פורום תאומים (עמוד 24)

סליחה שאני מופתעת ככה, אבל זה באמת מפתיע שאת חושבת שיש קנאה בגיל ארבעה חודשים...

בגיל ארבעה חודשים תינוק *יודע* שהוא מרכז העולם, ומתוך כך הוא מרגיש שכל מה שהוא רוצה/צריך אמור להגיע אליו בזה הרגע. וזה טבעי, ונכון, ואין מה להילחם עם זה, והעובדה שיש לו תאום כמעט לא אמורה לשנות את התחושה הזו...

אז כן, זה הדבר הכי קשה לדעתי בתאומים - שיש לך פה שני תינוקות עם צרכים דומים ואפילו זהים, ואת לא יכולה לומר לאף-אחד מהם להמתין עד שתסיימי עם תאומו...

מה אפשר לעשות?

קודם כול - להיעזר כמה שאפשר במי שאפשר.

שנית - לעשות בכל פעם אבחנה בין הצרכים הנוכחיים של כל אחד מהם, ולהחליט מה כרגע דחוף יותר ובזה לטפל. למשל - תינוק שעוד רגע מחליק מהעגלה (נגיד) דחוף יותר מתינוק שקשור בעגלה אבל צורח. או תינוק שלא אכל יחסית הרבה זמן דחוף יותר מתינוק שהרגע סיים לאכול. או תינוק שהחיתול שלו גדוש ומלכלך את כולו דחוף יותר מתינוק שרוצה לאכול. וכו'...

שלישית - ללמוד לעשות דברים לשניהם בו זמנית. למשל, להיניק את שניהם ביחד. לקלח את שניהם ביחד (אישית לא זכור לי שעשיתי זאת, אבל אולי אפשר). לנענע את שניהם בעגלה או על הידיים. וכו'...

 

זה קשה, אבל זה עובר.

ולגבי קנאה - זה מגיע רק בגיל שנה וחצי פלוס, לדעתי... וגם אז עוד לא ממש...

אבל זאת התחושה.
אני מרגישה שהם מתחרים אחד בשני ליחס ותשומת לב. והם באמת רגועים יותר כשהם לא ביחד

לטפל בהם כמיטב יכולתך עם הענקת יחס לכל אחד מהם כמה שאת מצליחה, ולהאמין בתוכך שטוב להם שהם נולדו תאומים... (עוד כמה חודשים תוכלי בע"ה לראות את זה בעצמך, כשהם יתחילו לשחק ביחד ולתקשר זה עם זה בצורה מופלאה )

ואני משתדלת לתת יחס שווה

צריך לתת לכל אחד את היחס שמגיע לו/שהוא זקוק לו באותו רגע. לעולם לא תוכלי לתת להם בדיוק אותו דבר... נניח שבעתיד אחד יצטרך משקפיים והשני לא - אז תיקחי גם את השני לעשות משקפיים אם הוא יחשוב שזה כיף? או שבכיתה של אחד מהם יחלקו ממתק שווה - תרוצי מיד לקנות לשני את אותו ממתק? לא. הם תאומים, אמנם, אבל שתי ישויות נפרדות. וכבר עכשיו היחס אליהם צריך להיות כזה, כשכל אחד מהם מקבל את מה שהוא זקוק לו באותו רגע, ולא בדיוק אותו דבר כמו השני.

ו - תיהני מזה שהם מחייכים ועוד מחייכים זה לזה . זה אושר גדול!

אצלי יש אחד שהיה צריך המון ידיים והשני יכל להעביר ימים שלמים בנחת בטרמפולינה\ עגלה\ משטח משחקים. אף פעם לא חשבתי שצריך להרים אותו יותר כדי שיהיה 'שווה'. ברור לי שאם הוא היה לבד המצב היה אותו דבר- הייתי נהנת מתינוק יחיד מאד רגוע, אז זה שיש לו אח תאום שצריך אחרת לא צריך לשנות את ההתנהלות שלי.
צריך כל הזמן לזכור את האיזון בין זה שהם תאומים, וזה לא סתם ויש לזה משמעות בחיים שלהם, לבין זה שהן שתי ישויות שונות עם צרכים שונים. זה באמת מורכב אבל יבוא עם הזמן טבעי, פשוט מכורח המציאות- כמו הדוגמאות שמתואמת נתנה.

זה דבר אחד.
מה שאת מפרשת, זה משהו אחר.

ההוא שבכה כשהלכת עם השני לסלון, כנראה היה בוכה גם אם היית יוצאת מהחדר בלי קשר.
כי זה בדיוק הגיל שהוא מתחיל להבין את זה שאת נמצאת לידו..

גם יכול להיות שאם הוא רואה אותך מאכילה הוא ירצה לאכול,
לא כי עינו צרה באחיו שמקבל, אלא כי הוא רוצה לעצמו.

תקשיבי, תינוקות בגיל הזה אפילו לא יודעים להבחין בהבדל בין אמא לעצמם! אז איך הם יבדילו ביחס שאמא נותנת לי לבין היחס שהיא נותנת לאחי?

זה פרשנות שלך לגמרי.

אבל כן כדאי ללמוד לתפקד עם שניהם.
כשאת מניקה אחד, תניחי את השני קרוב אלייך, שתוכלי להתייחס אליו.
כשאת מקלחת אחד, השני בעגלה לידך, רואה אותך, וכן הלאה..
ככה לא תרגישי שאת 'מפקירה' אחד מהם כל פעם..

הגיוני שהכביסה תסריח במכונה עד שהם יהיו בני שנה וחצי, שנתיים.

גידול תינוק בגיל 4 חודשים ובוודאי תאומים זה ידים מלאות (עבודה) ברוך ה'.

קחי עצירה מהחיים מסביב אל תנסי להספיק הרבה

תעזרי בכל מי שניתן (אחיינים, דודים, בן זוג, שכנים, חברות, נערות מתנדבות, נערות בתשלום...)

ותביני שזו תקופה כזו שבסוף תעבור ואת עוד תחזרי לתיפקוד גבוה,

אבל בנתיים אל תהיה מתוסכלת מהחוסר הספק...

בהצלחה !!

אני ממש רואה הבדל- אם אני עם אחד מצליחה יותר לעשות דברים. אם שניהם ערים ואיתי- כמעט לא מצליחה כלום אז אני מקבלת את זה שככה זה תאומים.
זה כזה אושר עצום, חבל שנעביר את הזמן הקסום הזה בלהתבאס שהבית מבולגן...

מצד אחד ככל שהם גדלים הם טיפה יותר מעסיקים את עצמם אז קצת יותר קל. מצד שני היכולות שלהם גדלות וככה גם הבלגן שהם עושים, וההתעקשות להשתתף במה שאני עושה שזה באופן מוזר ממש מקשה עלי...

מצד שלישי לאט לאט הם ישנים יותר נורמלי ומתפנה קצת זמן בלעדיהם...

אני מנסה טיפה לסדר איתם, מנקה רק בלעדיהם, כביסות זה קצת קשה אבל עדיין מצליחה איתם ומבשלת רק דברים מהירים מאד. לשבתות בעלי עוזר בהכנה אבל מאד ממוקדים מה טעים ומה נצרך. ממש לא אלף תוספות ואלף סלטים...
זה עכשיו אבל במשך שנה פלוס הצלחתי הרבה הרבה פחות!
טיפים- כמה שיותר חדפ, השתדלות בעצמי לא לייצר בלגן ( לשים דברים במקום מיד, לא לתת לדברים להצטבר) כי אין זמן לסדר, להוריד סטנדרטים, לחשוב מראש על דברים שצריך להכין או לעשות וכשיש כמה דקות פנויות לעשות משהו קטן ואם יש ילדות בי"ס יסודי באזור יכול להיות שהן תשמחנה להתנדב ואז או שינדנדו עגלה או ישטפו כלים לי זה ממש עזר בחודשים הראשונים. ( לפעמים שווה לשלם להן קצת ואז בכלל קנית אותן)

אם לנסות להכנס למיטה... או להסתער על הבית....

ואין לי כוח ואני מותשת...

עייפה בצורה שלא ניתנת לתיאור (נראה לי רק הורים לתאומים יכולים להבין את עומק העייפות...)

וגם לבעל היקר שלי יש אמרות שפר זהות למדי....

אך כמה שיפה מצדו שהוא מבין שהעיקר כרגע הילדים וכו'.....

עדיין הבית דורש את שלו ואין לו מושיע...

 

נשימה ארוכה - כשמך - פשוט לקחת נשימה ארוכה כל הזמן!!

ככה זה..
אני לא יטדעת בני כמה הם, אבל תנסי אולי כן לעשות להם סדר יום. אני התחלתי בגיל 5 חוד' יד אז לא היה לי צורך ומאז זה היה מעולה. כשהיה לי כח עבדתי כשהן ישנו ולרב ישנתי איתם ואז היה לי כח לעבוד בערב או אחהצ כשבעלי נמצא.
להנמיך ציפיות למינימום שנצרך כדי להישאר בחיים...
שנה טובה!

לעיתים זה רק שינוי בתנוחה...

אבל טוב שפנית לברור רפואי...

בהריון שלי הרופא הנחה אותי שבכל היסוס הכי קל לפנות לברור...

מקווה שהכל בסדר איתך

תעדכני...

בשורות טובות ובריאות שלמה

מצטרפת למה שכתבה אמהלה לפני- יתכן שזה רק שינוי בתנוחה.
מקווה שאתם בטוב.

הרופא קצת התחמק ...

חוץ מזה בה הכל תקין

אבל מ24 מ''מ זה נחשב כבר קיצור צוואר לא תקין.
את בשמירה?
אם לא, אז זה הזמן...
להוריד הילוך ולשתות המון, שלא יהיו צירים כי זה גורם לעוד התקצרות.

בשבוע 25 היה כך.... והרופא לא התרגש...

הקפידי לשתות הרבה!!!

לנוח מלא!!!

כמו שתותיה הציעה- זה בהחלט הזמן לשמירה אם עדיין לא יצאת.

בעניין התנועות- אצלי בהרבה מקרים הם שינו תנוחה- שכבו רוחבי או עכוז וכל פעם הרגשתי תנועות במקום אחר...

זה בהחלט היה מפחיד כי אף פעם לא הייתי בטוחה שאני מרגישה שתיים...

מאחלת לך שיהיו בבטן כמה שיותר! כל שניה חשובה!!

והעיקר בבריאות שלמה ובשמחה!

 

ד"א קשור ולא קשור לעניין--- תבררי מה בעניין צום יום כיפור...

צריך לשאול גם את הרופא המטפל וגם רב שמכיר אתכם ואת המקרה...

לי הרב והרופא הורו לשתות שיעורים כבר מתחילת הצום ע"מ שח"ו לא אתייבש ויתחילו צירים...

מה שכן אצלי היה הריון קצת מסוכן יותר כיוון שהיו בשליה אחת ובשק אחד... כך שיתכן שלכל הריון תאומים יש הנחיה אחרת... כמובן שזה תלוי באינספור סיבות... אני מעלה את זה כעת כי נזכרתי ששנה שעברה הייתי במצבך ועוד לפני ר"ה התחלתי את הברור ע"מ להיות רגועה יותר....

בהצלחה

 

עם אורך צוואר 26 מ''מ בשבוע 27 נדמה לי ותאומים לא זהים.
שאלתי את הרופא ואחכ את מכון פועה והם אמרו שכשיש קיצור צוואר בתאומים אין על מה לדבר, מהתחלה לשתות לשיעורין.
קיצר חשוב שתבררי על זה עם רופא ורב

שיהיה כמה שיותר צר. לרחובות, למעליות לדלתות לבאגז'.... קנינו את המאונטיין באגי. מעולה ממש! (היא ברוחב כמו של בייבי מונסטרס)

שוב, לא מבינה בזה ..
בא לי שיהיה קצת יפה ועדין
שיכנס לבאגז וכו

עם אמבטיות ואז עברנו לטיולון וקנינו כאלה:



זה היה נראה ממש חמוד

כך שמראש מחפשת טיולון. כמובן שאשים ריפוד וכו

כך שלא ככ יוצאים מהבית.
ויש לי בבית 2 עגלות עם אמבטיות..
את העגלת תאומים אני מכוונת בערך מגיל חודשיים שלוש

רק אמרתי שכשמוסיפים את הריפודיות האלה זה מייפה את העגלה. (לא רק בקטע של הנוחות לתינוקות)

נכנסת בכל מקום!!!!! נוסעת כמו מרצדס!!!!

מאד נוח לתאומות בפנים....

מבחינתי שווה כל שקל...

היא מאובזרת מצוין!!! מזרן, מגן לכתפיות.

קניתי תיק מושלם בעלי אקספרס בגרושים- והוא בדיוק בצבע של העגלה ונוח מאד.

אני השתמשתי באמבטיות עד גיל חצי שנה.

כי אני לא רוצה אמבטיות

אשמח שתראי לי איפה זה כתוב... היא כמעט שכיבה מלאה ואף מוכר לא אמר לי דבר כזה ולא היה רשום בשום מקום...
ואמאלה כתבה על הבייבימונסטרס... היה נראה שאת אומרת *עליה* שהיא מגיל 6 חודשים

אני חפרתי פה מלא לחברות עד שהחלטתי... גם אני התלבטתי בין קוקוביבה לבייבימונסטרס

ובסוף החלטתי על המונסטרס ואני מרוצה בכל שניה...

אין צורך במקטין ראש ומגן רגליים...

ותיק כמו שכתבתי קניתי בעלי אקספרס

מעולה מעולה!

הנה קישור US $3.98 35% OFF|תינוק עגלת שקית חיתול חיתול תיק עגלת תליית סל אחסון ארגונית תינוק טיפול סיעוד תיק מומיה פונקציה רבת תרמיל-בתיקי החתלה מתוך אמהות וילדים באתר AliExpress.com | Alibaba Group

היא אכן בהחלט יקרה יותר, אבל אנחנו משוגעים על העגלה שלנו. השכבנו שם בערך מגיל לידה, בלי אמבטיות/סגירה לרגליים. עטפנו אותם טוב טוב והיה מצויין. היא נוחה בטירוף, עוברת בכל המדרכות וגם בחלק מהדלתות, קוקו ביבה סביר שלא תעבור בכל דלתות הכניסה לבתים וביבי מונסטרס כן (כדאי למדוד מקומות שחשוב לך שייכנס). היא ממש יציבה- אני תולה עליה טונה דברים וגם שמה בסל הענק למטה והיא ממש נוחה.

מסתובבת עם העגלה מלא ונכנסה בכל דלת שרציתי עד היום, גם בחנויות וגם במעליות של בנינים, והיא גם יציבה, קניתי את המתלהה הזה שתולים עליו שקיות ואני מעמיסה חופשי....
והזמנתי מעלי אקספרס גם מתקן לכוס לעגלה ובקיצור היא מאובזרת ממש ונוחה מאוד!!

היא נוחה, קלה, מתקפלת סביר ביחס לגוגל, מאובזרת גם לתקופה שהם פיצקיים), והכל במחיר יחסית זול.

אפשר כומבן לקנות יד2
אנחנו קנינו ככה את העגלה שלנו במצב ממש חדש!

יש בה הרבה דברים טובים- היא קלה, ההיגוי שלה מאוד נוח, מתקפלת לי בקלות

אבל, וזה אבל מאוד משמעותי, 

יש ליד הראש פלסיטקים לא מכוסים (העיגול של הגגון) וקרה כבר לתינוקות שלי לקבל מזה מכה. 

לפי קבוצת ההורים לתאומים בפייסבוק אני לא היחידה שזה קרה לי. 

 

מבחינתי המינוס הזה מבטל את על המעלות הטובות של העגלה. 

לחברה שלי שילדה תאומים אחרי המלצתי על הבייבי מונסטרס בגלל זה ובחודשיים שהיא משתמשת בה היא מאוד נהנית. 

אבל עדיין לא הייתי מוותרת עליה....

היא אלופה!

ואם כבר מה שאני לא מרוצה בקוקו זה שעדי לקפל אותה צריך להרים ידית אדומה קטנה בצד ולהחזיק אותה למעלה בזמן שלוחצים על הכפתור שמקפל
וזה מסובך כשיש תינוק ביד!
ברוב העגלות מעלים את הייצור והוא נשאר למעלה באופן טבעי

ממש מבאס כי -הקיפול קל
אבל זה ממש מינוס מעצבן

את הטאי טאי ולמדתי לקפל אותה ביד אחת למרות המעצור האדום. אני לוקחת את העגלה אחורה ואז מצליחה לקפל ביד אחת . לא ניסיתי בקוקו אבל מאמינה שזה אפשרי גם.

וגם אני הצלחתי ביד אחת אבל זה מסובך כי צריך להחזיק את הייצור בצד עם יד אחת -אחרת הוא נופל למטה
וביד השניה ללחוץ על כפתור בידית של העגלה ואז העגלה מתקפלת

עכשיו התינוקת שלי בת9 חודשים ומקסימום מושיבה אותה שניה על הרצפה בחדר מדרגות לרגע
אבל עם פיצפון זה מסובך
אפשרי כי אפשר
אבל לא נח

את העגלה אחורה על שתי הגלגלים האחוריים ומקפלים מהר, זה אפשרי . תעשי ניסיונות פעם כשמשעמם לך

אם תצליחי למצוא ביד 2 את הדגם של 2018 עם שני גגונים נראה לי הכי נוח לילדים שונים בגיל עם צרכים שונים. גם הדגם של 2017 טוב רק עם גגון אחד ורחב ב5 ס"מ.
כשמכניסים אותה לאוטו אפשר לשלוף בקלות את הגלגלים ואז הגודל שלה סביר.

חדש או יד 2 זה לדעתי שאלה של כמה זמן בערך יהיה לך צורך בה. לכמה חודשים הייתי קונה יד 2 ליותר משנה אולי הייתי שוקלת חדש..

איך שולפים את הגלגלים?
כבר שנה וחצי עם העגלה (2018) ולא מכירה...

את הטיפ הזה פה בקבוצה וזה שינה לי הכל, לפני שידעתי שאפשר לשלוף לא יכולנו ליסוע כל המשפחה עם העגלה בבגאז ועכשיו יכולים בקלות.
אחלה עגלה, ממליצה גם על קוקו ביבה בחום

אצלנן זה מרכיב בסיסי בעגלה.. כמעט כל פעם שמכניסים לאוטו צריך להוציא לפחות חלק..

לגלגלים הקדמיים יש מין כפתור בלמעלה של החיבור שלהם לעגלה. לוחצים עליו והגלגל נשלף כלפי מטה.
לאחוריים יש מין עיגול מתכת מאחוריהם שלוחצים עליו והם נשלפים הצידה.
ולהכניס חזרה גם ממש פשוט.

ממש במחיר מציאה(350₪) אישה חמודה עשתה לי הנחה
והיא במצב טוב (לפחות מה שראיתי עד כה ..)
מאוד קלה
אני מבסוטה ממנה
קל לפתוח
וגם לקפל- למרות שאם כבר יש מומחיות יש כזאת ידית אדומה בצד שצריך להרים לפני שמקבלים
אבל זה מעצבן שצריך להרים ולהמשיך להחזיק אותה למעלה בזמן -הקיפול
אני עם תינוקת ביד..
זה אפשרי ולא קשה..אבל קצת מסרבל
יש דרך אחרת?

ותודה על הטיפ עם הגלגל -לא ידעתי שאפשר להוריד!!


אבל בהחלט ממליצה

היה לי פעם את הבייבי ג'וגר והקוקו הרבה יותר קלילה

ואכן נראה שהקוקו ביבה הכי פרקטית מגיל 0-3.

היא ענקית..מסורבל לקפל אותה.

חושבת עכשיו לקנות מאונטיין באגי.צרה,מתקפלת בקלות ומתאימה מיל 3 חודשים

פינטזתי עליה וירדתי מזה בגלל המחיר אפילו ביד2

מה הקטע שלהם שבוגבו יחיד ככ קלילה ונוחה ותאןמים מסורבלת כבדה וגדולה???

ממך ביד2.

מה לא נח לך בה?

שוטטתי ביד 2 וראיתי שיש היצע נחמד של עגלות שבהן הילדים יושבים אחד מול השני, או אחד מאחורי השני.
ממליצות?
אוהבות?
היתרון הוא שהעגלה צרה, נכון?

לחברה הייתה גם לצמודים והיא אמרה שזה לא משו..
אם את צריכה רק קצת לדרך קצרה למעון, לגינה, לבי"כ בשבת אז נראה לי סבבה. להסתובב בעיר, לעלות לאוטובוס או להכניס לבגאז' נראה לי יותר מסורבל..
גם מבחינת משקל אני מניחה שהיא כבדה יותר, אבל זה לא בדקתי.

אבל באמת תלוי בתנאים- אם את גרה במקום עם דלתות צרות או צורך להכנס למקומות כאלה אז זה באמת נח שזה צר
וממליצה להתנסות לפני שקונה

אהלן חברות,
מצאתי ביד 2 עגלת תאומים קוקו ביבה, כמו שהמלצתן, עם בעיה - המושב, בחלק של הרגליים של הילד, לא מתקפל פנימה, אלא הוא רק שטוח.
300 שח. ואפשר אולי טיפה להוריד.
למי שמכירות את העגלה, ולמי שיש להן דעה בענין - כדאי?
או להשקיע 700 באחת יד שנייה אבל ללא בעיות?

שבקיפול של העגלה החלק הזה מתקפל החוצה. אז אם לא - איך העגלה מתקפלת?
אבל זמן רב שלא פתחתי את העגלה שלי, אז אולי אני טועה.
חוץ מזה, זה לא נשמע לי קריטי. אולי אולי לתינוק קטן זה כן חשוב? תוהה.

בשביל לקפל החלק הזה צריך לרדת עד הסוף. כמו שעושים לילד גדול שכבר יושב.
תבדקי טוב אם זה משפיע על הקיפול.

והאם להשקיע- שוב, לדעתי זה עניין של לכמה זמן את בונה עליה..

לכן אמור להתקפל

לי זה היה אפילו קשה יותר מחודש תשיעי.

 

כי בחודש תשיעי היה ברור שאני לא יכולה לזוז, וכל תזוזה שזזתי הייתה פריבילגיה.

 

בשלב שלך את עוד מצפה מעצמך לזוז ותפקד וזה כבר כבד וקשה.

 

זה הזמן להתחיל להנמיך עוד את הציפיות מעצמך ולהשיג עזרה מהסביבה.

 

בהצלחה רבה!

כל הכבוד שהגעת לשלב!!

תעשי כל מה שאת יכולה ומה שלא-פשוט אל תעשי..

קחי אוויר,זה בסוף נגמר ועדיף לעבור מספה לכסא בבית מאשר לרוץ מהבית לפגיה פעמיים ביום...

אין לי ככ פריבילגיה לנוח ולשחרר...
אחותי מתחתנת שאיהיה בשבוע 37 שזה בכלל..

זה באמת לא עובר בהריון ( המערכת החיסונית בכוונה פחות חזקה כי יש שני גופים זרים שהיא לא אמורה להלחם בהם)
וזה סיוט. סבלתי איזה חודש לפני הלידה והשתפר פלאים מיד אחרי.

בהצלחה רבה!

אנשים אומרים עליי שאני נראית בחודש רביעי חחח ועוד חא יודעים על תאומים..
אבל אני ככ כבדה אפחד חא מבין

אני הייתי ענקית ממש וככה אני די קטנה

הפסקתי לעבוד באמצע שמיני, כבר לא יכולתי יותר, למרות שהלכתי פה ושם לעבודה וציפיתי ללידה שתגיע כל רגע בסוף ילדתי באמצע תשיעי

אבל עוד בשביעי היה מאוד קשה וגם בבית זה לא באמת יותר קל (מגיע לך שמירת הריון ותנצלי את זה, והעיקר אל תתאמצי יותר מדי)

 

מנשא רגיל שהיה לי כבר בבית. קחי בחשבון שלשאת שניים זה כבד מאד... לא עשיתי זאת רבות בעקבות כך. יש לי חברה שקנתה בסכום גדול מאד מנשא תאומים אחרי כחצי שנה חיפשה למכור אותו...

זה כמובן מתאים רק להתחלה
אחכ אם הייתי צריכה לצאת עם שניהם בשלוף אז הייתי שמה אחד במנשא ואחד על הידיים, עגלה לא היה לי פרקטי בקומה רביעית בלי מעלית אז זה קרה לא מעט.
מנשאי ילקוט לא ניסיתי ועל הגב לא הייתי מסוגלת לשים.

את עצמם יציב אם לא יושבים ממש

לא ניסיתי. כבד לי אחד אז לא הייתי מנסה שניים והם עדין לא 4 חודשים

מה שכן בנות פה עשו- תינוק אחד במנשא והשני בעגלה...

בהצלחה

לא? אז חופשת הלידה שלך תהייה 17 שבועות... אם יש לך אופציה קצת להאריך... ואז נשארים 3-4 חודשים מלאים לסוף השנה שתוכלי להחליט אם להאריך אותם ולחסוך את הכסף (שנה הבאה הגדולה תהייה בגן ערייה, לא?) או לקחת מטפלת... במעון בד"כ אין כ"כ מקום באמצע-סוף שנה... ועוד שני מקומות...
ואז מטפלת לא תיקח לך 6000 ש"ח לשני ילדים.... כבר קצת פוחת מה3000. ולדעתי כן יש הנחת אחים (לשנה הבאה שתצטרכי)

להאריל כנראה לא אוכל.
ולגבי התאומים לבד- ששניהם יחש במעון יש איזה הנחה?

את שואלת במצב ששלושתם במעון האם תהייה לך הנחה? אני מאמינה שכן, כמו שיש בהרבה מקומות הנחת אחים...
אבל אני מתקשה להאמין שתמצאי מקום לתאומים דווקא במעון בתקופה הזו של השנה.... נסי לחשוב על אופציות נוספות.

כי הדרגה נקבעת על פי ההכנסות ברוטו חלקי מספר הנפשות. כרגע משכורותיכם, גם אם גבוהות, מתחלקות ל3 נפשות, ובע"ה אחרי הלידה יתחלקו ל5 נפשות כך שההכנסה לנפש תהיה קטנה מאשר ההכנסה שכיום יש לכם לנפש, ולכן לאחר הלידה צרי עם התמת קשר. תצטרכי להעביר להם צילום תעודת זהות וספח מעודכן שלך בו יראו את מספר הילדים המעודכן, ויעדכנו את הדרגה בהתאם.
כל זה ללא קשר אם התאומים במסגרת או לא.

כשדיברתי עם התמ"ת הנציגה אמרה לי שבכל מקרה למי שיש 3 ילדים במעון יש הנחה, בלי קשר לנתונים אישיים, ואם הנתונים האישיים מתאימים, מקבלים עוד הנחה.
וכמו שכתבו למטה, ברגע שמספר הנפשות בבית משתנה אז הכל משתנה וכדאי לבדוק שוב את הזכאות להנחה.

ממליצה להתקשר לתמ"ת ולברר. בדר"כ מאד נחמדים וברורים שם.

אני הייתי זכאית לדרגה 3 (8 נפשות...)

וקיבלתי דרגה 14 בגלל שהם תאומים
אם היו לי 3 במעון הייתי מקבלת דרגה 15.

ההבדל הוא 100 שח לילד.

שילמתי שנה שעברה 640 שח לכל אחד כשהתשלום הוא על 11 חודש.

אהבתי ששיתפת מנקודת מבטן.
זה גם עוזר להיות סבלניים יותר, כשרואים את העולם במשקפים שלהן.
מאחלת לכן הסתגלות מהירה, ושתחזרו לישון טוב בלילות.


אצלי התאומים בני 3 חודשים, עוד איתי בבית.
איזה תענוג זה שכל האחים הגדולים חזרו למסגרות, וסוף סוף אני יכולה לגדל אותם בנחת ולתת להם את כל תשומת הלב.
בחופש הגדול הרגשתי שאני פשוט עובדת בלהשתיק אותם.. וכמובן עסוקה בלהגן עליהם מפני אחותם המתוקה בת השנתיים שנהנית לבדוק את האיברים שלהם אחד אחד, ולצעוק להם באוזניים שהיא אוהבת אותם, בעיקר כשהם בדיוק נרדמו...😬

לא רק שאת שורדת קושי שכזה - את עוד מצליחה לכתוב בהומור, ולהצליח להרגיש עד כדי כך את בנותייך!

מקווה שלילותיכן יתחילו להאפיל קצת בקרוב...

אצלי הקושי עם בן השנה ותשעה..

עצוב לי כל בוקר לראות אותו בוכה שאני יוצאת מהגנון...

התאומים איתי בבית עדין ואני מקוה שאיתם יהיה יותר קל..

תנו טיפים. בבקשה..

הצלחה גדולה בהמשך תני לשבועיים שלושה הראשונים להתחיל את תראי שזה יבסס אצלן שגרה והן תתרגלנה..

משתדלת לנשום עמוק ולהוריד פרופיל בכל החזיתות...

ובעז"ה נעבור את ההתחלה ונכנס לשגרה רגועה, משעממת ומבורכת...

האמת שבשבילי זה כמו גמילה מהתמכרות....

הייתי 24/7 שלהן ובשבילן....

לא נתתי לעצמי רגע לנשום...

לומדת קצת לשחרר...

התחלה מוצלחת לכולן ושנה טובה ומבורכת בשמחות לרוב!!!!

חגגנו שנה (!), התחלנו מעון, אני לכאורה חזרתי לעבוד במשרה מלאה (עצמאית).
בפועל, מתוך השבועיים הם היו במעון 4 ימים מלאים כל אחד, לאו דווקא חופפים ביניהם 😔
ידעתי שההתחלה תהיה קשה, בכל זאת - כניסה ראשונה למסגרת (ויציאה מההסגר שעשינו להם בשנה האחרונה...), במיוחד לפגים קטנטנים כאלה, ועדיין...

אין לי איך לעודד אותך כי אצלנו השנה הראשונה במעון הייתה סיוט!! החסרתי מהעבודה בכמויות הסטריות שכבר הייתי בטוחה שיפטרו אותי. מה שכן, אחרי גיל שנתיים זה נהיה שפוי קצת יותר, למרות שזה שניים.

אני בטיפשותי שמחתי כשנגמר הניג'וס של לנסוע כל חודש לRSV, ומאז היו שבועות על שבועות שהם היו חולים... אני יודעת שעמותת לה"ב נלחמה להרחיב את מתן החיסון גם לפגים פחות צעירים, לא ידעתי שהצליחו. מה שאני ידעתי היה עד 32 שבועות. רק בריאות!

לדעתי שווה להתאמץ בשביל זה....

באמת שמעתי שעמותת לה"ב נסתה להרחיב את החיסון גם לפגים בשבועות מאוחרים יותר...

אנחנו לא זכינו...

בפועל היה לו וגם לתאום rsv. כך שלא יודעת לומר כמה היה יעיל. אולי זה כן עזר בכך שהוא קיבל את זה בגיל מאוחר יותר (זה סיבוך לא מומלץ בכלל לתינוקות פיציים. אנחנו בגיל שנה בערך היינו מאושפזים כשבוע)...

אצלי רק אחד מהם קיבל את החיסון כי בעקרון נולדו ב34 ולא היו זכאים בזמנו לקבל את החיסון, אבל היה לו איזה סיבוך אז רצו להגן עליו יותר. את החיסון קיבלנו כשהיה בן 3 חודשים בערך ובפועל לשניהם היה את הוירוס כשהיו סביבות שמונה- תשעה חודשים. זה היה ממש לא נעים. לכן, אני לא יודעת להגיד מה היעילות של החיסון אבל לא יודעת אם הייתי נמנעת מלתת מראש.

אז כנראה זה גם רק לחודש...

לא יודעת אם החיסון יעיל,
יכולה לספר רק על RSV. זה וירוס מאוד אלים, ומסוכן לתינוקות קטנים.
שלושה מילדיי היו חולים RSV כשהיו תינוקות בגיל חודש-חודשיים, התאשפזו בבית חולים במצב לא טוב. אחד מהם הגיע לטיפול נמרץ.
(אף אחד מהם לא היה פג. אבל ככל שהתינוק קטן יותר והמערכות עדינות יותר- המצב מסוכן יותר)

אני ממש מקווה שיאשרו לנו גם השנה, לפחות לאחד מהם.

כשקיבל את הוירוס הזה - נדבק מתינוק אחר .. היה ממש לא נעים ולדעתי עד היום משפיע עליו הוא כבר בן חמש ומצטנן מאוד מהר וברגע שמצטנן זה תקופה ארוכה של התאוששות ליחה שלא יוצאת . נחירות .. שיעול ..

עד גיל שלוש סבל הרבה מהריאות ותמיד הרופא אמר שזה תוצאה מהוירוס שהריאות עדיין לא חזקות מספיק הרבה פעמים נתנו לו סטרואידים (לא נתנו לו - החלטה אישית שלנו) ממש היינו לידו כל הלילה כדי שינשום טוב .. אדים אינהלציות כל מיני תכשירים טבעיים אוףף לא להאמין שאנחנו אחרי זה

מה אמרו לך על זה בבי"ח?? לא שמעתי על זה... לדעתי תשאלי גם בפורום הריון ולידה הרגיל... וגם לדעתי להתייעץ עם אחות בטלפון.

בהריון תאומים בצקת נוראית בבטן, שהכאיבה לה יותר מהתפרים של הקיסרי   מקווה בשבילך ששלך תישאר קטנה ותיספג מהר!! לחברתי זה לקח חודשים עוד אחרי הלידה....

רק בריאות, ובידיים מלאות!

הגדולים רוצים לשחק איתי ושאשב איתם ואני כל שניה קמה לתאומים שלא יזרקו ושלא יעיפו...
הגדולים בני 4 ו7 ו9..
פעם אחת שניה לא הסתכלתי והתאום הצליח לפתוח את הדלת של הבית ועד שקלטתי שהדלת פתוחה שניהם היו בחוץ והתאומה רצה לכביש ובשניה האחרונה תפסתי אותה כשהרכב קלט אותי רצה וצועקת הוא בלם ברגע האחרון...

את הדלת של הבית
ואת הארונות מטבח (יש פלסטיקים כאלה שאפשר לחבר לארונות כך שלא יצליחו לפתוח אותם)
אצלינו בשלב מסוים אפילו המקרר היה קשור עם חוט ..

דבר ראשון- לנעול את הדלת כמובן. אם צריך גם בבריח.
אין לי עוד נסיון עם תאומים בגיל הזה, אבל אולי באמת לשתף אותם עם הגדולים כמה שאפשר? כולם עושים יצירה- גם הם, כולם משחקים משחק על השולחן- גם הם מצטרפים עם משחק לגיל שלהם או עם משהו דומה. לדוגמא- כולם עושים פזאלים. הגדולים- פאזל שלהם והקטנים- פאזל מעץ מותטם לגיל שלהם. התאמות פשוטות, לוטו לקטנים. ואז את יושבת ליד השולחן עם כולם ומחלקת את תשומת הלב בתורות..

אם מתאפשר לך, אני חושבת שגם נערה בכיתה ז-ח שתבוא ל2-3 שעות אחה"צ תעזור לך לחלק תשומת לב לכולם. או שתהיה עם הגדולים ותשחק איתם, או שתשגיח על הקטנים ותעסיק אותם.

בהצלחה!
תאספי לנו עוד רעיונות ופתרונות, כשנגיע לגיל נצטרך אותם....

תבינו. זה עניין של שניות... חבר דפק בדלת ונכנס או יצא אז לרגע הדלת נשארה לא נעולה ולא הסתכלתי לשניה...והם כבר בחוץ..
בנוסף גם הגדולים נהיו תובעניים כלפי תשומת הלב שלי... כך שאם אני אשב כמה דקות עם התאומים למשחק בספה או ברצפה... הם מיד יתחילו לריב/לבכות/לקרוא לי... ואז אני משאירה את הקטנים ועוברת לבינוניים ותוך דקות הם כבר מוצאים מה להרוס...
אי אפשר להגיד לגדולים לא להוציא לורדים או קלפים... אבל אם אחד התאומים מגיע לזה.. הוא שופך/מקשקש/ מעיף....
בקיצור מעייףףףףף
אני מגיעה לשעה 4וחצי בלי כוח לצאת לגינה...

אולי לצאת איתם או לעשות להם איזה זמן כיפי כשבעלך גם נמצא ולהסביר בו את המצב? אולי ישמחו להתגייס לעזור במקום להיות 'הקבוצה שנגד'. ילד בן 5-6 כבר ממש יכול להעסיק את אחד הקטנים ולהנות גם.. וגם לעזור לך להשגיח שלא יצאו החוצה, להקפיד שהדלת תהיה סגורה- חשוב שזה גם יהיה להם במודעות לשים לב על האחים שלהם ולא רק לחפש מתי הם לוקחים את תשומת הלב שלך....
ואולי גם לצאת מהקופסא ולחשוב על משחקים משותפים שכולם יכולים- ברבצק- להשקיע פעם אחת במארז עם כלים שווים ליצור איתו ואח"כ לחדש את הברבצק עצמו פעם בכמה זמן זה יחסית זול. ארגז תחפושות ואביזרים, מגנטים- מתאים לכל הגילאים, כלי מטבח, ספרים, לבנות פעם בשבוע אוהל ביחד. אולי זה באמת זמן בבית שפחות מתאים למשחקים עם חלקים קטנים, אפשר לגנוז אותם, לחכות כמה חודשים שהקטנים יגדלו עוד קצת ואז להוציא ולשמוח בהם מחדש. אני בוררת משחקים ויצירות שאני קונה שלא יגרמו לי יותר כאב ראש מנחת..
עוד רעיון זה לקנות לגדולים חוברות עבודה כיפיות- כל פעם באים אלייך אם צריך הסבר מה לעשות או להראות לך שסיימו, אבל הם לא צריכים עזרה צמודה שלך. שהחוברות לא יהיו נגישות כל הזמן אלא זה משהו שאמא נותנת בזמן מסויים במיוחד בשבילכם.
וגם סיבוב במקסטוק בטוח יעזור לך לקבל רעיונות לתעסוקה שתתאים לכל הגילאים, או שהגדולים יכולים ללמד את הקטנים..

ובקשר ללורדים- אני בהחלט לא מרשה אותם לגדול כשאין לי סבלנות ללכלוך של הקטן ממנו. קניתי מלא צבעי עיפרון שווים (שבכל צד יש צבע אחר), אפשר לקנות חבילה גדולה ממש של צבעים וזהו. אפשר לצבוע ולצייר מקסים גם בלי לורדים.

נתת לי חומר למחשבה...

אין לי מושג איך שרדנו אותו (ועוד הייתי בהיריון וילדתי לקראת סוף התקופה הזו) - אבל עובדה שאני חיה היום...

ובאמת - בעיקר צריך לעבוד בשיטת המנעולים ולמצוא לגדולים מקומות גבוהים שאליהם הם לא יכולים להגיע ששם הם יציירו/יעשו שיעורי בית וכו'.

בהצלחה רבה!! הם גדלים בסוף...

בגלל שהם בוגרים אפשר לדבר איתם ולגייס אותם להשלטת הסדר. או שהם יעסיקו ויעזרו עם הבינוני ויפנו אותך להשגיח על התאומים או שתתני להם משהו רגוע שמצריך מחשבה כמו לגו עם הוראות או משחק הרכבה מתקדם אחר או פאזל כמו שהציעו לפני, למרות שקשה למצוא פאזלים מעניינים. ספרים אם הם בענין.
תפסי אותם לשיחה ותגייסי אותם בפיתויים שונים.
בהצלחה! זה אתגר רציני..

ללכת להיבדק. בכלל רצים למוקד נשים.... ואם את צריכה הפניה (במכבי לא צריך) אז תתקשרי לאחות בטלפון...

הוא בעקבות המשקל על שרירי רצפת האגן

ולכן תלוי במשקל שהגוף סוחב ובחוזק השרירים של האישה

ולא בהכרח קשור ללידה עצמה

הבעיה היתה שלא היתה שום לידה באופק

נסי לנוח ולשתות
אם לא נרגע אחרי שעה/שעתיים הייתי מתקשרת לאחות בטלפון אבל בטוח תאמר לך להיבדק

בע"ה שימשיך תקין!

לפי מה את יודעת מה גיל ההריון שלך? שאת בשבוע 6+2?

ואת יודעת בוודאות מתי בייצת? ת'כלס זה מה שקובע את גיל ההריון...

אז באמת לשבוע 6+2 זה די גבוה. אבל אפילו שזה באמת מדוייק (גיל ההריון) אין דרך לדעת... הטווח מאוד רחב...
אפשר שאלה? אם עשית מעקב זקיקים וידעת מתי בייצת, למה עשית בטא היום ולא שבועיים אחרי הביוץ? בשבוע 4+0?

עשיתי גם וגם
בשבוע 3 פלוס 6 הבטא הייתה: 57.4
יומיים אחרי (שבוע 4 פלוס אחד) הבטא הייתה: 137.9

בגלל שבשבוע 6 פלוס אחד הופיע כתם חום, הרופא שלי המליץ לעשות בדיקת בטא נוספת + בדיקת פרוגסטרון.

תוצאת הבטא הייתה: 17754
תוצאת הפרוגסטרון הייתה: 74.56

כתם חום זה דימום ישן. יש מה לבדוק את מקור הדימום....

הרופא לא התרגש ואמר שהתוצאות בסדר גמור. אבל הסקרנות הורגת אותי ... אני ממש ממש רוצה תאומים (:

התרחבות הרחם

זה באמת לא בהכרח אומר... כאילו, ממש לא בהכרח... במיוחד שלא התחיל גבוה בכלל... ולא עלה בקצב גבוה. קצב רגיל לחלוטין.... קיצר לדעתי הלא מקצועית זה כנראה עובר אחד... סליחה אני פשוט ממש לא רוצה שתטפחי תקוות... אבל אין לדעת הכל יכול להיות!
בע"ה שתזכי להתרת הספקות בקרוב!

חשבתי שאמרת בהתחלה שיחסית לשבוע 6 פלוס יומיים זה בטא גבוהה.

ותודה כל הכנות. מעריכה מאוד !!!!!!

שבתוך הטווח המאוד רחב זה אולי (אולי..) נחשב גבוה אבל עדין בתוך הטווח... לפי הטבלאות בשבוע 6 אפשר להגיע על 56000.... מבינה...?

מתייחס מתחילת השבוע ועד לסופו. אולי עד סוף שבוע 6 אגיע לקצה הטווח העליון שלו ...

מבחינת הבטא, הייתה לך עליה תקינה ולא גבוהה במיוחד

אצלי בשבוע 5 היה בערך 13,000 ז"א, שבשבוע 6 אם הייתי בודקת, היה מדובר בעשרות אלפים

כבר אמרו לך כאן שבדיקת US רק היא המדד...

מאחלת לך שיהיה הריון תקין ובידיים מלאות

תינוק אחד- זה עולם מלא ומושלם במיוחד!!!

בוודאי בהריון ראשון....

ואם יהיו שניים/שתיים, אז זה בוודאי אושר כפול

רק שלא תתאכזבי...

העיקר שיהיה תינוק בריא ושלם

ואמא בריאה, שמחה ומאושרת

אני מעריכה את התמיכה ומילות העידוד. תודה שאת מכניסה אותי לפרופורציות ... ובכל זאת אני ממש ממש רוצה תאומים!!!!! זה חלום חיי

בשבוע 5 היה לך בטא 13,000, אבל השאלה היא אם ממש בתחילת שבוע 5 או לקראת סוף שבוע 5. נכון שההכפלה שלי היא לא מאוד גבוהה, אבל בכל זאת בהתחלה הייתה הכפלה של יותר מפי 2.4. אני מתפללת יום ביומו שבורא עולם ישלח לי את מה שאני צריכה לקבל. אקבל את הכל באהבה מלאה. שום דבר אינו מובן מאליו. רק בריאות !!!! כל השאר שטויות ...

גם אני תמיד חלמתי....

וכבר כתבתי פה כמה פעמים

4 הריונות חלמתי והתאכזבתי...

כל פעם דמיינתי את התגובה של בעלי/הורי כשיוודע להם על התאומים

ובהריון החמישי, זה הגיע בצורה הכי מפתיעה שיש...

הכל יכול להיות...

מחזיקה לך אצבעות!!!

לשבוע 6 מה שיצא לך זה הגיוני ולא נראה לי נחשב מאוד גבוה

אבל


ברור שהכל יעל להיות כי זה לא ממש מדד אמין


גם אני השתעשעתי קצת בלחשוב אולי..וגם שאלתי פה נראה לי
אז מבינה אותך

חוץ מזה שאני מבלה כל היום בשירותים....

היום התאומה הרטיבה... התאום רץ להביא סמרטוט.

זה דווקא נחמד בכפול, כי כשאחד עושהז, השני רץ גם (כמובן שלפעמים סתם...)

בקיצור... עוד שלב בגידול תאומים.

אגב, מאז שנגמר המעון אני לא משכיבה צהרים והם הולכים לישון בשעה 19:00.

אני מרגישה שהתווספו לי כמה שעות ליממה!!!
לא חשבתי שהם כ"כ הרבה מעסיקים אותי.

זה היה אחד הסיוטים הגדולים של חיי...

התחלנו רק בגיל שלוש וחצי (בכ"ז, היו מעוכבי התפתחות), וזה נגרר מלאאא זמן אח"כ... אחד מהם נגמל סופית בערך בגיל ארבע, והשני סחב הצטאות מזעזעת עד כמעט גיל חמש...

טוב, עברנו את זה לפחות... (וגם את הגמילה המזעזעת של הבאה אחריהם, שדווקא הייתה חכמה ומפותחת מגיל צעיר...)

מבחינתי גמילה זה אחד האתגרים הקשים ביותר בגידול, ובטח כשהגידול כפול...

אבל יפה לך שאת לוקחת את זה בקלות! בהצלחה!!

את ההודעה זו כתבתי בבוקר... עוד לפני ההרטבות והישיבה איתם שעות בשירותים...

בערב הייתי לגמרי מותשת, בקושי ניכנסתי לשבת.

בשבת בכלל היתה חגיגה... רק חיכיתי שתצא שבת בכדי לכבס את כל הסמרטוטים והמגבות...

וכמובן שחיכיתי לשטוף את הבית.

היום היה יותר קל ב"ה, הם עושים בקלות וכמעט לא הרטיבו... בטח מחר הם ישלימו לי...

התאומים שלך לא פגים - וזה כבר הבדל גדול ומעודד...

היה לנו נורא כיף ונוח ולא ראינו מהן שום כיוון... עד שעבר הזמן וניסינו בסוכות (היו בנות שנתיים ו4) והן לא קלטו את הקטע... החזרנו טיטולים ובגיל שנתיים ו8 בערך התחלנו שוב, היה חורף אבל הן היו כ"כ בשלות... לקח זמן עד שקלטו אבל היה שיפור מטורף מסוכות. לאחת היה קשה עם הפיפי ולשניה עם הקקי. למדנו איך לסמוך עליהן ולשחרר נעזרנו קצת בפייסבוק של אפרת וקסלר האלופה.... והיום הן גמולות לגמרי לגמרי. בנות 3.3...

אפילו לפני אם יהיה אפשרי 

איך את מתכננת לעשות את זה? איך ההתנהלות שלך איתם עכשיו? בני כמה הם?

אבל בעבר היו גומלים את כל התינוקות בגיל שנה- שנה וחצי

כנראה שאנסה להרגיל אותם לעשות בסיר

ואת מכניסה למעון בקרוב?

אין לנו זכאות לדרגה מהתמ"ת וזה יקר מדי 

למה? 

איך תשלבי גמילה תוכדי מעון.. איך המטפלות יתייחסו לזה

אותם ואז במעון הם לא רגילים לילד בגיל שנה ובלי חיתול וזה דורש התייחסות שונה

אבל זה מה שאני רוצה לעשות

אני לא מזה לעשות את זה...

אפשרי כזה דבר? אני יודעת שפעם היו גומלים בגיל כזה אבל היום לא שמעתי... ועוד תאומים, סליחה שאני סקפטית אבל נשמע לי הזוי.
את חייבת לספר לכשיהיה איך היה ... אם יצליח אולי אני עוד אנסה... (למרות שאצלי הן כבר בנות חצי שנה 🤔)

אני רוצה לשאול את אמא שלי איך עשתה איתנו

 

קראתי בשקיקה, וזה נראה אתר נהדר!!!

אז הן בעצם פשוט גדלו!!!

הן פתאום מתחילות לזוז... לקלוט כל פעם שאת יוצאת מהחדר ומתחילות לבכות...

צריך להעסיק אותן... לדבר איתן ואין שנייה לנשום

זה גם בדיוק הגיל של קפיצת גדילה

ובתוספת החופש הארוך הזה...

גם אני אמרתי שעד גיל חצי שנה היה לי יחסית קל... עכשיו הרבה יותר קשה ואנטנסיבי!

נשאר לי רק לתת לך חיבוק

ולהזכיר לך שתכף החופש נגמר

ובשגרה הכל יותר קל!

ואנחנו פה... חוות ביחד איתך את הרגעים היפים והקשים...

רק לגבי התזוזות שלהן - תני להן! מבחינתי, ברגע שהילד יוצא מהשמיכה שעל הרצפה, זה אומר שהוא כבר לא זקוק לה... וזה לא שהרצפה אצלנו נקייה, בכלל לא! (ותעיד על כך התינוקת המתוקה ומלוכלכת שאני מרימה פה מדי פעם היום... ) אבל ככה הם משתפשפים עם הבית, ומתחסנים לכל ה"חולאים" שקיימים בו. ועם שתיים - זה באמת בלתי אפשרי כל הזמן לדאוג שיישארו על השמיכה! את צריכה גם לנוח לפעמים...

בהצלחה באתגר  

מעניין שרוב הזוגות שם לא כ"כ דומים...

מרתק אותי לדעת איך התאומות  שלי תהיינה בעתיד...

אני תמיד תוהה איך הם יחוו את התאומות הזו, וזה נותן הצצה מעניינת

ומצד שני, מציב ״סטנדרטים״, כי מה אם הם לא ירגישו ככה כמו שכולם אומרים??
עכשיו הם בני שנה, ואני ממש לא רואה עליהם משהו ייחודי שאין לאחים רגילים (חוץ מגיל מקביל).
אין להם את כל הדברים המקבילים האחה שתמיד אומרים, והם גם בכלל לא נראים זהים.... 😏

ושימי לב שהם מדברים שם הרבה על החיבור שיש להם אחד עם השני.

החיבור הזה, אני יודעת שיש גם אצל תאומים לא זהים, אפילו בן ובת.

אבל בתאומים זהים זה הרבה יותר עמוק.

גם אותי מסקרן מאד לדעת איך הן יהיו בעתיד בעז"ה.

יש שם גם משהו נוסף שמחייב.

כששאלו אותם על תחרות וכד'.

המילה שחוזרת על עצמה המון היא: "יותר"

מילה שאני שומעת מאז שהן נולדו והיא מעצבנת אתי למדי...

היא יותר שמנה... היא יותר זריזה.. היא יותר בהירה וכד'...

למען ה', תהנו מהן ככה ותפסיקו כבר להשוות!!!

אני יודעת שזה ילווה אותן כל החיים וממש עובדת על זה כבר מעכשיו

שגם בבית וגם במשפחה מסביב יוציאו את המילה הזו (ומילים דומות לה...) מהלקסיקון...