פורום הריון ולידה (עמוד 702)

עשיתי מהבצק הרגיל שאני עושה לחלות

רק חילקתי לכדורים קטנטנים.

אם רוצים שזה יהיה גודל מדויק מומלץ לשקול את הכדורים.

הלחמניות האיכותיות זה לחמניות באן, שמאדים אותם על כמו מסננת מעץ.

אבל זה למיטבי לכת

מה שעוזר:

להביא משחק למקלחת (בובות פלסטיק וכאלה)

חלוקי רחצה מפנקים

מבצעים

הבטחת פרס כלשהו אחרי המקלחת (גם זמן אישי קצר עם אמא נחשב)

לפעמים "מאיימת" שאני אקלח אותם (מתקלחים לבד מגיל ארבע)

לבת החמש עוזר שאני כותבת לה פתק לגן...

לעתים רחוקות - מאפשרת להם לעשות בריכה באמבטיה, לסתום את החור בפקק ולמלא במים ולהשתכשך בהם כמה זמן.

ובעיקר - פשוט התעקשויות בלתי נגמרות... השעה הסיוטית של היום מבחינתי אבל ב"ה לרוב כולם מתקלחים בסוף (מלכתחילה מתקלחים פעם ביומיים).

יש ילדים שקשה להם להכנס למקלחת תכלס זה מסמן את סוף שעות המשחק

הבן שלי קבוע מתנגד להגנס ומתנגד לצאת..

אבל אם גם באמצע המקלחת הוא בוכה אז אולי משהו מפריע לו. טמפרטורת מים. סבון, קר לו.. פשוט לחשוב אם יש סיבה אמיתית לבכי.

עשיתי להם מדבקות נחת

אם הם עומדים בזמנים הם מקבלים מדבקה ואני רושמת על מה בסוף יקבלו הפתעה לפי מס' צבירה של מדבקות אבל יותר מזה הם יכולים לקחת לגן ולהראות לגננת וה ממש נותן להם מוטיבציה בין היתר להתקלח!!;)

גם לא הצלחתי להגיע לשורש הבעיה.

הוא כן סובל מאטופיק דרמטיטיס אז יש לי מחשבה אולי המים לא נעימים לו.

וזה בהחלט מסע יומיומי איתו.

לתקופות עוזר לנו מבצעים....

בעבר פתחתי גם שרשור כזה, לצערי לא הצלחתי להגיע לתובנות נוספות....

עוקבת

ומחבקת. יודעת מקרוב כמה זה יכול לשבש את היום... כל יום....

המקלחת מייבשת את העור ומחמירה את האטופיק.

אם לא התלכלך במיוחד עדיף פעם ביומיים.

ועד אז- אולי לקבוע כלל שבחורף מותר להתקלח יום כן יום לא, למשל. 

או מבצע מדבקות על כל יום שמתקלח בשמחה

או משחק נחמד למקלחת

או לספר לו סיפור בהמשכים במקלחת  (פעם היתה לי סדרת סיפורים שלימה על ילד, שהייתי ממציאה תוך כדי המקלחת, לילד בן 5 שלא אהב להתקלח. עברנו הרפתקאות ביחד..)

והכי קשה- לשחרר...

יש לי ילדה כזו שאחרי הרבה זמן של מאבקים פשוט אמרתי לה שזה הגוף שלה, והנקיון שלה, והנעימות שלה עם עצמה ועם החברות. והפסקתי להתווכח. היתה תקופה שלדעתי היא היתה מתקלחת רק לכבוד שבת, ולא אמרתי מילה. ועכשיו היא כבר בת 11, היא בהדרגה התחילה להתקלח יותר, ואפילו ביוזמתה,  ובגיל הזה ממילא מגיע השלב של לכי תוציאי אותה מהמקלחת...

אז ברב הדברים למדתי לשחרר למרות שהיו דברים שהיה לי מאוד קשה.

לגבי מקלחת, מרגיש לי מספיק שאני משחררת שלא כל יום מתקלחים, מה גם שאת זה לא כתבתי ברגע שאין מקלחת אז לא תמיד מחליף לפיג'מה,😏.

ואז בבוקר אומר, רוצה להישאר עם החולצה מאתמול....

ברגע שאמרתי, אם לא תתקלח אז לא יהיה לך נעים ויתכן ויגיעו כינים וזה מאוד יצחק כמו שהיתושים הציקו לך בקיץ, זה לא משפיע.(בגן שלו יש עכשיו מכת כינים )

הרפתקאות של ילדים בסיפורים לעיתים עובד אצלינו ולעיתים,שניה לפני הכניסה למקלחת  באמצע הסיפור פשוט בורח ערום לגמרי.

כמו שאמרתי, אצלנו זו מלחמה יומיומית. לא רואה ברירה אחרת...

אבל אולי באמת תנסו לעשות לו מבצע, או לכתוב פתק לגן, אם יש אצלם משהו כזה.

ואם הוא לא מתקלח לבד - אולי לתת לו להתקלח לבד ולהדגיש כמה הוא גדול. אצלנו זה עזר לתקופת מה עם חלק מהילדים...

לגבי הכינים, הן מגיעות גם אם מתקלחים פעמיים ביום...הענין הוא לסרק ולסרק כל יום וצל בנים לרוב אפשר גם לסרק בשיער יבש, אם אין להן שיער ארוך. 

לגבי החלפת חולצה...זה באמת לא משהו.

אבל הייתי מנסה לתפוס אותו לאיזו שיחה שבה את קודם כל שואלת אותו למה הוא לא אוהב להתקלח, איזהשלב במקלחת מעצבן אותו ולנסות למצוא פתרונות שאולי הוא יציע. בשחיה כזו את יכולה גם להסביר לו מה מפריע לך ואיכשהו ביחד לנסח 2-3 כללים שאת והוא תקפידו עליהם כדי ששניכם תהיו יותרמרוצים מאשר עכשיו.

התסכול

הדאגה האי ידיעה הפחד לאבד

וואי מכירה את זה..

וזה סיוט

במיוחד כשההמטומה כבר נעלמה אז יש הקלה כזאת

ואין מוכנות לעוד הרפתקאות

דולחת חיבוק ותפילות לבשורות טובות

באיזה שבוע את?

לפני שלושה שבועות

אמרו לי שאין למה למהר

בשבוע כזה או שנפל או שלא...

כנראה ככה גם עכשיו..

לא יודעת האמת, זה פשוט מה שאמרו פעם קודמת

אולי כי היה לפני שבוע 12?

את אחרי סיום שליש ראשון, כן יותר ישימו לב.

הלכת להיבדק?

ההמטומה פשוט חזרה

למרות שלפני שבוע וךפני 10 אמרו לי שזה כבר לא קיים

לא רק שחזרה היא הכפילה את עצמה

עכשיו בגודל של 60 על 40 מ''מ

המליצו על דופסטון שכבר לוקחת

המליצו על מנוחה של יומיים, למרות שכרגע בעבודה אבן פסדר..

וזהו, אמר לי עוד שבועיים לעשות אס חוזר 

בעזרת ה' היא תיספג. . .

אולי תנסי ללכת לעוד מומחה שיבדוק ממה זה קורה?

למה חזרה המטומה אם כבר נספגה?

לא שמעתי על זה פשוט..

אני יודעת שהמטומה יכולה לגדול אבל אחרי שנספגת להיווצר מחדש?

אולי אני לא מכירה את התופעה....

מה את אומרת לקבוע תור לעוד איזה מומחה אולי היריון בסיכון?

לבדוק מה הוא אומר ואם יש עוד רעיונות איך אפשר שתיספג...

בהצלחה יקרהההה מפז.

מחבקת אותך מרחוק. ממש לא פשוט. בעזרת ה' הכל יעבור בשלום.

את תלדי בידים מלאות. זה רק ניסיון

ויאללה שיהיה מאחורינו

אולי באמת אלך לרופא נשים נוסף לעוד חוות דעת 

אז יש מצב שגם אצלך? 

חיבוק ענק ענק ענק!!!

זאת באמת תחושה קשה!

מרגיש כאילו כל מה שיכול לקרות, קורה.

ליבי עלייך...

מתפללת עלייך.

קיבלת איזשהם הנחיות מיוחדות?

אומרים לי כל הזמן בקופה שאנחנו רוצים שזה ייספג עד שבוע 20 בערך..

ואף אחד לא אומר מה יקרה אם זה יישאר.. 

די גדולה , זה בא והלך כמו אצליך, בהתחלת הריון גם דיממתי בגלל זה וחששנו מאוד מהפלה. סביב שבוע 12 זה הלך וגדל עד שבסקירה המוקדמת זה ממש היה גדול

אני עם הסטוריה של הפלות חוזרות אז מהתחלה קיבלתי דופסטון ובגלל ההמטומה אמרו לי לא להתאמץ בכלל ולהיות במנוחה כמה שיותר

לא זוכרת מתי נספגה אבל בסקירה המאוחרת היא כבר לא הייתה ב"ה

מה שכן, אמרו לי לעקוב אחריה כל שבוע בבדיקת או"ס

הקטנטונת שוכבת פה לידי עכשיו 🙂

סתם כי הריון קודם היה בהפריה אז אמרו שיהיה..

אמשיך לעקוב..

לא אוהבים המטומות אחרי שבוע 20 מחשש ללידה מוקדמת, לפני זה פחות מעניין... (חוץ משבועות ממש מוקדמים שאז ההמטומה מאיימת על העובר כי הוא עוד קטן)

העבירו אותי להריון בסיכון והייתי במעקב דו שבועי... 

כי הפוקוס צריך להיות על מנוחה עכשיו כדי שייספג כמה שיותר מהר, ולא על מה יהיה אם לא.

אני לא יודעת איך מחליטים מתי ההמטומה מצריכה מעקב הריון בסיכון,

אבל אם לא הפנו אותך כנראה שהמצב אופטימי אז חבל לאכול סרטים.

כתבת שיש לך ילד במעון, ממש ממש תשימי לב לא להרים אותו בכלל!

תתייחסי לעצמך כמו בשמירת הריון ובע"ה יעבור עוד חודש או חודש וחצי- אבל הפעם באמת..

את צודקת, צריכה להמנע מלהרים אותו

הרופא גם אמר להמנע מזה

וגם אמר לי בקריצה השבת בעלי מנקה

מה עושים בתקופה כזאת עם הפוגרום בבית?

אתן לא מבינות איזה בלאגן הולך פה, פשוט ביזיון.

מילא אם היה לי כח לסדר, אבל אין לי שום חשק לזה

רק קצת מזיזה את עצמי ויש לי ממש כאבי מחזור

מרגישה שהגוף פשוט צורח עליי לשכב 

את באמת חייבת לשכב יקרה.

עברתי את זה גם עם ילדים קטנים קצת יותר מחצי הריון.

אין מה לעשות צריך להימנע מלהרים כבד בכל מחיר.

וברור שבעלך מנקה (או מישהו אחר או שמשאירים מלוכלך)

מה השאלה בכלל...

האמירה של הרופא הייתה במקום, הקריצה פחות, זה לא מצחיק זה רציני ביותר, את חייבת ללמוד לשחרר ולחיות בפוגרום.

לא יקרה לבית או לאחרים כלום, אבל אם את דואגת להריון ולעצמך, אז תשחררי את הבית.

אם עושה לך צער להכניס שבת במצב שבבית נמצא בו,

תחברי לשם ייחוד משלך ותכווני לקיום מצוות ונשמרתם לנפשותיכם. שתהיה לך הרגשה יותר טובה, לא לסדר את הבית זאת המצווה שלך במצב הזה.

כל היום!

לא עשיתי כלום

חוץ מלקפל כביסות לקרוא סיפורים לילדים

וקוקיות השיער לבנות

לא חביתה ולא לסדר ולא כלים ולא רק לקחת למעון

כלום

למרות שהרופאה אמרה שלא צריך מנוחה

המציאות הוכיחה אחרת ואם נחתי- הדימום התמעט.

התאמצתי - הופ כתמים

3 החמודים מההריונות האלו ב''ה שווים הכל

זו פרידה שאני עוד לא מוכנה אליה ☹️

וגם לצערי עוד לא מצאתי מניעה שמתאימה לי

מקווה שבע"ה הפעם אצליח

כך שלא מכירה את התחושה אבל שולחת חיבוק❤️

ובקשר למניעה, הנקה לא תמיד מונעת הריון

גם אני הפעם לא הצלחתי להניק לכן שואבת

בשלב מסוים אפסיק, כרגע זה עוד לא מתאים לי להיפרד

אני יודעת שזו מניעה ברמה מוגבלת ומחפשת כמובן פתרון יותר בטוח . בינתיים לצערי עברתי התקנה לא מוצלחת של התקן (כתבתי פה על החוויה...) 

וואו וואו איזה קשוח ולא קללל

אמא אלופה!

אם את רוצה להמשיך בשאיבות אולי תשמרי לך משהו נחמד לזמן הזה? שתרגישי שהוא כייף

למשל ספר רק בזמן השאיבה/סרט רק בזמן השאיבה או כל תחביב שיש לך

כשאני שאבתי בלעדית בהתחלה

הייתי ככ מתוסכלת מזה

יושבת מלא זמן ולא מוצאת את הכל להתחיל

הרגשתי שהשאיבה ממש שואבת כוחות

ובכללי אני מותשת היום

הלכו לישון פה ככ מאוחר

בינתיים הדלקתי אותה עוד כמה דק מסיימת בעז"ה 🙏

מזדהה איתך כל כך!!!!!!!

גם אני הייתי שואבת בלעדית (בערך מגיל 3 חודשים עד 7)

במצטבר שאבתי בערך 4 חודשים.

אז אני פשוט מצדיעה לך שהחזקת מעמד עד עכשיו!!!!!!

לא רוצה להרפות ידייך

אבל זוכרת גם את התחושה הזאת

של התעייפות

של חסר כח להדליק את המשאבה..

אי אפשר להבין נראה לי מי שלא חוותה....

מה שכן

בסוף.

פשוט הרפתי.

רציתי שזה יזכר לי כחוויה נעימה

רציתי שישאר לי כח לתינוקי

ופתאום פשוט רציתי גם להפסיק...

מזל שזה בא לי בהשלמה... ובהדרגה יחסית עברנו למטרנה.....

ועם המעבר העברתי גם את רגשות האשם והמצפון

והעלתי את התשבחות העצמיות שלי כלפי וכלפי כל מה שקרה כאן בחודשים האחרונים....

קוראת עכשיו שאת לא מוכנה ריגשית...

אז לאט לאט.

תני לעצמך את כל הזמן.

שולחת לך חיבוק ענק.

כל שאיבה שיש לך כח בסוף להדליק- מלכת העולם.

ותזכרי שאחרי 10 דק זה נגמר....

לגבי המניעה- חיבוק ענקק

שיהיה בקלות🙏🏽🙏🏽

איזה יופי שהמעבר למטרנה היה לך טוב בהדרגה ובהשלמה

ממש ברכה!!

אין לי שום מצפון לעבור למטרנה, מעולם לא היה, יש לי מצפון רק הפוך שאני עוד שואבת ...

ככל שחולף הזמן מהלידה אני מתחזקת רגשית ולאט לאט אני יודעת שאצליח להיגמל מזה מתוך שמחה ושלמות, אבל אני עדיין לא שם

ויהה כל הכבוד לך על מה שהשקעת!!

וכל הכבוד לך גם שגמלת ונתת למתוק שלך אמא שמחה שלמה בריאה ופנויה!

ואיזה כיף שזה היה לוקח לך עשר דק

אצלי זה חצי שעה 🙄

בזכותכן סיימתי לשאוב להיום!!!

אגב גם לי היה לוקח מלא זמן... אבל בהמלצת יועצת שאבתי רק 10 דק כדי לא לפצוע את עצמי...

הייתי צריכה לפעמים לשאוב בתדירות גבוהה יותר כדי שתיווצר לי מנה.....

זאת גם הסיבה שהצלחתי לדחרר את ייסורי המצפון.. כי הכמות הלכה וקטנה וכבר לא היה לי מספיק מנות בשבילו...

שאבתי בלעדית במשך חודשיים ולמדתי ממך המון.

נראה לי שאת זאת שהמלצת לי על המשאבה.

נתת לי כוחות, ויש לך חלק בזה שאני מניקה עכשיו.

וואי חיממת את ליבי ממש

מה היה הסיפור? כל הכבוד לך וואי

איזה כיף לשמוע שגם הצלחת לחזור להניק!

ילדתי פג, אז בהתחלה הוא לא יכל לינוק והתחלתי לשאוב לו.

בהמשך הוא עבר לתמ"ל בגלל רגישות לחלב.

אני המשכתי לשאוב כדי לשמור על החלב להמשך.

בגיל חודשיים התחלתי להחזיר אותו לחלב, ולהפתעתי הוא קלט את ההנקה ממש יפה, ולא הייתי צריכה לתת לו שאוב.

כרגע הוא רוב היום יונק, מקבל 2 בקבוקים ביום של תמ"ל, ואני שואבת פעם אחת.

מקווה שעוד כמה ימים יעבור להנקה מלאה.

התייעצתי פה על משאבה מתאימה לשאיבה בלעדית, כולל לשימוש בשבת. ואני חושבת שאת המלצת לי על קליניקר דואל פרו. קניתי את הקליניקה דואל (לא פרו), והיה לי מעולה איתה.

וכל התקופה הזאת, בזמנים שהיה לי קשה לשאוב, תמיד הסיפור שלך עודד אותי שזה אפשרי.

אני ממש שמחה לשמוע!!

איזו אלופה את!!

בן כמה הוא עכשיו?

תגדלי אותו בנחת בעז"ה

אמנם לא באותו מצב,

שביתת הנקה של תינוק בן 11 חודשים,

שואבת רק 3 פעמים ביום,

אבל התחושה מוכרת לי.

מצד אחד רוצה כל כך לתת לו חלב אם,

מצד שני בשביל מה אני עושה את זה? למה להתיש את עצמי? האם זה הדבר הנכון?

יש ימים שאני שואבת בשמחה ובכייף,

יש ימים שאני עייפה ואין לי כח וסבלנות.

נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד...

הבעיה שאצלי הוא לא מוכן לטעום מטרנה.

מצד שני הוא אוכל מלא אוכל אמיתי אז עוד מעט הוא כבר לא יצטרך השלמה של חלב.

בהצלחה לשתינו 

איזה מאמי הוא נשמע

ואיזו אמא מתוקה שאת

תמשיכי לנסות, מישהי סיפרה לי שאחרי שביתת הנקה של חצי שנה הוא חזר לינוק יום אחד כשניסתה בפורים

בכל מקרה זה זמני ואת אלופה

יש לך משאבה אלחוטית? ביאמבה אמנם לא טובה מספיק לשאיבה בלעדית אבל יש דומות לה שכן מתאימות

אם תרצי עוד פרטים אשמח לפרט לך

חוצמיזה שולחת חיבוק גדול. לי בזמן כזה עזר שהשאיבה היתה זמן מנוחה שלי... שיכולתי לרגע ו/או להיות בטלפון בלי מצפון בכלל

מה היה הסיפור מעניין אם בא לך לחלוק

כשהייתי שואבת חד צדדי באמת הייתי עושה עוד דברים תוך כדי והזמן היה עובר, מאז ששואבת דוצ אין לי ידיים פנויות כל כך ולכן זה מסורבל

אולי אני צריכה לקנות חזיית שאיבה באמת

ואיזו משאבה את ממליצה חוץ מביאמבה? כי היא חלשה בשבילי

אז חזיית שאיבה זה חובה. תקשיבי זה מוצר מדהים. גם אם את מחזיקה בקטנה יש לך יד פנויה ואת הרבה יותר חופשיה גם להסתובב אם זה סוג משאבה מתאים.

ממש ממש ממליצה 

אשמח לשתף בסיפור אבל בפרטי כי זה אאוטינג ממש.

(שלום למי שזיהתה אותי. אשמח לעדכון)

ממש ממש ממליצה על חזיית שאיבה. אי אפשר בלי זה בעיניי. ואפילו אשמח למסור אם מסתדר מבחינת אזור.

משאבה מומלצת אשמח לשתף, שוב את מוזמנת לפרטי ואפרט לך

בכללי חצי שנה ראשונה הכי קריטי מבחינה בריאותית ההנקה אח''כ זה לא נורא ..ברור שהאידאל זה חלב אם כמה שיותר..

אבל אנחנו חיים בדור ממש קשוח לנשים.

החיים עמוסים, מאתגרים. בעיות בשלל תחומים... רק להביא תינוק לעולם הזה זו מסירות נפש בפני עצמה..

אני לא חושבת שאת צריכה להיות קשה עם עצמך..

תתחילי להוריד בכמות השאיבות מותר לתת תמ'ל.. לשלב .  לא יקרה כלום... הבריאות נפש שלך הכי חשובה יקרה.. תחשבי שאת רק שואבת 5 חודשים. זה מטורף. זו מסירות נפש בפני עצמה. אני מזמן הייתי מרימה ידים ...

קיצר לפעמים שינויים משחררים בנו משהו. לא בטוחה שלהמשיך באותו קו זו הדרך הנכונה ...

בהצלחה רבה

וודאי שלא חייבת

וודאי שתמל זה נהדר והכי חשוב אמא שמחה

אין לי ספק בזה ואין לי מצפון בכלל

אני לא בשלב כרגע של להיפרד מהשאיבה

זה מאזן אותי הורמונלית, מווסת אותי רגשית

חומרים טובים למח שלי 😂

זה במובן מסוים או זה או כדורים

עוד מעט שיעבור עוד קצת זמן מהלידה אני אגמל בהדרגה

מצחיק שלא הוא צריך גמילה אלא אני....

יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק....

אז שיהיה לבריאות כמו שאומרים

אני אישית סבלתי מכל ההנקה והשאיבות והתלות הזאת... זה ממש היה עושה לי דיכאון (לא קליני אבל מבאס אותי) וברגע שנתתי תמל התחיל להם ליחות. אז ממש מסרתי את הנפש והנקתי את כולם אצלי לפחות שנה(חוץ מאחד שנכנסתי אצלו להיריון שהיה בן כמה חודשים). 2 בנות אפילו שנה ו7... ולא נהנתי מזה. שנאתי את זה. אני לא יודעת אם זה היה שווה את זה. תכלס יצאו לי ילדים בלי עין הרע בריאים.. אני רואה שאחד אצלי שינק 8 חודש כי נכנסתי להיריון יצא הכי רגיש בנשימה. וכל השאר בלי עין הרע.. בחיים לא היו עם אנטיביוטיקה אפילו .. ואני תולה את זה בהנקה... אבל זה עלה לי בבריאות... לאה הייתי ברמה קלינית מבואסת אבל כן. זה הציק לי .. .בדיעבד לא הייתי משתגעת. היום אני מסתכלת אחרת על הדברים. הפסקתי עם הפאנטיות.

זה באמת קשוח להיות שואבת בלעדית.

אני שאבתי לאחד הילדים 4 חודשים ובאמת הרגשתי שזהו אני לא יכולה יותר(אצלי הוא התחיל לינוק כשהפסקתי)

אבל באמת הייתי מוכנה לשלם גם את המחיר הרגשי שלי שאם לא אשאב הוא יעבור לתמל.

מאז האמת לא מסוגלת לשאוב גם לא קצת..

וואו איזה נס שהוא עבר להנקה, מדהים!

איך זה קרה?

כל הכבוד לך שהיית קשובה לעצמך

ממש חשוב

חודשיים וחצי.

היא נולדה קטנה,צהבת,חלשה, לא ידעה לפתוח את הפה ועברתי גהינום עם פצעים וכו... לא צריכה לספר לך

היום לא הייתי עושה את זה, אבל כמובן שלא מתחרטת.

הדבר המדהים הוא שבגיל חודשיים וחצי, יום אחד ניסיתי להניק, אחרי המון זמן שכבר לא ניסיתי בכלל.

ופתאום היא פשוט התחברה והתחילה לינוק.

וינקה עד 9 חודשים...

לא יודעת אם את מנסה מדי פעם, אבל אולי שווה בדיקה.

שה' ישלח לך כוחות לכל החלטה שתבחרי  

הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה ממנו כשאני מנסה...

נשמע באמת מדהים

מניקה ב"ה אבל שואבת לתינוקת כשהיא אצל המטפלת ופשוט מלא פעמים יושבת מול המשאבה ואין לי כח להתחיל.

לתינוק פג שלא יכל לינוק (שבוע 29), אחרי חמישה חודשים החל לינוק עם פיטמת סיליקון למשך חודש ובגיל שישה חודשים ניסיתי הנקה רגילה, בהתחלה היה ממש קשה אבל פתאום הוא תפס וינק עד גיל שנה!!!

ברור שזה היה קשה מנשוא ועוד הייתי סטודנטית וחזרתי ללימודים שבועיים אחרי הלידה, אז תוך כדי הלימודים שאבתי- אבל בעיני זה כל כך שווה את זה, הוא ילד בריא וחזק לא זוכרת מתי אי פעם סבל ממחלת חום/אוזניים וכו' (היום כבר בן שש)

והופס הופיע מחדש .

תודה רבה.

מעניין, לא חשבתי שמשהו שנעלם מהמסך יעלה שוב אחרי הדלקה מחדש 

תודה ❤️

בתקופה עם פחות סבלנות לפורום 🫣

אולי טעות???

לא נשמע לי הגיוני אחרי שבוע שבדיקה ביתית תזהה... אבל אולי יש בדיקות שכן מזהות??

לא מכירה..

בכל מקרה אין כמו לעשות ב.דם ולהוריד את הספק. 

לא לפני

ואם את שבוע ןחצי לפני מחזור שום בדיקה לא אמורה לזהות

וגם אם ראיתי משהו ואולי כן

זה כל כך לא אומר כלום כזה מוקדם

שתעשי לעצמך טובה ופשוט חכי עם הבדיקות יותר קרוב לאיחור

אז מה שצלמתי לא רלוונטי וכנראה זה באג בבדיקה?

חח אוף התקווה שלי ירדה

העלתי את התמונה של הבדיקה 

כל כמה ימים את מקבלת וסת בדרך כלל?

ואיזה מספר יום עשית את הבדיקה?

בהנחה שאת מקבלת וסת כל 28 יום

וביצעת את הבדיקה 10 יום לפני איחור, שזה אומר ביום ה 18

שזה כשלושה ימים מהביוץ - לא הגיוני לראות תשובה חיובית..

הבנתי תודה רבה פשוט אשחרר חח

ובמידה וכן עשינו בכל הימים הפוריים יש סיכוי גדול או שזה לא תלוי רק בזה

אני לא ממש מבינה בזה לכן אני שואלת 

המשוואה היא לא 

יחסים בימים פוריים= הריון

אלא 

יחסים בימים פוריים= סיכוי להריון.

זה בדיקות של אליעקספרס/איביי

תמיד יש סיכוי שנפלת על בדיקות לא תקינות (וזה קרה לי)

אבל אישית אני כן מתייחסת לפס חלש.

כשאני החלטתי לא להתייחס לתוצאות של בדיקות כאלו, אז פשוט העדפתי לא לעשות אותם בכלל. אחרת מה הקטע לעשות?!

וגם לי זיהו מאוד מוקדם (הרבה לפני האיחור אם הולכים לפי התאריך שנתנו באו"ס)

אבל גם אני לא האמנתי ועשיתי כמה + בדיקת דם..

עם בטא שלמחרת בבדיקת דם היתה רק 49!

ועם התשובה כנה 4 ימים לפני האיחור לא יצא פס באותו יום.

הזוי אבל אמיתי

הן אמינות

אני קונה רק מאיביי

לא עלי אקספרס.

ואפשר לסמוך על זה?

אני רוצה לספר לבעלי אבל מחכה שהפס יתחזק

כי אחרת הוא לא יאמין חחחח

אני אמרתי לבעלי את האמת

עשיתי בדיקה ויצא פס חלש מאוד מאוד

גברים מטבעם מעדיפים דברים יותר קונקרטיים

אז רק איזה שבוע אחכ עם 2 פסים כהים ממש הוא התחיל להתלהב..

עשיתי אתמול עוד בדיקה בצהריים ויצא שוב פס חלש אבל כבר ברור יותר, עשיתי הבוקר שוב בדיקה (מכורה🥴) ויצא פס יותר חלש מאתמול בצהריים שזה מוזר לי

ועכשיו כאבי מחזור קלים כשהמחזור אמור להגיע במוצש

יכול להיות עדיין שזה הריון?

ב2 ההריונות האחרונים  היה לי לפחות שבוע של םסים חלשיםם בעוצמה משתנה..מתחלש-מתחזק טיפה

ונראה שלא זז

ואז היה איזה 'פיק' כזה ורק אחרי שבוע הפס התחזק משמעותית

ואי אפשר לדעת כלום אם קצת יותר חזק או קצת פחות בששלב הזה

תלוי בקיכויזות השתן

בהריון האחרון על הבוקר יצא שלילי

ובצהרים חיובי 

התקשרתי ליבואן/ לחברה וביקשתי להזמין..

לא יודעת אם בכל חברה אפשר אבל שווה לנסות

לפני כמה וכמה שנים קניתי, לא זוכרת אם בבזאר שטראוס או חסדי שמואל.

לא היה יקר והתחבר לי גם לעגלה גם לסלקל וגם לכסא אוכל.

אני מכינה מילוי מערבוב של קקאו, סוכר, קנמון, שמן קנולה וטחינה גולמית, עד למרקם של ממרח.

הבחינה שומרת על העסיסיות ולא מתייבשת וכך הכל נשאר עסיסי.

דבר נוסף סירופ סוכר אחרי האפייה. ממש שומר על הטריות והעססיות של העוגה

ממרח שוקולד וככה לא יוצא יבש

יש מתכון פצצה של אתר "מתכונים ב 10 דקו" בלי מרגרינה על בסיס שמן

בעיקרון

אבל תודה בכל אופן 

של הבצק וגם מיד אחרי שהעוגה יוצאת מהתנור למרוח סירופ סוכר. העוגה חייבת להיות חמה הסירופ יכול להיות בטמפרטורת החדר/קר ולא לפתוח את העוגה מיד אחרי האפייה כדי שהבצק מבפנים יתאפה עד הסוף.

ותכניסי לתוך שקית ותסגרי תשאירי פתח ממש קטן בקשר כדאי שיחסית יצאו האדים

זה ממש שומר על זה עסיסי

אם שמים בשקית המרקם עלול לצאת מסטיקי (אפילו אם עושים חור).

שמרים עדיף לעטוף היטב במגבת שתספוג את האדים.

לא להתקמצן.. ככל שהעוגה יותר 'כבדה' היא יותר עסיסית.

אני שמה בנוסף למילוי גם מטבעות שוקולד 

מרדדת את הבצק די דק. מורחת מילוי. מקפלת את הבצק. מרדדת שוב הכי דק שאפשר.

מורחת שוב מילוי ואז מגלגלת. 

מרדדין הכי דק שאפשר ממש דק. כי זה תופח אחרי זה והופך ללחמניה...

המילוי שלי זה קקאו, סוכר, פודינג וניל (כמה כפות, לא ממש מודדת), ושמן קנולה בנדיבות. שופכים עם העין. טועמים כדי לבדוק שיצא מתוק. אפשר לפזר גם שברי אגוזים טחונים.

מורחים בנדיבות.

אפשר כמו שכתבו לך, אחרי שמורחים, לקפל את הבצק לחצי ולרדד שוב למלבן ושוב למרוח ציפוי.

כשיוצא מהתנור לשים מעל העוגה בנדיבות (בעזרת כפית) מים רותחים שהומס בהם סוכר (בערך שליש כוס מים וכמה כפות סוכר)

מרטיבה את הבצק עם שמן קנולה ומפזרת מעליה סוכר, פודינג וניל, קקאו וקצת קינמון.

יוצא מעולה

(ואני מכינה את העוגות מאותו בצק של החלות.

יותר בקטע של הבצק.

לא אופה הרבה כך שאין לי עדיין את הניסיון הבצק

עשיתי לא מזמן בצק שמרים לחמניות ,וזה לא תפח כמו שתמיד ראיתי שבצק כמעט גולש מהקערה.

מה חשוב להתפחה? בקיצור, טיפים להתפתחות ואיך, אין לי מושג בזה

וגם להשאיר את הבצק בסביבה יחסית חמה (אלא אם כן זו התפחה ארוכה שעושים בקירור)

לישה ראשונית של 7-10 דקות, זה די הרבה. כדי לבנות את הרשת הגלוטנית שמאפשרת תפיחה טובה.

מים חמימים, לא חמים מידי שלא יהרגו את השמרים.

את השמרים לשים יחד עם הסוכר, מלח שלא יגע השמרים

תפיחה בקערה מכוסה, במקום חמים. בחורף יכול לקחת גם שעתיים, עד להכפלת נפח.

לישה שניה קצרה יותר, כ5 דקות.

ואם יש לך שכנה/חברה שתעשו יחד הפרשת חלה ותלמדי ממנה- הכי טוב. ככה מרגישים איך זה צריך להיות ופתאום שמים לב מה הטעיות..

בהצלחה

אין לי מיקסר חלבי וזה מתכון עם חלב וחמאה בבצ-

לבי מלח שלא יגע בשירים, איך זה מתבצע בפועל, הרי שמים את כל החומרים היבשים קודם ואחכ הרטובים ,יבש כולל מלח

שאמור לתפוח, אז לפחות מבינה שהחמאה מכבידה על ההתפחה.

כבר הרגשתי שאני לגמרי דפוקה😀

בעקרון לישה ארוכה כמה שאפשר וכנל ההטפחה (להטפיח שעה+ להוריד ואז להטפיח שוב) ולהטפיח במקום חמים

עם תמונות מההפקה שעשינו.

עם הרבה תמונות יפהיפיות וקצת על הסיפור שמאחורי הפרויקט המופלא הזה

כדי שתוכלו לקבל מושג על הרמה של הדברים שיש פה. ב"ה

זו רק טעימה. וזה היה לפני שנתיים.. אז יש כמובן עוד שפע רב של בגדים.

תפילת חנה

וזה ילך ויהיה יותר ככל שיגדל

כיף יותר לשחק יחד מאשר לבד....

אותי הגיע הזמן להכניס לגן...

להספיק דברים - יש עבודות בית שאפשר להזמין אותו להשתתף איתך כמו כביסה בישול ונקיונות קטנים.  הם מאוד אוהבים. אצלי צחצוח שיניים זה טקס משותף 😅

תודה לכולן על הנירמול!

באמת מגיעים הרבה פעמים אחיינים שלי או אחים שלי הקטנים לשחק איתו

הוא מאוד נהנה לשחק עם עוד מישהו

רק רציתי שקצת ישחק לבד שיתן לי אופציה לתקתק את הבית

כנראה שהציפיות שלי היו גבוהות כרגע😅

תודה לכולן על התגובות!

מאוד מאפיין ילדים בכורים או יחידים. ילדים שניים כבר יותר רגילים לשחק לבד או עם האח כי נולדו למציאות שאמא לא 100% שלהם.

יתכן שיעבור עם הגיל ויתכן שלא...

תנסי אולי הפוך לשתף אותו במה שאת רוצה לעשות. לעמוד ליד על כיסא שאת שוטפת כלים או מבשלת. לתת לו תפקיד להכניס כמה בגדים למכונת כביסה שאת עושה כביסה, לשחק עם קופסת האטבים בזמן שאת תולה וכו'. זה לא תמיד הכי נוח או זריז. אבל אז את מרוויחה את היכולת לעשות דברים שאת צריכה. ומצד שני מלמדת אותו לחקת חלק בבית. צד שלי שהוא מתגאה באחריות שיש לו ומרגיש גדול ומלא סיפוק...

אולי צריכה לקחת יותר ברצינות להכניס את זה יותר לסדר היום

תודה רבה לכן על כל הרעיונות❤️

מזל טוב גדול! נשמע מאתגר.

מניחה שלא היה פשוט נפשית וגם שיחרור המתח לפעמים לוקח זמן לעכל את מה שעברת.

שתרגישי את יד ה' עד להחלמה השלמה בגוך ובנפש, וגם אחרי. 

איזו תחושת הקלה!

כמה משמח שבעלך הצליח להגיע.

מזל טוב! התאוששות קלה ומהירה 🌹

וחיבוק על החוויה! נשמע שהיה לא פשוט בכלל. 

שתהיה לך החלמה קלה ומהירה ובריאות איתנה! והרבה הרבה נחת!

נשמע לא פשוט בכלל. תודה לה' על הניסים!!! מחכה לקרוא את הסיפור...

שתהיה התאוששות קלה, והמון נחת בע"ה!

תנסי לעשות בדיקת דם מחר

וגם תמיד עדיף בשתן הראשון גם אם כתוב שלא חובה

במכבי לא צריך תור,

אבל הפניה צריך בכל מקרה

זה בודק ריכוז של ההורמון בשתן.

בכל אופן אני לא רואה סיבה לעשות בדיקות ביתיות אחרי 2 תוצאות בטא מעולות.

בעז"ה המשך תקין ועדיין מלאות!

לא ממש הייתי מסתמכת על בדיקת השתן זה לא משהו מדויק.

אולי עדיף לחכות לשבוע הבא לעשות בדיקת דם חוזרת אם את לא רגועה. בכל אופן לא להספיד את ההריון לא חושבת שמשהו לא תקין...

עשיתי פעם בדיקה בבית כדי לבדוק האם זה משפיע או לא

הבדל שמים וארץ לפני השתיה ואחרי השתיה.

ביקשתי הפניה לבדיקת דם מחר מרופא אונליין

מקווה לטוב בעז"ה...

דבר ושום דבר...

והשרשור שלך די מוכיח בדיוק למה אני אישית מבחינתי חושבת שזה בזבוז מוחלט לרכוש אותן...

אולי תתעלמי מהן?

תבקשי עוד בטאות... תחכי שיגיע לכמה מאות וזהו... בדיקת א"ס בשבוע 8

בשעה טובה! 

ואולי רציתי איזשהו ודאות מהבדיקות.

אבל את צודקת...

אמן ותודה!

זה הסיבה שנשים קונות אותן!

אבל הן לא נותנות שום וודאות.... כי כשאשה לא יודעת מתי היה הביוץ וזה יוצא שלילי, אז לא יודעים אם סתם מוקדם מדי או שזה באמת מחזור שעוד שניה יגיע.

וגם כשכבר יוצא פס, אז מנסים למדוד את רמת החוזק שלו אבל לא באמת סגורים מה יותר ממה וכמה מים שתיתי וכו וכו...

לכן זה די התעללות עצמית לרכוש אותן...

איחור במחזור, בדיקת בטא, ולפעמים עוד אחת אם יצא נמוך.

אם מישהי בסטרס לא נורמלי אז אפשר לחכות עד שזה מגיע ל500 פלוס...

בהצלחה! 

שבדיקה גומרת לפצע קיים לדמם.. ואולי גם ליצור פצע חדש.. המקום רגיש סה"כ..

היה לי בלידה האחרונה, ההפסק ובדיקה ראשונה יצאו נקיים, ואז היו לי כתמים והסתבר שזה פצע

ממש ממליצה להתייעץ עם רב מה לעשות ואיך להפחית בדיקות. בהצלחה ומזל טוב😊

אני 3 שבועות אחרי בלי דימום

כבר לא שמה פד, אין דם בשירותים ובשום מקום

אבל אם מכניסה עד אז יש דם

מבאס ממש, לפחות היה דימום היה לי יותר קל לקבל את זה שאסורים

עכשיו מרגיש לי שסתם אנחנו אסורים.

ובסוף יצא שפרקתי.

אבל מקריאה פה ראיתי שיש כמה שהצליחו לטבול אחרי 4 שבועות, אז מסתבר שזה אפשרי..

ובנושא הזה (לאו דווקא אחרי לידה, בכלל בטהרה) אני בשיטה שלנסות לשאול לא מזיק.

הרי במילא את כרגע לא נטהרת, אז לשאול רב יכול להביא ל2 תוצאות: או שתמשיכי לחכות ותנסי יותר מאוחר או שהוא ינחה אותך מה לעשות כדי לצלוח את הטהרה

והסיכוי הזה שווה את השאלה בעיניי

ותכל'ס גם לא בטוח שאת צריכה לפרט באיזה שבוע את אחרי לידה- את אחרי לידה, אין דימום, רק בעד, מה אפשר לעשות.

בהצלחה! מקווה בשבילך שזה יקרה מהר..

אני טובלת 4 שבועות אחרי לידה, ושזה לא הלך חלק שאלתי רב והוא הדריך אותי מה לעשות, וגם התיר לי בדיקות שבעיני זה היה נראה אסור (לא שמבינה בזה, אלה שבעד היה צבע), אחרי לידה הכי חשוב זה לשאול יש ממש היתרים.

אני אהיה קצת בוטה, תסלחי לי.

אבל אתן מציבות סטנדרט שראיתן איפשהו בםורום או אצל חברה. ואוכלות ממנו סרטים ועלולות להיפצע סתם.

אם את 3-5 שבועות מהלידה עם הכתמות דמיות-

זה אומר דבר אחד, את נורמלית. נקודה.

עכשיו את יכולה להתבאס בצדק שאת לא נטהרת מהר, ואת יכולה לנסות לעשות הפסק בכוח ולהגיע למצב שאת באמת צריכה בודקת. (שמשתמשת בספקולום ויכולה לפצוע אותך באותה מידה, אם היה חתך או קרע כוונתי)

ואת יכולה לשחרר, לנשום, להבין שלידה זה תהליך שכל אחת מחלימה ממנו בקצב שלה. שרוב הנשים לא טובלות אחרי חודש. (!!!) והכל טוב איתך.

אישית אם יש הכתמות דמיות בשלב כזה לא הייתי מתחילה לנסות לעשות הפסק. דימום אחרי לידה הוא אחר מדימום אחרי ווסת. הוא לא מפסיק באותו קצב.

הכתמות יכולות להימשך גם שבועות (הלוואי שלא) אבל תהיי במוכנות לכך שזה לא אומר שאוטוטו בהכרח יש הפסק.

מה לא לעשות- לא לפצוע את עצמך בשטיפות, בדיקות ולחץ מיותר.

מה כן- לנסות להביא לעצירת דימום והכתמות. לשתות לימון/ חליטת מחיצות רימון/ לשתות הרבה מים וטיפים אחרים שנשים חכמות פה מציעות.

בשבילכן, אל תהפכו לעצמכן את התקופה הזו לסיוט.

אני בשבעה נקיים אחרי לידה מכינה את בעלי מראש-

ננסה להתחיל, יזרום יזרום... שלא נתבאס.

כשאת רואה שיש כבר ימים בלי הכתמות או שהן חומות אז תתקשרי קודם לרב לקבל הנחיות לטהרה אחרי לידה.

לפני זה לא רואה טעם לנסות בכלל

כמו שכתבתי, אין לי דם בשום מקום

אני בלי פד כבר כמה ימים כשלפניכן היו ימים עם פד נקי

ובגלל שלידה זה תהליך שכל אחת מחלימה בקצב שלה אני לא רואה טעם לחכות עד שיעברו 6 שבועות כי כל אחת והקצב שלה....

ואני לא מרגישה שהתקופה הזאת סיוט וגם בעלי יודע שאני מנסה ושיש סיכוי שלא יצליח....

ואני אחרי לידה רביעיתש

יש לך עבר של פצעים ?

מניסיוני תהליך הטהרה יחסית זהה בין הלידות בכל 3 הלידות נטהרתי בדיוק אחרי4 שבועות ובאחת 4 שבועות ויומים

אצלי אם יש דימום פנימי אני יודעת שזה לא פצע אלא לחכות עוד טיפה השאלה איך את מכירה את עצמך

ויש לי עבר של פצעים אבל תוהה אם נכון להשליך מהעבר על עכשיו ולהסיק שאולי זה פצע ולא איזה דם שנתקע בפנים וכשאני מנסה לעשות הפסק ומתעסקת שם זה מגרה אותו לצאת. באמת לא יודעת

ושאת מכניסה עד יש דם יכול להיות שזה פצע

בשעה טובה! לא ידעתי בכלל שהיית בהיריון.

שמחה בשבילך כלכך

תגדלו אותם בנחת והמון שמחה ☺️

חודש אחרי לידה הפסיק סוף סוף הדימום, אחרי שלושה ימים נקיים - קיבלתי.

מנסה בכל הכח להאזר בכל הסבלנות והמשוב שלך נתן לי כח להמשיך, תודה

שאולי זה לא מחזור

מה שתיארת קרה לי בלידה הראשונה. הייתי צעירות ונבהלתי שככ מהר הגיע מחזור... שאלתי אז את אחותי שהגיעה ואמר. שיכול להיות אחרי לידה ככה...

ובאמת- אחרי שטבלתי (כמעט חודשיים מהלידה) לא קיבלתי מחזור למשך שנה +

זה לא בהכרח אומר שעכשיו הווסת חזרה לסידרה וגם אם כן, בעז"ה תצליחי להיטהר,

יש נשים שהגוף שלהן חוזר לעצמו מהר🫠

שיהיה בקלות ונחת💕

שבועות לפחות אני אפילו לא מנסה גם אם אני רואה שכביכול הפסיק

האזור רגיש ובקלות אפשר להיפצע

מעדיפה להמתין בנחת להחלמה מלאה כמה שאפשר

ולעשות את המינימום בדיקות שצריך

נראה משהו כזה

סל כביסה 3 תאים מק”ט 1007856 - אולסייל

אבל לא זה חח פשוט לא מוצאת משהו שממש דומה

אצלי זה 4 תאים ועל גלגלים והוא ממש טוב. מאמזון 

להורים שלי יש 3 סלי כביסה עומדים כאלו...

אחד לצבעוני, אחד להבהיר ואחד ללבן.

זה תופס המון מקום.

לי יש 1, אבל אנחנו גם מעט...

סל כביסה אחד מחולק נשמע לי ממש לא נח ולא פרקטי, ובטח מתמלא מהר וצר.

רעיון שעולה לי, לא מניסיון-

2 סלסלאות מאורכות מעל מכונת הכביסה, גם לא תופס הרבה מקום וגם יעיל. אבל שוב, לא מניסיון

חושבת שזאת הייתה @באר מרים

סטנד של חנויות סטוקים מברזל כל תא מכיל לפחות כביסה וחצי של 7-8 קילו

את יכולה לקנות כמה תאים שאת צריכה

וזה לא תופס המון מקום בעיקרון זה לגובה

ממש מוצלח!

הגלגלים נשברים ממש מהר..

ואז קניתי עוד די הרבה סלים מסוגים שונים...

יש אצלי המון סלי כביסה שמשמשים בתפקידים מתחלפים:

איסוף הכביסה המלוכלכת (הרבה פעמים תוך הקפדה על מיון לפי צבעים)

איסוף כביסה נקיה לקיפול

ערימות מקופלות לפיזור בארונות

יש את זה לחמותי שנים ולא נשבר כלום אבל האמת שזה די עומד במקום...

קנינו באיקאה את השידה הזאת עם הקופסאות מפלסטיק שעומדת.

וככה מחלקת לפי צבעים, ציציות בנפרד, מגבות ומצעים

זה משמש לי מדף...

יש לי על זה עוד סלסלה קטנה לדברים לכביסה ביד

חומרי ניקוי וכו

לא היקר ממתכת

אלא אוג' אחר מפלסטיק ששמים כמה קומות שרוצים

כל קומה 50 שקל

קניתי בחנות כל בו כזה..

אז קניץי סלי בד כאלה, תלויים על וו. 3 סלים וככה ממינת.

הפלוס שזה בד שזה לא תופס מקום כשזה ריק. ומאד קל לי לאמוד לפי הנפח איזה מכונה צקיך להעמיד עכשיו.

זה זול ומן הסתם ייהרס, אבל לא יכאב לי בלב להחליף אותם.

כי אם לא, למה צריך מחולק?

אצלנו יש כמה סלי גבוהים רגילים, שכל אחד עומד בפני עצמו. וכשאני עושה כביסה אני ממיינת. או לוקחת רק את מה שצריכה או עושה ערימות על הרצפה כדי לדעת מה הכי דחוף ועמוס  ואז מחזירה לסלים הריקים כשזה כבר ממוין ומחכה להכנס למכונה כשתתפנה או אחרי שתצטבר עוד כביסה. 

אצלי הגדול בן שש אז עוד לא הרגלתי אותם למיין (קודם צריך להרגיל אותם לשים את הבגדים שלהם בסל בכלל...)

אבל בתור ילדה אמא שלי תמיד לימדה אותנו למיין. היו 3 סלים גדולים בצבעים שונים, אחד לכביסה לבנה, אחד לכביסה בהירה ואחד לכביסה כהה/צבעונית (מה שהתלבטנו לאן שייך תמיד שאלנו אותה). היה סל נוסף קטן וצדדי של כביסה עדינה

סל אחד שמחולק ל3 כמו של @המקורית

של כביסה לבנה, כביסת ילדים רגילה, וכביסת תחתונים וטייצים וכו' שבטמפ' גבוהה.

חוץ מזה יש לי סל לכביסה של בעלי ושלי שזו כביסה עדינה יותר, וסל נוסף למצעים ומגבות.

הילדים הגדולים כבר ממיינים בעצמם (גם אם טועים לפעמים), ולי הרבה יותר קל לעשות מכונות בלי להצטרך למיין קודם. וככה אני גם יכולה לשפוט בקלות אם יש לי מספיק למכונה, או מה הכי דחוף וכולי

להכל...

בעצם יש עוד סל קטנצ'יק בחדר- לכביסה של התינוק.

ועוד אחד קטנצ'יק באמבטיה- להרטבות וכאלה...

באמת בפבח וסוכות זה לא מספיק, אז אני לוקחת עוד סל (של הבובות) ושמה את המלא בחצר....

יש לנו שני סלים, אבל בשוטף הם אחד בתוך השני.

ממיינים כשמכניסים למכונה. (אני מחלקת רק ללבן וצבעוני).

בזמנים שלא מכבסים ומצטברת הרבה כביסה, אני פותחת גם את הסל השני.

בגודל שתואם את המשפחה. 

אם מותר הלכתית לפי כל הדיעות.

האם יש בכלל סיכון לעובר?

פשוט אני עברתי הפלות חוזרות בתחילת ההיריון לכן חוששת.

תודה על התשובות 

ובכל מקרה כמו שכתבתי הם מתארים נתונים לפיהם זה סיכוי נמוך מהסיכוי למצוא משהו שידיעה מראש אודותיו תחסוך עוגמת נפש ותאפשר להתכונן, להעמיק ובסוף להעניק יותר לתינוק המדובר. גם אם לא מפילים

נותנים סטטיסטיקה לפי גיל וגם משוקלל לפי הגיל והבדיקה.

אם התוצאה המשוקללת יותר טובה מהתוצאה רק לפי הגיל, אז זאת תוצאה טובה.

בגיל הזה ממליצים לעשות מי שפיר. יש בזה סיכון אבל נמוך.

אני חושבת שהייתי עושה רק אם היה יוצא משהו לא תקין בבדיקות האחרות.

אני עוד לא בגיל, אז לא מנסיון.

אז בעצם יש מצב שיצא לי תשובה טובה??

כי אחיות שלי שילדו בגיל מאוחר יצא להן תמיד בשקיפות עם הב.דם לא טוב והופנו למי שפיר.   אז כאילו מה הסיכוי שיצא לי טוב? או שיש סיכוי כזה? למרות הגיל.. התכוונתי

(ובמי שפיר הכל היה תקין, דרך אגב)

שיכולה הלחליף בחלק מהמקרים דיקור מי שפיר.

ההחלטה אם לבדוק או לא במידה ולא תפילו בכל מקרה שלכם, כמו שאמרו כבר הענין הוא לדעת ולהערך. אני רואה בזה ערך...

ואפשר להתיעץ עם פועה הם מבינים בזה.

קיצר בכל זאת ממליצים לעשות?

כבר התבלבלתי

בטח כשעושים אצל רופא מיומן

ובכמעט העדר סיכון- יש הרבה יתרונות

בכלל- המלצה של גנטיקאים היום זה לעשות בכל גיל

33 זה פשוט הגיל שזה ממומן

וכמובן לא מי שפיר 

אבל תוצאה תקינה או לא תקינה בשקיפות עדיין לא מעידה ב100% על שום דבר. בגלל שמדובר בבדיקה סטטיסטית בלבד.

הבדיקה האבחנתית היחידה שקיימת היום היא באמת מי שפיר. יש בה סיכון אבל נמוך מאוד.

הרופא אמר לי שהסיכויים לסיבוכים בעקבות הבדיקה עומדים על 1:1000 , בעוד שהסיכון ללידה של ילד עם מום רציני עומד על 1:100 (לכל הריון, בכל גיל, גם כשכל הבדיקות תקינות).

אז לפי זה את צריכה לחשוב ולהחליט..

גם אני ממש התלבטתי אם לעשות כי בכל זאת הסיכונים מלחיצים

חוץ מזה שמעולם לא עשיתי לא שקיפות ולא מי שפיר וגם הפעם לא.

בת 37

הריון שלישי

ומרגישה את ההבדל- יותר כבד

מניחה שיש הבדל בין הריון ראשון...

חוץ ממי שפיר שמומלץ- לא ראיתי לחץ מהרופאים לגבי הגיל (אבל אני 'רק' בת 37)

הריון סבבה...

חוץ מ: בחילות כפול מהזמן הפעם

סוכר: במעכב..

חיץ מזה לא ראיתי הבדלים..

אבל לדעתי זה בזכות שלפני ההריון היו לי שנתיים של: אכילה נכונה, התעמלות יומית, ירידה במשקל, בלי סוכר בתפריט... אז הגעתי במצב טוב..

מאמינה שאיך שאת מגיעה להריון זה גם פרמטר: עם כח, בלי כח...

מעל 40 אין לי נסיון.

וכרגע גם רוצה שלא יהיה לי😆

היו הבדלים.

אצלי בסוכר ובלחץ דם.

באופן אישי אני חושבת שהקושי בסוף הוא מאוד סובייקטיבי וזמני.

לא הייתי מוותרת על ההריון ועל התוצאה שלו.

תזכרי גם שיש נשים שילדו לראשונה מעל 40, אם מי נקלטה מאוחר, או יחידנית שהמתינה הרבה זמן.

אלו נשים שהריון בגיל הזה הוא הברירה היחידה שלהן וללא ספק שהן לא היו מוותרות עליו. 

כמובן אם שאר המשתנים קבועים.

זה קשור למה שאמרה מעלי מישהי לגבי "המצב איתו הגיעה להיריון"

לא ראיתי שום הבדל האמת

ב"ה אפילו יותר קל בהרבה מובנים

חוץ מהכבדות ולחץ למטה בסוף אבל בגלל המשקל של התינוקי לא הגיל שלי

בהריון לא הרגשתי הבדל, הלידה היתה יותר קשה ממה שציפיתי, והסתבכה קצת, חושבת שזה קשור למס הלידה ולא לגיל. אחרי הרבה לידות יכול להיות מצב שהרחם לא מתכווצת מספיק ביעילות= הצירים לא יעילים מספיק.

היה קצת לחץ לעשות מי שפיר ולא רציתי, עשיתי בדיקת ניפט וזה סיפק אותי.

ב"ה, לא הייתי מוותרת על התוצאה, מתנה מתוקה ביותר. ויש משהו מיוחד בגידול התינוק בגיל הזה יש הרבה אחים גדולים שרבים עליו, ומעסיקים אותו.

ויש בהורות בגרות אחרת, הכל יותר ברוגע ובהנאה, לא נלחצים מכל דבר. 

תלוי מתי מתחתנים ויולדים וכו..

לי נגיד אין😉

אבל בהחלט יש יותר פרופורציות..וזה אחרת..

ברור שזה פחות קליל מאשר הריון בגיל 25...אבל אם הבריאות הכללית תקינה אז נראה לי סבבה. כן, כבד לי. כן, יש יותר עומס בבית אבל מצד שני יש גם יותר עזרה בבית (הגדולות שלי מנקות בתשלום...). אני לא עושה שום בדיקה שלא עשיתי בהריונות קודמים, ולא מרגישה לחץ של רופאים.

יש כ"כ הרבה נשים, ממש לא רק דתיות שיולדות היום עד גיל 43, 45, שזה נראה לי כבר לא חריג. גם נשים חילוניות שמתחתנות מאוחר ויולדות מאוחר יולדות לפעמים בגיל 40+. איתי בעבודה יש מישהי שבת 43 והיא בהריון מנישואין שניים שלה. 

אמא שלי היתה בת 42 כשילדה אותי והיא תמיד אמרה שזה היה לה הכי קל מכל הלידות...

כי ההורות כבר יותר ברורה, ויש יותר סבלנות, מבחינת זה שיודעים שהכל עובר..., ויש יותר עזרה משאר הילדים, והאמת שלדעתי גם מעריכים יותר את מתנת החיים המופלאה הזו. 

אני לא חושבת שבלידה הראשונה הבנתי עד הסוף את המשמעות של תינוקת שנולדה.

אבל מאז הלידה החמישית, בגלל שכבר יש גדולים יותר בבית, ורואים בעין את המשמעות של "כל ילד הוא עולם ומלואו", אז באמת מבינים את העומק והזכות להביא לעולם עוד נשמה, שהיא עולם ומלואו ומי יודע איזו שליחות ואיזה תפקיד יש לנשמה הזו בעולם. 

ומי שלא - שתביא את הקנוי

אפשר גם מאפים 

מיץ פירות טרי

עוגה לקינוח כזה

עוגות ועוגיות אפשר לקנות

לומר למי מותר להביא ביתי ולמי לא...

לכמה אנשים מדובר?

אם לא המוני

אז אפשר גם להביא רטבים, גבנ"צ, בייגלים, ירקות

ואז להביא 2 טוסטרים גדולים ולעשות בייגל טוסט

זה תכלס חוסך הרבה עבודה

ולא כולן עפות על אוכל ביץי בקבוצה...

להביא מהבית כירה חשמלית ולקשקש חביתות זה ממילא לא טעים קר

וטוסטר ולהכין טוסטים.

הכנה משותפת, אבל הרכישה מרוכזת.

טכנית יותר נח.

גרנולה, יוגורטים, פירות, דגני בוקר, ירקות, חסה חתוכה, רוטב לסלט קנוי

אפשר גם סלמון מעושן, בייגלים/לחמניות

(ירקות להביא סכין לחתוך במקום אם זה לא הרבה נשים)

איך תדעי אם חתכו את הירקות בסכין כשרה?

או שהתכוונת שיביאו ירקות שלמים?

זה הגיוני להרגיש כאב כזה סביב הביוץ. אם הוא עובר די מהר..

כמובן אם זה כאב חריג מאוד צריך לבדוק, אבל אם זה כאב מסויים חולף, זה קלאסי לביוץ.

אין שום דרך לדעת

ואני ממש ממליצה עליה..

שנקראת וגיזאן ונמכרת בסופרפארם והיא עוזרת כשיש כאבים

(לא יודעת מה המליצו פה בעבר, אבל היא גם טובה)

אני לא יודעת בסופרפארם אבל יש בכל מיני חנויות טבע משחות דומות

הזמנה מואהבתם מגיעה בעטיפה לבנה בלי שום זיהוי שלהם

משחת סיכוך על בסיס מים.

גילוי נאות- לא מכירה את המשחה של ואהבתם

אבל זאת של סופר פארם עושה את העבודה