היי בשבוע 8
התחלתי לפני שבוע וחצי בונגסטה. לוקחת בערב לפני השינה..אכן מרגישה שינוי מבחינת החבילות וההקאות ואפילו חזר התיאבון באופן יחסי. אבל ..מרגישה עייפה כל כך ברמה קיצונית, משהו בכדור הזה מרגיש לא נכון לי. השאלה היא אם אפשר פשוט לעצור? מה קורה כשעוצרים בבת אחת? ואם אפשר לחזור?
ובשעה טובה
העדפתי לישון על פני בחילות, ובאמת לא היה פשוט כי הייתי לבד כל התקופה.
מה שכן, בבוקר לא לקחתי מהסיבה הזאת, רק בערב.
החלטות טובות בע"ה!
לקחתי במשך 8 חודשים והייתי נקייה
הפסקתי להניק לפני 3 חודשים ופתאום התחילו הכתמות אדומות ואסורות
מה עושים????
לא יכולה גלולות אחרות
וחרדה מהתקנים
יש לכן רעיונות??
אסור גם נובהרינג (בשניהם יש אסטרוגן ויש נשים שזה בעייתי להן)
מקווה שתמצאי פיתרון שיהיה לך טוב @חוק התודה
בטוחה שלא יכולה שום דבר אחר?
כי אני החלפתי מיד והלך מעולה.
לצערי
רק התקן
אני לא מסוגלת לשים התקן
וגם אני כמעט 10 חודשים אחרי קיסרי.. תוהה עד כמה זה קריטי כבר להמשיך עם הסיוט הזה?
הרופאה דיברה איתי עכשיו ואמרה לקחת 2 כדורים לשבוע ואז להפסיק.. יעזור?
ולהתייעץ עם הרופא המטפל בי לגבי כן גלולות משולבות עם בדיקות תכופות .. לא יודעת אם שווה. זה מתיש
התחלתי כעצת הרופאה גם לעשות כך
רק אמרה לקחת את הכדורים ביחד
מקווה מאוד מאוד שזה יצליח
נתת לי תקווה 
עדיין יש דימום?
בדיוק אותו סיפור כמו שלך, היתי עם דימום סביבות חודש +... כשהתחלתי 2 כדורים הדימום התגבר. מה שעזר, בעצת מכון פועה אמרו לי להפסיק ל4 ימים ואז להמשיך כדור אחד כרגיל...
מקווה שיעזור לך
לאחרונה אני מבינה יותר ויותר שאני מקיימת מצוות ומאמינה רק בגלל שככה נולדתי וככה חונכתי.
מתחילות לעלות לי שאלות, אני לא נבהלת אבל רוצה לעשות את זה מסודר.
לא מחפשת ספרים של העמקת אמונה, רוצה להתחיל מהתחלה.
הוא באמת קיים? איך יודעים? מה זאת אמונה? למה?
כרגע אני מרגישה שאין לי מערכת יחסים איתו לטוב ולמוטב.
מקווה שאני לא מקררת אף אחת אבל זה באמת מאוד חשוב לי!
מתייגת לי כמה יקרות מפה אבל הלוואי שכל מי שיש לה המלצה לספר או לימוד כלשהו תכתוב
(סליחה שעונה רק עכשיו)
כתבת מקסים כ"כ!
אשמח לקרא את הרב וולבה.
חשבתי על מה שכתבת שאפשר להרחיב את מה שכתבת גם לבית- קשר זוגי בנוי על אמון,
קשר בין הורים לילדים מבוסס על אמון.
אז באמת כל החיים מבוססים על אמון.
זה מזכיר לי את השיר של הרב קרליבך בשיר שלו "אני מאמין" ( רק שתי המילים האלו ,בלי המשך)
איזה סוג אתן נותנות?
מישהי מזמינה מאייהרב? ראיתי שעולה שם במחיר מגוחך.. למרות שבארץ לא מאוד יקר אבל עדיין..
קצת מתלבטת אם כדאי להזמין
תמיד הייתי יחסית מלאה.
לפני יותר שנתיים תפסתי את עצמי בידיים, עברתי תהליך מדהים של תזונה נכונה וכושר. הייתי בעננים! עשה לי טוב מאוד גם נפשית וגם פיזית. עברתי גם הריון תוך כדי ועדיין המשכתי בכושר וגם ההריון עבר מעולה. אחרי הלידה ירדתי כמעט 20 קילו...
ואז, נכנסתי שוב להריון ב"ה.
בשבועות הראשונים קצת נעצרתי עם הכושר באופן טבעי. ואז עברתי גרידה והכל התמוטט... ירדה המוטיבציה להתעמל, התחילה אכילה רגשית...
סיימתי עם סאגת הגרידה וישר התחילה המלחמה (אפילו תוך כדי..) בעלי לוחם בחזית ואני אוכלת בבית וכמובן שאין זמן לכושר.
לא נגמרה המלחמה, הבעל עדיין מגוייס. ב"ה שוב בהריון. ונחשו מה??? שוב אוכלת ואין כוח וזמן לכושר.
חזרו כל ה-20 שהורדתי. והתווספו להם עוד.
אני בחודש שלישי, נראית כמו בחודש שמיני (אמא, זה ממש נראה שיש לך תינוק בבטן!!)
הרבה אכילה רגשית. חוסר מוטיבציה. זוכרת איך זה עשה לי טוב בעבר. מצד שני לקח המון זמן עד שהתחלתי לראות תוצאות, אז עכשיו אני מתייאשת מראש.
דיכאון. מבואסת ומאוכזבת מעצמי מאוד.
עברת ועודך עוברת דברים לא פשוטים.
קודם כל תקבלי את עצמך. ממש תתני לעצמך חיבוק. תדברי לעצמך ותגידי שאת מבינה וכו'... .
אחר כך לדעתי בגלל ההריון, תקבעי תור אצל תזונאית. עד התור, תשתדלי לאכול מסודר ובכל ארוחה ירקות וחלבון, שומן בריא ולא ר- פחמימות.
במנות ביניים תעדיפי פרי על פני שוקולד או עוגה.
אני כן מרשה לעצמי פעם ביום מנת ביניים מתוקנ כי זה מה שאני מסוגלת כרגע.
יש גם חוגי כושר וספורט מותאמים. אם תרצי תצטרפי, זה גם מחזק את המצב רוח.
והכי הכי חשוב- לא משנה מה היה
משנה מה מכאן והלאה. גם שינוי קטן משמעותי מאד ועדיף שינוי קטן על פני שינוי גדול שלא מחזיק מעמד
לי מאד עוזר לחשוב על זה שמאכל זה ראשי תיבות מה איך כמה למה
איזה מרגיז זה להפסיד תהליך שלם שעברת, אוף!
ולעלות 20 קילו זה לסחוב משקל בכל צעד ושעל.
חיבוק ממש,
ומקווה שאחרי הביאוסים תצליחי לשמוח ב"ה על מה שיש, בע"ה שבעלך יחזור בקרוב הביתה בשלום ותהנו יחד מההריון החדש שיהיה קל ומשעמם ובידיים מלאות!
את אלופה עם כוח רצון מטורף!!
ויש בך יכולות של משמעת עצמית גבוהה
אכילה רגשית והמצב שאת נתונה בו ממש מסביר הכל את בנאדם תיהי יותר רכה עם עצמך להוריד במשקל אפשר אבל חבל לפצוע את הנפש עם דיכאון באסה וכו בגלל גורמים חיצוניים שמשתנים וראית שאת יכולה לשנות.
מעבר לזה בקטע הפרקטי אני דוגלת במשפט אין אז לא אוכלים
כלומר אם אכניס שוקולד הביתה אז ברור שמישו בסוף יאוכל אותו..כנל חטיפים עוגיות ממרחים לא בריאים גנק פוד וכו וכו
אז ההמלצה שלי זה פשוט לא לקנות ואז שזה לא נגיש בבית הסיכוי שתיחשפי לזה בכזו תדירות יפחת
מעבר לזה אולי תקבעי עם חברה או אחות לעשוץ כל ערב או בוקר הליכה יחד זה כבר יכול להכניס לאיזון
ואפשר גם לנסות להפוך תאכילה רגשית למשהו טיפה פחות מזיק לדוגמא אכילה רגשית של סלט (יודעת שנשמע הזוי אבל תנסי)
בע"ה אני עתידה ללדת בן, ובעלי עובד בעבודה מכובדת
עם אנשים מכובדים, כמו שהוא אומר.
מפה לשם, הוא רוצה להזמין לברית נשים שעובדות איתו,
בטענה שלא נעים להזמין גברים ונשים לא, והן יפגעו.
אתמול הוא זרק לי משפט ואמר לי לי שהוא קצת מפחד ממני, מהתגובה שלי אם אראה פתאום שאחת הנשים באה לחבק אותו, או ללחוץ יד.
מה אני אמורה להגיב על זה? אמרתי לו שאני אפגע מאוד, כי זה לא הבית שלנו.
וזה שאצלו בעבודה גם דוסים לוחצים ידיים ונוגעים בנשים שם, זה נורא ואיום ולא אומר שזה מקובל!
הוא אומר שאצלם זה מאוד מקובל, והוא נחשב המוזר
הסברתי לו כמה זה פוגע בי, ושאם אדע שהוא נוגע באישה שהיא לא אני שם זה ישבור אותי מאוד.
אבל אני יודעת שהוא מאוד חלש אופי, ולא יודע לעמוד על שלו
ומשתנה לפי הסביבה שהוא נמצא בה וזה ממש עצוב לי,
כי אם הוא יהיה בסיטואציה שאישה באה לגעת בו הוא יזרום, כי לא נעים ופשוט יסתיר ממני.
לא יודעת איך להתנהל בסיטואציה הזאת, מרגיש לי לא פייר
שאני כל-כך שומרת על עצמי
ובעיני בעלי זה כלום ושום דבר, ומה קשור להזמין נשים אוף
לא יודעת, אשמח לעזרתכן
אפשר להזמין רק משפחה לברית
אם עושים בשעה ממש מוקדמת וכאלה אז בכללי פחות מגיעים אנשים רחוקים אולי זה פתרון
ואפשר גם שיזמין אותן ויבהיר שזה ארוע דתי ושומרים אצלכם נגיעה
אני לא חושבת שלהזמין רק את הגברים זה הגיוני,במקומות מעורבים זה ממש ממש לא מקובל וכבר עדיף לא להזמין
אבל הבעיה האמיתית היא לא שם
הבעיה האמיתית היא הפערים ביניכם בנוגע ליומיום.... או שאכפת לך רק אם את רואה את זה??
חיבוק זה לא לחיצת ידיים והאמת שאני באמת לא מבינה למה זה הפך למקובל.
אצלי בעבודה זה לא מקובל בין גברים לנשים.
בכל אופן לברית, רוב הסיכויים שלא יגיעו אנשים מהעבודה, כי הם עובדים ועסוקים. רק אנשים קרובים יותר מהעבודה יעשו מאמץ להגיע.
בהנחה שיוצא על יום עבודה, בטח שיום שבת בכלל אין מה להזמין...
רק בשישי אנשים יותר פנויים
אצלי הגיעה רק חברה אחת מהעבודה שעשתה מאמץ כי לא יצא לה להגיע לחתונה
או שלא מזמינים אף אחד או שמזמינים את כל הצוות.
בעניין שמירת נגיעה,
לא נשמע בכלל שהוא חלש אופי, אלא שאת רואה את הסיטואציה רק מהמבט והפרשנות והערכים שלך ומסרבת לראות את הצד שלו.
החיים הם לא שחור ולבן ולא כל לחיצת יד זה "לא הבית שלנו"
הבית שלנו זה הבית של שניכם, לא רק איך שאת רואה אותו. ואם אצלו לחיצת יד בסיטואציה כזאת או אחרת היא לגיטימית, גם אם היא בדיעבד, אז אי אפשר לומר "זה לא הבית שלנו"
אלא יש מחלוקת בבית שלנו וזה בסדר, אפשר לדבר וללבן את זה ולקבוע גבולות יחד. אבל לא נשמע שיש בכלל מקום לשיח בנושא מבחינתך.
בקשר ל"שומרת על עצמי" ובעיניו זה "כלום ושום דבר"
צריך להפריד פה בין המעשה לפרשנות.
אפשר וכדאי שתדונו ביניכם בנושא בנחת מתוך כבוד והערכה אחד כלפי השני.
זה כמו ששני אנשים יקבלו צלחת אוכל זהה, שניהם ישאירו את אותה כמות אוכל בצלחת בסיום הארוחה.
אחד ירגיש שהכמות שאכל הייתה מדוייקת לו,
והשני ירגיש רעב וקדוש מעונה על כך שלא סיים את הצלחת ויצפה למדליה ולא יבין למה השני לא מרים לו..
שניהם עשו את אותה פעולה בדיוק, אבל המניע שונה ולכן גם הציפייה לפידבק.
אם את, שהנושא מטלטל אותך תלחצי יד לגבר, זה לא אותו דבר כמוהו שהוא פשוט לא מתרגש מזה ולא מבין מה את רוצה ממנו עד כדי הסתרה, ילחץ יד לאישה.
המקום הנפשי הרבה יותר משמעותי מהמעשה עצמו,
ולא בטוח שהציור שאת מציירת "ישבור אותי" משרת את המטרה של שלום בית ונאמנות ושמירה בין בעל לאשתו.
היא טריגר.
בעלך לא שומר נגיעה? זה עוד בסדר
את לא יודעת מזה וזה התגלה לך כבדרך אגב? זה כבר לא בסדר. וכמובן הפערים שזה יוצר.
קודם כל הייתי מדברת איתו ומסבירה לו למה זה פוגע בי, לא העניין של הברית אלא מעבר, שהוא נוגע בנשים בעבודה.
זה שהוא דוס, כפי שכתבת, לא מעיד כ"כ, זה שלו. מה שצריך להפריע אלו הרגשות שלך. וגם אז לא בטוח שיסכים איתך..
בסוף יש את עניין הברית. אישית, גם אני הייתי מזמינה גברים ממקום העבודה שלי וגם בעלי. לדעתי זו לא אמורה להיות הבעיה.
שבעלך עלול לרדת רוחנית במקום עבודה כזה.
גם אנשים מאוד חזקים ויציבים מתקשים לעמוד מנגד כשונים מול חברה יום יומית של קבוצת אנשים, קל וחומר אדם שלא אסרטיבי ועקשן מטבעו.
אני חושבת שהקב"ה לא מצפה מאיתנו לעשות השתדלות בפרנסה שמסכנת את הרוחניות ואת עבודת השם שלנו.
עם כל הכבוד לעבודה, הרמה הרוחנית שלנו יותר חשובה.
אין אפשרות שהוא יעבוד באותו מקצוע בסביבה דתית יותר?
כמובן שאת לא יכולה לדרוש ממנו את זה, זה צריך להיות מתוך רצון חופשי שלו, כי דרישה כזאת של לעבור מקום עבודה היא מאוד אישית וגם אולי לפנים משורת הדין, אבל את יכולה להתפלל עליו ואולי להעלות את השאלה הזאת מולו
לא אכפת לו שיראו?
בגדול, אם הוא הולך עם כיפה , הוא צריך להבין שהוא מייצג את המגזר ולהתנהג בהתאם, ובטח שלא לחבק קולגות בעבודה, רב הסיכויים שזה נגד תקנון מוגנות במקום העבודה .
ואם זה מקובל על 2 הצדדים, לא הטרדה מינית ואין יחסי מרות, אז אין בעיה
אבל לא הבנתי למה מגיעים לרמת קרבה כזו ככ..
אי עובדת במקום מאוד לא דתי בלשון המעטה, ואין את הדברים האלה בין העובדים. מכבדים את זה שרובם ככולם אנשי משפחה ויש דיסטנס בריא. יש לחיצת יד אולי בהענקה של איזה פרס פעם בשנה ותו לא.
ולברית בכלל לא מזמינים, רק מודיעים
זה בדרכ ארוע שלא מגיעים אליו הרבה חברים מהעבודה
ואם כבר - אז מסכימה שצריך לעשות הפרדה בין מה הוא חושב ומה שאת מרגישה עם זה. ולתווך למה זה מפריע לך בצורה עניינית ולבקש התחשבות לא רק בארוע, אלא בכלל . אבל לא הייתי מטיפה לדתיות. כי אם הוא לא רואה בזה בעיה, כנראה שזה לא ידבר אליו וצריך לנסות להעביר את השיח למישור הזוגי ולהגיע לפשרה ביניכם. ולא בטוח שזה יהיה בהכרח לכיוון שלך אם כי אני מקווה שכן
מיליון הרחקות ושלום על ישראל.
אני מצחוק של בעלי עם מישהי יכולה למרוט שערות,
אז חיבוק?!
לא ברור איך הוא רואה את זה. מה הגבול שלו בדברים האלה?
ולא הייתי מזמינה לברית את האנשים בעבודה, כי את ממש לא אמורה לשאת רגשית מראות שקשה לך לראות.
ואם את תגחדי לבעלך שלא מקובל עלייך משהו מעבר ללחיצת יד, אחך הוא יגיב?
להישאל (וזה בינך לבין בעלך) היא האם זו הפעם הראשונה שגילית שבעלך לוחץ יד לנשים בעבודה או מתחבק איתן?
אילולא הברית, האם מידע זה היה בא לידיעתך?
האם זה קורה ביומיום, או רק באירועים חגיגיים (כמו בריתות)?
הבעיה לא הברית, אלא עצם זה שאתם תופסים אחרת את חומרת העניין של מגע עם נשים שהן לא אישתו.
זה נשמע לפחות שהוא רואה את זה כהתעקשות מיותרת או משהו שאפשר להתגמש איתו.
אני ממש חושבת כמוך,
ובעיניי צריך להעלות את זה לשיח. להציף את התחושה שלך ולשמוע מה הוא אומר. לשאול דוגרי- אתה שומר נגיעה או לא? תהיה כנה מול עצמך ומולי.
ובהתאם לשיחה לראות מה עושים
קצת מביך ,מעדיפה לשאול פה.
בד"כ מכניסה עד למוך ואחרי צאת הכוכבים בודקת אם נקי.
מה עושים במקרה ששכחתי ממנו ויצא שנכנסתי להתפנות לפני שהוצאתי, האם זה משבש את התוצאה, הכוונה שהיד התרטב מהיציאה
אני עם גלולות..פשוט מבינה שיש אחוז קטן של פאשלות..
אז תוהה אם זה זמן לגיטימי שלא לקבל וסת.
תודה!
כל מי שקוראת בפורום לאורך זמן ובאדיקות😅 תדע את המידע שכתבת, גם בלי להשתמש בגלולות בעצמה.
לא תמיד,וגם עשויים להתחיל לך כתמים עוד לפני שתגיע ווסת
אבל ממה שאני מבינה אם הגיעה הווסת סימן שהיה ביוץ ואת כבר לא מוגנת
אם את לא רוצה הריון תשקלי להחליף אמצעי מניעה
אם זה לא מונע ביוץ
סתם כי הרירית דקה יותר אז אין הריון?
אני קיבלתי איתן מחזור באיזשהו שלב והמשכתי לקחת.
בהזדמנות הראשונה אחרי שהפסקתי איתן, נקלטתי ב''ה
אכן גלולות הנקה. וואו. לא ידעתי.
הרופאת נשים לא אמרה לי דבר על זה..
אז בעיקרון אם אני לא מניקה, כדאי להחליף?
יש המלצות? לא זוכרת מה לקחתי בעבר😅
כיום אני מכירה שההנחיה הרשמית היא שאפשר לעשות ספורט שעשית עוד קודם.
ובאופן כללי מומלץ לשמור על כושר בהריון.
לדעתי, ממש ממש כדאי לך להתחיל אפילו עכשיו.
תתחילי בפעילות עדינה יחסית כמו הליכות וכזה ותהיי קשובה לגוף שלך.
אם קל לעשות אז אולי להעלות קצב ורמה, שוב עם הרבה קשב לגוף וליכולת שלך.
אני חושבת שזה מאוד משמעותי להריון להיות פעילים.
ההריון פחות מכביד וגם בלידה זה משמעותי.
כל עוד ההריון תקין מותר להתעמל תוך הקשבה לגוף
לא להגיע למצב שהנשימה מהירה מידי אן כבדה מידי, הסבירו לי פעם שהדרך לבדוק היא שאת מצליחה לדבר כרגיל.
שבוע 34 עייפה וכבדה, אני סוג בנאדם שהייתי בטוחה שאעבוד עד הרגע האחרון, העבודה שלי מאד אינטנסיבית, ממש קשה לי
ואני מתחילה להרגיש שזהו מיציתי אני רוצה להשאר בבית, קשה לי הריצות והעבודה הממושכת על הרגליים
יש כמה בעיות: שזה בכלל לא נפוץ, אצלנו יש כמו תחרות כזאת מי עובדת יותר קשה ויותר ארוך וממש לא באלי להיות שותפה למשחק הזה
2. חופשת לידה היא לפי שלוש חודשים אחרונים וזה מעפן
אני כל כך מותשת שבשבועיים האחרונים אני פשוט חולה, ואני חושבת שזה כי פשוט אין לי זמן להתאושש, דוחפים אותי לעבודה וגם כשאני ממש לא מרגישה אני צריכה למצוא לי החלפות וזה סיוט
זהו סתם פרקתי
חופשת לידה איננה לפי שלושה חודשים אחרונים.
את מתכוונת לדמי לידה. לא לחופשת לידה.
סכום הקצבה היומי שתהיי זכאית לו הוא הגבוה מבין השניים:
השכר שלך ב- 3 החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, לחלק ב-90
השכר שלך ב-6 החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, לחלק ב- 180.
אם הכנסתך נפגעה עקב המלחמה - אל דאגה! ייתכן שתהיי זכאית להשלמת שכר עד לגובה השכר הרגיל שלך, או שדמי הלידה שלך יחושבו לפי החודשים שקדמו לירידה בשכר עקב המלחמה. לצורך כך יש לשלוח לנו מכתב מהמעסיק שהסיבה לירידה בשכר היא עקב המלחמה. את המכתב ניתן לשלוח באמצעות שירות שליחת מסמכים באתר.
סכום דמי הלידה - דמי לידה | ביטוח לאומי,%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%2C%20%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%A7%20%D7%91%2D180
רק שאני בשבוע יותר מתקדם והוצאתי מחלה כי אין לי כבר כח וגם עובדת בעבודה שדורשת כח וסבלנות
אני מחפשת חנות חזיiת, קטנה ונעימה, בסגנון חרדי.
אם יש באופקים או באזור זה גם יתאים לי.
תודה!
אשמח לעזרה.
בעבר אם הייתי רוצה להקדים את ההפסק ביום אחד הייתי שותה הרבה מים ולימונים וכו
ועכשיו כבר פעם שלישית שיוצא לי טבילה במוצ"ש ואני שונאת את זה!!! רשמתי את זה פה כבר בכל פעם שזה קרה.
וב2 הפעמים שתיתי מים ולימונים וכו וכו וזה פשוט לא עזר, בקושי ביום ה7 הצלחתי לעשות הפסק
אשמח לעזהר
היום אני ביום השלישי למחלזור, קיבלתי בראשון בבוקר.
יש לי עוד תקווה?
האמת לא זוכרת ממתי
היום אני ביום השלישי אז אתחיל
כמה לימונים לשתות? ובמים גם לשים לימון?
לשתות כוס מים עם חצי לימון סחוט
אני לפעמים סוחטת לימון ומקפיאה בקוביות קרח ואז מוציאה 2-3 קוביות מוסיפה עליהן מים חמים (אפשר להמתיק בדבש או סוכר או סילאן)
ושותה.
כוס כזו בבוקר
וכוס כזו בערב
הלימון הזה עובד פלאים על חלקנו, ולאחרות הוא קוטע את הדימום וממשיך אותו לסרוגין, או גורם להכתמות.
אז שימי לב, גם לי זה עזר ומתישהו כבר לא היה יעיל.
אומרים שלשתות הרבה עוזר, לשתות חליטת מחיצות רימון *דוחה*
לידה ראשונה הגעתי עד הסוף ובמקרה גם ללא אפידורל אך נגמר לבסוף בקיסרי חירום.
עד היום הצלקת מציקה ומגרדת.
הזמן לנסות לטפל בצלקת באמצעות דיקור כבר די עבר ואם אחזור לדיקור הסיכויים להחלמה קלושים.
הבנתי שאם חותכים שוב בצלקת אז יש סיכוי להחלמה של הגרד ושזה יהיה מאחוריי.
אני ממש לא רוצה לעבור קיסרי שוב לחינם ולכן מתלבטת אם מישהי חוותה ויכולה לייעץ בנושא..?
או שאולי יש פתרון אחר?
מצד שני לא היתה שום אופציה עבורי ללידה וגינאלית.
נסי לחשוב על פתרונות אחרים לתחושה המציקה (שמעתי שאוסתיופאטיה יכולה לעזור). ממש לא פתרון שכרוך בכאב, בהתאוששות ארוכה, בקשיים נלווים בהשלכות על הילדוה העתידית...
דרך אגב, כמה זמן את אחרי הניתוח? אני עכשיו שנתיים אחרי קיסרי (שלישי) ורק לאחרונה מרגישה שהצלקת פחות מפריעה לי... אז אולי צריך לתת לזה עוד זמן? (לפעמים זה גם תלוי בעונות מעבר וכאלה)
במיוחד שאת לא יודעת מה יהיו ההשלכות הבריאותיות של קיסרי נוסף...
אישית הייתי מעדיפה לסבול גרד ותחושה מציקה מאשר לעבור ניתוח כלשהו...
אבל אם כן אז הגיוני שאפשר להגיע לאותה תוצאה עם ניתוח קוסמטי...
הסיכון מקיסרי הוא מעבר לצלקת החיצונית
זה הרבה מאוד גם ה"צלקת" הפנימית והפגיעה ברחם
שווה לברר עם מישהו שמבין אבל נשמע לי יותר הגיוני לטפל בזה בלי הסיכון של לידה וכו
בשום אופן לא ללדת בקיסרי אם אין הצדקה רפואית
אני מאמינה שיש דרכים חלופיות לטפל בכך.
המון בהצלחה🙂
יש יום פיג'מות בגן והילדים שלי כבר מלא זמן לא ישנים עם פיג'מות...
ישנים עם הבגדים של מחר כי אני מארגנת אותם לבד בבוקר (בעלי במילואים) ובאמת שאין לי פיג'מה לשלוח אותם איתה...
לקנות במיוחד?
שלום לכולם, ניק חדש , חוששת מזיהוי.
מישהי עברה דבר כזה? החלמה, דימומים וכו'.
יחסית נפוץ. במקרה ויש בעיות מסויימות שבעקבותיהן הרופאים ממליצים להסיר אז אין הרבה ברירה.
מעדיפה בפרטי
באופן גורף וחד משמעי..
לא משתפת בפומבי, אבל לא עם יד קלה על ההדק אלא לאחר חוות דעת של
4!!!! רופאים שונים מומחי על.
אשמח בפרטי אם מישהי עברה תהליך דומה.
תודה
לא יודעת אם לצחוק או לבכות, אבל השנה יותר מתמיד אני לפחות מרגישה כמה ההיסטוריה חוזרת על עצמה,
ניצלנו מגזירת שמד נוראית,
מהצורר שחצי עולם היה תחת שלטונו!
כל נס ההצלה והנהופוכו והעד-לא-ידע,
לא היו כי נחסכה המלחמה,
כל הנס והכל... היה על עצם הזכות להגן על עצמנו.
כמה זה לא מובן מאליו! כמה הזכות לשאת נשק היא זכות!
כנראה שיש עוד מה להאריך ולכתוב אבל אולי לפני כל ההתעסקות בצלופנים ובמי נותן למי, אולי קודם נתרכז במהות ומתוך כך נוריד את זה למעשים בתכלס.
זה נכון תמיד, אבל השנה כמה וכמה.
להודות על עצם קיומנו.
שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו.
הצורר הפרסי כמו בימים ההם גם בזמן הזה מכין תוכניות השמדה.
יש לנו את הזכות לחגוג את הצלתנו,
כל השאר זה בונוס.
שאף אחת לא תרגיש רע עם עצמה,
לא עם המשלוחים מנות, לא עם הסעודה, לא עם התחפושות, לא עם אירועי חודש אדר.
פורים מזמן לנו התמודדות עם המון טריגרים:
מצב כלכלי,
מצב חברתי,
רמת יצירתיות,
עומס בחיים,
התמודדות מול המושג שמחה,
בלאגן,
עומס אירועים,
חוסר בעומס באירועים,
מצב משפחתי מורכב,
מלחמה- משפחות מגוייסים, מפונים, פצועים, משפחות השכול וכל מתמודדי העורף,
נפצים ורעשים,
ועוד ועוד.
בואו לפני הכל ניזכר במהות. ומתוך כך נגייס כוחות מבפנים להיות נאמנים לעצמנו ולשמור על המהות ולעשות מה שנכון לנו.
ושנראה תמיד מעלת חברינו ולא חסרונם.
אם למישהי בא להרים את הכפפה בבירור עומק ומהות החג אני חושבת שזה יוכל לחזק את כולם, כל אחת מהמקום בו היא נמצאת.
אני באמת מרגישה מוזר - מצד אחד חושבת על הקניות שצריך לעשות למשלוחי המנות, מצד שני נזכרת שצריך לעשות קניות כדי למלא את הבית לשעת חירום...
מצד אחד הילדים רוקדים ושמחים ומארגנים דברים כמו בכל שנה, מצד שני יש משפחות שאצלן פורים השנה יהיה חסר כל כך, וכמה הן יצטרכו להתאמץ על השמחה...
ובאמת צריך לזכור את העיקר - את ההודיה כל הנס שהיה, על הניסים שישנם ועל הניסים שעוד יהיו בע"ה.
עלתה לי מחשבה - אולי נעשה מעין משלוח מנות וירטואלי בין חברות הפורום? שכל אחת שרוצה תשלח כמה מילים מחזקות לניקיות ספציפיות או לכלל הפורום... אפשר גם לעשות מעין גמד וענק לכל מי שתרצה להשתתף... @הרבנית הקדושה - את רוצה להרים את הכפפה? (אם זה מוסכם על המנהלות, כמובן - @טארקו @יעל מהדרום @בארץ אהבתי)
וטרם הגעתי לסיגנון הפתיחה של השרשור.. אבל בהחלט יהיו גם דברי תורה השנה
אי אפשר כל שנה רק לחרוז ולהישאר במקום
שלא יתבעו אותי על כך במרום
לק"י
או לחילופין לכתוב משהו כללי לכלל הפורום.
כי אחרת לחלק כותבים ולחלק לא, וזה לא תמיד נעים.
מצטרפת אלייך. דווקא השנה זה נצרך כל כך...
תודה ל@הרבנית הקדושה שפתחה שרשור עבורנו. מוזמנות להצטרף...
מאחר ואני רבנית קדושה, צנועה ומאוד ענווה - הריון ולידה
מקווה בעז"ה למצוא זמן לכתוב בהמשך...
-יהודית-שלום לכן, אשמח להתייעץ..
ילדתי לפני כשנה וחצי, ב 10 חודשים הראשונים לא קיבלתי מחזור ,
לאחר מכן התחלתי לקבל פעם ב5 שבועות, קבוע. (ז"א ידעתי מתי אני אמורה ותמיד קיבלתי ביום שחשבתי או ביום אחרי)
היו 4 מחזורים כאלו קבועים, ואז עכשיו נעלם..
פעם אחרונה קיבלתי לפני יותר מחודשיים ! ומאז כלום
עשיתי בדיקת הריון פעם בשבוע כזה ותמיד שלילי...
דיברתי טלפונית עם הרופא הוא אמר שבהנקה זה לא אומר כלום ואין מה לבדוק וכו.. אפילו שלא היה שינוי בדפוסי ההנקה או משהו
אבל בכל אופן אני לא רגועה ככ, אחרי 4 פעמים שקיבלתי פתאום מפסיק?
האם לדעתכן כדאי לבדוק מה קורה? או לסמוך על הרופא ולא לבדוק כלום..
אצל הרופא נשים ובדיקת הורמונים כדי לקבל כיוון,
אני אישית שמחה כשאין מחזור ולא הייתי דואגת
אני בסוף הריון כבר (בשבוע 35),
מכמה סיבות ההריון שלי מוגדר הריון בסיכון, סיכוי טוב שאני הולכת לקראת זירוז לפני שבוע 40 ויכול להיות גם קיסרי, אדע בקרוב.
העובר בסדר ב"ה ולא ידרוש טיפול מיוחד אחרי הלידה כך שזה לא שיקול ב"ה, אבל יכול להיות מאוד שהלידה תהיה בזירוז או קיסרי.
על איזה בית חולים הייתן ממליצות? הדסה עין כרם או הר הצופים?
הילד הקודם שלי נולד בהדסה עין כרם לפני מספר שנים בלידה רגילה ללא זירוז, הוא נולד עם עניין בריאותי שדרש יחס מיוחד אחרי הלידה (ידעתי במהלך ההריון כבר) והם היו מקסימים וקשובים והחוויה הייתה מדהימה.
עכשיו ב"ה העובר בסדר, אבל הלידה עצמה סיכוי טוב שתהיה שונה ולכן אשמח לשמוע חוות דעת
וגם, אם אני כבר שואלת אז אשמח לשמות של מנתחים טובים במידה ואני הולכת לקראת קיסרי מתוכנן.
תודה רבה!
לידה רגילה אבל, בלי זירוז.
מבאס אבל ככה זה....
מי הרופא התורן,איזו מיילדת תזכי לפגוש...
לי היו גם חוויות ממש טובות ומקצועיות בהר הצופים וגם פחות כשנפלתי על מישהו ספציפי שפחות (למזלי לא בשלב הלידה ממש)
פעמיים, חוויה טובה ונמנעו מניתוח מיותר
מוזמנת לשאול
הצוות של הניתוח, הצוות במחלקת יולדות ובתינוקיה.. יצאתי בתחושה טובה.
אני גם מבררת על מנתחים טובים כרגע, שמעתי המלצות על ד"ר כבירי ועל ד"ר יהלומי.
נורופן מותר?
אני עם מיגרנה...
למיגרנות הכי יעיל אקמול פוקוס או אופטלגין אבל לא יודעת לגבי הנקה מה איתם
הייתי הבוקר אצל רופא נשים בעקבות כאב וגרד מטורף. הוא אבחן לי פטריה ונתן טיפול.
הוא שאל אותי אם יש לי דימום, ועניתי שלא. לא היה לי.
תכלס עכשיו אני רואה דם בניגוב. מה זה אומר?
לנסוע שוב להיבדק???
להניח שזה בגלל הפטריה?
שבוע 18, שכחתי לציין.
תודה לכולן!
אוף, טוב. תודה.
אמר לי לחזור רק אם הדימום מתגבר.
כרגע הפסיק ב"ה.
תודה!
כמה פעמים שהיה לי פטריה גירדתי כמו מטורפת ואכן
נפצעתי
מחפשת את הברזל שהכי נספג, אבל הכי!
הריון קודם הייתי עם המוגלובין 7.. בקושי בנאדם, עברתי 3 עירויי ברזל והיה לי קשוח
לא רוצה להגיע למצב של עירוי ואני בתחילת הריון
יש לכן המלצות לברזל סופר נספג והכי טוב?
מכיוון שאת בתחילת הריון ויתרון ארוך טווח עשוי להיות רלוונטי - אני ממש ממליצה לאכול כף מולסה ביום
יש לה טעם מאוד חזק אז צריך להתרגל ולמצוא איך נעים לך לאכול אותה..
היא ממש ממש מעלה את הברזל. לא ביום אחד אבל לאורך תקופה - תוך חודש כבר תתחילי לראות שינוי...
טיפ:
אני הייתי מכינה ממנה משקה - מולסה עם מים חמים וקצת חלב - סוג של "קפה" - אפשר להוסיף קצת קינמון.
לא צריך להוסיף סוכר כי המולסה מתוקה..
עוד אפשרויות:
דייסת קווקר עם כף מולסה וכף שקדיה (גם בשקדיה ובטחינה מלאה יש כמויות ברזל יפות..)
יש כאלה שטעים להם למרוח אותה כממרח על לחם/פריכית. אני פחות אהבתי..
וסיוטטט של עירויים מה שהציל אותי זה הברזל של סולגאר בשילוב של b12 ועוד תוסף שלא זוכרת
תבקשי מהרופא בירור אנמיה זה בדיקת דם של כמה מבחנות שבודקת ממה נגרמת האנמיה ושאת לוקחץ את כל מה שצריך זה עוזר
העלה לי ממש את ההמוגלובין לאורך ההריון.
של אלטמן היה נחמד, הצליח לשמור לי על רמת ההמוגלובין קבועה אבל לא להעלות אותה
ספאטון הכי טוב לספיגת ברזל כי הוא נוזל תשתי אותו עם מיץ תפוזים וזה פצצה
לקחתי ברזל רגיל פורול/פולקס וגם b12
העלה לי תוך חודש מ9 ל11
עד שתגיעי לזה שטוב בשבילך...
אני ניסיתי את ספאטון, ולא הזיז בכלל לברזל שלי. אחר כך ניסיתי אקטיפרין (הוא זול יותר, אבל מכיוון שיש בו ג'לטין יש כאלה שסוברים שעדיף לא לקחתו, אז לא ניסיתי אותו מיד) - וב"ה הוא עזר לי, ומאז אני דבקה בו.
מכיוון שאת רק בתחילת היריון, יש לך עוד זמן לעשות קצת ניסויים... לדעתי כדאי להתחיל באלה הזולים. תבררי אצל הרב שלכם מה הוא אומר על אקטיפרין...
בריאות שלמה ובשעה טובה!
אני באמת ינסה וינסה ונקווה שלא נגיע לעירוי🙏🏼
על הברזל של אקוסאפ שמעתן?
