פעם ראשונה שעשיתי , משהי יכולה להסביר לי קצת את התוצאות (עשיתי בשבוע 18 שזה קצת מאוחר)
סיכונים
הסיכון המשולב לתסמונת דאון לפי הגיל והבדיקות 1:2261
הסיכון לתסמונת דאון לפי גילך בלבד 1:442
18 הסיכון המשולב לטריזומיה 1:20000
פעם ראשונה שעשיתי , משהי יכולה להסביר לי קצת את התוצאות (עשיתי בשבוע 18 שזה קצת מאוחר)
סיכונים
הסיכון המשולב לתסמונת דאון לפי הגיל והבדיקות 1:2261
הסיכון לתסמונת דאון לפי גילך בלבד 1:442
18 הסיכון המשולב לטריזומיה 1:20000
זה אומר שהתוצאות של הבדיקה מקטינות את הסיכון לתסמונת דאון.
והסיכון לטריזומיה 18 ממש נמוך.
אז למה זה כתוב ככה , זה הפחיד אותי
AFP 38.42 NG/ML 0.85 MOM ( < 2.00 MOM ) )
HCG 13.24 IU/ML 0.72 MOM ( 0.15 - 3.00 MOM )
UE3 1.76 NG/ML 1.14 MOM ( 0.15 -99.99 MOM )
כתוב מה הערך שיצא לך בכל בדיקה, ומה הטווח התקין.
הכל בתוך הטווח.
נגיד בראשון- יצא לך 0.85, וצריך שיהיה נמוך מ 2. אז זה בסדר.
פשוט צריך לדעת איך לקרוא את התוצאות.
מי מצרפת לנו את המוזיקה שגורמת לה לצאת במחולות? לפתוח תלב? להתמלא בשמחה, דיצה, רינה וגילה?
שתפי פה שנהנה גם אנחנו, אל תשאירי לעצמך! ואם את ממש לארג'ית, תוסיפי גם בדיחה
si=i5Gbr8gX5CXAQPJA
שיר-תפילה הכנה לפורים, על פי תפילה של ר' נתן.
בדרך כלל אוהבת לשמוע אותו בסביבות שבת זכור, השנה נזכרתי בו בעקבות @ירושלמית במקור ( מקווה שאני זוכרת נכון) שהמליצה להתכונן מראש לפורים,
אז התחלנו כבר לשיר אותו בבית ולהתפלל שנזכה לקבל קדושת פורים, בפרט בשנה זו שאנחנו כל כך זקוקים לניסים שה' ישלח לנו הרבה הרבה וננצח את כל העמלק!!!
כמילות שיר אחר-הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקבל קדושת פורים באמת!
-----
לגבי השיר שכתבת ( לא צרפת לנו אותו🤔)-
העלית לי דווקא הרהורים עצובים,מלפני 18 שנה שחרשנו את השיר הזה, מעניין איך שירים מקבלים הקשר שנשאר אצלנו שנים...
ירושלמית במקור
הרבנית הקדושהודומיו, שירים עם טוהר ומתיקות ואמונה תמימה!!!
והרב רונן חזיזה בכללי ממליצה.
ואני גרועה בבדיחות, יש לי ביטחון קצת עד לבדיחות 
וגם זה:
וזה לצאת במחולות💃: https://www.youtube.com/watch?v=BeWbTp-i0PI
ואפשר לראות את המין.
יודעים מעכשיו להתחיל לחסוך לברית בעז"ה.
אחרת זה 6,000 ש"ח שאין מאיפה להביא...
אז, חסד ה'
וגם-
יש לנו יום נישואין השבוע.
מחפשים המלצה לטיול נחמד בסביבות ירושלים, לכמה שעות טובות, מזג אויר טוב למזלנו...
אני בהריון, אז לא משו דרמטי מידי.
קיבלתי המלצה למסלול נחמד בפארק קנדה.
הבריכה הרומית, בריכת בית הקשתות.
מסלול טיול אל בית הקשתות | מעיין בבריכת קשתות רומית | שפלת יהודה
נבדוק...
ומילה לגבי הברית:
זה די תלוי בכם..
אבל אצלנו (ויש לנו הרבה בנים) - אם עושים ברית יחסית פשוטה וצנועה: באולם של בית הכנסת עם קייטרינג רגיל ופשוט - העלות של הברית די מתקזזת עם המתנות וזה ממש לא יוצא כזה סכום גדול בסוף..
(אפשר למצוא קייטרינג סטנדרטי וטעים במחיר דו ספרתי למנה - ורוב האנשים שמגיעים משאירים סכומים יותר גבוהים מזה - כך שאפילו אם חלק מביאים מתנות הסיפור די מקזז את עצמו..)
בבית כנסת, עם קייטרינג דו ספרתי.
אבל אף אחד לא משאיר אצלינו מתנות... חוץ מכמה בגדים לתינוק אולי, במקרה הטוב.
זאת בהחלט הוצאה.
וב"ה שמוציאים את הכסף על מצוות!
בשעה טובה..
לא ממש טיול אבל אפשר עמק הצבאים
יש שם מסלול? מה זה בדיוק עמק הצבאים?
אפשר להסתובב שם, לעשות פיקניק, יש שם איזה מסלול קצר כזה לא משהו רציני, בין לבין רואים צבאים חמודים..
מאמינה שעכשיו גם יש שם קצת מים זורמים
ביקור בכותל, מסעדה ..תהנו
מזל טוב!🥳
שמעתי שיש להם בניין חדש.
היית שם פעם? יש מה לבוא לסיור קל?
תזכורת, זו אני עם ההמטומה בשבוע 16-17
אני לא מדממת מחמישי.
עשיתי סקירה מוקדמת הרופא כתב שנראה שיש בנוסף להמטומה קצת היפרדות קרומים - לפי הרשת נראה שלא מסוכן ןעובר לבד.
שאלתי היא
מאז חמישי בערך אני בלי דימום
אבל עם הפרשות לא דמיות שהולכות ומתרבות (מתנצלת ממש, איזה מבחיל)
האם זה מסוכן? מדאיג?
התקשרתי לבריאות האישה, היא מציעה לבוא להיבדק בשביל הרוגע שלי
אבל וואלה אין לי כח ללכת סתם
גם ככה לפני שבוע עשיתי סקירה ועוד שבוע יש לי אס..
זה כי נחתי מלא בשבוע האחרון - בזכותכן
פשוט לא זזה מהמיטה הכסא והספה
כן שמה לה שאם עומדת לכמה דקות שוב יש דם בניגוב
אז פשוט נמנעת... וככה לא מדממת בכלל או שאולי ההמטומה נספגה פשוט
אצלי זה היה סימן להיספגות של המטומה.
אבל כן הלכתי להיבדק בשביל השקט שלי ....
לא רציתי לכתוב כדי לא להגעיל אף אחת
ההפרשות הן פשוט לבנות צמיגיות
אבל בכמויות מטורפות!!!!
למה צריך לבדוק ??
הפרשות בהיריון כמו שתיארת נפוצות בהחלט..אין שום סיבה לדאוג
תודה!!!!!!!
אולי אלך סתם לקטע
למרות שאין לי כח לזה כבר
זה קורה הרבה פעמים בהריון
רק תשימי לב שאין ריח רע, הפרשות במרקם מוזר וכו'.. לשלול פטריה
אצלי היה ככה מלא מלא הפרשות בקטע מוגזם ואז יצא גוש כזה ולקח לי זמח לקלוט שזה היה הפקק.
ויומיים אחכ ילדתי
ולא נעים לומר אבל אחרי כמה ימים כאלה חזר לי הדימום
אחרי שהפסיק לשבוע
אבל למה שלא תקבעי לך או"ס מסודר פעם בשבוע? גם לי היה היפרדות קרומים , המטומה וקצת דימום , קיצור צוואר ונבדקתי אחת לשבוע. יש בעיר הסמוכה אלינו מכון או"ס וזה נתן לי שקט נפשי
זה היה עד שהתחלתי להרגיש תנועות
התקשרתי למרפאה שמטופלת בה, הרופא שלי נמצא היום ואמר לבוא להיבדק
אז הלכתי
בטח הגעה באמת מיותרת
למרות שתקשיבו היו הפרשות בכמות מסחרית!!!!!!
אני עכשיו בתור, בינינו - הכל בסדר!!!!
קודם כל מהממת שאת זוכרת ומתעניינת, מדהימה אתז!!!!!
ההמטומה נשארה באותו גודל
היפרדות נעלמה תודה לה'
צוואר באורך 21, אבל זה גם מוכר לי מההריון הקודם
הקטע הוא שבמוקדמת הצוואר היה באורך של 33, לא ברור לאן נעלם הפער
לגבי שניהם הרופא פשוט אמר לחזור עוד שבוע
אה, גם איך שכחתי
לחץ דם תקין
חלבון בסטיק פלוס 2 (ככה הרופא אמר לא יודעת מזה אומר)
אבצע מתישהו תרבית..
יש להריון הזה עוד מקום להסתבך?
למה מבחינתי מילאתי וי על הכל, אפשר להגיע לצ37 ופשוט ללדת
ולא - לא רוצה לדעת שיש משבצות שלא מילאתי. לגמרי מספיק לי.
התקשרו אליכם?
חיכיתם לטלפון?
תודה על המענה
משהו כמו 10 ימי עסקים.
בסוף העשרה האלה (שזה שבועיים עם שישי שבת) התקשרו ואמרו שיש בעיה,
לא הצליחו לבדוק טוב ועכשיו מנסים לבדוק מהמבחנה השניה.
אחרי שבוע התקשרו אלי עם התוצאות (ב"ה תקין, סיכויים נמוכים לתמונות שנבדקו),
ואחכ שלחו גם במייל.
אציין שהתקשרתי אליהם כמה פעמים, להתעניין מה מצב הבדיקות והתשובה.
ויהי בימי הניקיות המחרטטות
הן מחרטטוואוותת מהודו ועד כוש
שבע ועשרים ומאה חרטוטים
אז זה הולך ככה 🥳
כל אחת כותבת שרשור ונהופוכו שהיא מאחלת לעצמה-
והרי הדוגמא:
''אתן לא מבינות איזה מושלם בעליייי הוא שטף אתמול כלים בלי לשבור אף צלחת, והעמיד מכונת כביסה בלי לבלבל בין האבקה למרכך והכביסה אפילו יצאה נקייה!! ואפילו הוא הכין לנו ארוחת ערב רומנטית והביא לי מתנה! פשוט אין עליו! זכיתי!!''
עוד דוגמא:
''השבלונות מעלי אקספרס עבדו לי ועכשיו יש לי רחם מתומנת!!! איזה כיף לייי!!!!''
הוסיפו בשמחה ובהנאה!
היי לכולם. אשמח לדעתכן-
בת 45. ללא ילדים, לפני שבוע קיבלתי מחזור מאוד מוקדם מהרגיל (אחרי 21 יום) הוא היה חלש מאוד.
עשיתי היום בדיקה ומשום מה היא ראתה גופף צהוב..
שאלתי- איך זה יכול להיות? גופיף צהוב לא אמור להיות שבוע אחרי הביוץ??
והלוא אם קיבלתי מחזור משהו פה לא מסתדר..
פליז תעשו לי סדר...
תודה רבה!
אז או שהביוץ היה עכשיו או שזה באמת הריון והדימום לא היה מחזור, שאז הגופיף נשאר לתקופה ארוכה יותר כדי לתמוך בהריון.
ממש מקווה בשבילך לבשורות טובות❤️
תמשיכי לעדכן
לפי הפרוטוקול נדמה לי שצריך לפחות 8 אבל היו מקרים שנקלטו עם פחות
לא מצליחה לנתק את האנונימי למרות שרציתי שישאר לי בכרטיס…
קצת הקדמה- בבית יש ילדה מדהימההההה בת שנה וחצי
בעל שתיכף בעז״ה גומר לימודי טוען רבני
ואנוכי😎
מחכים ומצפים להיכנס להריון במשך שנה
עכשיו הקאצ׳- אנחנו עכשיו בטיול, שהיה מאווודדדד משמעותי לבעלי ולי
במקום שרצינו מאוד, טיול מאוד יקר, בקיצור חגיגה ברוך ה׳
אנחנו קוראים לו טיול של ניסים!
אנחנו חשבנו שעד אחיו כבר אהיה בהריון מתקדם, אולי אפילו תינוקי קטני חדש אבל ה׳ רצה אחרת
המחזור היה אמור להיע בדיוק על הטיול, היה איחור רציני מאוד (חלקכן אולי זוכרות את הסאגה שניסיתי לגרום לו להגיע)
והנה ה׳ סידר ויום לפני הטיסה היה המקוה!
מגיעים לשדה והמזוודות כבדות מידי - והנה נס נוסף והנציג מסדר לנו את העניין!
מגיעים לשהות אצל חברת משפחה של בעלי שאני לא מכירה- ואנחנו נהיות חברןת ממש טובות- סיעתא דשמיא של ממש!
באמת טיול של השגחה פרטית מיוחדת במינה!!!
אז למה, למה, למההה הראש שלי שוב הולך ל׳האם החודש יהיה הריון?׳ ׳האם נקלטתי?׳ ׳
למה עדיין כשאני חושבת על הגיסה שנקלטה להריון ראשון שבועיים אחרי חתונה ועכשיו בתחילת הריון שני כשהילד שלה עןד לא בן שנה זה קשה לייי… (ואני רק עסוקה בלקנות לה מתנות חחח)
יש לי פה הוכחה כזו מדהימה ונפלאה שה׳ דואג לי בכזו אהבה, בכזו שימת לב לפרטים, בכזו חמלה!
למה אני לא מצליחה להעביר את זה גם לחלק הפריון של שלב והמוח שלי?…
זה לא חוסר באמונה וביטחון
אפשר לחיות עם הציפייה הדרוכה הזאת
ויחד עם זאת להיות מלאת אמונה וביטחון.
תראי איך את שמה לב לפרטים הקטנים והמאירים שיש לכם במהלך הטיול. זה דבר מהמם!
עכשיו לעצם הציפיה והמחשבה על זה כל הזמן
אני חוויתי את המחשבות האלו כשאני ציפיתי להריון הנוכחי, ויש לי ארבעה בנים בבית.
זה לא משנה כלום. מה העבר ומה ההווה.
יש לך רצון טבעי אנושי נשי ואמהי לעוד ילד/ה
בגלל שזה משהו שקשור לגוף שלך
אין דרך להתנתק מזה.
כל רגע ורגע הגוף שלך עובר תהליכים נשיים שיש להם פוטנציאל להריון חדש.
איך את מצפה מעצמך לא לחשוב על זה?!
תקבלי את עצמך בהבנה
את תראי שכשתתני למחשבות ולרגשות האלו את הכבוד הראוי, אז זה פחות ישפיע עליך.
אני זוכרת שמה שהכי היה מרגיע אותי זה היה
שבעלי היה אומר לי. זה נורמלי המחשבות שלך, ותדברי איתי על זה כמה שאת רוצה. גם אם זה אומר לחזור על אותם דברים כמה פעמים ביום.
וככה עשיתי, וזה לאט לאט שיחרר לי משהו ופחות ופחות דיברתי על זה.. זה קרה מעצמו.
אז לא כל הבעלים בנויים לזה, וזה בסדר. את יכולה למצוא חברה טובה. או לכתוב לעצמך.
תהנו בטיול ❤️
שזה באמת ממלא את כל המרחב ..מעסיק את המחשבה
במיוחד שזה מעגלי כזה
המחזור עצמו-הלקבל שעדיין לא..
הטהרה...החשש לפספס ביוץ
הטבילה-והלזהות ביוץ
ההמתנה המורטת עצבים
ואז ..שוב..
ובאמת חושבת שלא צריך להלחם
פשוט להקשיב למחשבה כשמגיעה
לתת לה חיבוק
ולהמשיך הלאה
עד הפעם הבאה
לא להתחפר למה זה מעסיק
כי את רוצה
ורצונות הולכים יחד איתנו
ואגב.. עכשיו אחרי התידה ב''ה
ממש משמח אותי להזכר כמה זה מילא את כולי..וכמה נס זה הקטן הזה שיש לי בידיים..
וממש שמחה עבורך שהסתדר עם הטבילה!!באמת נס!💖
וב''ה שאת רואה את הלסדים
תמיד יש
ולא מובן מאליו העין הטובה
אמנם קרה לי במקרה ופרטים שונים
אחרי שנה מהלידה האחרונה ניסינו להיכנס להריון והכל תקין ב'ה אבל מה? 'פספסנו' בכל חודש את היום להיכנס להריון ככה ארבעה חודשים בכל פעם היה בלת'ם אחר.. אבל כל הזמן חיזקתי את עצמי בעוד ועוד אמונה שהכל לטובה וככה צריך להיות-מה שלא רואים מכאן(בהווה) לא רואים משם(מהעתיד)
מהלך ההריון רובו היה תוך כדי המלחמה
ולא סתם ככה קרה הייתי צריכה לעבור בתוכי דברים ושינויים לקבל את המציאות כמות שהיא לטובתי בסופו של דבר והיום אני מבינה למה דווקא כך היה וכל דבר בא בזמנו בדיוק! הייתי צריכה את הנסיונות האלו כדי להתקדם ולהתמך רק בקב'ה ממש לסמוך עליו שהכל יסתדר ולא לדאוג בכלל וככה זה הכי נכון
אופ זה מנרמל לי אותי…
כולם סביבי אומרים לי לא לחשוב על זה, להניח את זה בצד, להניח שהחודש לא אקלט ןזהו
אבל זה מאוד קשה לא לחשוב
ולנסות להניח בצד כשפתאום יש לי דקירות בצד הבטן, או בחילה בבוקר (ברור שהכל יכול להיות סתם, אין ספק, אבל המוח הולך לשם…)
(הערת מנהלת - ראיתי שפתחת שרשור נוסף עם אותה שאלה ועוד קצת תוספות, אז מחקתי את השרשור השני וערכתי את ההודעה, כדי למנוע בלבול של שרשור כפול)
אז אני בחודש שמיני , נשואה כבר שנתיים .
בקרוב הלידה ויש לי כמה שאלות -
יש אופציה ללידה בבית חולים בלי בדיקות פתיחה בכלל ? לא רוצה שיבדקו אותי בכלל לא במיון ולא בחדר לידה ..
הבנתי שגם אחרי שיולדים בחדר לידה אז יש בדיקה וגינלית שעושה רופא ..
יש אופציה להמנע מכל זה? פשוט להגיע וללדת בלי בדיקות פתיחה ?
אני לא רוצה את זה כי זה אני מתמודדת עם פוסט טראומה שקשורה למערכת הרפואית- רופא שפגע וגלייזיטינג רפואי . אם לא תהיה אופציה ללדת בלי בדיקות פתיחה בבית חולים אז לא יודעת מה אעשה..
ולא , אני לא מוכנה לנשום ולעבור את הבדיקות האלה .. ואל תגידו שזה מהר..
בעקרון עד היום מהרגע שנישאתי לא עברתי שום בדיקה פנימית באזור הזה אפילו לא אולטרסאונד וגינלי או ספקולום בגלל הטראומות ..
התקשרתי לתנועה לחופש בחירה בלידה אמרו שבעקרון זכותי לסרב אבל הם לא יכניסו אותי לחדר לידה
מתנצלת מראש אם יצרום למישהי,
או אם ישמע סנובי, מחילה.
העניין הוא לגופו של עניין ונגד רעיון שנהיה טרנדי בשנים האחרונות ולדעתי הוא פסול.
כדי להבין ולרדת לגופו של עניין ולא אדם,
נסו לצאת מה עצמכם ולהכנס לנעלי אדם שלא מתחבר לזה.
ראיתי את השרשור של קונספטים לגרנולה ויוגורט וכו כמשלוח מנות או בייגלה, זעתר ורוטב וחייבת להתקומם.
מרגיש לי אחד מהשניים:
או התקמצנות,
או ניסיון של זוגות צעירים להמציא גלגל ולחשוב על רעיון למשהו קטנטן שיחשב כמשלוח ויוכלו להפיצו ברבים בעלויות נמוכות אבל בסוף יוצא מעפן.
זה מעפן לקבל דברים מוכנים רמה ג׳
אני באמת זורקת לפח ולא אוכלת או נהנית מהדברים הללו.
אני חושבת שהמשורר המקורי התכוון לקונספט שווה כמו דברים בפינטרס, משלוחי קונספט שווים ביתיים ולא תעשייתיים- למשל עוגיות חמאה שוות וקפה על מצע של מפה משובצת לפיקניק שיש לה קטע עיצובי. אבל כששולחים לי קוטג׳ ומלפפון,
מצטערת בנות- בעיני זה לא משלוח!
זה מרגיש נורא לקבל כל מיני דברים קטנטנים, לא שימושיים שאתה נאלץ לקבל ולהודות עליהם בחצי פה ועוד להיראות מופתע ולגרד- זו הכנה ביתית?
כן, מעצבן להוציא מלא כסף על להכין משלוח מכובד ולקבל קופסאות קטנות של מיצים ורטבים לא רלוונטיים בעליל.
אם זה מישהו שאין לו, מילא- אבל גם אז עדיף לקבל חטיף ביסלי קנוי אחד מאשר ניסיון להכין משהו מעשיי ידי מישהי כשלא ביקשתי את זה. הבעיה- שחצי בניין באזור דתי מכין כאלו, ובעיני זה לא מגניב וגם ממש לא שווה.
מה עושים?
אחרי הריון כימי היו לכם תופעות כמו של הריון? רגישות לריחות,עייפות רגישות הורמונלית וכו...
אני אומנם אחרי טבילה מה שנקרא בהזדמנות הבאה אבל לא בשלב שאם יש הריון אמור להשפיע וגם הרגשתי את זה עוד לפני הטבילה...
היה כן חודש אחד שהרגשתי שהביוץ אחריו היה מאוד חזק
השפיע מאוד הורמונלית וכאבים
והתברר באמת שזה היה ביוץ כפול.. מניחה שזה קרה בגלל הבלאגן ההורמונלי
ואין לי כבר את מי בשעה כזו..
כדורים של אלטמן..
בתקווה שיעזור לתינוק שלא מרגיש טוב
שצריך לשאול...
גם על חומצה פולית...
למה עשיתי בדיקה רגילה היום כשהמחזור אמור להגיע רק בחמישי???
קיוויתי לראות פסונצ'יק חלשלוש...
טבלתי בשני לפני שבועיים, קיימנו יחסים בליל טבילה ואחר כך רק בשבת. לא בדקתי מתי הביוץ (לא מצאתי בדיקות בסופר).
והיום בדיקה שלילית לגמרי.
עדיין יש סיכוי טוב שאני בהריון, נכון?
איזה מתח.................
אני גם עושה בדיקה לפני שהמחזור בכלל מגיע, הסקרנות משגעת אותי מה אני יעשה, למרות שתמיד יוצא שלילי.
קרה לי פעם שבאמת הייתי בהריון עשיתי כמעט שבוע לפני ויצא שלילי ואחרי זה איחר המחזור ויצא חיובי
אמן שתבשרי בשורות טובות 🎁
וסתם בסוגריים.. אם חשוב לך להקלט כדאי לנסות סביב הביוץ יום כן יום לא..כדי לא לפספס
למרות שכשה' רוצה גם פעם בחודשיכולה להספיק..כמובן.
ובעלי לא הסכים שנעשה רק בשביל ההריון, הוא אמר שרק כשיש חשק.
אני מתלבטת אם אני מתחרטת על שהקשבתי לו.
באותו היום..
9 ימים מהביוץ 🫢
ככה שבקלות אפשר שעכשיו יצא שלילי ועוד כמה ימים חיובי
זה ממש מוקדם עדיין
אבל צריך בוקר דווקא
עשיתי בדיקה מתי שבא לי .
לרוב צהריים/ערב
אבל אפשר לבדוק גם בצהריים
הגוף שלי לא קרא בספר את ההוראות הפעלה
שהיה שלילי כי בדקתי מוקדם מידי ובאמת הייתי בהריון (אני עדיין ב"ה
)
וזה היה אחרי האיחור...
אז את במתח גם עכשיו, עצם הבדיקה לא שינתה את זה. אז אין מה להצטער שניסית לבדוק...
בסופו של דבר לפי הבדיקה נראה שיש יותר סיכוי שלא מאשר שכן (אם מניחים שזה מזהה 3 או 4 ימים לפני יום המחזור), אבל יש דברים שרק הזמן יגיד
ואין ברירה אלא לחכות ולבדוק שוב, אם המחזור לא יגיע קודם....
יהיה בסדר בע"ה
אם ח"ו את לא בהריון...
אז לפעם הבאה כדאי בדיקות ביוץ ביתיות ואם אין לך כוח להתעסק אם זה
כדאי לנסות בערך כל יומיים...
הביוץ לא תמיד סמוך לטבילה
אצלי הוא היה הרבה הרבה אחרי...
תודה!
משני או משבת?
אם מישהי מכירה קבוצת טרמפים באזור אשמח ממש לשמוע ואפנה אלייך בפרטי מהניק שלי
סליחה שמאנונימי פשוט שאלתי בכל הקבוצות בסביבה אז זה יהיה ממש אאוטינג...
גם מהסביבה יעזור וננסה להגיע לשם...
ונשמח להשתתף בדלק!!!
זו בדיקה של clearblue
יש שני חלונות
יש פס כחול בחלון הגדול
פס כחול בחלון הקטן
מה זה אומר?
אז למה להוריד את הלב
למה יש שני חלונות בקרה?
ראיתי שני פסים ונכנסתי ללחץ
לא שמתי לב שאני בניק שלי
העיקר שזה שלילי בכל אופן
אתן קונות שם או לא?
מנסה להבין את הצדדים לכאן או לכאן
צריכה מלא דברים לפסח
לי בנתיים הגיע הכל.
מה שרציתי להחזיר החזירו לי את הכסף בלי שהחזרתי. אחלה שירות לקוחות.
אני מרוצה.
בד"כ אני נמצאת בצד המחזק..
יש לי אמונה תמימה בקב"ה, בהנהגתו את העולם. ברור לי שבסופו של דבר עמ"י ינצח! אין לי שום ספק בעניין. אבל פתאום הדרך מפחידה אותי!
כי יודעת שיכול להיות קשה (כבר קשה) ואפילו מאוד.
ואם ברמה הלאומית אני חזקה, מאמינה בסוף הטוב.
ברמה הפרטית אף אחד לא יכול להבטיח לי! יכול להגיע כאב. יכול להגיע אובדן. יכולים להגיע דברים קשים.
ופתאום, אני מרגישה שהקרקע נשמטת לי מתחת הרגלים.
אנחנו עמוק בלחימה של עזה, אני עוקבת אחרי מה שקורה שם (בכ"ז חצי לב שלי נמצא שם..) הכל מרוכז לדרום.
והיום פתאום חברה פרשה בפני את כל תרחישי האימה שצפויים להגיע מהצפון, דברים שמסתבר שידועים לרוב, אבל אני בתמימותי ובועתי לא חשבתי/דמיינתי/שמעתי עליהם...
אז עכשיו אנחנו בסבב ב' בדרום, אבל יש דיברו תמידי על המשך סבבים בצפון. ואומנם יש זמן עד הלידה, אבל המחשבה הזו שכל יום שעובר מקרב אותי גם ללידה, אבל גם ללחימה בצפון.
ופתאום אני לא חזקה. חושבת על כל מיני תרחישים מחלישים. וברור שהשכל אומר להפסיק לדמיין אבל השכל אף פעם לא היה הצד החזק שלי. וחוצמיזה שהדמיונות לא רחוקים מהמציאות.
ואם הוא יגויס בחופש? איך אשרוד אוגוסט ותשיעי לבד עם הילדים? ואם תהיה מלחמה מטורפת מהצפון? ולידה במצב כזה? איך עושים את זה?? (פתאום לידה בקורונה זה כבר לא דבר כזה נורא) האי וודאות גומר אותי.
הסבב השני קשה לי נפשית יותר מהסבב הראשון.
מרגישה שמשהו בתוכי מתפרק.. נשבר...
מחפשת כל חיזוק אפשרי 🙏 לפחות עד שבעלי יבוא לחזק אותי..
הכי הכי הכיייי מבינה לליבך
ומרגישה כמוך
גם מהצד הלאומי
וגם מהצד הפרטי
גם מהכיוון של הלידה.
אין לי באמת חיזוק
רק לומר שבאמת אין לנו ביטוח בעולם הזה על כלום....
וזה מחזיר אותי לתחושת האפסיות, אבל מהמובן הטוב.
שכמו שבאנו לעולם ככה, ערומים, בלי לדעת על מי "ניפול" על איזה משפחה, הורים, אחים, דברים שנפגוש בדרך....
והנה השם ריחם עלינו והביא לנו ככ הרבה טוב
והביא אותנו בדרך שלו לאן שהגענו
ככה ניפול שוב לידיו של אב הרחמן
כמו תינוק
ואין לנו ברירה אלא לבטוח בו שימשיך לעזור לנו ולרחם עלינו גם בצד הפרטי
וגם
מה שמנחם אותי זה שכולנו באותה סירה.....
לא יודעת. אותי זה מנחם.
שאני לא לבד בדבר הקשה הזה.
שזה קורה גם לזאת ולזאת ולזאת.
וכולן מרגישות כמוני
זה סוג של אחווה לדבר גדול יותר
וחוסר אונים פרטי גדול גם הוא.
אבל משהו מתוך זה נותן לי גם איזושהי מעט שלווה.
לא יודעת להסביר.
חיבוק ענק ענק
השם שירחם עלינו ממש בקרוב
ושיהיה בקלות
יש היערכות לתרחיש בצפון, קשה להכחיש את זה,
אבל מה באמת יהיה הלאה יש רק אחד שיודע.
גם אצלי סבב ב' היה קשוח יותר. דווקא טכנית היה הרבה יותר קל, אבל אם סבב א' היה הישרדותי, אז סבב ב' הציף את הצדדים המודחקים והפחות נעימים של סבב א'.
אבל בסוף זה הכל בראש שלנו.
ללמוד לחיות עם מה שיש ולא לחשוב על מה שיהיה.
בע"ה שהכל יסתובב על הצד הטוב ביותר ושכולנו נחזור לשגרה אמיתית בשמחה ובביטחון.
אותי מאוד חיזק לראות את תושבי הדרום חוזרים לבתיהם. לראות על מה נלחמנו ומה השגנו ב"ה.
הירי המסיבי על הדרום פחת מאוד בזכות הלחימה ולא בהפסקת אש מדומיינת אז ב"ה כשרואים את התוצאות זה מחזק את הגאווה על ההתמודדות עם המציאות, מה שתהיה.
הגיוני שלקראת הלידה תהיי עסוקה בלידה ולא בשום דבר אחר, אבל יש עוד זמן.. בע"ה עד אז שנסיים בניצחון גדול ובהישגים ביטחוניים משמעותיים.
ובבית עושה לאח שלה (בן 2.5) בית ספר.
ממש צועקת עליו, משפילה אותו, גורמת לו לבכות ולבקש אלף פעם סליחה על כל דבר.
איך אנחנו אמורים להתייחס לזה?
כדי שלא תציק לו.
יתכן שהיא מקנאה בו.
בעקרון צריך לדאוג שאח לא יורד על אח אחר אבל התגובה אחרת אם היא מקנאה בו. אם מקנאה צריך לתת המון צומי ולשמור מרחק ביניהם.
לגבי להגרר הייתי מדגימה כמה זה מגוחך להגרר וכמה היא חכמה ועצמאית והיא מחליטה ושאחרים ילמדו ממנה.
שכדאי לנסות להסתכל על זה מתוך מבט רחב עליה.
מה זאת אומרת?
יש קשר בין איך שהיא מתנהגת בגן לבין איך שהיא מתנהגת בבית, גם אם זה לכאורה התנהגויות שונות. אבל בעצם יכול להיות שהיא לא בטוחה במקום שלה, שיש משהו שמפריע לה ופשוט בכל מקום זה מתבטא בצורה אחרת.
כתבת מעט מאוד, ולכן אני לא יודעת בדיוק להרחיב.
אבל כן שואלת שאלות (בשביל המחשבה שלך, לא כי את צריכה לענות לי).
מה נקודות החוזק שלה?
האם היא שמחה ללכת לגן?
האם יש זמנים שבהם היא רגועה?
יש קושי נוסף חוץ ממה שתיארת (רגשי, פיזי)?
מתוך התשובות האלו אפשר גם להתחיל למצוא פתרון ולעבוד איתה.
כי אני מניחה שההתנהגות הזו לא מגיעה סתם, זה יושב על משהו. ולכן יעזור להבין מאיפה כדי לעזור מהשורש ולא לטפל רק בהתבטאות של הקושי (למשל, הצקות לאח שלה).
לגבי אח שלה, בעיניי צריך לעזור להם לתקשר, לבקש לא לצעוק, לאסור על השפלות ועל בקשות הסליחה.
אני מתערבת בכל גיל אם בשיח יש השפלה או הצקה, ילדים צריכים ללמוד איך מדברים/ מתנהגים וההורה צריך להסביר ולהוביל להתנהגות תקינה.
הייתי מבררת מה קורה בגן
אם ככה ילדים אחרים מתנהגים/מתנהגים אליה ואז היא מוציאה את זה ואת היכולת שליטה שלה על אחיה הקטן
ונקודתית - הייתי מעסיקה אותה ואותו בנפרד, מעצימה אותה בנושא האחריות כאחות גדולה, ומבטאת הרבה אהבה..
אבל ממש חשוב לברר מה קורה בגן
מתחילה ככה לחשוב על הלידה ומרגישה מבולבלת יותר מהלידה הראשונה.
הלידה הראשונה שלי היתה יחסית ממש מהירה, הגעתי בפתיחה גדולה פשוט כי התקדם מהר
אחרי שעתיים מההגעה לבי"ח לקחתי אפידורל, פקעו לי את המים ומשם זה די רץ ממש מהר
היתה לי לידה מדהימה, מעצימה וטובה ויצאתי ממנה באורות!
האפידורל נתן לי לנוח (לא הצלחתי לישון מרוב התרגשות, אבל נחתי ולא התמודדתי עם צירים בזמן הזה)
וקיבלתי את הבת שלי בצורה מהממת!
העניין הוא אחרי הלידה- כאבי גב מטורפים כמה חודשים אחרי, הייתי ממש מושבתת בגלל זה וזה גם הפריע לי לטפל בבת שלי מרוב שלא יכולתי לזוז.
(ואם מישהי זיהתה אותי אשמח שתגיד🫣)
ועכשיו אני מתחילה לחשוב על לידה בלי אפידורל. מלחיץ אותי.
מצד שני אולי גם הפעם תהיה לידה קצרה (ואולי אפילו הרבה יותר קצרה כי זו לידה חוזרת)
התחלתי קורס הכנה ללידה (הנוסחה ללידה אוהבת אם מישהי מכירה) אבל אין לי סבלנות לשמוע אותו. יודעת שצריכה ושזה עובד על התת מודע, פשוט צריכה סבלנות בשביל זה
אני מתלבטת אם אמא שלי, שתמיד לקחה אפידורל על השניה הראשונה, תדע להתמודד עם זה. הרגשתי שהיא ממש מרחמת עליי בלידה הקודמת עד שלקחתי את האפידורל. ואני לא רוצה להכביד
ובעלי בכלל מפחד מזה ורוצה להעלם אם לא אקח אפידורל.
מצד שני אני לא רוצה דולה. מרגיש לי חדירה לפרטיות
ואולי בכלל לידת מים?
בלידה הקודמת הייתי בבית במקלחת עד שנסענו לבי"ח וזה ממש עזר לי!
בבי"ח הייתי צריכה להיות רק במיטה מחוברת למוניטןר כי היה עומס ולא היה להם מספיק מוניטור אל חוטי ולא הסכימו לי להכנס למקלחת
בע"ה בונה על ללדת במקום אחר הפעם
אבל מפחדת שארגיש חשופה מדי בלידת מים
ויש לי חלום שאני זאת שתוציא את התינוק, שאני אחזיק אותי בפעם הראשונה כשיצא בע"ה
זה אפשרי בלי אפידורל? איך אפשר להיות במיטה עם צירים מטורפים?
ובכלל, מה עושים אם צריך לחתוך/ לתפור? איך אפשר תוך כדי צירים כאלו? ונותנים זריקת הרדמה, נכון? היא משמעותית?
סליחה על האורך, פרקתי כאן את כל הבילבולים שלי
תודה אם קראת עד לכאן❤️