פורום חסידות ברסלב (עמוד 46)

בס"ד בר"ה

ברגע שנסמוך עליו לפחות כמו על שדכן בשר ודם, הכל יראה אחרת

ב"ה בר"ה

 ורבינו אומר שהצדיק הוא השדכן...

בליקו"מ תניינא תורה פ"ט רבינו מדבר מזה שהדעת משדך כל השידוכיםוכו' וכו' עיי"ש...

אשרינו!! כל הישועות!

רמת גן

הוד השרון

תורת החיים

ישיבת צפת

ישיבת אורות האר"י בצפת

הישיבה ביישוב "אדם"- זה בעיקרון אשלג, אבל יש שם גם בחורים ברסלב

ויש עוד אני מאמין..

העיקר כמו ששדות כתב: לפנות אל ה' יתברך. "מה' אישה לאיש".

בהצלחה

אם כי נדמה לי שכרגע יש להם בישיבה בדיוק מנין. ואני לא בטוח שיש שם רווקים.

וגם לה' יתברך....

יש לכם עוד עצות\ מספרי טלפון?

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

המ"ה

אם את מוצאת ממש אשמח שתגידי לי

ראיתי כמה פעמים שהוא ענה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בס"ד בר"ה

את\ה חושב\ת שיש ענין בזה?

רק התכוונתי שמבחינת הפורום לפחות באופן תיאורטי זה בא בחשבון.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בימות המשיח "האמת נעדרת"=נעשתה עדרים עדרים.

וכל חלק חושב שאצלו יש את כל האמת בעוד יש אצלו רק פיסה.

שמעתי מרב אחד שכתוב שלעתיד לבוא הקב"ה יעשה מחול לצדיקים. ומה בעצם קורה בריקוד, במעגל? כל אחד עומד בשלב מסויים במקום של חברו.

וזה מה שיקרה לעתיד לבוא- רבי נחמן יבין את המחשבה של הרבי מחב"ד, הרב קוק יבין את המחשבה של סטאמר, הבן איש חי יבין את המחשבה של בעלז וכו'.

והקב"ה יהיה באמצע המעגל, וכל הצדיקים (ואנחנו) נזכה לראות איך כל הגוונים האלה הופכים לקשת מופלאה ואמת אחת פשוטה.

כיום- אין אמת אחת, אין אדמו"ר אחד. האמת היחידה שקיימת היא: "ה' הוא המלך". מעבר לכך כל שאר הדברים (האם תאמר הלל ביום העצמאות או לא, האם תטוס לאומן בר"ה או לא וכו') הם תלויי תרבות, משפחה, חינוך ובעיקר תלויי נשמה. מה הניגון של הנשמה שלך-לשם תתחבר.

לענ"ד היום צריך להחזיק בה', תשובה, תפילה וצדקה. צריך להתחבר לצדיקים וללכת לפי עצתם אבל כן להיות פתוחים לשמוע ולהקשיב. לנסות "להרחיב את הכלים" שלנו ולהבין שיש אמת גם בעוד מקומות ושיש מה לקבל מעוד אנשים.

כמובן שזה לא סותר שלאדם יהיה רב בהלכה, בהשקפה ובעבודת ה' שאחריו הוא ילך, אבל חשוב שהוא יבין שלא רק הרב שלו אמת, אלא שיש עוד רבנים כאלה. רק שהוא התחבר לרב הספציפי שלו-בגלל שייכות נשמתית (וסיבות אחרות...).

שנזכה.

יש לי תשובה וכיוון שבעזרת השם אעלה יותר מאוחר.. אבל חשוב לי לדעת מה דעתכם, ואם גם אתם נתקלתם בשאלה הזו?

הצינור הוא אחד- ויכולים להיות לו מספר ברזים.

אני אישית מקבלת מכל מיני רבנים בברסלב ולא רק מרב אחד, ואני רואה עד כמה הדבר מפרה אותי ומקדם אותי בעבודת ה'.

ממילא הכל מוביל לאותו המקום-כמו נתיבים שונים בכביש מהיר...

בס"ד בר"ה

אכן חשוב מאוד להיות מבוטלים לצדיק חי..ורבינו הקדוש מדבר על זה בלי סוף!!

והלוואי והייתי מוצא לעצמי את אותו צדיק  

אך לצערינו, מרוב גודל הבלבול והיעדר האמת, אני מפחד לקחת את הסיכון, וקשה לי להאמין ולהתבטל עד הסוף לרב מסוים!! 

אני מעריך רבנים, ומקבל מהם את הדברים הטובים, אך לא מבוטל לאף אחד!! הלוואי ואזכה למצוא את הצדיק!!

אני אישית פונה ישר לה' יתברך, וגם לרבינו!!

סבא ישראל אמר: שבהתבודדות, אפשר לפעמים לדבר לה' יתברך ולפעמים לרבינו הקדוש

"גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם"

האם בכל דור יש רבי חי שהוא "צדיק הדור- ראש בית"

שרק דרכו אפשר להתקשר לרבנו, ושרק דרכו אפשר לקבל את תיקוניו של רבנו?

איפה שכתוב בליקוטי מוהר"ן צדיק האמת- זה ר' נחמן, 

ואיפה שכתוב צדיק הדור- זה אותו רב חי הנ"ל.

שמעתם על זה? יש לכם תשובה? 

לפי התיאור אני מנחשת גם באיזה "אדמו"ר" מדובר.

אין אדמו"ר בברסלב. יש רבינו, וצדיקים במיתתם קרויים חיים. בטח ובטח שר' נחמן.

יש הרבה סגנונות וכדאי לקבל תורה מסגנון שמתחבר לך ומדבר אלייך ומעורר אותך.

דוגמה?

אני מאוד מתחברת בדר"כ לרב ארז דורון, ופחות לרב עופר ארז, למשל. גם לרב הרוש אני לא לגמרי מתחברת למרות שלפעמים הספרים שלו באים לי טוב.

אבל להפוך את הרב ארז לאדמו"ר? לא לא לא. זה לא נכון, ולענ"ד זה גם מסוכן. לצערי חווינו על בשרינו נפילה של "אדמו"ר" כזה, לא מברסלב, שהיינו קשורים אליו.

מסקנתינו, הכלל: איפה שיש הערצה והתבטלות מוחלטת לרב אחד, איפה שיש רב שמוקף בפמלייה שלמה וקשה לגשת לדבר איתו, איפה שמעורבים עניני כסף (או שצריך לשלם כדי להכנס לרב, או שהרבה כסף זורם שם אצל אנשים מאוד מסוימים), ועניני כבוד, כולל כבוד יתר לרב, להתרחק כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק!!

זה מסוכן, זה מועד לפורענות וראינו לא מעט מעשים שהיו.

בכלל, מה זה הדיבור הזה, "יש רק אדמו"ר אחד היום בברסלב"??  מה אתן, יודעות הכל? איזה אבסולוטיות, איזה גאווה, איזה תחושה של "אני יודע מה האמת". אותי זה היה מבריח משם בזינוק.

בברסלב היה רק אדמו"ר אחד. ואם ר' נתן לא רצה לקבל עליו אדמורו"ת אז מי היום מעז לעשות זאת?

ובברסלב אף אחד לא יודע את כל האמת, כולם רק מחפשים אותה עוד ועוד לעומק.

בקיצור- זהירות, יקירתי. כלכלי בתבונה את צעדייך ואל תאמיני לכל מה שאומרים. גם בברסלב יש בעיות ויש עדריות. אל תלכי עם העדר, תלכי עם מה שמרגיש לך נכון ואמיתי. וגם עם מה שמאפשר לך לשאול, ליפול, להתרחק ולהתקרב, מה שמאפשר לך חופש ונותן לך להיות מי שאת באמת.

תשובה קצת ארוכה אבל חשובה..

כל הנאמר כאן זה אך רק לגבי המסורת של חסידי ברסלב בלבד. ולא באנו ח"ו לבטל צדיקים אחרים, אלא כל אחד יאחז במהג אבותיו.

ישנו שיבוש בקרב חסידי ברסלב (המתקרבים, כמו אצל חברה של אחותי) שכדי להיות מקושר לרבנו צריך להיות מקושר לרבי חי, ורבנו נקרא צדיק האמת, ואותו תלמיד חי נקרא צדיק הדור או ראש בית. זו טעות כפי שנראה בהמשך. כמובן שכדי להבין את דברי רבנו צריך ללמוד מתלמידים הגונים יראים ושלמים, אבל לא לתלות את התקרבותי ברבנו ז"ל רק דרך הרב הזה דייקא, ואם משהו לא מקורב לרב הזה דייקא יוצא שהוא לא מקורב לרבנו חלילה. אלא כל אחד ילמד אצל רב שהכי מדבר אליו ומחזק אתו בעבודת ה' כפי דרכו של רבנו ז"ל( בתור נקודת חבר ולא בתור נקודת צדיק כמו שמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לד' עיין שם). 

*וכך כותב הר"ר נחמן מטולטשין (תלמיד מובהק לר' נתן שכתב את זה 59 שנה לאחר פטירת רבנו) ספר עלים לתרופה - מכתבים בסוף הספר :"וְהַיּוֹם לָמַדְתִּי הַמַּאֲמָר הַקָּדוֹשׁ "הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל" וְכוּ'. וּכְבָר מֻנָּח כְּלָל בְּיָדֵינוּ אֲשֶׁר כָּעֵת הוּא הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְיֵשׁ בָּזֶה דִּבּוּרִים הַרְבֵּה לְבָאֵר, יְזַכֵּנוּ ה' לְדַבֵּר בָּזֶה פָּנִים אֶל פָּנִים, כֵּן נִזְכֶּה לְקַיֵּם דְּבָרָיו הַחַיִּים וְהַקַּיָּמִים קָטָן וְגָדוֹל, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר מִקְרָא שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁלֵי, מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר נַפְשְׁךָ וְכוּ' כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים. וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲשֶׁר כָּל מַה שֶׁמְּצַוֶּה לַעֲשֹוֹת אֲפִלּוּ דָּבָר קַל תּוֹלֶה בָּזֶה תִּקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ' וְכוּ' עַד הַסּוֹף, כֵּן נִזְכֶּה לְקַיְּמָם".
 

*ספר נועם שיח (עמוד ס"א) : "אצל ר' נתן היה פעם בשבועות הגדול- ר' נתן דיבר אז דיבורים נוראים.. והיו כאלה שאמרו שם "געוואלדיג, הוא הרי כבר רבנו בעצמו!.. זה הרי כבר ממש רבנו עצמו", ר' נתן הרגיש בזה והוא נזעק: אני לא הרבי! אני יודע שאני לא הרבי! כלב החוצה! כלב החוצה! [הוא התכוון בזה למה שכתוב "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים"] אנו רואים שהוא קרא לעצמו כלב. [וזה היה ר' נתן שכידוע היה מגדולי תלמדי רבנו, שסמך ידיו להמשיך ולהאיר ולגלות דעתו כמו שקרא לו נתן- יהושוע..האדם כשבא לו איזשהו חתיכת פרסום הוא צריך מיד להזדעק.. [כי מאחר שיכל למחות ולא מחה, אזי מסית המון עם לטעות בו- כפי שאפשר להבין מה היה קורה חס ושלום אם ר' נתן לא היה מוחה, שזהו כאילו הסכים לדבר.. והבן.]

*רבי אברהם בן רבי נחמן (שאביו היה תלמידו של רבי נתן) כותב בתחילת פירשו לליקוטי מוהר"ן שיש שמונה עשר כללים ללימוד הספר, הכלל הט'- "בעניין השגותיו והודעותיו ברוממות הצדיק ותורתו, עיקר כוונתו הוא על יחידי הדורות (כרשב"י והאריז"ל), וברובם ככולם לא יהיה עיקר כוונתו זולת על משה-משיח בעצמו שאנו מחכים אליו".

* רבי יצחק ברייטר ז"ל מפולין (בספרו חלוקי הנחל, עמוד הצדיק עמודים טז, יז, יח): "ההתחדשות דרך האמת בעולם הייתה חמש פעמים בעולם... והנחל נובע מקור חכמה (רבנו נחמן מברסלב)... בכל מקום שנזכר "צדיק" בליקוטי מוהר"ן, הכל על הצדיק הנ"ל... אין להאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, ואין לו לחשוב כי כל מי שרוצה ליטול את הכתר הזה, נוטל, כי זהו ענין מפורסם של שקר שהובא בליקוטי מוהר"ן..."

*ר' שמואל הורוויץ ( מכתבי שמואל מכתב כ"א) : "אבל מעת שנתגלה דרך רבנו ז"ל, אין לנו דרך אחר, אלא דרכו וענינו והוא נקרא הצדיק שבדור הזה."

*מכתב הר"ר געציל ז"ל מחשובי אנ"ש דאומן: "... על כן גם כאן מסתמא כשגילה [רבנו] כל כך מעלת הצדיק האמת יותר מכל הספרים, מסתמא הוא השיג והיה כל הבחינות [המוזכרות בליקוטי מוהר"ן, הכל נאמר עליו] ועל כן יובן כי תיקון העולם בפרט בדור האחרון הזה הוא רק על ידו... כי זה מרמז כי גם כשהצדיק הזה נסתלק, אז גם ציונו הקדוש, יפעול כל הפעולות הנזכרות בתורה הנ"ל.. כי דע שלא יהיו "ראש בית" עד ביאת משיח צדקנו, על כן שם [השאיר] כח בספרו והבטיח לעזור מי שיבוא על ציונו עד סוף הדורות, ועל זה הניח צוואה רק תחזיקו עצמכם יחד ומקבלין זה מזה, עד  כאן

*הר"ר אפריימל מפשדבורז' ז"ל (ספר עונג שבת- מכתבים): "והעיקר והיסוד שהכל תלוי בו, הוא לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה וכו' , וכבר נודע לנו כי רבנו הוא הצדיק והרב שבדור גם עתה."

*רבי ישראל דב אודסר זצ"ל (אב"י הנחל ו'): "יידעו דורות הבאים, כי כלל מונח בידינו,כי הצדיק והמנהיג הדור בדורות אלו, וכן לדורות עולם, הוא רבינו הגדול והקדוש זצ"ל.

*מכתב הר"ר לוי יצחק ור' שמואל שפירא זצ"ל (ספר תמימי דרך) : " וזה היה כל עבודתו של גאון עוזנו מוהרנ"ת ז"ל, אשר עבד כל ימיו במסירות נפש להאיר דעת רבנו הקדוש בעולם, וכל דבריו הקדושים בספריו ובמכתביו סובבים רק על קוטב זה- לגלות ולהודיע לכל באי עולם גדולת רבנו הקדוש וגדולת תורותיו ודרכיו ועצותיו הקדושים אשר בהם נחיה חיי עולם, ומוהרנ"ת ז"ל, על כל עוצם גדולת השגתו ולא הוסיף מדיליה כלום, שום דרך ועצה חדשה אשר לא נצטווינו מרבנו הקדוש, וכמו שהכריז לפני הסתלקותו "לכו אל יוסף אשר אמר לכם תעשו". וכזאת היה דרך כל גדולי אנ"ש ז"ל מאז ועד היום-רק לעורר ולחזק לקיים דברי רבנו כמו שהם, בלי שום חכמות והמצאות כלל.

וזה סוד כל קיום חסידות ברסלב אשר כל העולם מתפלאים על זה מאוד איך אנו מחזיקים מעמד, וחסידות ברסלב נמשכת מדור לדור מבלי שיהיה לנו רבי ומנהיג המלובש בגוף כנהוג בכל עדת החסידים, אומנם זהו סוד קיומנו, כי כל חסידות ברסלב עומדת על יסוד זה וכדברי ר' נחמן טולטשינער ז"ל במכתבו: "וכבר מונח כלל בידינו אשר כעת הוא הצדיק שבדור אדמו"ר זצוק"ל, וצדיקי שכיחי יתיר בהאי עלמא בתר דאסתלקו, וכל דבריו של רבנו ז"ל חיים וקיימים ועומדים לנגד עיניו, כאילו רבנו עומד ומצווה לנו מה לעשות כהיום הזה. כי דבריו ועצותיו של רבנו הקדוש כוללים כל הנפשות מריש כל דרגין עד סוף כך דרגין, וכל הדורות עד משיח צדקנו.

ובכן אהוביי חזקו ואמצו "וצאו לכם בעקבות הצאן", ולכו באותן הנתיבות והדרכים אשר צעדו בהם אנ"ש מכבר בכל הדורות, ועשו כיתות כיתות ללמוד בצוותא ספרי רבנו {!}.

*הר"ר שמואל שפירא זצ"ל (מכתבים 'שמואל בקראי שמו'): "בזכות רבנו הקדוש שהוא הראש בית ועליו נאמר קורא הדורות מראש".

*הר"ר לוי יצחק בנדר ז"ל (ספר דבורי אמונה שיחה נ"ז) : "אבל אנחנו, זכינו שיש לנו ברוך השם רק רבי אחד, יש לנו רק "אלטער רבי"- הרבי הזקן, ועד היום הזה הוא אותו רבי, עם אותן העצות, דבר לא נשתנה במאומה.. כי הרי אין לנו, לא היה ולא יהיה לנו רבי אחר, ומה שהיה אז כן עתה ומה שהיה הוא שיהיה לנצח, בעזר השם יתברך, ומה שנצטווינו אז- בתוקף גם כיום הזה ועד סוף כל הדורות."

*הר"ר גדליה אהרון קעניג זצ"ל: הנה יסוד, דברים ברורים וקיימים אשר כעת הצדיק הדור הוא רבנו הקדוש, נחל נובע מקור חכמה, והוא הצדיק האמת והרב האמת שבדור שעוסק בתיקון כל נפשות ישראל החיים והמתים עם כל העולמות התלויים בהם בחיותו וכן לאחר הסתלקותו הקדושה, וכמו שאמר רבנו- אני מנהיג הדור היחידי ואין מנהיג כמוני- ומאן דשביק פשוטן של דברים נרגן מפריד אלוף וממש כופר בדברי רבנו ז"ל. ואמר שלעניינו יהיה קיום לעד, להשאיר תלמידים שאלו התלמידים יעשו תלמידים אחרים, וכן להלן לדורי דורות."  וכן כתב ביריחון מבועי הנחל עמוד (200-202) לגבי השאלה שר' נתן כותב בליקוטי תפילות שיזכה להתקרב לצדיק חי :  ".. ומעתה אנסה להסביר לך עניין הצדיק החי.. והנה אמרו חכמינו ז"ל "צדיקים במיתתם קרויים חיים", ועלינו לתפוס את דברי קודשם בפשיטות גמור שהצדיקים גם אחרי הסתלקותם הם חיים ממש..". וכן כתב בספר שערי צדיק: "כי רק רבנו ננמ"ח זיע"א הוא לבד, הוא הצדיק והמנהיג.. ובוודאי שמוהרנ"ת ז"ל בתפילותיו להשם יתברך שיזכהו למצוא את המנהיג האמיתי, כוונתו בזה שיזכהו השם יתברך למצוא ולגלות בכל פעם יותר ויותר את הרוח הקודש האמיתי הזך והבהיר של רבנו ז"ל, הטמון וגנוז ונעלם עדיין בדברי תורותיו ושיחותיו וסיפורי מעשיותיו.."

*וכן כותב ר' נתן בליקטי הלכות (הלכות שלוחין ה' סעיף ו'): "עַל כֵּן צְרִיכִין תָּמִיד לְחַפֵּשֹ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַחִפּוּשֹ וְהַבַּקָּשָׁה אַחֲרֵי גּוּף הַגַּשְׁמִי שֶׁל הַצַּדִּיק כִּי אִם אַחֲרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּה תִּקּוּנו... (סעיף יא: )ֹ  וְזֶה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, "כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן. הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם מַמְרִים הֱיִתֶם וְכוּ' הַקְהִילוּ אֵלַי וְכוּ'. וְאָעִידָה בָּם וְכוּ'", שֶׁהוּא שִׁירַת הַאֲזִינוּ. וְהִקְשָׁה רַשִּׁ"י, וַהֲלֹא כָּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ לֹא הִשְׁחִיתוּ וְכוּ'?! אֶלָּא מִכָּאן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִידוֹ קַיָּם כְּאִלּוּ לֹא מֵת וְכוּ'. וְקָשֶׁה, הֲלֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִקְרָא חַי לְעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק "וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹדַע בֶּן אִישׁ חַי וְכוּ'?" מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּוַדַּאי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וְכִמְפֹרָשׁ בְּמִדְרָשׁ רַבָּה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא מֵת, כִּי הוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת תְּרוּמָה דַּף קעד), תָּא חַזִי מֹשֶׁה לֹא מִית וּמַאי דִּכְתִיב, "וַיָּמָת מֹשֶׁה?" הוּא מִסִּטְרָא דִּילָן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּמְבֹאָר שָׁם, דִּבְכָל אֲתַר לְצַדִּיקַיָּא קְרִי בֵּהּ מִיתָה הוּא מִסִּטְרָא דִּילָן, עַיֵּן שָׁם. אַךְ בֶּאֱמֶת הַכֹּל נִיחָא, כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ שֶׁהֱבִיאוֹ רַשִּׁ"י, הַיְנוּ שֶׁרַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ מְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַפָּסוּק שֶׁאֵינוֹ כְּפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁאַחֲרֵי מוֹתוֹ הַפָּשׁוּט יַשְׁחִיתוּ כִּי הֲלֹא אָנוּ רוֹאִין שֶׁלֹּא הִשְׁחִיתוּ אַחֲרֵי מוֹתוֹ הַפָּשׁוּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַיַּעַבְדוּ אֶת ה' כָּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ'". אֶלָּא עַל כֵּן מוּכָח מִזֶּה שֶׁפֵּרוּשׁ תֵּבַת מִיתָה הַנֶּאֱמַר אֵצֶל הַצַּדִּיק הָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּלְמִידִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה אֵינוֹ כִּפְשׁוּטוֹ מִיתָה מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק חַי וְקַיָּם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת אֵין מִסְפָּר, שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים. רַק פֵּרוּשׁ תֵּבַת מִיתָה הוּא כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַמּוּבָא לְעֵיל שֶׁמֹּשֶׁה לֹא מֵת רַק מַה שֶּׁכָּתוּב אֶצְלוֹ וַיָּמָת מֹשֶׁה הוּא מִסִּטְרָא דִּילָן וְכוּ'. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם קַיָּם כְּאִלּוּ לֹא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין שֶׁכְּבָר מֵת וְנִקְבַּר, אַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לֹא מֵת כְּלָל, רַק מִצִּדֵּנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁתַּלְמִידוֹ קַיָּם וְאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ מִשְּׁמוֹ וּמְלַמְּדָהּ לַאֲחֵרִים, בְּוַדַּאי לֹא מֵת גַּם מִצִּדֵּנוּ, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי הִיא חַיֶּיךָ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה", הַיְנוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁרַק הִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית הַמְחַיָּה כָּל הַנְּפָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב , "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". וְעַל כֵּן כָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק קַיָּם וּמְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּוַדַּאי לֹא מֵת. וְעַל כֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב וַיָּמָת מֹשֶׁה, הוּא רַק מִסִּטְרָא דִּילָן, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַנַּ"ל. וְאִם כֵּן לְפִי דַּרְכֵּנוּ עַתָּה יִתְפָּרֵשׁ הַמִּקְרָא כָּךְ, כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי, כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, הַיְנוּ בְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא אַחֲרֵי מוֹתִי, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּעַסְקוּ כָּרָאוּי בְּתוֹרָתִי וְלֹא תְּחַפְּשֹוּ וּתְבַקְּשׁוּ אוֹתִי הֵיטֵב כָּרָאוּי (כַּאֲשֶׁר הוֹכִיחָם עַל זֶה הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה ס"ג, "וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם וְכוּ'" ) אָז יִהְיֶה נִקְרָא 'אַחֲרֵי מוֹתִי', שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמִּיתָה, שֶׁהוּא מִסִּטְרָא דִּידְכוּ וְאָז 'הַשְׁחֵת תַּשְׁחִיתוּ וְכוּ''. אֲבָל כָּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְהַזְּקֵנִים שֶׁעָסְקוּ הֵיטֵב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וְסִלְסְלוּ וְחִפְּשֹוּ בָּהּ קְדֻשַּׁת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מֹשֶׁה, בְּוַדַּאי לֹא הִשְׁחִיתוּ, כִּי עָבְדוּ אֶת ה' כָּל יְמֵיהֶם. וְאָז בְּוַדַּאי נֶחֱשַׁב שֶׁמֹּשֶׁה חַי, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא מֵת מֹשֶׁה וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְכֵן נוֹהֵג מִדּוֹר לְדוֹר לְעוֹלָם שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים כָּרָאוּי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה בְּאוֹתוֹ הָעֵת נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ לֹא מֵת מֹשֶׁה גַּם מִסִּטְרָא דִּידָן. וּבְעֵת שֶׁמִּתְרַשְּׁלִים בָּהּ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז נִקְרָא, חַס וְשָׁלוֹם, לְגַבֵּי דִּידָן 'אַחֲרֵי מוֹתוֹ':

(יב) וְזֶה מַה שֶׁצּוֹעֵק הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה נז), "הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָֹם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשֹ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת תָּמִיד אֲפִלּוּ הַמְקֹרָבִין אֵלָיו וְכַנַּ"ל שֶׁיִּזְכּוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בִּיגִיעוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עֵצוֹת וְכוּ'. כִּי הַצַּדִּיק מִסְתַּתֵּר בְּכָל פַּעַם מֵהָעוֹלָם מֵחֲמַת קִלְקוּלָם וְנִתְרַחֵק מֵהֶם הַרְבֵּה עַד שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעוֹת וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשֹ הַרְבֵּה. וְזֶה גַּם בְּחַיָּיו, מִכָּל שֶׁכֵּן אַחַר הִסְתַּלְּקוּת לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, צְרִיכִין לְחַפְּשֹוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְסַלְסֵל וּלְחַפֵּשֹ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו וְאוֹרְחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיּוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה' עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא וּלְהַשִּיג פְּנִימִיּוּת כַּוָּנַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כִּי עִקַּר הַצַּדִּיק הוּא תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם גָּנוּז רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ."  

*שיח שרפי קודש (ד-תנ) :" ספר רבי מרדכי באבריניצער: פעם כשנסעו מאנ"ש לקבוץ על ראש השנה באומאן, נשאלה ביניהם באמצע נסיעתם השאלה המפורסמת, מדוע אין לנו חסידי ברסלב רבי (מלובש בגוף) כשאר החסידים, וכל אחד מהנוסעים אמר את טעם אחר. נסע עמהם אז גם איש פשוט אחד שהתפרנס מעשיית אוכפים ופרסות לחמורים וסוסים, הנקרא 'רימר' בלע"ז, נענה אף הוא ואמר "נגד האמת הגדולה שהייתה ברבנו, מי הוא כיום שיכול לקום ולומר על עצמו 'אני' הרבי", ומלים נוקבים אלו שיצאו מפי איש פשוט, הדהימו את הנוכחים בפשוטות אמתותם, וקבלו כולם את דעתו."  

*ר' לוי יצחק בנדר  ז"ל (ספר תמימי דרך מכתב כא') : "ידידי היקר, אבקש ממך שיכנסו דברי באוזניך.. בכל מכתב שאתה כותב לי, אתה כותב עלי שבחים כאלה, לא כאלה חלק יעקב ולא זה רצון רבנו ז"ל, רק כולנו ידידים האמיתיים מקורבים נקראים על שם אדמו"ר ז"ל ואנו ביחד רוצים לקיים עצותיו הקדושים וכל אחד צריך לקבל מחברו נקודה טובה וכו', רק על ידי זה שאנו יודעם באמת שאנו אצל רבנו ז"ל כמו עט ביד הסופר, לא יותר. ואנו צריכים להטות אוזננו ולבנו לדברי אדמו"ר ז"ל. על כן אבקש ממך מאוד מאוד שלא תרבה לדבר בשבחי לא בכתב ולא בעל פה, כי אין זה דרכנו. אכפול בקשתי עוד הפעם לא להרבות בשבחים,  כולנו רק חברים, לא יותר".

*ספר "להתקרב לצדיק האמת באמת"- (עמוד 121) מביא מסמך עקרונות ברסלב מרבני דורנו תלמידי רבנו זיע"א, הכלל השני: "כדי לזכות לעבודת ה' באמת, לימד רבנו ז"ל, כי "העיקר והיסוד שהכל תלוי בו- לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו, על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול, ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל (ליקוטי מוהר"ן קכ"ג). וכבר כלל מונח בידינו אשר כעת הוא הצדיק שבדור אדוננו מורינו ורבנו ז"ל (עלים לתרופה מכתבי ר' נחמן מטולטשין). "שתהילה לאל אנו מאמינים בהשם יתברך ובמשה עבדו ובצדיקי אמת שבכל דור, ובפרט בהצדיק האמת שמאיר בדור הזה עד עולם" (ר' נתן בספרו עלים לתרופה מכתב של"ט).  

הכלל הרביעי: "מושג הצדיק בדורנו האמור בכל ספריו הקדושים וספרי תלמידיו בכל לשון שהוא כגון "צדיק האמת", "חכם הדור", "הצדיקים האמיתיים" וכו' (בין בלשון יחיד בין בלשון רבים) מתייחס בחסידות ברסלב אל רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בלבד (וכמובא בסעיף 2) וכל תלמידיו והדוברים בשמו, אינם אלא כבאים לבאר את דבריו ולפרסם את שמו. איש בעולם, גדול ככל שיהיה, לא יוכל לעולם למלא את מקומו בשום צורה ובחינה שהיא.." על החתום: הרב אליהו גודלבסקי, הרב שמעון טייכנר, הרב חיים מנחם קרמר, הרב יחזקאל ששון, הרב צבי צוקר, הרב אלכסנדר זושא שטיצר, הרב אליעזר אסטרייכר, הרב עודד ניצני, הרב עופר גיסין, הרב יצחק טשינגל, הרב ארז משה דורון, הרב אהרון ישכיל. כולם שליט"א.

ועוד מביא שם בספר (בעמוד 125) מכתב מאת הרב אליעזר ברלנד שליט"א  שנת תש"ע, שנכתב בעקבות הוצאת ספר שנסה לפרש את מושג צדיק הדור לא על רבנו ז"ל אלא על אחד מתלמידיו החיים, ושכל עניין ההתקשרות שצריכים לקיים עם רבנו ז"ל, ח"ו צריכים לקיים אותו עם תלמיד חי: " לכל אחינו בית ישראל ובמיוחד לכל חסידי ברסלב היקרים בכל אתר ואתר, נחרדתי עד עמקי נשמתי למראה ספר.. הרי תכנו ומסקנת דבריו הנם סילוף והשיבוש החמור ביותר של עיקר העיקרים ויסוד היסודות בחסידות ברסלב.. כי רבנו הקדוש והנורא.. הוא לבדו הוא ולא אף אחד אחר.. הוא הראש בית, והוא בעל השדה, והוא בעל התפילה.. אך חלילה וחלילה לקשור לראשו של התלמיד יהיה מי שיהיה כתר כל הכתרים, ולקרוא לו, או לחשוב, ולהתייחס כלפיו באותה צורה ובאותו אופן בו נקשרו כל חסידי ברסלב לדורותיהם בכל ללבם ונפשם אך ורק לרבנו הקדוש והנורא..".

*ספר אשר בנחל למוהרא"ש שליט"א (כרך סו' עמוד קמה') : "נא ונא ראה להחזיק עצמך ברבנו ז"ל שהוא הצדיק שבדור הזה". ועוד (בכרך ו' עמוד שלד') :" כי הכבוד והגדולה שיכים רק לצדיק האמת ואנחנו כלנו חברים". ועוד (בכרך סח' עמוד רפא') :" זכור, אשר אצל רבנו ז"ל אין דבר כזה בעל הבית וכו', רבנו ז"ל הוא הוא הראש בית, כמובא בדבריו ז"ל, שהצדיק הוא הראש בית, ולכן לא שייך שאדם יקח לעצמו הנהגה כאילו הוא תחליף של רבנו ז"ל, זה פשוט מגוחך, אין דבר כזה בברסלב, אנחנו כלנו רק תלמידים אצל רבנו ז"ל".

מי שרוצה יכול לעיין באריכות בספרים "האמת הנעדרת", "על כסאו לא ישב זר", "להתקרב לצדיק האמת באמת".

בס"ד בר"ה

כבר כמעט שנה שלימה זה העניין שמתברר אצלי עוד ועוד יותר ויותר ב"ה.. בזכות חבר שהאיר

את עיניי..  באמת בהתחלה היה לי ממש קשה לקבל את העניין הזה כי הייתי בטוח ש'ברסלב' זה רב פלוני או 

רב פלוני דווקא.. עד שב"ה בחסדי ה' ירדה לי הדעת הזאת ע"י התבודדות ושיחות חברים..

יש לי די הרבה דיבורים לדבר מהעניין הזה. את חלקם קיבלתי מחסיד ברסלב (שנראלי בהחלט

אפשר לומר עליו שהוא 'חסיד ברסלב אמיתי') בשם ר' יום טוב חשין וחלקם בברורים עצמיים ושיחות חברים

ופשוט ממציאות אחרת שהתחלתי לראות ולחיות אחרי שזכיתי שתאיר בי הדעת הזאת. 

נקודה אחת [שהיא בעצם השורש של הנושא הזה והיא לא קשורה דווקא לברסלב אלא לכל יהודי] היא שבעצם בכל

 אדם בעולם יש נקודה של רצון חזק להתבטל למשהו יותר גדול ממנו.  כל דת בעולם - זה תפקידה - להביא את האדם להתבטלות ולהיכללות במשהו גדול ונשגב ממנו. יש עבודות זרות שלקחו את זה לכל מיני דברים קטנים ויש עבודות

זרות וכל מיני דתות שלקחו את זה לכאילו ח"ו "אלוקות"...לדוגמא: בכל מדינה ומדינה בעולם יש מנהיג- נשיא/ראש ממשלה/מלך שכל אזרחי המדינה בתחילת קיומה של המדינה משתוקקים שיהיה מישהו שאותו הם יוכלו להעריץ וככה קמה מדינה.

או דוגמא אחרת -  במשחק כדורגל בין נבחרת פלוני לנבחרת פלוני יש מצב דומה שיכולים לשבת (בבית מול המסך או במגרש עצמו) עשרות אלפי אנשים 

ובהערצה והיתבטלות מוחלטת לעודד כמה אנשים שהם בני אדם בדיוק כמוהם חוץ מזה שהם רצים על המגרש ויש להם קצת יותר כשרון של ספורט מהם.

ולהבדיל רבי רבבות הבדלות, היהדות (שהיא המקור של כל הדברים) מלמדת אותנו ומראה לנו שלכל אחד ואחד מישראל

ולכל יהודי באשר הוא יש נקודה פנימית שאותה אין לאף אחד בעולם כמו שרבינו מתחיל את תורה ה' "כי כל אדם צריך לומר

כל העולם לא נברא אלא בשבילי..וכו'" ובנקודה הזאת הוא צריך לפעול! ולתקן דייקא איתה את העולם! ולשמוח בנקודה הזאת הכי בעולם! ולעבוד דייקא מתוכה עם כל העליות והירידות של את ה' יתברך! כי הנקודה הפנימית העצמית הזאת היא בעצם ה' יתברך כביכול בעצמו בזעיר אנפין! 

ולכן רק ככה יהודי יכול לעבוד את ה' באמת ולהתבטל לה' יתברך באמת ולחיות חיים אמיתיים באמת!

וכאן מגיע העניין של הצדיק. רבינו אומר שחייבים את הצדיק ושההתקרבות לצדיק היא "העיקר והיסוד שהכל תלוי בו..." ולמה?

כי עיקר עניין הצדיק הוא מה שרבינו אומר בליקו"מ תניינא תורה ס"ח: "עיקר שלימות הצדיק - שיוכל להיות למעלה ולמטה, שיהיה יכול להראות למי שהוא למעלה ונדמה בדעתו שהוא במדריגה עליונה, יהיה מראה לו שהוא ההפך.  וכן להיפך, למי שהוא למטה מאד במדרגה התחתונה, בתוך הארץ ממש, יהיה מראה לו שאדרבא, הוא סמוך לה' יתברך.  וזה השלמות מוכרח שיהיה להצדיק, ובלא זה אינו צדיק כלל.."

וכן בתורה ז' בליקו"מ תניינא "כי מרחמם ינהגם - היינו מי שהוא רחמן, הוא יכול להיות מנהיג... [דילוג] וכן על כל אחד ואחד

צריכין לרחם במה שצריך לו"   רבינו ומוהרנ"ת אומרים בהרבה מקומות שיש הבדל בין משה רבינו לשאר הצדיקים וגם בגמרא ובעוד מקומות בתורה כתובים הבדלים כאלה. כמו שרבינו ממשיך בהמשך התורה הנ"ל "ורחמן כזה הוא רק משה רבינו, כי הוא היה מנהיג ישראל, והוא יהיה המנהיג לעתיד...וכו'" כי זה  עניין צדיק האמת שמרחם על כל אחד ואחד מישראל והוא כלליות כל ישראל והוא מאיר לכל אחד ואחד את הנקודה השייכת לו [בתורה ס"ז ליקו"מ תניינא "כי יש צדיק שהוא היופי והפאר והחן של כל העולם כולו, ...  וכשזה היופי וכו' נתגלה היינו כשזה הצדיק נתפרסם בעולם וכו.. אזי נפתחין העינים של העולם וכו' דהינו שמי שמתקרב אליו ונכלל בו נפתחין עיניו ויכול לראות, והעיקר להסתכל על עצמו, וכו' שעל ידי שמתקרב לצדיק אמיתי שהוא בחינת וכו' וכו'... נפתחין עיניו ורואה ומסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המידות וכו.." ]

וגם בתורה ע"ב ליקו"מ תניינא רבינו מדבר מהעניין הזה הרבה.

וכן גם בשיחות הר"ן יש שיחה שההבדל בין המקורב לצדיק לבין מי שלא שמי שלא מקורב, "כל עבודתו היא כקוף בפני אדם". ושמעתי על זה הסבר חזק - שמי לא מקורב הוא כמו קוף שמחקה בני אדם... שהוא לא חי את החיים שלו ואת הנקודה שלו אז הוא פשוט הופך לחקיין. אבל מי שמקורב לצדיק הוא חי את עצמו ועובד את ה' באמת מתוך הנקודה שלו.

זה נכון שיש צדיקים רבים וביניהם אפילו צדיקים גדולים ועצומים ונוראים מאד מאד שאנחנו אפילו לא מתחילים להשיג מקצה קצה  הקרסוליים שלהם. והם אפילו יכולים לתת לנו עצות טובות לעבודת ה'. אבל לתקן אותנו - הם לא יכולים.

עניין תיקון נשמות עם ישראל ניתן אך ורק בידי צדיקים אמיתיים גדולים במעלה מאד מאד יחידי הדורות. 

וכל כך למה? מהסיבה שכתבנו קודם שרק צדיק אמיתי ורחמן כמו משה רבינו יכול לתת ולגלות  לכל אחד ואחד את הנקודה שלו.

(ועל על העניין הזה מומלץ מאד מאד לראות את תורה ל ועל זה ליקוטי הלכות הלכות בשר וחלב הלכה ה'. מה שכתבתי כתוב שם שחור ע"ג לבן.)

כידוע למי שקצת נכנס לתוך העולם של ברסלב, יש בברסלב כל מיני 'פלגים' או גם 'רבנים' או אפילו 'צדיקים'...(בלי לפרט שמות או דוגמאות..) 

זה די טבעי ב20-30 שנה האחרונות שמי שמתקרב וטועם קצת ברסלב זה יהיה בד"כ מספרים/דיסקים/שיעורים

של רבנים של ברסלב. אפשר לומר על זה שזה טוב. כי בזכות זה ב"ה הרבה יותר אנשים מתקרבים לברסלב. (וגם אני הקטן 

הרבה מההתקרבות שלי לרבינו היתה בזכות שיעורים ורבנים וכו'..) 

אבל בסופו של דבר מה שקורה ברוב המקרים זה שאנשים ואפילו כאלה שכבר הפכו ל"חסידי ברסלב". אבל הם בעצם פשוט 

מפספסים את העניין האמיתי של רבינו. שהוא שכל אחד ואחד יחיה עם הנקודה הפנימית האמיתית שלו.

ברור - הרבה יותר קל ומושך לנהור אחרי רב פלוני או צדיק אלמוני (ובברסלב יש הרבה כאלה..) ולקבל ממנו עצות והדרכות 

ולהתבטל אליו, בן אדם פחות מרגיש כבר צורך פנימי לצאת להתבודד ולהתחנן לה' יתברך שיתן לו עצה אמיתית.. וגםאם כן יוצא לשדה, זה לא אותו דבר. כי הוא יודע שמקסימום- ישאל את הרב מה לעשות...

אנ"ש בכל הדורות לא נהגו לתת עצות והדרכות אישיות ומי שרוצה לראות על כך בהרחבה שיקרא בספר "דיבורי אמונה" של ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל

בכרך ב' או ג' בפרק "ותקננו בעצה טובה".(ממליץ בחום.. חזק ביותר!!)

על זה שרבינו הוא צדיק הדור וממנו עד משיח לא יהיה חדשות וכל הדיבורים של גדולי אנ"ש על זה נתל 'ה כבר כתב.

(ושלא יישמע ח"ו ח"ו שום זלזול או טיפ טיפה הורדה בכבוד הצדיקים הקדושים בברסלב ושלא מברסלב.  זה ממש לא מה שהתכוונתי!..)

יש נקודה הפוכה גם שכמובן חייבים תורה שבעל פה. ומרבינו עד עכשיו תמיד היו כאלה שהיו יותר מוסמכים להעביר הלאה את דעת רבינו כמו ר' נחמן מטולצ'ין ור' אברהם ב"ר נחמן ור' לוי צחק בנדר זצ"ל אבל כל הדיבור שלהם וכל עניינם היה רבינו

. והם לא עשו מעצמם כלום ויש על זה הרבה סיפורים בשיח שרפי קודש ובדיבורי אמונה. 

ועיקר הנקודה היא - הביטול . הביטול המוחלט צריך להיות לה' יתברך ולרבינו הקדוש (וגם למוהרנ"ת כי הוא בעצם העביר וכתב כמעט את כל דעת רבינו ותורות רבינו שהם בעצם רבינו בעצמו) אבל לכל התלמידים ותלמידי תלמידים וגם העובדים הגדולים ביותר בברסלב גם כאלה שממש לא מחזיקים את עצמם ל'משהו' (ויש הרבה שהם צדיקים ועובדי ה' עצומים ואף אחד כמעט לא יודע עליהם.. כדוגמת ר' שמעון שפירא, ר' יעקב משה סלמנוביץ', יעקב שילוח ועוד הרבה...) אליהם פשוט אסור להתבטל... כי זה לא רצון רבינו...  וגם רוב הרבנים בעצמם אומרים שרבינו הוא צדיק הדור בעצמו (נתל 'ה הביא ציטוטים משני רבנים גדולים בסוף).

אשרינו!! אשרינו!! שנזכה להתקרב לרבינו באמת באמת בדעת האמיתית ולעשות את רצון רבינו באמת!! 

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

קניתי אותו בחנות במאה שערים ליד השול...

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בס"ד בר"ה

יש היום הרבה בנות שקוראים להן אדל (והן לא חסידות )...

אולי יש הבדל בין אודל לאדל

בס"ד בר"ה

כשההורים שלי מדברים על הבן הבכור שלי (שיגיע בע"ה ) הם קוראים לו נחמן

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בשעה טובה! ב"הצלחה

אשרייך!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בס"ד בר"ה

כמו שאמר נתל'ה הצדיק, ברסלב זה לא מסיון, אבל ההבדל בין מסיון לבין "לקרב יהודים לרבינו" דק כחוט השערה, לכן צריך לשים לב איך עושים זאת, ולא לפחד לגלות לאנשים את רבינו...

יש משו מאוד מיוחד בדרך הזו, עבודת ה' בצורה מיוחדת במינה..ואם אתה מרגיש שאתה נמשך לדרך הזו, ורוצה בה, אז תתחיל להיכנס אליה שוב..לאט לאט

תתחיל להתבודד, לקבוע לימוד יומי בספרי רבינו, ללמוד על רבינו (ממליץ על הספר "שבחו של צדיק") ובע"ה שנזכה לעבוד את ה' יתברך מתוך שמחה אמיתית, ולהידבק בצדיק האמת

לקראת שבועות.. תבדקי איתה..

והם יוצאים פעם בשנה...

אם את רוצה ראיתי שיש טיסות לעיתים קרובות יחסית עם הרבנית אהובה ארד ואני מאמינה שגם בט"ו באב או באיזור הזמן הזה..

להגיע בשנה הראשונה לקבר של צדיק כי זה מפריע לנפטר.

אבל אני לא בטוחה,זה מה שזכור לי...אם יש למישהו מקורות

אהה ואין לי מושג איך אפשר להגיע מצטערת.

בס"ד בר"ה

רק לפני שעולים, כדאי לשאול את הנהג אם אכן הוא מגיע, אני כמעט בטוח שזה הקו!!

ובכניסה לבית העלמין, יש מחשב שמוציא לך דף מפורט, היכן נמצא הציון...

הציון נמצא ממש ליד הציון של הרב שמעון גבאי זצ"ל...(ציון גדול עם כיפה, חדש)

המצבה של סבא ריקה, לא כתוב עליה כלום, רק " פ"נ יוסף שוורץ ז"ל"  משו כזה הפשיטות של סבא

בקשר לזה שאסור להגיע, לא שמעתי על זה כלום, איפה שמעת את זה? 

מצאתי פה משהו בשאל את הרב:

תוכן השאלה:
אמרו לי שלא טוב או אסור לעלות לקבר (של אחי) בשנה הראשונה. האם זה נכון? ואם כן מה הסיבה?

תוכן התשובה:
שלום לך 
מעיקר הדין מותר לעלות לקבר בתוך השנה וכל האיסור הוא להתפלל שם על דברים אחרים כיוון שהנפטר עדיין בימי הדין שלו אך להתפלל על הנפטר לעילוי נשמתו מותר, אלא שיש מנהג שלא להגיע בכלל (כנראה מהטעם הנ"ל)
וכן כתב בספר פני ברוך עמ´ שצב "אין מבקרים על קבר בשנה הראשונה כדי להתפלל...כי אז עדיין המת שרוי בימי הדין שלו אלא מתפללים רק לעילוי נשמתו.
ורבים נוהגים למעט לבקר את הקבר בשנה הראשונה גם כדי להתפלל על הנפטר . ואם נוסע למקום רחוק ואי אפשר לבא מאוחר יותר יכול לבקר גם בתוך השנה הראשונה"
בברכה אייל משה

http://www.kipa.co.il/ask/show/204201-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%A8-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94

שהרב עזרא שיינברג אמר לא לעלות לקבר של הרב אליהו בשנה הראשונה כדי לתת לו לנוח משהו כזה אני לא בדיוק זוכר.

והרבה צדקים עלו לקברות של האבות שלהם גם בשנה הראשונה.

אין עוד מלבדו

וואי  איזה צאאדיק...הסבא הזה...

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בס"ד בר"ה 

למדתי בישיבה כלל חסידית, וזה היה משו חדש ויפה בשבילי

השמחה, עבודת ה', אהבת ישראל וכו' וכו'...שבחסידות, הדברים האלה מקבלים דגש חזק יותר

בעיקרון, לרבינו התקרבתי אחרי שטסתי לאומן (סתם כי זה היה נשמע מעניין לטוס לחו"ל עם חברים )

אחרי אומן, כבר הרגשתי משו אחר..עבודת ה' בצורה אחרת...ממש אש של עבודת ה'!!!!!!

אחחח אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בקצרה-

גדלתי בבית דתי, אבל רק רבינו ותורתו גרמו לי באמת לבעור לה'.

פתאום הבנתי שיש תקווה, אין יאוש. שה' אוהב אותי באמת ואני הבת שלו, אכפת לו ממני.

פתאום התחלתי לדבר איתו, ולמדתי שהוא גם עונה.

ברסלב גם פתחה לי אפיקי מחשבה חדשים

מצאתי בברסלב תורה עמקוה ומפותחת

למדתי שזה לא רק "אנשים עם פאות שקופצים כל היום". ושיש גם ברסלברים לא "מעופפים", אנשים יציבים שמחוברים לה' באמת.

מצאתי את הניגון של הלב שלי,

למדתי להתחבר לנשמה שלי.

מאוחר יותר גם טסתי לאומן וכו'.

להתקרב לרבינו,

הגיע אלינו לאולפנה רב אחד,למשך שנה,והוא היה ברסלב

הוא היה מעביר שיעור פעם בשבוע מנגן ומשמח.

אני בכלל לא הכרתי את רבי נחמן ואת תורתו עד שהרב הגיע לאולפנה,הוא דיבר איתנו על התבודדות

שמחה,איך הכל לטובה,וקרא איתנו לקוטי מוהר"ן וכו'..הייתי משתוקקת מאד לשיעורים שלו,והייתי יוצאת ממש באורות.

ולמרות שגדלתי בבית דתי מאד ,פתאום הרגשתי יותר את הרגש בעבודת ה',את השמחה,את האופטימיות והאמונה שלי שמתעצמת,הרגשתי חיבור גדול לה' שיש דרך לדבר איתו חוץ מתפילה..התחלתי להתבודד וראיתי ממש ניסים גלויים ב"ה!!!הבנתי שזאת הדרך שאני רוצה בחיים שלי!

שאבא שלי ראה שאני מתחברת לחסידות ברסלב,הוא הוציא לי מלא ספרים של בסרלב שהוא קנה לפני המון שנים שבכלל לא ידעתי שיש לנו בבית,ככה שאפילו לא הייתי צריכה לקנות ספרים הכל כבר היה לי בבית ישתבח שמו.ואמא שלי פתאום מראה לי קלטות של ניגונים שהיו לנו בבית חח וזה ממש שימח אותי!

אחרי שאותו רב עזב את האולפנה,המשכתי לשמוע רבנים שונים, ובסיום הלימודים הלכתי ללמוד במדרשה שגם די מחוברת לחסידות ואני פשוט מאושרת ב"ה זאת הדרך שהכי מתאימה לי וממלאת אותי!ב"ה זכיתי!

התגלגל לידי איזה סיפרון,

מהאלה שהצדיקים נותנים בצמתים..

התחלתי לקרוא ואיך אומרים? באתי, נדלקתי!

ומאז האש בוערת ב''ה ב''ה!!

אשרינו מיליון פעם!!!