פורום הריון ולידה (עמוד 681)

על הרעב.... אתמול לא דומה להיום והיום לא דומה למחר. מספיק שאת במחשבות מרובות ומתח אם נקלטת או לא וזה כבר גורם משפיע על כל מיני תופעות ורעב בינהן..

אנחנו לא צריכים להכניס את הראש שלנו לחשבונות רוחניים כאלה

ואולי דווקא בזכות כיבוד הורים (שזה ממש מצווה ברורה מהתורה, בניגוד לכל מיני התחשבנויות)

זה ישפיע על התינוק שפע טוב

אבל זו אמונה שיש לי בלב

שאם האדם טוב

ולא שומר מצוות

את שמירת המצוות הוא יקבל מהבית 

יש אומרים שזה כתוב בהלכה כמשהו פיזיולוגי שקשור להשפעה על המין, ויש דעה שזה בכלל בקטע של לשדל את הבעל לענג את אישתו ואם הוא זכה שהיא תסיים לפניו יזכו אותו בבן.. מין משהו קבלי..

אבל הכי לא בוודאות שיש..😅

שמעתי פעם ממישהו שהייתה לו התלבטות דומה והוא הלך לשאול את אחד הרבנים הגדולים מה לעשות? אז  הרב ענה לו: כיבוד הורים זה מצוות דאורייתא סנדק צדיק זה סגולה.  לפעמים אנחנו מתבלבלים ושוכחים שמצווה זה הסגולה הגדולה ביותר.

הקב"ה מנהל את העולם. סגולות זה טוב ויפה אבל בסופו של דבר רק הוא מחליט.

אין מה להילחץ מהסנדק, אפשר על דרך נעימה להגיד לו שאין רוצים משהו אחר, או לתת לו תפקיד אחר

מרגש ממש ואיזה גיבורה!

ממליצה מאוד על הספר "לראות את הנולד" של רחל ברונכר.

זוכרת שקראתי אותך בעבר. ב"ה!!! בשעה טובה!

שיהיה לך בקלות ובשמחה.

את יודעת אם את רוצה ללדת עם אפידורל או לא?

בעז"ה מהלך הלידה מתגלגל מה', אבל כדאי לך לדעת איזה כיוון את רוצה.

ולפי זה לחפש ספר / קורס הכנה ללידה באותו ראש.

אני מאד נהנתי מהספר ליד ה'.

יש הרבה ספרים טובים, וכולם מעולים. בספר הזה הרגשתי שהיה משהו פשוט שבזמן הלידה יכלתי לזכור - כללים בסיסיים לנשימות, איזה מחשבות לחשוב וכדו'.

גם סרטונים קצרים על נשימות, הרפיות וכו' עזרו לי והצלחתי לזכור אותם בזמן אמת.

כדאי לתכנן מראש עם מי את רוצה ללכת ללדת,

לאן תלכי אחרי הלידה,ומיטה, עגלה ,וביגוד בסיסי לתינוק.אחרי הלידה תוכלי לחפש / לקנות בהתאם לגודל התינוק. אבל שיהיה לך משהו להתחלה.

וגם לתכנן את אחרי הלידה.אם את הולכת - לאן.

אם את נשארת בבית- כדאי לך עכשיו  להקפיא ארוחות לאחרי הלידה.

בשעה טובה!!!

פודקאסט באות לעולם ממש מומלץ.

לקרוא את הספר לידה פעילה.

יש כל מיני סוגים של קורסי הכנה ללידה שעושים הצצה לשיטה באינטרנט שווה להסתכל וללמוד מזה. נגיד לידה בעונג סרטון ממש מומלץ.

יש המון הדרכות של בית חולים שיבא ביוטיוב, אפשר לראות אותם גם.

טל קסל עזוז ביוטיוב, שווה גם לצפות בה.

יש את הפודקאסטים של יעל גריינר, ממש שווים.

ולגבי קורס הכנה ללידה, אני ממליצה עליה ממש. למרות שלא לקחתי אותה כי שמעתי עליה מאוחר מידי.. אבל זה נשמע קורס מוצלח מאוד מאוד.

את אביה רייכנר.

גם דולה שיש לה הרבה תוכן באינטרנט.

וגם תוכן תורני 

מאוד ממליצה לעשות קורס טוב של הכנה ללידה , אם יש לך עוד שאלות בשמחה גדולה!!

פודקאסטים: כמו שכבר כתבו באות לעולם שכולו על הריון ולידה. חוץ מזה בפודקאסטים "נשים מדברות", "ירח מלא", "שישי נשי" יש לא מעט פרקים רלוונטיים. 

מה חשוב לבדוק- מאוד תלוי מה חשוב לך. לידה טבעית ככל האפשר או דווקא אפידורל? אם את רוצה בע"ה להניק- כדאי מישהי שגם עושה איזושהי הכנה להנקה

סרטונים יש ביוטיוב לשיבא סרטונים קצרים עם מידע 

שיהיה בשעה טובה!

לא יודעת אם זה רלוונטי לך (ממש מקווה שבלידה בעלך כן יוכל להיות נוכח) אבל משתפת אותך במשהו שקיבלתי (אני לא מכירה מה זו שיטת אסתר טבעון..)

🌸 היי חברות יקרות ואהובות 🌸

שמי *איידי*, ואני אקספרטית *דולה - תומכת לידה בשיטת אסתר טבעון*.

ברצוני להציע את עזרתי לכל הנשים המקסימות שנמצאות במצב לא פשוט, נאבקות להתמודד עם הלידה לבד, ללא נוכחות הבעל - אם הוא במלחמה, או מכל סיבה אחרת שהוא אינו יכול להיות נוכח.

אני מציעה:

🌸 *ליווי ללידה ללא תשלום*

🌸 *פגישת הכרות קודם הלידה*

🌸 *תרגולי איזון להכנת הגוף ללידה*

אני מזמינה אתכן ליצור קשר איתי בטלפון📞 *052-7169030*.

גם אם אתן מכירות מישהי שזקוקה לעזרה, אפשר בשמחה להעביר

הליווי שלי מתאפשר רק באזור ירושלים📍.

מחבקת אתכן באהבה,

*איידי*

הוא לא יירצה ואני לא אשחרר אותו🙈

יש להם כמה ימי התאווררות על חשבון המילואים (כמו ימ"מים) מאמינה שהוא יילך קצת לישיבה שבה למד, למלא קצת מצברים, זה בוודאי לבד.

אבל חופש הוא רוצה איתי (ועם הילדים..)

שזה בסדר גמור שתצאו לחופש תוך כדי המלחמה. אם עד עכשיו הוא מגוייס אתם שותפים באלף אחוז במלחמה, החופש וההתאווררות זה לא סותר.

אם הוא רוצה לברוח מהתמודדות זה נראה לי בסדר.

לגבי הילדים- זאת באמת שאלה קשה בעיניי. 

1. זה הכי נכון בעולם. דווקא עכשיו

למה? כי זה מה שהוא צריך!

זה לא בילוי, זה בריאות הנפש שלו

2. מה הוא אומר? מבינה מאוד את ההרגשה שלא נכון כרגע להשאיר את הילדים ולצאת לבד

ואני מבינה שהוא בסדר עם האפשרות לצאת איתם.

דיברתם על זה שנוא יותר קצר לאחרונה? הוא יודע לזה?

3. אפשר משהו ברגוע- שיתאים לכוחותיו

השקט הזה יכול להיות טוב לשניכם

4. אחד הדברים שהבנתי במלחמה הזו זה שאנחנו בעורף לא מבינות כלום. ההתמודדות של הלוחמים הם משהו שאנחנו בחיים לא נבין

הוא מבקש שתעזרי לו - ואומר לך גם איך.

תני לו את הקרדיט שהוא יודע מה יקל עליו

יש לי הרגשה דאת הנזק הנפשי של המלחמה הזו עוד נבין ונחמד יותר בהמשך

נכון, יכול להיות שזה בריחה

אבל עדיף בעיני לנסות  מאשר אח"כ להתחרט על זה שלא נתת לו את מה שביקש

סה"כ הוא רוצה זמן איתכם- עם האהובים שלו, בסביבה מרגיע

האמת לא נשמע לי כמו בריחה

באופי שלו הוא קצת חסר סבלנות ונוטה לכעוס די מהר.

זה קשה לו ומפריע לו מאוד. ויש לו עבודת המידות מדהימה בנושא הזה (אבל הדרך עוד ארוכה...)

עכשיו במלחמה, עם כל הקושי, ראינו שיש נסיגה (שוב, הכי מובן בעולם, אם כי אני נשברתי מזה לא פעם..)

הוא מודע לזה. קשה לו. ועדיין זה נמצא...

לעשות תיאום ציפיות על אופי הנופש

כמה יוצאים

כמה נחים

להביא תעסוקה- אפשר לעבור במקס סטוק לקנות כמה דברים

אפשר גם זמן מסך

ובעיקר מודעות מודעות מודעות

להיות שם אחד בשביל השני

אם את רואה שהילדים מתחילים למתוח את הסבלנות שלו- לשלוף תעסוקה/חטיף

ובעיקר לשחרר

שניכם

בהצלחה

לא הייתי רואה את זה כבילוי או בריחה שלו, אלא כמקור למילוי מצברים ואנרגיה. נשמע לי הכרחי לאדם שהיה בלחימה תקופה ארוכה וצריך לחזור לשגרה עמוסה. קצת לנשום, להתנתק מהטירוף להיות עם המשפחה בשקט.

לא יודעת באיזה סגנון אתם חופשים,  מניחה שהוא לא התכוון לחופשת ראווה בדובאי.

אף אחד לא עשוי מפלדה. המלחמה הזו הביאה אנשים לקצה ולקריסה

אז בעיניי צריך לעשות הכל כדי לשמור ולמלא כוחות נפש בשביל להמשיך לחיות. 

אם בעלך מרגיש שזה נכון לו עכשיו- לא חושבת שכדאי להתוות נגד.

לא הכל זה שיקולים של שכל והנופש הז. המטרה שלו זה הבראה ולא באמת נופש.

לכן, לא כזה קריטי שאת בהריון ואני במיטבך. תחפשו נופש שתוכלי לנוח בו ולא להתאמץ.

כדאי מאוד לפחות חלק מהזמן בלי ילדים, זה ממש ממש חשוב.

נופש עם ילדים זה פול טיים ג'וב ואתם צריכים לנוח מכל המשא הזה שעברתם (כן בכוונה לא כתבתי מסע)

אפשר אולי לשלב, שבבוקר ילכו למסגרות ואתם תצאו למקום קרוב בטבע/ מסעדה

ואח"כ תנוחו, תאספו את הילדים מהמסגרות או שסבא וסבתא ישמרו עד הערב ואז תיפגשו עם הילדים לערב כיפי. ואז לישון ולקום מאוחר.. ואז ללכת למקום שהם יהנו ואז אולי לשים אותם איפשהו ושוב להיות לבד..

או אם נוסעים לשבת אז שזה יהיה למקום עם פעילויות לילדים שתוכלו לשלוח אותם ולנוח או להיות קצת עם עצמכם..

בקיצור, ילדים זה חשוב, אבל הרבה יותר חשוב זה שאתם תתמלאו ותתרפאו מהתקופה הזאת.

אם חלילה בעלך היה לו צורך פיזי בבית החלמה, לא היית חושבת פעמיים, אז גם לגבי צורך נפשי לא רואה הרבה הבדל.

גם אחרי לידה יש הרבה סיבות לא לצאת בלי הילדים, ובכל זאת האמת היולדת חשובה יותר, אז על אותו עיקרון..

וצועק מתוך מקום לא רגוע שהוא חייב את זה

חובתך לעצור ולהקשיב רגע למה שהוא מבקש לנפש שלו ולאינטנסיביות של הלחימה והזעזועים שעוברים שם הלוחמים.

תהיי שם לצידו כרגע עזבי את כך למה ולמה ולמה לא חופשה!

דבר ראשון, חייבת להגיד שאתם מחזקות אותי. נותנת לי כוח לתת לו כוח.

מרגישה צורך לחדד...

אחרי שהוא משתחרר יש לו כמה ימים בבית. שם אני משחררת זורמת עם הכל לגמרי.

כבר קבענו לנו משהו זוגי שמאוד רצינו לעשות וגם מאמינה שהוא יילך למלא מצברים בישיבה שבה למד (חשוב לו מאוד).

אני לגמרי מבינה את הצורך בחופש, בהתאווררות, לא לחזור ישר לשיגרה. ההתלבטות שלי היא בנוגע לחופשה גדולה (בד"כ יציאה למלון/צימר, עם אטרקציות וכו'..)

שזה אני תוהה לעצמי אם זה הזמן, הוא עדיין לא...

אבל שוב, באמת מחזק אותי מהתגובות שלכן לתת לו את המקום הזה שהוא צריך עכשיו, למרות שאני לא שם.. לא שלמה עם זה.

אם תסתכלי על זה גם מהזווית שלך (לבד עם כולם, בלי עזרתו) ומהזוית של הילדים (שהיו חסרים אותו תקופה ארוכה)

נשמע שנופש יכול לשחרר את כולכם, להוסיף אווירה טובה ורגועה. בעיני זה כמו פאזל שצריך להרכיב מחדש- אבא חזר

ועם כל השמחה זה גם לפעמים משונה וכל אחד כבר ניהל לעצמו סדר יום משלו. נופש משפחתי יכול להיטיב גם אתכם,

ולקבל בעל ואבא שמח ורגוע יותר.

חופשה, בילויים ואטרקציות יכולת לעזור בשחרור וריפוי הרבה יותר מכל שגרה אחרת.

להרבה אנשים חופשה ובילוי כרגע נצרכים הרבה יותר.

זה לא רע לצאת, זה טוב.

זו לא בריחה מהתמודדות, זו עזרה להתמודדות.

תני לו באמת לנוח ולא עוד טריגרים שיגרמו לו להתפוצץ ולך לעוגמת נפש

צאו לשני לילות ותכינו להם הורים בריאים בגוף ובנפש זה שווה זהב עבור הילדים הרבה מעבר ל2-3 יממות שיהיו בלעדיכם לא יקרה להם כלום

אין לו סיכוי להצליח בעבודה תובענית לפני שישחרר את הקפיץ המתוח בנפש.

רק מהשיקול הזה - שלא יאבד את העבודה - תצאו

על אחל כמה וכמה שעשוי להקרא חזרה ללחימה.

השיקול של אי ניצול הטבה בעיני טעות גדולה קודם כל תצילי אותו ממה שעובר עליו

ואחר כך תצאו גם עם הילדים?

שיהיה לו גם זמן לפרוק לבד. 

החזרה לשגרה לא פשוטה לגברים

אנחנו רק חיכינו לה

ולהם זה פער מטורף בין עולמות

הם חוו חוויות לא פשוטות ומצד שני עוצמתיות מאוד

והלחזור לשגרה לא קל בכלל

זה מאוד מוגן שהוא זקוק לאיזה גשר בין העולמות

וגם לזמן לעבד חוויות שחווה

וגם לכם זוגית זה דבר נכון כי גם בזוגיות זה בדר''כ מייצר איזה פער . חייתם סוג של בנםרד כמעט 3 חודשים.. וחוויתםתאת הזמן הזה באופן אחר

חשוב להפגיש בין העולמות..לדבר על תחושות.. לתת מקום..

הילדים- תאמיני בהם שאם הם התמודדו בלעדיו 3 חודשים כמעט הם ישרדו עוד יומיים -שלוש

לא היתי מביאה אותם כי זה לא יאפשר לו מה שזקוק בעיני

אפשר לפצות אותם ללכת איתם ליום כיף עולכם יחד כשתחזרו

אם את לא מרגישה טוב תתכננו נופש בנחת.. בלי מאמץ.. זה לא נשמע שמה 'הוא מחפש זה אקסטרים

ותני לו את זה

כי אם הוא יחזור לשגרה ולא ימצא את עצמו זה סתם עלול לייצר תסכולים מתמשכים וסתם הסתבכויות

בין השיקולים שלך (תחילת הריון למשל)

לשיקולים שלו (בריחה,עיבוד,עדיף להכנס לשגרה ואז לנפוש, החזרה לעבודה תעיק עליו כל החופש...)

ברור לי שהכוונות טובות ומתוך דאגה אבל את בעצם משדרת פה שאת יודעת יותר טוב ממנו מה טוב לו

והוא בעיקר צריך "לקבל את זה"

הכי טוב שתשבו יחד

תעלי מולו את כל החששות האלה ותשמעי מה דעתו

וככה תקבלו החלטה

יחד.

ואישית אני חושבת שראוי לתת להעדפות שלו מקום יותר משמעותי כרגע

עם כל זה שאת גם עברת תקופה באמת לא פשוטה, וגם לך הכי מגיע בעולם נופש כבקשתך!

זה לא באמת בר השוואה ללחימה....

אני כבר מיום שלישי לא הולכת לעבודה…

ואני רק עושה משו קטן ישר נהיית קווץ׳ שוב…

ממש ממש קשה וכואבת בקצה הכי פנימי של הלשון? אני לא יכולה לאכול ממש ממש כלום

הכל כןאב… גם חם גם קר גם פושר…

SOS bucal

היו לו כמה אפטות בפה הוא לא הצליח לאכול כמעט כלום וזה הגיע למצב שהוא גם לא הצליח לישון כמו שצריך התעורר כל שעה

שמתי לו יום אחד כשהוא בכה מתוך שינה ובאמת עזר לו לישון

הוא בן שנתיים אז לא כ"כ אפשר להוציא ממנו חוות דעת אמיתית על האם זה שיפר את הרגשתו אבל מאמינה שכן

זה אמור להיות מן שילוב של דבש ולבנדר או משהו כזה

מהבית מרקחת

או שפשוט תמרחי דבש בפה ותבדקי אם עוזר

ספר לכל אחד

אבל בסוף כולם נהנים משל כולם

היה לנו חג הספרים ;)

אז נראה לי פחות ילהיב אותם

כי הם בגילאים שונים מבחינת התפתחות

אז הייתי מביאה לכל אחד מתנה כפי גילו

כדור, מכונית או משאית מיוחדת לכל אחד

יקר יותר:

פליימוביל, פאזלים ,

משהו שיתן לך כמה שיותר שקט ;)

בשעה טובה!! ממש מרגש

פליימוביל זה עם חלקים קטנים אז אני לא קונה

יש להם אחד של ה123 נחמד אבל לא שווה את ההשקעה מבחינת ההתעניינות שלהם בזה לעומת מכוניות אחרות

פאזלים יש בשפע

אבל צריכה גם הרבה אביזרים לבובות ואין לי מושג מה לקנות ויעסיק אותם באמת

יש להם 2 בובות בד ו2 בובות קטנות קשיחות כאלה אבל אין אביזרים אז משחקים קצת וזהו.

הבאתי להם חיתולים וזה השמיכות שלהם ומאכילים אותם מהמטבח שלהם.

ויש כמובן עגלות.

יש מה להוסיף שיעניין?

חשבתי אולי לקנות בובות גדולות יותר והגדול כבר ביקש שנקנה לו פעם הבאה בובה אחרת קשיחה ולא אלה מהבד.

ויש לי 2 עגלות (ועגלת סופר) ומתלבטת אם לקנות עוד אחת או לא.

כי הקטנה גם תרצה עגלה ואז כל היום יריבו.

מיטה, נדנדה.

בטח אין לקנות רק מוצצים וגם אם יש זה בטח מתאים לבובות ספציפיות

כנ"ל בגדים שהבובות כאן זקוקות להם 😅

יש חוברות צביעה במים, מכירה?

הם מגיעות עם מכחול, מרטיבים אותו במים צובעים (רק עם המים, בלי צבע), והמים גורמים לציור צבעוני להופיע על הדף.

אחרי שהדף מתייבש הוא נהיה שוב לבן.

ילדים מאוד אוהבים את זה, זה רב פעמי, ויכול להיות אחלה עיסוק כשאת מאכילה את התינוק/ת החדש/ה.

אפשר למצוא את זה בסטוק? איפה קונים את זה?

והקטנה תצטרף ברגע שתוכל.

זה משחק במים (אבל את יכולה קצת לשלוט אם יש לך פניות למלא להם את המכשולים), ואפשר "לצייר" ממש בקלות.

אפשר לחפש בסטוקים. יש הרבה ציורים, אני מניחה שחלק יתאימו לכם.

פעם הזמנתי גם משיין, אם את בעניין.

גם של "יום חול" כמו חיות, צעצועים וכו

וגם של קודש- שבת, חגים...

אני קניתי בג'ינה ב8 שח לחוברת.

וטיפ קטן- במקום למלאט את העט במים, אני נותצנת להם כוס קטנה שיטבלו בה את חוד הטוש. אחרת אם לוחצים חזק מידי כל המים "נשפכים"

תחשבי על זה שבע"ה המשפחה תלך ותתרחב, וכבר לא תוכלי להכניס לתקציב מתנות גדולות לכל אחד

שתי אפשרויות:

1. ללכת למקס סטוק וכדומה ופשוט לקבל שם רעיונות מה לקנות להם, בהתאם לאופי ולהעדפות שלהם.

2. להכין להם בעצמך משהו מדויק לפי מה שהם אוהבים.

עשיתי את זה בלידה האחרונה, וזו הייתה הצלחה גדולה! גם הקטנים עוד זוכרים את זה מדי פעם... (אמנם הילדים שלי ברובם היו גדולים מהילדים שלך עכשיו, ולכן יכולתי להכין דברים בעצמי... אבל אולי בכל זאת יהיה משהו שתוכלי להכין)

רעיונות לדברים קנויים:

פאזלים

בובות קטנות

כלי נגינה צעצוע

מוצץ ובקבוק של בובה

מכוניות קטנות

חוברת צביעה

רעיונות לדברים עבודת יד:

בובות קטנות (מבד או מחימר קל)

מחזיקי מפתחות מיוחדים לתלייה על התיק

דיסק עם סיפורים שאת מקריאה (אפשר גם לכולם. יכול לעזור להם להתמודד כשאת לא נמצאת)

אלבום תמונות משפחתי/אישי

תמונה או ציור לתלות מעל המיטה.

זה מה שעולה לי כרגע...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

היותר יקרים וגדולים, ככה כשהמשפחה תגדל את הדברים היקרים והשימושיים כבר יהיה לנו.

אני גם מאוד בעד יד 2, ככה לדוגמא יש לילדים שלי מטבח.

לכן מעדיפה עכשיו להגדיל את מבחר המשחקי קופסא מאשר כל מיני מכוניות צעצוע קטנות (שגם זה יש להם)

ובמקס סטוק לא מוצאת את עצמי, תמיד נראה לי שאלה משחקים שיעניינו לרגע וזהו.

טוב, אצלנו הם מקבלים מתנות גדולות בהזדמנויות אחרות (חגים, ימי הולדת), אז לא מרגישה צורך להגדיל את המאגר דווקא לכבוד לידה...

אז אולי תלכי לחנות צעצועים מושקעת, כמו טויס אר אס, ושם תחפשי? בדרך כלל גם אפשר להתייעץ עם המוכרת...

בחנוכה ממש הוצאתי תקציב כמה מאות שקלים למשחקים

המתנות מהסטוק שקבלו מהסבתא לא העסיקו אותם פחות.

המשחקים היקרים והחכמים מצריכים מעורבות שלי לתווך הוראות

הקשקושים ממקס מעסיקים אות8 כשאני ממוטטת על הספה.

בקיצור חסכתי 500 שקל לחנוכה הבא....

צריכה ללדת לפני פסח אז אקנה מתנות יקרות יותר כגי לא לנקות משחקים אבל לא בגלל שמקס מעסיק, פשוט שיהיה.. עוד קופסת מגנטים עוד פאזל אפפעם לא מזיק.

מצד שני בחנות עצמה גם אני נאבדת- יש לי גיסה מקסימה שאלופה בזה והיא עושה לי קניות בסטוקים.

גיסתי אם את כאן תדעי לך שאת המתנה הכי חסכונית שקבלתי מבעלי..... חח..

קניתי כמה כלים חשמליים למטבח של הילדים משם, התעניינו בזה לרגע ועבר להם

ודווקא המשחקי קופסא והספרים ומשחקי ההרכבה יותר מעניינים אותם

ואני לא קונה במאות שקלים

הכי הרבה 200 שקל לכולם

יכול להתאים לגדולים שלך

יש לנו חיקוי של דופלו עם בטריה והילדים שלי אוהבים מאוד

מן הסתם מגנטים יש לך.. אם לא אז מומלץ ממש כמה שיותר חבילות ;) גם לקטנה זה יכול להתאים

מסילת רכבת זה רעיון

אבל אז זה לא מתנה אישית

יש מסילה מומלצת?

משהו עמיד שלא יתפרק אחרי יומיים

ועדיף לא חשמלי כדי שיהיה אפשר לשחק בשבת

לנו יש חשמלי

מסילת רכבת מעץ

כנראה יקר

כדאי לחפש חיקויים

את המסילה מעץ שמתפרקת כמו חלקים של פאזל ותמיד אפשר להוסיף עוד חלקים לשבילים יותר מורכבים ואת יכולה לקנות מכל מיני מקומות למשל אחת שקיבלנו במתנה נקנתה מהסטוק עם כמה מכוניות עץ, השניה השלמנו מאיקאה וזה היה עם רכבת עץ, ומצאתי באיזה חנות של שקל עוד מכוניות מעץ קניתי עוד מכוניות ממש שווה..

עכשיו נראה אם אמצא אולי חבילה עם גשרים מורכבים למסילה...

חושבת אולי לבן הגדול ערכת כלי עבודה/מוסך

לבן השני ערכת רופא

ולקטנה בובה עם מוצץ/בובה באמבטיה/סלקל וכד' (מנסיון- לקטנטנים מאד קשה לראות את אמא מטפלת ומנשקת עוד יצור פצפון... ואז מתחילות המכות...

אז הייתי מביאה לקטן התורן בובה חדשה בה רק הוא/היא היה מטפל, אותה מנשק ומחתל ולה גם מרבית וזורק....)

כל יום בבטן הוא מתנה.

אם תלדי בשבוע 42

התינוק שלך ינק יותר בקלות

ישן יותר רצוף

ויהיה לך עוד חודש לקנן, להכין לעצמך אוכל במקפיא, לארגן את הבית, ובכלל להנות מהחופש... בהנחה שאת מרגישה טוב.

לידה קלה ובידיים מלאות🌷

בתור בוגרת של הרבה לידות כמעט ב42(41+5 וכדומה)

הם לא ישהץנו לא ינקו יותר טוב ולא היו רגועים

והזמן לפני היה סיוט ומתיש

לחלוטין היה עדיף הפעמים שילדתי ב39

וגם 38 היה אחלה

וישנה מדהים

ודווקא הילדה שילדתי ב39+5 לא הצליחה לינוק ולא ישנה בכלל (עד עצם היום הזה כשהיא בת שנתיים היא לא ישנה הרבה ולא אוכלת טוב )

הבכור נולד ב37+3 וינק מדהים

הקטנה ב40+6 ולא הצלחתי להניק אותה אפילו כמה ימים (למרות שלא רציתי הנקה אבל לפחות כמה ימים וגם זה לא הלך)

וינק יפייפיה.

היה עירני ומתוק מההתחלה...

אפשר גם עכשיו?

רק תגידי לי איפה את רוצה ללדת ומסדרת לך צ'יק צ'ק

סתם,

אתפלל עלייך שיהיה בקלות וברוגע!

וזה באמת היה בשבילי מתנה ללדת כ"כ מוקדם.

הלוואי שישתחזר...

אז קצת משעמם לי, מספיק לי הימי נחת שהיו מבחינתי.

והכל דורש המון מאמץ כדי לעשות אותו (כמו לבקר חברות, להמשיך למלא את המקפיא.. וכו' לא רוצה לעשות מלא קניות לתינוק, כי יודעת שאקבל מתנות ואת הבסיס יש לי)

ותמיד מצחיק אותי כל הלא מבושלת (למה מה, אני עוף?!) באחת הלידות מישהי מבוגרת חפרה לי על זה יום שלם

והפלא ופלא ילדתי באותו ערב...

וגם לא תמיד הבטן "יורדת" זה תלוי גם במנח עובר ועוד. בקיצור, לנסות לשחרר ולתעל למקומות טובים (אני בעד שופינג לתינוק)

זה יותר מדי מתיש לחיות ככה

בתור מישהי שילדה כמה פעמים כמעט ב42.. זה חודש וחצי להיות על הקצה

תתכוונני שסביר להניח שלא יהיה לפני 39-40

תכיני תיק לידה

תלמדי תנוחות הרפיות פודקאסטים הכנה ללידה

תנוחי

תעסיקי את עצמך

ותתרגשי -זה כיף להתרגש🤗

אז אני לא בטוחה שרואים תמיד.

אישית כן יש לי תחושה אחרת ביום שאני צריכה ללדת (פעם אחת דחף בלתי מוסבר ליסוע להורים. כשהגענו כבר השארתי את הילדים ויצאנו לבית חולים....

פעם אחת החלטה שלא ללכת לעבודה אלא להישאר לנוח טיפה ואחרי שעתיים נסענו)

אבל יש לי חברות שגם ילדו בבית כי לא הרגישו שום דבר שונה והצירים לא היו הצירים המטורפים שתיארו להן והן חיכו לסבול ממש...

אצלי מה שעוזר לי לשחרר זה לנצל את הזמן לבית ולזוגיות. להגיד שיש לו משמעות בשבילי.

כמו לכתוב חזון לאיך את רוצה שהלידה תהיה לפרטי פרטים ולקרוא אותו כל יום. להתכונן פיזית על תרגול תנועתי של הזזת האגן, לשמוע תרפיות שירגיעו. לנסות לדבר 5 דקות עם העובר ביום. לשאול אותו מה שלומו ולספר שאת מאוד מחכה לו. זה מצד אחד מרגיע קצת את הכמיהה ללידה עכשיו ומעסיק זה התכוונות ללידה בצורה שלא מתישה.

ובקשר לחלק השני. עזבי מה אנשים אומרים אין לזה שום חשיבות. באחת הלידות חמי בכניסת שבת אמר לי שאני נראת רחוקה מלידה. בשעה 1 בלילה כבר ילדתי...

זה שלב כזה מרגש 🤗

שיהיה בקלות וידיים מלאות!!!

חיבוק ❤️

אין לו חום ומרגיש טוב- ללכת לגן

כמו בכל מחלה.

כן אם אתם צפויים לפגוש אנשים מדוכאי חיסון(קשישים חולי סרטן תינוקות מתחת שנה) הייתי נזהרת יותר.

אבל האמת, גם פה- בכל מחלה.

בגן יכולים להיות ילדים עם בעיות רפןאיות שאת לא יודעת כמו מום לב וזה מסכן אותם.

רפואה שלמה

את חמודה שבדקת ושאלת. כל כך חשובה הערבות ההדדית הזאת

אנחנו מדברות על הסטיק, נכון?

וזה מסוכן לילד עם מום לבבי.

אז לפחות לדעת שצריך אולי ליידע הגננת

זה לא רלוונטי כבר כי ההנחיות האלה כבר לא קיימות.. אבל בזמנו, לא היתה חובה בבדיקה שלילית כי גם חודש אחרי בדיקה יצאה חיובית כשהבנאדם כבר לא היה מדבק.

אין שום חובה אחרי יותר מ5 ימים לחכות לבדיקה שלילית

(אני חלילה לא באה להתווכח איתך אישית, אני כותבת בשביל הפותחת...)

אז הייתי מתייחסת לזה כמו כל מחלה ויראלית אחרת.

אם את בכ"ז לא רגועה לשלוח, אז את יכולה לספור 5 ימים מיום שישי כי כבר אז לא הרגיש טוב, ולשלוח ביום רביעי. אבל זה ממש לפנים משורת הדין.. 

אז כן, ליצור קשר ולהתעניין.

אני אישית חושבת ששיחה זה יותר מכובד מהודעה (אלא אם כן את יודעת עליו שהוא טיפוס שמעדיף הודעות).

אפשר למצוא תירוץ נוסף בשביל השיחה, ואז זה פחות מביך. נגיד איזה משהו שדיברתם עליו בעבר ועכשיו נתקלת בזה או שאלה בנושא שהוא מומחה בה וכו'

מרגיש לי פחות מתאים לדבר איתו על הנושא שדיברנו.

הרגע  בנאדם קבר את הבן שלו.

שבעיניי לניחום אבלים שנפלו בפיגועים/ מלחמות תמיד מתאים שיבואו (מבינה שכאן זה כבר נגמר ולא רלוונטי)

גם אם מכירים טיפה, גם אם לא מכירים בכלל

אני הלכתי כמה וכמה פעמים לניחומים של אנשים שלא הכרתי בכלל ואף פעם לא הרגשתי שזה "לא מתאים"

אלא מחזק ומשמח שגם אנשים שלא מכירים שותפים

ולדבר

במיוחד אם יהיו עוד שיחות

נשמע כמו מתלמדת.

חיבוק על החוויה הלא נעימה.

שהיא תשאר כמלווה בחדר, רופא גבר אמור לאפשר למטופלת שאשה תהיה נוכחת בבדיקה, או לפחות זה מה שהאחות הבינה, שהיא צריכה להיות נוכחת בחדר, לאו דוקא שתתמוך בך.. אכן לא נעים כשזה שונה ממה שציפית, אבל כנראה אי הבנה ולא כוונה רעה. 

מאותו מפעל של ביביסיטר, אותו פס ייצור, רק שעל אחד כתוב "רמי לוי" ועל השני "ביביסיטר". בדוק.

זה עולה 25 ש"ח לחבילה. 

לגבי המגבונים לא בדקתי אבל יש מצב שזה גם אותה חברה. ובד"כ ממש זול שם.

ובייביסיטר אני משתמשת תמיד וזה אחלה

יש להם גם מידה 1? ניסית?

וזה שזה אותו מפעל לא מחייב שזאת אותה איכות.

אני אוהבת גם את של רמי לוי, לחלק מהילדים וחלק מהתקופות זה התאים לנו

אבל זה לא בדיוק

ולא הרבה יותר זול...פעם זה עלה פחות אבל כל המחירים עלו

אאכ ואת קונה באתר של סופר כלשהו עם הקנייה ואת מגיעה לסכום של הזמנה בחינם. אם עוד יש כאלה..

אבל באושר עד כבר תקופה שיש טיטולים של חברה לא מוכרת 3 ב 50.

ניסיתי ואני מרוצה מהאיכות...

רק תשימו לב שהמידות קטנות יחסית.

אני לוקחת מידה יותר ממה שקונה בחברות אחרות

בגלל המחיר ניסיתי שוב לראות אם הפריחה היה במקרה או לא..

אבל מכירה כאלה שזה טוב להם.

כדאי לנסות

אם אין לך תנסי לבדוק עם קרובי משפחה, ממש זול

עכשיו עולה 5 חבילות ו 16 חבילות מגבונים ב 150 כולל משלוח עד הבית. יוצא 30 שח לחבילה והמגבונים בחינם כאילו. מניסיון ובדיקה שלי הכי זול

זה של בייביסיטר

אם אני קונה אז אחרים לא יכולים לקנות על אותו כרטיס?

מטעינים כסף או שיש שם סכום חודשי צבור?

רוצה להבין אם נעים לבקש או שזה יבוא על חשבון מי שיתן לי

יש הגבלה נניח על טיטולים של 2 בחודש, את צריכה אבל לשלם באשראי של המועדון , אחותי לדוג משתמשת עם ההטבה שלי בנוסף אלי ומעבירה לי את הכסף

המשלוח מגיע ישירות לבית שלך ולכתובת שאת מציינת

זה לא בהטענה של כסף זה פשוט אתר /אפליקציה עם הנחות לחברי המועדון אבל שוב בתנאי שמשלמים באשראי שלהם

תשלום באשראי שלהם צריך לבדוק

אני פשוט משלמת ככה אז יודעת 

ז"א, נגיד 2 הזמנות לחודש

לגבי ההזמנה - אפשר להעביר כסף הכי הרבה אם זה רק בכרטיס אשראי ייעודי.

שילדה 3 לידות רק בזירוז ומישהי אמרה לה שיכול להיות שהגוף שלה כביכול לא יודע להיכנס למצב לידה לבד

אז מעניו אותי אם יש בסיס למידע הזה או שהוא מוטעה לחלוטין

העיקר זה ילד בריא, אמא בריאה. גם אם גוף יודע אבל מצב רפואי דורש זירוז, עושים זירוז.

וכן, אם כל דבר היה זורם טבעי, כולן היו עוברות הריון בסדר ויולדות בזמן לידה רגילה, עובדה שזה לא ככה.

מי שמשקר על חתולות... אז גם חתולות מתות בלידה , וגם גורים שלהם...

בשבוע 42 והלידה החמישית טבעי בשבוע 39

היא היתה בשוקקקק חחח אמרה שמרגיש לה כאילו ילדה פג

אין דבר כזה שהגוף לא יודע להכנס ללידה. זה פשוט ענין של זמן.

אבל אני ילדתי 2 ילדים בזירוז שארך שעות (לא הבנתי למה זה נקרא זירוז)

ואז השלישית יצאה תוך חצי שעה מהרגע שדרכתי בבית רפואה

ובהחלט בונה על לידה כזאת (או אפילו קלה וטובה יותר) בלידה הבאה

(או ה12, לא סגורה על זה)

שאלתי באיזה שבוע היא ילדה והיא אמרה לי 42+4.

כמובן הייתי בשוק, ואז היא סיפרה לי שהלידה הראשונה שלה התחילה בירידת מים ללא צירים בשבוע 39 (ורק אחרי זירוז היא ילדה)

וכל הלידות שאחריה הסתיימו כשהיא החליטה ללכת לקבל זירוז, כשהמוקדם ביותר היה 41+5

אבל זה בגלל ביוץ מאוחר כמעט בוודאות

היא מראש לא ציפתה ללדת לפני כי כבר הכירה את הגוף שלה

אבל כן ילדה טבעי חוץ מזירוז אחד

אבל זה נדיר יחסית עד כדי כך

שאז קובעים את גיל ההריון לפי גודל העובר.

עברה 8 לידות

כווולם זירוז שבוע 41/42

הזוי 

הראשונה בשבוע 39+1

השניה בשבוע 39+5.

אצל השניה לא היו תנאים בכלל.היה זירוז מ0. אז אמרתי בוודאות גם בשלישית אני אצטרך זירוז.

אבל לא.

להפתעתי בלידה השלישית, בשבוע 38+1 התחילה לידה לבד תודה לאל.

אז אין חוקיות לדעתי.

היית בשלב "מוקדם" יחסית.

למה צריך זירוז?

ולא תמיד החישוב שבועות נכון

לק"י

ראשון עד שבוע 10 כדי שיקבעו את גיל ההריון לפי גודל העובר.

אצלי כמעט תמיד דחו בכמה ימים את התאריך. וטוב שכך כי כולם נולדו אצלי אחרי התאריך. שלושה מתוכם ב41+

אצלי כולם נולדו בשבוע 41 וגם 42.

בסופו של דבר זה תאריך לידה משוער כי יש משתנים, ויש להבנתי סוגי חישובים.

אם אין מצוקה או סיבוך אז מחכים אבל את כבר במעקב הריון ובבתי חולים מעודדים זירוז ולפעמים גם אוטומטית נותנים זירוז והאשה גם ככה כבר עברה את הקצה של הסחיבה שלה אז זה שידוך טוב.

לא שזירוז זה בהכרח רע, שכל אחת תעשה מה שטוב לה כחוכמתה.

לידה היא תהליך טבעי ונורמלי ולגוף יש הורמונים ורפלקסים שפשוט יעשו את זה מתישהו באופן טבעי.

א. השבועות שכתבת ממש מוקדמים ולא ברור מהשאלה למה היתה צריכה זרוז בשבוע כזה.

ב. יש 2 דברים שחשובים מאוד מאוד כדי לפתח לידה וצריך להיות מודעים אליהם.

1. מצב נפשי. לשחרר פחדים חסימות ומתחים שמקבעים את הגוף ומעלים את הורמוני הסטרס והמתח כדוגמת אנדרלנין. ולא מאפשרים להורמונים הטבעיים כמו אוקסיטוצין לפתח צירי לידה. אם יש מתח או פחד ללכת לשחרר אצל דולה מתמחה, מטפלת נפשית וכו' יש המון שיטות.

2. תנוחה נכונה של העובר ברחם שמאפשר לו בשבועות האחרונים להריון לרדת למטה, ולהתמקם בצורה אופטימלית ללידה, ככה שהראש מפעיל לחץ על הפתח באופן מקסימלי. לזה עוזר לתרגל ספינינג בייביז, או טיפול אקוולריו בהריון.

ואם אפשר להוסיף

ג. סבלנות. הרפואה היום מגדירה אישה שעוברת את שבוע 40 כמצב רפואי שדורש התערבות. זה ממש לא בהכרח נכון בנוגע לכל הנשים. רובנו נילד אם נמתין בסבלנות עוד שבוע שבועיים...

גם כשהסוף מאוד מאוד קשה ולוקח זמן. פעם בכלל לא היה זירוז והנשים היו יולדות!

יש סיבות שונות למה להתחיל זירוז, האם את יודעת מה היתה הסיבה כל פעם? סתם ככה לא הולכים לזירוז בשבועות שרשמת.

 ויש נשים שנוטות ללדת מאוחר יותר....

סביר אז מהבחינה הזו ןא הייתי מאוד דואגת האמת.

זה פשוט נורמלי

לגבי כמה לרווח זה מאוד אישי. אני נתקעתי עם שניים כשהקטנה בת 4 וחצי כבר

לוקחת בחשבון רווח שיהיה אם אזכה וגיע בהמשך עוד הריון אבל זה לא חזות הכל.

לגבי להרוס את החיים - אני מאמינה שהעומס מכריע הרבה הורים ופוגע ברמת האושר האישית. אבל זו לא גזירת גורל.

זה עניין של הסתכלות. וילדים זו ריצה לטווח רחוק. נכון, העכשיו כשהם קטנים יכול להיות עמוס וקשוח ומאתגר אבל זה עובר בסוף והם גדלים. ולכן במה שתלוי בנו צריך לכוונן את הרצון. ולהסתכל גם על כל הטוב שהם מביאים ב"ה.

למשל הבדרן ישראל קטורזה, עם 7 ילדים…

תראי - מבחינת עייפות, מבחינת החשש שלא תקדישי מספיק לשני הילדים הנוכחיים, שיהיו בריאים, זה לא צריך להפריע להחליט על הריון שלישי.  

העייפות היא חלק בלתי נפרד מהורות.  אצל כולם זה ככה …

וזה עובר וחולף כשהם גדלים וישנים רצוף…

מבחינת ההשקעה האישית בטיפוח כל ילד - מצד אחד אין גבול לאפשרות להענקה לילדים, מצד שני ילדים שגדלים עם אחים, רוכשים מיומנויות וחינוך וכישורים חשובים לחיים.

וגם זה חלק מהנתינה ההורית.  

כשילדים מתחילים ללכת לחוגים, בגיל 4-5 והלאה, יש עומס של הסעות והתארגנות… בבוא העת מתחלקים עם בן הזוג לקחת ולהחזיר מהחוגים.  

טיפוח קריירה וקידום אישי - זה באמת שיקול כבד משקל, ורק את מכירה מה את עלולה ״להפסיד״ אם תדחי בעוד שנתיים / שלוש את הזמינות הנדרשת לפיתוח הקריירה המקצועית והאישית.  

זו שאלה רצינית ולא הייתי רוצה להגיב לכאן או לכאן בלי שאני מכירה במה מדובר.  

בעניין הזה

ילדתי ארבעה צפופים יחסית.

היה קשה מאוד, מבטיחה

אבל עכשיו כשהקטן בן ארבע וחצי ממש מרגישה הקלה, זה כבר ככה איזה שנה וחצי שמרגישה ככה

יש את הזמנים הקשים והאינטנסיביים

אבל בגדול, הדברים ב"ה זורמים

יש זמן לכל דבר ולא מרגישה בטירוף כזה ובלופ של חוסר שינה, אוכל, טיטולים בגדים ןמחלות ילדים.

והם חבורה נחמדה ממש

משחקים המון ביחד

ויש משהו מאוד נוח בגידול שלהם יחד.

מאחלת לך הרבה הצלחה בהחלטות

סעיף 3 לא רלוונטי בעיני.

ברגע שתתחילי להתנהל על פי 'מה יגידו' תאבדי את הזהות העצמית שלך

מה שחשוב זה את ובעלך

1+2

זה חשש טבעי ומאוד הגיוני.

אפשר לתת לרצון להתבשל עוד קצת

לדעתי ברמה השכלית הם סותרים אחד את השני.

1. דווקא האיזון יגיע בהמשך ולכאורה עדיף לחכות

2. בדיוק להפך... עדיף לסיים עם הילודה מהר ואז לפתח קריירה הלי הפסקות של חופשת לידה ולילות בלי שינה

4. זה ענין של מודעות והחלטה. וגם סדרי עדיפויות.

אחד המשפטים החכמים שחמותי אמרה לי זה שלרצפה לא אכפת מי שוטף אותה... לילד אכפת מי איתו

למדתי מזה על שאר הדברים

אני משתדלת מאוד לזכור לתעדף את הילדים שלי על פני כל שאר המשימות ולהיעזר במיקור חוץ במידת הצורך.

זה כן קצת סותר את סעיף 2 בעיני...

5. את עוד צעירה!

(את הראשון שלי ילדתי בגיל 32... אני עכשיו בת 37 בהריון השלישי...) יש לך עוד לך עוד לא מעט שנות פוריות

6. זה סיפור קיצוני

אם יש לכם זוגיות טובה ובריאה

ואתם שניכם רוצים בילד הזה

אין שום סיבה שזה יהיה שונה מהיחד הראשון או הילד השני

החלטות טובות

איזה כיף לשמוע כאלו התלבטויות...

אני רק אומר שבעיני המתנה הכי גדולה לילד זה עוד אח

(ועזר לי הרבה להחזיק את זה בראש לפני ההריון הנוכחי כשהייתי צריכה להפסיק הנקה, ומצד אחד נקרעתי עם הילד, ומצד שני ברור לי שזו המתנה הכי גדולה בשבילו, רואה אותו היום עם אחותו כמה טוב להם, כמה הם מאושרים ביחד, נותנים חברה אחד לשני, מלמדים אחד את השני, מוותרים, דואגים, אכפתיים, והם עוד קטנים אז ההמשך בוודאי יהיה עוד יותר משמעותי)

אבל אם הייתי שומעת חברה עם ההתלבטות הזאת הייתי פשוט מציעה לה לחכות 3-4 חודשים.

הקטנה שלך ממש תגדל, אם היא עוד לא הולכת רוב הסיכויים שתתחיל או תיהיה קרובה, אולי תתחיל לדבר. אצלנו גם השינה ממש ממש השתפרה בשלב הזה.

בקיצור יש איזה קפיצה התפתחותית מטורפת בחודשים הקרובים והם הופכיים להיות הרבה יותר עצמאיים וזה ממש מקל.

וגם מבחינת העבודה, אם את מתחילה תפקיד חדש אז לוקח איזה כמה חודשים עד שלומדים ונכנסים אליו ואז אמור להיות לך הקלה משמעותית.

גם לא בהכרח שתכנסי מיד שתרצי אז יש מצב שיהיה לך יותר מ3 4 חודשים להתכונן.

וגם נראה לי זה תלוי איך ההריונות שלך, אם הם לא מאוד קשים אז תכלס עיקר הקושי הוא אחרי לידה וזה לוקח 9 חודשים...

תכלס פשוט ניסיתי לפתוח לך את המחשבה לזה שזה לא שחור או לבן ולפעמיים כמה חודשים בודדים ממש יכולים לעשות את ההבדל.

בהצלחה

זו המתנה הכי מושלמת שיכולה להיות לילדים שלך לטווח הארוך. 

אחים זה דבר נפלא.. 

וזה גם מלמד הרבה כשהם קטנים, עזרה, ויתור, הדדיות ועוד.. 

ברור שיש קשיים אבל לומדים להתמודד. 

יש לי כרגע ילד אחד ועוד אחת בדרך. אז עוד לא שם.. אבל בתור אחות לאחים.. אולי גם את תוכלי להעיד שאין כמו אחים. 

הגדול שלי מאוד עדין ורגיש, מחובר אלינו ברמות. מאמינה שזה יהיה לו קשה השינוי של לקבל אחות. אבל בוודאות יודעת שבע"ה הם יהיו אחים טובים וזו מתנה בשבילם. 

בהצלחה! 

אני קניתי את זה שעולה 500 שח

ומרוצה ממנו מאוד

עם צינור[

אבל לא זוכרת עכשיו את שם החברה האמת

דווקא יחסית יש זמינות לרופאי פוריות. ואם לחוץ לך, תדברי ישירות עם המזכירה ותגידי שזה דחוף, תמיד יש להן אופציה להכניס...

וגם אפשר לבדוק כל יום אם התבטלו תורות...

חייבים גם בדיקות דם. US לא נותן תמונה מספקת.

בעקרון US אפשר לעשות בכל שעה ביום, בדיקות דם לרוב יש רק בבוקר, ובדיקות של מעקב זקיקים הן אפילו שולחות מוקדם יותר כדי שיספיקו לדבר עם הרופא ולקבל הנחיות להמשך.

אצלנו בקופה יש בדיקות דם לפוריות בימים א-ה מ7:30 עד 8:00 ובשישי מ7:30 עד 7:50.

מעקב זקיקים זה קשוח מאד עם ילדים בבית, ובמיוחד שאמרת שאת מטפלת

בהצלחה רבה ובשורות טובות בקרוב.

את צריכה למצוא רופא פוריות מומלץ בקופה ובאזורך

ולהיצמד אליו.

יש לי המלצה לרופא מעולה שמקבל בפתח תקווה, בכללית

אם זה רלוונטי תכתבי לי

הלוואי והזמן עד הבדיקה יעבור ברוגע כמה שאפשר,

ושיהיו לך בשורות טובות.

את יודעת שתסמיני הריון הם לא סימן לתקינות ההריון, נכון?! כלומר- אפשר להרגיש סהכ טוב ועדיין להיות בהריון תקין

כל הריון עד שאני מרגישה תנועות אני ככה.

זה ממש קשה האי וודאות הזו. אני מתנחמת בזה שאין לי מה לעשות עם זה, אין לי איך להשפיע על זה, רק לקוות לטוב. מקווה שהכול יתגלה כתקין!

אבל כלום מכלום

ב''ה

התחושות הן לא מדד לכלום

ירולות להיות או לא

ואין קשר לתקינות ההריון

אבל

כן זה משגע ומותח ממש

וב''ה שהתור שלך קרוב

ב"ה יש שק הריון עם עובר

אבל אני עדיין לא רגועה ..

לפי המחזור האחרון שלי אני אמורה להיות בשבוע 7 + 3 ימים

ולפי גודל העובר אני בשבוע 5 + 6 ימים

והטכנאית התקשתה מאוד למצוא דופק (ממש ספק)

אני צריכה לעשות אולטרסאונד בעוד שבוע.. אין לי סבלנות 😭 אני רוצה חיבוק 😭 

ומצד שני, הספקות קשים.

שולחת חיבוק ומקווה שיהיו בשורות טוהות

איזה קשה זה המתח והספק.

רק שתדעי שהעיכוב בשבוע הוא ממש נורמלי, תמיד קורה לי.

קשה קשה קשה

הלוואי שהיה דרך לקפוץ בזמן לשבוע הבא..

מאחלת לך המון בשורות טובות!!

ובקלות ובשמחה...

אין לך דרך לדעת באיזה שבוע בדיוק את אוחזת 

אז אין ברירה אלא לחכות עוד קצת בסבלנות

ולקוות לטוב בעז''ה

בעלי היה איתי בבדיקה היום!

וב"ה הכל בסדר!!

וואו איזו הקלה!

העובר גדל בשבוע...

הייתי כל כך סקפטית, וכל כך פחדתי

וחסדי ה' יש הריון תקין ♥️

גם שבעלך היה ובמיוחד שהכל תקין

המשך הריון בריא משעמם

את גיבורה

לא אנוכית בכלל

אין לי מספיק מילים

אז רק רוצה להגיד לך תודה גדולה שכבר כמעט שלושה חודשים את תורמת לעם ישראל כזאת תרומה

אני מתרגשת מזה מאוד

וחיבוק גדול

את מאוד ראויה אהובה שלי. מאוד.

יותר מ80 יום שאת תורמת את בעלך להגנת המולדת ומתמודדת, איך אפשר שלא..?

זו סיטואציה ממש לא נורמליתת..

ממש מבינה את ההרגשה שלך שאת חלשה וקטנה...

אבל אני באמת מאמינה שאת עשית ועושה מה שיכולת.

כל אחת והכוחות שיש בה. כל אחת והמנה שהקב''ה נתן לה. וזה לא עושה אותך פחות ראויה או פחות טובה, מה שעושה אותך טובה זה לעשות את ההכי טוב שלך ביחס לעצמך עם סל הכלים שיש באמתחתך, ולא ביחס לאחרות.

גם אני מסתכלת על נשים ומרגישה כל כך קטנה ושפלה לידן. אבל זה לא מקדם אותנו. תסתכלי על עצמך אם את מסוגלת ליותר מזה. לפי התיאורים שלך נשמע שממש לא. אז באמת לא.

מבינה מאוד את ההרגשות של האשמה , מבינה את התחושות של האכזבה מעצמך, הבושה מבעלך. אבל זה באמת לא באשמתך. מאמינה שאם היית יכולה היית מעיפה את החרדות רחוק רחוק ממך, אבל זה לא תלוי בך. את אלופת האלופות שבכלל שורדת לבד עם הילדים תוך כדי הפחדים והחרדות שלך!! רק על התקופה הזאת מגיע לך כתר!

אל תתני לקולות האלה להרוס את הרוגע שלך.

עשיתם המון,

זה מה שביכולתכם

זה הסיטואציה שנכפתה עליכם

ומה שה' עושה לטובה

אבל חשוב שתדברו על זה,

תעבדו את זה ביחד

תחשבו על פתרונות מחוץ לקופסה

ותפרקו את המטען הזה ביחד..

ממש להקדיש ערב מראש בשביל לדבר על הכל..

אני חושבת שבאמת אם זה המצב, אז זה פחות מתאים לכם שהוא ייכנס לעזה. זה לא בושה להודות בזה. רק צריך לעבוד על ההשלכות של כך.

התקפי חרדה קשים כמו שאת מתארת, וסיטואציה של חוסר תפקוד שלך וזה משליך על פרנסה וילדים, אז לא.

פשוט להשלים עם זה שאתם כיחידה אחת לא מסוגלים לקחת את התפקיד הזה. יש אחרים שכן. כל אחד והתפקיד שלו באמת. גם להחזיק בית מתפקד בעמ"י זה זכות חשובה וגדולה. ולא ברורה מאליה.

ורק להרגע, לנשום, לקבל את זה ולהשלים עם זה.

יש המון תפקידים בעמ"י...

זה לא שלא ניסית

כמה כמה התאמצת וניסית

וניסית שוב

וניסית הכל

ובסוף המציאות טפחה על פנייך - וראית שזה גדול עלייך.

שאם המציאות נשארת בעינה - או שאת קורסת חלילה, או שהפרנסה קורסת חלילה, או שלילדים אין דמות אפילו של מבוגר אחד יציב ונוכח חלילה.

אף אחת מן האפשרויות הללו לא אפשרית. זה מחיר יקר מדי שלא ניתן לשלם.

ועל אף הכל המשכת, המשכתם לנסות

עם התקפי החרדה

עם הרעד

עם אי-השינה בלילות

עם הדוחק הכלכלי

עם הלבד הגדול

וככה יותר מ80 ימים הצלחתם בגבורה

ובעצם את רואה שזה לא שאת לא רוצה, כי את רוצה

וזה לא שלא ניסית, כי ניסית

וזה לא שלא נלחמת, כי נלחמת

זה פשוט שהמציאות הנוכחית לא יכלה להימשך יותר. היא הייתה מעבר לגבול היכולת שלכם כמשפחה. כיחידה אחת שלמה.

אם היה מצב שהיית מנסה עוד קצת ומצליחה

או כפי שכתבת - נעזרת ברשת תמיכה כדוגמת הדברים שכתבת - ומצליחה

או מתגברת על החרדה ומתפקדת ומפרנסת ונוכחת לילדים ומצליחה -

זה משהו אחד.

אבל זו לא המציאות, לפחות לא כרגע.

את ניסית את כל אלו.

ולא הצלחת.

וזה לא כישלון -

זו הבנת הגבולות שלך בתוך המציאות הנוכחית.

הבנת גבולות הגזרה האנושיים שלך ושלכם כמשפחה.

וכי נאמר שהיית ממשיכה כך

ובאמת חלילה מפסיקה לתפקד

ולא לישון

לילה אחר לילה

ולהיות בהתקפים חמורים של דאגה ודכאון

והפרנסה נגמרת

והילדים זקוקים לדמות נוכחת - אבל אבא בצבא ואמא לא מתפקדת -

מה אז?

הרי ודאי שאם היית מייעצת לחברתך או לבתך היית אומרת לה שעם כל הצער, "עניי עירך קודמים", ולא יכול להיות מצב שאין לילדים אמא ואבא נוכחים ומתפקדים. או מצב שאין מאיפה לקנות אוכל.

או מצב שאמא מתאשפזת עקב מצב נפשי חמור והילדים נשארים לבד.

לכן בלית ברירה

וכל זה בהחלט בלית ברירה

הבטת באומץ למציאות בעיניים

ותיווכת אותה לבעלך.

וב"ה כן מצאו לו תפקיד שנצרך וגם תורם

אבל כרגע הוא מרגיש שהוא לא רוצה להמשיך בו כי "מה זה שווה"

וגם לו מותר

מותר לו להרגיש כך

וגם הוא עבר ועובר הרבה

וכעת אתם צריכים לראות,

יחד,

מהן האפשרויות הקיימות

מה את יכולה

ומה לא

מה הוא יכול

ומה לא

ואיפה ניתן לתרום בצורה הכי נכונה עבורכם

לא ללכת מהנתינה, אלא רק לדייק אותה יותר לגבולות הקיימים.

וכמובן לא לפסול את כל הטוב והחיובי שכבר תרמתם בגבורה עצומה שניכם!

זה ממש יקר ולא מובן מאליו כלל וכלל!

נסו לחשוב קדימה עם המון חמלה על עצמיכם ואחד על השני/ה

אתם אנשים טובים שרוצים לעשות טוב

ורק מנסים לראות איפה הטוב הזה יכול לבוא לידי ביטוי בלי שתהיה פגיעה אנושה מדי שאי אפשר לספוג

ב"ה מאחלת לכם שהקב"ה ישלח לכם בהירות גדולה וסיעתא דשמיא גדולה ותראו ישועה שלמה בנושא הזה ובכלל, בגלוי, בשלמות ובמתיקות ב"ה 🙏❤

בס״ד

פותחת יקרה, מחבקת אותך חזק על התקופה האחרונה ועל ההתמודדות הגדולה ועל כל התחושות ❤️

זה בטח נראה דמיוני כרגע אבל עוד תראי איך תצמחו מזה בע״ה.

כן, כן. כיחידים וכזוג. בע״ה.

אני רוצה לכתוב לך עוד אבל לא יכולה כרגע ממש.

מקווה מאד שבהמשך…

שולחת לך תמיכה גדולה ❤️

זו את וזה מה שניתן לך משמים. לא שלרוב הנשים זה בא בטוב כן?

אבל יש הבדל בין פחד הגיוני מהסיטואציה קושי ודאגה וגעגוע לבין חוסר תפקוד כמו שתיארת.

זה פשוט לא רלוונטי במצב הזה יקרה.

לגבי ההחלטה כרגע חושבת שהייתי משאירה את זה בידיו.

אני חושבת שהרבה זוגות יצטרכו בסוף התקופה הזו עבודה על חזרה לחיים זוגיים תקינים. אז העבודה שלכם היא ההתמודדות עם כך שלא נכנס והכל. זו התמודדות בהחלט. אבל נשמע שכך היה הכי נכון.

חיבוק. 

רק מציינת שאני מאובחנת על ידי פסיכולוגית, ולא פסיכיאטר. הייתי מטופלת לתקופות בחיים שלי, אבל לא ברצף. פתאום חושבת לעצמי האם הייתי צריכה להתחיל בטיפול תרופתי ולאפשר לו להכנס לעזה, אולי זה כן מחיר בסדר? שקלתי כבר להתחיל טיפול תרופתי סביב ההריונות בעיקר, אבל עדיף לא להתחיל בהריון והצלחתי להתגבר רק עם טיפול פסיכולוגי. אז אולי הפעם היה צריך כן ללכת על זה כדי שיוכל להיות לוחם? כבר מבולבלת לגמרי. מצד שני, זה לא שכדור זה קסם ובין רגע הכל סבבה. וכשהתכונן להכנס באמת הייתי במצב נפשי נוראי. אז אולי זאת כן ההחלטה הנכונה?

אוף. למה אני לא יכולה להיות שלמה עם עצמי? אולי לפחות שיכנס וינסה ונראה איך אני אהיה? אבל אולי כשהוא יצא הבית ואני כבר נהיה במצב נורא מדיי? ומי מבטיח שהוא יצא, אלוקים ישמור. טוב שלא נכנס, רק מהמחשבה על זה קשה לי לנשום.

ובדיוק הוא התקשר לומר שהוא לא יבקש שיחרור, שהוא מבין את המשימה ושגם היא חשובה ועדיפה על כלום. ופתאום יש לי צביטה בלב שהוא נשאר שם עד מועד בלתי ידוע, אבל יודעת שזה הדבר הנכון, ושזו משימה שאני כן יכולה לעמוד בה ואנחנו נותנים מה שאפשר ולא מה שאי אפשר! קיצר, לא סגורה על עצמי בעליל🤦

מחלישה ולא תורמת.

עשית כל מה שיכולת.

חיבוק!

היכולות הן מאת ה'

זה לשמור על הנפש שלך ועל שגרה בריאה עבור הילדים ועבורכם. זה גם תפקיד מאד חשוב במלחמה.

יש הרבה שלא מגוייסים ובהחלט יכולים להיות שותפים בעוד דרכים כמן לבשל לחיילים, ליצור שגרה נורמלית בבית (ההפך ממה שחמאס ימח שמם רצו), לתרום כסף, לתרום שמירות במקום מגוריהם וכו'

יכולה לספר שהוא עבד אצלי כמו קסם.

מיד בחודש שלקחתי אותו זכיתי להריון.

כשלפני כן, ניסינו קרוב לשנה.

חסדי ה'.

לא חודש, אבל חודשים ספורים.. שלפני זה היה יותר משנה.

צריכים לשים לב מידי פעם שלוקחים מספיק כדי שיידחה 

אני לקחתי כדור אחד ביום של 2 מ"ג מהיום הראשון לוסת עד היום החמישי

וזה דחה לי בכחמישה ימים את הביוץ

דחה לי את הביוץ ולדעתי כם חיזק אותו

נקלטתי בחודש הראשון ב״ה 

צריכה לדחות ביום יומיים

בסבב השלישי עבד לי ונקלטתי

ממש סידר לי את המחזור ולא היו כתמים והכל עבד פיקס.

אגב, הסתכלת בשרשור הנעוץ? 

כלומר בשלב הזה אני כבר לא רוצה הריון

כמו בשלב עוד יותר יותר קרוב ללידה

ובכנות

באלך עוד הריון? אז לכי על זה. זה לא אומר שישר תיקלטי כן? 

אבל בא לי עוד ילד... ממש!

עפ כל העייפות-- הוא כזה מתוק שהייתי שמחה לשכפל אותו.

בעלי ממש לא בקטע- תכלס כשאני בהריון- גם הוא בהריון עם כל העזרה בבית...

כי תינוקות קטנים הם חמודים ממש אבל מתישים אותי מאוד

ודווקא ההריונות שלי יחסית קלים

אז בדכ בשלב הזה אני אומרת לעצמי

נראה לי אני הולכת להיות פונדקאית