בר"ה
מבצע אומן ר"ה!! 700 $ בלבד!! שלישי בלילה (01:30 המראה) הלוך. שלישי בוקר חזור (09:15 המראה).
054-2145855
052-7664086
נתל'הבעזה"י יום ד' לסדר נצבים וילך כ"ב אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
ככל שאנחנו מתקרבים יותר אל ראש השנה, ראוי לנו לשמוח יותר ויותר שתהלה לאל שאנחנו מקורבים אל רבי כזה שבפירוש אמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות; ותהלה לאל אנחנו מאמינים בדברי רביז"ל, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שאנחנו מקורבים אליו, ולכן עלינו ללמוד בכל יום את ספרו הקדוש "לקוטי מוהר"ן", שבפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו "לקוטי מוהר"ן" שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה; ולכן דייקא עכשיו בעת הרת עולם שאנשים כל כך מפוחדים מה יהיה, עלינו ללמוד יותר ויותר את ספרו הקדוש של רביז"ל, והעיקר לקיימם לעובדא ולמעשה, כי כל תורה ותורה וכל מאמר ומאמר וכל שיחה ושיחה של רביז"ל הוא מירשם למחלה אחרת וכו', ולכן אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, ולומד בכל יום "לקוטי מוהר"ן", אשר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שמ"ט) שיכולין להיות נעשה בעל תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו וכו', ואמר שיהיו בני אדם שילמדו ויתפללו על ידי הספר הזה וכו', ואמר שמי שישב ויעסוק בספריו רק בלי קנטור ונצחון, ויסתכל בו באמת אז בודאי יהיו נבקעין אצלו כל גידי קשיות לבבו. ואמר בזו הלשון: "סע וועט אים אלע אדערן טרענען" [שיפתח קשיות גידיו]; אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו מקורבים אל רבי נפלא כזה רבי נורא כזה, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו.
נא ונא תעשה כל מה שביכולתך להמשיך ללמוד בכל יום שיעור במקרא מפרשת השבוע, שיעור במשנה כסדרן, ללמוד פרק אחר פרק, שזה מסוגל לפרנסה, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, ועל כולם תראה ללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ואפילו כשתסע לאומן גם שם תמשיך ללמוד בעקשנות כל יום דף גמרא אפילו בגירסא, כי אם היית יודע מה זה דף גמרא ליום אפילו לגרוס, לא היית מפסיק יום אחד, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, ועל כולם ראה לדבר אל הקדוש ברוך הוא אשר כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך זה הצלחה נצחיית, ואתה לא צריך להשקיע שום דבר, רק לפתוח את הפה ולדבר אל הקדוש ברוך הוא, ובמקום לפטפט על דא ועל הא, יותר טוב שתדבר עם הקדוש ברוך הוא, שזה בוודאי יועיל לך בגשמיות וברוחניות, כי מה שמבקשים מהקדוש ברוך הוא מקבלים, רק צריכים להיות עקשן וסבלן, עקשן לא להניח את מקומו, כלומר לבקש עוד ועוד, כמאמרם ז"ל (ברכות לב: ) אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהלים כ"ז י"ד) "קוה אל הוי"ה חזק ויאמץ לבך וקוה אל הוי"ה", כי בוודאי אם מתעקשים אצלו יתברך פעם אחר פעם ולא מתעייפים בתפלה, אזי רואים ישועות גדולות, כי מה שתפלה פועל שום דבר בעולם לא יכול לפעול, וסבלן לחכות ולחכות וכו', ולצפות ולצפות וכו', ולא להניח את הרצון כרגע, ודייקא כך מצליחים בזה העולם.
בעזה"י יום ג' לסדר נצבים וילך כ"א אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק להיות בשמחה עצומה, כי הנה אנחנו מתקרבים אל יום ראש השנה שהוא יום הדין הקדוש והנורא, שאז דנים את האדם על כל השנה, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא, והוא מוחל להם; ולכן בזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד אף שהוא יום הדין, עם כל זאת הקדוש ברוך הוא מוחל לנו על כל עוונותינו בזכות תקיעת שופר שאנחנו תוקעים ונתעוררים בתשובה שלימה, ואמר האריז"ל על הפסוק (דברים כ"ט י"ז) "פן יש בכם ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה", שזה ראשי תיבות ש'ו'פ'ר', ופירש רש"י "ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה" שורש מגדל עשב מר כגידין שהם מרים כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכם; היינו אדם צריך בימים אלו ימי אלול הקדושים ובפרט בימי ראש השנה לשרש ממנו את הרע והרשעות שנדבק בו על ידי עוונותיו, ותיכף ומיד כשאדם מוציא ממנו את הרשעות, לא לעשות רשעות להזולת, הן לאשתו, והן לילדיו, והן לשאר בני אדם, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו מחילת עוונות, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב יהודי שמוסר נפשו לגמרי אליו יתברך, ומחפש רק את הטוב שיש אצל כל אחד ואחד, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי) בראש השנה הם נגאלים ממלאך המוות, כי המלאך המוות זה הס"מ בעצמו שכל ענינו לעשות רשעות להשני, רשעות לשם רשעות, ודבר זה נדבק בכל אדם שיש לו בטבע לעשות רשעות להשני, ורואים שיש בני אדם שעושים רשעות לאשתו ולילדיו, הם מתאכזרים כלפיהם, עד כדי כך שאמר רביז"ל (ספר המדות אות בנים סימן צ"ו) מי שאין לו רחמנות על בניו, בידוע שאין לו חלק בשכל דקדושה; ולכן אדם צריך לשרש מעצמו את הרע לגמרי, שזה הס"מ המלאך המוות שממית אותו, ותיכף ומיד כשאדם נעשה כולו טוב, הוא נעשה כולו שמחה, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו עכשיו בימי אלול הקדושים, ומתקרבים לראש השנה הקדוש שאז תוקעים בשופר, ומשרשים מאתנו את הרע שנדבק בנו על ידי עוונותינו, והקדוש ברוך הוא מוחל לנו על כל עוונותינו, וזה צריך להיות כל שמחתינו, ובפרט שאנחנו מקורבים אל רביז"ל שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.
נא ונא חוס ורחם על עצמך ותראה לשמור על השלום בית שלך, ואפילו שזה בא לך קשה, כי בפירוש אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, וזה שלימות הבית שיש תמיד שלום בית, אשרי אדם שמגיע לזה, ואז יש לו מוחין נקיים לקבל בו את התורה.
בעקבות האשכול שפתח המשתמש סמיילי, ובעיקר בעקבות התגובות של המגיב minyan שטוען שאין אף רב בעולם שמתיר לנסוע מארץ ישראל לקברי צדיקים בחו"ל, הכנתי קובץ קטן עם מספר מקורות הלכתיים המתירים לצאת מארץ ישראל לקברי צדיקים בחו"ל.
יש לציין שאכן יש שאוסרים, אך הטענה כי רק רבני ברסלב מתירים היא בפירוש לא נכונה.
יש לציין שזה רק מעט מזעיר מהמתירים, ויש עוד שלא הספקתי להכניסם.
מהארץ להשתטח על קברי צדיקים יתנו ראיות ומקורות לדבריהם ויענו לעניין, ולא סתם ינופפו בסיסמאות???
חבר"ה מספיק להתנצל ולשכנע, אדם שלא רוצה לדעת את האמת, גם אם תביא לו את כל הספרים בעולם הוא לא יהיה מוכן להשתנות.
ועל זה כותב ר' נתן "השומע ישמע, והחדל יחדל, ואנחנו את נפשנו הצלנו".
אשריינו שזכינו להתקרב לרבינו!![]()
איך זה? מה קרה לאומן?
זה לאלו שלא יוצאים מהארץ?
אלה שאומרים שהסבא זה רבינו..ולכן הם נשארים בר"ה בארץ והולכים לציון של הסבא בירושלים..
[וד"א-- אני ללאא ננחית!!! בכלל בכלל לא חושבת כמוהם.. זה סתם הניק שלי..
] >> אז..לא לחפור לי בשאלות מציקות, פ'סדר? ![]()
וואי כמה שונים כולם.
תודה לך צדיקה!
והם מזכירים שר' נחמן עזב את אומן ונסע לארץ ישראל .
הוא בכלל לא גר שם באותה תקופה.
לא נוסעים לאומן בגלל שהיא עיר קדושה. אומן היא עיר טמאה, ומכונה "בית פעור" והקבר של רבנו הוא בחינת קברו של משה שקבור מול בית פעור.
נוסעים בגלל שרבנו ציווה להתקבץ אצלו בר"ה
הוא הדגיש זאת ביותר דוקא בסמוך לפטירתו, וגם הדגיש שהוא רוצה שנבוא על קברו והבטיח הבטחות מופלגות שאף אחד לא הבטיח למי שיבוא על קברו
אני מצטט את דברי רבי נתן בחיי מוהר"ן.
בערב ראש השנה האחרון באומן עמדנו לפניו בעת שנתננו לו הצעטליך [פתקאות] שלנו ומעות על פדיון. אז שאל (רבי נחמן) על איש אחד מנעמריב ((= הוא רבי ליפא חבר של רבי נתן) שלא בא על ראש השנה. והתחיל רבי נפתלי לתרצו ולא קיבל הדברים, והקפיד עליו מאד. ואחר כך דיבר עוד מאחד שלא בא על ראש השנה מחמת ריבוי מניעות, ומחמת זה נסע לרבנו זכרונו לברכה קודם ראש השנה וסיפר לו המניעות. וציוה לו רבנו זכרונו לברכה בעצמו לשוב לביתו ולא יהיה אצלו על ראש השנה. וזה האיש היה מגדולי החשובים (היה זה רבי אהרן מברסלב), והיה צר לו מאד מה שלא יזכה להיות נמנה עמנו בראש השנה. והתחיל להתעקש לפניו זכרונו לברכה שלא ישוב לביתו, רק יישאר אצלו על ראש השנה. ולא נתרצה הוא זכרונו לברכה בדבריו וגרשו לביתו. ואז אמר לו רבנו זכרונו לברכה: "איני יכול לציר לעצמי הצער הזה, מה שאתה לא תהיה אצלי על ראש השנה". ואמר לו האיש הנ"ל "אם כן, אשאר בכאן", ולא הסכים ושב לביתו. אחר כך בערב ראש השנה דיבר עמנו מזה, ואמר שעליו (על רבי אהרן) יש רחמנות גדול, כי רצה באמת להיות כאן על ראש השנה, אך נמנע מחמת הנ"ל. אחר כך ענה הוא ז"ל ואמר בקול חזק מעמק הלב "ומה אומר לכם, אין דבר גדול מזה!", הינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא] (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קשיות הרבה ויהיה קשה עוד קשיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דיקא). ומכלל דבריו הקדושים שדבר אז עמנו למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עצם גדל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מרבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה. וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדשה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דיקא על ראש השנה, עד שאפלו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין לזהר מאד לבלי לשאל אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות, ואף על פי כן בנקדת האמת לאמתו צריכין להיות דיקא [וכן הוא נוהג לדורות]. וענין זה נוגע למה שאמרו רבותינו ז"ל (מכות י
: 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפרש רש"י. והוא מדברי רבותינו ז"ל על פסוק (במדבר כ"ב): "לך עם האנשים". וכן בשלוח מרגלים שהכרח משה רבנו עליו השלום בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרבנו ז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גדל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמד לפניו. שמענו והבננו ברמז ובפרוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר, ומעט מזה יתבאר במקום אחר (שיחות הר"ן ריד). וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמתו רצונו שימסר נפשו וישבר כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבר המניעות באמת לאמתו, צריך לזהר מאד לבלי לשאל אותו בזה כלל. ועוד תבין ענין זה במקומות אחרים שמדברים מענינים כאלה והבן מאד: (נשמט מלעיל לענין ראש השנה שצריכין להיות אצלו על ראש השנה דיקא, אמר שיכולין אז אנשים לקבל תקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תקון בשום אפן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפלו הם לקבל תקון. אף על פי שבכל השנה אפלו הוא בעצמו זכרונו לברכה לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות):

איפה אפשר להשיג כרטיס ואוכל בזול לאומן פעם ראשונה שאני עתיד לטוס
תבדוק בדרך צדיקיםנתל'הלגבי אוכל אפשר לקנות כרטיס ב150 ש"ח בערך לאוכל לכל החג.
לא יודעת עדיין איפה.
בס"ד בר"ה
ברחבי הארץ. (רק כרטיסי אוכל ללא מקום ישיבה)
זה עולה 140 ש"ח.
(ואפשר גם בדרך צדיקים. )
לגבי נסיעה לצדיקים על ראש השנה:
*וכך כתוב בספר "מאמר מרדכי" לרבי מרדכי מקאזמיר (דרשות לראש השנה):
"כי חוק לישראל"- בגימ' כמניין "צדיק יסוד עולם", וכמנין "אל, רחום", כי הצדיקים ימתקו הדינים ויתגברו החסדים. לכן המנהג הוא לנסוע על הימים הקדושים האלו אל צדיקי הדור, שיעשו המתקת הדינין, כי יעוררו את העם לתשובה ועל ידי זה ימתקו הדינין, ויהיה משפט לאלקי יעקב".
*וכך כותב בעל ה'מאור ושמש' רבי קלונימוס קלמן הלוי מקראקא, תלמידו של הבעל שם טוב בפרשת פנחס:
"ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו. יש לרמוז בפסוק זה כי הנה ידוע מאמר קדמונינו אשר כל באי עולם בראש השנה יכתבון וביום צום כפור יחתמון. והנה אמרו במסכת ראש השנה שצדיקים נכתבין לאלתר לחיים ובינונים תלוים ועומדים עד יום הכפורים אם ישובו בתשובה יכתבו בספר החיים עם הצדיקים. והנה האנשים המבקשים את ה' ומסתופפים בצל הצדיקים להורות להם דרכי ה' ודרכי תשובה הנכונה, ואף כי שאור שבעיסה מעכב מכל מקום כונתם לטובה וכל אות נפשם לשוב בתשובה שלימה לעבוד ה', לאנשים האלה הגם שלא זכו מעשיהם מכל וכל, הכתוב מבשרם שירוחמו מן השמים. והנה בידוע אשר גמר החתימה נעשית בהושענא רבה וביום השמיני עצרת הפתקין נמסרין. לזה מבשר הכתוב וביום השמיני עצר"ת, ע'דת צ'דיקים ר'חמים ת'היה שכל המסתופפים בצילם יהיו לרחמים. אכן עדיין לא ידענו האם יהיה הדבר קל ומהר להפעל בלי שיצטרכו הצדיקים לעבוד עבודה ולהרבות ולהפציר בתפלה, לזה אמר תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו פירוש שהדבור יהיה מסור בידכם שלא תצטרכו לעשות עבודת התפלה הרבה. עוד יש לרמוז שהכתוב מבשר לצדיקים האמיתים אשר הם ממשיכין שפע טוב מעילא לתתא על עם בני ישראל שביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרת הוא לשון אסיפה (כמו עצורה בעצמותיה, עצרו כח) פירוש שיהיה נאסף לכם ממלאים ברכת ה' שפע כל טוב להריק לעמו ישראל. גם ירמוז כי הנה הגם שנגזר על האדם איזה גזירה ונחתם גזר דינו מפני אשר לא שב עדיין כראוי בכל לב, יש לאל יד צדיקי הדור לעצור הגזירה ושלא תצא הפתקא שלו עד ישוב אל ה' וירחמהו ויקרעו גזר דינו. וזהו ביום השמיני עצרת וגו', עצרת כמשמעו שיהיה בידכם העוז והכח לעצור הגזר דין שלא יצא:"
וידוע מה שרבינו אמר שמה שצדיקים פועלים מראש השנה עד הושענה רבא, הוא פועל בלילה הראשון של ראש השנה (שיח שרפי קודש)
*אמרי פנחס לרבי פנחס מקוריץ- שער ד'- שבת ומועדים:
שמעתי מר' חיים מלמד מסטראסטינעץ שהיה מקורב מאוד לרב"ז הנ"ל. ששמע מפיו בשם הרב, ראש השנה הוא הראש של השנה בסוד עולם שנה נפש. וכיון שהוא ראש צריך אדם להיות אצל ראש הדור. לכן המנהג לנסוע אל רבו על ר"ה.
*ספר שם משמואל- הרבי מסוכטשוב, חלק המועדים- סוכות תרע"ג:
"ועוד יש לומר, והוא העיקר אצלי, שראש השנה באשר נקרא ראש משכן המוח והשכל, בו נשפע לישראל מוחין חדשים, וזה בזכותו של משה".
*בספר רמתים צופים לרבי שמואל שינוואר מנחם הרב הקדוש את תלמידו על זה שלא יכול להיות אצלו על ראש השנה:
" ביאור על האגרת הלז שכתב מו"ר זי"ע להרב הגאון חסידא קדישא ר' זושא ז"ל כשנתקבל לאב בית דין בק"ק שעדליץ ולא היה יכול לבוא אצלו על ראש השנה: מחמת שזה היה קודם ראש השנה לבלי יצער את עצמו שאין יכול לבוא אצלו על ראש השנה הבא עלינו לטובה בתוך קהל ועדה קדושה החסידים ומעודו לא נסה באלה. על כן כתב לו אדמו"ר ז"ל לנחמו כי יוכל להשיג הכל כמו שהיה לפניו ממש."
מא
לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב. אבל עצבות הוא בא מן הטחול. ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה, אבל לב נשבר הוא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך. והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות. על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר (עין לקוטי תנינא, סימן כה, ולקמן מז, רלב), אבל שאר כל היום כלו יהיה רק בשמחה. ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים. להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום, ועצבות כלל לא. ושאר כל היום יהיה בשמחה:
מב
עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברגז כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום על שאינו עושה לו רצונו. אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו (עין תענית יט.) כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועין במקום אחר מזה (לקמן סימן מה):
מה
אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה:
במילים אחרות: העצבות משתיקה אותך וחוסמת אותך, גורמת לך להפסיק לפעול ולשנות, לעצור את החיים..
ואילו לב נשבר זה געגוע שמביא לידי כיסופים ובקשת קירבה אל ה', וממילא לשמחה בחינת מה שכתוב בתהילים "ישישו וישמחו בך כל מבקשיך", "ישמח לב מבקשי ה'".
וכמובן שהשמחה מכניסה באדם מרץ וזריזות ועוצמות לפעול ולעשות ולשנות ולהתקדם ולשאוף, ולהיות בתנועה מתמדת להתעלות בעבודת ה' בתורה ותפילה.
רלא.
ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחת שאל את רבנו זכרונו לברכה: מהו החלוק שבין לב נשבר למרה שחורה. השיב לו: לב נשבר הוא כך שאפלו כשעומד בין העולם יחזיר פניו ויאמר רבונו של עולם וכו'. ובאותה שעה בעצמה ובתוך כך אמר רבנו זכרונו לברכה בעצמו: רבונו של עולם, בהתעוררות נפלא ובנשיאת ידים בהשתוקקות נמרץ כדרכו:
נתל'הבעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני אופנים שבעולם רק להיות בשמחה עצומה, אשר אין לך עוד דבר כל כך חשוב בחיי יום יום כמו מדת השמחה, שפשוט צריכים למסור את נפשו להיות בשמחה, כי העצבות והמרירות והדכאון כל כך סובבים את האדם וכו', עד שקשה לו להיות בשמחה, ועיקר השמחה להחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ויהיה חשוב בעיניו את המצוות שמקיים בכל יום, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, ותהלה לאל יש לכל בר ישראל לכל הפחות מאה מצוות בכל יום, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ועיקר השלימות הוא לשמוח עם המצוות, שזה מאד מאד חשוב בעיניו יתברך, ולכן אל תהיה בטלן, רק תהיה בשמחה, ותעשה כל מה שביכולתך לשמוח ולדבר משמחה, כי מה שמדברים עם הזולת, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ד) נעשה אור ישר ואור חוזר, היינו שהדיבורים חוזרים אליו, ואף שההוא לא מתעורר מהדיבורים שלו, על כל פנים הוא בעצמו מתעורר, ובאמת אם מדברים עם הזולת פועלים אצל שניהם, ולכן אל תהיה בטלן, רק תתחזק ביתר שאת ביתר עוז ולהיות בשמחה עצומה, ולשמח את אחרים, שזה מצוה מאד מאד חשובה, כי על כל אחד ואחד עובר משברים וגלים, ואשרי מי שמחזיק מעמד ומחזק את אחרים.
האור החיים הקדוש מפרש את הפסוק (דברים כ"ו י"א) "ושמחת בכל הטוב", שזה סובב על הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה ט') "טוב הוי"ה לכל", והוא יתברך מקור הטוב, ולכן צריך אדם לשמוח עמו יתברך, איך שהוא הרי נברא יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, והשמחה הזו לא יכול להראות שום מלאך ושום שרף אלא בר ישראל בעצמו, ולכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח מאד מאד עמו יתברך, וכן אומר "ושמחת בכל הטוב", שזה סובב על התורה, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ו') אין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעין ומתלהטין אחריה, ולא היה חשוב בעיניהם מלא העולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטוב שבעולם, ואל יקל בעיניך שמחה זו, כי בזה תלוי כל הצלחת האדם כשהוא שמח בו יתברך ושמח עם התורה הקדושה, זה חלקו הנצחי, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל.
אל תהיה בטלן, השבוע זה השבוע האחרון של שנת תשע"ג, ולכן ראה ללמוד בכל יום מקרא חומש ורש"י עם התרגום מפרשת נצבים וילך, וכן תגרוס פרק אחר פרק משניות, אשר אין למעלה מזה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה שמזככת את נשמתו של אדם, וכן משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, בזכות לימוד משניות יהיה לך פרנסה בשפע, וככל שתרבה בלימוד משניות, כן יוסיף עליך הקדוש ברוך הוא פרנסתך, עד שלא יחסר לך שום דבר, והעולה על הכל תהיה חזק בלימוד דף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי על ידי לימוד דף גמרא, אתה ממשיך על עצמך את הד' מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א'.
ראה למסור את נפשך להתפלל במנין דייקא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, היינו כל זמן שאדם נזהר בהשלוש תפלות, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ותיכף ומיד כשיתחיל להתרשל אפילו מתפלה אחת, הוא כבר יוצא ממחנה ישראל, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ולפני כל תפלה תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים.
אני מאד מאד מבקש אותך שאל תתערב עכשיו בשום ענין של בחירות וכו' וכו', עלינו רק לעסוק בתורה ובתפלה ובעשיית חסד אחד עם השני, ולא להתערב בשום מחלוקת או ויכוחים וכו', ותשמור את עצמך מאחד או שתים שאין להם מה לעשות רק לעורר מדנים ומחלוקת וכו' וכו', כי באמת אמרו אנשי שלומינו שמצינו שרביז"ל אמר כשחזר מארץ ישראל "הבאתי לכם מתנה מחלוקת", והסבירו את זה כי לולי המחלוקת שהיה על אנשי שלומינו, היה מזמן נשכח כל דבר רביז"ל, כמו שהמון חסידויות שהיו בעולם נשכחו במשך הדורות וכו', ולא כן היות שעל דבר רביז"ל היה הרבה מחלוקת ודיברו מה שדיברו הן מבית ומכל שכן מבחוץ, ומוהרנ"ת ז"ל עורר את אנשי שלומינו רק על דבר אחד, לקיים את דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') עיקר התשובה לשמוע בזיונו ידום וישתוק, וככל שיתגבר המחלוקת על אנשי שלומינו, כן שתקו ולא ענו שום דבר, רק הירבו בתורה ובתפלה ובאמירת חצות ובהתבודדות, ובעשיית צדקה וחסד, ולא ענו למחרפי ולמבזי נפשם כלום, על ידי זה נתברר דבר רביז"ל בצורה כזו שאף אחד לא היה יכול להבין איך אחר מאתיים שנה אור רביז"ל זורח באור כזה שאף אחד לא תיאר, ומתקבצים על ראש השנה קרוב לארבעים אלף אנשים מכל חלקי העולם ממש, ומכל גווני הקשת, ומכל העדות וכו', שזה דבר למעלה משכל אנושי להבין, והכל בזכות שלא התערבו בשום מחלוקת, כמו כן הקהילה שלנו עיקר הצלחתה על ידי שאנחנו לא מתערבים עם אף אחד בבחינת חי ותן לחיות, אנחנו לא מתערבים בחיים של הזולת, ועל ידי זה אנחנו מצליחים פה ביבנאל עם הקהילה שלנו שהיא חממה של אמונה, שבכל פעם נכנסים משפחות חדשות לגור, ולכן אני מאד מבקש שאף אחד לא יגיד את הדעות שלו וכו', הכל יסתדר על צד הכי טוב, לא צריכים להתבלבל משום דבר.
נתל'הבעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תבוא לאומן י"ז אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
חסדי השם יתברך שאנחנו מתקדמים עוד שבוע אל ראש השנה הקדוש והנורא, שהוא יום הדין, ואז דנים את האדם מה יהיה איתו על כל השנה, כמאמרם ז"ל (ראש השנה ח: ) בראש השנה נידון מה יהיה בסופו, היינו בראש השנה הוא יום הדין והנורא שדנים את כולם בלי יוצא מן הכלל, כל הבריאה כולה, מה יהיה עם כל אחד ואחד בשנה זו, מי לחיים מי למוות וכו', מי בחניקה ומי בשריפה וכו', וכן אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה, היינו שאז כותבים את התקציב לאדם על כל השנה, וכן אמרו (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם; כשאדם חוטא בר מינן, אזי בלי שום ספק יקבל עונש, כי יש דין ויש דיין, אבל כשבא בראש השנה ומבקש סליחה, ומכניע את עצמו לפניו יתברך, מיד הוא מוחל לו, כמאמרם ז"ל (שוחר טוב תהלים ק"ב) "פנה אל תפלת הערער", אמר רבי יצחק, כלפי דורות אמרו, שאין להם לא נביא ולא כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם, אלא עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם מתפללין בראש השנה ויום הכפורים, ולא תבזה אותו מהם. הוי, ולא בזה את תפלתם; ולא בחינם שאנחנו נוסעים בראש השנה אל רביז"ל, כי בעת משפט צריכים עורך דין מאד מאד גדול שימליץ טוב בעדינו, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד שנבוא אליו על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
ואני יודע שיש לכל אחד ואחד את המניעות שלו, זה מחמת ממון וכו', וזה מחמת אשתו וכו', וזה מחמת החוק וכו', וידוע אשר שבת אז מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, היינו שבשבת קודש מאיר המחשבה, כמובא (תולדות יעקב יוסף בשלח) שבשבת יש גילוי אור כל כך גדולה, ולכן צריכים לשמור על המחשבה כל השבת, ולא להסיח דעת מקדושת השבת במשך כל שעות השבת, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מנחות ל"ו: ) שבשביל זה לא מניחים תפילין בשבת, כי שבת היא בעצמה אות בין ישראל להקדוש ברוך הוא, ולכן באמצע השבוע בעת שאדם מניח תפילין אסור לו להסיח דעת מהתפילין, כל זמן שהתפילין עליו, אבל בשבת שאז לא מניחים תפילין, כי עצם השבת הוא האות בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמות ל"א י"ז) "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם", ולכן אסור להסיח דעת כל השבת ממנו יתברך, והרגע שאדם לא מסיח דעתו ממנו יתברך, על ידי זה תפלתו מתקבלת לרחמים ולרצון לפני אדון כל, ולכן אם יש לך איזה מניעה מצד כסף וכו', או מצד האשה וכו', או מצד החוק וכו', או שאר מיני מניעות להגיע אל ציון רביז"ל על ראש השנה באומן, עליך להתפלל על זה בשבת, כי אז התפלה מאד מקובלת בשמים, וכן בשבת יכולים לפעול הרבה, ובני אדם לא יודעים את גודל הענין של קדושת שבת שהיא קדושת המחשבה בשבת, ולכן רבים מזניחים את השבת וכו', עד שרואים שדייקא במשך כל השבת יש מריבות בבית וכו', כי הס"מ לא יכול לסבול את עצם קדושת השבת שהיא גילוי אורו יתברך בלי שום לבושים, שאז יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שרוצים, ולכן הוא עושה כל מיני פעולות שבעולם לערבב את קדושת המחשבה קדושת השבת על ידי מחלוקת ומריבות בתוך הבית, או בתוך הבית הכנסת וכו', העיקר שלא יהיה לאדם מנוחה ביום השבת, ולכן אל תהיה בטלן, ראה מה לפניך הנה שבת באה ואנחנו צריכים הרבה להתפלל להקדוש ברוך הוא שנזכה לכל טוב אמיתי ונצחי, וכן נזכה להגיע אל ציון רביז"ל על ראש השנה, והקדוש ברוך הוא ידון אותנו לכף זכות, וימחול לנו על כל עוונותינו, ונזכה להכלל בו, ויושפע עליך שפע בפרנסה, ולכן אל תהיה בטלן, אלא תעשה כל מה שביכולתך להשלים עם אשתך לפני השבת, כדי שתכנס בשבת רגוע עם מנוחה.
וזכור טוב מה שמובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', אשרי מי ששמח כל השבת, ושומר מאד את מחשבתו שלא יהיה לו שום הרהור רע וכו', ולא יסיח דעת במשך כל השבת ממנו יתברך, ודייקא על ידי זה ימשיך על עצמו אור השכינה שיאיר עליו מלך הכבוד בעצמו, כי בשבת אז נתגלה האור בלי שום לבושים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) שהאור בלי שום לבושים זה אור עתיק וכו', עתיקא סתימאה שיתגלה בעת הגאולה.
חזק ואמץ כל השבת רק להיות בשמחה, ותבקש ממנו יתברך כל מה שאתה צריך, ואז תהיה בטוח שהכל יתקבל לרחמים ולרצון לפני אדון כל.
היה לי וויכוח עם חברה מה זה אומר להיות ברסלבר..
מה דעתכם?
מי שמשתדל לקיים את עצותיו של ר' נחמן הוא מקשר את עצמו אליו ובכך זוכה לתואר המכובד "ברסלבר".
זה בעיקר התבודדות, ללכת עם רפ"ב, ועוד כמה דברים חשובים.
יש התבודדות מיוחדת של 6 שעות הרב ארוש מפרט עליה בספרו בשדי יער
תוכלו לספר לי עוד עליה
הלוואי שאזכה לעשות אתזה מתישהו..![]()
רבינו אומר, שהכי טוב זה להיות כל היום כולו בדיבור עם השם יתברך, להתבודד ולדבר עם ה'..
אבל בגלל שזה לא כ"כ אפשרי לעשות אתזה (פרנסה, ילדים, משפחה, לימוד תורה וכו'..), אפילו רק שעה ביום זה גם כן טוב מאוד!!
כתוב במסכת יומא פו א'
"מי שקורא ושונה ... ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו ? "
זאת אומרת שדוקא צריך לדבר עם אנשים אחרים , ומי שרוצה לעשות התבודדות , אז צריך שזה יהיה ככה שאי שאפשר יהיה להרגיש הוא עושה התבודדות.
למשל אולי אפשר לעשות התבודדות אחרי קריאת שמע על המיטה עד שנרדמים.
יכול שעה ביום ללכת. למצוא זמן.
בס"ד בר"ה
מה קשור דיבור בנחת עם הבריות להתבודוות???
איך הסקת ש-זה שצריך לדבר בנחת עם הבריות, זה אומר שצריך לדבר איתם כל היום?
אדרבה, אחרי התבודדות יהיה לך יותר קל לדבר בנחת עם הבריות, אתה מרגיש כאילו אתה נכנס לעולם חדש...
כך שמותר גם מותר.
שמביא בשם האר"י ז"ל
שתלמידי חכמים פטורים מצומות רשות, אבל צריכים יום אחד שלם במשך השבוע להתבודד עם קונם ולדבק מחשבתם בו, ולדבר איתו כמו שמדברים הבן לאביו וכו'..
ב"ה בר"ה
המקורות מהתנ"ך ועד אחרוני האחרונים על כל העניין של התבודדות..
גם רבינו בעצמו אמר שהוא מוליך אותנו בדרך חדשה שהיא ישנה שאיתה התהלכו אבותינו
וכל הצדיקים. כל זה גם מבואר באריכות בהקדמה של הספר הק' "השתפכות הנפש".
6 שעות התבודדות זה כבר נושא אחר..
בפשיטות יש לנו את דברי רבינו הק' בליקוטי מוהר"ן ושיחות הר"ן וכל ספרי רבינו ור' נתן תלמידו..
שם לא מוזכר עניין של 6 שעות ...זה חידוש של הרב ארוש.. ויש הרבה מגדולי אנ"ש שדיברו נגד זה..
אין עניין לעשות מחלוקות..רק צריך הרבה דעת בכל העצות של רבני ברסלב..
אשרינו!
המשנ"ב לא כתב שהוא עצמו פוסק שחייבים לנהוג כך. זה רק אומר שמי שחושב כך חושב כמו ההוא שכתב כך .
בס"ד בר"ה
והמון צדיקים כתבו על התבודדות, ותפתח את ספר "השתפכות הנפש" בהקדמה שם הוא כותב, שכל הצדיקים נהגו כך..מאבותינו הקדושים, דרך התנאים ועד לדורינו אנו....
ואם תשימו לב, הסימן שבו ה-"ביאור הלכה" מדבר על ההתבודוות, זה סימן תקע"א...שנת הפטירה של רבינו!! 
אילו היה מסכים היה מביא זאת במשנה הברורה בעצמה.
בס"ד בר"ה
ולוואי ויתפלל האדם כל היום כולו....
כנראה שכן מותר 
סילוף בוטה של תורת רבינו.
כמו שיש הרבה דברים שמנוגדים לדעת רבינו שצדיקים ושרשעים אמרו.
רבינו חולק על הרבה צדייקם חלקו עליו, וזה כתוב בשיחות הר"ן.
מה שחשוב, הוא דעת רבינו, לא דעות אחרות, שישנן בלי סוף.
בע"ה מתארגנת קבוצה שמעוניינת לארן מנין בסגנון ברסלב (תפילה עדות המזרח) עם האוירה והשמחה של אומן .
התפילה תיהיה בשכונת בית ישראל שמואל הנביא בירושלים לפרטים ולהרשמה נא לשלוח אלי מייל minyanbreslev@walla.co.il
תודה
בס"ד בר"ה
אז ככה צדיקים וצדיקות:
עלה לי רעיון נחמד, בעקבות הדיבורים על אומן ראש השנה, ועל זה שהוא ממש קרוב אלינו 
שרשור "מעלת הראש השנה של רבינו"....
כל אחד יכתוב, כל דיבור שהוא מכיר, מכל צדיק שהוא מכיר (וגם מרבינו עצמו
)על מעלת הראש השנה של רבינו...
יאללה....תנו בראש 

"אומן אומן ראש השנה"
"מי יתן לי אבר כיונה, אעופה ציון הקדוש אומנה"
אחח.. לו הייתי בן...
וראש השנה הוא גם כן בחינת ראש"
דיי מקנאה בכםם!! אווףףף.![]()
שדות האמונה
נתל'ה
נתל'הבס"ד בר"ה
חיזקת.. נתל'ה...
אוי אבא!! זכנו להגיע לרבינו לראש השנה..
אשרינו!!
נתל'ה
נתל'ה
נתל'ה
נתל'ה
נתל'הב"ה בר"ה
בעיקר את "ישיבתו באומין" ו"גודל יקרת ראש השנה שלו".
רבינו הק' אומר: "מי שהולך אחר שכלתו וחכמתו יפול לטעותים ומכשולות גדולים". (תורה י"ב תניינא).
אנחנו עם שכלנו המדומה והקטן לא יכולים להבין מה שהצדיקים מבינים ויודעים ומבטיחים...
אשרינו!
נתל'ה
נתל'הבעזה"י יום ג' לסדר כי תבוא י"ד אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק עם כל הכוחות, ואל תתן שהס"מ ישבור אותך לרסיסים וכו', כי באמת לימד אותנו רביז"ל לימוד עמוק עמוק (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שכל בר ישראל צריך ומוכרח לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איזה נקודה טובה ששמה אינו רשע וכו', וכל בר ישראל מלא מצוות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ובפרט אם נתבונן נראה שיש לכל אחד ואחד מאתנו לכל הפחות מאה מצוות בכל יום, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".
וצריך שתדע שכל העצבות והמרירות והדכאון שבאים לאדם, זה רק מחמת הגאוה והגדלות והישות שנכנס בו, ולכן הוא תמיד שבור וחושב שהולך לו שלא כסדר, וגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ב) שמה שהולך לאדם שלא כסדר והוא תמיד עצוב וממורמר, הכל מפני אנא אמלוך, הישות והגאוה שיש בו, ועכשיו בחודש אלול זה הזמן לעקור מעצמו את הישות שלו, ולכן אלול הם שתי תיבות לא לו היינו שאדם צריך לדעת שהוא לא, וכבר פירש רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קל"ו) שהאדם צריך לבטל כל מדה ומדה ממדות הרעות שנדבק בו וכו', עד שיתבטל לגמרי כאין ואפס. כי בתחילה צריך לבטל מדה זאת עד שתהיה כלא ממש, ואחר כך מדה אחרת עד שתהיה גם כן לא, וכן כל המדות עד שיהיו כולם כלא היו. וכפי מה שמבטלין כל מדה ומדה, כמו כן מאיר ומתגלה עליו כבוד השם יתברך, כי עיקר האור הוא כבודו יתברך, כמו שכתוב (יחזקאל מ"ג ב') "והארץ האירה מכבודו", אך כשמעמידין דבר גשמי כנגד דבר רוחני, עושה צל. וכפי גשמיות וגודל הדבר שעומד כנגד הדבר, כמו כן נעשה צל, כגון כשמעמידין מקל נגד אור השמש, עושה צל קטן כפי מדת המקל, אבל כשמעמידין דבר גדול יותר נגד השמש, עושה צל גדול ביותר. וכן כשמעמידין בית גדול עושה צל גדול יותר ויותר. והצל הוא הסתרת והעלמת האור כידוע. ועל כן כפי מה שהאדם משוקע באיזה מדה ותאוה רעה וכו', כמו כן עושה צל כנגד אור כבודו יתברך, וכמו כן נעלם ממנו אורו יתברך, אבל כשמבטל המדות והתאוות רעות וכו', כפי הביטול כן נתבטל הצל, וכמו כן נתגלה אור כבודו יתברך. עד שזוכה שיתבטל הצל לגמרי, עד שיהיה הכל לא ואין ואפס. ואז יתגלה כבודו בכל הארץ. כי לא יהיה שום דבר שיסתיר האור ושיעשה צל, וזהו "מלא כל הארץ כבודו". היינו על ידי שמחזיק את עצמו כלא על ידי זה נתגלה כבודו בכל הארץ, כי אין דבר שיסתיר אור כבודו יתברך ויעשה צל.
מה אומר לך עם עצות רביז"ל יכולים לעבור את זה העולם בקלות, אשרי מי שמטה אוזן קשבת לרביז"ל ואז טוב לו כל הימים.
נתל'הבעזה"י יום ב' לסדר כי תבוא י"ג אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
חסדי השם יתברך שאנחנו יודעים מרביז"ל, שזה כל שמחתינו, ואנחנו משתדלים מאד מאד להתקרב אליו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שההתקרבות צריך להיות בכל יום מחדש, כי אי אפשר לומר שאני כבר מקורב אל הצדיק, אלא בכל יום צריכים להתקרב מחדש אל הצדיק, המוליך אותנו על דרך האמת, לחזק לעודד ולשמח אותנו הן בשיחה בינו לבין קונו, והן בשיעורים כסדרן שרק זה מה שיישאר מאתנו, והן בתפלה בציבור, שזה דבר גדול מאד מאד, והן בצדקה ובעשיית חסד וכו' וכו', אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו אוחזים את עצמינו ברביז"ל, וזה חלקינו הנצחית, ובפרט עכשיו שאנחנו מתכוננים לנסוע לציון רביז"ל לאומן על ראש השנה, בזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה; ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, ובפרט שעכשיו עוד פעם יוצאים מתנגדים על הנסיעה על ראש השנה לאומן הן מבחוץ והן מבפנים וכו' וכו', ולכן עלינו להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ולא להתבלבל משום בריה שבעולם, אין לנו אלא דברי בן שמחה הנכלל בשורש השמחה, ומקרב אותנו אל מקור השמחה, ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו יודעים מרבי כזה, כמו שאמר לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; וצריך שתדע שכל הצרות שבני אדם עוברים בזה העולם, זה רק מחמת חסרון השמחה, כי אדם היה תמיד שמח, לא היה לו שום צרות בעולם, ורואים אלו שבאמת שמחים ועליזים בו יתברך, עוברים על כל הקשיים שיש להם בהחיים וכו' וכו', כי באמת אין אדם שלא יעבור עליו איזה משברים וגלים, אין דבר כזה וכו', ועיקר ההתחזקות זה רק על ידי שמחה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) שמי שתמיד שמח הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר אותו שלא יבוא לידי פגם הברית, ומה גם מי ששמח הקדוש ברוך הוא מוחל לו על על כל עוונותיו, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואז טוב לך כל הימים.
מומלץ בחום!!נתל'המשל א:
היה היתה בת מלך שהתחתנה עם עם הארץ, עני. היא אהבה אותו ולא היה אכפת לה שאינו ממעמדה.
לאחר כמה שנים בודדות בעלה עזב הכל, עזב אותה ואת הבית ולא יצר קשר. נעלם כלא היה.
בת המלך היתה כ"כ עצובה וכאובה, ולאחר מכן אפילו כעסה עליו שאינו חוזר.
יום אחד היא שומעת דפיקות על דלת הארמון ומי בפתח?!
לא אחר מאשר בעלה.
היינו מצפים שהוא יבקש סליחה, יאמר לה שהוא אוהב אותה וחזר אליה לתמיד.
וכך גם היא היתה בטוחה וברגע שראתה אותו היא היתה מוכנה לסלוח לו על הכל, רק שיחזור הביתה.
אבל מה עלם החמודות שלנו עשה? הוא בא אליה ביקש כסף, והלך למחרת.
ליבה של בת המלך נשבר בשנית, ואח"כ הגיע שלב הכעס.
ושוב הוא חזר פעם בשנה והיא היתה מוכנה למחול לו על הכל והוא רק ביקש כסף והלך..
והנמשל הוא..
בראש השנה, פעם בשנה, אנחנו באים לפני בורא עולם, לפני הקב"ה
ומבקשים ממנו פרנסה, בריאות, חיים טובים, אושר, שמחה וכו וכו
ואנחנו צריכים ללמוד לא להיות כמו אותו עם הארץ, שבא רק פעם בשנה לבקש מה שרוצה ואח"כ נעלם.
ה' אוהב אותנו, ומוכן לסלוח לנו על הכל כולל הכל (!!) רק שנישאר איתו, שנחזור הביתה.
שנזכה בע"ה לזכור את ה' כל יום ולא רק בראש השנה 
משל ב:
חוקרים החליטו לבצע ניסוי.
הם לקחו אקווריום ענק ושמו בו כריש ודגים. והכריש טרף את הדגים כאוות נפשו.
לאחר תקופה החוקרים הציבו מחיצה (מין ויטרינה) בין הכריש לדגים.
הכריש היה רואה את הדגים, שוחה לכיוונם, פותח את פיו ו.... בוווםםםם הוא נתקע בויטרינה.
כך זה קרה כמה וכמה פעמים, אבל מיום ליום כמות הפעמים בהן הכריש ניסה לטרוף את הדגים ירדה,
מחמישים פעמים לארבעים פעמים, שלושים וכו עד שכלל לא ניסה לטרוף את הדגים.
כשהחוקרים ראו שהכריש כבר לא מנסה לטרוף את הדגים, הם הסירו את המחיצות והדגים שחו חופשי באקווריום.
הכריש היה יכול לטורפם בקלות, אך כלל לא ניסה..
והנמשל הוא..
לפעמים במשך השנה אנחנו מרגישים חסימה בדיבור שלנו עם ה', שאנחנו לא באמת מצליחים להתפלל לה' או לדבר איתו.
או שהתפילה שלנו לא מגיעה ולא מתקבלת.
אנחנו מרגישים כל מיני חסימות בקשר שלנו עם ה', ולפעמים זה עלול להפיל אותנו לייאוש.
אבל אנחנו צריכים לדעת ולזכור שבאלול סרות כל המחיצות, זה אני מול ה'. המלך בשדה ורק מחכה לנו (!!)
ואנחנו צריכים לדעת לחטוף את הרגע ולנצל כל דקה ודקה, ולא להתייאש כמו אותו כריש.
שנזכה 
מעניין מאיפה..
אהבת חינםאחרונה