבילי

אז כשלא הייתי הוא קיבל בקבוק באופן נהדר

וכשהייתי הוא ינק

והוא ינק כמעט עד גיל שנתיים והיה לנו מצוין.

אגב אני לא מסכימה עם הטענה למעלה שהנקה מלאה זה בלי מוצץ. זה ממש לא נכון. הנקה מלאה זה בלי תוספים

תוספים פעם ב לא מורידים מההנקה המלאה.

אני מאוד בעד הנקה, אבל חושבת שלגמרי אפשר להפריד בין מניעה להנקה.

ואצלי אגב הנקה מנעה גם כששילבתי קצת תמל, אבל זה ממש משתנה בין נשים. יש סיכוי שתמל מידי פעם כשאת רוצה לצאת עדיין ימנע אצלך, אבל אין לדעת. אם לא נורא לך עוד הריון קצת אחרי את יכולה לנסות להשאיר לו פשוט תמל כשאת הולכת. אם נורא לך לא כדאי לסמוך גם על הנקה.

לשלב אני לא מתכוונת ארוחה ככה וארוחה ככה, אלא לתת בקבוק פעם בכמה ימים ארוחה אחת כשאת יוצאת... יכול להיות שזה לא ישפיע עליך 🤷

בכל מקרה להקשר הזה אני חושבת שלשאוב בזמן אחר, לא קשור. כלומר בשביל שההנקה תהיה אבסולוטית, לא כל כך משנה מה התינוק אוכל כשאת לא נמצאת, אבל כן משנה האם את שואבת *בזמן הזה*. ואם את לא מתכננת לשאוב מחוץ לבית (כי את בכלל מתכננת לצאת לאירוע או למפגש חברות או להרצאה), אני חושבת שאין משמעות למה יש בבקבוק שהתינוק מקבל.

אני מניקה כי אני משוכנעת שזה הרבה הרבה יותר טוב לתינוק, בפער משמעותי מהתמ"ל. וגם אחרי חודש או חודשיים זה הרבה יותר קל מאשר להתעסק עם בקבוקים. במציאות זה מונע לי מחזור לשנה גם אם פה ושם נתתי בקבוק.

שאני הנקתי ושילבתי 5 חודשים וזה איפשר לי את העצמאות שרציתי

היום יש משאבה כמו ביאמבה שהיא הרבה יותר נוחה לשאיבה ולא תופסת ידיים, כמו משאבה רגילה.

אבל - זה לא מבטיח הנקה לאורך זמן וזה צריך להיעשות בצורה תומכת הנקה. ולקוות שיחזיק הרבה זמן.

זה קצת שונה אצלי כי בתחושה שלי ההנקה לא מעמיסה עלי.

זה אפשרי גם עם קטנים כאלה בבית (זה הגילאים שיש לי.

בשגרה הם לא כל היום בבית, אבל כן יוצא ימים שהם בבית ואני רואה שזה אפשרי!) קניתי כמה ספרים חדשים (בהנחה שאת יכולה להקריא במקביל), משחקים שהם יכולים לשחק בהם בהשגחה מינימלית שלי (למשל מגנטים שהם יכולים לבנות לבד מגדל, לעומת לוטו שצריך יותר הכוונה...)

עוד עצה שמישהי הביאה לי- לקנות ספרים שיש שירים/ הקראה שלהם ביוטיוב - כמו איילת מטיילת, חנן הגנן, לקוף יש בעיה.. ואז לשים לילדים והם מסתכלים בספר..

זה גם דורש התארגנות של אוכל מראש- כדי שלא לעכב אותם מאוד כשהם רעבים ואת בדיוק צריכה להניק.

שאיבה במקביל- לי היה סיוט השאיבות, עד שקניתי ביאמבה שממש הצילה אותי. אני יודעת שזה יקר, ובאסה לקנות רק בשביל לנסות - אבל זה ממש שווה ניסיון אם האחרות מציקות לך בתחושה.

1- ההתארגנות העיקרית לפני הלידה בעיני היא עם דברים שיאפשרו לילדים להיות עסוקים במקביל, ורעיונות לאוכל מהיר/ שאפשר להשאיר במקרר למקרים של הנקה בזמן הארוחות.

2- הנקה מלאה אכן יכולה לקחת חלק נכבד מהיום. צריך להיות מוכנים לזה שהנקה היא לפי דרישה, ולכן אחרי שעתיים או אפילו שעה ירצו שוב...

בעיני חשוב בימים הראשונים לנסות למצוא סימני רעב (למשל ידיים בפה) וסימנים לצורך אחר (למשל בכי 'נתקע' לגרפס)  וזה מקל מאוד.

אישית בתוך שעתיים מההנקה אני לא מציעה ישר לינוק שוב אלא בודקת אם יש משהו אחר שיכול להציק- טיטול, קור/ חום, גרפס. ואם לא אז מנסה טיפה ידיים, לעבור לטרמפולינה... ורק אחר כך מציעה הנקה. אם עברו שעתיים מההנקה לפני מציעה קודם לינוק. תתפלאי שלפעמים הם מסרבים אחרי גיל מסויים.

מרווחים קבועים בין הנקות זה תלוי ילד. לילד אחד כבר בגיל חודש היו הנקות בשעות קבועות וילד אחר גם בגיל חצי שנה לא הצלחתי לצפות מראש מתי יהיה רעב.

3- צריך לראות שיונקים יעיל ולזהות סימנים של בליעה. את יכולה לחפש יועצת הנקה בבית חולים שתראה לך איך רואים (רק צריך גם להיזהר מיועצות הנקה שלפעמים מורידות את הביטחון- בלידה האחרונה היועצת הנקה אמרה לי שאני מניקה גרוע ולא יודעת להניק ואיימה שאם לא אנסה בשיטה שלה אני אהיה חייבת לשלב תמל בגלל חוסר עליה במשקל. היא היתה בהלם שהסברתי לה שאני מניקה כבר כמה שנים טובות כמעט ברצף והראתי לה איך אני רואה שהתינוק יונק ובולע כמו שצריך ואמרה שאולי בעצם התנוחה לא הכי נכונה אבל יש הנקה רציפה...)

4- אני אוהבת לשאוב במקביל להנקה (עם ביאמבה, שלא דורשת ידיים) אז אם מניקה בצד אחד רק- שואבת מהצד השני. ואם משניהם- אחרי שאכלו מצד אחד, שואבת ממנו בזמן שיונקים מהצד השני (בדרך הזאת יוצא לי מעט כל פעם..)

5- לי היה סיוט ידנית, אז אני לא יודעת לומר לך.

6- בעיני זה ריאלי, תלוי בילדים, בכוחות שלך ובאיך ילך לך עם ההנקה. כדאי לבוא בראש פתוח, להתכונן עם תעסוקה לילדים, ולנסות לשחרר ולזרום.

אני כן מזהירה שההנקות אצלי זה הזמן שהם הכי שובבים כי מנסים למשוך את התשומת לב שלי. אם מביאה תשומת לב מראש זה מוריד את זה.

7- אפשר לשלב בקבוק (גם של תמל) כשאת יוצאת מידי פעם.

אז חייבת להגיד שכן, הנקה מלאה זה תלותיות, וקצת פחות גמישות(שלך)

אני אוהבת את זה, אז אני עושה את זה בלי קושי

אבל יכולה להבין שיש נשים שקשה להן.

לכן חשוב שתביני מה משמעות הדבר ולהחליט ששווה לך כי אחרת זה מתיש ממש, הרבה מעבר לרגיל.

כי את מנסה לייצר איזה שגרה של הנקה כדי שיהיה לך קצת מנוחה בין לבין כשבפועל בהנקה מלאה יש ימים שצריך להניק גם כל שעה וחצי.

אצלי בדרכ בגיל חודשיים וחצי - שלושה כבר כן נהיה איזה שגרה של מרווחים קבועים

אבל עד אז זה ממש בלי להסתכל בשעון בכלל. מה שהתינוק רוצה.

לגבי החלב השאוב

אכתוב לך מנסיון שלי, לא בטוח שאצלך גם יהיה ככה

בשבועות הראשונים יש לאמא כמויות חלב לא מאוזנות, ויותר ממה שהתינוק צריך, ככה לפחות אצלי

אז אני לפעמים שואבת אחרי הנקה, אבל לא כל הנקה כי אחרת הכמויות רק יתגברו ויהיה פיצוץ 😅

בהנחה שאת מסודרת עם קצת חלב שאוב, אז את יכולה מידי פעם לצאת עם הילד, אבל לא לשעות ארוכות. אלא אם כן את מתכננת לשאוב במהלך השהות בחוץ.

אם זה התלותיות אז לדעתי תנסי באמת לשאוב כמה מנות ותשימי במקפיא שיהיה לך

ואז כשתרצי לצאת בעלך יוכל להישאר עם התינוק.

וזה אפשרי לשאוב בהנקה מלאה, הגוף לומד מאוד מהר כמה לייצר.

אני אישית הנקתי כל פעם מצד אחד ובצד השני שמתי כוס טפטופים ויצאו לי מזה מנות יפות.

ולדעתי בקודמים שלך הנקת בתוקפות היותר קשות של ההנקה.

בהמשך זה נהיה יותר קל ונהנים מזה (כמובן לא כולם, מי שמתחבר)

בפועל, את גם ככה נוזלת מצד אחד, למה לא לנצל את זה כדי לאגור חלב למקפיא?

מאתגר אבל גם יש את הנוחות שהאוכל תמיד מוכן ולא  צריך לסחוב תמל ובקבוקים ולשטוף ולחמם וכו'...

ובעיני כן אפשר מההתחלה לנסות לשאוף של שגרה

ממש בימים הראשונים מניקים מלא מלא

אבל כבר אחרי שבוע מתחיל טיפה להתרווח ולאט לאט נוצר שעתיים- שלוש מרווח בין ארוחה.

זהו את סומכת על הגוף המדהים שלך שהוא אכל בדיוק כמו בקבוק (ואפילו יותר טוב), וכנראה אם בשעתיים אח"כ הוא בוכה זה עייפות / כאב בטן / חיבוק וקרבה לאמא....

נעזרתי מאד בלוחשת לתינוקות. אני לא לוקחת כתורה מסיני את כל מה שהיא אומרת אבל כן בעיניי שגרה של שינה-אוכל-פעילות-שינה היא מעולה לתינוק ולאם, ועוזרת לנו להבין מה הכי טוב לו.

לא צריך להצמד לשעון בקטע של אוכלים בשעה כך וכך וכו' אבל כן להעזר להבין איפה אנחנו בשגרה. אם הוא ינק לפני חצי שעה כנראה שהוא לא רעב ויש פה עניין אחר.

והכל נהיה ככה טוב יותר, גם האכילה אפקטיבית כי הוא כבר מגיע על בטן ריקה ויאכל שוב ארוחה מלאה, גם השינה טובה יותר, וגם הזמני ערות....

לגבי עם הילדים

אני גם עם תינוקת יונקת ושני קטנים מעליה

טיפים שעוזרים לי- להכין לי על הספה לפני הנקה דברים בשביל עצמי כמו מים או משהו לאכול, ספרים להקריא לילדים, פלאפון לשים שירים וכו..

ואז תוך כדי הנקה שמים שיר שהילדים אוהבים או מקריאים סיפור.

ולפעמים באמת זה מתסכל הם צריכים אותי ואני לא פנויה לעזור להם, אני אומרת חכו אמא מניקה (אם זה ממש דחוף אני הולכת תוך כדי הנקה חחח אבל זה סיוט ורק אם יש משו מממש דחוף)

אקדים ואומר שזכיתי להניק במצטבר 138 חודשים שהם 11.5 שנים מחיי

בילדים האחרונים נתקלתי בקשיים משמעותיים מאוד ואני מרגישה שהקב"ה גומל אותי מההנקה בכוח

לצערי לא הצלחתי להניק הפעם ואני שואבת בלעדית לתינוק בן 3 חודשים ולומדת לחיות עם זה פיזית ונפשית בשלום.

אז מה יש לי לומר לך

קודם כל: הנקה זה נס. נס. אין מילה אחרת שיכולה להגדיר טוב יותר את הפלא הזה. זה לא מובן מאליו בשום צורה כי יש ככ הרבה דברים שיכולים להשתבש בדרך שאם יש תינוק שכן יונק מאמא שלו, ויש התאמה בין היכולת שלו לינוק למבנה הפטמות שלה וגם יש חלב בכמות מתאימה זה בערך נס פך השמן לא פחות.

ורוב התינוקות מצליחים ועדיין בעיניי כל הצלחה כזו היא לא פחות מנס פשוט מושלם. כמו שכל ילד שנולד הוא נס וכל הריון זה נס ורק מי שחווה קשיים בדרך יכולה להגיד כמה להיכנס להריון בטבעיות וספונטניות זה פשוט לא מובן מאליו אפילו שהנס הזה קורה להמון אנשים אסור לחשוב שהוא מובן מאליו.

ולשאלתך

נסי למקד מה היה הקושי שחווית

ויכולה להיות יותר מתשובה אחת כמובן:

התלות של התינוק בך- הצורך לקחת אותו לכל מקום איתך

האינטנסיביות של ההנקה

החוויה של שאיבה והשילוב של הנקה ושאיבה

התחושה שאת אף פעם לא יודעת אם הבכי הוא רעב ואם התינוק אכל מספיק

לכל אחד מהסעיפים האלו, ויכולים להיות סעיפים שלא ציינת, יש כל מיני מענים שיכולים להקל עלייך אחרי שתעני לעצמך גם למה את רוצה בעצם הנקה מלאה?

אני רוצה להגיד לך כמה דברים כלליים ואחר כך אתייחס גם ספציפית לנקודות שהעלת:

1. כל טיפת חלב היא ברכה. מה שהנקת ברכה. כל יום שהנקת כל חודש שהנקת זה המון. זה לא הכל או כלום. זה מקסים ומדהים, וגם החוויות שיש לך עוד כה הן סיפור הצלחה. כשמסתכלים על זה ככה יש תמיד חוויה טובה מההנקה, ורצון להוסיף טוב ולהרבות את הטוב, וזה מונע חוויה של מבחן שבסופו יש או הצלחה או כישלון.

2. ההתחלה של ההנקה היא באמת מאוד אינטנסיבית ויש בה מרכיבי תלות מובנים. זה מאוד מובן שזה מקשה ומעמיס. לא סתם נשים פעם היו יכולות לעשות משכורת מלהיות מינקת. זו עבודה מעייפת ולא קלה. אבל חייבת לומר לך שדווקא התקופות שהנקת הן הן התקופות הכי אינטנסיביות של הנקה כי כבר אחרי 6 חודשים והוספת מוצקים יש כבר פחות תלות בלעדית רק בך. ולאט לאט אפשר להגדיל את הטווח והתדירות שאת יכולה לצאת ללא התינוק.

3. לא חייבים להניק מלא. אפשר לשלב תמל. אם שאיבה קשה לך אפשר ללמוד איך היא יכולה להיות לך נעימה ואפשר להחליט שאת פשוט לא שואבת. וככה כשאת יוצאת או מתעייפת מישהו אחר נותן בקבוק, וכשאת רוצה את מניקה. זה כמובן יכול להפחית את כמויות החלב שתייצרי אבל - אז מה?

4. איך יודעים כמה הוא אכל? בהנקה עוברים מידיעה לתחושה. זו שפה אחרת. כי אנחנו אנשים מאוד רציונאליים שפועלים כל הזמן מהאונה השמאלית ההגיונית והסיסטמטית. אבל האונה הימנית שלנו לא פחות מוכשרת. והיא מלמדת אותנו לסמוך על תחושות הבטן שלנו. יש לנו, במיוחד כנשים, אינטואיציה מאוד חזקה שכשאנחנו מחוברות לתבונה הפנימית שלנו היא יכולה לתת לנו הרבה יותר מידע מהשכל שלנו.

ובהקשר להנקה- אשה מניקה יכולה ל *הרגיש* כמה התינוק אכל. היא תחוש את השד מלא כשהוא אמור לאכול, והיא תרגיש שהשד התרוקן בסיום ההנקה. אם התינוק לא אכל טוב היא תרגיש עדיין מלאות והיא תדע לומר שהוא לא אכל מספיק. אין פה מיליליטר וקווי מדידה, יש תחושה.

בילד הראשון שלי הייתי מסתכלת בשעון כל פעם לפני הנקה כדי לחשב שעות ולהבין מה הוא רוצה. בילדים הבאים אחריו, כשהיו שואלים אותי מתי הוא אכל פעם אחרונה, או כמה פעמים ביום הוא יונק, או כל כמה זמן הייתי פשוט מסתכלת בתמיהה על עצם השאלה כי התשובה היתה: אין לי מושג.

הנקה לפי דרישה היא תשובת המפתח. ולומדים להכיר גם את השפה של כל תינוק ספציפי. כשלא יודעים מה התינוק רוצה ואולי הוא רעב אז מציעים לו. תינוק שלא רעב לא יינק, כי בשונה מבקבוק הנקה זה מאמץ. הוא אולי יתנחם בקרבה לאמא ויקח כמה שלוקים. וזו גם חלק מהברכה בהנקה- היא הפתרון האולטימטיבי לכל צער, מחלה או כאב 😅 גם של האמא אגב... נחמה הדדית.

כמובן שיש גם מדדים אובייקטיבים חשובים כמו חיתולים רטובים ומשקל.

5. לגבי להניק כשיש עוד ילדים בבית, בעיניי הנקה משתלבת באופן טבעי עם שאר הבית ולא אמורה להיות קשה יותר מהאכלה בבקבוק. מניקים לידם בסלון, אפשר להקריא תוך כדי סיפור ולתת את מלוא תשומת הלב. זה לא סותר. וכבר בגיל חודש משך הזמן של כל האכלה מתקצר משמעותית את בטח חווית את זה.

לגבי שאיבות זו תורה שלמה ויש לי לצערי הרבה ניסיון איתה. אשמח להיות לעזר לכל שאלה גם בפרטי.

ידיים מלאות בעיתו ובזמנו בשעה טובה ומוצלחת!!!

רק מציינת שיש תינוקות כמו חלק מילדיי שכן ינקו כשהם לא רעבים ומשו מציק להם כי זה מנחם אותם ואח"כ יפלטו בקשת או יסבלו מכאבי בטן...

קודם כל, בסוף כל הריון קוראת מחדש על הנקה והיתרונות שלה לטווח הארוך.

להזכיר לעצמי את המשמעות.

אני רואה הורים מוציאים המון כסף ואנרגיה על אביזרי בטיחות, צעצועי התפתחות וכו'

ולא מודעים למחקרים המטורפים שיש על הנקה- ההשפעה שלה על הבריאות, הרגש, ההתפתחות החברתית...

קראתי אפילו על מחקר שעשו למבוגרים הסובלים מעודף משקל והתברר שמי שינק בילדותו סובל מזה פחות!!

זו ממש מתנה ותועלת שמעניקים לתינוק לכל החיים.

(עוד לפני שהזכרתי את התועלת לנו כאמהות, גם בבריאות וגם בהורדת דיכאון אחרי לידה ועוד ועוד).

כמובן שלא בכל מחיר, צריך לראות את הקושי שלנו

וכמו שעתבו לך כאן גם הנקה חלקית או משולבת או אפילו לזמן קצר יש לה את היתרונות שלה.

ולכן, הדבר הבא שאני עושה זה לדבר עם בעלי

(היום הוא כבר יודע ומגוייס למשימה) להזכיר לו כמה זה חשוב לתינוק

ולכן אני מניקה בפועל, אבל זו המשימה של שנינו.

גבר (או בכלל, סביבה משפחתית) שמודע לחשיבות ומסכים עם העניין יכול לעזור מאוד:

להחזיק לגרעפס אחרי ההנקה שיהיו לך ידיים פנויות

להעסיק את שאר הילדים

לעודד אותך כשכואב או כשגודש

לשטוף את המשאבה או הבקבוקים

להכין לך אוכל מזין

ועוד המון דרכים...

בסופו של דבר,

גם להחליף לתינוק טיטולים במשך שנתיים זו תלות

גם לקום לתינוק בלילות זה קשה

כשהם חולים זה מורכב

לחנך ילדים זו בכלל משימה...

אז צריך לראות מה חשוב לנו, ואיך אפשר להקל

ברגע שההנקה ממוקמת לי גבוה בסולם העדיפויות אני מפנה אלי יותר אנרגיות ומחשבה על פני דברים אחרים.

אני אישית מכורה להנקה ויש לי גם קצת טראומה מהגדולה שפיתחה העדפת בקבוקים וכאמא חדשה לא ידעתי לזהות ולהתמודד נכון ואחכ התחרטתי..

בכל מקרה לעניינך אם את פחות בעניין של לשאוב בעיני ממש אפשר כשאת לא נמצאת בהנחה שזה פעם ב לתת תמל לא חייבים לשאוב. ולגבי הנקה עם קטנים אני לא רואה בזה בעיה התנסתי בהנקה של תינוק עם ילד בן שנתיים שהיה צמוד אלי כל היום. אני אישית מניקה חופשי ליד הילדים רק ליד הבן הגדול שכבר בן 9 מניקה בכיסוי עד גיל 6 בערך לא מתכסה מדי.

אני אישית חושבת שחבל לך להטריד את עצמך בזה לפני הלידה והכי טוב זה פשוט לנסות ולראות איך הולך..

בהצלחה ושיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות ובבריאות

אבל בהחלט אחד מהמחירים של זה אצלי זו התלותיות של התינוק. אני כן יוצאת עם התינוקות שלי לכל מקום, עד לשלב שבו הם כבר יכולים לאכול מוצקים.

אבל אנחנו שונות, ועם הרבה תנאים שונים, ואני זוכרת איך עם התינוקת הקודמת כתבת פה כמה קשה לך, ושאין סיכוי שתניקי שוב הנקה מלאה...

אז למרות שאני ממש בעד הנקה, אני כן תוהה בשבילך האם זה נכון לבחור בזה כשאת יודעת כמה זה היה לך קשה.

אני מאוד מבינה את השיקול של להניק בשביל מניעה (ראיתי שכתבת פה בשרשור שזה אחד השיקולים בעד). המניעה באופן הזה יש משהו שנותן הרגשה שזו מניעה בדרך טבעית שהקב"ה מאפשר. זה גם סוג של מניעה שהיא פחות 'לחסום' את האפשרות להריון, אלא יותר פתוח - לתת לקב"ה את האפשרות להחליט מתי נכון לי להיכנס שוב להריון.

וכמובן שהיתרון הגדול בהנקה שמונעת הריון זה שזו שיטת המניעה עם הכי פחות סיבוכים ותופעות לוואי.

אבל אני רוצה רק להגיד, שאם את מרגישה שאת זקוקה לתקופה של מניעה - אני לא בטוחה שנכון לבחור להניק באופן שיהיה לך קשה מידי, רק בשביל המטרה הזו.

כמובן שאם יחד עם זאת את מצליחה ליצור מצב בו תשמחי בהנקה ולא תרגישי שהיא עול עבורך - אז זה הכי טוב, והתינוק גם ירוויח בגדול מכל טיפת הנקה.

אבל לדעתי כדאי לך לשים לב שאת לא בוחרת בהנקה רק בשביל המניעה, ולמרות שאת מרגישה שזה כבד עלייך. כי זה עלול להביא למקומות לא נכונים, לדעתי.

(וכמובן שאם את מגיעה למסקנה שההנקה תהיה לך קשה מידי - זה לא אומר לוותר על המניעה. יש הרבה דרכים טובות אחרות למנוע, וממש לא כולן עם סיבוכים. זה שבפורום קוראים הרבה על סיבוכים, זה כי מי שהכל חלק אצלה לא תכתוב על זה פה...).

ועוד הערה קטנה למי שקוראת אותי - מה שכתבתי פה זה ספציפי עבור פה לקצת, ובעקבות ההיכרות שלי איתה דרך הפורום (שרשורים קודמים וכו').

באופן כללי ידוע שהנקה היא לא דרך למניעה, כי לא לכל אחת זה ימנע, ואי אפשר לדעת מראש מתי יחזור הביוץ.

(ומקווה שבאמת קלעתי והבנתי את המקום שלך @פה לקצת. אם טעיתי ולא הבנתי נכון את השיקולים - מוזמנת להתעלם, או לתקן אותי. איך שתרצי...).

ברמה האישית אני מניקה יותר משנה( כבר כמה פעמים ב"ה).

1.דווקא ככל שהם גדלים ההנקה פחות טוטאלית ואז אני יותר נהנית ממנה. עד בערך גיל 2.5-3 ההנקה יותר צפופה ודורשת יותר ובהמשך היא נהיית יותר קלילה. סביב גיל חצי שנה אפשר לשלב מוצקים ואז בכלל יותר קל. מאוד נח שאפשר להאכיל בעוד משהו במיוחד כשיוצאים החוצה.

2. לבוא להנקה בגישה שכל יום הנקה זה נהדר בפני עצמו. לתכנן לטווח רחוק בעז"ה אבל מצד שני להיות בהסכמה שכל יום של הנקה הוא מבורך לא משנה מתי נחליט להפסיק מכל סיבה שהיא.

3. מאוד נהניתי להעביר את ההנקות בחודשים הראשונים עם שיעורים או הרצאות ביוטיוב כך שהרגשתי שזה זמן גם בשבילי.

4. להקפיד על ארוחות מזינות( כל אבות המזון), שתיה מרובה ומנוחה כדי שיהיה מספיק חלב וההנקה תזרום.

5. אם יש קשיים להתייעץ כי לפעמים כמה טיפים וההנקה יותר מדויקת וטובה לאמא ולתינוק.

6. לגייס את הבעל לעידוד בעד ההנקה ולשתף בטיפול להרים לגרפס/ להחליף טיטול . לחלוק במה שאפשר את הטיפול כי ההנקה בהתחלה באמת מאוד דורשת.

7. תוך כדי הנקה אפשר להעסיק ילדים, דווקא אצלנו זה זמן די מנוצל. גם ככה אמא יושבת, אפשר לשחק לידה, להקריא ספר ועוד.

לידה קלה והרבה נחת מכל החבורה! 

כנראה משמיים רצו שאכתוב לך תגובה יותר מתאימה ומדוייקת כבר כתבו לך הכל אבל בכל זאת בא לי לענות

1. יש מה להתכונן לפני הלידה להנקה מלאה?

אני לא התכוננתי כלום. הימים הראשונים קשוחים ממש אבל אחרי שולחים אותם אז הכל נהדר. אולי ההכנה לזה היא להיות בטוחה שאני רוצה את זה ושווה לי לעבור את הימים הראשונים הקשים בשביל ההמשך. הכנה יותר מנטלית...

2. איך מצליחים להגיע להנקה מלאה בשפיות ובלי להניק כל היום?

אחרי כמה זמן ההנקה נחשבת מבוססת?

אחרי כמה זמן מצליחים להגיע למרווחים קבועים בין ההנקות?

אני חושבת שזה משתנה בין תינוקות שונים וגם משתפר עם הגיל. אם תראי שאת לא מצליחה להכניס אותו לשגרת הנקה נורמלית ואת בר פתוח כל היום (לא זוכרת מי הביאה את הביטוי הזה אבל התחברתי ) אז תוכלי להחליט לוותר.

לגבי ביסוס הנקה, יש כמה שלבים, בימים הראשונים התינוק לומד לינוק בצורה יעילה. בשבועיים הראשונים הפטמה הופכת לפחות רגישה וההנקה מתחילה להיות פחות טוטאלית (אפשר לעשות דברים תוך כדי) ותוך חודש בערך משק החלב מתאזן לפי היצע וביקוש.

3. איך יודעים שהילד באמת שבע והבכי הוא לא של רעב?

לא תמיד יודעים... אבל יש כמה דרכים, יש סימני רעב ושובע חוץ מבכי אם תרצי נפרט עליהם. ויש גם סוגים שונים של בכי, לפעמים זה מובהק ולפעמים לא.

אפשר גם לדעת פחות או יותר כמה זמן הייתה ההנקה הקודמת וכמה ממנה הוא באמת ינק ולא רק היה על השד (אפשר לראות ולהרגיש מציצות ובליעות), כמה זמן עבר וכמה הוא פלט אחרי.

אבל עם כל זה, לא תמיד יודעים, מה לעשות 🤷

4. אם אני רוצה שיהיה לי גם חלב שאוב במקפיא- איך עושים את זה בלי שזה יקח מהאוכל של הילד?

את רוצה לשאוב קבוע או רק שיהיה פעם ב אם צריך?

בהתחלה לפני שמשק החלב מתאזן אז יש (לי לפחות) יותר חלב ממה שהיונק צריך.

אם את לא צריכה כמויות גדולות אז אפשר לשאוב מעט כל פעם ואז לא יחסר לו ולא תגרמי לגוף שלך לייצר עודף.

נראה לי שכוס טפטופים יכולה להיות פיתרון מוצלח.

(אני לא שאבתי בכלל אף טיפה עם הילד הנוכחי, עם הגדול שאבתי קצת בימים הראשונים לצורך נקודתי והתחלתי לייצר מאגר בערך בגיל חודשיים לקראת החזרה לעבודה, לאט לאט. בהמשך שאבתי בעבודה בזמנים שבהם הוא קיבל את החלב השאוב)

5. אם ההרגשה של השאיבה נוראית מבחינתי, ריאלי כל יום לסחוט ידנית? נראה לכן שיכול לעבוד באותה צורה כמו שאיבה?

סחיטה לא מעודדת יצור חלב, אז זה יכול להיות פיתרון ליצירת מאגר במקפיא אבל לא להגדלת כמויות חלב וכו', השאלה אם יש צורך שהגוף יתרגל לייצר יותר חלב?

6. נראה לכן ריאלי עם שני ילדים קטנים בבית להניק מלא?

אני לא חושבת שהנקה זה הדבר הקשוח במצב הזה, זה באמת מאתגר להיות עם שלושה תינוקות בבית, אבל ההנקה יכולה לזרום ככה. אני אישית גם הולכת תוך כדי הנקה בערך מגיל חודש (הבייבי לא אוהב את זה אבל מסתדר), יכולה להניק בכל מקום, צריכה יד אחת. לילדים האחרים אפשר לספר סיפורים בזמן הזה או לתת להם משימות ולהעצים אותם (כי אני עכשיו מניקה ולא יכולה, אז איך הייתי מסתדרת בלי העזרה שלך?) ומקסימום מפסיקים להניק רגע, מטפלים בצורך של הילד הגדול יותר ואז ממשיכים, לא אידיאלי אבל מותר.

7. בהנקה מלאה אי אפשר לצאת בלי הילד?

אני באמת לא יוצאת בלעדיו אבל אם את שואבת ונותנת בקבוק לפעמים אז זה לא אמור להיות בעיה, רק צריך לדאוג לתנאים לשאוב כשאת בלעדיו.

חלב אם הוא מדוייק לתינוק, זמין תמיד, זול (בחינם חוץ מהפינוקים למניקה ), וסטרילי.

בעיני להניק זה נוח יותר מבקבוק, במיוחד אם אין מישהו אחר שיתן את הבקבוק ואת ממילא תצטרכי להאכיל. בהנקה יש לי יד פנויה ועם כרית הנקה יכולות להיות שתיים.

בבקבוק אני צריכה להכין, לדאוג לטמפרטורה, לעקר, לשטוף וכו' ובהאכלה עצמה להחזיק את הבקבוק (מנסיון עם תינוקות של אחרים).

ובאמת עם הזמן זה הולך ונהיה קל יותר. נראה לי תתני צ'אנס עד סוף המשכב לידה לפחות, כי ההתחלה כואבת, קשה וצפופה אבל בהמשך זה פשוט, זמין ונוח.

אני לא מתכוונת להתאבד על ההנקה.

אני לגמרי חושבת שעדיף לילד אמא רגועה ושמחה ותמ"ל מאשר אמא עצבנית, מתוסכלת ומניקה.

אבל כדי לא להגיע לתסכול שהיה לי עם הקטנה כשהנקתי אותה מלא לא מרצון אז כן מנסה להגיע לזה הפעם בראש קצת אחר ועם קצת יותר מוכנות.

אני רוצה להניק, בסהכ אני לא סובלת בהנקה וזה אפילו נחמד לי.

כן קשה לי מאוד התלותיות הזאת שאני לא יכולה לצאת בלי הילד אבל אולי אם גם לזה אתכונן מראש אז זה ירגיש לי אחרת.

אני לא אשאב כשאני נמצאת מחוץ לבית כי אני לא סובלת את התחושה של השאיבה, לא נעים לי בכלל.

אצל הקטנה סחטתי ביד וככה היה לי חלב במקפיא (שבסוף נזרק כי לא הסכימה בקבוק)

לגבי הנקה כמניעה

@בארץ אהבתי הגדירה מעולה את הגישה שלי.

לא אכפת לי שימנע בדרך כזאת, אבל לא רוצה לעשות פעולה אקטיבית למניעה.

אין לי באמת סיבה למנוע ואני בדעה שבנושא הזה צריך סיבה למנוע ולא למנוע ולחפש סיבה למה כן הריון.

זה בכל אופן מה שנכון בשבילנו.

אז אני אשמח שזה ימנע לנו לכמה חודשים אבל אם ה' יחליט לתת לנו עוד הריון אז נגיד תודה רבה.

אני יודעת שזאת לא מניעה 100 אחוז אבל גם לא מחפשת 100 אחוז.

ומהניסיון שלי, בהנקות ששילבתי בהן תמ"ל קיבלתי מחזור מיד אחרי הלידה וכשהנקתי מלא הוא לא הגיע עד שהתחלתי תמ"ל.

לגבי הקטנים שלי, עם בן השנתיים באמת יהיה יותר קל להסתדר.

לא יודעת איך זה יהיה עם בת השנה.

לצורך העניין, היא לא ממש יושבת לשמוע סיפור. אוהבת להסתובב ולהפוך ולפזר.

היא לא יכולה לשחק עם בן השנתיים כי הכל היא מפרקת לו אז אני חייבת להיות זמינה להם במקרה כזה.

אבל אנסה. בן השנתיים מאוד אוהב סיפורים אז ההנקות יהפכו לשעת סיפור בשבילו ואז מקווה שזה יגרום שהקטנה תסתדר קצת לבד.

לגבי שיתוף בעלי ושיעודד, הוא בעניין יותר ממני.

הוא בגישה שזה יותר בריא וטוב לילד, יותר זול וכל הפלוסים של ההנקה.

ולגמרי ישמח אם אניק מלא והוא יתן יד בכל מה שצריך כדי שזה יצליח.

אבל הוא משאיר לי את הבחירה ואני יודעת שגם אם בסוף אחליט שלא מתאים לי זה יהיה בסדר מבחינתו.

אמשיך להגיב עוד מעט, בינתיים אשלח שלא ימחק לי שוב כי כבר התחלתי להגיב אתמול ועצרתי ואז נמחק.

הוא כבר די סופי.

חיבוק יקרה

ושתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב ❤️

אז אם ככ, אמור היה לצאת לך משו היום....

תני לכל קשת התחושות להיות שם, זה קשה

מצטרפת לקודמות שכתבו שזה אמור להיות דיי סופי..

אני כבר עושה בטא אפילו 10 יום אחרי החזרת עובר בן 5

כך שביום ה 11 עובר בן 3 - הייתי מצפה לראות משהו

אולי תשאלי במחלקה אם התוצאה תקפה או לחכות?

לא יודעת להגיד אבל שולחת כוחות.

אנחנו נמצאים בתוך זוועה. מפחיד. קשה לראות את האור.

אותי מאוד מחזק לחשוב על ההיסטוריה של העם שלנו.

עברנו זוועות. זוועות איומות.

וכמה שזה מזעזע וכואב, ת-מ-י-ד קמנו אח"כ כעם!!

הקב"ה איתנו. האמונה התמימה היא מה שמחזיק אותי.

גם אם הגאולה עוד תתעקב, היא בסוף תגיע. אני מאמינה בזה לגמרי.

ועוד עצה פרקטית להווה. להפסיק לצרוך חדשות וידיעות מחלישות. ולהתחיל לצרוך סיפורי גבורה וניסים. יש כ"כ הרבה!!

זה גם מאוד מחזק.

וחיבוק❤️

אבל באיזה מחיר?

ומה מבטיח לכל פרט ופרט שהוא עצמו ינצל?

ואם כל זה לא בטוח, אז ברור שאני מפחדת!

חלילה מחבלים יכנסו דרך מנהרות ויפתיעו שוב?

ואם יהיו חדירות בשומרון? או במרכז ח״ו?

או פיגועים בירושלים? או צבאות שיכנסו פנימה או חיילים איראניים או גדודים מיומנים עם נשקים?

התמונה משמחת תורה עם הטנדרים לא יוצאת לי מהראש. ואוזלת היד!

יש הרבה יותר כוחות בשטח, הרבה יותר כוננות. ביחס למה שהיה בשנת תורה. החרבנו עד היסוד את צפון הרצועה. יש לנו צבא גדול, וכמובן את ה' הכל יכול!! (שיר, שם, שם)

כמו שכתבו לך במהלך ההיסטוריה עם ישראל עבר דברים גרועים מאלה. עכשיו יש לנו צבא ומדינה וברוך ה' אנחנו יכולים להגן על עצמנו. כמובן שעדיין יש אסונות והמצב לא אידאלי, אבל זה כלום לעומת מה שעם ישראל עבר

את יודעת כמה פעמים הארכתי את הדרך מהעבודה לבית כי היה לי פחד מטורף שמחכים לי בבית חיילים עם בשורה מזעזעת.

כמה פעמים נעצר לי הלב מפחד כי שמעתי רכב עוצר ליד הבית למרות שלא היה אמורים להגיע אלי אורחים.

הפחד קיים והוא משתק.

המחיר כבר כבד, ולצערנו (או מזלנו...) אף אחד לא יכול להיות בטוח שהוא או קרוביו יינצלו.

לגבי מה שכתבת בהודעה השניה, הרוב לא בשליטתנו.

אבל כדי להחזיק מעמד בתקופה זו צריך כמו שביקשת למצוא מה כן מחזק אותי, ולהרחיק מה שמחליש.

לי אישית מאוד עוזר להיות "ראש קטן" ולהטיל את האחריות על הקב"ה.

להסתכל על ההיסטוריה. לראות ולקרוא סיפורי ניסים.

להפסיק לקרוא תיאורים קשים (!!!!)

תנסי לחשוב מה יכול לחזק אותך! אולי ללמוד הגנה עצמית? להוציא רישיון לאקדח?

ומה יצא לי מזה?

כאב ראש!

שמלווה אותי גם עכשיו בעבודה. סובלת.

היה קשה לישון.

האם קראתי יותר תהילים? לא.

האם התפללתי יותר? לא.

האם זה עזר למישהו? לא ולא. להפך! מישהו עצוב עכשיו כי אתמול לא יכולתי לתפקד.

מסקנה:

קיצוץ חד בקריאת חדשות.

קריאת תהילים עכשיו בהפסקת אוכל (לא ארגנתי לעצמי כי כואב לי)

וללכת לישון מוקדם.

הכל בידי שמים.

ולא לקרוא תחקירים של הNYT!

❤❤❤

ולקרוא את מה שכתבה פה נגמרו לי השמות. זה ארוך אבל שווה לגמרי...

מוקדש לך אישה יקרה ❤ - הריון ולידה

וגם את התגובה המהממת של קמה ש. בשרשור בנושא דומה -

כמהה ליותר אהובה! - הריון ולידה

(ויש שם בשרשור עוד כמה תגובות מחזקות שאלי גם יוסיפו לך...)

וחיבוק ❤️❤️❤️

מאיה בן ציון (הרצליה)

ליאורה גאי (קרית אונו)

מיכל אלבז (מקבלת בכללי באזור המרכז)

וסוזאנה ונד (הרצליה)

בסוף הלכתי למישהו אחר כי רציתי משהו ספציפי. אבל שווה לבדוק.

היא חמודה אבל פחות אהבתי..

עדי כץ מהממת! תל אביב

עדי אורנשטיין מרחובות שווה בהחלט את הנסיעה אם תצליחי להשיג אצלה תור

ויש את דר ליאת שטראוס בקריית אונו

אצל רבקה פרנקל.

אלופה, מקצועית, דייקנית וככ עדינה ונעימה.

אולי מקבלת בעוד סניפים של כללית, תבדקי.

איזה קשוח!!  מוותר לך להתלונן את בסיטואציה משוגעת...

יש אפשרות שתעשו חלק מהדברים בתשלום? למשל הנקיון של הדירה...יש גם מלא קבוצות של מתנדבים אולי אפשר יהיה למצוא מתנדבים בשביל זה?

לגבי הבת שלך, בדקת שהכל בסדר מבחינה רפואית? ריפלוקס וכד'?

לגבי עבודה לבעלך, אולי שיתחיל אפילו סתם משהו זמני? רק בשביל להיות בעשיה כי שעמום ותחושת חוסר יכולת זה נורא...

אני מקווה שעכשיו כשתתחילי עבודה+הקטנה תכנס למשפחתון וגם תכנסו לדירה תעלו על הגל בחזרה...לאט לאט..בסוף יהיה לכם טוב. זה תקופה מטורפת ואתם גיבורים ממש

אבל גם תינוק שמאד רגיש לכל מיני דברים לא אמור לבכות כל היום.

בטח בגיל הזה שהיא כבר אמורה להתחיל להתעניין במה שסביבה, להתחיל לתפוס חפצים, לנסות לזחול אליהם..

אני ממש מציעה לנסות לבדוק כיוונים רפואיים

וחוסר השגרה השפיעו על זה.

כן שווה לבדוק על ריפלוקס. ואולי לנסות איתה מנשא?  יש ילדים שזה מרגיע אותם וככה גם בעלך יוכל להיות איתה קצת, לפחות בערב. 

זה עוד משהו שאפשר להאשים בו את חמאס יימח שמם. את *האחרונה* שאשמה בזה.

אתם תהיו בסדר והיא תעבור את זה השלב הזה ואתם תזכרו בו עם צביטה בלב אולי אבל זה באמת עובר. זה מה שמנחם אותי קצת בשלבים קשים בגידול ילדים- זה לא תמיד יישאר ככה. זה יעבור. לפעמים זה ירגיש כמו נצח, אבל זה עובר. והם גדלים ומשתנים ואנחנו מסתכלות על עצמנו בתדהמה של וואו אני גידלתי את הדבר החכם הזה. והם גם מחזירים אהבה ומצליחים ואז זה בכלל אושר גדול. 

את כל הדירה שסגרנו. ובכללי עוזר עם הילדים אבל הרבה יותר עם הגדול , לא מסוגל להיות עם הקטנה יותר מעשר דק והיא המאתגרת מביניהם...

אמן ותודה רבה לך

כל הכבוד שאת מחזיקה מעמד!

לדעתי גם חשוב לפנות לבירור רפואי. בנתיים - מנשא לתינוקת! זה ממש יכול להציל חיים! (מנסיון... לבת שלי היה ריפלוקס סמוי והיא ממש סבלה. הייתה כל הזמן על הידיים ולא ישנה רצוף).

אולי כדאי לשבת עם בעלך ולכתוב סדר עדיפות של כל הנושאים שהעלית ולטפל אחד אחד לפי רמת הדחיפות.

מקווה שתצליחי בכל זאת  למצוא מישהי שתשמור עליה לפחות לשעה פעם כדי שתוכלי ליצור רגע של שקט ורוגע לעצמך לבד או עם בעלך.

היא גם תכף הולכת למשפחתון - נקווה שזה יקל מעליך. בעז"ה השגרה גם תעזור לגדול וגם לכם להתארגן ולהתאפס.

גם לי יש בת חצי שנה והמון על הידיים. שמתי לב שכשהיא מגזימה היא בד"כ רעבה. כששבעה פחות נודניקית.

היו צריכים לפנות בדחיפות אז בתי המלון היו זמינים, אבל אחרי שבועיים היו צריכים להודיע שחותכים את העלות הכספית בחצי ולעודד מעבר דירה.

התקופה הארוכה הזו בחדר אחד עם תינוקת שעצבנית מהעצבנות שלכם הייתה לך מאד קשה.

ב"ה שמצאתם דירה

כל הנסיעות והסידורים שבעלך יעשה

את חוזרת לעבודה אחרי 5 חודשי חופשת לידה שלא היו אידאלים, אבל זה עדיין עדיף מ3

לגדול יש מסגרת ומצאת גם לקטנה.

עוד מעט יהיה לך הרבה יותר קל.

לגבי בעלך, תעודדי אותו להתנדב.

חסרות ידיים עובדות בכל מקום. בבריאות, בחינוך, בחקלאות.

עד עכשיו עם ישראל תמך ועזר ועכשיו תורו לתרום.

בהצלחה!

אני הבנתי שהפינוי לצפון כרגע הוא עד סוף חודש הבא. זה המון זמן להיות במלון משפחות שלמות.

בהחלט עדיף דירה זמנית בינתיים כל עוד יורים טילים. הטילים של חיזבאללה זה גם לא הטילים של החמאס 

אמן ואמן סלה!

צריך להתפלל

כואב הלב 

שנקום לנס.

אמן🙏🙏🙏🙏🙏

שהיישובים שבאזור צפון רצועת עזה (כמו שדרות) אמורים כבר לחזור כי ב"ה כבר אין שם איום גדול כמו שהיה... לא יודעת למה לא מחזירים אותם, בטוח יש סיבה. אבל יש יישובים שיכולים לחזור.

וגם עוד חודש, זה קשה מאוד, אני בטוחה. ועדיין זה לא אומר מעבר דירה. 

לא ארגזים עכשיו.

יותר כמו סאבלי זמני

לגבי העניין של חזלש בדרום: אנשי העוטף אמרו שלא יחזרו לפני חיסול חמאס. תכלס גמני לא הייתי חוזרת. אין גם בתי ספר וכאלה, עדיין יש ירי לשם, ואל תשכחי שגם להרבה מהיישובים אין באמת לאן לחזור.

זה יותר רצון של הממשלה לחסוך בכסף

יש 3 ישובים שנהרסו, השאר רוב הבתים בסדר, יש תמריץ כספי לתושבים לחזור והמצב שם כנראה יותר טוב ממה שהיה בעבר.

לתושבי הצפון יותר בעיה לחזור כשהסיכון גדול לחדירות וטילים.

אין מצב להאריך קצת? עוד שבוע אפילו?

שיהיה לך שבוע שלך בזמן שהילדים במסגרות בבוקכ ויהיה לך קצת אוויר

עם כמה אתגרים את מתמודדת בבת אחת. אמאל'ה!

אני מצדיעה לך. אין לי מילים. התמודדות עם משהו אחד מתוך הרשימה זה קשה לאללה,

אז עם הכל יחד?

יש אפשרות עבוד בפחות משרה? שבעלך ייקח את עול הפרנסה כדי שתזרי קצת לשפיות.

יקרה שאת, השפיות שלך והיציבות הפנימית שלך הם הבסיס שעליהם את עומדת, וגם הילדים...

ונשמע שהמציאות שלך כל כך מעורערת,

אז להוסיף על כל זה משרה תובענית?

למה שלא תורידי בשעות?

בעלך מבין אותך? 

מה הוא יכול לקחת על עצמו?

כל כך הרבה התמודדויות קשות בבת אחת!❤️

בעזרת ה' מאחלת לכם שכל ההתחלות החדשות ילכו כמה שיותר בקלות ובנחת ותגיעו במהרה לתחושות של יציבות ושגרה.

כל הכבוד לכם שבתוך כל הכאוס הזה מצאתם דירה, ומסגרות לילדים!!

ביותר בחיים...

אני פשוט מעריצה אותך!!!

להיות כל כך הרבה זמן בלי בית!!

מגיעה לך מדליה ענקית!!!

אם אתם בירושלים אני ממש ממש אשמח לעזור לך במה שאפשר!

לשמור על התינוקת לפעמים אם זה יצליח...

ממש כל מילה וכל משפט שכתבת מראים עד כמה לחוץ ולוחץ, עד כמה קשה ועד כמה אין אוויר

כל משפט מביע עוד קושי, ועוד אחד, ועוד

כשבתוך כל זה עומדת אישה אחת מקסימה - את, ומנסה לשרוד בתוך כל ההמון הסואן הזה

וקשה לה. מאוד.

היא הייתה בבית שלה

ואז פונתה

ומלחמה

והיא הייתה חודשיים אחרי לידה (!)

והתינוקת החדשה והמתוקה בוכה הרבה ורוצה הרבה ידיים

אז היא מחזיקה אותה, מרגיעה אותה, והגב מפורק, והגוף כולו כואב. לא יכול ולא יכל להתאושש מהלידה אלא סוחב עוד ועוד, מתאמץ עוד ועוד.

והבן המתוק בן 3 ברגרסיה, מאוד טבעית למצב, אך מאוד דורשת ושוחקת עוד את האמא היקרה. ומתחיל מסגרת חדשה.

ועוד שינוי.

ועוד מעבר.

ועוד טלטלה.

ושוכרים דירה חדשה.

וצריך לנקות אותה.

ולהעביר רהיטים.

ולהביא ציוד מכל מיני מקומות.

והאיש לא עובד עכשיו

והמצב קשה כלכלית

והאיש מחפש את עצמו וכואב גם על כל מה שעבר ועובר

ואין זמן לזוגיות

אין בכלל זמן לנשום

ואי אפשר להשאיר את התינוקת המתוקה עם אף אחד כי לא מסתדרים איתה

וכל האחריות חונקת את הגרון כבר

והידיעה פנימה בלב שאין איך לצאת מזה כי רק אני יכולה להחזיק אותה, לאחרים זה לא מתאפשר ואפילו לבעלי אין סבלנות

ואני קורסת

אבל חייבת להמשיך

אז ממשיכה, על אדים

ועוד שבוע צריכה לחזור לעבודה

אבל אני לא מפסיקה לעבוד מרגע שפוקחת עיניים ועד לרגע שהן נעצמות, וגם אז אני עובדת בלקום בלילה, אז איך, ריבונו של עולם איך אכניס בתוך זה עוד עבודה? אני רק בנאדם אחד!

והמצב הקשוח הזה גורם לי לאבד את הקצת סבלנות שעוד נשארה לי

וגורם למתחים

מריבות זוגיות

חוסר חשק

ואי וודאות מאוד גדולה

והצפה מאוד גדולה

של כל המלחמה

ושל מה יהיה

ואין לנו את הפינה שלנו.

ו...

וואו!!!!

את רואה יקרה כמה כמה את עוברת?!?!

זה פשוט הרבה הרבה יותר מדי!

רוצה לשלוח לך חיבוק גדול גדול  

ולהתפלל יחד איתך לקב"ה שישלח לך כוחות, ואוויר, וישועה שלמה,

בכל תחום ותחום

צריך ממש להעניק לעצמך כזו מדליה וכזו אהבה!!!

ואז לנסות לראות יום יום מה עושים

צעד צעד

דבר אחר דבר

ב"ה אמרת שבעלך היקר נמצא הרבה עם הגדול,

שהוא ניקה את הדירה,

ב"ה!!!

אז כבר הסעיף הזה - וי.

וגם כתבת שאת יכולה להאריך עוד קצת את חופשת הלידה (כמה אבסורדי לקרוא לה חופשה הא? ❤)- אז מעולה! ככה תוכלו לעבור קודם ולהתאזן.

וכפי שכתבת בחוכמה ובכוחות אדירים ותעצומות נפש שמצויים בך - שלאט לאט הילדים יסתגלו למסגרת החדשה, אתם תסתגלו לדירה החדשה,

ואז העבודה קצת פחות תהיה מבהילה,

אפילו אמרת שאת אוהבת אותה וזה יכול לתת לך איוורור, והקטנה תהיה במסגרת אוהבת

לאט לאט האוויר יחזור

הלוואי שיחזור כמה שיותר מהר

ותצליחי למצוא גם בתווך רגעים לעצמך, רגעים של שלווה, אפילו אם זה 10 דקות ביום

את, אתם מתמודדים עם הרבה הרבה מאוד

וזה באמת לא פשוט. אובייקטיבית.

אבל רואים כמה כוח וכמה עוצמה יש בך ובכם

ואת תצליחי!

ואתם תצליחו!!!

ב"ה

שתראי את כל הטוב והשלווה והנחת שיש יקרה ורק בשורות טובות ❤