פורום הריון ולידה (עמוד 727)

או לראש צוות שלך?

בשלבים די מוקדמים, כי רואים אצלי די מהר.

לשאר אני לא אומרת שום דבר אף פעם, ממילא יראו.

זה מביך אותי לדבר על זה 

אשמח לכל מידע

חדשה בתחום 😄

אצלי רק אחרי שנה אחרי התקנת מירנה התחילו פצעים בפנים. לא אקנה, אבל גם לא חצ'קונים פה ושם.

בשנות ההתבגרות אפילו לא היה לי כלום, רק עכשיו התפרץ.

לא יודעת אם לקשר להתקן כי התחיל רק אחרי שנה.

היום אני כבר 3 שנים אחרי התקנה.

לגבייך, נשמע שהמחזורים בדרך להעלם. חכי עוד כמה חודשים ותראי לאן נושבת הרוח.

בהצלחה

זוכרת שזה היה ממש קשוח לגוף. הביאו לי בטיפטוף ממש עדין, ולשתות תוך כדי. זכור לי 40 דקות לפחות לשקית של ונופר

אולי את מקבלת בקצב מהיר מידי?

את הסוג השני לא ניסיתי, אבל זכור לי סביב 350 שח

יושבת שם כמה שעות טובות.

וגם העילפון הוא ממש בהתחלה. אחרי שליש מהשקית הראשונה.

שהתעלפת ושהיו לך תופעות לואי ואת כבר בשבוע מתקדם ומבקשת שישלח בקשה לאישור פרינג'קט.

כן פרינגקט הוא ללא תופעות כמו הונופר.

כל אמפולה עולה 500 עם סבסוד זה היה עולה  300  מקווה שהשתנה ולרוב צריך 2-3 אמפולות

לא זאת הבעיה.

השאלה רק אם זה באמת משמעותי ואם כדאי לי.

תודה ❤️❤️

לסבסוד.

אם זה הונופר גרם לך להרגשה הזו אז כן זה משמעותי.

חוץ מזה שכל אמפולה של פרינג'קט שווה בערך ל10 אמפולות של ונופר וניתן לתת 2 יחד

1. כן, יש סיכוי

2. אני. מחיר ל50 מ"ג (בקבוקון 1) 180 ש"ח.

3. שמעתי שיש לו פחות תופעות לוואי, אישית לא לקחתי ונופר אז אין לי למה להשוות

יש כמובן דברים שאני יודעת שאני שונה ממנה- גם באופן עקרוני וגם באופן פרקטי.

 האמהות שלי "שואפת" לאמהות כמו של אמא שלי במובנים רבים.   

ממנה למדתי מה ואיך לא לעשות.

אח״כ הייתי צריכה ללמוד לבד מה ואיך כן לעשות.

התמודדויות שונות, אורח החיים שונה מאוד - אמא שלי היתה מורה, חזרה בצהריים הביתה.

אני במשרה מלאה וחוזרת הביתה אחהצ.

אבא שלי לא היה, ועד היום לא, שותף בעבודות בית, ניקיונות, כביסות ובישולים - ואמא שלי עשתה הרבה דברים, שכיום אצלנו בעלי אחראי עליהם, או משתתף בעשיה, ואני משוחררת מזה. 

ואני פשוט שמחה מכך אמא שלי היא סמל ודוגמא עבורי (וגם עבור אחרים) על דמות מיוחדת

פעם אחי הגיע לבקר אותנו ודיברתי על הקטן

הוא הסתובבב מבוהל ואמר לי:

"הייתי בטוח שאמא פה! אותו קול, אותו מנגינה, אותו מסר!!"😅

והקטע שאני ואמא שלי כלפי חוץ שמיים וארץ אין שום קשר

פרקטית שונה מאוד.

אבל יש קווי אישיות שאני מוצאת את עצמי מתנהגת בדיוק כמוה. בעיקר בדברים שהייתי מעדיפה לשנות😅

מן הסתם אני מתנהגת כמוה גם בדברים חיוביים אבל יותר קשה לי לתפוס את זה.

יש הרבה דברים מהילדות שאמא שלי עשתה לנו וממש אני לא רוצה להיות כמוה ואני לגמרי שונה ממנה..

אבל מה כן אני דומה לה יש יציאות בודדות שאמא שלי הייתה אומרת ואני כמו תוכי קולטת שגם אני אומרת גם, את השאר האמירות אני אינטואיטיבית שומעת את הקול שלה בראש שלי אומרת את זה בפועל כמו שכתבתי אין סיכוי שאני גם אומרת

מעריצה את אמא שלי על שחינכה אותנו לסדרי עדיפויות נכונים בחיים ומשתדלת ללכת בדרכה.

יש דברים שלא הייתי עושה כמוה ומשתדלת לתקן. 

בסיטואציות

וכמו שבעלי מגדיר את זה

אם כל האימהות העולם היו כמו אמא שלך לא היו ילדים שצריכים טיפול ריגשי או נוער נושר וילדים לא ממושים

בקיצור אין על אמא שלי בעןלם ואני בשאיפה גדולה לחנך וללכת בדרכה..מה שכן הפיוזים שלי הרבה יותר קצרים משלה..והאופי שלי שונה משלה אז אני זה היא בגירסה שלי..

בכל אישה מסתתרת אמא שלה

בקמט בין הגבות, כשהיא כועסת

ברגע הזה כשלעצמה מתכנסת

בדאגה שהיא דואגת, ודואגת, ודואגת.

בכל אישה מסתתרת אמא שלה

במה שהיא מסבירה לילדים

בסיפורים שלפני השינה, בשירים

בכל הדברים שנשבעה, שהיא לא תעשה בחיים.

בכל אישה מסתתרת אמא שלה

שוב נאבקת, מחליטה לוותר

מתפללת. מדליקה לזה נר

ודומה לאמא שלה קצת יותר

שזה כתוב ולא שאלתי. גם לא שאלו אותי

אחורית זה לא בעיה.

קדמית לרוב זה לא בעיה אלא כן זו שלית פתח ואז צריך לראות מה הדרגה שלה.

בטח הרופאה פה תדע להרחיב...

@YaelL

ובהתחלה היא היתה פתח, עכשיו כבר עלתה ב"ה. והיא אחורית גוף הרחם.

אבל לא בהכרח

ככ מתסכל!

לא מבינה איך נשארו להם טילים.

חיבוק

מבאס לגמרי...

בעז"ה שיצליחו לישון מהר.ותספיקי כל מה שתכננת!

אין לי יותר מידי עיצות כי אני עם אותה בעיה(ובגלל זה אני ערה עכשיו...)

אני כן נרדמת יחסית מהר אחרי.

אני מנסה עם הבן שלי כל מיני דברים כדי להרגיע את הפחדים... אמרו לנו פעם כשהתייעצנו ממש להיכנס איתו לפרטים על הפחדים שלו- איך המפלצת נראת, מה היא עושה וכו'. לפעמים גם כלים דמיוניים עוזרים להם להתגבר על הפחדים. הבן שלי ישן עם כל מיני בובות של חיות שהוא אומר שהם יגנו עליו מפני החיות והמפלצות שהוא מפחד מהם. אבל הוא יותר קטן מהבת שלך( הוא בן כמעט 5)

שמתי לב שהוא הולך לישון רגוע אז לרוב הוא כן ישן יותר טוב בלילה..לפעמים אני מחבקת אותו כמה דקות ביחד במיטה ואז זה מרגיע אותו והוא נרדם רגוע יותר וישן יותר טוב.

עוד משהו ששמעתי לב- הטמפרטורה של החדר משפיעה על השינה הרציפה של הילדים. אם חם להם או קר להם הם יתעוררו יותר פעמים בלילה.

ושוב חיבוק  , זה לא קל...

לי מה שנותן כוחות להיות אמפטית זה הזיכרון שלי שבתור ילדה גם הייתי מתעוררת והולכת לחדר של ההורים בלילה.... הייתי ילדה רגישה עם הרבה פחדים... אז אני מבינה את הבן שלי למרות שזה לא קל לי להתעורר בלילה..

וכשזה מגיע מילדה 'גדולה' זה כאילו עוד יותר קשה כי חושבים שהילד יכול להתגבר ופשוט לא רוצה.

לא יודעת אם זה עוזר, אבל גם אצלי יש תקופות שמתעוררים בלילה ( ילדה בת עוד מעט שבע ואפילו, לעתים נדירות, ילד בן שמונה), ומדי פעם כשיש כאן שרשורים בנושא אני מגלה שזה ממש לא נדיר.

אצלי גיליתי שלפעמים ככל שאני 'נלחמת' בזה יותר, זה נמשך יותר זמן.

אז אצלנו עד תקופות שיש מזרון בחדר על הרצפה, וראיתי כאן גם אפשרות של שמיכה או ספונת. משהו שמאפשר לילד לישון ליד ההורה אבל לא במיטה.

במיוחד בגלל שאת אומרת שיש עוד בעיות, נראה לי שכן כדאי לאפשר את הקרבה הזו שהיא מבקשת בלילה. אפשר לדבר מראש על כך שהיא תכנס לבד ותשכב בשקט ולא תעיר אתכם ( כמובן שאני מתעוררת אם ילד נכנס לחדר אבל עדיין זה שונה אם אני לא צריכה לקום ולסדר דברים ולהרגיע וכו').

בניגוד לחששותי, זה לא גורם ל' התמכרות' והם חוזרים לישון בשקט כל הלילה.

בנוסף, מתחברת למה ש @אישהואימאכתבה לגבי הטמפ' של החדר, אצלנו זה משפיע מאוד, עכשיו למשל צריך למצוא מחדש מה נעים מבחינת טמפ', שמיכה ופיג'מה כי מזג האוויר השתנה לגמרי... 

אצלנו מאז המלחמה - הילדים באים יותר והאמת ששחררתי את זה.

מה שכן - משיקולי מקום ונוחות הם יוודעים שאי אפשר לישון איתנו במיטה. אז הם באים להתכרבל כמה דקות ומקבלים חיבוק ויודעים שמתי שהם רוצים הם יכולים לשים מזרן על הרצפה לידנו ולהרגיש בטוחים, ביחד עם הדובי

של רותי דריאל

הפודקאסט- "חזרה ללב ההורות"- רותי דריאל

אולי יהיה שם משהו שיעזור?

באופן כללי מה שאומרים זה לא לנסות להרגיע בשכל, כי הם ילדים... קשה להם לתפוס בלב (והאמת שלפעמים גם לנו כמבוגרים) שהפחד הוא לא מציאותי

רק שלהצליח לחשוב בשפה של ילדים באמצע הלילה זה קשה...

ממליצה לך לשמוע, לי זה נתן כיוונים ליישם עם הבת שלי

ונשמע שאתם הורים מדהימים!!!!!

נשמע שהיא ממש מבקשת את הטיפול שאתם כבר יודעים שהיא צריכה..

שיהיה מקום לדבר בו, לשים את הפחדים...

השאלה אם אולי יש דרך לקדם את זה?

נגיד לפנות לקרן של המילואימניקים?

זה בטח מסובך אבל מציעה לך בכל זאת...

ועוד משהו, אולי לקבוע זמן בשבוע שהו את והיאמיושהות לבד בבית בלי הסחות דעת , עם שוקו ועוגיה,

ומדברות.

זמן איכות שהיא יודעת עליו מראש ויודעת שהוא קבוע

יכול להיות שזה יעזור לה קצת לשחרר מעצמה ולהירגע..

זה קשה למצוא את הזמן אבל שווה זהב..

היה לי תקופה שהבת שלי סיימה מוקדם יותר מהאחים שלה והיה לנו חצי שעה בבית לפני שיוצאים לאסוף את כולם וזה היה מדהים..

היא חיכתה לזה כל השבוע

וראיתי שזה בונה לנו משהו אחר לחלוטין בקשר..

הרעיון המקורי הוא של @קמה ש.

בהצלחה גדולה¡!

וגם, ממש הגיוני לבקש עזרה גם בשבילך..

נשמע שיש עלייך המון ואת מתמודדת בגבורה מטורפת...

ודבר אחרון, יש תכנים מקסימים לאורה פולק

ואולי היא תסכים גם לנסות קצת לעזור בשיחת ייעוץ, אפילו בחינם...

אפשר לנסות...

כאן מצטרפים לקבוצה שלה

הקבוצה פתוחה לשאלות שלכן 🌷 להצטרפות לקבוצה יש להכנס לקישור הבא: https://chat.whatsapp.com/FXNY0DdeMbSBUCF8sIL10k.               *אורה פולק*.                                          *טיפול באומנויות בגיל הרך והדרכת הורים*.                                                   *052-5802176*

טיפוליים כאלה, שעוזרים לפתוח ואולי לפרק את עניין הפחד.

אני יודעת להגיד בשלוף על הספר "כפתור האור של סבא ג'מיקו" של נעמי אפל.

בטוחה שיש עוד ושאפשר לנסות להיעזר בזה לפתוח את הנושא ולהציע דרכי התמודדות וכלים לבניית חוסן.

גם לבן שלי יש קצת פחדים.

הוא לא בא אלינו הרבה אבל כשהוא כן בא אני די זורמת עם זה, נותנת לו לשכב לידי וישנה גם.

אם זה מפריע לך, אולי תשימי מזרן לידכם? 

זה ממש כואב לשמוע...

אני ממש ממש ממש מזדהה, זה קשה בטירוף.

אומרת לך ואומרת גם לעצמי!

אולי לשים מזרן מליד המיטה והיא תישן ליד? לקנות בובה שהיא אוהבת ותחבק בלילה? שאבא יישן איתה?

אולי לנסות להתחיל ולהגיש קבלות לקרן הסיוע?

גם הילדים שלי ממש השתנו בעקבות המילואים, כמה שאנחנו מנסים לשמור עליהם הם חכמים מאוד ומרגישים הכל💜💜

תודה לכן על האמפתיה, הייתי זקוקה לזה, ממש קשוח לי בלי שינה..

אז היום יצאתי איתה אחהצ לבד לזמן איכות, ראיתי שהיא צריכה את זה.. דיברנו קצת וניסיתי להבין אם עוד משהו מפריע לה בביס ועם החברות. שאלתי אותה מה יעזור לה והצעתי לה כל מיני פתרונות.. אז נכין ספריי מפלצות, הצעתי לה תהלים שנשים מתחת לכרית, וגם היא אמרה שיש בחדר ספרים שמפחידים אותה אז הוצאנו אותם..

אני מקווה שזה יעזור, אני יודעת שהיא זקוקה לזמן איכות שאנחנו לא נותנים לה מספיק בנפרד וגם לאחיות שלה. אז מקווה שנצליח להתמיד בזה..

הרבה הציעו כאן מזרן ליד המיטה שלנו, אז האמת שאין לנו כ"כ מקום בחדר, ועוד בעיה זה שאחותה שישנה איתה בחדר בוכה כשהיא מגלה שהיא לא איתה ואז היא בעצמה מצטרפת וחגיגה... 

כל יומיים צריך שתוכפל פי 1וחצי- 2

ול3 ימים זה תקין

ץאני איישת היתי בודקת ליתר בטחון גם בראשון

אבל לא חייב

באף הריון לא נמנעתי מלנשק את הילדים שלי. האמת שגם לא זוכרת שאמרו לי להימנע.

בעיני השתדלות סבירה היא להיזהר לשטוף ידיים בסבון לפני האוכל, וכמובן להפריד בין האוכל שלי לשל התינוק (לא לאכול אחריו או לתת לו לאכול משלי בצורה מלכלכת). אבל גם זה בלי לחץ מוגזם.

להמליץ להפיל בגלל cmv בהריון נשמע לי כמו המלצה די קיצונית.

ממה שאני למדתי, גם אם האמא נדבקת, לא בטוח שהעובר בכלל יידבק (את זה אפשר לבדוק בבדיקת מי שפיר), וגם אם כן - לא בטוח שזה יגרום לו לנזק, וגם אם כן - הסיכוי שהנזק יהיה משמעותי הוא די קטן, לרוב מדובר בעיקר בהשפעה של ירידה בשמיעה.

אז ברור שלא מחפשים להידבק, וכדאי לעשות השתדלות עד כמה שאפשר שלא להידבק, אבל סה"כ הסיכון פה לא מאוד גבוה, והכל בידי ה' (וכדאי כמובן גם להתפלל על זה...). וממש לא חושבת שנכון להפסיק לנשק את התינוק שלך עד הלידה בגלל החשש הזה.

(אגב, היו לי הריונות שבדקו כל חודש בערך אם יש לי כבר נוגדנים לcmv, והיו הריונות שכמעט לא התייחסו לזה לאורך ההריון, ובכלל לא בדקו בהמשך מה קורה... זה כנראה מאוד תלוי על איזה רופא נופלים..)

אני ממש השתדלתי ונישקתי על השיער

ולא אכלתי מאוכל שלהם והרבה היגיינה

יש סיכון משמעותי למומים חס וחלילה וזה שווה את ההשקעה שלי .

בהצלחה זה בהחלט מציק ממש

יש בארץ שני מומחים לתחום הזה, הלכנו לאחד מהם והוא הרגיע אותנו ממש ממש

הסיכון למומחים בעקרון הוא תלוי במתי התרחשה ההדבקה, בשליש ראשון הסיכון הכי גבוה.

יש בארץ בורות מאוד גדולה בתחום הזה, הרבה רופאים מהדור הקודם ימליצו ישר על הפלה למרות שבפועל הסיכונים הם מאוד מאוד נמוכים ( אפילו ההדבקה בשליש ראשון)

אנחנו עשינו לפי המלצת הרופא בדיקה אחת בהריון וכמה בדיקות אחרי הלידה. הילד ב"ה לא נדבק, הוא בריא לחלוטין

בקיצור, בעיני, לא צריך להילחץ מזה עד כדי כך אבל אם את כן רוצה להקפיד, הייתי משתדלת בעיקר בשליש הראשון ואז משחררת

אבל אני כן מכירה מישהי שנדבקה ולתינוק יש בעיות בשמיעה. חברה טובה שלי.

כמובן ברור לי שיש מקרים שלא קרה כלום (אגב, גם הילד הזה מקבל איזשהו טיפול תרופתי ומקווים שלא יישאר נזק).

ולפותחת - אני חושבת שכן כדאי להיזהר במה שאפשר, אבל קל להגיד מהצד, זה באמת לא פשוט בכלל להיזהר. פשוט ממה שנכתב כאן היה אפשר אולי להבין שזה לא כזה סיפור כמו שעושים מזה והיה לי חשוב לתת עוד קול.. 🙏

3 הריונות הייתי ללא נוגדנים, כשעבדתי בהוראה כל השנים האלה עם מגע יום יומי של עשרות ילדים. 
נדבקתי דווקא אחרי ההריון השלישי, אחרי שעזבתי את ההוראה. לא הרגשתי, ואין לי מושג איך ומתי. רק אח"כ ראיתי שיש נוגדנים. 

פשוט בדכ בהריון ללא נוגדנים בודקים את זה צפוף יותר בבדיקות דם בשליש הראשון. 

הארתן את עיניי

לכאן ולכאן

אשתדל ואתפלל

ושהשם הטוב בעיניו יעשה

אפשר לנשק! השאלה איפה. אני מנשקת בעורף, בראש למעלה... ושמה לחי על לחי להסניף אותם.

על הלחי לנשק לא שווה להסתגן לדעתי.

לגבי בדיקת נוגדנים, הבנתי מגורם מקצועי שיש לפעמים חלון זמן מאוד סמוך להדבקה שניתן לקבל תרופה שתפחית סיכון לעובר. זו הסיבה שבודקים בהריון בתכיפות

זו לא מחלה קלילה. ממש לא.

יש גם סיכונים מעבר לבעיות שמיעה, ואני מכירה כאלה שנדבקו אםילו הדבקה חוזרת ולא ראשונית ועדיין במעקבים עם הילדה שנולדה.

זה דורש לשטוף ידיים בסבון לפני אוכל או אחרי מגע בהפרשות שלהם, לא לאכול מפה לפה ולא לנשק באזור הפה.. סביר. 

זה אומר שיש לי נוגדנים?

לך שצריך לעשות השתדלות ובעיקר להתפלל.

גם לי לא היו נוגדנים והשתדלתי מאד ובקיץ בסוף שליש שני נדבקתי.

וגם התינוק נדבק ועשינו מלא בדיקות בהריון ואחרי הלידה וב"ה על אף ההדבקה בריא ושלם, תודה לה'.

בשליש הראשון לעשות השתדלות גדולה יותר זה השליש הכי מסוכן להדבקה. ולהתפלל וה' יעשה הטוב.

תשתדלי בעיקר אם יש חום להימנע מלהתקרב. בשאר הזמן הייתי מנשקת ומחבקת, אני לא יכולה לחשוב על ילד ללא מגע קרוב של אמא למשך תקופה ככ ארוכה.

יש גם ילדים עם הוירוס ללא תסמינים בכלל...

מאחלת לך הריון תקין ולידה שמחה עם תינוק בריא ושלם בעז"ה

שהם מרגישים קורבנות, לילדים חסרה את הבשלות לראות את הצד השני, יש גם מבוגרים שחסרה להם היכולת הזו.

איך מפתחים אותה?

1. להסביר בפשטות את הצד השני אחרי אמפטיה לרגשות הפגיעה

2. להוות דוגמא אישית לאי קורבנות ולראיית הצד השני

עם אחד הילדים עשינו בירור בבית הספר אחרי תלונות חוזרות ומתברר שאין ביסוס לטענות. הוא מגיב בחוסר פרופורציה לסיטואציות רגילות.

ומכיוון שאני רןאה את התופעה אצל עוד אחים אני תוהה לעצמי אם אנחנו משדרים משהו שגורם לעיוןת חשיבה הזה.

וילדתי באותו יום...

אז ילדתי בלי להיות בתור האחרון.

והספקת את הבדיקות דם האחרונות?

לא רוצה ללדת לפני פסח, יש לי ים דברים להספיק

וGBS כבר היה לי חיובי מאמצע ההריון בבדיקת שתן.

או באפליקציה

אחכ כן ממליצה לנסות להקדים את התור אבל גם אם לא תצליחי לפחות תדעי שיש לך את ההפניות

היום שטפתי את הרצפה, ואני באמת לא זוכרת מתי עשיתי את זה פעם אחרונה, באמת, בעלי מאוד עסוק ואני בהתאוששות מהבחילות, אז יש מצב שעבר חודש(! ) מפעם קודמת, והבית אכן היה ג'יפה רצינית...

לגבי השאלה שלך, לא מכירה, אבל אולי זה בכיוון של שחרור? המים גורמים להרפיה אז ייתכן וזה הגורם.

הייתי מתחילה מרופא משפחה.

ממש לא נעים💗

תודה על הרגע הזה של צחוק וחיוך😃

אני גם בשלב הבחילות והבעיה אצלי שמצד אחד ליכלוך מגעיל אותי מאד ועושה לי רע (ובחילות) ומצד שני אין לי כוח לנקות בגלל הבחילות...

אני מנקה בעיקר עם סמרטוטי רצפה חד פעמיים .....

בעיקר הסירחון מהכיורים כשאין לי כח לשטוף...

אני שמחה שזה הצחיק🙃

קצת לנרמל שלא כולן מסתדרות....

תרגישי טוב! 

גם אצלי בדיוק אותו דבר ..

מזל שבעלי קלט את זה ולקח על עצמו בנתיים את תפקיד שוטף הכלים והכיורים (והוא שונא לנקות.. אבל נראה לי הבין שאין לו ברירה)

זה מוכר מאד ולא הייתי לוקחת לרופא.

לעומת זאת לגבי הגדולה בעיני כדאי להתייעץ עם רופא ילדים ופיזיו רצפת אגן. 

קרה כבר פעמיים או שלוש לאחרונה

אבל אנחנו כל פעם שולפים מהר את הילדים אבל זה מבאס.

אצלנו זה לא אמבטיה אלא בריכה שפותחים במקלחת ואז זה באמת מבאס כי הם יודעים שעכשיו יש זמן לשחק במים ומביאים מלא משחקים ואז צריך להפסיק אחרי מעט זמן ובלי הכנה מוקדמת.

אין לי פתרון אז עוקבת

במיוחד בקיץ

יקר מידי להשתמש כל פעם בטיטול למים

לשים ראשון את הילדון שמשחרר בגיגית ייעודית

ואח"כ להכניס את כולם לבריכה.

אפשרות נוספת להכניס אותו עם תחתונים, ככה הוא גם ירגיש משהו על הגוף,

וגם אם יפספס יהיה הרבה יותר קל לתפעל.

בעיקרון השחרור וההרפיה במים ממש בריאה.

אפשר גם לשים את הילד שמפספס בסיר/ שירותים לפני כן, לנשוף איתו בועות סבון.

בגיל שנתיים וחצי זה ממש הזמן לעורר מודעות לצרכים ולזהות את התחושה בגוף שרוצים להתרוקן גם אם לא מתחילים ממש גמילה.

שיש לו עצירות אמבטיה, אז כנראה שזה קשור להרפיה בגלל המים החמים.

בעיני ( ואני לא אשת מקצוע, זו דעתי), זה אומר שהוא לא מתפנה מספיק טוב בשרותים.

עכשיו, במיוחד בגיל גמילה, אבל גם בכל גיל, זה רעיון רע להכנס למאבקי כוח סביב שרותים. אבל כן הייתי מנסה, ברוח טובה איכשהו, לעודד אותו לשבת יותר זמן על האסלה לפני האמבטיה, אולי לשחק בבועות סבון, אומרים שהנשיפה עוזרת לשחרר.

או אולי שייכנס למקלחת לפני שממלאים מים באמבטיה, ואז יעשה שם, תשטפי ורק אז תמלאי מים...

לא הייתי מתרגשת.

לגבי הגדולה הייתי פונה לרופא 

אבל זה קצת יקר

לשים לו חיתול מים באמבטיה (הכוונה החיתולים שמתאימים לשימוש בבריכה וכו')

להוריד רק לקראת הסוף כדי לשטוף לו גם את הטוסיק אבל ככה אם הוא עושה זה נשאר בתוך הטיטול.

אבל כאמור, זה פתרון יקר כי החיתולים האלה יקרים

בהצלחה

ואני לא איסטניסטית במיוחד...

מילא אם זה היה שתן אבל בצואה יש חיידקים בעייתיים, ילדים משפריצים וגם מכניסים לפה מים באמבטיה.

כמו שלא אקלח יחד ילדים כשאחד חולה כדי שלא ידביק.

אולי כדאי לשים את הקטן עם מים זורמים, לחכות שיעשה ולשטוף, ואז למלא ולתת להם לשחק?

מעניין למה הוא עושה באמבטיה... גם אצלי קטנטנים תמיד עושים פיפי אבל לא צואה

אני בכלל שונאת אמבטיות ואף פעם לא עשיתי להם

מודה להשם שלא היה לי הניסיון הזה כי אני כן איסטניסטית ולא יודעת מה הייתי עושה במצב כזה

להמשיך לעשות אמבטיות בטוח לא

עוד אפשרות- לעשות אמבטיה לפני הארוחה

גם אצלנו היתה תקופה כזאת, לדעתי קרה עם כל הילדים אבל במיוחד עם השלישית, שבמשך תקופה כל אמבטיה נגמרה בצואה במים...

האמת לא התרגשתי, שטפנו והוצאנו זריז. חזרנו והזכרנו שעושים קקי רק בשרותים, כמו חלק מהגמילה. ואחרי לא הרבה זמן זה עבר ב"ה. 

אם אץ מתכננת על זמן משחק במים כמו בריכה, תשאירי אותו עם הטיטול פשוט

אם הוא גמול אולי יש מה לעשות עם זה, אם הוא לא גמול זאת דווקא יכולה להיות הכנה טובה לגמילה- להעלות למודעות את עשיית הצרכים ואיך זה מרגיש כשזה יוצא.

ותודה על השרשור הזה! כי הבן שלי גמול ועם עצירות (נראה לי קשור לגמילה, הוא מצליח לעשות בשירותים אבל יותר קשה לו עם צואה...) בדרך כלל אני עושה לו מקלחת, אולי ביום שהוא לא הצליח להתרוקן בשירותים אני דווקא אושיב אותו באמבטיה ארוכה וחמימה? תראי איך בעיות של מישהו אחד יכולות להיות הפיתרון למישהו אחר 😆

ואז אחרי שיעשה תחליפי מים ותכניסי את השני.

אבל מודה שאני עם כל הבאסה הייתי מוותרת על זה.. זה נשמע לי ממש לא הגייני במיוחד שהם גם מכניסים לפה מים

אנושית ומדהימה ברמות על!! היא גם של פוריות וגם של הריון בסיכון

טופלתי אצלה בשיבא אבל מקבלת גם פרטי בת"א

בול

כי עכשיו אין לי ברול ה' שום תסמינים חוץ מעייפות

הבחילות אצל הבנות היו יותר חזקות מאצל הבן

אם אין בכלל זה בן?

הראשון שלי בן, והבחילות וההקאות שהיו איתו- שה' ישמור ויציל.

קצת בחילות בהתחלה וזהוו

עכשיו תחילת הריון לא יודעת מה יש והבחילות אמאלה ואבאלה

ובכללי כולם היו בטוחים שיש לי בן…

בטן עגולה

נהייתי יפה יותר

היה באלי בשרי יותר מחלבי

הריון קל ברוך ה׳

ו…יצאה נסיכה😍😍

מה יש לי לא יכולה לחכות 14-16 שבועות כדי לדעת לא מסוגלת (עברו רק 4)

בראשון כמעט בלי בחילות, והשני בחילות הרבה יותר גרועות, והקאות.

חייבת להגיד שהקטע של הריון יפה ועגול כן היה קשור אצלי למין... כך מסתבר....

אצל הבנות שמנתי לרוחב.... בטן רחבה ונראיתי ענקית.

אצל הבנים בטן עגולה ויפה, פנים יפות,,,

כאחת שתמיד צוחקת על השטויות האלה,

אחריי תשעה בלי עין הרע-

הזייההההההה

אבל אצלי זה יצא נכון...

כי התיפייתי ורזיתי (בגלל הבחילות) אבל לפי הבטן חמותי אמרה בת, ויצאה בת 

שבהריון השני שלי, ידעתי שיש לי בת 

וחמתי מתווכחת איתי וקבעה שלפי צורת הבטן - זה בן

היא הייתה בטוחה שהיא צודקת

שבהריון של הבת שלי מישהי בעבודה היתה אומרת לי קבוע-

בטוח זה בן, כזה הריון יפה, איזו בטן יפה, איך את מוארת וכו'

אז אמרתי לה - את חייבת להגיד לכולן שזה בן. מה, תגידי למישהי - "איזה נפוחה ומכוערת את, יש לך בת?"

כולם אצלי מאותו המין

ההריון הנוכחי שונה מאוד מאוד מקודמיו

חושבת שבעיקר הגיל עושה את שלו...

אצלי יש תופעות שחוזרות בכל ההריונות - למשל ורידים, בצקות ברגליים בקיץ.

ויש תופעות שהיו לי בחלק מההריונות - למשל עייפות מוגזמת לאורך כל היום.

היו לי ארבעה הריונות בנים והיריון אחד של בת. לא זוכרת משהו מיוחד רק אצלה.

כל אישה והגוף שלה כל הריון והתופעות שלו, לסיכום. חחח

אני בתואר שוחק ברמות

בבית (זאת אומרת במעון עד 4) ילד בן שנה ובתחילת הריון שני ברוך השם

שבוע שמיני

אמא שלי עדיין לא יודעת

וגם היה לי תאקל בלימודים עם קורסים שחסרים לי משנים קודמות

התקופץ מבחנים שלי עולה על סמסטר ב ומתחברת עם פסח

ואני בכלל רוב היום במיטה חלשה ברמות בלי תיאבון ובלי אוכל

אני מתןסכלת מעצמי

רוצה רק להרפות!!!!!! אבל התואר הזה ככ שואב זה באמת סיוט.

ואני לא רוצה לבקש עוד כי אז זה יתחבר לי עם פסח..

מי בכלל חושב על לנקות פה משהו..

קודם כל לא חייב להצטיין בהכל.

אפשר לקבל עובר בעבודות וזה בסדר.

לי הייתה מישהי שעשתה איתי עבודה בזוג וכך היה יותר קל כי היא מאוד עזרה לי.. כדאי לך למצוא מישהי שתוכל לעזור לך בעבודות כך שתשבו בשעות קבועות ותוכלו לסיים עם זה.

לא יודעת אם כבר רשמו את זה אבל תנסי ללכת למכללה כדי ללמוד שם בספריה תקני לך קפה משהו מתוק שיעשה לך טוב ותצאי! עוזר עוזר עוזר כשיש אווירת למידה.

עוד משהו, תנסי להבין שזו תקופה ותצטרכי הרבה עזרה מהבעל, זה אומר שתהיי פחות עם הקטן אבל(!!!) לזכור שזו רק תקופה והיא תעבור.

ניסית לדחות קורס אחד? לי עזר לדחות קורס שלא גרר לי בשנה תואר אבל זה הוריד ממני עומס.

ועוד פעם חוזרת כי לי זה גרם לשרוד את התואר שזו התקופה הכי קשה שהייתה לי עד עכשיו. כרגע אני ב״ה עובדת במקצוע שלי ולגמרי היה שווה לקרוע את התחת בשביל להגיע למנוחה ולנחלה ולתנאים שאני חיה בהם. ברוך השם אלף פעם.

בהצלחה רבה רבה!

זה אפשרי! ואת תצליחי בעזרת השם!

המשך הריון קל ותקין 

אני בהריון ראשון 

והתואר גומר אותיייי

מבחנים מעכשיו עד אחרי פסח ומיד סמסטר ב'

וכל הסמסטר תיפקדתי חצי קלאץ' בגלל כל הקושי של תחילת הריון

קשההה

לא סוף.

יותר כרגע

יש לה 8 שעות פנויות ביום ללמוד. זה המון

אבל למי שמרגישה רע - גם 16 לא יעזרו

אני חושבת שבמקום הפותחת הייתי לוקחת את אי ההצלחה המקסימלית בתואר כהשלכה של המצב.

צריך להשלים עם זה שאי אפשר הכל.

וגם לזכור שהכל עובר בסוף ולהיעזר בבעל לקראת פסח או עזרה חיצונית ולעשות לפי ההלכה וזהו.

עוד מעט בשליש השני ההרגשה לרוב משתפרת וזה מתאזן.

יהיה בסדר @גוגי גוגי

מה חשבת שיהיה?

מניחה שההריון מרצון ובחירה(זוכרת שכתבת פה בעבר).. איך תכננת לשלב ולהעביר אותו ואת התינוק שבבית יחד עם תואר קשה ותקופת מבחנים שמתחברת לפסח?

כרגע את בשלב הישרדותי.

לעשות רק מה שחובה.

כל השאר להעביר לבעל או למיקור חוץ.

את לא עושה כלום חוץ מלטפל בילד מה שחייב וללמוד למבחנים.

כי אין ברירה, וכי את אחראית לשלומך, לשלום העובר ולשלום התינוק שבבית. וחלק מלחשוב על כולכם זה גם לחשוב קדימה על הפרנסה עם התואר שיהיה לך.

זה באמת קשה וסיוט.

לא מבינה איך נשים עושות את זה לעצמן פעם אחרי פעם במהלך תואר דורש.

אני ילדתי פעם אחת בשנה א' ונשבעתי לעצמי שאגיד לכל אחת ששואלת מה דעתי- שלא תעשה את זה לעצמה!! זה סיוטטטט

אני כבר תכף שנתיים אחרי התואר, ומרגישה שעדיין מתאוששת מאותם שנים נוראיות. 

ראיתי שעניתן וערכתן וכו

לרגע השאלה שלך לא מעליבה אותי או משהו

כי אני אקסטרה מודעת ואקסטרה עומדת מאחורי ההחלטות שלי

כמו שכתבו כאן

תמיד הלימודים יהיו היו ועודנן הדבר האחרון בסיפוא

אבל ביוםיום בפרקטיקה

זה לא מתנהל ככה

ומי שעשתה את זה יודעת

שגם אם בראש ובלב זה מתחת למשפחה, בפועל יוצא שמשקיעים בזה יותר אנרגיות במהלך השגרה

ואגב זה לרגע לא סותר בעייני את זה שהמשפחה יותר חשוב

קיצר

אני שמחה ממש על ההריון הזה פשוט אני בתקופה של הצפה

וכמו בכל דבר בחיים כתקופה כזאת קוראת אז הכל מתערבב

ואני מאד מונעת כרגע מהרגש

וזה עוד אחד מהדברים שמתסכלים אותי..

אנסה יותר להיאחז בעוגן..

פסח או משו..

כי עניתי לה מה אני מרגישה מהמקום שלי...

והיא הפנתה את השאלה אלייך.

מבינה אותך מאוד!

אני בהריון ראשון באמצע תואר-

וקשוח ממשששש

ולא הייתי מוותרת לא על ההריון ולא על התואר.

מתחילת התואר הספקתי להתחתן וללדת ילד ראשון..  

ולא, לא פיצלתי שנים

פשוט לכתחילה התואר הזה מלא שנים

בהצלחה ענקית ממש

דווקא בסמס של ההריון הראשון ממש השתדלתי להרפות ולנוח ולשמור על ההריון כמה שיותר

אז אל תהרגי את עצמך

ולנסות לאסוף כמה שיותר אמפתיה מהמרצים שלך

אם זה אפשרי

כי אני לא רואה את הסוף של התואר...

הסמסטר נחתי הרבה ואיחרתי מלא...

ודווקא עכשיו במבחנים זה מתנקם בי.

אבל עכשיו אני כבר מרגישה קצת יותר טוב אז לפחות מסוגלת ללמוד

רק להתרכז קשה לי נוראאא

והמרצים לא יודעים שאני בהריון...

בסמסטר הבא ידעו ויראו ואז אני מקווה שגם יתחשבו

עומד לי על קצה הלשון להגיד לכולם שאני בהריון כדי שיעזרו לי או לפחות יבינו.

לאמא שלי

למרצה

לחברה שעושה איתי תעבודה

לשכנות

וכו

התקופה הזאת של לימודים עם הריונות וילדים היא כזאת קשה!! כולם אמרו לי שעוד אתגעגע ללימודים, איזה... גם חמש שנים אחרי אני פשוט שמחה שנגמר😅

אבל מנסה לעודד- הייתי במצב מאוד דומה לשלך. קודם כל, כמה שפחות את עושה בבית! מקווה שבעלך שותף ומבין את זה. אני ממש הזנחתי את הבית- זאת היתה תקופה והבנתי שזה בסדר. הבית היה זוועה אבל אני נשארתי שפויה.

זה כמה שבועות קשים ובסוף הם יעברו. במבט לאחור זה נראה שעבר מהר... למרות כל הקושי.

לפעמים אולי לקחת זמן מוגדר להרפות שאחריו תוכלי לחזור ללימודים.

נזכרתי שבאחד ההריונות בתקופת מבחנים הייתי לומדת עם חברות בספריה. בעלי היה מוציא את הגדול (כל השנה בלי קשר, כי הלימודים נגמרו מאוחר) ולמדתי בערך עד שש. באמצע היום הייתי עושה קבוע הפסקה לשנ"צ שעה-שעתיים. עם עייפות של הריון הצלחתי לשנו"צ גם על פוף בספריה... זה מאוד עזר לי.

בהצלחה גדולה. בסוף יעבור💕

אז קודם כל באמת תודה על כל התשובות שלכן.

וכן, הדבר הזה היה מתוך חשיבה ובחירה ובעז"ה מהסמסטר הבא כבר אמור להיות הקלה משמעותית

אבל

בסמסטר הזה באמת הייתי לביאה

בעלי עוזר לי ככ הרבה

והבן שלי מושלם

והצלחתי בלימודים

ככ בניתי על התקופת מבחנים הזו

שביחס לסמסטר אמורה להיות הרבה יותר בנחת

כדי להוציא את הילד יותר מוקדם מהמעון, להיות יותר נוכחת בעבודות הבית.. שהבית יותר יתפקד

אבל מה שיש לי במקום זה

זאת נפילת מתח רצינית

עצם זה שאני לא צריכה לצאת כל יום מהבית ולהגיע בזמן ולסמן נוכחות

זה עשה לי נפילת מתח רצינית (אוף, כמו בכל התקופות מבחנים עד עכשיו)

וזה גורם אצלי להרבה תסכול

כבר מרגישים את הסוף ונשארו לי רק עוד 2 מבחנים

אבל אני מרגישב שזה קשה לי מנשוא וכל תקל קטן

(נפלה לי תוכנה שאני משתמשת בה / מרצה לא עונה לי בנוגע לשאלה חשובה) ממש מפיל אותי והמצב רוח מנהל אותי..

קודם כל אני מבינה אותך מאוד מאוד.

כי הייתי במקום ממש דומה למה שאת מתארת. וזה באמת מבאס ומתסכל, ואני מכירה את נפילת המתח הזו מאוד, במיוחד ביחס לתקופות מבחנים.

אבל, אחרי לימודים ארוכים במיוחד, למדתי שעם ילדים ומשפחה, אין דבר כזה "זה היה אמור להיות הסמסטר הרגוע שלי, שבו יש לי פנאי". תמיד יש בלת"מים.

וכל סמסטר שאמרתי את זה, בסוף הוא לא היה בנחת, גם אם היו תי ממש מעט קורסים. בין אם זה בגלל קורונה, הריון, פציעה של קרוב משפחה, ילדים חולים, מלחמה ומה לא.

אז למדתי את זה בדרך הקשה והארוכה מאוד, והפעם עם המלחמה אפילו כבר לא התבאסתי שהמלחמה תקעה אותי שוב. כי השלמתי שככה זה. אני משתדלת לתכנן את עצמי כמה שיותר בשביל שגם בלתמ"ים לא יתקעו אותי, אבל מצד שני, להבין שבמצב שלי בחיים כרגע, ככה זה יעבוד, וזה חלק מהחבילה..

אין טעם ולא כדאי לצפות לחופשת לידה רגועה ונינוחה

שבוע 8 זה שיא החולשה של ההתחלה ולא פשוט בכלל.

בעזרת ה תראי תוך זמן זה עובר

תנסי להקל מעלייך מה שאפשר ולעשות את המינימום 

יש לי טיפ אחד בשבילך.

בגלל שאמרת שאת בתקופת מבחנים ובבית.

תקומי בבוקר,תתלבשי ותצאי מהבית!!

לכי לספריה או משהו דומה, שבי שם תלמדי 3 שעות ותחזרי הביתה.

זה יהיה לך פי אלף יותר יעיל מאשר לנסות ללמוד בבית.

וגם מניסיון שלי עצם היציאה החוצה תעזור לך להרגיש קצת יותר טוב.

קחי בחשבון שכשתחזרי כנראה תהיי גמורה, אבל לפחות יהיו לך כמה שעות של למידה מאחורייך.

ואל תוותרי!!

תואר זה חשוב, תחרקי שיניים ותסיימי את זה כמו גדולה!

איזו אלופה על הטיפ הזה

עודדת אותי לעשות את זה מחר

מקווה שיסתדר עם הנסיך שעשה היום חיסון

זה מה שאני עושה עכשיו וזה עוזר ממש!!!

בבית יש מלא הסחות דעת ודברים שצריך לעשות-

כביסות, בישול....

אם יוצאים ללמוד אז נטו לומדים

אנחנו לא סופרוומניות כל יכולות

המשאבים שלנו מוגבלים

והרצון לתפוס את הכל רק מקדם את הנק שבירה

וגם לא כל מה שמתאים למישהי אחת מתאים למישהי אחרת

ובאופן הכי אוביקטיבי-

תואר קשוח

תינוק בן שנה

והריון צעיר

זה מתכון די מבטיח בעיניי לכישלון

(אלו שכן מצליחות הן היחידות סגולה והיוצאות מן הכלל...)

אם היית שואלת מראש- סביר להניח שהתשובה שלי היתה אחרת

אבל בהנתן שהילד הן השנה פה- ב"ה חי וקיים

ובהריון הוא עובדה קיימת שבקרוב גם תבעט

אלו נתונים שאין ביכולתך לשנות

הנתו המשתנה היחיד הוא הלימודים

זה הזמן לעשות חושבים,

אם אין אפשרות לעזרה שלגמרי מפנה אותך ללימודים (ואני אפילו לא בטוחה שזה פתרון כי יש פה ילד שזקוק לאמא... והריון- שמה לעשות... קצת מאוחר מידי לפונדקאות)

אז לבדוק אופציה לפיצול שנה

להוריד סטנדרט בלימודים

לסגור את הבית לפסח

לא יודעת אם כישלון, אבל בהחלט פער גדול בין הרצון לבין המציאות, שיכול לגרום להרבה תסכול, הורדת ביטחון עצמי, וגם הרגשה שבסוף אני לא מצליחה מספיק לא כאן ולא כאן.

אני אוהבת להסתכל על זה מתוך משקפיים של בחירה.

עשיתי תואר קשוח

עשיתי אותו עם ילדים תוך כדי

אבל, לא סיימתי את התואר בהצטיינות

הוא לקח לי יותר זמן

יכול להיות שיכולתי להשקיע בלימודים יותר זמן, אבל זה היה מגיע על חשבון המשפחה והילדים.

אז באמת בניגוד לכל הסיפורים, לרוב אי אפשר לעשות הכל בצורה מושלמת. וכאן מגיעה נקודת הבחירה.

זה בסדר לבחור לעשות תואר קשה, זה בסדר לבחור להשקיע בו את כל הנשמה, אבל זה כנראה יאפשר להיות פחות עם הילדים.

זה בסדר גם לבחור אחרת, לעשות תואר, להשקיע בו פחות, ואז מרוויחים יותר פניות לילדים, אבל קושי יותר גדול במציאת עבודה למשל.

זה לא שזה לא אפשרי לעבוד קשה עם ילדים, אבל כדאי להיות מודעים לזה שבאמת קשה מאוד לעשות הרבה דברים ולהגיע בהם לתוצאה של 100%. ואם בוחרים כן לעשות את זה, מאוד מאוד עוזר להבין של100% לא נגיע. עכשיו השאלה מה כן?

וכאן נכנס העניין של סדרי העדיפויות ויכולות. לכל אישה חשוב משהו אחר, ויש יכולות אחרות ולכן כל אחת תבחר אחרת. אבל במצב כזה של עומס, הפנמה של זה זה לא פריבלגיה, זו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה.

כי אחרת זה לחיות בתחושה מתמדת של כישלון וחוסר הצלחה

אני לא זכאית רק לחצי שנה אבטלה?

וביולי אני כבר בעצם לא זכאית

בשביל להיות שכאית על סמך העבודה (בהנחה שעבדת בשנתיים האחרונות)

ואבטלה ממשיכה לשמר לך את הזכות לדמי לידה.

אני אומרת לך את זה בוודאות כי היה לי בדיוק את אותו מקרה פיטרו אותי גיךיתי הריון קיבלתי אבטלה חודש וחצי

ואחכ כלום ילדתי אחרי חצי שנה וקיבלתי דמי לידה כרגיל.

לא דמי לידה...

אלא כסף שמקבלים .. שיש לך ממוצע של 3 חודשים אחרונים ....

דמי לידה מקבלים 1000 ומשהו. התכוונתי למשהו אחר...

הבנת אותי?

חלד קיצר

למרות שאני זכאית רק עד יולי לאבטלה. ובעצם יצא שחודשייםעד הלידה אין לי זכאות ישלמו לי נגיד 15000 שח דמי לידה?? כאילח ממוצע של 3 משכורות שעבדתי הרבה הרבה קודם? את בטוחה שלא צריך שהכל יהיה רצוף עד הלידה?

מותר פתאם חודשים לא לעבוד ועדיין זכאיים?

בשנים עשר חודשים קודמים בשביל להיות זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות.

לדמי לידה מרביים עבור 15 שבועות (105 ימי זכאות) - תהיי זכאית אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים.

נכנסת גם החצי שנה של האבטלה.

ז.א שצריך 15 חודשי עבודה רצופים עד שיצאת לאבטלה..

את זה...

ממש מפתיע...

של האבטלה או מה שהרווחתי פעם אחרונה איפה שעבדתי...

וואי אני עדיין בהלם שאני זכאית.נראה לי לא הגיוני..

מישהי יכולה לאשש לי בטוח?

תודה לכולן. זה כל כך מעודד

למה קיבלת רק חודש וחצי אבטלה??

לא היית זכאית לחצי שנה?

ב11/1 סיימתי רשמית את העבודה....

אבל כבר לא אמרתי למעסיק.

לא חשבתי שצריך להגיד כמה ימים לפני.. 

זה לגמרי נחשב! זכית בזכות הארבעה ימים

וזה לא קשור למעסיק

אל תתחילי לעבוד כי אז השכר שלך ירד בדמי לידה וחבל..

כשתלדי תשלחי לביטוח לאומי 10/14 תלושים מהרגע שהפסקת לעבוד ותשלחי אישור מהרופא שהיית בהריון בזמן שהפסקת לעבוד 

על כל העיצות איזה מדהימות אתן.

אז בעצם אני יולדת ואז לשלוח 10 תלושים ואת האישור רופא? נכון?

יש להם את תלושי השכר שלך כבר.

אין צורך לשלוח אישור מרופא שפוטרת בתחילת הריון זה בכלל לא משנה לעניין דמי הלידה.

כל עוד יש לך 10/14 חודשי אכשרה (אבטלה זה חודש אכשרה) את זכאית לדמי לידה.

אם לא תעבדי בין האבטלה ללידה יחושב לך לפי תלושי השכר, זה בכלל לא קשור לאם פוטרת בהריון או לא בהריון 

כדי לקבל דמי לידה (חלד) מלאים צריך 10 חודשי אכשרה מתוך 14 חודשים אחרונים או 15 מתוך 22. תקופת אבטלה נחשבת לצורך תקופת אכשרה ולכן על פניו אמור. להיות לך זכאות לחופשה מלאה (105 יום)

לגבי מה יהיה גובה דמי הלידה זה תלוי

במידה ולא עבדת בין דמי האבטלה לדמי הלידה- יחושב לפי תלושי השכר שלך

במידה ועבדת אפילו חודש אחד בין האבטלה לדמי הלידה- יחושב לך לפי חודשים אחרונים כלומר לפי תלושי שכר החדש ושכר האבטלה

ולכן, לנשים באבטלה אחרי חודש שביעי לרוב לא משתלם להתחיל עבודה חדשה כדי שלא יפגעו גובה דמי הלידה

אמרו לי שאבטלה נחשב כתלוש, ואת ממש לאצריכה לחפש עבודה לחודשיים האלה.

את תקבלי מענק לידה 

וחישוב דמי לידה לפי האבטלה כנראה.

3 הייתי שואבת. אם הוא קם קבוע בשעה מסוימת זה יתמלא לקראת השעה הזו.. 

2. מבינה ממש!! מצד שני עוד חצי שנה יהיה לי עוד תינוקי קטן ויש משו שבאלי קצת חדר רק שלי ושל בעלי.. למרות שזה לא מכד מפריעה אבל מן הרגשה כזאת...

3. הבעיה שממש לא קם קבוע, יכןל ליהיות כל רגע(10,11) ויכול ליהיות יותר מאוחר...

עוד יותר אחרי לידה.. לקום לשני חדרים שונים? אין סיכוי מבחינתי. אם זה אופציה בשבילך את גיבורת על

האמת שגם לי חסרה הפרטיות ממשששש ומחכה שנהיה תקופה לבד בחדר כשהילדים בחדר שלהם.. מבינה אותך ממש. אבל לי אישית ההתמוטטות שלי ב3 בלילה יותר קשה לי מחוסר פרטיות.

3 אז תביאי לו את הבקבוק ששאבת

טוב נדבר עם הבעל ניראה מה נעשה

3. חחח אם אני כבר אשן והוא יקום יהיה לי מאד חופר לקום לחמם את החלב

מעדילה להניק בשכיבה ולהמשיך לישון חח

אבל כמו שכתבתי ל אני10

כשיהיה בן שנה יהיה עוד תינוק ומרגיש לי שצריכה מרחב 

הבכורה שלי כשנולדה ישנה טוב בלילה לתקופה ובגלל שהיתי חולה והשתעלתי בלי סוף העברתי אותה למיני חדר סמוך אלינו ואיכשהו שם היא נשארה. מגיל חודש בערך

לי ולה היה טוב .

האשר היו איתי כל אחד עד שלי התאים ךהעביר

לרוב באמת לקראת שנה או קצת אחרי

ואגב אצלי זה לחלוטין שיפר פלאים את דנת הלילה שלהם

וכשלי היה מרווחים של שנה העברתי בערך חודש-חודשיים לפני הלידה

1. לא מזמן היה את התכנית של מבחן ההורים הגדול, נראה לי יחסית עונה עח הדרישות שלך..;)

2. ממש תלוי בך, אם את מעבירה חדר כשהוא עדיין קם בלילה כדאי להכין לך פינת הנקה נוחה ליד המיטה שלו…

אני אוהבת להעביר רק כשישנים לילה רצוף (או לפחות לא קמים *לאכול* )

3. למה בעצם את רוצה לשאוב? הגוף יתרגל לייצר עוד חלב אם תעשי שאיבה בנוסף להנקה. אבל אם את לא בקטע כמן שציינת לא הייתי מתאמצת …

3. אני בקטע לשאןב אין לי בעיה...

ניראלי לא הנקתי אן שאבתי מ 4 בצהרים... אז רוצה להרבות אץ הדרישה... אבל רק חוששת שיקום תכף ולא יהיה לי מה להניק.. זה עןד מילא, אכין לו בקבוק או אלמם אץ החלב אבל אם יקום כשכבר אלך לישון זה יהיה לי חופר.. לא יהיה לי להניק אותו

החיים הסודיים של בני 4, של בני 5.

80 ו4.

כל תוכניות הבישול /אפייה למיניהן, מאסטר שף, משחקי השף, בייק אוף...

יש את הבישול זה ממש נחמד

מה זה החיים הסודיים?