תפילה היא מעלה יותר גדולה מלימוד תורה
זה נכון? למה?
התפילה שמדובר עליה שהיא למעלה מהתורה היא תפילה של דביקות בה', לבקש מה' לזכות להתקרב אליו וכד'
התפילה על הצרכים הגשמיים היא נמוכה מן התורה
(ראה ליקוטי הלכות אורח חיים ג', הלכות ראש חודש אות כט ובעוד מקומות)
אין לי כח לחפש עכשיו
אבל נראה לי שאנונימי התכוון לתפילה העליונה ושאל עליה למה היא למעלה מהתורה ואני חושב שזה מוסבר במקום אחר בהשתפכות שאדם אע"פ שהוא נופל מהתורה כל זמן שיש לו תפילה ודיבור עם ה' אז הוא קרוב אליו ומזכיר את עצמו אליו עד שיזכה לתשובה שלימה. אני הבנתי את זה שהתורה היא ההדרכה ודרך החיים אבל התפילה (-הדיבור והקישור עם ה') הם החיים עצמם. אבל באמת לא בטוח שהבנתי עד הסוף. אשמח לעוד כיוונים והארות בעניין.
אשריכם!
טוסו לשלום, שיהיו לכם תפילות טובות ושמחת חג אמיתית.
ושתרגישו את אור בהירות הדרכים זורח עליכם!!
ולמי שיש טיפים איך לנחם את הילדה שאבא שלה טס- אשמח לשמוע...אחח, זה קשה לה.
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 


שדות האמונהבס"ד בר"ה
עוד כמה שעווווות 


אחחח הגעוגעים 
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
נתל'הבעזה"י יום ה' לסדר נצבים וילך כ"ג אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
הנה ככל שמתקרב ראש השנה הקדוש והנורא, מצד אחד הפחד והיראה מאד גדולה מיום הדין הנורא וכו', ומצד שני השמחה מתגברת יותר ויותר שנזכה להיות אצל ציון רביז"ל בראש השנה, שבפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
ידוע שמוהרנ"ת ז"ל הקפיד מאד מאד ואמר "אם מקורבים אל רבי צריכים לציית אותו עד הסוף", ולכן כל מי שמקורב אל רביז"ל באמת ונוסע לראש השנה אליו באומן, צריך לקבל על עצמו להפסיק לעשן אם הוא מעשן, כי רביז"ל הקפיד על זה מאד מאד, וכן על ענין השכרות לשתות משקה חריפה, רביז"ל הקפיד מאד מאד ואמר רק יין לקידוש ולהבדלה ולא יותר, והיום יש כל כך הרבה אנשים מכורים לעישון סיגריות, ולא יכולים להגמל מזה, וכן יש הרבה מאד שמכורים לשתיה משקה חריפה וכו', ועוד מלבישים את זה בקדושה, וידוע שרביז"ל הקפיד לא לשתות שום משקה המשכר בשום פנים ואופן, לא בירה, לא ערק, ולא יין וכו' וכו', ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) צריך להרחיק משיכרות, ולדקדק שלא לשתות יותר מיכולתו, כדי שלא יבוא לידי שיכרות, כי מעט השתיה לפי הצורך הוא טובה להרחיב דעתו וכו', אבל השותה יותר מדאי ומשתכר, אזי אדרבא, מתגברין תוקף הגבורות, ונעשה כעס ורוגז, ולפעמים מתגברין גבורות דסיטרא אחרא, ויוכל לבוא לידי רעות וכו' חס ושלום, ודע שעל ידי שיכרות שוכחין כל המצוות והאזהרות שציוה משה רבינו, כי משה הוא מלובש בכל אחד ואחד מישראל בכל איבר ואיבר, ומזכיר כל איבר ואיבר, שיעשה המצוה השייכה לאותו איבר. כי רמ"ח מצוות כנגד רמ"ח איברים וכו', ועל ידי השיכרות שוכח אותם, בבחינת (משלי ל"א) "פן ישתה וישכח מחוקק", שעל ידי השתיה והשיכרות שוכח רמ"ח מצוות של משה וכו', עיין שם, ולכן כל אחד מי שכן מעשן, וכן שותה משקה המשכר, עליו לזכור את הדיבור של מוהרנ"ת ז"ל "אם מקורבים אל רבי צריכים לציית אותו עד הסוף", ולא להתחכם עם חכמות וכו', כי כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ולכן כשאתה נוסע עכשיו לציון רביז"ל, תקבל על עצמך לזרוק את ההרגל הרע של עישון סיגריות (אם אתה מעשן), וכן לא לשתות שום משקה המשכר, רק יין לקידוש ולהבדלה, ואף שאני יודע שזה קשה להגמל מזה, עם כל זאת מי שיש לו אמונת חכמים ברביז"ל, אין דבר כזה קשה, אם רביז"ל אמר לא, אז לא.
אשרי אדם שקונה לעצמו את מדת הסבלנות שזה עיקר גדול בהחיים, וזה המתנה הכי יפה שאדם צריך להגיע אל זה, כי החיים מלאים קשיים ונדמים כים הסוער וכו' וכו', ומי המצליח בחייו? זה רק הסבלן! ואמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח בכל תחום, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה, והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראה להתאזר במידת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי אשתך, ואז תהיה המוצלח הכי גדול בעולם, וזה עיקר גבורת הגיבור להתאזר במדת הסבלנות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", רואים מפסוק זה שמדבר מסבלנות שזה עיקר הגבורה, שיכול לכבוש את יצרו של כעס, שלא יכעס יותר, כי הסבלן הוא המנצח תמיד, אבל על זה צריכים עצבים מאד חזקים, וזה זוכים על ידי תוקף האמונה כשבר ישראל מחדיר במח מחשבתו אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו הוא הולך תמיד, וזה מטהר אותו כבר מכל העבר שלו וכו', וכן לא מתבלבל מאף אחד וכו', כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה.
זכור וגם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו: ) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ותשתדל אשר לפני כל תפלה שחרית מנחה ערבית תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים.
נתל'הבעזה"י יום ד' לסדר נצבים וילך כ"ב אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
ככל שאנחנו מתקרבים יותר אל ראש השנה, ראוי לנו לשמוח יותר ויותר שתהלה לאל שאנחנו מקורבים אל רבי כזה שבפירוש אמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות; ותהלה לאל אנחנו מאמינים בדברי רביז"ל, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שאנחנו מקורבים אליו, ולכן עלינו ללמוד בכל יום את ספרו הקדוש "לקוטי מוהר"ן", שבפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו "לקוטי מוהר"ן" שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה; ולכן דייקא עכשיו בעת הרת עולם שאנשים כל כך מפוחדים מה יהיה, עלינו ללמוד יותר ויותר את ספרו הקדוש של רביז"ל, והעיקר לקיימם לעובדא ולמעשה, כי כל תורה ותורה וכל מאמר ומאמר וכל שיחה ושיחה של רביז"ל הוא מירשם למחלה אחרת וכו', ולכן אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, ולומד בכל יום "לקוטי מוהר"ן", אשר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שמ"ט) שיכולין להיות נעשה בעל תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו וכו', ואמר שיהיו בני אדם שילמדו ויתפללו על ידי הספר הזה וכו', ואמר שמי שישב ויעסוק בספריו רק בלי קנטור ונצחון, ויסתכל בו באמת אז בודאי יהיו נבקעין אצלו כל גידי קשיות לבבו. ואמר בזו הלשון: "סע וועט אים אלע אדערן טרענען" [שיפתח קשיות גידיו]; אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו מקורבים אל רבי נפלא כזה רבי נורא כזה, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו.
נא ונא תעשה כל מה שביכולתך להמשיך ללמוד בכל יום שיעור במקרא מפרשת השבוע, שיעור במשנה כסדרן, ללמוד פרק אחר פרק, שזה מסוגל לפרנסה, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, ועל כולם תראה ללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ואפילו כשתסע לאומן גם שם תמשיך ללמוד בעקשנות כל יום דף גמרא אפילו בגירסא, כי אם היית יודע מה זה דף גמרא ליום אפילו לגרוס, לא היית מפסיק יום אחד, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, ועל כולם ראה לדבר אל הקדוש ברוך הוא אשר כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך זה הצלחה נצחיית, ואתה לא צריך להשקיע שום דבר, רק לפתוח את הפה ולדבר אל הקדוש ברוך הוא, ובמקום לפטפט על דא ועל הא, יותר טוב שתדבר עם הקדוש ברוך הוא, שזה בוודאי יועיל לך בגשמיות וברוחניות, כי מה שמבקשים מהקדוש ברוך הוא מקבלים, רק צריכים להיות עקשן וסבלן, עקשן לא להניח את מקומו, כלומר לבקש עוד ועוד, כמאמרם ז"ל (ברכות לב: ) אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהלים כ"ז י"ד) "קוה אל הוי"ה חזק ויאמץ לבך וקוה אל הוי"ה", כי בוודאי אם מתעקשים אצלו יתברך פעם אחר פעם ולא מתעייפים בתפלה, אזי רואים ישועות גדולות, כי מה שתפלה פועל שום דבר בעולם לא יכול לפעול, וסבלן לחכות ולחכות וכו', ולצפות ולצפות וכו', ולא להניח את הרצון כרגע, ודייקא כך מצליחים בזה העולם.
בעזה"י יום ג' לסדר נצבים וילך כ"א אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק להיות בשמחה עצומה, כי הנה אנחנו מתקרבים אל יום ראש השנה שהוא יום הדין הקדוש והנורא, שאז דנים את האדם על כל השנה, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא, והוא מוחל להם; ולכן בזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד אף שהוא יום הדין, עם כל זאת הקדוש ברוך הוא מוחל לנו על כל עוונותינו בזכות תקיעת שופר שאנחנו תוקעים ונתעוררים בתשובה שלימה, ואמר האריז"ל על הפסוק (דברים כ"ט י"ז) "פן יש בכם ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה", שזה ראשי תיבות ש'ו'פ'ר', ופירש רש"י "ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה" שורש מגדל עשב מר כגידין שהם מרים כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכם; היינו אדם צריך בימים אלו ימי אלול הקדושים ובפרט בימי ראש השנה לשרש ממנו את הרע והרשעות שנדבק בו על ידי עוונותיו, ותיכף ומיד כשאדם מוציא ממנו את הרשעות, לא לעשות רשעות להזולת, הן לאשתו, והן לילדיו, והן לשאר בני אדם, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו מחילת עוונות, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב יהודי שמוסר נפשו לגמרי אליו יתברך, ומחפש רק את הטוב שיש אצל כל אחד ואחד, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי) בראש השנה הם נגאלים ממלאך המוות, כי המלאך המוות זה הס"מ בעצמו שכל ענינו לעשות רשעות להשני, רשעות לשם רשעות, ודבר זה נדבק בכל אדם שיש לו בטבע לעשות רשעות להשני, ורואים שיש בני אדם שעושים רשעות לאשתו ולילדיו, הם מתאכזרים כלפיהם, עד כדי כך שאמר רביז"ל (ספר המדות אות בנים סימן צ"ו) מי שאין לו רחמנות על בניו, בידוע שאין לו חלק בשכל דקדושה; ולכן אדם צריך לשרש מעצמו את הרע לגמרי, שזה הס"מ המלאך המוות שממית אותו, ותיכף ומיד כשאדם נעשה כולו טוב, הוא נעשה כולו שמחה, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו עכשיו בימי אלול הקדושים, ומתקרבים לראש השנה הקדוש שאז תוקעים בשופר, ומשרשים מאתנו את הרע שנדבק בנו על ידי עוונותינו, והקדוש ברוך הוא מוחל לנו על כל עוונותינו, וזה צריך להיות כל שמחתינו, ובפרט שאנחנו מקורבים אל רביז"ל שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.
נא ונא חוס ורחם על עצמך ותראה לשמור על השלום בית שלך, ואפילו שזה בא לך קשה, כי בפירוש אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, וזה שלימות הבית שיש תמיד שלום בית, אשרי אדם שמגיע לזה, ואז יש לו מוחין נקיים לקבל בו את התורה.
בעקבות האשכול שפתח המשתמש סמיילי, ובעיקר בעקבות התגובות של המגיב minyan שטוען שאין אף רב בעולם שמתיר לנסוע מארץ ישראל לקברי צדיקים בחו"ל, הכנתי קובץ קטן עם מספר מקורות הלכתיים המתירים לצאת מארץ ישראל לקברי צדיקים בחו"ל.
יש לציין שאכן יש שאוסרים, אך הטענה כי רק רבני ברסלב מתירים היא בפירוש לא נכונה.
יש לציין שזה רק מעט מזעיר מהמתירים, ויש עוד שלא הספקתי להכניסם.
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
איך זה? מה קרה לאומן?
זה לאלו שלא יוצאים מהארץ?
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
וואי כמה שונים כולם.
תודה לך צדיקה!
והם מזכירים שר' נחמן עזב את אומן ונסע לארץ ישראל .
הוא בכלל לא גר שם באותה תקופה.
לא נוסעים לאומן בגלל שהיא עיר קדושה. אומן היא עיר טמאה, ומכונה "בית פעור" והקבר של רבנו הוא בחינת קברו של משה שקבור מול בית פעור.
נוסעים בגלל שרבנו ציווה להתקבץ אצלו בר"ה
הוא הדגיש זאת ביותר דוקא בסמוך לפטירתו, וגם הדגיש שהוא רוצה שנבוא על קברו והבטיח הבטחות מופלגות שאף אחד לא הבטיח למי שיבוא על קברו
אני מצטט את דברי רבי נתן בחיי מוהר"ן.
בערב ראש השנה האחרון באומן עמדנו לפניו בעת שנתננו לו הצעטליך [פתקאות] שלנו ומעות על פדיון. אז שאל (רבי נחמן) על איש אחד מנעמריב ((= הוא רבי ליפא חבר של רבי נתן) שלא בא על ראש השנה. והתחיל רבי נפתלי לתרצו ולא קיבל הדברים, והקפיד עליו מאד. ואחר כך דיבר עוד מאחד שלא בא על ראש השנה מחמת ריבוי מניעות, ומחמת זה נסע לרבנו זכרונו לברכה קודם ראש השנה וסיפר לו המניעות. וציוה לו רבנו זכרונו לברכה בעצמו לשוב לביתו ולא יהיה אצלו על ראש השנה. וזה האיש היה מגדולי החשובים (היה זה רבי אהרן מברסלב), והיה צר לו מאד מה שלא יזכה להיות נמנה עמנו בראש השנה. והתחיל להתעקש לפניו זכרונו לברכה שלא ישוב לביתו, רק יישאר אצלו על ראש השנה. ולא נתרצה הוא זכרונו לברכה בדבריו וגרשו לביתו. ואז אמר לו רבנו זכרונו לברכה: "איני יכול לציר לעצמי הצער הזה, מה שאתה לא תהיה אצלי על ראש השנה". ואמר לו האיש הנ"ל "אם כן, אשאר בכאן", ולא הסכים ושב לביתו. אחר כך בערב ראש השנה דיבר עמנו מזה, ואמר שעליו (על רבי אהרן) יש רחמנות גדול, כי רצה באמת להיות כאן על ראש השנה, אך נמנע מחמת הנ"ל. אחר כך ענה הוא ז"ל ואמר בקול חזק מעמק הלב "ומה אומר לכם, אין דבר גדול מזה!", הינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא] (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קשיות הרבה ויהיה קשה עוד קשיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דיקא). ומכלל דבריו הקדושים שדבר אז עמנו למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עצם גדל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מרבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה. וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדשה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דיקא על ראש השנה, עד שאפלו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין לזהר מאד לבלי לשאל אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות, ואף על פי כן בנקדת האמת לאמתו צריכין להיות דיקא [וכן הוא נוהג לדורות]. וענין זה נוגע למה שאמרו רבותינו ז"ל (מכות י
: 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפרש רש"י. והוא מדברי רבותינו ז"ל על פסוק (במדבר כ"ב): "לך עם האנשים". וכן בשלוח מרגלים שהכרח משה רבנו עליו השלום בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרבנו ז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גדל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמד לפניו. שמענו והבננו ברמז ובפרוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר, ומעט מזה יתבאר במקום אחר (שיחות הר"ן ריד). וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמתו רצונו שימסר נפשו וישבר כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבר המניעות באמת לאמתו, צריך לזהר מאד לבלי לשאל אותו בזה כלל. ועוד תבין ענין זה במקומות אחרים שמדברים מענינים כאלה והבן מאד: (נשמט מלעיל לענין ראש השנה שצריכין להיות אצלו על ראש השנה דיקא, אמר שיכולין אז אנשים לקבל תקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תקון בשום אפן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפלו הם לקבל תקון. אף על פי שבכל השנה אפלו הוא בעצמו זכרונו לברכה לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות):

איפה אפשר להשיג כרטיס ואוכל בזול לאומן פעם ראשונה שאני עתיד לטוס
תבדוק בדרך צדיקיםנתל'הלגבי אוכל אפשר לקנות כרטיס ב150 ש"ח בערך לאוכל לכל החג.
לא יודעת עדיין איפה.
בס"ד בר"ה
ברחבי הארץ. (רק כרטיסי אוכל ללא מקום ישיבה)
זה עולה 140 ש"ח.
(ואפשר גם בדרך צדיקים. )
לגבי נסיעה לצדיקים על ראש השנה:
*וכך כתוב בספר "מאמר מרדכי" לרבי מרדכי מקאזמיר (דרשות לראש השנה):
"כי חוק לישראל"- בגימ' כמניין "צדיק יסוד עולם", וכמנין "אל, רחום", כי הצדיקים ימתקו הדינים ויתגברו החסדים. לכן המנהג הוא לנסוע על הימים הקדושים האלו אל צדיקי הדור, שיעשו המתקת הדינין, כי יעוררו את העם לתשובה ועל ידי זה ימתקו הדינין, ויהיה משפט לאלקי יעקב".
*וכך כותב בעל ה'מאור ושמש' רבי קלונימוס קלמן הלוי מקראקא, תלמידו של הבעל שם טוב בפרשת פנחס:
"ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו. יש לרמוז בפסוק זה כי הנה ידוע מאמר קדמונינו אשר כל באי עולם בראש השנה יכתבון וביום צום כפור יחתמון. והנה אמרו במסכת ראש השנה שצדיקים נכתבין לאלתר לחיים ובינונים תלוים ועומדים עד יום הכפורים אם ישובו בתשובה יכתבו בספר החיים עם הצדיקים. והנה האנשים המבקשים את ה' ומסתופפים בצל הצדיקים להורות להם דרכי ה' ודרכי תשובה הנכונה, ואף כי שאור שבעיסה מעכב מכל מקום כונתם לטובה וכל אות נפשם לשוב בתשובה שלימה לעבוד ה', לאנשים האלה הגם שלא זכו מעשיהם מכל וכל, הכתוב מבשרם שירוחמו מן השמים. והנה בידוע אשר גמר החתימה נעשית בהושענא רבה וביום השמיני עצרת הפתקין נמסרין. לזה מבשר הכתוב וביום השמיני עצר"ת, ע'דת צ'דיקים ר'חמים ת'היה שכל המסתופפים בצילם יהיו לרחמים. אכן עדיין לא ידענו האם יהיה הדבר קל ומהר להפעל בלי שיצטרכו הצדיקים לעבוד עבודה ולהרבות ולהפציר בתפלה, לזה אמר תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו פירוש שהדבור יהיה מסור בידכם שלא תצטרכו לעשות עבודת התפלה הרבה. עוד יש לרמוז שהכתוב מבשר לצדיקים האמיתים אשר הם ממשיכין שפע טוב מעילא לתתא על עם בני ישראל שביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרת הוא לשון אסיפה (כמו עצורה בעצמותיה, עצרו כח) פירוש שיהיה נאסף לכם ממלאים ברכת ה' שפע כל טוב להריק לעמו ישראל. גם ירמוז כי הנה הגם שנגזר על האדם איזה גזירה ונחתם גזר דינו מפני אשר לא שב עדיין כראוי בכל לב, יש לאל יד צדיקי הדור לעצור הגזירה ושלא תצא הפתקא שלו עד ישוב אל ה' וירחמהו ויקרעו גזר דינו. וזהו ביום השמיני עצרת וגו', עצרת כמשמעו שיהיה בידכם העוז והכח לעצור הגזר דין שלא יצא:"
וידוע מה שרבינו אמר שמה שצדיקים פועלים מראש השנה עד הושענה רבא, הוא פועל בלילה הראשון של ראש השנה (שיח שרפי קודש)
*אמרי פנחס לרבי פנחס מקוריץ- שער ד'- שבת ומועדים:
שמעתי מר' חיים מלמד מסטראסטינעץ שהיה מקורב מאוד לרב"ז הנ"ל. ששמע מפיו בשם הרב, ראש השנה הוא הראש של השנה בסוד עולם שנה נפש. וכיון שהוא ראש צריך אדם להיות אצל ראש הדור. לכן המנהג לנסוע אל רבו על ר"ה.
*ספר שם משמואל- הרבי מסוכטשוב, חלק המועדים- סוכות תרע"ג:
"ועוד יש לומר, והוא העיקר אצלי, שראש השנה באשר נקרא ראש משכן המוח והשכל, בו נשפע לישראל מוחין חדשים, וזה בזכותו של משה".
*בספר רמתים צופים לרבי שמואל שינוואר מנחם הרב הקדוש את תלמידו על זה שלא יכול להיות אצלו על ראש השנה:
" ביאור על האגרת הלז שכתב מו"ר זי"ע להרב הגאון חסידא קדישא ר' זושא ז"ל כשנתקבל לאב בית דין בק"ק שעדליץ ולא היה יכול לבוא אצלו על ראש השנה: מחמת שזה היה קודם ראש השנה לבלי יצער את עצמו שאין יכול לבוא אצלו על ראש השנה הבא עלינו לטובה בתוך קהל ועדה קדושה החסידים ומעודו לא נסה באלה. על כן כתב לו אדמו"ר ז"ל לנחמו כי יוכל להשיג הכל כמו שהיה לפניו ממש."
מא
לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב. אבל עצבות הוא בא מן הטחול. ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה, אבל לב נשבר הוא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך. והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות. על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר (עין לקוטי תנינא, סימן כה, ולקמן מז, רלב), אבל שאר כל היום כלו יהיה רק בשמחה. ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים. להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום, ועצבות כלל לא. ושאר כל היום יהיה בשמחה:
מב
עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברגז כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום על שאינו עושה לו רצונו. אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו (עין תענית יט.) כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועין במקום אחר מזה (לקמן סימן מה):
מה
אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה:
במילים אחרות: העצבות משתיקה אותך וחוסמת אותך, גורמת לך להפסיק לפעול ולשנות, לעצור את החיים..
ואילו לב נשבר זה געגוע שמביא לידי כיסופים ובקשת קירבה אל ה', וממילא לשמחה בחינת מה שכתוב בתהילים "ישישו וישמחו בך כל מבקשיך", "ישמח לב מבקשי ה'".
וכמובן שהשמחה מכניסה באדם מרץ וזריזות ועוצמות לפעול ולעשות ולשנות ולהתקדם ולשאוף, ולהיות בתנועה מתמדת להתעלות בעבודת ה' בתורה ותפילה.
רלא.
ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחת שאל את רבנו זכרונו לברכה: מהו החלוק שבין לב נשבר למרה שחורה. השיב לו: לב נשבר הוא כך שאפלו כשעומד בין העולם יחזיר פניו ויאמר רבונו של עולם וכו'. ובאותה שעה בעצמה ובתוך כך אמר רבנו זכרונו לברכה בעצמו: רבונו של עולם, בהתעוררות נפלא ובנשיאת ידים בהשתוקקות נמרץ כדרכו:
נתל'הבעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני אופנים שבעולם רק להיות בשמחה עצומה, אשר אין לך עוד דבר כל כך חשוב בחיי יום יום כמו מדת השמחה, שפשוט צריכים למסור את נפשו להיות בשמחה, כי העצבות והמרירות והדכאון כל כך סובבים את האדם וכו', עד שקשה לו להיות בשמחה, ועיקר השמחה להחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ויהיה חשוב בעיניו את המצוות שמקיים בכל יום, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, ותהלה לאל יש לכל בר ישראל לכל הפחות מאה מצוות בכל יום, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ועיקר השלימות הוא לשמוח עם המצוות, שזה מאד מאד חשוב בעיניו יתברך, ולכן אל תהיה בטלן, רק תהיה בשמחה, ותעשה כל מה שביכולתך לשמוח ולדבר משמחה, כי מה שמדברים עם הזולת, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ד) נעשה אור ישר ואור חוזר, היינו שהדיבורים חוזרים אליו, ואף שההוא לא מתעורר מהדיבורים שלו, על כל פנים הוא בעצמו מתעורר, ובאמת אם מדברים עם הזולת פועלים אצל שניהם, ולכן אל תהיה בטלן, רק תתחזק ביתר שאת ביתר עוז ולהיות בשמחה עצומה, ולשמח את אחרים, שזה מצוה מאד מאד חשובה, כי על כל אחד ואחד עובר משברים וגלים, ואשרי מי שמחזיק מעמד ומחזק את אחרים.
האור החיים הקדוש מפרש את הפסוק (דברים כ"ו י"א) "ושמחת בכל הטוב", שזה סובב על הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה ט') "טוב הוי"ה לכל", והוא יתברך מקור הטוב, ולכן צריך אדם לשמוח עמו יתברך, איך שהוא הרי נברא יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, והשמחה הזו לא יכול להראות שום מלאך ושום שרף אלא בר ישראל בעצמו, ולכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח מאד מאד עמו יתברך, וכן אומר "ושמחת בכל הטוב", שזה סובב על התורה, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ו') אין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעין ומתלהטין אחריה, ולא היה חשוב בעיניהם מלא העולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטוב שבעולם, ואל יקל בעיניך שמחה זו, כי בזה תלוי כל הצלחת האדם כשהוא שמח בו יתברך ושמח עם התורה הקדושה, זה חלקו הנצחי, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל.
אל תהיה בטלן, השבוע זה השבוע האחרון של שנת תשע"ג, ולכן ראה ללמוד בכל יום מקרא חומש ורש"י עם התרגום מפרשת נצבים וילך, וכן תגרוס פרק אחר פרק משניות, אשר אין למעלה מזה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה שמזככת את נשמתו של אדם, וכן משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, בזכות לימוד משניות יהיה לך פרנסה בשפע, וככל שתרבה בלימוד משניות, כן יוסיף עליך הקדוש ברוך הוא פרנסתך, עד שלא יחסר לך שום דבר, והעולה על הכל תהיה חזק בלימוד דף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי על ידי לימוד דף גמרא, אתה ממשיך על עצמך את הד' מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א'.
ראה למסור את נפשך להתפלל במנין דייקא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, היינו כל זמן שאדם נזהר בהשלוש תפלות, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ותיכף ומיד כשיתחיל להתרשל אפילו מתפלה אחת, הוא כבר יוצא ממחנה ישראל, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ולפני כל תפלה תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים.
אני מאד מאד מבקש אותך שאל תתערב עכשיו בשום ענין של בחירות וכו' וכו', עלינו רק לעסוק בתורה ובתפלה ובעשיית חסד אחד עם השני, ולא להתערב בשום מחלוקת או ויכוחים וכו', ותשמור את עצמך מאחד או שתים שאין להם מה לעשות רק לעורר מדנים ומחלוקת וכו' וכו', כי באמת אמרו אנשי שלומינו שמצינו שרביז"ל אמר כשחזר מארץ ישראל "הבאתי לכם מתנה מחלוקת", והסבירו את זה כי לולי המחלוקת שהיה על אנשי שלומינו, היה מזמן נשכח כל דבר רביז"ל, כמו שהמון חסידויות שהיו בעולם נשכחו במשך הדורות וכו', ולא כן היות שעל דבר רביז"ל היה הרבה מחלוקת ודיברו מה שדיברו הן מבית ומכל שכן מבחוץ, ומוהרנ"ת ז"ל עורר את אנשי שלומינו רק על דבר אחד, לקיים את דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') עיקר התשובה לשמוע בזיונו ידום וישתוק, וככל שיתגבר המחלוקת על אנשי שלומינו, כן שתקו ולא ענו שום דבר, רק הירבו בתורה ובתפלה ובאמירת חצות ובהתבודדות, ובעשיית צדקה וחסד, ולא ענו למחרפי ולמבזי נפשם כלום, על ידי זה נתברר דבר רביז"ל בצורה כזו שאף אחד לא היה יכול להבין איך אחר מאתיים שנה אור רביז"ל זורח באור כזה שאף אחד לא תיאר, ומתקבצים על ראש השנה קרוב לארבעים אלף אנשים מכל חלקי העולם ממש, ומכל גווני הקשת, ומכל העדות וכו', שזה דבר למעלה משכל אנושי להבין, והכל בזכות שלא התערבו בשום מחלוקת, כמו כן הקהילה שלנו עיקר הצלחתה על ידי שאנחנו לא מתערבים עם אף אחד בבחינת חי ותן לחיות, אנחנו לא מתערבים בחיים של הזולת, ועל ידי זה אנחנו מצליחים פה ביבנאל עם הקהילה שלנו שהיא חממה של אמונה, שבכל פעם נכנסים משפחות חדשות לגור, ולכן אני מאד מבקש שאף אחד לא יגיד את הדעות שלו וכו', הכל יסתדר על צד הכי טוב, לא צריכים להתבלבל משום דבר.
נתל'הבעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תבוא לאומן י"ז אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
חסדי השם יתברך שאנחנו מתקדמים עוד שבוע אל ראש השנה הקדוש והנורא, שהוא יום הדין, ואז דנים את האדם מה יהיה איתו על כל השנה, כמאמרם ז"ל (ראש השנה ח: ) בראש השנה נידון מה יהיה בסופו, היינו בראש השנה הוא יום הדין והנורא שדנים את כולם בלי יוצא מן הכלל, כל הבריאה כולה, מה יהיה עם כל אחד ואחד בשנה זו, מי לחיים מי למוות וכו', מי בחניקה ומי בשריפה וכו', וכן אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה, היינו שאז כותבים את התקציב לאדם על כל השנה, וכן אמרו (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם; כשאדם חוטא בר מינן, אזי בלי שום ספק יקבל עונש, כי יש דין ויש דיין, אבל כשבא בראש השנה ומבקש סליחה, ומכניע את עצמו לפניו יתברך, מיד הוא מוחל לו, כמאמרם ז"ל (שוחר טוב תהלים ק"ב) "פנה אל תפלת הערער", אמר רבי יצחק, כלפי דורות אמרו, שאין להם לא נביא ולא כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם, אלא עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם מתפללין בראש השנה ויום הכפורים, ולא תבזה אותו מהם. הוי, ולא בזה את תפלתם; ולא בחינם שאנחנו נוסעים בראש השנה אל רביז"ל, כי בעת משפט צריכים עורך דין מאד מאד גדול שימליץ טוב בעדינו, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד שנבוא אליו על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
ואני יודע שיש לכל אחד ואחד את המניעות שלו, זה מחמת ממון וכו', וזה מחמת אשתו וכו', וזה מחמת החוק וכו', וידוע אשר שבת אז מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, היינו שבשבת קודש מאיר המחשבה, כמובא (תולדות יעקב יוסף בשלח) שבשבת יש גילוי אור כל כך גדולה, ולכן צריכים לשמור על המחשבה כל השבת, ולא להסיח דעת מקדושת השבת במשך כל שעות השבת, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מנחות ל"ו: ) שבשביל זה לא מניחים תפילין בשבת, כי שבת היא בעצמה אות בין ישראל להקדוש ברוך הוא, ולכן באמצע השבוע בעת שאדם מניח תפילין אסור לו להסיח דעת מהתפילין, כל זמן שהתפילין עליו, אבל בשבת שאז לא מניחים תפילין, כי עצם השבת הוא האות בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמות ל"א י"ז) "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם", ולכן אסור להסיח דעת כל השבת ממנו יתברך, והרגע שאדם לא מסיח דעתו ממנו יתברך, על ידי זה תפלתו מתקבלת לרחמים ולרצון לפני אדון כל, ולכן אם יש לך איזה מניעה מצד כסף וכו', או מצד האשה וכו', או מצד החוק וכו', או שאר מיני מניעות להגיע אל ציון רביז"ל על ראש השנה באומן, עליך להתפלל על זה בשבת, כי אז התפלה מאד מקובלת בשמים, וכן בשבת יכולים לפעול הרבה, ובני אדם לא יודעים את גודל הענין של קדושת שבת שהיא קדושת המחשבה בשבת, ולכן רבים מזניחים את השבת וכו', עד שרואים שדייקא במשך כל השבת יש מריבות בבית וכו', כי הס"מ לא יכול לסבול את עצם קדושת השבת שהיא גילוי אורו יתברך בלי שום לבושים, שאז יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שרוצים, ולכן הוא עושה כל מיני פעולות שבעולם לערבב את קדושת המחשבה קדושת השבת על ידי מחלוקת ומריבות בתוך הבית, או בתוך הבית הכנסת וכו', העיקר שלא יהיה לאדם מנוחה ביום השבת, ולכן אל תהיה בטלן, ראה מה לפניך הנה שבת באה ואנחנו צריכים הרבה להתפלל להקדוש ברוך הוא שנזכה לכל טוב אמיתי ונצחי, וכן נזכה להגיע אל ציון רביז"ל על ראש השנה, והקדוש ברוך הוא ידון אותנו לכף זכות, וימחול לנו על כל עוונותינו, ונזכה להכלל בו, ויושפע עליך שפע בפרנסה, ולכן אל תהיה בטלן, אלא תעשה כל מה שביכולתך להשלים עם אשתך לפני השבת, כדי שתכנס בשבת רגוע עם מנוחה.
וזכור טוב מה שמובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', אשרי מי ששמח כל השבת, ושומר מאד את מחשבתו שלא יהיה לו שום הרהור רע וכו', ולא יסיח דעת במשך כל השבת ממנו יתברך, ודייקא על ידי זה ימשיך על עצמו אור השכינה שיאיר עליו מלך הכבוד בעצמו, כי בשבת אז נתגלה האור בלי שום לבושים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) שהאור בלי שום לבושים זה אור עתיק וכו', עתיקא סתימאה שיתגלה בעת הגאולה.
חזק ואמץ כל השבת רק להיות בשמחה, ותבקש ממנו יתברך כל מה שאתה צריך, ואז תהיה בטוח שהכל יתקבל לרחמים ולרצון לפני אדון כל.
היה לי וויכוח עם חברה מה זה אומר להיות ברסלבר..
מה דעתכם?
מי שמשתדל לקיים את עצותיו של ר' נחמן הוא מקשר את עצמו אליו ובכך זוכה לתואר המכובד "ברסלבר".
זה בעיקר התבודדות, ללכת עם רפ"ב, ועוד כמה דברים חשובים.
יש התבודדות מיוחדת של 6 שעות הרב ארוש מפרט עליה בספרו בשדי יער
תוכלו לספר לי עוד עליה
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
כתוב במסכת יומא פו א'
"מי שקורא ושונה ... ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו ? "
זאת אומרת שדוקא צריך לדבר עם אנשים אחרים , ומי שרוצה לעשות התבודדות , אז צריך שזה יהיה ככה שאי שאפשר יהיה להרגיש הוא עושה התבודדות.
למשל אולי אפשר לעשות התבודדות אחרי קריאת שמע על המיטה עד שנרדמים.
יכול שעה ביום ללכת. למצוא זמן.
בס"ד בר"ה
מה קשור דיבור בנחת עם הבריות להתבודוות???
איך הסקת ש-זה שצריך לדבר בנחת עם הבריות, זה אומר שצריך לדבר איתם כל היום?
אדרבה, אחרי התבודדות יהיה לך יותר קל לדבר בנחת עם הבריות, אתה מרגיש כאילו אתה נכנס לעולם חדש...
כך שמותר גם מותר.
שמביא בשם האר"י ז"ל
שתלמידי חכמים פטורים מצומות רשות, אבל צריכים יום אחד שלם במשך השבוע להתבודד עם קונם ולדבק מחשבתם בו, ולדבר איתו כמו שמדברים הבן לאביו וכו'..
ב"ה בר"ה
המקורות מהתנ"ך ועד אחרוני האחרונים על כל העניין של התבודדות..
גם רבינו בעצמו אמר שהוא מוליך אותנו בדרך חדשה שהיא ישנה שאיתה התהלכו אבותינו
וכל הצדיקים. כל זה גם מבואר באריכות בהקדמה של הספר הק' "השתפכות הנפש".
6 שעות התבודדות זה כבר נושא אחר..
בפשיטות יש לנו את דברי רבינו הק' בליקוטי מוהר"ן ושיחות הר"ן וכל ספרי רבינו ור' נתן תלמידו..
שם לא מוזכר עניין של 6 שעות ...זה חידוש של הרב ארוש.. ויש הרבה מגדולי אנ"ש שדיברו נגד זה..
אין עניין לעשות מחלוקות..רק צריך הרבה דעת בכל העצות של רבני ברסלב..
אשרינו!
המשנ"ב לא כתב שהוא עצמו פוסק שחייבים לנהוג כך. זה רק אומר שמי שחושב כך חושב כמו ההוא שכתב כך .
בס"ד בר"ה
והמון צדיקים כתבו על התבודדות, ותפתח את ספר "השתפכות הנפש" בהקדמה שם הוא כותב, שכל הצדיקים נהגו כך..מאבותינו הקדושים, דרך התנאים ועד לדורינו אנו....
ואם תשימו לב, הסימן שבו ה-"ביאור הלכה" מדבר על ההתבודוות, זה סימן תקע"א...שנת הפטירה של רבינו!! 
אילו היה מסכים היה מביא זאת במשנה הברורה בעצמה.
בס"ד בר"ה
ולוואי ויתפלל האדם כל היום כולו....
כנראה שכן מותר 
סילוף בוטה של תורת רבינו.
כמו שיש הרבה דברים שמנוגדים לדעת רבינו שצדיקים ושרשעים אמרו.
רבינו חולק על הרבה צדייקם חלקו עליו, וזה כתוב בשיחות הר"ן.
מה שחשוב, הוא דעת רבינו, לא דעות אחרות, שישנן בלי סוף.
בע"ה מתארגנת קבוצה שמעוניינת לארן מנין בסגנון ברסלב (תפילה עדות המזרח) עם האוירה והשמחה של אומן .
התפילה תיהיה בשכונת בית ישראל שמואל הנביא בירושלים לפרטים ולהרשמה נא לשלוח אלי מייל minyanbreslev@walla.co.il
תודה
בס"ד בר"ה
אז ככה צדיקים וצדיקות:
עלה לי רעיון נחמד, בעקבות הדיבורים על אומן ראש השנה, ועל זה שהוא ממש קרוב אלינו 
שרשור "מעלת הראש השנה של רבינו"....
כל אחד יכתוב, כל דיבור שהוא מכיר, מכל צדיק שהוא מכיר (וגם מרבינו עצמו
)על מעלת הראש השנה של רבינו...
יאללה....תנו בראש 

"אומן אומן ראש השנה"
"מי יתן לי אבר כיונה, אעופה ציון הקדוש אומנה"
אחח.. לו הייתי בן...
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
שדות האמונה
נתל'ה
נתל'הבס"ד בר"ה
חיזקת.. נתל'ה...
אוי אבא!! זכנו להגיע לרבינו לראש השנה..
אשרינו!!
נתל'ה
נתל'ה
נתל'ה
נתל'ה
נתל'הב"ה בר"ה
בעיקר את "ישיבתו באומין" ו"גודל יקרת ראש השנה שלו".
רבינו הק' אומר: "מי שהולך אחר שכלתו וחכמתו יפול לטעותים ומכשולות גדולים". (תורה י"ב תניינא).
אנחנו עם שכלנו המדומה והקטן לא יכולים להבין מה שהצדיקים מבינים ויודעים ומבטיחים...
אשרינו!
נתל'ה