שואלת כדי להרגע.
אני בשבוע 30+5
תאומיפ לא זהים
בדרכ מרגישה תנועות בשני צידי הבטן וככה בטוחה שמרגישה את שניהם.
היום מרגישה צד אחד ושני חלש חלש.
הרגשה כללית לא משו כאבי בטן
נפיחות ברגליים
לחץ אטומי...
מתפללת שהכל בסדר
לעיתים זה רק שינוי בתנוחה...
אבל טוב שפנית לברור רפואי...
בהריון שלי הרופא הנחה אותי שבכל היסוס הכי קל לפנות לברור...
מקווה שהכל בסדר איתך
תעדכני...
בשורות טובות ובריאות שלמה
![]()
בשבוע 25 היה כך.... והרופא לא התרגש...
הקפידי לשתות הרבה!!!
לנוח מלא!!!
כמו שתותיה הציעה- זה בהחלט הזמן לשמירה אם עדיין לא יצאת.
בעניין התנועות- אצלי בהרבה מקרים הם שינו תנוחה- שכבו רוחבי או עכוז וכל פעם הרגשתי תנועות במקום אחר...
זה בהחלט היה מפחיד כי אף פעם לא הייתי בטוחה שאני מרגישה שתיים...
מאחלת לך שיהיו בבטן כמה שיותר! כל שניה חשובה!!
והעיקר בבריאות שלמה ובשמחה!
ד"א קשור ולא קשור לעניין--- תבררי מה בעניין צום יום כיפור...
צריך לשאול גם את הרופא המטפל וגם רב שמכיר אתכם ואת המקרה...
לי הרב והרופא הורו לשתות שיעורים כבר מתחילת הצום ע"מ שח"ו לא אתייבש ויתחילו צירים...
מה שכן אצלי היה הריון קצת מסוכן יותר כיוון שהיו בשליה אחת ובשק אחד... כך שיתכן שלכל הריון תאומים יש הנחיה אחרת... כמובן שזה תלוי באינספור סיבות... אני מעלה את זה כעת כי נזכרתי ששנה שעברה הייתי במצבך ועוד לפני ר"ה התחלתי את הברור ע"מ להיות רגועה יותר....
בהצלחה

נכנסת בכל מקום!!!!! נוסעת כמו מרצדס!!!!
מאד נוח לתאומות בפנים....
מבחינתי שווה כל שקל...
היא מאובזרת מצוין!!! מזרן, מגן לכתפיות.
קניתי תיק מושלם בעלי אקספרס בגרושים- והוא בדיוק בצבע של העגלה ונוח מאד.
אני השתמשתי באמבטיות עד גיל חצי שנה.
אני חפרתי פה מלא לחברות עד שהחלטתי... גם אני התלבטתי בין קוקוביבה לבייבימונסטרס
ובסוף החלטתי על המונסטרס ואני מרוצה בכל שניה...
אין צורך במקטין ראש ומגן רגליים...
ותיק כמו שכתבתי קניתי בעלי אקספרס
מעולה מעולה!
יש בה הרבה דברים טובים- היא קלה, ההיגוי שלה מאוד נוח, מתקפלת לי בקלות
אבל, וזה אבל מאוד משמעותי,
יש ליד הראש פלסיטקים לא מכוסים (העיגול של הגגון) וקרה כבר לתינוקות שלי לקבל מזה מכה.
לפי קבוצת ההורים לתאומים בפייסבוק אני לא היחידה שזה קרה לי.
מבחינתי המינוס הזה מבטל את על המעלות הטובות של העגלה.
לחברה שלי שילדה תאומים אחרי המלצתי על הבייבי מונסטרס בגלל זה ובחודשיים שהיא משתמשת בה היא מאוד נהנית.
אבל עדיין לא הייתי מוותרת עליה....
היא אלופה!

היא ענקית..מסורבל לקפל אותה.
חושבת עכשיו לקנות מאונטיין באגי.צרה,מתקפלת בקלות ומתאימה מיל 3 חודשים
לכן אמור להתקפל
לי זה היה אפילו קשה יותר מחודש תשיעי.
כי בחודש תשיעי היה ברור שאני לא יכולה לזוז, וכל תזוזה שזזתי הייתה פריבילגיה.
בשלב שלך את עוד מצפה מעצמך לזוז ותפקד וזה כבר כבד וקשה.
זה הזמן להתחיל להנמיך עוד את הציפיות מעצמך ולהשיג עזרה מהסביבה.
בהצלחה רבה!
כל הכבוד שהגעת לשלב!!
תעשי כל מה שאת יכולה ומה שלא-פשוט אל תעשי..
קחי אוויר,זה בסוף נגמר ועדיף לעבור מספה לכסא בבית מאשר לרוץ מהבית לפגיה פעמיים ביום...
אני הייתי ענקית ממש וככה אני די קטנה
הפסקתי לעבוד באמצע שמיני, כבר לא יכולתי יותר, למרות שהלכתי פה ושם לעבודה וציפיתי ללידה שתגיע כל רגע בסוף ילדתי באמצע תשיעי
אבל עוד בשביעי היה מאוד קשה וגם בבית זה לא באמת יותר קל (מגיע לך שמירת הריון ותנצלי את זה, והעיקר אל תתאמצי יותר מדי)
מנשא רגיל שהיה לי כבר בבית. קחי בחשבון שלשאת שניים זה כבד מאד... לא עשיתי זאת רבות בעקבות כך. יש לי חברה שקנתה בסכום גדול מאד מנשא תאומים אחרי כחצי שנה חיפשה למכור אותו...
מה שכן בנות פה עשו- תינוק אחד במנשא והשני בעגלה...
בהצלחה
![]()
אז ב"ה חזרתי לעבודה, אז היום התאומות תספרנה את חוויות הימים האחרונים:
התחלנו מעון.....
ואנחנו בנות 9 חודשים בדיוק ב"ה.
ועדיין יונקות...
התחלה קשה, עצובה, אבל הכרחית....
לאט לאט מסרבניות בקבוקים מושבעות, אנחנו נהפכנו לילדות טובות
ומסכימות לקחת בקבוק אחד במעון (של חלב שאוב, חלילה וחס מלהביא לנו מטרנה... אוהבות רק את אמא)
לאמא קצת קשה עם השאיבות
וקצת הרבה קשה לעזוב אותנו במעון...
אבל היא ממש מתגברת
ובאה לקחת אותנו רק ב2 וחצי (לאבא לא אכפת שנישאר שם עוד קצת וניתן לאמא לנוח)
מה שכן,
הודענו לאמא שבגלל שהיא שלחה אותנו למעון ולא רוצה להישאר איתנו יותר בבית,
הלילות שמאז שנולדנו היו לבנים... נהפכו ללבן צחור...
ואמא בכלל לא ישנה, כי היא צריכה להשלים לנו שעות אמא!!!
ואמא עייפה עייפה עייפה
עד כאן להיום!
לא רק שאת שורדת קושי שכזה - את עוד מצליחה לכתוב בהומור, ולהצליח להרגיש עד כדי כך את בנותייך!
מקווה שלילותיכן יתחילו להאפיל קצת בקרוב...
אצלי הקושי עם בן השנה ותשעה..
עצוב לי כל בוקר לראות אותו בוכה שאני יוצאת מהגנון...
התאומים איתי בבית עדין ואני מקוה שאיתם יהיה יותר קל..
תנו טיפים. בבקשה..
משתדלת לנשום עמוק ולהוריד פרופיל בכל החזיתות...
ובעז"ה נעבור את ההתחלה ונכנס לשגרה רגועה, משעממת ומבורכת...
האמת שבשבילי זה כמו גמילה מהתמכרות....
הייתי 24/7 שלהן ובשבילן....
לא נתתי לעצמי רגע לנשום...
לומדת קצת לשחרר...
התחלה מוצלחת לכולן ושנה טובה ומבורכת בשמחות לרוב!!!!
הי,
התאומים שלי נולדו בשבוע 34 פלוס.הם כעת בני 4 וחצי חודשים וקיבלתי טלפון לבא לחיסון בנובמבר של RSV.
לא היתה להם שום בעיה נשימתית בפגיה.
האם כדאי? מומלץ?
אשמח לשמוע מנסיונכן
אני בטיפשותי שמחתי כשנגמר הניג'וס של לנסוע כל חודש לRSV, ומאז היו שבועות על שבועות שהם היו חולים... אני יודעת שעמותת לה"ב נלחמה להרחיב את מתן החיסון גם לפגים פחות צעירים, לא ידעתי שהצליחו. מה שאני ידעתי היה עד 32 שבועות. רק בריאות!
לדעתי שווה להתאמץ בשביל זה....
באמת שמעתי שעמותת לה"ב נסתה להרחיב את החיסון גם לפגים בשבועות מאוחרים יותר...
אנחנו לא זכינו...
ולדעתי עד היום משפיע עליו הוא כבר בן חמש ומצטנן מאוד מהר וברגע שמצטנן זה תקופה ארוכה של התאוששות ליחה שלא יוצאת . נחירות .. שיעול ..
ג'נדסמה אמרו לך על זה בבי"ח?? לא שמעתי על זה... לדעתי תשאלי גם בפורום הריון ולידה הרגיל... וגם לדעתי להתייעץ עם אחות בטלפון.
בהריון תאומים בצקת נוראית בבטן, שהכאיבה לה יותר מהתפרים של הקיסרי
מקווה בשבילך ששלך תישאר קטנה ותיספג מהר!! לחברתי זה לקח חודשים עוד אחרי הלידה....
רק בריאות, ובידיים מלאות!
אין לי מושג איך שרדנו אותו (ועוד הייתי בהיריון וילדתי לקראת סוף התקופה הזו) - אבל עובדה שאני חיה היום...
ובאמת - בעיקר צריך לעבוד בשיטת המנעולים
ולמצוא לגדולים מקומות גבוהים שאליהם הם לא יכולים להגיע ששם הם יציירו/יעשו שיעורי בית וכו'.
בהצלחה רבה!! הם גדלים בסוף... 
היי יקרות,שאלה:
הריון תאומים שבוע 12+5 אתמול הייתי בחתונה וניסתי רק למוחא כפיים אבל מישהיא סובבה אותי ואבדתי שווי משקל עפתי על הטוסיק והרגל התעקמה. משום מה כל הרופאים שלי בחופש. ואולטרסנד יש רק מחר!האם זה מסוכן? יש מה לדאוג? מרגישה בסדר גמור ואין דם או משהו כזה..
תודה רבה על העזרה כאן...
בריקסון יש לי כבר 3 חודשים וזה ב"ה לא עשה ועושה כלום אפילו שלפעמים כואבים בטרוף עד כדי נשימות...
עכשיו נוסף לי איזה לחץ כלפי מטה שזה מה שמלחיץ אותי שאולי בכל זאת משהו מתחיל להתבשל ורוצה בכל מאודי להגיע לפחות ל36, המשקלים גדולים יכול להיות שזה הלחץ? אולי המוביל הסתובב ,מה עושים?
הבנתי שבשלב כזה כבר לא עוצרים לידה ולא נותנים הבשלה מישהי יודעת אם זה נכון?
מה שכן מלחיץ זה שמה שידוע המוביל עכוז.
לנסות לישון לנוח או להילחץ ולהיטרטר עכשיו למיון יולדות....
מבחינת הבטא, הייתה לך עליה תקינה ולא גבוהה במיוחד
אצלי בשבוע 5 היה בערך 13,000 ז"א, שבשבוע 6 אם הייתי בודקת, היה מדובר בעשרות אלפים
כבר אמרו לך כאן שבדיקת US רק היא המדד...
מאחלת לך שיהיה הריון תקין ובידיים מלאות
תינוק אחד- זה עולם מלא ומושלם במיוחד!!!
בוודאי בהריון ראשון....
ואם יהיו שניים/שתיים, אז זה בוודאי אושר כפול
רק שלא תתאכזבי...
העיקר שיהיה תינוק בריא ושלם
ואמא בריאה, שמחה ומאושרת
גם אני תמיד חלמתי....
וכבר כתבתי פה כמה פעמים
4 הריונות חלמתי והתאכזבתי...
כל פעם דמיינתי את התגובה של בעלי/הורי כשיוודע להם על התאומים
ובהריון החמישי, זה הגיע בצורה הכי מפתיעה שיש...
הכל יכול להיות...
מחזיקה לך אצבעות!!!![]()
תודה ה!אחרונה
מתואמתזה היה אחד הסיוטים הגדולים של חיי...
התחלנו רק בגיל שלוש וחצי (בכ"ז, היו מעוכבי התפתחות), וזה נגרר מלאאא זמן אח"כ... אחד מהם נגמל סופית בערך בגיל ארבע, והשני סחב הצטאות מזעזעת עד כמעט גיל חמש...
טוב, עברנו את זה לפחות... (וגם את הגמילה המזעזעת של הבאה אחריהם, שדווקא הייתה חכמה ומפותחת מגיל צעיר...)
מבחינתי גמילה זה אחד האתגרים הקשים ביותר בגידול, ובטח כשהגידול כפול...
אבל יפה לך שאת לוקחת את זה בקלות! בהצלחה!!
התאומים שלך לא פגים - וזה כבר הבדל גדול ומעודד...
אפילו לפני אם יהיה אפשרי
אבל בעבר היו גומלים את כל התינוקות בגיל שנה- שנה וחצי
כנראה שאנסה להרגיל אותם לעשות בסיר
אין לנו זכאות לדרגה מהתמ"ת וזה יקר מדי
למה?
אותם ואז במעון הם לא רגילים לילד בגיל שנה ובלי חיתול וזה דורש התייחסות שונה
אבל זה מה שאני רוצה לעשות
אני לא מזה לעשות את זה...
אני רוצה לשאול את אמא שלי איך עשתה איתנו
אבל לטובת מי שלא מכירה, משתפת משהו שרלוונטי לעונה...
תאומים במערכות החינוכיות - אגרת למחנכים, ורד בן פורת
אז הן בעצם פשוט גדלו!!!
הן פתאום מתחילות לזוז... לקלוט כל פעם שאת יוצאת מהחדר ומתחילות לבכות...
צריך להעסיק אותן... לדבר איתן ואין שנייה לנשום
זה גם בדיוק הגיל של קפיצת גדילה
ובתוספת החופש הארוך הזה...
גם אני אמרתי שעד גיל חצי שנה היה לי יחסית קל... עכשיו הרבה יותר קשה ואנטנסיבי!
נשאר לי רק לתת לך חיבוק![]()
ולהזכיר לך שתכף החופש נגמר
ובשגרה הכל יותר קל!
ואנחנו פה... חוות ביחד איתך את הרגעים היפים והקשים...
מתואמתרק לגבי התזוזות שלהן - תני להן! מבחינתי, ברגע שהילד יוצא מהשמיכה שעל הרצפה, זה אומר שהוא כבר לא זקוק לה... וזה לא שהרצפה אצלנו נקייה, בכלל לא! (ותעיד על כך התינוקת המתוקה ומלוכלכת שאני מרימה פה מדי פעם היום...
) אבל ככה הם משתפשפים עם הבית, ומתחסנים לכל ה"חולאים" שקיימים בו. ועם שתיים - זה באמת בלתי אפשרי כל הזמן לדאוג שיישארו על השמיכה! את צריכה גם לנוח לפעמים...
בהצלחה באתגר
מעניין שרוב הזוגות שם לא כ"כ דומים...
מרתק אותי לדעת איך התאומות שלי תהיינה בעתיד...
ושימי לב שהם מדברים שם הרבה על החיבור שיש להם אחד עם השני.
החיבור הזה, אני יודעת שיש גם אצל תאומים לא זהים, אפילו בן ובת.
אבל בתאומים זהים זה הרבה יותר עמוק.
גם אותי מסקרן מאד לדעת איך הן יהיו בעתיד בעז"ה.
יש שם גם משהו נוסף שמחייב.
כששאלו אותם על תחרות וכד'.
המילה שחוזרת על עצמה המון היא: "יותר"
מילה שאני שומעת מאז שהן נולדו והיא מעצבנת אתי למדי...
היא יותר שמנה... היא יותר זריזה.. היא יותר בהירה וכד'...
למען ה', תהנו מהן ככה ותפסיקו כבר להשוות!!!
אני יודעת שזה ילווה אותן כל החיים וממש עובדת על זה כבר מעכשיו
שגם בבית וגם במשפחה מסביב יוציאו את המילה הזו (ומילים דומות לה...) מהלקסיקון...
![]()
(אני כל פעם מנסה לעשות חיוך בכותרת, כמו טיפשה, לא מבינה למה זה לא הולך לי...
רק עכשיו נפל לי האסימון, שאלו שעושות משתמשות בפלאפון... אני צודקת?
פאדחנית שכמוני
)
והאם יש הבדל בין תאומים זהים לתאומי אחוה בהקשר הזה?
אז אצלנו הם לא זהים, והם סך הכל מתפתחים יחד עם הפרשים של שבועיים עד חודש בדברים שונים.
כלומר, כל אחד משיג במשהו אחר.
אחד ידע למחוא כפיים כחודש לפני השני, לעומת זאת השני עמד כשלושה שבועות לפני האחד.
אחד התחיל לפטפט לפני השני, השני התחיל לתפוס ולחטוף מוצצים לפני האחד. (אל דאגה הוא לא נשאר חייב, היום הם חוטפים מוצצים ובקבוקים באופן שווה לגמרי ![]()
בגדול מתפתחים אותו דבר- שניהם זוחלים ביחד וזה ממש מצחיק איך הם מטפסים אחד על השני.
אותי מעניין אם אני אראה הבדלים בגלל שזה בן ובת. כרגע הקצב די שווה.
ואצלי זה לא כ"כ עובד...
הן זהות- שליה אחת + מחיצה דקיקה שכמעט לא התגלתה....ודומות לחלוטין!!!
והן ממש לא מתפתחות באותו קצב
אחת כבר זוחלת על 4... השניה רק מתחילה להתנדנד אבל מצד שני מתקשרת יותר ופחות מפחדת מזרים...
לאחת כבר יצאה שן.. לשניה עוד לא בכיוון.
אבל יש להן אותה גנטיקה, אז איך זה בדיוק קורה? סתם תהייה...
זהות כפולהעולות באותו קצב בדיוק במשקל ובגובה וכן בהקף ראש
בתחילה עשו הכל ביחד... התהפכו, חייכו וכו'... ממש בהפרש של דקות מקסימום שעות.
ועכשיו אני כן מרגישה פער
אחת כבר מסתובבת בכל הבית, השניה תקועה בסלון וטיפה נדחפת על הגחון
אז הסביבה של שתיהן שווה... אוכלות בצורה זהה... גנטיקה זהה...
מה גורם לאחת להתפתח כך ולשניה אחרת?
האמת שזה כן מוצא חן בעיני שלכל אחת יש משהו שרק היא עושה... קצת שיהיה הבדל![]()
מעניין אותי לחקור את זה
ובאמת תודה לכולכן על התשובות.
ואשמח שעוד אמהות לזהים תשתפנה אותי בחוויות מהגידול...
מה שהוביל לכך שכשהגענו לצורך של גן שפה לשניהם, ואמרו לנו שהם לא יכולים להיות באותו גן - הילד המתקדם יותר נכנס לגן ה"גבוה" יותר. היחס אליהם במהלך השנה הראשונה בגן היה בהתאם, ובסיומה של אותה שנה - הגננות בגן הנמוך המליצו להשאיר את הילד עוד שנה בגן שפה, והגננות בגן הגבוה המליצו להעביר את הילד שאצלם לגן רגיל...
בסופו-של-דבר הילד שנשאר בגן שפה (גם בגן חובה הוא היה בגן שפה) הורווח מכך, כנראה, כי הוא קורא הרבה יותר טוב מהתאום שלו... (והמסקנה שלנו כרגע היא שאולי הוא אף חכם יותר מהתאום שהיה מתקדם ממנו בינקות...)
בזוג הראשון אין כמעט הבדל בכלל
בזוג השני הבדל קטן.
אשריכם!
(יש גם ילדים בודדים?)
והרי זה די נדיר זהים, אז שתיים? איזה כיף לך!
זה אומר שיש לי עוד סיכוי???
ותספרי לי קצת עליהם, אם בא לך...
דומים חיצונית באופן מושלם או שיש הבדלים?
איך את מבדילה?
מה עשית כששלחת למעון / גן, איך הבדילו?
אשמח שתשתפי...
כלומר - כבר עכשיו את מסוגלת לחשוב על זה, כשאת עוד לגמרי בתוך הגידול הכפול? 
(לי, שבע שנים אחרי הולדתם, יש לפעמים מעין רצון כזה לעוד זוג תאומים - תאומות, הפעם
- אבל כשאני נזכרת בהיריון המלחיץ יותר, בלידה המלחיצה יותר ובגידול הכפול והמלחיץ פי כמה - אני מהר מאוד חוזרת בי... ובעצם - גם לפני שנולדו לי התאומים לא ייחלתי מעולם לתאומים...)
נראה לי בזבוז להיות בהריון עם אחד![]()
ההריונות שלי גם ככה קשים מאד...
לא שאני משווה
ההריון עם התאומות היה קשה ומלחיץ ברמה הזויה!
אבל האושר!!!! אני לא מצליחה להכיל אותו... וזה רק הולך וגדל!!!!
אז אל תדאגי, לא רוצה מחר... אבל עוד קצת, כשתגדלנה... החלום ימשיך...
אני הפוך. בכל פעם שאמרו לי - "שניים במכה!" ו"חסכת לעצמך היריון!" - אמרתי שעדיף לי היריון בודד ומלחיץ וכבד פחות מאשר היריון כפול... (אבל ב"ה ההריונות שלי באופן כללי לא מאוד קשים. לא פיקניק בכלל, אבל לא קשים נורא).
1 ל 8 מיליון!!!
הרי אין גנטיקה בתאומים זהים...
ונמשיך להתפלל![]()
וזה מה שתמיד כולם אמרו לי- את כ"כ רוצה ואין לך סיכוי...
אז הקב"ה הראה לי ולכולם מה זה והביא לי זהים במתנה...
בעצם, אם הוא הביא לי זהים, הוא גם יכול להביא לי אחים...
רק להאמין ולהתפלל![]()
בנתיים, אני משתדלת להודות בכל רגע אפשרי על הפלא העצום שקיבלתי
ובעז"ה שנשכיל למצוא אצל כל אחת את היחודיות שבה למרות הזהות...
וניתן לכל אחת את המקום שלה...
ברחם הם לא היו זהים (שני שקים ושתי שליות), אבל בפועל הם זהים. (כלומר - במראה. לא בדקנו דנ"א או משהו...)
אז זה גם היריון קל יותר, ומצד שני - יש את ה"חמידות" של תאומים זהים... 
וגם לי עקרונית אין סיכוי גנטי לתאומים...

כי הנה גם אני כאן![]()
בלי שיש במשפחה ובלי טיפולים.
מסתבר שהקב"ה יודע להפתיע 