פורום חסידות ברסלב (עמוד 17)

משעמם לך באמת.
נעשה איתך חסד...
אז מה זה ברסלב?

הננחים זה אלא שקופצים ברחוב ומחלקים ספרים

הם זרם בתוך ברסלב.

אולי כבר ידעת את זה..

 

וברסלבים לא מאמינים בפתק 

 

 

וגם אצל הננחים יש כמה דרכים דרכים יש את "ננח ירושלים" לא טסים לאומן והולכים לציון של סבא ישראל    וויש את הננחים של אומן  שטסים לאומן 

לי זה נשמע כמו בחבד

יש את המשיחיסתיים ויש את כל השאר

אבל שניהם חושבים שהם חבדניקים

ננחים לא ככה?

וגם- הנ-נח הקצינו את זה פחד (רובם).... רוקדים וזה... והרבה מהם אם לא רובם המוחלט, חיים בדרך שממש לא דרך של יהדות מכובדת וישרה...

אף אחד לא באמת ברסלב. יש כאלה שמתיימרים. יש כאלה שמכחישים אבל בכל זאת מתיימרים. יש כל מיני. ברסלב שקעה מזמן מזמן, אפשר אולי שבארץ היא מעולם לא צמחה כראוי. איפה היא הייתה יכולה לצמוח? יש היום חסידות בכלל? אולי קצת פה, אולי קצת שם.

 

ברסלב מתה, החסידות של הבעל שם טוב גוססת בגלוי - וספק חיה מתחת לפני הקרקע. אין לדברים האלה מקום אמיתי בארץ עם כל התרבות החרדית והמזרוחניקית וכל הארגונים והמוסדות והסמכויות. ככה שמטבע הדברים לא תראה ברסלב שפויה ואמיתית וחסידות אמיתית במרכז הבמה. אולי אם תחפש מתחת לפני השטח, בחסדי ה' תמצא, מי שלא תהיה. אבל ככה, אין סיכוי.

 

בכל מקרה, כולם אוהבים לדבר על ברסלב, כולם אוהבים להשתייך אליה, אבל הם לא קשורים לשום דבר. העולם הפוך גם בברסלב. כל פרצוף שתראה, מבטיח לך שאם תשאל דעת של מעלה, הוא חשוב כקליפת השום. כל מעבירי הסדנאות, כל עושי הכספים, בכל מכל כל, לא שווים כלום.

 

הפנינים חבויות, האמת מסתתרת, קולה קר, ואם תחפשו, אולי ימצא לכם.

 

אם נדייק, הוא אמר שלעתיד לבוא כל העולם יהיו אנשי ברסלב. העולם פירושו אנשים חשובים, בעלי מדרגה, בעלי שם, בעלי השפעה. וגם פה, זו לא חייבת להיות השפעה ישירה וגלויה, זו יכולה להיות השפעה באתכסתיא. לכל אחד יש מלכות, גם לפחותים ביותר. יש אנשים גדולים שאני בטוח שהם ברסלב בצללים. רבנים חשובים, אנשים בעלי השפעה, כל מיני. הנה, היה אחד שקראו לו הרב יורוביץ' ז"ל. ברלסבי אמיתי. אתה אפשר שלא שמעת אליו, אבל הוא השפיע בעולם, אתה רק לא מודע לכך.

 

מי שחושב שכולם יהיו ברסלב, אז מצטער, זה לא הולך לקרות. זה גם לא צריך לקרות, ויותר מכך, אסור שזה יקרה. בקיצר, רבינו גם אמר שאפשר ללכת לפי הדעה המקלה ביותר בהלכה, תמיד. ככה שאני מציע לך לקיים את זה, את זה לפחות אנחנו יכולים.

 

 

 

 

ברסלב סוף סוף הגשימה את יעודה והפכה מקבוצה דתית אתנית לרעיון רוחני שפועם בלבבות ואתה אומר שברסלב מתה?
רק התחילה...
ב"ה שזיכנו לזמן הזה שהאור של רבי נחמן יוצא מהכלים החלודים של קבוצות ומאיר את נשמות ישראל לגווניהם.
ישתבח שמו.
ורבים האנשים שהושפעו מהרב יורוביץ ואני ב"ה בתוכם והאור שלו ושל עוד יהודים יקרים אנשי אמת שהיו ברסלבים אמיתיים והאור שלהם עבר הלאה לאנשים אמיתיים שלא מנסים לעשות מזה מסחרה ולהקים חצרות.
זה ברסלב-"והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר".

לא מדבר בכלל על הקרקס הננחי ועל הבעלי תשובה ההזויים עם סיפורי הישועות שמעל לטבע.
אלה בכלל כבר פרודיה אני לא יודע על מה.

אני מדבר על המשפחות הוותיקות, על החסידים הזקנים שעוד הכירו את וסרמן ואת צ׳צ׳יק. פעם היו מתגאים בזה שהולכים לישון מוקדם בליל שבת בשביל בחצות, היום רואים שלא רק הנוער, אלא גם הזקנים נדחפים לטישים של קרלין, או של שומרי אימונים.
אז מצד אחד מדברים מהרב שמואל שפירא כמה שנהיה קם בחוצות ואומר תחנון ונעימה ומצד שני תמצא אותם זוללים קוגל בתולדות אהרון בשתיים וחצי לפנות בוקר.
אז מבחינת חסידות. אין כזה דבר ברסלב, אבל הרעיונות של רבי נחמן צצים ומשפטים, כם בקולנוע, גם בספרות ובמוזיקה, ככה שברסלב, כמה שנראית מתה, עדיין לא מתה לגמרי.

הלא קשורות אז הם נשאבים לא כמו ב"גרעיני אנ"ש" שלהם.....
וחו"מ נראה לי שניגונים זה אחד הדברים המשמרים... אולי יש תקווה....

אינני יודע איך רבינו היה מגיב לראות "ברסלברס" בטישים של פינסק-קארלין....

שברסלב יצאה מההגדרה של קבוצות וחסידות והפכה לתובנות ורעיונות כדרך חיים.
וחוצמזה מתי עזבת את רמת גן?ועוד ל100 שערים?לא ניסו לחסל אותך שם?

במסכת ע"ז: בשל תורה הלך אחר המחמיר, ונפסק בהרמב"ם והגהות מיימוניות ועוד.  לכן או שר' נחמן לא אמר זאת, או ששכח את הגמ' והרמב"ם ואין הלכה כמותו.

יש אנשים שקשה להם לקבל את זה כי הם גדלו בעולם הדתי המעוות והמקולקל, אך זו בפירוש דעתו של רבי נחמן.
 

אני לא טענתי שזו הלכה, ולרבי נחמן לא היה עניין לומר דברי הלכה ודברי מוסר. זאת אומרת, בוודאי שהוא אמר דברי מוסר והלכה, אבל הוא לא באמת אמר.

 

זה שזה כביכול סותר לא שייך לעניין. זו דעתו של רבי נחמן, אין פה שאלה בכלל. אתה מוזמן ללכת על פי הרמב"ם ועל פי מי שאתה רוצה.

אולי זו הכוונה שבסוף כולם מתים

ברסלב לפני 100 כמה חסידים היו? 

 

 

תסתכל כמה חסידים יש שמקורבים לרבינו היום !

 

 

אז שברסלב מתה אתה לא יכול לומר.

 

אתה יכול להגיד שיש פילוגים בחסידות זה לא סימן גסיסה .

הוא לא הסתיר שסיבת השנאה היא קנאה.
הוא אמר "אצלי יש שש מאות סנדלרים ואצל רבי נתן שישים אבל אחד אחד ענקים"
וזו גם התשובה בשבילך.
חסידי ברסלב לפני מאה שנה, היו כמה שהיו, לא היו מעט.
אבל כמה שהיו, היו תותחים, היו חסידים של אש ודם.
מי שיש היום, ספק רב אם יכולים להקרא סנדלרים, מעטים מאוד מתוכם יצליחו לתקן נעל.

א.הרב גוטמן מסוואראן אמר שאצלו יש שש מאות חוכרים(של בתי מזיגה) לא סנדלרים.

ב.נכון שברסלב היתה קבוצת עילית של אנשים נשגבים והיום רוב האנשים שמקורבים לברסלב בצורה כזו או אחרת הם אנשים פשוטים.
אז?
לרבי נחמן יש את הדרך שלו לפעול בעולם ואם זה הדרך שהוא בחר אז אני איתו.
רבי נחמן גם אמר "אם לא אגמור את עסקי עם הגדולים,אגמור אותו עם חייטים וסנדלרים".אולי לזה הוא התכוון.

אז הבנתי שבסקאלות שלך מי שהדרגה והעבודה הרוחנית לא מקבילה לנזירי ההימלאיה שהכרת הוא לא שווה הרבה.

אבל המציאות היא שאנשים חיים את חייהם הפשוטים ומתחממים לאורו של רבי נחמן עושים קצת התבודדות וקצת לימוד.מקוה.מתקדמים יותר ממה שהיו.
איפה זה מפריע לך?
אתה קנאי לברסלב הישנה אבל היא לא קיימת יותר.קנאתך קנאת חינם.

אני רק טוען שהיא שונה לחלוטין מכל מה שתקרא לו ברסלב היום

אני אפילו לא מתיימר.
הלוואי עלי.

גם אני צחקתי היום. בבוקר על יד העבודה ראיתי כתובת של 'נ נח נחמן מאומן' על פח זבל. תהיתי לעצמי האם זו פרודיה על הננחים שמטנפים כל פינה אפשרית בארץ עם בקבוקי הספריי שלהם או שבאמת יש מישהו עד כדי כך מטומטם והזוי.

 

אבל כידוע, הצדיק שולט על כל הנשמות בחשאי, כך שזה בסך הכל רמז. גם כשאתה בזבל, הצדיק עדיין איתך. וגם זבל אפשר למחזר ולהפוך אותו למשהו טוב יותר.

 

מי כמוני יודע. אני בהחלט הייתי עמוק בזבל. הייתי מאד עני ובודד. ואני עדיין בודד, ועדיין עני.  נכון שכבר יש לי עבודה בגווני שחור מוות ואפור שעמום שנתפסת כהגונה ועם שכר לא רע בכלל ולא רחוק מן הבית, אבל גם בזבל אפשר לפרוח. ואני כבר רגיל לריח, אז לא יודע, יש קצת געגועים.

 

הנה, למשל הבנתי משהו חשוב וגדול מאד כשנסעתי לירושלים בשביל וופל דוחה במקום שלא ברור איך רואים בו בתור מקום בילוי לגיטימי. מה הבנתי? פשוט מאד.

 

אני הנוסע המתמיד בשביל סיפורים וחוויות. כל מה שעיני רואות ואוזני שומעות נכתב מאד! הצטברה אצלי כבר סחורה טובה, בעזרת ה' יתברך. לזרוק, חבל זה יהיה חטא לשמיים. אני אמיין לסוגים שונים, אשליך את הפסולת, אחלק, אלטש, ונראה. כך אמרתי לעצמי! אבל מה, בסוף זה הכה בי.

 

שהכל משתקף בגרגר חול אחד. כל היקום כולו. והנסיעה הזאת, כמו כל הנסיעות האחרות שחפצתי בהן, בין אם יצאו לפועל ובין אם לאו, הן בסך הכל סממן לתוהו ובוהו פנימי ואומללות.

וזה נכון, רבי נחמן אמר משהו דומה, שכל הנסיעות הם מחמת חסרון האמונה. לא צריך להפליג על שבעת הימים ולהכיר את העולם מכל עבריו, כי כל מה שאתה עשוי לגלות שם במסעות בעולם הגדול, אתה גם יכול לגלות בתוך המקום שאתה מחובר אליו, שאתה נמצא בו עכשיו. לא סתם כשמתעוררים בעיות וקשיים אצל האדם פתאום מתוך אומללות וחוסר ישע הם ממציאים לעצמם כאילו הם צריכים לעבור מקום וזה יפתור להם את כל הבעיות. זו אשליה.

היום אני יודע שכל מה שהייתי עשוי לגלות במסעות שלי בעולם הגדול, אני יכול לגלות גם פה ממש, בסביבה שלי. יש ליד הבית שלי פרדס, שם אני יכול להבין את כל החיים כולם

.

בעיות העולם המודרני. למעשה, בעקבות התפתחויות חברתיות וטכנולוגיות מבורכות נוצרו תופעות שליליות. זה לעומת זה עשה האלוהים.

 

הנה למשל, פרדוקס הבחירה. יש אנשים שהם בסדר לגמרי. הם הגונים, הם מוכשרים, הם מתכננים את כל מעשיהם ומילותיהם על סמך התחשבות באחרים, לעולם יהססו לפני כמישהו יבקש מהם עזרה. אבל מה, קשה להם מאד למצוא את האדם הנכון בתוכם.  

 

מרוב שיש כל כך הרבה אפשרויות בחיים, בני זוג, קריירות, לימודים, מקומות, סגנונות, אנשים נכנסים לשגעונות. הם לא יודעים במה לבחור, הם לא יודעים מה לעשות ומהיכן להתחיל ובמה לתפוס. ריבוי השפע והאפשרויות גורם באופן פרדוקסלי לנזק במקום לתועלת. אנשים מוכשרים, אנשים יכולים, אבל הם לא יודעים מה הם רוצים, במה לתפוס? במה להתחיל?

 

אנשים נוסעים, אנשים מטיילים, אנשים אבודים. אבל בכלל לא צריכים לנסוע, בכלל לא צריכים להיות אבודים. רק למצוא את האדם הנכון בפנים. ואז ללכת בכל מחיר כשאנחנו נכונים.

 

הקיצר, אני מחכה לנסוע לאומן.

פעם באתי לרב ברנר ואמרתי לו שמה שכתוב בליקוטי מוהר"ן על אור הצחצחות אינו אפשרי.

לא שבדרך כלל ליקוטי מוהר"ן הוא ספר זמין, קריא, קליל וטרווילי. בכלל לא.

 

אבל מי שמבין מבין, ומי שמבין מה הטענה לגבי אור הצחצחות , יודע שלא ייתכן מצב כזה.

 

הרב ברנר ענה לי שזה כוחו של הצדיק גנוז.

יש שני פירושים לפחות לביטוי "הצדיק הגנוז", לפי הפירוש הראשון מדובר במי שלא עושה בלי שהוא מכסה.

באופן הזה הוא מאפשר לתופעת "אור הצחצחות" להתקיים.

 

ככה זה שכשמדברים עם מישהו שבאמת מבין ב"ליקוטי מוהרן" ולא עם עוד איזה "רב" , "גאון" , "צדיק" וכן הלאה.

 

אבל הצדיק הגנוז הוא רק דוגמא לתופעה שקיימת ומתועדת ואפילו מוסברת, אלא שלך אין את הכלים לתפוס אותה ולהכיל .

 

תופעה דומה היא הנווד, הנווד קיים כמו שאתה קיים ואצלו הנסיעות לא נובעות מהעדר אמונה אלא ההפך, כל מה שהוא מסוגל לקבל, הוא יכול לקבל רק דרך תנועה.

 

לכן רבי נחמן אומר בשיחות שאם אומרים למישהו לנסוע , הוא צריך לנסוע.

למה? לא בהכרח שיש כאן איזו שליחות הרת גורל, אלא שרבי נחמן הכיר את הנוודים וידע איך הם אמורים להתקיים .

 

אז זה שאתה לא הנווד, לא אומר שאתה פחות טוב או יותר טוב ממנו, אתם פשוט מדממים ממקומות אחרים.

כן
אבל מה יש יותר?
אני שואל כי אני  שוקל אם לקנות  את הספר. אני מעדיף לקרוא ספר עם עצות, כ על החשיבות כבר קראתי הרבה

קראתי את הספר די מזמו
אבל ממה שזכור לי זה בעיקר אמונה ואיך זה משתלב עם כל הקטע של לדבר עם ה'
לא יודע להגיד כמה מקום תופס המעשי יותר..



******
זה מצאתי גם בשבילך-



הספר בשדי יער מאת הרב שלום ארוש מבאר את עניין התפילה וההתבודדות.
מדריך מעשי להתבודדות (=מסתמא מעשי)
על פי כתבי רבי נחמן מברסלב.

ההתבודדות
היא הדבר הראשון
המעיד על האמונה של האדם.
כי אדם שמאמין בה' הוא מדבר אתו,
ואיך יתכן לומר שהוא מאמין בה',
אם הוא לא מדבר אתו?
הלא זו משוואה פשוטה ביותר:
אתה מאמין - אתה מדבר.
אתה לא מדבר - אתה לא מאמין.
וזו עיקר העצה כאן למעשה,
שיהיה לאדם הרגל להתבודד בכל יום שעה, וידע שבמקום שיתבודד, שם יחכו לו כבר הדבורים שה' הכין לו, ואם רק יבוא לשם,
הוא כבר ימצא את הדבורים לדבר. גם באותם זמנים, שמרגיש חושך נורא אופף אותו, והוא מרגיש שאין לו שום התעוררות לדבר עם ה',
ובכל זאת הולך הוא להתבודד, על ידי זה הוא זוכה בכל זאת לדבר אילו דבורים עם ה',
כי זו ההתעוררות המועטת, שרק הכריח עצמו לשרך רגליו אל אותו מקום, ולא לבטל את קביעותו בהתבודדות, על ידי זה ה' יתברך יכין את לבו ויתן לו דבורים ויוכל לשוב אל ה'.


הספר בשדי יער 415 עמודים, כריכה רכה.








ב ה צ ל ח ה!

אם עצות מעשיות אתה מתכוין למה אומרים בהתבודדות ואיך להתבודד ואיפה וכמה זמן אז את זה יש לו די הרבה אבל בתוך המאמרים ולא כקובץ עצות.
אבל אם אתה שואל לגבי עצות פרקטיות מה עושים כשקשה ואין דיבורים והלב אטום וכו' זה פחות...

גם אנחנו מתחדשות...

חיכינו וחיכינו אחרי הרבה געגועים וכיסופים וסוף סוף אנחנו חוזרות להתחזק ולהתחדש בעבודת ה' וברבינו...

 

ניפגש לדיבוק חברות על קפה ועוגה ולשיעור שכבר כ"כ התגעגענו של שוביה לוינזון לקראת השנה החדשה...

 

מתי? איפה?

מחר יום ראשון ר"ח אלול בשעה 20:30

במקום החדש (למי שעדיין לא היתה) בבית ספר "נעם" רחוב חיים ויטאל 32, גבעת שאול, ירושלים.

א. ליקוטי מוהר"ן לא, זה הרבה קבלה, ולא עוזר הרבה העבודת ה' ללמוד ככה סתם... אפשר לנסות ליקוטי הלכות, ללמוד לאט, מה שמבינים מצוין מה שלא לא.

 השתפכות ומשיבת אפשר לקרוא בכיף.

ב. כן

ג. לא הבנתי

התכוונתי אם אפשר ללמוד את זה ללא חברותא,
אבל לא חשוב. משתמע מדברייך שאפשרי

שמם הסתם יש תפילות שמרגישות לך פחות קשורות אליך ויש כאלה שיותר. אבל בגדול- בוודאי שתמיד מתאים. כמו תהלים- פותחים איפה שיוצא וזה בהשגחה...

א. ספר המידות נחשב לספר למתחילים, מי שמתקדם יותר יכול ללמוד את שיחות הר"ן ואחר כך את חיי מוהרן.

ב. יש עניין לקרוא בליקוטי תפילות, גם אם הוא לא מובן ואפילו אם הוא ניראה לא רלוונטי. יש לו השפעה מטהרת.

ג. אולי את ספר המידות אפשר.

שהליקוטי מוהר"ן שלו מתאים לכל אחד לא משנה מי הוא כי לכל אחד מאיר איזו נקודה בלב ומי שאומר שהספר ליקוטי מוהר"ן בגלל שהוא ספר גבוה לא כל אחד יכול ללמוד אותו הוא אפיקורס..

הליקוטי תפילות בוודאי מתאים לכל אחד ואחד בלי יוצא מן הכלל וכנ"ל ההשתפכות ומשיבת נפש

ואפשר גם ללמוד את הספרים לבד זה לא מזיק רק להיזהר לא להיכנס לדמיונות

מעוררים ומעודדים את הלב
ונותנים עצות טובות
בליקטןי מוהרן יש גם קבלה אבל זה לא מפריע רק שיש דברים שלא מבינים עדיין זה ספר נפלא ומתוק

את ב לא הבנתי יש תפילות לכלל ישראל ויש תפילות יותר אישיות

הכל אפשר ללמוד לבד

אוףףף

בשיחות הרן אות רס"ה.
תקרא ותדע...
אנחנו אוכלים רק בצל מטוגן או מבושל.

בצל אסור לאכול.

מלפפונים צריך לקלף

אין שום בעיה עם תרנגול הודו

יוגורט אפשר לאכול בכל מקום

היו עוד כמה.

 

כמובן, הבצל והמללפון הם כללים שחלים רק על ירק טרי.

שם ראו שהמלפפונים ברמי לוי מרוססים יותר מהמידה, ולכן מומלץ לקלף מלפפונים ולא לשטוף.

רבינו קורא הדורות מראש עד ביאת משיח

צפה את כל זה כבר מלפני 200 שנה ואסר אכילת מלפפון - אוגרק"ע ביידיש, בכל תוקף!

 

נ נח

של הרב אברהם חזן.

אפשר מקור?דווקא ידוע שרבינו אמר ש"גם מלפפון הוא מאכל טוב"...אבל אולי המקור של זה הוא שש"ק...

פסקה לה או לז

זה חלק מכוכבי אור

רק הוציאו אותם לפעמים בכרך אחד

איפה שכתבת אבל הפשט שם הוא בדיוק הפוך.שכל הדברים שקליפתם נאכלת אז לא לקלף אותם לגמרי אלא רק חלקית כדי לאכול את הקליפה בהקבלה לקליפת נוגה שצריכה בירור.לא כתוב שם שאסור לאכול מלפפון בלי קילוף.ומכיוון שהוא תופס שם את המלפפון כדוגמא אז אם אתה מוציא מזה שחייבים לקלף הוא הדין להכל...פירות ירקות וכו'

קרני סולומון אחת ה(א)נשים 0545827166

ברסלב נהגו כמו כולם, חצות הלילה הם 12 שעות אחרי חצות היום.
אתה מדבר על איזה מנהג הזוי שלמכמה בעלי תשובה שאין לו שום בסיס והוא שגוי לגמרי

זה מנהג

הרי מפורש בליקוטי מוהר"ן! סימן קמט וז"ל: "ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה"

ומן הסתם שכחת את זה

וכן בשיח שרפי קודש חלק ד' עמ 48

בחנות ברסלב בסוף מאה שערים מהכיוון של שבטי ישראל ממול לתולדות אהרון ,ליד השטיבלאך.
ויש שם עוד חנות ברחוב עין יעקב של ספרי ברסלב.

בסוף התורה מדייק רבינו ואומר שסוף זמן חצות הוא בתום האשמורה השניה, כך ששש השעות הן שעות זמניות.
לגבי הספר שציטטת, הוא ידוע כספר גדוש בשטויות והבלים, שאין צורך להתייחס אליו

כתוב במפורש בליקוטי מוהרן: "ועיקר חצות הוא תמיד אחר שש שעות מתחילת הלילה הן בקיץ הן בחורף ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר האשמורה השניה דהיינו שתי שעות."

אשמורה היא משתנה ע"פ אורך הלילה-חלוקה של הלילה לחלקים שווים.
ואם זה שש שעות של השעון ולא זמניות איך רבינו יכול להגיד שזה נמשך שתי שעות?הרי אחרי שש שעות בקיץ אמור להשאר יותר זמן מאחרי שש שעות בחורף...ש"מ שעות זמניות כמנהג ישראל בכל מקום...

ודאי שמדובר בשעות זמניות! לשיטת השערי ציון בשם הזוהר והמג"א מביא אותה, לוקחים את הזמן שמשעת צאה"כ עד הנץ ומחלקים לי"ב שעות והשעה השישית היא אמצע הלילה. בשונה מהשיטה שסופרת 12 שעות מחצות היום ולא מתיחסת ללילה כיחידה נפרדת.
הסבר דברי רביז"ל:
כידוע יש בלילה 3 משמרות ומשום שהלילה הוא י"ב שעות, כל משמרת היא 4 שעות.
כלומר המשמרת הראשונה נגמרת בשעה הרביעית אחר חצות, והשניה בשעה שמינית אחרי חצות וכו'.
לכן אם חצות מתחיל בשעה שישית אחר חצות אז הוא נמשך שתי שעות עד השעה השמינית שהיא גם סוף האשמורה השניה.
וידוע כמה החשיב רבינו את הספה"ק שערי ציון.
וחס ושלום לכתוב שטויות מהספר שיח שרפי קודש שכולו מפי הרלוי"צ בנדר זצ"ל ומי כמוהו יודע את מנהגי החסידים מאומן ומרבי אברהם

"שיח שרפי קודש" הוא ערימה של רכילויות ושמועות וכל מיני גיבובים שנאספו הוא הומצאו על ידי עסקן אחד בשם אברהם ויצהנדלר.
הוא מת לפני שנתיים ואני אפילו הייתי בהלוויה שלו.
אין שום קשר בין הספר הזה לרב בנדר, שנפטר. כמה שנים טובות לפני שהספר נכתב, נערך ויצא לאור.
בשנים האחרונות ניסו לשווק את הספר הזה בתור משהו שקשור לרב בנדר, אבל זה עוד לוקש שמוכרים ך בעלי תשובה פתאים.

אילו היה מדובר בשעות זמניות , הרי לא מדובר ב"חצות של ברסלב" אלא בחצות לכולי עלמא, כיוון שזה זמן זהה לדעת המשנ"ב וכל הפוסקים.

 

הדעה שמביא המג"א מדברת על חצות אחר , זמן אחר, שהוא מין "חצות" כזה שחל שש שעות מוחלטות אחרי צאת הכוכבים ונובע מאיזה סילוף של הזוהר בפרשת תרומה שגם מפשא הזוהר ברור שהוא לא נכון, וגם המג"א לא מקבל אותו אלא רק טוען שקיימת כזו שיטה.

לענין שיח שרפי קודש ראו נא
http://www.breslevcity.co.il/שות_ברסלב_2278
ואם זה שש שעות זמניות זה לא יוצא כמו הרגיל. בבקשה תחשבן.
וזה פשט בליקו"מ עוד לפני שיח שרפי קודש.

מישהו הסביר לי בפירוט שזה אכן כפי שכתבת וזה יוצא אותו דבר. מצטער.
עם כל זאת יש לי קצת בעיות הבנה:
האם מה שאתה אומר שה מסתדר גם לפי השיח שרפי קודש או שיש לו משהו אחר?
למה רבנו כותב כאילו זה החצות השני ולא פשוט 12 שעות אחרי חצות הים?
שערי ציון הוא לא סתם ספר וידוע שרבנו אהב אותו מאד ועסק בו הרבה.
שכוייעח בכל מקרה

אין לי מושג עם מה זה מסתדר אני לא מבין כ"כ בדברים האלה אבל לפני הרבה שנים אמרו לי שיש מחלוקת בין האריז"ל ומהרח"ו ביישום זמן חצות האם זה שעות זמניות או מוחלטות(שישים דק').
זה באמת יכול להסתדר עם השש"ק כלשונו אבל לא כפשוטו כי אם הוא בא להגיד לך שזמן חצות זה זמניות כמו שנהגו כולם אז מה החידוש?ברור שגם אפיקומן וכל מה שדינו עד חצות הוא כזה... קשה לענ"ד לדחוק את דברי הליקו"מ ולאוקמי בשעות מוחלטות...אשמח להסבר אם יש למישהו.

סתם..

תתחילי כאן:

http://www.breslev.org/

 

http://www.breslev.co.il/default.aspx?language=hebrew

 

http://www.breslevmeir.com/

 

http://www.breslev.org/pages.php?go=articles

 

http://breslevcity.co.il/

רבנו לא אמר לא לאכול מלפפון ואדרבה אמר שלחם ומלפפון זה מאכל טוב מאוד.. הוא דיבר כן על העניין של קילוף הקליפה אבל לא עד הסוף

יש משהו קצת יותר ספציפי? זה אתרים גדולים מדי ואני לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל...

זאת אני

תקראי..אפשר כל יום דף ..ותראי אם את מתחברת.
גם תיקון הכללי וליקוטי תפילות.
ויש גם שיעורים.
יש בברסלב מליון ואחד זרמים ,תראי לאיפה את מתחברת..
וגם לקרוא על העבודת השם של רבינו.
לנסות לראות את החיים דרך זה. איך רבינו היה מגיב. להבין שרבינו היה בכל המקומות שאנחנו נמצאים וראה את הכל מגבוה.
יש גם משפט שרבינו אמר על זה שיהיו לו שלוש סוגי כיתות של תלמידים..:
הלמדנים ,(- --- --שכחתי מה עוד!אשמח אם מישהו פה יכתוב) ואפויים בלב. שהוא רוצה שנהיה מאלו שאפויים בלב. זה משפט שהולך איתי. אולי לך ידבר משהו אחר ממה שאמר...
ויש כאלו שמתחברים יותר לדברי התלמיד שלו רבי נתן. כל אחד מוצא את עצמו במקום אחר אצל רבנו...
רבנו גם דיבר המון על הפשטות ועל ההלכה ,שחשוב מאוד לכל יהודי פשוט לדעת וללמוד הלכה ..ולא להתחכם .
כמה שזה נשמע פשוט ככה זה מתוק וטהור ,שנזכה

א. חסידי ברסלב בראש ובראשונה מאמינים בה'. שלא יבלבלו אותך עם עובדות אחרות...

אולי תשמעי כל מיני דברים כמו שמתפללים לצדיקים וכאלה. אז תדעי שבברסלב מאמינים בה' ומתפללים לה'. על הכל.  (מסופר על ר' נתן, תלמידו המובהק של ר' נחמן שנפל לו כתפור מהחולצה. כשר' נחמן שאל אותו אם הוא התפלל על זה ר' נתן השיש שלא, ור' נחמן הוכיח אותו ואמר לו נשהו בסגנון של "מה, לא טוב בעיניך להתפלל לה' על דבר כזה קטן?") 

 

ב. הספר המרכזי של ברסלב הוא ליקוטי מוהר"ן - שבו יש תורות שכתב ר' נתן מפי ר' נחמן. הענין הוא שבלי ידע ובלי הכוונה אין סיכוי שתביני שם הרבה דברים, אולי משפט פה ומשפט שם. כך שכדאי לך דווקא לפנות לספרים אחרים- כמו "השתפכות הנפש", "משיבת נפש". (כמו שכתבו לך כאן)

 

ג. בתורה של ר' נחמן יש דגש גדול על המקום של הצדיק. הצדיק, שיש לו נשמה שכוללת ומחברת את כל נשמות ישראל, שמתווך ומקשר בין עם ישראל לבין ה'. כמו משה רבנו בזמנו שהנהיג את עם ישראל, מסר להם את התורה מפי הגבורה. לצדיק יש תפקיד ושליחות חשובים מאוד- לעזור לעם ישראל לתקן את נשמותיהם. ולכן יש ספר שנקרא "ליקוטי עצות"- עם כל מיני עצות איך להתקרב לה' ואיך להתקדם בכל מיני תחומים בעבודת ה'. ר' נחמן נותן לנו הרבה מאוד עצות.

 

ד. העיצה המשמעותית ביותר והמרכזית נקראת "התבודדות". הכוונה לזמן מסוים שמקדישים כל יום לצורך שיחה עם ה' בשפה שלנו. שיחה שבה מספרים לה' מה עובר עלינו, מה קשה לנו, מה שמח לנו, מודים לו ומתייעצים איתו. לפעמים זוכים לקבל תשובה. (אבל צריך להיות קשובים ללב. לפעמים התשובה היא מחשבה חדשה שמעולם לא היתה לנו, או משפט בספר שמאיר לנו וכד')

התבודדות אפשר לעשות בכל מקום- גם מתחת לשמיכה במיטה. אבל ר' נחמן המליץ להתבודד בחוץ, בטבע.

 

ה. מה שהתורות והעצות של ר' נחמן עושות, בין השאר- הן בעצם עוזרות לאדם להגיע ללב שלו, להבין את הנפש שלו ומה שקורה לה, ולדעת איך להתנהל במצבי נפש משתנים.

ר' נחמן נותן המון המון כוח, במיוחד לדור שלנו. יש לו הרבה הסברים (גם לר' נתן בספר "ילקוטי הלכות") על כמה כל מעשה קטן שלנו וכל רצון שלנו הם משמעותיים ועל כמה אסור להתייאש וצריך להתחיל מחדש כל פעם.

 

ו. אני ממליצה לך, שאם זה מענין אותך- פשוט תתחילי לשמוע שיעורים. אל תציפי את עצמך בשיעורים של כל מיני רבנים כי זה יכול להיות מבלבל- יש דגשים שונים. בעיני- שיעורים של הרב ארז דורון הם מעולים. נעימים, מעניינים, בהירים. תוכלי למצוא אותם ביוטיוב, או לקנות אותם דרך האתר שלו "אור פנימי". (לא, אני לא מקבלת אחוזים...)

 

בהצלחה!

ואת מוזמנת לשאול פה שאלות.

בת 30 תודה רבה! ממש קלעת... ותודה לכולם! אני ינסה בעזרת ה' את השיעורים ואם יהיו שאלות אז אני עוד ישאל..

מה זה אישור מייל?
אני מסתבכת עם זה שעה

לדעת ראב"נ בעל ביאור הליקוטים ברסלב זה:
1.נר תמיד משמן זית לכבוד הצדיק ובפרט על קברו הקדוש.
2.עניין אסיפתנו על ראש השנה.
3.עניין ההדפסה וההפצה של ספרי רבינו.

או שלא הבנתי את המונח "עיקרים"

זה לא כתוב בשום מקום

כי אחד מזקני ברסלב, ר' ישראל קרדונר, אמר שהיה די והותר לו בעבודת השם שלו בשלושה דברים. בהתבודדות, במקווה, ובתיקון הכללי. אז אתה יכול לבוא ולטעון שהוא לא אמר 'הלכה' כי זה ברור מאליו, אבל ממילא הוכחת כבר שאתה מנסה להתאים את ברסלב לדעות שאתה מכיר. אבל זה בסדר, אתה לא לבד.

 

כבר הוכחנו בצורה חד משמעית שרבי נחמן אמר בפירוש בחיי מוהר"ן שאפשר ללכת תמיד על פי הדעה המקלה. ומאמירה זו ומשאר דבריו  - ניתן להבין בקלות שהוא לא ראה צורך בלהטריח את עצמנו יותר מדי בהקפדות ובחומרות.

אנשים שמרו על ההלכה לפני ברסלב.
זה פשוט לא קשור.
רבי נחמן נותן פיתרון טכני, אבל בכלל לא אכפת לו אם אתה מקל או מחמיר

אבל האמת היא שאני גם כן חושב כך. לא ממש אכפת לו אם אתה שומר על ההלכה או לא, כי זה די חסר משמעות. אני מכיר אחד שכתב משהו מעניין על העניין של ההלכה בהקשר קבלי לא מזמן [אשלח לך בפרטי אם תרצה].

 

בספר 'ראשית חכמה' יש שם איזה קטע שהוא כותב שגדרי וסייגי חז"ל הם בשביל לא לתת שליטה לחיצונים. עכשיו, אני לא מבין כלום בחיצונים וקבלה וכל המשלים האלה - אבל איך שלי זה מובן, חז"ל בחרו בדרך של שליטה פנימית ומוסריות חיצונית - מסיבות ברורות של סדר חברתי. זאת אומרת שלא מעט מגדרי וסייגי חז"ל הם כורח של סדר חברתי והנהגת הציבור.  חז"ל היו מקובלים ענקיים עם רוח הקודש, והם בהחלט הכירו בך שהאדם צריך להרגיש מה פוגם בו מבחינה רוחנית. הם פשוט היו צריכים ליצור מנגון של שליטה פנימית ומוסריות חיצונית, כדי למנוע פילוג חריף ותוהו ובוהו.

 

אני לא זוכר מי המפרש, ישנו פירוש על הפסוק בתהילים 'אורח חיים תודיעני' שמסביר שדוד המלך מבקש מאלוהים לעזור לו להבין כיצד להמנע מסכנות רוחניות ומפגמים רוחניים. וזו למעשה התשובה, ואנשים לא אוהבים אותה, אך זו האמת.

 

אפשר לשמור על ההלכה, ואפשר גם לא לשמור עליה. בברסלב אין עיקרים, ואם יש עיקר, הרי זו ההתקשרות לצדיק, שזה תהליך פנימי עמוק, וממילא על ידי כך האדם ילמד בטפי המוח שלו איך להתנהג בכל דבר ויבנה לעצמו את אורח החיים הנכון ביותר לו. בשורה התחתונה, את שמירת ההלכה [גם לפי הדעה המקלה ביותר וכו'] אפשר להציב בסוף הרשימה בברסלב, ישנם עניינים דחופים וחשובים יותר קודם לכן. וממילא בסופו של דבר אחרי שהאדם יעבור בכל הטעויות האפשרויות ובכל השקרים, הוא כבר ידע לעשות את הדבר הנכון ביותר, ועבור אלוהים זה הדבר החשוב ביותר. כשהאדם יגיע לאמת, אז הוא ידע לעשות את רצון האלוהים.

 

ורצון האלוהים הוא דינמי, לפי הזמן והמקום והמצב. לכן אמרו חז"ל 'ה' עמו הלכה כמותו'. מי שיש לו דעת ידע לכלכל את דבריו במשפט. לומר את הדברים הנכונים, לעשות את הדברים הנכונים, להרגיש במקומות לא טובים, להתרחק מאנשים לא טובים, לא לאכול אוכל לא טוב, וכן הלאה. בכל עניין, גשמי או רוחני.

 

זה נקרא בפשטות 'דעת'. וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. פירוש שלכל אחד ישנו הקול הפנימי שלו, וכשאדם מזכך את עצמו בגופו ובנפשו, זה האלוהים בעצמו. ראיית פני ה', נבואה, ראייה רוחנית, כל אלה דברים שהם במסגרת החוויה האנושית הרגילה, שום דבר מיוחד. קול פנימי, מחשבות, וכן הלאה. כשהאדם מזדכך ומטהר, הוא ידע לפעול לפי המחשבה ולפי הראייה ולפי הקול הפנימי, ולעולם הוא לא יעשה משהו נגד רצון השם יתברך. זו ההלכה האמיתית.

אני צודקת?

שמירת ההלכה היא לא עניין ברסלבי אלא כלל ישראלי.לא היית שומר את ההלכה בלי הוראה מרבי נחמן?אני בעיקרון כן (לא יודע אם היו לי כוחות לעשות משהו בלי רבי נחמן אבל לו יצויר...).
שלושת העקרונות שכתבתי כתב בעל ה"ביאור הליקוטים" רבי אברהם חזן בספרו "אבני"ה ברזל"(אם איני טועה...אין לי אותו בביתי.אבדוק..)

יכול להיות במישור הפרטי ואז העיקרים אולי אחרים ממה שכתבתי למשל:התבודדות,מקוה,חצות,לימוד פוסק.
אבל שלושת הדברים שהוא כתב הם במישור הקבוצתי.

נשתדל יותר!