פורום הריון ולידה (עמוד 984)

מבחינת כמות בארוחה את יכולה להוסיף יותר מכפית-שתיים כמה שאת רואה שהיא רוצה (כוס חד פעמית נחשבת כמות של ארוחה.) מבחינת כמה ארוחות מוצקים - עד גיל שנה חשוב שיישארו גם הנקות (\תמ"ל). אני לא יודעת לומר באיזה יחס.

אני לא יודעת אם אחרי כמות של כפית חשוב לתת מים... אבל האמת היא שהנחו אותי לתת מים בלי קשר למוצקים (בניגוד להנחיות שקיבלתי בילדים הקודמים, שזה היה לי מוזר קצת...). אני חושבת שהייתי מציעה לה מעט. ככל שתוסיפו יותר מוצקים חשוב להציע יותר מים.

לגבי ביצה אני חושבת שאין הגבלת גיל. רק חשוב שאת רואה שהיא מסתדרת עם האכילה כי גם אם מרוסק נראה לי שזה קצת יותר מורכב מפירות / ירקות.

עם לחם הייתי מחכה, זה דורש יותר מיומנות (אולי סביב גיל עשרה חודשים חתיכות קטנות? בהתאם ליכולת שלה)

תראי לפי איך שהיא משתפת פעולה. תעלי בהדרגה את כמות הכפויות אן היא מוכנה עוד לאכול.

עדיין רוב האוכל יהיה הנקה.

אם אוכלת כמה כפיות, או אפילו נניח 2 כפיות, כדאי וצריך להוסיף מים.

את יכולה להוסיף לפירות קצת טחינה, לירקות אפשר להוסיף מחית עדשים כתומות (מרק).

לגבי הכמויות, גם שלי אכל כמויות כאלה בגיל הזה. בגיל עשרה חודשים אולי זה הגיע לחצי כוס בארוחה. כל תינוק בקצב אחר.

בגיל שנה וחצי הוא הפסיק לינוק והתזונה שלו מבוססת לגמרי על אוכל, אבל עד גיל שנה ההנקה הייתה עיקר התזונה שלו.

אוכלת בכל יום 2 מנות שמחליפות בקבוק מנת מרק (ירקות ועוף טחון) ומנת פרי. בנוסף היא אוכלת עם הידיים את האוכל שאנחנו אוכלים (זה יותר בקטע של טעימות כי הרבה נזרק לרצפה) למשל חביתה מקושקשת גבינה לבנה פסטה לחם .

הרמה של ההדרגתיות בעיקר תלויה ביציאות שלה כדי שלא תהיה עצירות אני כל פעם מעלה קצת את המוצקים ורואה מה המצב. וכן אני מביאה לה מים היא לא זורמת על זה מבקבוק אז מביאה לה בכפית/כוס רגילה.

שעשו אצלינו

היא אמרה שבגיל חצי שנה אפשר שמוצקים יחליפו ארוחה אחת

ובגיל 7-8 חד' יחליפו 2 ארוחות, אז נשמע הגיוני

ככה הדיאטנית בהרצאה ששמעתי אמרה

להעלות בהדרגה את כמות המוצקים, שלא יחליף מייד שתי ארוחות

עד גיל חצי שנה שיהיה בכמות קטנה ולא במקום ארוחה

בחצי שנה - במקום ארוחה אחת

7-8 חד' במקום שתי ארוחות

9 חד' - 3 ארוחות מוצקים

וכמובן להמשיך הנקה או תמ"ל עד גיל שנה

עוד לא מנסיון, אני עוד בארוחה הראשונה של הירקות, וזה עוד לא ממש בכמות של ארוחה

לא הבנתי מה את משתדלת לתת פעמיים ביום - מוצקים? תמ"ל? הנקה?

אני ממש זוכרת שכתבת פה כשהיית בחודש שישי משו על ההרגשה של העובר

ואז זה ממש ארוחה.

אבל אפשר גם פשוט לתת לה כל פעם מה שמתאים ואפשר למעוך מהאוכל שלכם.

ומקבלת בקבוק אחד שאוב בזמן שאני בעבודה.

מאוד רציתי להחליף שאיבות במוצקים כי קודם שאבתי 3 פעמים בעבודה אז התחלנו מנה אחת כמעט ישר ב6 חודשים אבל היא ממש זרמה איתה אז התקדמנו בקצב שלה.

לא חושבת שזה נחשב הרבה 2 מנות מלאות בגיל 7 חודשים ממה שזכור לי כל הילדים שלי אכלו ככה ובאזור 8-9 חודשים עברו ל3 מנות מלאות של מוצקים.

שאר האוכל שאני מביאה לה זה בעיקר טעימות של מרקמים וניסיונות לאכול בעצמה עם הידיים וללעוס.

היום אומרים שאפשר ביצה על ההתחלה של הטעימות. 

מבחינת מרקם זה תלוי בתינוק הבת שלי זורמת על מקושקשת אבל אם קשה לתינוק עם מרקמים אפשר למעוך ולערבב עם גבינה לבנה למשל.

אם יש לך טיעונים שיכולים לחזק את הטענה שבתך צריכה להיכנס השנה למעון.

לא יודעת מה הקריטריונים לעירעור. יבואו אחרות ויאמרו

בפרטי...

יקר ממש!

אצלי שבוע אחרי הפסקת הנקה כאב לי ממש השד, אחד ואחרי כמה ימים השני

ומאז כלום והפסיק גם החלב

אולי קשור

לא מנסיון ב"ה.

תגגלי

גיליתי את זה כי כשנגעתי לה באפרסת היא קפצה לשמיים

ואמא שלי אמרה לי אז שזה הרבה פעמים מדד.

לדעתי תלכי לרופא משפחה אם זה ככ כואב לך כבר 3 ימים

עצבים שגרמו לי לכאב

היה לי ככה פעם אחת עם השיני בינה ועוד פעם עם משהו אחר בשיניים

באזור הראש/צוואר/לסת?

קרה לי ככה

אילו בגדים יש לי

במה מהם אני משתמשת?

מה שאני לא משתמשת- להוציא מהארון. בגדים שהיה לי קשה לוותר עליהם השארתי

מה כבר ישן ולא נראה טוב? להוציא

רשימה נוספת-

אילו שילובים אפשר ליצור מהבגדים (אחרי שהוצאתי)

אילו בגדים יש להם רק התאמה אחת?

האם הכל מקושקש? האם הכל חלק?

לפי זה הכנתי לעצמי רשימה של פרטים שיהיו לי רלוונטיים.

נגיד- ראיתי שהנטייה שלי היא לחולצות מקושקשות וחצאיות- חלקות (הכי מחמיא לי ככה) אבל שאין לי הרבה חצאיות חלקות🤷

אז קניתי כל פעם 2 חצאיות

חולצה שחורה, שזה דבר כ''כ שימושי הייתה לי רק 1(!!) אז קניתי עוד (עכשיו יש לי 5. אבל אחת כבר מהוהה שצריך להוציא)

קיצר, זה היה תהליך..

זה עודנו תהליך...

כל הזמן אני בודקת את הארון

תודה על ההסבר

קוראים לזה *מלתחת קפסולה*, מהבגדים הקיימים לחשוב על שילובים/ מה להוסיף לארון כדי ליצור עוד שילוב מעניין ובכללי ליצור סגנון ייחודי שלך וקו שמנחה אותך. לדוגמה אצלי שמתי לב שאני פחות אוהבת צבעים עזים ומעדיפה צבעים ניטרלים, אז השארתי רק את הצבעים שאני אוהבת (יש לי מלא לבן, בג', חום, אפרסק, פסים, ג'ינס, שחור) וגם מעדיפה פחות סינתטי ויותר בדים נושמים.

ויש לי רשימה בפתקים בפלאפון וכשבוער בי לקנות משהו אני כותבת שם ואז אם אני מגיעה לחנות יש לי בראש מה לחפש ולא מתפתה לקנות משהו שלא צריכה.

לא סתם שוכבים בארון אז כנראה יש צורך.

תנסי כל פעם לפני קניות לעבור על הארון ולהוציא כמה פריטים שאת כבר לא משתמשת/לא ראויים כבר ללבישה ולא לקנות יותר ממספר הפריטים האלו. עושה סדר כל פעם מחדש בארון ובראש. 

כל הגדילה שלא בשימוש כרגע:

חורף, הריון, קטנים ואת מקווה שתרדי, אין לך מה ללבוש איתם וכו -

קחי אותם ושימי בתוך שקית גדולה ותעבירי למדף עליון/מחסן/בוידם/ארגז מצעים.

ככה לא תרגישי שאת נפרדת מהם.

תשאירי בארון רק מה שאת כרגע לובשת - בגדי קיץ, שעולים עליך עכשיו, מחמיאים לך ואת אוהבת.

ואז תתחילי לבדוק מה יש לך, מה משתלב עם מה.

במקביל תעשי רשימה מה את באמת צריכה:

נגיד שלא היה לך כלות בארון והיית קונה הכל מהתחלה:

כמה בגדי יום יום לעבודה? ואיזה?

כמה בגדי בית ח קרונות ובישולים?

כמה בגדים ליציאות  בערב?

כמה בגדי שבת? בגדים לאירועים? בגדים לטיולים? וכן הלאה..

ואז תתחילי להשוות בין מה שיש לך בארון לבין מה שיש ברשימה שהכנת:

בכל תחום שבו יש לך כרגע יותר ממה שלדעתך את צריכה - שימי ברקס ואל תקני כלום עד סוף העונה.

בכל תחום שבו חסר - תגידי בדיוק מה חסר לך ותלכי לקנות רק את זה.

כלל נוסף- כלל ה5 שנים - כל מה שיש לך בארון כבר יותר מ5 שנים - תעיפי: או שלבשת המון וזה כבר בלוי, או שאת בכלל לא לובשת את זה, או שסתם מגיע לך להתחדש. (יוצאי דופן תאריכים ממש להוכיח את עצמם: השמלה הלבנה שאת לובשת בכל שנה ביום כיפור, בגד שמתאים לטיולי מים שאת לובשת פעמיים בשנה, שמלה חגיגית במיוחד שאת לובשת רק לאירועים (ואכן לבשת אותה לפחות באחד משלושת האירועים האחרונים שהלכת אליהם..) וכן הלאה)

בהצלחה!

חוץ מלהבין מה טוב לי ומה מחמיא לי

ולקנות מזה הרבה .

יש לי צורך בהתחדשות אף על פי שסגנון הלבוש שלי פשוט ולא צבעוני בעליל

מה שכן, אני כן נפטרת מבגדים שלא טובים לי

לא מחכה שארזה. פשוט יודעת שאם זה יקרה, אקנה חדש וזהו

קחי כמה בגדים שלא השתמשת בהם תקופה ארוכה והם סתם יושבים בארון ותניחי בשקית בחדר. אם לא תשתמשי בהם תוך חודש כנראה שהם סתם תופסים לך מקום וכדאי לפנות אותם

(יוצאי דופן בגדים ייעודים לתקופות מסוימות כמו בגדי הריון, או בגדים לאירועים מיוחדים)

אני רחוקה ממש מלעשות רשימות בתחום הזה

אבל גישה מאוד מאוד מעניינת

החכמתן אותי מאוד מאוד.

מקווה ממש להוציא בשבוע הקרוב

2 שקיות זבל ליד 2.

ואחשוב איך להשתפר בנושא...

אני אוהבת את השפע הזה.

זה משהו שמחזיר לי הרבה חוסרים מהילדות

אז אני נאחזת בו.

לא קל לי לזרוק ולמסור.

הכל אגור אצלי

אבל זה מתפוצץ בארון

וזה גם מסיח ומבולגן

נתתן לי הרבה טיפים

תודה רבה 

יכול להיות וירוס,

יכול להיות תוצאה של העייפות,

ויכול להיות גם הריון.

זה באמת זמן כזה מעצבן של אי ודאות.

אישית, אני אישית פשוט הייתי בודקת בלי ציפיות 🙈

אומרת לעצמי ש90 אחוז שמדובר בעייפות יתר או וירוס. והבדיקה היא רק כדי לשלול.

ואם יוצא חיובי - הרווחת

אבל יודעת שהגישה שלי היא חריגה קצת בנושא הזה...

אז מחזקת את הדעה הזו..

ולפותחת- בהצלחה ותרגישי טוב🙏

כן מחזור, לא מחזור, כן היריון, לא היריון.

לפני חודש בערך כבר הייתה לי הרגשה חזקה של היריון, ובדקתי, וכמובן שהתשובה הייתה שלילי מובהק. לא בא לי שוב פעם לראות את השלילי הזה.

מצד שני, אם יגיע מחזור, גם ככה אני אתאכזב, אז אולי כבר עדיף לבדוק וזהו?

לקח לנו קצת זמן עד שההיריון הראשון הגיע, אז אני כל הזמן מנסה להרגיע את עצמי שאני אחרי גלולות, ואם לקח זמן להיריון הראשון, גם עכשיו יכול להיות ככה. אבל בינתיים אני שומעת על עוד נשים שיש להם ילד באיזור הגיל של הבת שלי שילדו לאחרונה, או שבהיריון, ואין מה להגיד, זה צובט.

ובינתיים אני לא מצליחה גם לשחרר, מנסה, ולא מצליחה. ויודע שאם רני אשחרר זה רק יעזור לי, אבל לא הולך.

רואה את הילדה המתוקה שלי, ורק חושבת שאני רוצה עוד אחד כמוהה.

בסוף יצא לי חצי פריקה..

אין חיה כזאת,

יש להתחזק באמונה וסביר להניח שזה יעזור.

וגם אני... הבתשלי בת 3 חודשים, לקח לה זמן להגיע...

וחשבתי שאחרי הלידה שלה אהיה רגועה, אז כמובן שאין מה להשוות ללחץ המטורלל הזה לפני הלידה שלה של מתי יהיו גם לי ילדים אם בכלל, אבל בהחלט יש בי לחת האם אני הולכת להיכנס שוב לסאגה הזאת.

מובן ולגטימי ביותר 

שווה לקרוא שוב ושוב.

(אולי במקרה סיכמת את השעור של הרב ששון על המתאוננים? הוא היה ממש מיוחד)

אבל לא הספקתי להגיע לזה. היה לנו סוף שבוע קצת עמוס.

אבל הוא היה באמת מיוחד. אולי אני אנסה הערב, בלנ"ד.

אבל חייבת לציין שזה שרשור מדהים!

אני מתרגשת לראות אותו כל שבוע מחדש!

אשריכן!

ביחס לעצמך זה חריג?

עשית בדיקת בטא או רק ביתית?

אם עשית בטא לאחרונה ויצא שלילי, ואין לך מחזור סדיר, כך שאיחור של שבוע וחצי זה לא מוזר,

אז הייתי מחכה יומיים לרופאה אישה (לא שבועיים..)

אם המחזור שלך סדיר, או אם לא עשית בטא עם תוצאה שלילית בבדיקת דם בימים האחרונים, הייתי הולכת להיבדק היום אצל רופא גבר.

אולי כדאי להספיק לעשות בטא עוד הבוקר.

אני חושבת שאם יש בטא שלילית בוודאות גם שבוע שעבר וגם היום, לדעתי האישית פחות מדאיג, אבל הכי טוב להתייעץ עם רופא.

מקסימום תמיד את יכולה לסרב לבדיקה גופנית ולבקש אולטרסאונד אצל טכנאית אישה ולחזור לרופא עם תוצאות. אם את עושה את זה תלכי לרופא במרכז בריאות האישה שיש שם כבר צוות אולטרסאונד.

תודה רבה!

נראלי שעדיף שאלך היום וזהו.

האיחור לא מאד חריג אצלי

אבל הכאבים האלה חריגים לגמרי.

אני לא יודעת איך זה עובד עם מוקד נשים

יקבלו אותי ככה רק על הרקע הזה?

בלי קשר להריון, מטריד אותי הנושא של תסביב שחלתי

אם בכל זאת מישהי כאן יודעת על זה יותר

יעזור לי מאד שתכתוב.

בהודעה הקודמת, ציינתי גם שהופניתי לקולפוסקופיה בגלל חשד לציסטה בצוואר הרחם, רק שהבדיקה עוד חודש ומשו

מצבי חירום - תסביב השחלה

זה לא נראה תסביב שחלה, אבל אני לא רופאה..

וזה לא קורה רק אחרי הרבה הורמונים בivf?

ונכון, זה יכול להיות דברים אחרים

וזה יכול להיות שהכל בסדר

אנחנו לא רופאות

אבל מהתיאור נשמע שלא כדאי לקחת סיכון.

אל תהססי, תלכי למוקד נשים בקופה

מספיק שתתארי להם את הכאבים ובמה את חושדת

אל תשכחו לציין כשאת נבדקת את החשד לציסטה..

על פניו זה לא נראה קשור אבל אולי הרופאים ימצאו קשר?

תמיד חשוב לציין דברים כאלה .

תודה למי שהתעניינה וכתבה לי.

הרופא אמר שלא רואה שום דבר חריג ברחם ובשחלות ושאחכה לראות אם הכאבים ימשיכו גם אחרי שהמחזור יגיע.

אני שמחה שהכל בסדר מצד אחד,

מצד שני, יש לי כאב שאי אפשר להתעלם ממנו. קשה לי לשבת על צד שמאל, קשה לי בהליכה יותר מהירה ואני לא יודעת מאיפה להתחיל לחפש מה זה יכול להיות. הוא אמר לי לפנות לרופאת משפחה

מה היא כבר תעזור לי? תפנה לצילום אין לי כח לסיוט הזה של האי וודאות. 

אם כן יכול להחשיד על דלקת בכליות שממש חשוב לטפל בזה אם כן..

קודם כל הייתי עושה בדיקת דם פשוטה וסטיק+ תרבית שתן..

אחר כך בטח ללכת לרופאת משפחה שתראה איזה צילום/בדיקה רלוונטית. 

כי לי היו מקרים אחד על אחד נשמע הכאבים שלך

וכן הפנו אותי 3 פעמים למיון

עד שהבנתי שזה ביוץ

תנסי לקחת משכך כאבים

ולראות מה התגובה

או מקלחת חמה..

רפואה שלימה!!!!

זה התחיל בתאריך שהייתי אמורה לקבל מחזור

וזה לא עבר

כל הכבוד שאת לא מזניחה את עצמך 💕

מצטרפת למי שכתבה ללכת לבדיקה כללית, יש עוד דברים שיכולים לגרום לכאב שהם לא שייכים לגניקולוג 🙂

 אין לי סבלנות לשרשרת בדיקות וצילומים

זה לא כאב גרון שהרופאה יכולה לראות במקום ולתת פתרון.אוף

מבדיקות דם, למשל

וזה די מהיןם למחר

אם את באמת כאובה,אל תוותרי על בדיקות

מבינה אותך

ומחזקת אותך לא להזניח!

לא זוכרת מי הרופא, אולי דניס דוד משהו.

אני קבעתי תור דרך הזימון תורים בטלפון.

עברנו מאז דירה ועברתי כמה רופאים.

אבל הוא זכור לטובה. לכן ממליצה לבדוק

לק"י

לפחות אצלי היה ככה.

בסקירה המאוחרת היה רופא אחר.

לק"י

ורופא אחר את המאוחרות. אז חשבתי שיש חלוקה בין הרופאים....

מתקשרים למוקד זימון תורים וקובעים תור

רופא יסודי וזריז, לא מלחיץ

מסביר אם משהו צריך הסבר

בע"ה שיהיו ישועות גדולות בקרוב!!

שולחת כוחות וחיבוק ענק ענק!!!

איזה גיבורה את!!!

לק"י

מלא מלא דברים היא רוצה לעשות רק לבד.

מזלה שהיא חמודה, ולא רק עצמאית ועקשנית😍

אתה רוצה להתקלח ראשון או שני? לפני ארוחת ערב אי אחרי? מקלחת או אמבטיה? עם הברווז הצהוב או הירוק?

לתת לו לצחצח לבד ואת רק עוברת אחריו..

להירגע מאוכל - אל תיכנסי למאבקים סביב אוכל.. בסוף זה יתאזן. תדאגי שאין יותר מדי אפשרויות לא בריאות בשטח.

לתת תחושת עצמאות, בחירה, ולהעצים את הבחירות שלו

אני דיי שחור או לבן,

או שאתה שם עכשיו סינר או שאין אוכל,

או שאתה מתנהג יפה כמו אחיך שיושב יפה וזורם או שלא,

אני חסרת סבלנות להתנהגות מעצבנת ואז הוא בוכה וצורח ואני מוותרת על זה ומשאירה אותו לאבא שלו.

ואבא שלו נותן לו אוכל בלי סינר. וזה כמו מעגל שאני לא מסתדרת עם העקשנות שלו ומעדיפה את התאום שקל לי איתו בזה. ואז הוא קשור לאבא שלו יותר.

ושוב סבתא שלו מפנקת, הוא אכל גלידה בגביע ואז רצה עוד גלידה ובכה וצרח אז הסבתא מייד נתנה לו עוד. תמיד בעלי וההורים שלו מייד נותנים לו הכל ואין גבולות.

אין כזה דבר "אכלת גלידה חמוד זהו, מחר תקבל עוד גביע גם אם תבכה", אצלם אם הילד בוכה מיד יתנו לו את כל מאווייו ובקשותיו. גם בלי בכי.

ואני מהצד השני, אין לי עצבים לזה. איפה הגישה הנכונה באמת? וכן, נמאס לי לרדוף אחריו שעה בכל הבית כדי להתלבש וכו.

לק"י

נניח בעיני סינר זה לא קריטי.

תחשבי מה פחות חשוב לך ותוותרי מראש

עם אמא שלי או המשפחה שלי הוא ידע שיש גבול ואין עוד גביע גלידה בטוב ובלי בכי, כי אצלם יש גבולות ברורים כנראה והכל בחיוך וטוב.

אצלי לפעמים הוא בוכה אבל אני מנסה מאד גם לעמוד על זה.

ואצל סבתא שלו הוא מפעיל את נשק יום הדין וצורח. ואני מכבדת את חמי וחמותי אבל הם ממש חסרי עמוד שדרה.

חמי ששמע שאמרתי שאין עניין להביא לו עוד גביע אמר שמבחינתם זה ממש בסדר, מנסה לרמוז לי שהוא יכול לקבל עוד...

לק"י

ונכון. הם יודעים בדיוק אצל מי כדאי לנסות את מזלם🤭

אז צריך לקחת בחשבון שלרוב, הכללים שלך בבית לא יתפסו אצלם

ולכן, או שתשחררי את העזרה, או שתשחררי את ההקפדה על דברים מסוימים

מצטרפת לקודמותיי שכתבו שיש לבחור מלחמות. אבל אם את חא רוצה לבחור, אז בסדר - רק תוודאי שיש לך כח להילחם אותן 🙃

חוץ ממאכלים ממש מלכלכים כמו מרק או משהו או רוטב אדום.

בכל מקרה,

מאוד עובד לתת בחירה מתוך שני סינרים או מי יסגור לך את הסינר אמא או אבא או להביא קודם את הסינר או קודם את הצלחת.

קודם כל - יש מקום להפריד בין דברים שבשליטה שלך (כמו האם להביא לו משהו שהוא רוצה ובוכה כדי לקבל), לבין דברים שאת תלויה בשיתוף הפעולה שלו (כמו שיבוא להתקלח).

בשני המקרים, אני מסכימה עם האמירה של 'לבחור את המלחמות שלך' (מלבד זה שאני פחות מתחברת לביטוי 'מלחמות' כשמדובר בילדים שלנו. אולי עדיף לנסח - 'לבחור על מה להתעקש'...).

בכל מקרה, הכוונה פה היא לא לוותר בכל פעם שאין לך כוח להתעקש, אלא להחליט אילו דברים עקרוניים לך ובהם שווה לך לעשות מאמץ שהדברים יהיו כמו שחשוב לך, לעומת דברים שאפשר להחליט מראש שאת לא מתעקשת.

ולגבי מה שבחרת להתעקש עליו -

בדברים שבשליטה שלך - את קובעת את המציאות פה. כשהבן שלך בוכה, אין עניין להיות מולו סמכותית או קשוחה. הוא בוכה כי קשה לו לא לקבל את מה שהוא רצה. ואת שם בשביל לנחם אותו.

וזה עוזר לזכור בזמן הזה, שהבכי שהוא בוכה עכשיו הוא חלק מהתהליך למידה. הוא לומד פה להפנים ולהתמודד עם מצבים בהם המציאות היא לא כמו שהוא רוצה. וזה טוב שהוא בוכה. והאמפתיה שלך תעזור לו לעבור את זה בטוב.

ממליצה בהקשר הזה לקרוא פה

איך מחליטים | הורות בחסד

וגם פה

הדמעות שתומכות בהסתגלות - חזרה ללב ההורות

בדברים שלא בשליטה שלך, ואת תלויה בשיתוף הפעולה שלו -

קודם כל, לפני שאת נותנת לילד הוראה מה צריך לעשות, לנסות ליצור איתו קשר בצורה חיובית, לתפוס את המבט שלו, להגיע לחיוך ממנו. זה כבר מגביר את הסיכוי להקשבה.

את יכולה לקרוא על זה עוד פה -

על איסוף בגישה ההיקשרותית - חזרה ללב ההורות

עוד דרך שיכולה מאוד לעזור זה לנסות להשיג את שיתוף הפעולה שלו דרך משחקיות. להפוך כל דבר למשחק - 'מי מגיע ראשון?' 'בוא נלך לאמבטיה כמו דובים', 'בוא נראה אם נספיק לפני שהשיר נגמר', ועוד כיד הדמיון הטובה.

לא תמיד זה יעבוד, אבל זה הרבה פעמים ממש משנה את התמונה...

ואני רק אגיד, שבגיל הזה להרבה הורים יש קושי עם גבולות מול הילדים. זה ממש לא אומר עליכם או עליו שום דבר. זה ממש שלב התפתחותי...

עוד משהו שאת יכולה לקרוא בהקשר הזה -

על רצון נגדי - חזרה ללב ההורות

ומשתפת לטובת אחרות.

שני הבלוגים האלו ממש מומלצים בעיני. אם יש לך זמן לשוטט שם עוד - כל מילה זהב...

אני אגיד לך מה אנחנו עושים-

קודם כל, כמו שכבר כתבו לך פה, בוחרים את המלחמות שלנו. דברים קריטיים לנו- מתעקשים, לא קירטי- לא מתעקשים.

למשל, אם היא לא זורמת על לצחצח שיניים- אני לא נלחמת איתה. שלא תצחצח.

בדברים אחרים, אני עושה איתה משחק, הרבה פעמים אני עושה איתה תחרות, מי הראשונה שמגיעה לאמבטיה, לרוב זה ממש גורם לה לזוז.

לגבי הסבא והסבתא- חמותי מוציאה את הבת שלי פעם בשבוע ואני ממש משחררת. מקבלת ממנה בורקס וקרקרים ואז לא רעבה לארוחת ערב? טוב, אז נעשה אמבטיה ארוכה במקום. מקבלת מסבא וסבתא מגנום אחה"צ? התגובה שלי- איך בא לי שיקנו לי גם.. חח..

במילים אחרות- עם סבא וסבתא לשחרר, ואם יש דברים קריטים- לבקש מהם.

אז לומר בטון סמכותי ורגוע:

אני לא מרשה עכשיו עוגיה. אתה יכול לבחור משהו אחר מהמקרר. (עדיף להציע שתי חלופות ספציפיות יותר)

ולהעביר נושא.

עדיף לצאת פיזית מהמקום בו התנהל הויכוח.

נגיד במטבח, אז לעבור לסלון.

בסלון אז לעבור לחדר.

את יכולה להגיד: וואי וואי מה שמעתי? זה סוס? חמור? כלב? ציפור? בוא נבדוק.. ולצאת החוצה לחפש חיות. או מכוניות. או אנשים ברחוב.

או להדליק/ לכבות את האור.

או להסתכל מתחת למשהו, נגיד ספה מה יש שם? אני לא מאמינה!! ואז להוציא משם זה איזה קשקוש..

או אם יש לכם עלונים אז לקרוע כמה רצועות ארוכות ולתת להם ליפול לאט כמו עלים בשלכת.

הפעולות האלו בד"כ תופסות אותם לכמה שניות של הלם, יחד עם יציאה פיזית של החלל בו התרחש הויכוח, בד"כ זה מספיק כדי להמשיך בהסחת דעת כמו משחק, סיפור צפייה ברחוב וכו'.

במקרים הקשים בהם גם זה לא עוזר. אז לחזור שוב על הכלל. עכשיו לא מקבלים עוגיה, יש אוכל אחר. אם תרצה תבוא אלי.

וגם אם הוא צורח. לא להיבהל. לתת לו לפרוק את האכזבה בבכי.

אחרי כמה דקות כשאת מרגישה שהשיא של ההשתוללות מאחוריכם, אז להציע לו לבוא אלייך, לחבק. לשקף רגשות. אתה מאוכזב שלא קיבלת עוגיה? אתה כועס שאמא לא מרשה? זה באמת מאכזב. או יו יו.

כמה שיותר תהיי שלמה עם עצמך ולא תיבהלי מהסצנה, ככה הוא יעבור אותה בקלות יותר.

לגבי מעשים שצריך לעשות והוא לא רוצה. למשל לצחצח שיניים:

אז קודם כל לבדוק חלופות. למשל לצחצח תוך כדי אמבטיה ולא כשהוא עם פיג'מה.

או עם אמא יש סצנות אז אולי עם אבא תהיה פחות התנגדות.

אולי עם משחה כן ובלי משחה לא ולהיפך.

אם אין פתרון כזה שעובד, אז לחשוב עם עצמך האם המלחמה הזאת שווה לך כרגע? אולי עדיף להרפות בנושא הזה ולהתעקש בנושא אחר?

קחי בחשבון שהנתנהגות הזאת של משבר גיל השנתיים חולפת בד"כ סביב גיל שלוש- שלוש וחצי. שהילדים יודעים להתבטא יותר טוב וגם השכל מפותח יותר.

אז למשל אם חשוב לך שילבש פיג'מה והוא לא מסכים, או חשוב לך שהוא יתלבש והוא מתעקש על פיג'מה- תחשבי על הטווח של החצי שנה הקרובה, האם המלחמה בהרגלי הזה שווה או אשפר לשחרר אותה ובמקסימום עד גיל שלוש וחצי להחזיר לתלם?

למשל אצלנו חשבתי להתחיל להרגיל לכיפה, אבל הילד ממש לא רוצה. אז ויתרתי לעת עתה.

עכשיו, מה שבחרת להתעקש עליו, אז לנסות לגרום לו לרצות בעצמו.

למשל: דוגמה אישית. אתם מצחצחים שיניים באופן כזה שהילדים רואים או ביחידת הורים? עדיף שיראו אתכם ואנשים נוספים עושים את הפעולה, שייכנס למודעות שזה משהו שעושים. זה סדר הפעולות.

מתקלחים, מצחצחים שיניים. קמים בבוקר מצחצחים שיניים, מתלבשים.

למשל אצל הבן שלי הביתה התנגדות לנעליים בתחילת החורף. מאז שהנכחתי לו את הנושא. כולנו נעלנו נעליים בסלון בתקופה מסויימת. זה פשוט היה לו ברור. נועלים נעליים ועומדים ליד הדלת מוכנים ליציאה.

דרך נוספת לגרום לו לרצות לעשות, זה דרך בובות, סיפורים, ציורים, תמונות. דובי עשה בשירותים, דובי מתקלח, דובי מצחצמח שיניים, דובי הולך לישון.

להגיד לו את המשחק לא בשעה בה הוא אמור ליישם את הפעולה, אלא בלי קשר. כדי שלא ליצור התנגדות.

דרך נוספת: פסיכולוגיה הפוכה: אני לא מרשה לנעול נעליים, היום הולכים יחפים.. או רק לאיקסית מותר לצחצח שיניים. (לא, גם אני גם אני, או אני ראשון!!)

למשל לעשות תחרות מי מתלבש ראשון.

אפשר גם להשתמש בהומור.

להגיד משה בוא לצחצח שיניים, אה אין פה משה.

יעקב בו לצחצח שיניים.. אה אין יעקב, אז אולי.. ואז להגיד שם שמתחיל כמו השם שלו. ליצור מתח ואז להגיד שם אחר.. אה שוב התבלבלתי!!

תזכיר לי איך קוראים לך?? אה נכון!! יוסי מצחצח שיניים, ותוך כדי כבר להתחיל להבריש לו בזריזות. לנצל את ההתעסקוץ שלו בשמות והמחשבה על החברים כדי שפחות יתרכז בפעולה עצמה. (מתאים יותר לפעולות קצרות שאת בתכלס עושה לו כמו נעילת נעליים, החלפת טיטול, אבל יכול להתאים גם למשהו קצת יותר מורכב)

לגבי מקלחת אפשר לתת לתאומים רובה מים ולקרב אותם לאמבטיה, ואז לחלוץ נעליים.

להביא גם משחק נוסף ואז להוריד חולצות. להתחיל למלא מים תוך כדי שמורידים את הבגדים.

לא רוצה מקלחת!! לא רוצה!

מה פתאום מקלחת? היום אסור להתקלח, היום רק משחקים ברובה מים..

לאט לאט חגיגת המים בעיצומה. תוך כדי משחק לסבן את הסרבן, וגם אם הוא נזכר אז להגיד אוי שכחתי איזה מבולבלת אני.. בוא נשטוף מהר, מה פתאום מקלחת.. ולמלא לו שוב את הרובה מים.

אפשר חוץ משחקי מים להביא צבעי ידיים, בועות סבון, משחקים מספוג שנדבק לקיר (יש לנו חלקי כביש עם כלי תחבורה שהבן שלי מאוד אוהב. כדי שהחלק לא יפול צריך להרטיב, אז פותחים מים בשביל המשחק, לא בשביל המקלחת כמובן. ומשם החגיגה כבר מתחילה)

אפשר גם להרשות לו לסבן כלי פלסטיק באמבטיה כמו גדולים. (אמיתיים או מהכלים מטבח צעצוע) הם מאוד אוהבים שמתייחסים אליהם כמו גדולים.

אפשר גם לתת לו את הדוש עם זרם לא חזק לשחק במשחק האיברים. את אומרת שם של איבר והוא מצביע עליו. רק בגלל שיש לוש דוש ביד האיבר גם נרטב.

ואפשר גם בזה לעשות צחוקים כמו לשאול מי מצליח לראות את הגב? או מה מטייל לך על הגב? (ולעשות לו עם האצבעות..) ואז הוא מחפש ואת כבר במקביל מסיימת לקלח חצי גוף..

גם אם לא יוצא מקלחת יסודית, לא נורא. לפעמים הם משתפים פעולה יותר, לפעמים פחות.

היתרון של הגיל הזה, כמה שהוא מאתגר, שהם משנים את האופי שלהם מהר, אז גם ההתנגדויות יכולות לעבור מהר. 

שבו הילד מתחיל לגלות שיש לו רצון משלו, ושהוא ישות נפרדת מהוריו.

הוא יכול לרצות ולא לרצות ויש לו מקום כאדם בפני עצמו.

שלב כל כך חשוב ומרגש אם מתבוננים בו במהות.

כמובן שכהורים זה בהחלט מאתגר ואף אחד לא רוצה מלחמות על כל דבר.

לכן כדאי לכבד את המקום והרצון של הילד לבחור בעצמו מצד אחד

ומצד שני להגביל את הבחירה למרחב שמתאים לנו כהורים.

במקום להגיד לו עכשיו מתקלחים, לשאול אתה רוצה קודם להתקלח או קודם לצחצח שיניים?

אתה רוצה להכניס יד לבד לסניר  או שרק אמא תשים לך?

אתה רוצה בכוס אדומה או ירוקה?

ובקיצור לאפשר לו מרחב וביטוי במקומות שמבחינתך הם רלוונטיים

ככה הוא לא יצטרך לודא את זה שהוא ישות נפרדת בעלת בחירה בהתנגדות אלייך

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>

הורדת מדריך מתנה ***

מבינה אותך שזה גיל מאתגר ומחרפן אבל איך שאת מתסכלת עליו משפיע על התגובה שלך אליו וכתוצאה מכך על ההתנהגות שלו. הוא לא מפונק ולא עקשן. הוא ילד עצמאי שמגלה את האישיות שלו לאט לאט בעולם. הוא לא עושה דווקא ולא עושה נגדך

לא להכנס איתם לראש בראש, זה מפעיל אצלם רצון נגדי שחזק מאד בגיל הזה

המון המון משחקיות-

מקלחת- מי רץ מהר יותר למקלחת, איזה בובה נביא איתנו למקלחת, בוא נראה איך אתה קופץ גבוה למקלחת וכאלה..

שיניים- אצלנו עוד עכישו סיפורים. וואי אתה יודע שלנח לא היה בתיבה מברשת שיניים? מי צחצ לו? הפיל? האריה? בלה בלה בלה ואז הוא לא שם לב בכלל שכבר סיימתי לצחצח

והוא לא בכיין, מותר לו לבכות, זה חשוב!!! תני לו לבכות, תציעי לו חיבןק אם הוא רוצה ובעיקר שרת שם בשבילו

תבחרי על מה את בשום אופן לא מוכנה לוותר ועל מה לא כדאי להתעקש.

אגב על סינר באופן ספציפי: בגלל שאני אישית לא יכולה לסבול שום דבר שנוגע לי בצוואר, אף פעם לא  התעקשתי על זה, מתוך מחשבה שאולי גם הם סובלים ככה. אפשר לייעד כמה חולצות לחולצות שאיתן אוגלים ואז לא אכפת לך שיתלכלכו. ואז לתת לו בחירה בין סינר להחלפת חולצה

והדבר הכי חשוב, בבכי לא פותרים בעיות. אם הוא יודע לדבר אז להסביר לו מה הוא אמור להגיד. למשל: לא צריך לבכות אפשר לומר אמא לא רוצה סינר. אפשר לומר אמא להתקלח עוד שתי דקות וכן הלאה

וגם אפשר לתת בחירה: אתה לובש סינר עכשיו או בעוד דקה?

לא נראה לי. אולי הנחה נוספת

הלוואי שהיתה לי אפשרות לשלוח למפוקח

1. הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עם ילדים עד גיל 3 (או הגדלת מענק עבודה למשתכרים בשכר נמוך) את זה מקבלים לא משנה לאיזה מעון רושמים.

2. הגדלת הסבסוד-ההנחה תהיה קצת יותר גדולה לאלו שרושמים לתמת.

גם למי שלא שולח למעון או למסגרת כלשהי.

זה הטבה של נקודות מס, דרך מס הכנסה. בעקיפין זה משמעותי למי שיש ילדים בגילאי 0-3 (אם הוא משלם מס 😵‍💫).

להבטיח חינוך חינם ל0-3, ובפועל לתת זיכוי שיש לו משמעות רק לחלק מהאנשים.

(לא יודעת אם זה חכם וכדאי לתת חינוך חינם או לא. אבל לדעתי אין קשר בין ההבטחה טרם הבחירות לבין היישום העקיף שלה)

האלה ממילא פטורות ממס

זה לא שכולן מרוויחות 20,000:ומעלה שאז יש צורך בעוד הנחה שתהיה לי תועלת

בקיצור - סיסמת בחירות

רציתי לבטא שזה לגמרי לכולם.

אלו פשוט נקודות זכות אוטומטיות לצורך מס הכנסה. גם היום יש כאלו נקודות על ילדים, פשוט הנקודות לגילאי 0-3 יגדלו.

למי שכיום משלם מס הכנסה, זה יוריד מהסכום, כך שכביכול המדינה משתתפת בסכום כספי להורים לגילאי 0-3 שעובדים.

חיבוק לך בכל מקרה

זאת באמת הרגשה לא פשוטה

אין לי הרבה מילים חכמות

רק ש... אתפלל עלייך שהכל יתהפך לטובה!

הרבה פעמים כשיש בעיות ברקע שגורמות לשיבוש הורמונלי (אי ביוץ לגמרי משבש) נותנים תמיכה הורמונלית לתגבר את הפרוגסטרון בגוף על מנת שהגוף יוכל להחסיק הריון.

תרופה מאוד מוכרת, ותקחי כמה שרופא אמר לקחת, זה לא מוגזם, זו תרופה עדינה במינון קטן.

וזאת תרופה עדינה

זה בעצם פרוגסטרון שמונע מהרירית לרדת כך שמגביר את הסיכוי להריון תקין

הכי פשוט - אני כמה פעמים עשיתי עוגת שוקולד עם קרם וסידרתי עדשים בצורה של ספר תורה

מושקע יותר -

עוגיות אפשר לעשות בצק שחור - לבן, נחשים מהשחור, מלבנים מהלבן, ואז לגלגל טיפה את הקצה של המלבן על הנחש, מקווה שמובן.

אפשר אותו דבר רק לגלגל מסביב לבייגלה.

עוגה מלבנית ומשמח צדדיה רולדות.

פתי בר עם ממרח שוקולד

מהצדדים גליליות (השוקולד עוזר להן להדבק)

ופיזרנו סוכריות צבעוניות.

שלחתי לך תמונה של חלק ממה שהכנו

סוכריות סודה בצלופן - חיפוש ב-Google

לוקחים 2 חבילות כאלה ומחברים עם מדבקה מקטיפה.

משהו כזה'

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://i0.wp.com/razielagifts.com/wp-content/uploads/2020/02/2520156.jpg?fit=750%2C500&ssl=1

שמה שניים לרוחב מחוברים אחד מתחת השני ואחד מכל צד לאורך.

אני יכולה לבדוק אם יש לי תמונה ולשלוח לך בפרטי

ביסקוויט באמצע ומשני צדדיו שתי גליליות.(מדביקים עם ממרח או קרם שוקולד)

עכשיו כדי לשדרג אפשר לשים עוד ביסקוויט על הבסקוייט וקצפת או קרם ביניהם.

אפשר למרוח מלמעלה קצפת ולפזר סוכריות עוגה חומות, נראה כמו האותיות.

נוח לעבודה

עשיתי 2 נחשים ומלבן

שמתי את הנחשים אחד ליד השני

מעליהם הנחתי את המלבן באמצע ווגילגלתי את הקצוות מתחת לנחשים

יצא ספר תורה אשכנזי

<p><div><img src="https://a7.org/?file=20230604213756.jpg"></div></p>

וכשחיפשתי את התמונה בגוגל ראיתי שם עוד הרבה רעיונות יפים

ראית פיסיותרפיסטית של רצפת אגן אחרי הלידה? אם לא אז כדאי ממש ללכת

נשמע שהלידות היו ממש צפופות זה גם משפיע

וטכנית-

אפשר להחליף לו על הרצפה,כבר לא קר

ואולי גם לשים גיגית על הרצפה בשביל מקלחת