היה לי היום תור לרופאת נשים ונתנה לי מרשם.
כמה דברים שלא בטוחה שהבנתי בפעם ה1 ההגנה מתחילה לאחר שבועיים
ואחכ בהמשך אם עשיתי הפסקה קיבלתי מחזור לא שמתי טבעת ביום ה1 של המחזור ההגנה תתחיל אחרי שבוע כלומר אם אני שומרת טהרה אני יכולה לשים ביום של ההפסק?
והאם ניתן למשוך כל טבעת 4 שבועות ואז ישר להכניס אחת חדשה
אם מישהי תוכל ממש לעשות לי סדר אני ממש אודה לה כי קריטי לי הלא להכנס להריון
תודה לכולן❤️
כן, מכניסים ביום של ההפסק.
אני העדפתי להחליף כל 3 שבועות ואז הצלחתי לחבר יותר טבעות. (3)
והנובה רינג לא עשה לך בלאגן של כתמים ב7 נקיים וכזה?
אחרי שבוע להכניס טהעת חדשה. את מוגנת גם במהלך אותו שבוע. אפשר גם לחבר. אחרי 3 שבועות להוציא ומיד להכניס חדשה לעוד 3 שבועות.
עקרונית כתוב בהוראות שאפשר למשוך גם 4 שבועות בפנים ועדיין זה מגן (ואחכ לחכות שבוע..). לי אישית זה עשה דימומים ובלאגן בשלב מסוים כשמשכתי כל טבעת יותר מ3 שבועות. בהצלחה!
אני בתחילת הריון ב"ה, אחרי הפלות.
הרופאה אמרה לקחת דוספטון עד שבוע 20. שכחתי לשאול מה המינון, ואין לי איך להשיג אותה בימים הקרובים.
מה המינון המקובל? תודה!
וגם כתוב במרשם, גם אם הוא דיגיטלי
ובכל מקרה - אם הכדורים מההריון הקודם -תוודאי שהם בתוקף
(אני לקחתי כדור אחד 3 פעמים ביום, אין לי מושג אם יש בזה מינון קבוע או משתנה בין נשים)
בשעה טובה!
בקלות ובריאות וידיים מלאות!
לקחתי פעמיים ביום והריון אחר 4 פעמים (אחרי שראו שהפעמיים לא מספיק לי)
אולי תתחילי מפעמיים ואז כשתשיגי אותה מקסימום תעלי מינון..
יש לי איך לראות את המרשם בלי להגיע לבית מרקחת? אולי באפליקציה? (כללית)
בכל אופן אקח 2 בינתיים, תודה על העזרה!
ואבדוק באמת שהכדורים בתוקף. אם לא אז בכל מקרה אצטרך ללכת לבית מרקחת ואז כבר אראה את המרשם.
בגלל שזה הריון בהפתעה אני חושבת שאולי אני לא בהריון ואולי שווה לעשות בטא... יכולה להיות תשובה חיובית בבדיקה ביתית מסיבה שהיא לא הריון? אני מניקה
20231231233557.heic מצורפת בדיקה
בגלל שזה בהפתעה אז זה נורמלי שאת לא מצליחה להאמין למקלון
אבל קשה לי להאמין שהיה יוצא כזאת תשובה חיובית מובהקת בטעות
כלומר
את באיחור משמעותי וכבר לא בשבןע 4
אבל גם לא בשבןע 6+ שאז בדכ אפשר לראות עובר עם דופק
עוד שבןע בעז"ה כבר יהיה יותר ברור
אצל הקודמים ראו כבר ב5 פלוס 6
אבל נראה
תודה על ההתייחסות
הכי טוב זה לחכות בכלל וללכת להיבדק שבוע 7-8
הבדיקות האלו בהתחלה די מלחיצות ..
אבל מבינה גם את הדחף להיבדק 
כי הוא עוד לא קיים
רואים שק חלמון/ קוטב עוברי/ דופק בשבועות מוקדמים
וכמובן שאני גם מהממליצות שלא להיבדק לפני שבוע 7 כי פשוט חבל על הלחץ
אין שלב כזה שבו רואים עובר בלי דופק, כשרואים עובר אמורים לראות אותו עם דופק. בהחלט יכול להיות שעוד ימים ספורים כבר יראו.
יותר ממה שאת חושבת, ואז פשוט ישנו לך את תאריך ההריון.
אצלי היה ככה, הייתי בטוחה שאני בהריון כבר מספר מכובד של שבועות. באתי לאולטראסאונד כשחשבתי שאני בשבוע 9 והזיזו לי את התאריך לשבוע 6...
אין לי מחזורים בהנקה
שלום לכולן! מזמן לא הייתי בפורום..
שאלה לי. ב"ה אנחנו עם ארבעה ילדים ותמיד נקלטנו ממש בקלות. אולי זה יישמע מוזר אבל פעם ראשונה שקרה לנו שהוצאתי את ההתקן ולא נקלטתי ישר בחודש שאחרי..
יש לי כמה שאלות-
א. עשיתי בדיקת ביוץ. על פניו, המחזור שלי לא משלים 28 יממות מלאות וכל חודש הוא בעצם רק 27 יממות מלאות. חששנו שהביוץ יוצא כשאנחנו אסורים, אהל על פניו אחרי בדיקה זה נראה בכלל שהביוץ היה 11 יום לפני תחילת הווסת.. האם זה ייתכן? הביוץ לא אמור להיות 14 יום לפני הווסת?
ב. לצורך כניסה להריון- האם יש ענין לנסות כמה שיותר לקיים יחסי אישות גם בימים לפני הביוץ? או שאוךי דווקא עדיף רק ביום של הביוץ עצמו?
אני לוקחת כדורים כדי להגיע לזה חח.
לפי הרופאה שלי הביוץ יכול להיות בערך 12-14 לפני הווסת.
אגב מקלונים לא מדוייקים. בשביל ממש לדייק צריך מעקב זקיקים.
לא כתבת כמה זמן את מנסה אבל סופר נורמלי לא להיכנס על הניסיון הראשון. גם אם זה קרה לך בעבר.
הייתי משחררת לכמה חודשים ואם לא קורה משהו אז פונה לרופאה.
קיום יחסים סביב הביוץ- יום כן יום לא מספיק. אפשר יותר.
בהצלחה
בתור מטופלת פוריות לשעבר
במסגרת מעקב זקיקים, ברגע שמתחילים לראות התקדמות לביוץ ממליצים על קיום יחסים יום כן יום לא
חשוב לבצע לסירוגין כדי לתת לזרע להתחדש.. לכן קיום ממש כל יום פחות יעיל.
כתבת שממליצים על יום כן / יום לא.
וזה כדי שהזרע יוכל להתחדש.
אני מכירה שאומרים יום כן יום לא כאשר חוששים לבעיית פוריות של הגבר.
אם לא ידוע על בעיות כאלו, אין הנחיות ומגבלות לתדירות.
בכל מקרה, המרווחים של יום כן יום לא משפיעים על הכמות. לא על ההתחדשות.
תהליך הייצור של הזרע נמשך כחודשיים וחצי. לא עניין של יום יומיים.
אפשר לקרוא על זה באתרים שמסבירים את הפוריות הגברית.
כוונתי היא שזה לא הנורמה. ויש סטטיסטיקה לדברים האלה. גם אם ברוך ה' אצלך הלך אחרת. ממש אין צורך להיבהל... ממש קחי את הזמן בנחת.
דבר שני הזרע חי בגוף האישה 72 שעות ולכן יש הרבה עניין לקיים יחסים גם לפני יום הביוץ.
סנורקהפריקה טובה
הגעתי הביתה
החלטנו שחוזרים לבית שלנו אחרי הלידה והעברנו את כל הדברים מהבית של ההורים שלי.
קצת אוכל מוכן במקפיא בעיקר מרקים.
וכל הגדוד של בעלי משתחרר לתקופה ככה שהוא יהיה בלידה ואחרי (כמובן שהכל עשוי להשתנות אבל בעזרת ה').
שבוע 38+ 4 וכבר ממש רוצה ללדת, מרגישה שהעובר ירד (הוא די ישב לי בריאות קודם ובקושי ראו שבהריון ועכשיו כשהוא נמוך יותר רואים) ושיש הפרשות שונות.
אבל הריון ראשון ולא יודעת מה לצפות או אם באמת אומר משהו...
ופתאום יש לי הרבה יותר כח אחרי שהייתי מחוקה חודשים (עדיין עייפה אבל לא באותה רמה ונחה שצריכה. תרגיעו אותי שאחרי הלידה אני אצליח להעלות את הברזל)
וב''ה יש לי הרבה מה לעשות ולארגן בבית גם ביום שניים עד שבעלי יחזור וגם איתו אחכ ורוצה לבשל ולארגן לנו עוד דברים במקפיא. וממש נהנה אם יהיה לנו קצת זמן ביחד זוגי לפני הלידה (בכל זאת שלושה חודשים שבקושי נפגשנו).
אבל גם כבר ככ רוצה ללדת (לגמור עם השלב הזה) ולפגוש את התינוק שלנו ומתרגשת לקראת הלידה עצמה והשלב החדש שמגיע
השבת אנחנו מסיימים את ספר בראשית. איזו התרגשות...
וביחד עם התזכורת הכואבת, שכבר במשך חומש שלם המלחמה מלווה אותנו, אנחנו מתרגשות לסיים אותו, ומאחלות לכל עם ישראל - חזק, חזק ונתחזק...
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
שמעתי שיעור מחזק של הרב שניאור אשכנזי:
הוא מעלה שאלה -
איך ייתכן שחומש בראשית הוא חלק מהתורה, והרי אין בו מצוות? ואפילו המצוות שיש בו - מופיעות בחומשים אחר כך שוב בתור ציווי לאומה...
והוא עונה תשובה שרלוונטית לנו עכשיו יותר מתמיד, ומתקשרת לרש"י הראשון והמפורסם שבתחילת התורה:
חומש בראשית הוא בעצם הקושאן שלנו על הארץ (אם להשתמש במילים של בן גוריון). הוא מוכיח לכול שהקב"ה ברא את העולם, והוא זה שבחר לתת לנו את ארץ ישראל.
ולכן לא משנה מי היה פה לפני האבות (הכנענים) ומי היה פה אחריהם ומי היה כאן אחרי הגלות שלנו ולפני שחזרנו לארץ - ארץ ישראל שלנו היא, ואין לאף אומה רשות לגזול אותה ממנו.
(השיעור היה עמוק יותר מזה - ובעצם עוד לא סיימתי לשמוע אותו. ממליצה לשמוע אותו בעצמכן )
על הפסוק -
"וַאֲנִ֣י בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם"
יש פרוש רש"י מפורסם
ואקברה שם - ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי [תרעומת], אבל דע לך שעל פי הדיבור קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא, יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו', והקב"ה משיבה (שם טו) ויש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם.
במשך הדורות נהגו ללמד את הפרוש רשי הזה בניגון מיוחד.
הרבה רבנים מספרים על הניגון הזה שלמדו אותו בילדותם והותיר עליהם רושם חזק.
הרב מימון,הרב עמיאל,הרב אברהם שפירא, הרב דרוקמן,
הרב הוטנר קורה לזה ה"אני מאמין " הארבע עשרה.ומספר על ר' צדוק הכהן שאמר שלא לשלוח למלמד בלובלין כי הוא לא מלמד את הרש"י הזה בניגון המסורתי.אז זה סימן שנכנסה בו כפירה!
יש סיפור על מקס נורדאו שהיה ממש מתבולל ובזכות ילד יהודי שאמר לו את הפרוש הזה בניגון הזה נפתח ליבו להתקרב לעמו ,ולכן פעל רבות למען הציונות.
כל שנה אני מתרגשת מחדש מהפסוק הזה -
כמה גדולה כוחה של המסורת, שבאותו ניגון לומדים אותו פרוש כבר הרבה דורות, זה נותן הסתכלות רחבה על כל המציאות שלנו בעולם הזה,איך אנחנו חוליה בשרשרת ארוכה, ומה שאבותינו למדו אנחנו עכשיו מלמדים הלאה.
ויש חשיבות להקפיד על כל מילה במילה ,אפילו על הניגון! שלא לשנות ממה שקיבלנו.
וברוח הימים האלו- מעתיקה ממה שכתב הרב יששכר תמר ( עלי תמר על מסכת תענית)
"והנה בפולין שלפני החורבן היה הנוהג שתינוקות של בית רבן שלא התחילו עוד ללמוד רש"י, כשהיו מגיעים לפסוק ואני וגו' לימדו אותם לומר בקול רם ובניגון ידוע אגדה שנזכרה ברש"י בשם ר"מ הדרשן. ונראה שלימדו אותם לומר את הפיוס של יעקב לרחל כדי שיהיה נשמע במרום קול רחל מבכה על בניה וגו' ושבו בנים לגבולם, ומנהג אבות תורה".
בעז"ה שנזכה בזה השבוע בזכות תינוקות של בית רבן ששיננו את הרש"י הזה השבוע ל-ושבו בנים לגבולם!!!
קראתי על הניגון הזה באחד הספרים של הרב חיים סבתו, נראה לי 'בואי הרוח', אם אני לא טועה.
מעניין לשמוע את הניגון הזה. יש עוד מקומות שלומדים את הרש"י הזה עם הניגון?
זה מעניין שכאן זה מלמד מ"עץ חיים" שהיה בירושלים.
למדו גם בחו"ל וגם בארץ את הניגון הזה.
מסקרן אותי לשמוע את הניגון הזה
תודה רבה שהבאת את זה, וגם את הניגון עצמו!
(ופדיחות שלא זכרתי שהוא מוזכר ב"בואי הרוח" 🙈)
יש לך את הספר? מעניין אם הוא למד את זה בארץ או בחו"ל?
ואולי זו באמת תזכורת לקרוא אותו שוב...
מן הסתם הוא למד את זה בארץ, כי הספר מתאר את חייו כילד עולה חדש בארץ...
פרשת ויחי:
12 פרשות יש בספר בראשית. 12 שבועות מאז היום ששינה את חיינו. המלחמה לא הסתיימה, אבל הספר שהתחלנו לקרוא מיד אחרי שמחת תורה, מסתיים השבוע. והוא מסתיים בכמה מסרים חשובים ואקטואליים:
• וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה – לפרשה שמספרת על מות יעקב קוראים פרשת "ויחי". פרשנינו מסבירים שדווקא העמידה מול המוות מבהירה את ערכם של החיים, מדגישה את מה שהאדם עשה בחייו. אנחנו מגלים זאת כעת בעוצמה רבה, בגלל כל כך הרבה חיים שאבדו.
בשבעה על ניתאי מייזלס, בסלון בית הוריו בעיר רחובות, גיליתי השבוע מה אדם מותיר אחריו. חבר טוב סיפר לי שבחופשה קצרה מהצבא לפני שבוע, ניתאי ביקש לטייל, כמו שתמיד אהב. הם יצאו לנגב וניתאי גילה אוצר: מעיין קטן בנגב שהוא לא מכיר. מקום חדש בארץ ישראל. עיניו אורו והוא לא הפסיק להתלהב. האחייניות סיפרו על הדוד שהיה לוקח אותן לטיולים הכי שווים, למקומות מסתור בארץ.
המ"פ סיפר איך לפני שנים, כשניתאי היה סטודנט לפסיכולוגיה במכללת תל חי, הוא מתקשר אליו לפעמים: יש לי יום חופשי, היה אומר, אולי צריך משהו? לתקן איזה טנק? לעזור למישהו? כלומר, הוא היה מגייס את עצמו למילואים, בהתנדבות, לכמה שעות. פשוט בא לעזור. ויחי. אדם משאיר אחריו מעשים טובים, מורשת, שם טוב שיצר לעצמו בעולם.
• וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ: ..."אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" – יעקב אבינו נאלץ לחיות את שנותיו האחרונות בגלות וגם למות שם, אבל הוא מבקש להיקבר באדמת ארץ ישראל. הוא מזכיר לנו מה הכיוון ההיסטורי הנכון, לא רק איפה להיקבר אלא איפה לחיות. זו צוואתו.
• וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף: "הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה", וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם... וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" – יעקב חולה, יוסף ממהר להביא את שני בניו כדי לקבל ברכה מסבא, וזוכה למטבע לשון שנאמר מאז מיליארדי פעמים. כך הורים מברכים את בניהם בליל שבת, גם בשבת הזו, בכל רחבי העולם. מניחים יד על הראש ואומרים ברכה שמתחילה במילים: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". למה דווקא ככה? למה לאחל לילדים שיהיו כמו אפרים ומנשה?
אחרי ספר שלם שמלא במאבקי אחים, אפרים ומנשה מלמדים אותנו שאחים לא חייבים לריב. ספר בראשית התחיל בקין והבל, המשיך ליצחק וישמעאל, יעקב ועשיו ולבסוף – יוסף ואחיו. אם תרצו, ספר בראשית מלא בשיח של עד ה-7.10. אבל כאן לראשונה מופיע דפוס אחר, חדש ומרגש: אין קנאה ושנאה בין אפרים למנשה. אולי דווקא בגלל הסביבה העוינת במצרים הם מגלים את המכנה המשותף הגדול ביניהם ומתאחדים?
ויש כאן עוד משהו: שניהם גדלו בסביבה זרה, נוכרית, מלאה באלילים, ובכל זאת שמרו על זהותם. אלפי שנים, בכל הגלויות והאתגרים, הורים ימשיכו לברך את ילדיהם שיהיו כמו אפרים ומנשה: שסביבה ולחץ חברתי לא ישפיעו עליכם לרעה, שתהיו נאמנים לערכים שלכם.
• וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף: "הִנֵּה אָנֹכִי מֵת, וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם. וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם" – זה פסוק מנחם. הרגע בו מאבדים אדם קרוב הוא קשה. יש תחושת יתמות, אבל ואובדן. חלל נפער. יעקב אבינו מזכיר שגם אחרי שהוא מת – אלוקים איתכם, וגם ההיסטוריה ממשיכה. הוא עוד ישיב אתכם לארץ אבותיכם. התוכנית האלוקית תמשיך ותתקיים לבסוף, גם אם יהיו קשיים בדרך, גם אם אנשים יקרים לא יזכו לראות את התגשמות החלום המלא.
• כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם – יעקב נותן לכל אחד מילדיו, לכל אחד מהשבטים, ברכה ייחודית. זו ממש דיאגנוזה נפשית שהוא עורך להם. הוא מצביע על הייחודיות של כל אחד, על החוזקות, על החולשות, על השליחות. "איש אשר כברכתו", מספרת התורה. לכל אחד יש בעולם הזה תפקיד אחר, חשוב. המגוון הזה הוא ברכה, לא בעיה.
פרשנינו מספרים שכאשר יעקב עוצם את עיניו הוא זוכה לכך שכל ילדיו סביבו יגידו יחד "שמע ישראל", כלומר יצהירו על נאמנות לדרך.
זו לא אחדות שנובעת רק מהישרדות. לפעמים יש אחדות שמגיעה מכך שחמאס רוצה לחסל את כולנו, ללא הבדל. זו אכן סיבה להתאחד ולהבין מי האויב האמיתי. הקיבוצניק מבארי, הש"סניק מאופקים, הצעיר שרקד בנובה והחרד"לניק מכרם שלום – אינם אויבים. הם מאוחדים מול האויב האמיתי שרוצה לחסל את כולם, בלי הבדל – חמאס. אבל הרמה הגבוהה יותר של אחדות היא סביב זהות משותפת. לא סינוואר מגדיר את האחדות הזו אלא יעקב אבינו. לא רק הרצון לחיות, אלא השאלה איך לחיות ביחד. סביב מיטתו השבטים השונים כורתים ברית להמשיך את הדרך שלו.
• חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק – כשמסיימים לקרוא את ספר בראשית, כמו בכל פעם שמסיימים חומש שלם, יש שנוהגים להכריז את שלוש המילים האלה. הקריאה הזו תישמע בשבת בבוקר בבתי כנסת בכל רחבי העולם: חזק, חזק ונתחזק. מילואימניק שהשתתף בפעולה בבית של סינוואר בעזה, שלח לי משם תמונה של ספר תורה עתיק, ששרד את השואה, ונתרם כעת ליחידה שלו. החיילים קוראים שם בתורה בספר הזה, ועליו הם יכריזו: חזק, חזק ונתחזק.
פרשינו מסבירים את ההכרזה הזו כסוג של "המשך יבוא". חיזוק להמשיך הלאה וללמוד. לא להיתקע אף פעם. להתקדם מספר בראשית אל ספר שמות, שבו אנחנו הופכים לראשונה לעם, יוצאים מעבדות לחירות, מקבלים את התורה ויוצאים למסע לארץ. עד עכשיו זה היה סיפור של משפחה גדולה. כעת היא הופכת לאומה, שיש לה אמירה ובשורה לעולם.
חזק, חזק ונתחזק. שבת שלום.
נאמר בגמרא: 'הרגיל בנר יהיו לו בנים תלמידי חכמים'. המאמר הזה מופיע בין סוגיות העוסקות בנר שבת לבין סוגיות העוסקות בנר חנוכה, ונחלקו הפוסקים באיזה מהנרות מדובר.
נר חנוכה מבטא את ההארה כלפי חוץ, ולכן על פי הדעה שהאימרה נאמרה על נר חנוכה, אדם שמשקיע בהפצת אור התורה החוצה, ה' יתן לו ברכה והילדים ימשיכו את דרכו.
נר שבת מבטא את ההארה כלפי פנים, ההשקעה במשפחה, ולפי הדעה שהאימרה נאמרה על נר שבת, דווקא ההשקעה בבית פנימה, באווירת קודש ובזמני איכות משפחתיים, הם שיביאו לבנים שימשיכו את הארת התורה בחייהם.
ונראה שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, וצריך דווקא את השילוב בין ההשקעה פנימה לבין ההארה החוצה.
את נר חנוכה מדליק האב, והוא גם קשור יותר לתפקידו שיותר עוסק בחוץ, וזה קשור יותר למידת היראה. לעומת זאת, את נר שבת מדליקה האם, שתפקידה יותר ממוקד בבית פנימה, באווירת הבית וכו', כמו שהרחבנו כבר קודם, והיא קשורה למידת האהבה. וצריך דווקא את השילוב ביניהם כדי לחנך את הילדים בצורה טובה ומאוזנת.
על פי ההלכות על היחס בין נר שבת לנר חנוכה, אפשר ללמוד על היחס הרצוי בין ההשקעה פנימה לבין ההארה החוצה.
כאשר לאדם יש כסף לקנות נר אחד בלבד, נר שבת קודם. מכאן יש ללמוד שלפני שאפשר להאיר החוצה, קודם צריך שיהיה לנו הארה פנימית. גם בבית שלנו צריך להשקיע קודם כל באור שלנו ההורים, ומתוך כך להשפיע לילדים, וגם מתוך ההארה של הבית הפרטי אפשר לצאת להארה החוצה.
ההלכה דנה במצב שיש לאדם נר חנוכה אחד ונר שבת אחד, ויש לו כסף לקנות עוד נרות - עבור מה כדאי שיקנה? (תוספת הידור לזכור ושמור, או תוספת הידור להדלקת נר חנוכה כמספר הימים?), ולהלכה צריך להוסיף לנרות חנוכה. מכאן אנחנו לומדים שברגע שיש כבר מספיק כפי הצורך של הבית, צריך לצאת ולהאיר לאחרים, ולא להתמקד בעיקר בבית ולתת מעט החוצה. ואין לחשוש שהנתינה החוצה תהיה על חשבון הבית.
למה שהקטן שלי חווה.
- לא אוכל טוב בכלל. כל האכלה זה סיוט. לפעמים כשהוא אוכל וחמוד מפסיק ומפטפט/מחייך אלינו. אם כבר מסכים לאכול אוכל על כרית מול הפנים שלנו. יכול להיות שעות ארוכות מאוד בלי אוכל ואם ננסה לתת לו יצרח. שמתי לב שמשלים את האוכל בלילה … כמעט את כולו לא את הכל כרגיל.
- צורח מלא. בוכה מלא. בעלי חזר מהמילואים והשתגע ממש ! ממש כל היום כמעט בוכה חוץ מכמה רגעי חסד קטנים של צחוק פטפוטים שירים ומשחקים… אבל באמת שכבר השתגענו.
אגב- נובימול לא עוזר. ולא, לא מדובר בגזים. ברוך ה׳ התינוק שלי צורח כ”כ הרבה שכבר למדתי להבדיל.
- ישן על הפנים. לא מסכים להכנס לשינה. לא מסכים להיות בתנוחה רגועה. אם כבר נרדם אז זה לכמה דקות ומתעורר שוב בצרחות.
בקיצור- מה אתן אומרות?
מחר אני נוסעת איתו לרופא מומחה שאולי ישפוך אור על העניין. אבל בגלל שנןבימול לא עזר אני שואלת את עצמי אם זו באמת קפיצת גדילה של 4 חןדשים שהקדימה את עצמה. הוא בן 3 חןדשים ושבוע…
ומי שמסכימה שזה זה- מתי זה עובררררררר
אני כמה חודשים אחרי לידה. לא לידה ראשונה. בזמן האחרון כשאני יושבת על כורסה / ספה / כסא, כשאני רוצה לקום אני מרגישה כאילו עצם הזנב בולט ותקוע לי וממש כואב לי לקום.
אני צריכה לכווץ את כל רצפת האגן ואז לקום ולהסתיר שזה כואב, כי יש מסביבי אנשים בדרך כלל ...
האם מישהי נתקלה בזה?
זה בגב התחתון לכיוון הישבן?
בכל מקרה הייתי קובעת תור לאורטופד.
ואפשר גם פזיו רצפת אגן (בכל מקרה בכל מצב אחרי לידה מומלץ ללכת).
ממש רק בעצם הזנב
לא בגב בכלל
יוגה לרצפת אגן ואוסטאופטיה
ילדת במקרה על הגב?
בכל מקרה זה מומלץ אחרי לידה
ועדיף כמה שיותר קרוב כדי לצמצם את הנזק...
ואיזה סוג טוב וקל להכניס את התינוק?
מנשא בד ממש נח כשהם קטנים..קל בגב. ומאוד מרגיע תינוקות ומרדים אותם.. מעולה לגזים
אבל כן טיפה מסורבל הקשירה.. מתרגלים.. ועדיין אני לא מכניסה לפרק זמן קצר מדי
יש כאלה שבאים עם קשירה מובנת..שווה לנסות
ואוהבת שיש לי גם מנשא ארגו מגיל לידה שמהר מאוד לשים גם לכמה דקות ..
משלבת בינהם
של מילגה, ממש נח
וגם מהיר להכניס את התינוק
הבד לשבועיים-שלושה הראשונים כי בדרכ התינוקות שלי קטנים ולא תואמים ולגובה ולמשקל של מנשאים מגיל לידה. אבל אחרי כחודש אני משתמשת במנשא ילקוט דיווה מילאנו או ארגו עם מתאם שהם כביכול תואמים מגיל לידה.
אם את מסתבכת עם קשירות יש מנשאי בד שכבר מובנים אני יותר מעדיפה מנשאי ילקוט ללא קשירות.
לאיזה גיל את מחפשת? וגם כדאי לקבל הדרכת מנשאים כדי לדעת איך לשאת במנח M באופן מיטבי עבור התינוק, ובמנח מיטבי עבור הגב שלך שלא יכאב.
ברכב או תחבצ?
אם ברכב את יכולה לקשור לפני הנסיעה וכשאת מוציאה מהרכב אז רק להכניס למנשא הכוונה שהמנשא עלייך כל הזמן ואת רק מוציאה מכניסה את התינוק.
אם בתחבצ אז הוא תמיד עלייך ואת לא צריכה להוציא את התינוק.
בעיקרון הבד יותר נעים לתינוקות קטנים.
מבחינת מכביד- אם את קושרת נכון לפי הכללים אז את לא אמורה להרגיש את המשקל של התינוק וזה לא מכביד.
התינוקת שלי בת שלושה חודשים בהנקה מלאה
בדרכ כלל אוכלת כל שלוש שעות לפעמים פחות לפעמים יותר
עולה במשקל וטיטולים מלאים
אכלה הבוקר בשש וחצי ועד עכשיו לא רוצה לאכול ניסיתי לתת לה בסביבות 10:30 אחרי שהיא התעוררה וגם ב-11:30 כי קצת בכתה ולא הייתה רגועה אבל בשתי הפעמים הסכימה לאכול רק דקה בערך וגם ואז פלטה פעמיים (היא פולטת די הרבה בכללי)
מה לעשות? להמשיך להלחם או שזה סבבה שפשוט לא תאכל?
וגם עכשיו מתחילה להרדם...
עוד שאלה בכללי על הנקה הרבה פעמים היא אוכלת יחסית טוב צד אחד ואז נראה שמשהו מפריע לה אז מרימה אותה לגרעפס והיא ממש לא רגועה ובוכה ומתעצבנת ומתפתלת ונראה שרוצה להמשיך לאכול אבל ממשיכה רק אחרי גרעפס מישהי יודעת למה היא ככה לא רגועה? ככה זה אמור להיות?
ואשמח לעוד שאלה שתפתור לנו שלום בית חמותי אמרה שיש גיל אצל התינוק שהוא רוצה לאכול כל שעה בערך כדי שהחלב יגבר וכי הוא בקפיצת גדילה מאז כל פעם שהתינוקת לא רגועה בעליתוההה י
אולי היא רוצה עוד לאכול וזה מה שחמותי דיברה עליו מה אתן אומרות על זה?
רק שתדעי שיש בך אינטואיציה לדעת מה באמת התינוקת שלך צריכה. ד' נתן לך אינסטינקטים להבין מה היא רוצה, וגם לה - אינסטינקטים לדעת מה היא צריכה.
כל עוד עולה במשקל, עירנית בשעות החלון שלה, וממלאת טיטולים כמו שאת מתארת, את יכולה להרגע (עד כמה שאמא יכולה להיות באמת רגועה)
אם היא לא רוצה לאכול - אז לא! כמו שאת רואה, זה לא עוזר וזה מיותר, יש לה מנגנון משלה ושעות שבהן היא רעבה ובהן היא ישנה. הבת שלי ישנה לילה בגיל 3 חודשים ואני נכנסתי להיסטריה, מתברר שיש כזה דבר.
את לבד תזהי קפיצות גדילה, לצערי אי אפשר לפספס, בכי ואי שקט ותיאבון מוגבר וזה לוקח יום יומיים ואז חוזרים לשגרה.
לגבי הגרעפס, אולי כדאי לנסות להתחיל לאכול קצת קודם? לפני שהיא רעבה מאד? אולי תנוחה קצת שונה, ואולי אין מה לעשות, אבל אם זה חלק מהתהליך הרגיל את יכולה להיות רגועה ולשדר לה שהכל בסדר, רק נשחרר ומיד נמשיך.
בהצלחה רבה!
אבל תודה על התגובה, חיזקה אותי.
אולי אוזניים? אולי היא מפתחת משהו, מצוננת? תעקבי אם מצליחה לאכול ולא מתייבשת בסדר, אם לא אז לרופא. אם מצוננת אפשר להפריץ מי מלח לאף. שמיועדים לתינוקות לזה כמובן. ואז לנסות להניק כשמשתחרר לה קצת.
מה שכתבת שמתפתלת לגרפס, בטח. ככה זה.
לגבי הסוף. יש כאלה ימים. אם זה יהיה והיא תרצה לאכול המון אז את תרגישי אני משערת. סתם ככה אפשר לנסות להרגיע בדרכים אחרות ואני אישית אם לא הולך כן מניקה. זה גם מרגיע אותם. אבל זה באמת עושה חוסר סדר בהאכלות.
הילדים שלי בגיל כזה מתחילים לפתוח לפעמים רווחים של 5-6 שעות... אצל הראשון נבהלתי, ואחר כך כבר הכרתי את זה... כשהם רעבים הם יודעים לבקש.
ולגבי חמותך- את כנראה יודעת לזהות מתי הבת שלך רעבה, את כבר מכירה אותה...
אז כשנראה לך שהיא רעבה פשוט תתני. גם ככה זאת ההנחיה בהנקה, להניק לפי דרישה...
(אגב, יש כל מיני גילאים לקפיצות גדילה, את יכולה לחפש באינטרנט... אצלנו זה התבטא בעיקר בהנקות ארוכות יותר ויותר שעות שינה, ולא בתוספת של הנקות)
כמעט בגיל של הבת שלך.
לגבי זה שהיא אכלה רק דקה ופלטה הרבה- כנראה גזים/ כאבי בטן
אני הופכת אותה, לוחצת על הבטן כדי שתפלוט עוד מה שמציק לה
ואז היא רגועה ורוצה לאכול יותר.
זה 8 שעות!!!
היא גם לא אכלה כאילו היא כבר רעבה בטירוף..אכלה רגיל..וטוב..
טןב מעניין..
ותןדה, חיזקתן והוספתן מידע!!
הקטנטונת בת 5 חודשים ישנה קצת אחרי הצהריים ואז אחרי שעה וחצי שוב עייפה ונרדמת שוב לקצת - אז כאילו יש שתי תנומות אחרי הצהריים.
8:00 מתעוררת
9:00 אוכלת
9:30 - 11:00 שינת בוקר
12:00 אוכלת
13:00-14:30 שינת צהריים
15:00 אוכלת
16:30 - 17:15 שינת אחרי הצהריים
18:00 אוכלת ונרדמת שוב! ושוב לזמן קצר..
ואז רק ב21:00 הולכת לישון באמת ללילה.
זה הגיוני שיש שתי תנומות אחרי הצהריים?
את מעירה אותה ב17.15? יכול להיות שאם תישן קצת יותר אחהצ היא תישן ב20.00 נגיד ללילה שלם
אז אם את רוצה שהלילה שלה יתחיל באיזור 8 תדאגי שהיא תקום משנת הצהריים באיזור 4 בערך ואל תתני לה להירדם שוב...
הילד עייף
הוא פשוט יבכה מרוב עייפות
מקווה שבשבילך שעם הזמן תצליחי לגבש גם סדר ערב מוצלח יותר 🙏
מבחינתי זאת שגרת ערב מעולה כי היא נותנת לי פניות לגדולה שלי שהיא גם באזור הגיל של הבת שלך אם אני זוכרת נכון. וגם הקטן שלי קרוב ל5 חודשים,
הלוז ממש ממש דומה, מתחברת למה שכתבו כאן שכשהוא יישן את שנת הצהריים השנייה אם היא קצרה יותר אז ההרדמה תהיה מוקדמת יותר אבל אני מעדיפה שילך לישון ב21 כי אז הוא מצליח לישון לי לילה שלם ואם יילך לישון ב18 יכול להיות יתעורר כבר באזור 00:00
לשיקולך
יש אתר כזה?
תודה!
יש הרבה, רובם באנגלית, בבינג אפשר גם בעברית.
מושלםם
אז בעלי רוצה לפנק אותי אחרי לידה לא קלה
ואני-גרועה בלבקש
מה הייתן מבקשות?
(ביקשתי פיג'מה מפנקת אבל אשמח לעוד רעיונות, ואם אפשר-איך לפנק אותו, הוא עבד קשה)
שרשרת עם שמות הילדים😍
שרשרת מגן דוד מעוצבת של לירון..
מטפחת מעוצבת..
בושם יוקרתי..
צמיד זהב עם הכיתוב: אהובה
קרמים מפנקים של ערוגות../ מיכל סבון טבעי...
לא חסר😅
טיפול פנים
יציאה משותפת למסעדה אחרי שתתאוששי קצת
או כרבולית שווה
כל הדברים האחרים שכתבו פה אישית לא היו משמחים אותי
ככה שזה ממש אישי, תלוי מה ישמח אותך
🤭מעלה לך רעיונות שהיו משמחים אותי.
אני הייתי מבקשת איזה חלוק הנקה או מטפחת שווה
נעלי בית נעימות מעיל יפה שעון
לעצמי הייתי מבקשת מטפחת מעוצבת עוד שרשרת זהב
וסכום מכובד להזמנת בגדים לעצמי (שאגב את כל הנל אני מקיימת אחרי כל לידה)
הוא היה שמח בספר שהוא רוצה
או פיגמה חדשה שווה
אז באתר של לירון צרופה יש מהממים והוא יכול לבחור לך
אם זה הסגנון שלך
מחיצילומי ניובורן לבייבי
מסאז'
היי, עשיתי הבוקר בדיקת הריון ביתית ויצא שלילי. אני 10 ימים אחרי החזרה של עובר קפוא יום 3.
זה יכול לתת אינדיקציה? ראיתי הרבה שגילו בשלב הזה. מה גם שהיו לי 2 הריונות טבעיים קודמים וגיליתי אותם בבדיקה ביתית.
לא הזרקתי אוביטרול ויש לי בטא ביום ה12.
קרה למישהי שהיה שלילי ביום 10 ולאחר מכן חיובי?
יצא לי ביום ה10 שלילי בבוקר
ואחה''צ חיובי חח
וחוץ מזה קרה לי גם שגיליתי רק ביום ה11-12
אבל לא אחרי החזרה
חושבת
שהיתי במצבך מצד אחד מנסה לעכל שאולי לא
אבל כן משאירה פתח לאופטימיות זהירה
כי כן יש סיכוי
כאילו נקלטת טבעי אחרי מעקב זקיקים?
אשכרה שלילי בבוקר חיובי בצהריים? אני אפילו לא בודקת בצהריים 
ויצא שבדקת יום 10 שלילי ואז יום 11-12 חיובי?
לא יודעת להסביר אבל כמעט תמיד אצלי הפס יותר כהה במהלך היום מאשר בבוקר
אני לא מטופלת פוריות
אז זה כן שונה
עקבתי במעקב זקיקים כי היתי אחרי הפלות ובלגן הורמונלי וכל מיני
ונראה לי יצא לי בכל האופציות
ביום ה9 ה10 ה11 ה12
מה שאומר שאין לדעת בודאות
אבל שוב אני לא בקיאה בטיפולים
אולי זה קצתתשונה
בכל מקרה נשמע שביום ה10 בבדיקה ביתית עוד יש פתח לתקווה
ואמן אמן מקווה בשבילך
יש הורמונים שמשבשים בדיקות באמת אבל לא במקרה שלי
הקטע הוא שבשני ההריונות הקודמים שלי נקלטתי בחודש השני טבעי והמחזור שלי לא סדיר בעליל אז פשוט בדקתי אקראית אחרי שלא הגיע המחזור לדעתי (לא הכי זוכרת)
ועכשיו אני אמנם בטיפולי פוריות, אבל בגלל שאני צריכה לבדוק את מין העובר לא בגלל בעיות פוריות🤷♀️
וחיובי ב11.
אבל מעקב ביוץ בבית... אז לא 100 אמין.
אבל לבדוק רק עם זה זה באמת לא הכי אמין
טוב מקווה שיקרה איזה נס מחר
אמרתי אולי בדקתי מוקדם מידי
כי הרבה בנות גילו תשובה חיובית ביום ה10 אז הסקתי שזה יום לגיטימי לבדוק
והעלתי פה שרשור מבואס של אין הריון...
ולמחרת יצא פס
מתפללת עלייך...
העובר משתרש בין הימים 6-11 אחרי ההפריה
כאשר הממוצע הוא היום ה9. ככל שהעובר משתרש יותר מאוחר, פחות סיכוי להריון שיחזיק.
אם העובר השתרש ביום ה 9, אז ביום ה10 הבטא עדיין מאוד נמוכה וספק אם יש בדיקה שיכולה לזהות.
והבדיקות היום הן החל מבטא 10 אז בכלל הרגיש לי שזה צריך לזהות בשלב הזה
אבל הלוואי שאדבדה מחר ובאמת זה מוקדם מידי
פשוט לא ידעתי שיכול להיות כזה הבדל הבטא בין יום 10 ל12 ברמה שלא יזהה
מתי העובר השתרש..
אני יכולה להגיד לך שאצלי היתה בדיקה חיובית 8 ימים מהביוץ. (יום הביוף וודאי, לא השערות) ויצא חיובי ברור, יש לי אפילו תמונה.
זה לא אומר שאם שלילי ביום ה10 אז הלך הכל..
אצלי כנראה היתה השתרשות מוקדמת.
כי בשני ההריונות הקודמים שלי זה גילה בסטיק ביתי
ופה אני יודעת יום ביוץ כי העובר שהוחזר הוא יום 3
אבל אולי באמת הפעם זה לקח קצת יותר זמן
מקווה מחר לתוצאה שונה כי יום 11 לדעתי כבר תהיה אינדיקציה די חד משמעית
לי היה בשבוע 14 +-
חושבים שזה שאריות דם ברחם
אבל גם ממש לא היו לחוצים
עבר כלא היה..
הלימון מכווץ כלי דם ועוזר לדימום להסגר.
אבל אם תשתי מהיום הראשון -
יהיה לדם קשה לצאת,
ואז זה רק מאריך את ימי הדימום
לכן צריך לחכות שלושה ימים שהרוב ייצא
ואז...
ואם מתחיל להיות פחות להמשיך עוד יום עם כמות כזו של לימונדה... וביום האחכ להפחית בכמות הלימונים עד שנגמר לגמרי הדימום
כתבתי כאן בעבר פעמיים ויש כאן כזו קהילה מדהימה
שתדעו לכן שקראתי כל תגובה פעם פעמיים ושלוש ואתן מהממות ובכלל הפורום הזה, גם כשכאן בניק הרגיל שלי או כקוראת דוממת הוא עוגן משמעמותי בשבילי..
אני בהריון מתקדם, שלישי ב"ה ו.. בדכאון.
כרגע מטופלת עי מטפלת הוליסטית גופנפש וזה טוב לי. אין לי כח לשיחות וגם יודעת מהעבר שאני מומחית בלהכניס את השיחה ללופ בלתי אפשרי..
קבעתי כמה פעמים תור לרופא משפחה אבל לא הלכתי.. לא לוקחת את עצמי ממש האמת צריכה גם לעשות בדיקות של ההריון וקצת קשה לי להרים את עצמי לשם... יקרה בסוף...
בעלי מדהים! הוא הכי בעולם רוצה שיהיה לי טוב. הפסקתי לעבוד כי העבודה עשתה לי סטרס וחנק מטורף, הוא ממש משתדל לעזור לי בבית ולתמוך ולכי לטיפול ותעשי כל מהש יכול לעשות לך טוב ומפנק והכל.. הוא מאד מאד לא בענין של כן דכאון לא דכאון הוא פשוט רוצה שיהיה לי טוב, והוא באמת איש טוב בלי קשר בכללי.
והמון נופל עליו.
והוא מיואש קצת...
אתמול היה לנו שיחה על מיניות שכן ה לא ממש הולך כבר די הרבה זמן, תכלס אני בהריון כבר חצי שנה.. שליש ראשון אפפעם לא זמן שיא שלי בחשק והפעם גם אחכ אני לא בעצמי. מציק לי ומעצבן אותי והדימוי העצמי המחריד שלי גם לא עוזר לי. לא מרגישה יפה, לא טוב לי בגוף שלי, וואלה לא מצב שיכול לקרות בו משהו מדי מדהים. וזה קשה לו..
ואתמול שדיברנו קצת פרקתי והסברתי את עצמי והבטחתי שאוהבת אותו וכן רוצה את הקרבה אליו על אף שהוא מרגיש שלא מצליח לשמח אותי בענין כמו שהיה רוצה
וזה יוצר מרחק למרות כל הנתינה, איכשהו זה לא עושה טוב לעצם הקשר הזוגי..
נכון שהוא מאד קרוב אלי אבל בתכלס רואה אותי במצב הכי חשוך שלי.. נפשית פייזת נורא משתדלת לא להזניח אותי וכן זה גם קשה, מלא פעמים מכריחה את עצמי להתקלח להתלבש להתאפר.. להראות אנושית...וגם בהתנהלות קצת נהייתי קטנה לידו פעם הייתי יותר דומיננטית אני חושבת שגם זה מפריע לו, הגם שלא אמר על זה
ודברנו אמרתי לו שכשאני במצב הזה אני הכי זקוקה לו והוא הרבה יותר במחשב בסתם, נניח לא הולכים לישןן ביחד דבר שפעם לא היה קורה בלי סיבה
ואומר לי בדמעות אני מיואש אני נכשל בתפקיד שלי התפקיד שלי שיהיה לך טוב תמיד האמנתי שתהיי מאושרת איתי וואלה אני עושה כל מה שיודע ואני לא מצליח.. וכן זה שמבחינת אישות אין כל כך תפקוד מצידי אני לא יוזמת אינסיכוי אין לי בטחון עצמי לזה בכלל וגם כשקורה משהו הגוף שלי לא מתעורר כי אני לא בטוב.. זה גם משפיע.
מרגישה נוראא אני אוהבת אותו וכל כך קשה לו בגללי. זה לא אשמתי אולי, אני לא אשמה בדכאון אבל תכלס בחיי אני לא הייתי יכולה להיות יותר טובה ממנו בסיטואציה, כמה כסף הוא שופך עלי כמה אהבה וחום ואני מנסה להשיב לו ואין לי ממש אנרגי מאיפה..
בעלי לא הבן אדם שילך לטיפול הוא סגור יחסית יש לו לב רגיש אבל זה לא יוצא בחוץ. ברור לי שאין לו אפילו חבר לשתף בסיטואציה ואני מרגישה שחייבת להציל אותו לפניש ייפול כיא ני אתמוטט אחריו..
ומבינה שגם כשאצא מהבןעה שלי בעזרת השם! איבדנו דברים בדרך.. הזוגיות שלי שהיא באמת הדבר היקר לליבי פצועה, וואו מאיפה יהיו לי כוחות לזה??
יצא לי ממש ממש ארוך... תודה ענקית למי שקראה עד לכאן, ואם יש לכן משהו לומר, כל משהו שהוא, אני ממש ממש מודה לכן זה המון בשבילי, בעולם האמיתי לא מדברת עם אף אחד חוץ מהמטפלת וחברה אחת שקצת מביה את המצב... גם אמא שלי לא מבינה את הסיטואציה נס שאנחנו גרים רחוק...
ייעצו לי לפנות לעו"ד טפר-מתמחה בדיני משפחה.
מחפשת לשמוע המלצות.
פרסמתי בנשואים טריים, מסתבר שלא ככה פעיל שם אז שמה גם פה
אף אחד לא מכיר?
וב"ה שלא מכירות עורכי דין לדיני משפחה.... (יש כאן כמה בפרק ב', אולי מכירות)
אז אולי כדאי לחפש במקביל בפורומים מותאמים יותר. לא יודעת מה ואיפה להציע לך
רק חיבוק 
למישהי קרה טפטוף? איך עוקבים? הלוואי פשוט יתחילו צירים ותהיה ודאות
ואם זה באמת טפטוף כמה זמן לחכות בבית?
שמתי פד וניסיתי לראות אם נרטב
ניסיתי חהשתעל ולהרגיש אם יוצא
אם המים נקיים אין צורך למהר עד שבטוחים שזו באמת ירידה
לא בהיסטריה, אבל כן תוך כמה שעות גג.
ממליצה כדי לעקוב להסתובב עם לבנים בלי תחבושת, ולראות תוך כמה זמן הם נרטבות. אם יש טפטוף הם ירטבו כנראה ממש כמה דקות אחרי שתחליפי לנקיות, גם אם התפנת ממש לפני זה.
ובהצלחה! מוזמנת לעדכן מה קורה🥰
לי היו כמה פעמים..
אם תרצי אפרט לך...
באחת במקרה היתי במעקב הריון עודף אז הרופאה ראתה שיש ירידת מים, אני לא הרגשתי.
בשניה התלבטתי אם זה ירידת מים כי היה ממש קצת. ניסיתי לבדוק אם התחתון נרטב אחרי חצי שעה אבל זה לא היה חד משמעי. אבל הייתי בשבוע 37 ועם פתיחה כבר כמה שבועות אז לא רציתי להסתכן ונסעתי למיון בכל זאת. כשהגעתי לבית חולים אמרתי שאני לא בטוחה אם ירדו המים או לא, אחות בדקה ואמרה שאכן מטפטפים מים.
אם טת בשבוע מתאים ללידה.. לא צריך לרוץ להבדק
לשמור על סטריליות במקום..כדי שלא יהיה זיהום
ואני היתי מנסה קצת זרוזים טבעיים כדי לעורר צירים..
ומחכה כמה שעות לראות לאן מתפתח
גם בבי''ח זה מה שעושים בדר''כ
ונכון שמקבלים אנטיביוטיקה אבל לא חייב לרוץ מיד על הדקה
אמרו לי לשכב עם פד יבש חצי שעה ולראות אם נרטב. הוא יצא יבש לחלוטין...
אבל אחרי כמה פעמים שהרגשתי פתאום מים יוצאים ממני, לא היה לי ספק שזאת ירידת מים..
התחיל לי שבוע 37 ללא כל הכנה מוקדמת, ותוך כמה שעות התפתחו צירים וילדתי ב"ה.
בסופר פארם אפשר לקנות איזה פדים מיוחדים שמזהים ירידת מים, אני חיפשתי אותם באותו בוקר ולא מצאתי.
היי
פתחתי ניק חדש בשביל השאלה הזו.
אני בהריון אחרי i.v.f בגלל סיבה מורכבת, אף אחד בסביבה הקרובה לא יודע על הטיפולים. (לא משפחה/ חברות/ הורים). גם לא ברמז.
אני מתלבטת האם אמא שלי יכולה להגיע ללידה, אנחנו ממש לא רוצים שהמשפחה תדע ובטח לא בלידה. ואני חוששת שישאלו אותנו על זה בנוכחותה.
אשמח אם תכתבו לי מה שואלים בחדר לידה, באיזה שלב שואלים כל שאלה. (האם שואלים רק בהתחלה, כל רופא שואל, וכו').
ממש אשמח לתשובות, לא רוצה להיות דרוכה במהלך הלידה
וכן האם יש שוני בבתי החולים
תודה רבה לכן!
