פורום תאומים (עמוד 32)

לפעם בשבועיים
יכולים להביא ילדה צעירה שתהייה עם אחת כשאת מקלחת את השניה וכו'...


בהצלחה!!!

בכלל עוד צריכה ללמוד איך לטפל בתינוקות

יש לציין שבעלי עובד מהבית אז הוא תמיד היה שם בשביל לעזור בכל מה שצריך. ההורים שלנו לעומת זאת גרים במרחק שעה נסיעה לכיוונים שונים בארץ..
חברים ושכנים הביאו לנו המון ציוד אז כמעט לא היינו צריכים להתעסק עם זה.
שכנה אחת היתה שולחת את הבנות שלה להביא לנו חמין במוצאש.
הלך לי די טוב עם ההנקה. בהתחלה לא היה לי בטחון ושילבתי בקבוקי תמל אבל בזכות שהיה לי סיוט לשטוף את הבקבוקים עברנו תיק תק להנקה מלאה ומהבחינה הזאת זה דוקא יתרון להיות במרחב הפרטי שלך שאף אחד לא מפריע ואת יכולה לבנות לך ממלכת מזרונים וכריות ולהתענג על החוויה..
אני לא יודעת איך זה אחרת אז לא עשיתי מזה ענין גדול. עובדים עם מה שיש והשם יתברך בטובו הגדול עוזר בכל מה שחסר.
שיהיה בקלות והרבה נחת!

רוב שעות היום אהיה לבד.

רוצה כבר לחזור לפינה שלי (בעז"ה כשיעלמו התפרים), אבל חוששת שלא אצליח להסתדר עם ההאכלות שלהן (עם כל השאר- נקיונות, אוכל עבורנו וכו'- נזרום ונסתדר)

מה שהכי עזר לי ועד עכשיו מאד עוזר זה קודם כל אוכל ופינוקים בשבילי- בעז"ה כשתחזרי הביתה תגלי שלפעמים אין לך אפילו שניה לחתוך לעצמך סלט או להעמיד מכונה וכל שכן לנקות, ומאד מאד חשוב שנושא האוכל יהיה מסודר שלא תצטרכי לעשות בעניין כלום! וכן גם פינוקים חשובים מאד... עוגה ברגע הנכון נותנת המון כח להמשיך...

תשכחי כרגע מנקיון ובישולים ותתמקדי בלהנות ולחוות את גידול הבנות. תאמיני לי שכל רגע שעובר לא חוזר... אצלי הן כבר בנות חודשיים ואני תופסת את הזמן חזק בידיים שלא יברח.... שוכחת מכל מטלות הבית ומתמקדת בלהנות (יש לי גם גדולים אז כמובן שמשתדלת ככל יכולתי לתת להם את כל צורכיהם...)

הרבה הרבה הצלחה!!!!

והיא תזרום לכן בקלות ובכיף - אז תוכלי להסתדר היטב בבית לבד. כמובן - בלי קשק לטיפול בבית עצמי.
איך את כרגע עם ההנקה? הן תופסות טוב? לך זה לא מציק/כואב? את מצליחה לעשות דברים ביד הפנויה? ניסית להיניק אותן ביחד? וכמה זמן לוקחת לך הנקה אחת?

אבל גם אני רוב שעות היום בבית לבד... ולמדתי לחיות עם זה...גם אם זה במחיר של להשאר בפיגמה כי אין זמן להתלבש זה הכי כיף!! בשעות שאני איתם לבד אני הכי מתענגת... כשאני איתם לבד הזמן עוצר מלכת, לא חושבת על הכביסה, לא על הכלים וכו...וגם אם הם בוכות ביחד אז בדרך כלל מתגברים. למדתי להרים אותם יחד ולהרגיע אותן יחד. ואם צריך אז להאכיל ביחד או בהנקה או בבקבוקים או אחת בהנקה ואחת בבקבוק. נעזרים בטרמפולינה/ כריות וכו... הקושי הבאמת יחיד הוא שלפעמים גם לא מצליחה להכין ארוחת בוקר ולאכול, אבל גם לזה מוצאים פתרון בסוף. לא יעזור כלום: אין כמו בבית!!!!! 

גם אני ממש התענגתי על זה.

 

פשוט הייתי רק איתם והם היו מרכז חיי.

 

לא תיכננתי להספיק עוד כלום ומה שהספקתי היה רווח נקי.

אז הכל טוב. קודם כל בגלל שתמיד יש תחליפים אבל בעיקר מניסיון.
כמו שכתבתי כבר, בהתחלה לא היה לי בטחון. מן הסתם בגלל שזו היתה לידה ראשונה וכל הענין הזה של הריון ולידה והנקה זה נסים ונפלאות שההשגה היחידה שאנחנו מקבלות היא החוויה עצמה. אז הרפי ודעי שהקבה לא יעזוב אותך אף פעם והוא סידר לך שפע כפול ומכופל והוא ידאג לכל מה שאת צריכה.
ברגע שתהיי במתחם הפרטי שלך והתפרים יתמוססו ותתחזקי קצת יהיה לך גם ישוב דעת ותוכלי להנות.
כאמור, גם אם לא תצליחי להניק מלא, הכל טוב ואין לחץ.
אני הנקתי את התאומים שלי עד גיל שנתיים ואני מקווה שאצליח גם עם אחותם הקטנה (שנראה לי תצא גדולה כמו שניהם ביחד).
החלמה שלמה מהרה

אני קוראת הכל, אך לא מוצאת פניות להשיב

היינו שלושה שבועות בפגיה, אחר כך שבוע וחצי אצל אמא שלי (כולל ברית) וכבר חזרנו הביתה.
גם אני הייתי רוב היום לבד.
ההנקה הלכה חלק ב״ה. אבל כמעט לא הנקתי במקביל. לא היה לי כל כך נוח. וגם לא התאמצתי לתאם זמנים. זרמתי איתם כל אחד אכל מתי שרצה והיה לי סבבה עם זה.
כן מהלילה הראשון מהשחרור מבית החולים בעלי היה נותן בקבוק אחד מתישהו וזה נתן לי רצף שינה של כארבע שעות (בעלי כן האכיל אותם אחד אחרי השני).

מבי''ח ישר הביתה. לידה שלישית.
עד 4 לרב הייתי לבד, בעלי הגיע עם הילדים.
בשבועיים הראשונים עזרו לי ואח''כ עוד בישלו לי וזו היתה הצלה. תנסי לחשוב איך תסתדרי עם אוכל כי בהתחלה אין דקה להכין טוסט... אולי תקחי מאמא אולי עש קהילה שיכולה לעזור או אוכל קנוי.
מעבר לזה זרמתי, לא התאמצתי לסדר להם לוז עד עכשיו (חוץ משנת לילה שעבדתי על זה) הם כבר בני 3 חוד' ואני ממש נהנית מהם ואפילו מצליחה לבשל, לאפות, לכבס ואפילו לישון (לאחרונה קצת יוצר קשה במהלך היום אבל לפעמים מצליחה).
2 דברים פרקטיים שעזרו לי-
1. עברנו לקניות און ליין מה שאומר שאני עושה קניות תוך כדי הנקה...
2.בחודש הראשון אני נכנסתי לישון מוקדם נגיד 9 וחצי, ובעלי התמודד איתם ונתן בקבוק, בזכות זה ישנתי כמו בנאדם...

מצד אחד בלידה ראשונה ההתאוששות קשה יותר, מצד שני יש לך רק אותן...
בהצלחה!!

יש שרשור עם רעיונות מעולים.

ולי קורה שאני שומעת תינוק בוכה, קמה, מאכילה אותו, מחזיקה אותו למיטה, מנדנדת קלות כדי שירדם חזרה, ושומעת אותו בוכה.
הוא לא צריך לאכול כי הרגע אכל, אז אני ממשיכה לנדנד,
והוא בוכה
ואני מנדנדת (תוך כדי שינה)
והוא ממשיך לבכות
ואני ממשיכה לנדנד
ויכולות לעבור עשר דקות כאלה עד שאני אקליט שהוא ישן שנת ישרים ומי שבו כה זה דווקא בשני שהגיע תורו לאכול.

מסכן קטן...

לי אישית זכור מהתקופה שהיו בנות חודש חודשיים...

וזה באמת היה מאתגר.

 

שלי היו ערים עד שעה מאוחרת אבל לא בכו.

 

פשוט לא רצו לישון.

 

הייתי משחררת את בעלי לישון ונשארת איתם לבד, בכל זאת יש לו עבודה ואני בחופש.

 

אני ממש זוכרת את עצמי בלילות לבנים מתפללת לקב"ה ומודה לו על השפע הגדול ומבקשת שיתן לי כוחות להתמודד עם השפע הזה.

במצבים כאלה באמת אתה צריך לבחור אם לצחוק או לבכות... אשריכם שבחרתם בצחוק! בד"כ זה זמני...בהצלחה רבה ולילות רגועים!

בטח אתן זוכרות משהו...

בדרך כלל היה לכל אחד צד קבוע (בהתחלה בלאגן, חוסר בטחון, סרטים, בקבוקים וכו' עד שהתיצב והתקבע) ואז אפשר היה להבחין מה קורה אצל כל אחד מהם בנפרד.
אני זוכרת רק אצל אחד מהם תקופות של בכי והתנתקויות. זה מתיש כי הרבה יותר נוח כשהם מסונכרנים בהכל. אבל עובדים עם מה שיש.
את כבר הנקת בעבר אז בטח יהיה לך יותר קל להתמודד עם האתגר הזה
שיהיה בקלות ובנחת.

אז לא יודעת לענות מנסיון..
אבל ההגיון אומר שהם לא חייבים לעשות ביחד, הרי הם שניים שונים..
ואם אני זוכרת נכון מגוגל אז המטרה של הקפיצת גדילה היא לא רק להגדיל את כמות החלב ולשנות את ההרכב שלו, אלא גם פשוט לאכול יותר כדי לעבור שלב בהתפתחות. אז כל תינוק אוכל יותר לעצמו, וגם מגדיל בהתאמה את כמות החלב. כי בעצם אם רק אחד יעבוד על הגברת החלב, אולי זה לא יספיק לגוף כדי להבין שצריך להגדיל כמויות פי 2...

אבל כאמור, לא מנסיון..
בהצלחה ושפע חלב!!

לא יודעת לענות מניסיון, כי אני כמעט אף פעם לא מבחינה באופן מיוחד בקפיצות הגדילה של הילדים שלי... (כלומר, לא בתחום ההנקה )
ותאומים זה שואב כ"כ גם ככה, שלא מצליחים לעקוב אחרי ההבדלים ביניהם...

אבל אם הם תאומים זהים ביחד
ואם לא אז לא

אצלי העניין של קפיצה לא היה כזה משמעותי דווקא עם התאומות. אולי בגלל שאם אחת הגדילה את הכמות זה הגדיל את הדרישה גם בצד השני... ככה נראה לי.
בגל אופן, לא הרגשתי משהו משמעותי בעניין הזה.

אולי יש אפשרות להזמין הביתה מעין דולה של אחרי לידה - מישהי שעוזרת ומלמדת איך לטפל בתינוקות.
מציעה לך לשאול גם בפורום היריון ולידה - אולי שם יהיו רעיונות...

בית החלמה - הריון ולידה

נותנים עדיפות לתאומים.

 

וכשאני הייתי הייתה שם מישהי אחרי פגייה.

היא אמרה שחזרו אליה מטלז סטון שמסכימים לקבל אותה...

הלב והראות לקראת סוף הריון עובדים פי אחד וחצי מהרגיל.

 

אין הרבה מה לעשות, רק לנוח ולהשתדל לא להתאמץ.

 

את בשמירה?

גם הרופא אומר שהם לוחצים וזה נורמלי

את לא מגיעה הביתה שפוכה?

 

קחי בחשבון שמשבוע בערך 28 את סוחבת כמו בחודש תשיעי...

יש ימים שכן ויש ימים יותר קלים. צריכה לעבוד לאט ולהעמיס פחות

ההריון רק הולך ונהיה קשה משבוע לשבוע.

 

עדיף לצאת ברגוע ולא לתקוע את העבודה.

אבל עם הגדולים שלי, כשרצינו להפוך להם את היום והלילה הקפדנו שהתינוק לא ישן יותר משעתיים-שלוש במהלך היום. הערנו, החלפנו טיטול, אוכל משחקים וכו'. דיי מהר ראינו שיפור.
עוד משהו שאני זוכרת מהלוחשת לתינוקות, זה שביום שיהיה בסביבתם אור ואווירת פעילות, ובלילה חושך יחסית ושקט- אווירת שינה.
לדעתי זה כבר כן גיל להתחיל סדר יום כזה.

(הפעם אני עוד לא מנסה כי מאד נוח לי שהם ישנים אחה"צ ואני פנויה לגדולים.. אפילו שזה באמת קשה בלילה.. מן הסתם בהמשך אתחיל לעשות את זה.)

גם לא עם תאומים אבל ככה עושה עם כל ילד. אין סיבה שלא יעבוד גם עם תאומים.
בדיוק שני הדברים האלה
לא לתת לישון יותר מ 3 שעות ביום,
ובמשך כל היום גם השינות הן בסלון/ חדר מואר ולאו דווקא שקט, ובלילה להיפך. במיטה בחדר חשוך.
בהצלחה!

אצלי זה פשוט קורה בסוף.

אבל רק רוצה להרגיע שיש אחרי פסח יש עוד כל כך הרבה זמן (הן תכפלנה את חייהן) שהכל עוד יכול להשתנות שלוש פעמים. אם עכשיו זה נוח לך אז אל תילחצי בשביל העתיד.

(לי זה היה נוח ללכת לישון באחת שתיים ואז לחזור לישון איתם בבוקר)

וב"ה ששניהם ביחד, תחשבי מה היה קורה לו אחד היה כך ואחד לא...

 

אני זרמתי עם זה ולא ניסיתי לשנות כלום.

 

בגיל קטן הם היו נרדמים בשעה 3\4 לפנות בוקר...

 

לקראת גיל חודש זה נהיה 2.

 

בגיל חודשיים הצלחנו להקדים לשעה 1

 

ולאט לאט הגענו לשעה 22\23 שזה כבר היה הגיוני.

ניסיתי הכל ועדיין הולכים לישון מאוחר..אבל כמו אחת שכתבה שכל חודש זה נהפך לשעה יותר מוקדמת..גם אצלי..כרגע זה בסביבות 1 בלילה שהלילה בהתחלה היה מתחיל ב4..

פשוט קחי א הזמן.

עד שתחסרי לעבודה בטוח בעז"ה שזה יהיה יותר טוב.

אם כי- לא בטוח שישנו מ-8 עד 8.

אני אישית לא ראיתי אף פעם, גם לא אצל התאומים שלי שעזר לי לא לתת להם לישון, זה רק שיבש יותר את המחזור הטבעי.

קחי את הזמן.

תני להם גם את הזמן להסתגל לעולם המוזר שלנו

ויהיה טוב.

בינתיים תנצלי את הבוקר לחרופ טוב!

בהצלחה!

מתה לעוד זוג תאומים!!!

לנו יש קוקו ביבה ומאד מרוצים. עגלה קלה יחסית ונוחה. מתקפלת בצורה טובה ומגיעה עם אבזור שבעיני הוא חשוב- כיסוי לרגליים, מזרון ומגיני ראש (ותיק), והחלק של הרגליים יכול להתקפל כלפי מעלה ולתת עוד 'סגירה' לתינוק. בזכות זה לא היינו צריכים לקנות אמבטיות כי הרגשתי שהם מספיק מוגנים בפנים. אני גם אוהבת את הגגון הענק שלה.
בקיצור- לא התנסתי במונסטאר, אבל אם אני זוכרת נכון היא יותר יקרה מהקוקו, ואין לה חלק מהיתרונות שמניתי למעלה, כך שאם אין לך צורך בעגלה צרה במיוחד הייתי הולכת על הקוקו.

אחרי שעברתי כבר כמה חודשים אני מרגישה שהפעם אמבטיות זה דבר מיותר (למרות שבעגלת יחיד כן יש לנו) אולי כי זה חורף וגם ככה יצאתי איתם רק כשהיה דיי נעים..
בכל מקרה לא הייתי קונה אמבטיות חדשות אלא מחפשת ביד 2. (ולקוקו אין אמבטיות).

בהצלחה והחלטות טובות!

אם נולדים בחורף, מומלץ מאד. אם לקראת הקיץ אפשר להסתדר גם בלי..

התלבטתי המון לפני שקניתי..והקוקו ביבה ענתה על הכי הרבה דרישות שלי.. התאומות שלי בנות חודשיים ואני לא מרגישה שהאמבטיה חסרה בגלל שהקוקו יחסית סגורה ומוגנת..עכלת תאומים כם ככה תופסת את כל הבאגז, ואמבטיות נראה לי ממש מסרבל..צריך לקחת בחשבון שהאמבטיות של עגלות תאומים הצרות הם ממש קטנות ומספיקות לתקופה ממש ממש קצרה במילא.. והעגלות הרחבות יותר לא פרקטיות..

ותודה רבה רבה למגיבות,

יש משהו בקוקו ביבה שיותר מושך אותי- לטעמי היא יפה וקומפקטית יותר, אך אמרו לי שהיא לא מספיק יציבה...

הכסף כרגע הוא לא הנושא... השאלה היא היציבות, הנוחות והאם יש אכן צורך באמבטיה....

אבל אין לי תאומים - אלא ילדים בהפרש של שנה.

נהנינו ממנה כ''כ, שהיא עדיין שוכבת אצלנו ואני לא מסוגלת להעביר הלאה...

ולא אחד ליד השני, לא לרוחב

יש המלצות לגבי זה או דיס המלצות?

כבד יותר, מסורבל לדעתי (קשה יותר, למשל, לעלות למדרכה).
ויוצא שמי שיושב במושב האחורי לא רואה 'נוף'.

לנו יש.
מאוד מרוצה!
כבר יותר משנה - השתמשנו באמבטיות עד גיל חצי שנה והיה נח ממש. הטיולון כיף והן מבסוטות מאוד.
ממליצה.

מוסיפה -
את האמבטיות קנינו ביד 2 במצב מצוין, הוזיל מאוד את העלות ושימש נהדר

האם בטיולון כשמרימים את המושב זה עובר ממש למצב ישיבה?

 

צורת ההרמה / הורדה של המושב נוחה?  הבנתי שזה כמין רצועות?

 

לא  מפריעה לך שיש רק גגון אחד?

 

1. הישיבה הטיולון היא ישיבה ממש, לחלוטין.
2. ההורדה וההרמה דווקא נוחות לי, כי את יכולה לקבוע איזו זווית שאת רוצה בלי שנתקע לפי האופציות שנותנים בד''כ מובנות בעגלה.
3. יש לי גגונים נפרדים! דגם שנקנה שנה שעברה חדש. לא ידעתי שיש להם דגמים קודמים עם גגון אחד...
והדגם החדש ממש עוד משופר יותר מבחינת הגגון.

עוד שאלות - בשמחה אענה.

אני עולה ויורדת איתה מדרגות של 3 קומות והולכת איתה בדרכים לא סלולות, היציבות שלה לא פחותה מהפג פרגו שיש לי מהילדים הקודמים.
היא ממש ממש נולה ומומלצת...

נוסעת בקלות

גם נהנינו מאד מהקיפול למעלה של החלק של הרגליים 

כיף שהגגונים יורדים ממש עד למטה אז בדגם החדש שזה גגון נפרד לכל עגלה אפשר ממש לסגור לתאום שישן ולפתוח לתאום הערני

לא הרגשנו אף פעם חוסר יציבות 

ומבחינת מחיר- ברור שהיא לא יותר זולה מעגלה שתקנו ביד 2 אבל יחסית לחדשות היא מהזולות!

(זה מתבטא גם אם קונים אותה ביד 2 אבל בטח קשה למצוא את הדגם החדש)

קוקו ביבה אמנם רק חודש בשימוש אבל ממש מרגישה שהולכת להנות ממנה מאוד. והיא כל כך קלילה ומספיק צרה גגונים מעולים וסגירה מלמטב כך שהתינוק מרגיש ממש עטוף.ומחיר שפוי אז לא רואה שום סיבה שלא. 

ורד הבר- תודה רבה על התשובות, בעניין הגגון- טעיתי, התבלבלתי עם עגלה אחרת

מצחיק אותי עד כמה שזה מעסיק אותי...כל החיים אני מחליטה ברגע על קניות... דווקא בעגלת התאומים אני נתקעת, אני מפחדת שלא יהיה מרוצה ועגלה חדשה זה סיפור יקר למדי... מקווה בעז"ה להגיע להחלטה הנכונה בשבילנו...

וזה משהו שילווה אותך ב 3 שנים הקרובות...

 

ואם את הולכת הרבה ברגל, זה מאד משמהותי.

 

שלי שוקלים 11 קילו כל אחד והיא עדיין נוסעת מאד בקלילות.

 

רק לעלות אותם מדרגות זה כבר בלתי אפשרי...

וממש לא היו חסרות לי אמבטיות.

 

מתי את צריכה ללדת?

 

לי יש את הבייבי מונסטר והיא מהממת.

 

ראיתי את הקוקו ביבה כשקניתי אבל זה היה הדגם עם גגון אחד ולא אהבתי.

 

הבייבי מונסטר נכנסת בכל הדלתות בבית שזה פלוס מאד גדול לדעתי.

 

אני כבר מאד רוצה לצאת אתן, יש כאלו ימים עם שמש חמה, ואני מרגישה פספוס להיות בבית... חוץ מזה שאני גם צריכה אוויר...

תודה רבה על ההבנה... מרגישה מוזר שעד עכשיו לא הצלחתי להחליט, האמת שפשוט אנחנו לא מצליחים לצאת ביחד אני ובעלי לחנות ולהחליט אחת ולתמיד, כל פעם רק אחד מאיתנו הולך... אז ככה זה נראה

כיום כשהתאומים שלך כבר גדולים, יש להם מקום לשבת ברווח או שזה צפוף? עד איזה גיל יכולם להיות בעגלה הזו? זה שהיא כ"כ צרה זה לא בא על חשבון נוחות הילדים?

והם ממש גדולים כבר.

 

באיזה אזור את גרה? אולי אוכל להמליץ לך על חנות.

 

אני קניתי עגלה בגיל שלושה שבועות, שמתי אותם אצל אמא שלי ונסענו לקנות ופשוט חזרנו עם עגלה.

 

בגיל הקטן השתמשתי הרבה עם העגלה בבית, אהבתי לשים אותם לידי.

אני רואה ביד 2 את העגלות האלה, ובפורום לא ראית שמישהי סיפרה עליהן.

אשמח לשמוע עליהן חוות דעת.

באופן כללי שומעים כאן בעיקר על קוקו ביבה. במה היא עדיפה?

תודה!

חברת בייבי ג'וגר דגם סיטי מיני.
לנו לא התאימה בגלל הרוחב שלה- 75 ס"מ. זה דיי רחב לעגלת תאומים, ואני חושבת שהיא גם יותר כבדה מאחרות.
נראה לי שהיא עגלה בסדר- יש אותה לחברים שלנו ונראה שמרוצים.

מה שמיוחד בקוקו ביבה זה האבזור שלה- מזרנים ומגני ראש, כיסוי רגליים ותיק, זה שהחלק של הרגליים יכול להתכוונן למעלה ואז ממש לסגור את התינוק טוב בפנים, והעובדה שהיא ממש קלה יחסית אבל עדיין יציבה.
אין לי אחוזים מהם, היא פשוט באמת עגלה מוצלחת..
בנוסף, המחיר שלה בחנות מצויין ביחס ליתרונות שלה ולאחרות שמתחרות בה.
ביד 2 אולי היא פחות נמצאת בגלל שהדגם הקודם שלה- 2017 פחות מוצלח לדעתי כי יש לו גגון אחד ורוחב 75 ס"מ, ומול זה כנראה הסיטי מיני הייתה נראית עדיפה ולכן את רואה אותה הרבה יותר.
מניחה שאם תחפשי עוד שנתיים-שלוש תראי הרבה יותר קוקו ביבה 2018 מסיטי מיני..

החלטות טובות!

דגם 4 גלגלים, יציבה ממש גם במקומות פחות נגישים, התינוק לא מיטלטל כזה.

אמבטיה יש לנו את הדגם הישן, ממש נוח אבל זה בטח פחות רלוונטי לך.. ממה שראיתי גם הדגם החדש ממש נוח, אמבטיה מרווחת ונעימה, ומוגנת מאוד. אצלנו הוא ממש ממש אהב את האמבטיה וגם הרים בה ראש ממש יפה(פתחתי לו את הגגון קבוע כמעט..)
עברנו לטיולון לפני כמה ימים.. אז אני יכולה סופסוף לספר גם עליו.
הטיולון נשכב ממש כמעט עד הסוף, ולגמרי אפשר להשכיב בו על הבטן. יש מין רשת כזו שאפשר לפתוח את המגן מאחורה ואז התינוק רואה דרך הרשת
הגגון ענקק שזה בונוס מבחינתי. ממש מגיע למרחק מטורף.
הקיפול קליל ממש, מתקפלת ביד אחת ותוך שניה, וגם נפתחת בקלילות- יש לנו בית קטן ועד עכשיו העגלה תפסהה חצי סלון כי לסגור את האמבטיה זה יותר מסורבל ולא ממש חוסך מקום(כי היא לא מתקפלת) אבל עכשיו אנחנו יכולים לקפל שניה את העגלה כשהיא לא בשימוש וזה ממש כיף.
יחסית היא מתקפלת לא גדול(לא כמו טיולון קטנטן, אבל יחסית לגודל סבבה) ולא כבדה.

יש לה סל יחסית גדול ומאוד נגיש שזה גם נוח מאוד.

אני גם ממש אוהבת את העיצוב שלה. יש לי צבע טורקיז מהממתתת

חסרונות- החלק של הרגליים תמיד למטה.. בנתיים הוא קצרצר אז לא מפריע לי, ומבחינתי העיקר שהגב כן נשכב לגמרי.
יש עוד חיסרון שבנתיים לא הרגשתי שהוא משמעותי לי- הקיפול הוא כלפי חוץ.

זהו, אני מבסוטה
אם יש לך עוד שאלות תשאלי בכיף!

יש לי של תינוק יחיד.. לא יודעת איך התאומים הייתי בטוחה שאני בהריון ולידה, פאדיחה שלי.

היא ממש סבבה
קיפול קל
יציבה


מה שכן
לי לא הרגישה קלה במיוחד עם שניהם יחד- הבת כבר היתה בת שנה וחצי כמעט ..ועם שניהם לא היה קל
עוברת בדלת כניסה אבל בדלת של החדרים -בערך..על הקשקש


לפי מה שאנשים ממליצים נשמע שהקוקה יותר טובה- הייתי בוחרת בה כי עגלה קלה וצרה זה בעיני הכי חשוב
אבל אם את מוצאת במחיר טוב ביד2 אז גם הסיטי מיני היא אחלה..

קיבלנו אותה מתנה חדשה אז לא עשינו סקר לפני
עגלה חזקה השתמשנו מההתחלה עד שהתחילו ללכת (אפשר עד גיל יותר מאוחר אבל היה לי יותר נוח להסתובב איתם ברגל.
אין אמבטיות (אפשר להוריד את המשענת כמעט עד הסוף אז יש זוית קלה). אין לי טענות אבל גם אין לי עם מה להשוות.
אנחנו גרים בקומה רביעית בלי מעלית אז רק האיש הוריד והעלה אותה. מאסיבית ויציבה. שליטה טובה.

אז כנראה שיש אפשרות להוסיף.

עם אמבטיות. בינתיים מאוד מרוצה (מהאמבטיות. עדיין לא השתמשנו מעבר לזה)

שהכל יהיה בנחת ובבריאות. ממליצה להכין את עצמך למצב של קיסרי שממש זו אחת הדרכים שה' יכול להוביל אותך ללידת האוצרות...

לא מפסיקה להתפלל בלי קשר כל ההריון, פשוט חשבתי שאולי יש דברים מסוימים שיכולים לעזור להפוך.. גם הילד הקודם שלי שהוא לא תאום היה עכוז ובסוף עברתי היפוך שהצליח ב״ה אבל היו כל מיני סגולות שאפשר לעשות..

מכינה את עצמי נפשית לקיסרי אבל עדיין מבאס כי כל ההריון היו ראש..

שבגלל ששאלת על דברים טבעיים אז כך כתבתי. כי בתאומים לא עושים שומדבר לא קונבנציונלי ולא טבעי ע"מ להפוך מעכוז לראש.
מבחינת סגולות- הדבר היחידי שאני הכי מאמינה בו זה סגולת התפילה. פשוט להתפלל על זה יום יום שזה יגיע בעיתו ובבריאות. מבחינת השתדלות לא רואה משהו נוסף שאפשר לעשות.

בע"ה שתבשרי לנו שהכל בסדר ושתלדי בשתי ידיים מלאות!

ואף רופא לא נתן לזה סיכוי לקרות...

הכל יכול להיות!!!

אבל נכון שתכיני את עצמך נפשית לקיסרי כי גם אם בסוף הן מתהפכות לפעמים אחרי שאחת יוצאת מובילים לקיסרי.... 

רק תפילות!

מה שכן, כל ההריון היתה לי המחשבה שאני לא יודעת אם במקרה זה עדיף קיסרי/לידה רגילה, ובזמן שהן היו עכוז, זה מאד הרגיע אותי כי הרגשתי שזה לא בידיים שלי... (כאילו שאחרת זה כן... )

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא

שבוע 31 היו עכוז רוחבי.

והרופא אמר לי שרוב הסיכויים שלא התהפכו.

 

שבוע 32 ראש, עכוז

 

שבוע 36... ראש, ראש (יומיים קודם היה עכוז)

 

הן שינו הרבה פעמים מצגים? כי אם כן יש סיכוי גדול יותר שהיא תתהפך.

אחרי שרוב ההריון היו יציבים פחות או יותר מבחינת מצגים.
אפילו בשבוע האחרון היו דרמות בתחום אבל כשהגיע הזמן המוביל עשה קפיצת ראש
על הסגולות תוכלי לקרוא בשרשור של סיפורי הלידה וגם לקבל כמובן
בשורות טובות

עברתי את ה"שיעור" הזה פעמיים - גם בהיריון התאומים שלי (אצלי המוביל היה עכוז בשבוע 31, והרופאה שלחה אותי לקבוע תור לקיסרי. בשבוע 33 הוא התהפך), וגם בהיריון האחרון שלי, שהעובר(ית) שינה מצגים בכל החודש האחרון.

לי השיעור היה קשה... מאחלת לך שאצלך יהיה טוב! אבל בכל אופן - האמונה התחזקה מזה, זה ברור...

שבוע הבא יהיה שוב אוס׳, מקווה עם תפילות וברכה מהרב שיהיה שינוי...

איזה יופי בשעה טובה!!!!!!!!!!!

לגבי הכאבים, הכל יכול להיות אבל כן אמורה להיות מגמה כלשהי של שיפור. יכול להיות שממש בקצת. תבקשי יחד עם אופטלגין לקחת גם אקמול. 1 ו1. זה ממש עוזר!!!!!

התאוששות מהירה ושפע חלב!!!!!

איזה בשורות טובות ומשמחות!!

אם אני זוכרת נכון אז אמורה להיות מגמה של שיפור ובערך ביום השלישי יכולה להיות נסיגה חזרה בכאבים. אני בשלב הזה ביקשתי משכך כאבים בזריקה, עזר מאד.
אח"כ תחזרי לראות שיפור בעז"ה, אבל זה יכול להיות יום קשה יותר אז תהיי מוכנה..
את עם סיכות או תפרים? בדר"כ כשמוציאים את הסיכות חל שיפור גדול מאד בהרגשה, אז זו נקודת יעד להתנחם בה...
בינתיים קחי לך כרית ותחבקי אותה חזק לבטן בזמן שיעול או צחוק, זה עוזר. לי עזר גם לישון בחצי ישיבה אז נחסכו ממני חלק מהכאבים של הקימה כל פעם.
קחי משככי כאבים כמה שרק אפשר. זה לא הזמן לחסוך בזה. שימי לך תזכורת לרגע שאת יכולה לקחת שוב ותקחי גם אם עוד לא כואב.

שתהיה התאוששות טובה ובריאות שלמה!!

אצלי שלושת הימים הראשונים נוראיים!!! אבל מיום ליום היה שיפור.
דווקא הוצאת הסיכות הגבירה אצלי את הכאבים, אבל בשלב הזה זה כבר היה נסבל יחסית (ביחד עם אופטלגין )

איזה שבוע יפה ומשקלים נאים!
בהצלחה רבה וגידול קל ונעים!!
התאוששות קלה ומהירה!

התאוששות קלה,
תהני מהן!

בדיוק עכשיו חשבתי עלייך וסתם נכנסתי לראות...

 

איזה יופייי , איזה משמח!!!!!!!!!!!

 

שפע ברכות לך ולקטנות!!!!

 

שבוע ממש מכובד ומשקליים יחסית טובים!!!!

 

רק בריאות!!!!

הרבה נחת ובריאות לכולן

לגבי הכאבים - דווקא הם כן נראה לי הולכים ופוחתים. בכל אופן - תיקחי כל כמה שעות משכך כאבים (האחיות יוכלו לתת לך ולעזור לך להחליט איזה), כדי למנוע מראש את הופעת הכאבים. ומהרגע שאת יכולה לקום - תשתדלי ללכת מדי פעם כמה שאפשר.
איך את מסתדרת עם הבנות ועם הטיפול בהן?

חשבתי עלייך כל השבוע מאז שאמרת שיש מצב לניתוח! כיף לשמוע שאת אחרי ! לא יכולה לענות לגבי הכאבים כי אין לי שום ניסיון אבל מאחלת לך התאוששות קלה ומהירה ונחת מהקטנות!

וואו... איזה שבוע מכובד.

 

נראה לי ששברת פה שיא.

 

גידול קל והתאוששות קלה.

הן איתך או בתנוקיה?

 

תקחי משככים מה שנותנים וכמה שיותר תסתובבי ובעז"ה תוך כמה ימים תראי שיפור עצום!! 

 

 

שיהיה בנעימות ובשמחה.
שתהיה זו התחלה של חיים טובים ומפתיעים בע"ה.

משמח לשמוע!
הרבה הרבה נחת!

על הברכות, שנזכה ויתגשמו!

למי ששאלה-
הבנות בתינוקיה רוב הזמן, מגיעות אלי להאכלות בשעות קבועות. כשיש איתי מישהו זה עובד בסדר יחסית (עוד יש לי מה ללמוד... ). כשאין מישהו זה יותר מורכב. מחר ננסה לארגן את ההגעה שלהן בצורה קצת אחרת, כדי שאוכל לתת להן יחס

זה אתגר ענק אבל התוצאה שווה הכל!!!

 

(אולי כן תלכי גם בעצמך לתינוקיה לפעמים? זה קשה אבל הליכה ממש עוזרת לריפוי!! וגם יכול להיות שיש יועצות הנקה בחדר ההנקה והן תוכלנה לעזור לך) 

זה חתכ'ת תיסכול. אחרי כל החודשים של ההריון, לא יכלו לפרגן לנו ההחלמה שדורשת מנוחה ולא הליכה??

וברצינות- זה רעיון טוב. אנסה את זה מחר. תודה!

מצטרפת להמלצה שתנסי היום ללכת אליהן בעצמך. בהתחלה בליווי של מישהו ואח"כ לבדך.
ואל תתביישי לבקש שם עזרה בהנקה ובכל מה שצריך! מן הסתם ייתנו לך יחס של כבוד - כי גם ילדת תאומים, וגם בקיסרי, ועוד בשבוע מכובד כמו זה! נצלי את זה

בקשר לכאבים, קחי משכחי כאבים.
זה לא פינוק.
זה לתת לגוף שלך אפשרות לנוח ולהתאושש ולהחלים.
אם הוא יהיה עסוק בלשרוד את הכאב, לא יהיה לו זמן לזה..

אחרי 5 ניתוחים..אומרת לך במפורש שמה שעזר לי להחלים ומהר זה ללכת הרבה..יש ימים קשים יותר וקשים פחות אבל אצלי ברוך ה מהרגע שחזרתי הביתה ההרגשה היתה הרבה יותר טובה בלי השוואה..נעזרתי במשכך רק פעם אחת בבית..אבל בבית חולים לקחתי כל הזמן.. ולא שווה לחסוך בזה מבחינה בריאותית! כי ההחלמה יותר מהירה..ואת גם שומרת על הנפש שלך..ואת הכוחות שלך לתינוקות ולא על התגברות הכאב..

החלמה מהירה,
והרבה נחת מהמתוקות!
אלופה ששרדת עד התאריך הזה!

הרבה נחת ובריאות!!

רוב נחת והתאוששות מהירה! ממש מרגש.

באמת מדהים! רגע אינטימי שלכם... 😅

ומזדהה לגבי הנקודה של התיעוד בצילום... גם בהנקת יחיד אני מתמוגגת מזה ונהנית לצפות בתינוק היונק

זה הרגשה בערך של פרה חולבת. אבל זה תענוג..
ואצלי בשניה שהייתי מרימה אותם עוד היה להם את הפרצוף הזחוח הזה
הייתי אומרת לבעלי שינסה לצלם אותם ברגע הנכון.. חח לא הלך.

המקה ממש לא מרגישה לי כמו פרה חולבת...
לשבת בחדר שאיבות בפגייה, עם כל רעשי הרקע של המשאבות מסביב: זה להרגיש מחלבה 😁

אלו פשוט רגעים מופלאים!

מקווה שיהיו לי הכוחות והיכולת להמשיך עם זה כמה שיותר בעז"ה

זה באמת הזמן גם לציין שהעצות שניתנו לי פה אודות ההנקה סייעו לי מאד ואנחנו ב"ה על הגל...

אז שיהיה לכולן חודש טוב ושמח  ושפע של חלב

להצטלם ששניהם שכבו עלי ולא רואים כלום

 

ופעם גם צילמתי בעצמי את הגוף שלהם בהצלבה עלי

 

זה לא בדיוק זה אבל כשאני רואה את התמונה אני יודעת שזה היה סלפי הנקה...

בתנוחה שהן שתיהן בצד (פוטבול) אני לפעמים מרגישה שהן כאילו בורחות לי אחורה, יש תנוחות נוספות שאני יכולה לנסות? או שאולי תתנו לי רעיון איך לייצב אותם יותר... אני אמנם משתמשת בכרית הנקה אך לא כ"כ מרגישה שהיא עוזרת לי...

שוכבת על הראשונה מעט. ואז את צריכה לייצב בעיקר רק אחת מהן...

אני הייתי יושבת ככה :
כרית רגילה עומדת מאחורי הגב.
מתחתיה צמוד לקיר שמיכה מגולגלת
ישיבה מזרחית עם הכרית עלי,
כשהקצוות מונחים על השמיכה המגולגלת, ככה שהם מוגבהים קצת.
הם שניהם על הכרית עם ראשים קרובים ורגליים לצדדים.
והידיים שלי סוג של מקיפות אותם,
כף יד על כל ראש, מחזיקה אותם.
כשהם גדלו קצת יכולתי לשחרר את הידיים..

רק שבמקום מגבת מגוגלגלת אני משתמשת בכרית של מאמאסיטה שיש לה גם חלק לגב (שהוא נראה בהתחלה סתם טיפשי, אבל הוא נוח בטירוף!!!!!).
אתלי הם קטנטנים, אז קל להחזיק אותם... אני מניחה שככל שיגדלו הם כם ילמדו להחזיק את עצמך לבד.

יש לי כרית הנקה רגילה של שילב, אמנם גדולה אך לאו דווקא מיועדת לתאומים... מהי הצורה הנכונה להניח אותה? הקצוות מקדימה או מאחור?

את מתכוונת שמתחת לכרית הנקה להגביה עם עוד משהו?

ככה הם לא מחליקים למטה..

מרגישה שזכיתי בפיס! זה ממש זכות להיות אמא לתאומים וזכות להניק שתיים...

אז שתי כריות קטנות משני הצדדים שלך שיעשו את אותה עבודה.

העניין הוא שהכרית הנכה מונחת על הברכיים שלך שהן גבוהות,
והקצוות נופלים אז הילדים מחליקים למטה.
ברגע שכל הכרית באותו גובה, הם לא מחליקים ואפשר להניח אותם יותר בנוחות.

אני מדברת בלשון זכר כי הנקתי שני בנים. אבל זה לא משנה בכלל..

שגיאה מביכה..

אני לא ממש הצלחתי להבין איך עושים אותה... 😏
אם יש לך פייסבוק את יכולה להיכנס לקבוצה מנירותאומים ולהיעזר שם בבנות.

אפשר להניח ראשים על הכרית והרגלים שלהם אחת בתוך השניה..

נגיד את על המיטה בחצי ישיבה חצי שכיבה עם עוד כרית או שתיים מאחורייך 

הכרית עם הקצוות מקדימה והן שוכבות כל אחת על צד אחד

או שהגוף בהצלבה אחת על השניה

אם צריך מוסיפים כריות מהצדדים

 

אני מאד ממליצה על הכרית של ממה סיטה

בגלל שהיא קשיחה הרבה פחות צריך להחזיק אותם והידיים די פנויות

אז אם יש מישהו שרוצה לקנות לך מתנה...

לפני הלידה הלכתי לסדנא של הנקת תאומים. שם היא למדה הרבה תנוחות
אני אישית אהבתי שתי תנוחות.
בהתלחה הייתי מניקה בחצי שכיבה על כרית הנקה רגילה.
והנחתי אותן לאורך הגוף שלי
בגלל שהייתי בחצי שכיבה, הן נשענו עלי ולא היה צריך הרבה תמיכה
בהמשך גם הנקתי בהצלבה שכל את בצד אחד והרגלים שלהן אחת על השניה.
אני אהבתי יותר את התנוחות האלו כי הן יותר מחבקות לעומת הפוטבול

אצלי הן זזו המון, לפעמים שכבו רוחבי ולפעמים אורכי כך שלא היה לי מושג אף פעם את מי אני מרגישה. הרופא אמר לי שהעיקר שאני מרגישה...

באופן כללי, ההנחיה היא כמדומני, לבדוק 3 פעמים ביום אם מרגישים 4 תנועות בשעה

בהצלחה רבה רבה

לא הבחנתי מי זזה מתי.
וקיבלתי את אותה הנחיה- 3 פעמים ביום, 4 תנועות בשעה.

3-5 בחצי שעה
8-10 בשעה

בחודשיים האחרונים הם בקושי שינו מיקום. אחד היה למעלה ואחד למטה.

ולא ספרתי תנועות כי הרופאה אמרה לי שזה לא רלוונטי.

האמת שפעם אחת הגעתי לבדיקות כי אחר מהם לא זז המון זמן.
ואז ברגע ששמו מוניטור הוא לא הפסיק לבעוט.
כשהלכנו לאו"ס הוא שוב לא זז.
ושמו שוב מוניטור ושוב בעיטות.
שובב הבחורצ'יק..

ברב הפעמים מי זז, הם היו כמה חוד' באותו מקום. רק כשהתנועות היו באמצע לא ידעתי מי זה.
וכשהרגשתי שאחד מהם לא זז עשיתי לו מעקב תנועות אישי עם שוקולד והכל...

אז מניחה שיכולה לדעת אם זה העליון או התחתון שזז

במיוחד שלפעמים התנועות יותר ממוקדות או בחלק העליון או בחלק התחתון של הבטן

פעמיים הם היו אחד בימין והשני בשמאל.
השמאל עם שליה קדמית
כך שבדרכ אני יותר מרגישה תנועות בצד ימין או במרכז.
הרופא טוען שאין משמעות לצד והעיקר להרגיש תנועות.
אותי זה כמובן מלחיץ

הן היו בד"כ ימין ושמאל ולפעמים שכבו לרוחב אחת על השנייה.

מבינה את הלחץ שלך...

היו לי ימים שלמים שהייתי ממש בסרטים שאני מרגישה רק אחת...

זו עוד חוויה של הריון תאומים

ולדעתי זה דווקא עוזר.
אם בשמאל השליה קדמית, אם תשכבי על צד ימין ותניחי יד על צידי הבטו השמאלית התנועות שתרגישי הן בוודאי של השמאלי לא??
כך אני עשיתי.. אולי זה לא נכון אבל מבחינתי כך הבדלתי ביניהם. שכבתי על כל צד לסרוגין והנחתי יד על צידי הבטן והנחתי שזה תנועות של העובר שבאותו צד.
בהצלחה!

ובלי ביות. לקח לי זמן עד שלמדתי להניק (במעייני הישועה ממש ממש הרגשתי בקורס הנקה למדתי המון המון!) וללמוד לתפקד עם הכאבים של הקיסרי וגם הקטטר שנשאר לצערי... אבל כשהרגשתי מוכנה הנקתי אותן ארוחה ארוחה. אבל היו בתינוקיה....

חייבים להעזר בתינוקיה. הנקתי מלא - עם תוספת קטנה אחרי הארוחה כי לא היה מספיק חלב..ההנקות הראשונות דורשות הרבה סבלנות..ואם אין מי שיהיה עם השני זה יקשה עליך..

אני יכולה לספר לך מהניסיון אחרי הלידה הקיסרית השנייה שלי (את התאומים גם ילדתי בקיסרי, אבל הם היו בפגייה):
הייתי בבי"ח שאין בו ביות, אלא רק שהיית לילה. והתעקשתי שהתינוקת תהיה לידי מהלילה הראשון (שהגיע שעות ספורות אחרי הלידה).
לא אומר שזה היה קל... אבל הצלחתי לעמוד בזה. ועם כל לילה שעבר זה נעשה קל יותר. (וכשישנתי איתה במיטה - זה היה הכי קל).
לדעתי דווקא בביות יותר קל להיות אחרי קיסרי, כי יש אחיות שעוזרות עם התינוק/ות, וכל הטיפולים נעשים לידך - את לא צריכה ללכת עד לתינוקייה.
ובכל זאת אסייג: זו לא הייתה לידה ראשונה שלי, אז כבר ידעתי איך לטפל בתינוק ובעיקר איך להיניק. וגם - בכ"ז הייתי עם תינוק יחיד, יכול להיות שעם תאומים לא הייתי מסתדרת... (אבל נראה לי שכן הייתי מתעקשת על זה).
בכל אופן - הכי טוב לדעתי שתמצאי מישהי שתהיה איתך בלילה הראשון לפחות, קרובת משפחה או חברה או אפילו מישהי בתשלום. לדעתי ביות זה חשוב מאוד - גם לתינוקות, אבל גם לאמא. (במיוחד שבלידה קיסרית יש איזושהי תחושה של ניתוק כפוי ולא צפוי, גם לאם וגם לתינוקות... אז חשוב כמה שאפשר להיות ביחד, כדי לשכוח מהתחושה הזו כמה שיותר מהר...)

אני הייתי לא בביות אבל כמעט כל זמן שרציתי ויכולתי שהן תהיינה איתי, אז הן היו. איפה הביות כאן יותר טוב...?

צריך להביא אותו לשם בשעות קבועות לטיפולים, ולחדר אוכל למשל לא תמיד מותר להיכנס איתו, ובלילה עושים פרצופים אם הוא נשאר איתך, בעיקר אם הוא בוכה...
שוב, אין לי ניסיון עם תאומים וביות, אבל אני עדיין מרגישה שזה יכול להיות טוב יותר גם עם תאומים. (אבל בלידה ראשונה זה כנראה קשה מאוד לעשות זאת לבד...)

לא יודעת... לא הפריע לי שהיו צריכים לטפל בהן בשעות מסויימות... מה שאולי היה יכול להיות טוב יותר בביות (לא שמתי לב אם ציינת זאת) שמטםלים בהם קל יותר לתינוק שאת לידו.... אבל סך הכל מדובר במעט זמן ביממה....

ואז היא לא צריכה להגיע לתינוקייה.

אבל באמת, כשאני נזכרת בלידה הראשונה, שלא הייתה קיסרית ולא תאומים - ספק אם הייתי מצליחה לטפל בעצמי לגמרי בתינוקת... אז אולי במקרה הזה באמת עדיף תינוקייה או ביות חלקי...

מ 5:00 בבוקר ועד 22:00 הן איתי.

בלילה בתינוקיה.

ואת חושבת להיניק בלילה או לתת בקבוק?

צריכה לראות איך ארגיש בפועל.

 

כשחשבתי שאלד רגיל, תכננתי- בהנחיית יועצת ההנקה- להניק ב 00:00, ואז שוב בסביבות 4:30. 

 

אבל מרגישה שהכל תכנונים שלא רלוונטיים כרגע ושעדיף לי לחכות ולראות מה קורה במציאות עצמה.

 

אני בהחלט רוצה הנקה מלאה, אבל לא מתכננת לעשות את זה במחיר גבוה. 

לא רואה יתרון בתינוקות יונקים שמקבלים בתמורה אמא מחורפנת וחלשה.

שיגיע בעיתו ובזמנו והכי חשוב בבריאות!

וזו גם לא לידה ראשונה שלי ולא נראה לי שהייתי מסתדרת עם שניהם כל כך הרבה שעות...הייתי מאוד כאובה מהלידה, בקושי יכולתי לעלות למיטה, להתיישב ולקום כך שהיה לי קשה לקחת אותן מהעריסה ולהחזיר. וזה בלי קיסרי...
וכן ביקשתי שיתנו להם מטרנה בלילה וזה לא הרס את ההנקה, ככה עשיתי עם כל ילדיי והם ינקו מצויין אח''כ.
בכל מקרה מאחלת לך בקלות בבריאות ובידיים מלאות...
האמת שאני כבר במתח מתי תלדי...
יש כאן עוד מישהי שצריכה ללדת כבר?

כל מי שהיתה פה בשלב שלי כבר ילדה... נראה לי שכל השאר בשלב מוקדם יותר.. אשמח לשמוע אם יש עוד מישהי בשלב שלי...

מאחלת לך לפחות עוד חודש.

תעדכנו

לא הייתי בביות בפועל.

 

אבל היו איתי כמעט כל הזמן.

 

נהניתי מכל שנייה והחזקתי אותם שעות בידיים.

 

אבל א"א להשוות לידה רגילה לניתוח.

בנות כמה הן? משקל?
הנקה מלאה? באיזה תדירות צורכות תוספת?

הן בנות חודשיים (אבל פגות) פחות משלוש ק"ג.

שואבת כל שלוש שעות (כשמסתדר, זה יכול להיות גם חמש ושש שעות)

בד"כ יונקות קצת ואז נותנת חלב שאוב בבקבוק. היום בגלל שלא שאבתי פשוט נתתי להן לינוק יותר... זה לא היה כל כך מוצלח מבחינתי... איזה ביאוס!

בנתונים כאלה בעקרון יש חשיבות מאוד גדולה לתדירות גירוי השד מהחינת ייצור חלב. הפסקת שאיבות מוחלטת עשויה לפגוע. עם זאת מדובר רק על יומיים.... אז אולי באמת תעשי סחיטה ידנית? אפילו כמה דקות מכל צד ולא מנה שלימה זה כבר משמעותי מבחינת גירוי השד. כמה פעמים ביום שתוכלי זה יותר טוב מכלום...

אני החזקתי על סחיטות כמעט בלעדיות (כלומר בלי הנקות כמעט) תקופה של חודש+
ראיתי שזה הכי אפקטיבי ומהיר לי, וזנחתי את המשאבה...

אם הן לא יונקות טוב אני חושבת שכדאי לדאוג א. שתהיה להם השלמה /חלק מהארוחות בבקבוק ב. מספיק דרישת חלב אצלך, כי חבל לחרב את מה שהשקעת עליו...

אכן עשיתי סחיטות ובסוף ניגשתי ליד שרה להחליף את המשאבה.. למזלי היתה להם עוד אחת...

עגלה שהיא אחד אחרי השני הרבה יותר מסורבלת וקשה להעלות אותה על המדרכה.

 

ומנשא גם לא מתאים.

 

מה תעשי כשיהיו בני שנה?

 

שלי היום בני שנה ותשעה חודשים שוקלים 11 קילו כל אחד.

 

אין מצב לקחת במנשא, אז איך תקחי?

 

את חייבת עגלה נוחה שתוכלי לצאת איתם לבד מהבית.

 

אני עליתי אפילו לאוטובוס עירוני עם העגלת תאומים לבד, מרוב שהיא נוחה, הרגשתי כמו שאני עולה מדריגה.

מדרכות מסודרות או לא.
צרות או רחבות.
המוני אנשים ברחוב או לא..

ומדרגות- רכבת הרבה פחות נוחה במדרות. זה מרגיש כבד יותר.

מצד שני יש מדרגות שרק היא עוברת בהם.

קיצור תבחני את האיזור שלך ואיפה שאת הולכת להיות איתם..

בדיוק היום הייתי בסידורים עם הקטנים, אז הסתובבתי הרבה עם העגלה, ואני חושבת לגמרי שעדיף אחד ליד השני. ראיתי פעם מישהי עם עגלה ארוכה וזה היה נראה לי מאד מסורבל. שאחד רחוק ממך, ללכת ולכוון עגלה כזאת נראה לא נוח וכבד יותר.
עגלות תאומים אחד ליד השני יש בכל מיני סוגי רוחב. תמדדו בדיוק את המדרגות בדרך הביתה תורידו מהרוחב שלהן עוד 5 ס"מ בערך, וזה הרוחב של העגלה שאתם צריכים. ככה אנחנו עשינו עם הדלת של הבית שלנו שהיא יותר צרה מהסטנדרט וב"ה העגלה עוברת בה בדיוק.
במיוחד במדרגות אני חושבת שעגלה ארוכה תהיה פחות נוחה. אולי אם יש למישהו מסביבתכם עגלת תאומים כזאת תבקשו לנסות ותראו איך זה.

בכל מקרה בטוח לא מנשא ועגלת יחיד. זה נחמד למידי פעם אם כבר יש בבית או מישהו ישאיל לכם. אבל באופן קבוע את צריכה עגלה טובה שלשניהם יש מקום נוח לישון ולהיות ונוח לך להסתובב איתה. הרבה מהנחת והכיף שלי היום היה בזכות שהעגלה הייתה לי כ"כ נוחה.

מתי ללכת לראות- זה מאד תלוי בסוג ההריון תאומים והאם יש חשש שתלדי יותר מוקדם מהצפוי בתאומים- לפני תשיעי.
לדעתי כדאי עד שבוע 28 ללכת לראות ולהחליט מה הכיוון, ומשבוע 30-32 לקנות (אם רוצים יד 2 לפעמים לוקח זמן למצוא) או לפחות להזמין שיחכה לכם בחנות לאחרי הלידה. (ממני שבבי"ח הייתה צריכה לעשות טלפונים לחנויות למי יש את העגלה שרצינו בצבע שרצינו וקרוב יחסית שבעלי יוכל ללכת לקחת...)
זה נכון אגב לדעתי גם לכל שאר הדברים שצריך לקנות ללידה. משלב כלשהו יהיה לך כבד ולא יהיה לך חשק וכוח להסתובב בחנויות.. עדיף להיות מוכנים קודם מאשר להצטער אח"כ..

החלטות טובות!

אפשר לדעת איזה עגלה זאת??

הדגם של 2018- הוא צר ב5 ס"מ מהדגם הישן יותר ואצלנו זה ההבדל בין נכנס בדלת של הבית לנשאר בחוץ....
באמת עגלה מאד נוחה.

נראה לי שהכי נכון זה לשאול בעלי נסיון, לא? לאו דווקא אנחנו, חברות הפורום... חפשו שכנה/קרובה/חברים שהם הורים לתאומים ותשאלו אותם על סיבות הבחירה בעגלה שיש להם.

 

אנחנו אישית בחרנו בעגלה של אחד ליד השני מכיוון שהאורך לדעתי יותר מגביל מהרוחב. הקפדנו לחפש את הרוחב הקטן ביותר וזה התגלה כמספיק ואפילו מצוין. נכנס בכל מקום ומבחינת ההיגוי זה יוצא מצוין. יכול להיות מצב שתלכו לחנות עגלות ותמצאו עגלת רכבת שעונה על כל צרכיכם וגם שעם השנים משתכללים ומוצאים איך לתכנן את העגלות (הרוחביות או האורכיות) בצורה יותר ויותר פרקטית.... לכו תנסו ותראו. תשמעו על כמה שיותר קריטריונים (משקל, רוחב, אורך, עם או בלי אמבטיה, גגונים נפרדים, צורת קיפול וכד') ותבואו מוכנים עם כמה שיותר קריטריונים שידועים לכם מראש כמגבילים (לדוג' יש לכם מגאז' קטן אז הקיפול חייב להיות קומפקטי)..

 

בהצלחה!

לדעתי חשוב שהבעל גם ישתתף על מנת שתהיו באותו קו. תשמעו יחד את התכנים, תדברו עליהם, תדייקו לעצמכם את הדברים, והוא יוכל לתת לך את המענה הכי טוב בזמן הלידה.
בהצלחה!

או שהוא ממש פרטי ואז אפשר שזה כל הזמן יהיה ביחד - תוכלו לשמוע את התכנים וללמוד ביחד וגם בזמן של תרגול נשימות וכד' הוא יהיה שם לעזור וללמוד מה את צרחכה לעשות בשעת לחץ של ציר (במיוחד בהריון ראשון).

 

או מסלול שהוא לא פרטי כמו בבי"ח אבל שבזמנים של הנשימות ותרגילי תנוחות מסויימות וכו' שזה יהיה רק הנשים ההריוניות. כי לא עוזר לי לתרגל תרגילים עם כל הגברים שם....

 

בהצלחה!

אלופה שהגעת לשלב הזה!
זה שבוע יפה מאוד לתאומים, בטח עם הריון מלא בסיפורים....
שתהיה תקופה קלה ככל האפשר בפגיה, תשמרי על הכוחות שלך!
(לא זוכרת אם הם ראשונים שלך, אם כן - נצלי את הזמן שיש מי שנמצא איתם בלילה ותישני! זה מאוד משמעותי להתאוששות טובה. אותי זה העמיד על הרגליים ממש).
הרבה נחת!

יש לתאומים אח גדול בן שנה +
טוב שהוא בגן, כך שלפחות עד אחר צהרים יש זמן למנוחה חלקית (בין שאיבה וביקור בפגייה).

גם אני כידוע, שבוע 32 אחי שמירת הריון ילדתי והיינו בפגיה חמישה שבועות... מאחלת לך לצאת משם עוד קודם!

הרבה בריאות ונחת. ושתצליחו לעבור את תקופת הפגיה בנחת גדולה.

תנדמי עמוק ותעברי את הפגייה כמו גדולה
אנחנו כאן אם צריך...

בהצלחה רבה רבה

 

שיגדלו מהר מהר ותגיעו בזריזות הביתה ולברית...

 

 

מזל טוב!!!
בדיוק השבוע חשבתי עליך.

בריאות ושמחה לך ולקטנטנים

מה מצבם? האם הופרכו רוב החששות מההיריון?

מרגישה בידיים טובות!

חשבתי עלייך בימים האחרונים, כי הרבה זמן לא שמענו ממך...

שמחה מאד שאתם ב"ה אחרי...

מאחלת לך התאוששות קלה ומהירה ולילדייך הרבה בריאות וגדילה מהירה...

 

שמחה להיות אחרי, לראות ולהתפעם שהם היו מקופלים בתוכי.

לא להאמין מה עברת.

 

ב"ה שכמעט הכל מאחורייך ושהצלחת להגיע לכזה שבוע מכובד.

 

את צריכה לחזור לכל הרופאים שהיו פסימיים או שלא נתנו לכם סיכוי בכלל.

 

שתעבור עליכם פגייה הכי קלה שאפשר.

 

גידול קל!

איזה כיף לשמוע
שהפגיה תעבור בקלות ובמהירות
גידול קל

אשמח אם תשתפי בהזדמנות שתהיה לך בסיפור הלידה כי אני לא ממש הייתי בענינים איזה הריון עבר עלייך כמו שכותבים פה...

הרבה הצלחה בגידול ונחת!

עקבתי אחרייך. כל כך מתרגשת לשמוע שב"ה נולדו שניהם!
בעז"ה שתעברו את התקופה הזו בקלות ובמהירות..

בהצלחה רבה, תנצלי כל עזרה שיש. בע"ה שתעברו את התקופה הזו בברכה גדולה.
שתהיה בע"ה התאוששות מהירה!

מאחלת שבעזרת ה' תצליחו לחוות כל רגע בשמחה והמון נחת! בע"ה המון בריאות איתנה!!

הרבה כוחות והצלחה!

שתהיה התאוששות טובה ובריאות לכולכם!!
הרבה נחת וכוחות למסע!

לא מכירה איזור ירושלים.... איזה קופה את?

בע"ה שיהיה הריון קל משעמם ושיסתיים בשתי ידיים מלאות!

עדיין לא מעכלת לגמרי (גם חלק ממנגנון ההגנה)... אני בכללית. הייתי אצל רופא בקופה (דווקא שמעתי דברים טובים) אבל ככ התאכזבתי ממהירות הבדיקה, מזה שמלא דברים לא שאלו או ביררו (שלא לדבר על להסביר) ורק בגלל שאני ביקשתי בדיקת דם של תחילת הריון, קיבלתי. חוץ מזה, בגלל העבר שלי, אני מרגישה שאני צריכה רופא טוב.

איפה את אוחזת?

 

היית אצל מומחה בקשר להפלות החוזרות?

 

הייתי ממליצה לגשת למרפאות החוץ באחד מבתי החולים, בד"כ יושבים שם רופאים טובים.

 

לא מכירה בירושלים, אני הייתי באחד מבתי החולים במרכז והרגשתי בידיים מאד טובות, תמיד בדק ביסודיות, אפילו שההריון שלי היה פשוט יחסית, לא ויתר על מעקבים כל שבועיים וכד'.

 

יכולתי לשבת אצל הרופא 20 דק' בחדר, היה לי זמן לשאול את כל השאלות שלי והרגשתי שאני בת יחידה, אפילו שידעתי שיש תור ארוך בחוץ.

הייתי אצל פרופ' קופרמינץ ומתלבטת אם לעשות אצלו מעקבי הריון. הבעיה שכל פעם צריך לנסוע לת"א (שלא לדבר על הכסף).
איך מגיעים למרפאות החוץ? זה מה שנקרא "מרפאת הריון בסיכון"? כי ראיתי שצריך הפניה מרופא הנשים לשם ואותי, לא הפנו....

יש רופאים להריון בסיכון, ד"ר פלוטקין ממש מצוין.

לא תמיד שולחים מיד בהתחלה.

 

רופא נשים חייב להפנות אותך לרופא הריון בסיכון.

 

לא משנה גם אם מדובר בהריון הכי תקין.

 

עצם זה שמדובר בתאומים.

 

ובכלל אם יש לך עבר של הפלות.

 

 

כי בכל מרפאה שתהיי, תקבלי את הרופא הטוב ביותר.

 

את יכולה ללכת פעם אחת ולנסות.

 

במידה ולא תהיי מרוצה תמיד את יכולה לחזור לפרטי.

ומשעמם!!!!!!!

במשחת הממליס של דר' פישר.
מאוד מרגיע

אבדוק, זה למקרים רגילים פשוטים או קיצוניים?
ממש מיואשת

לא צריך מרשן

ואח"כ לתת להם את החלב השאוב.

אני לא יודעת אם שאיבה תהיה משמעותית לכתמים כמו הנקה ממש, וגם אם אשאב זה בטוח לא יגיע לכמות של מנה.. פשוט לא מתאים לי עכשיו להשקיע בזה...

אני לא יודעת כמה זה מעצבן אותם וכמה זה בראש שלי.. סה"כ גם ההנקה היא אוכל. רק שהארוחה הזאת מתחלקת ל3 וצריך יותר להתאמץ ולא מנה אחת זריזה כמו רק בקבוק..

אצלי שאיבה אחת ביום בהחלט עזרה בשביל למנוע כתמים,

גם כשהכמות שיצאה הייתה קטנה ממנה.

 

אני עשיתי את זה כמה פעמים כשסיימתי להניק ולא רציתי להסתבך עם הגלולות.

פשוט שאבתי פעם ביום, חמש דקות.

אבל אני מבינה שזה לא מתאים לכל אחת.

גם לי נמאס אחרי תקופה ואז כשהתחילו הכתמים לקחתי 2 גלולות יחד למשך מספר שבועות וזה סידר את העניין.

אולי זה גם כיוון שיכול להתאים לך.

אני השתמשתי בסרזט.

 

בהצלחה!

 

 

מה שאת אומרת שמעצבן אותם

נראה שזה אצלך, שלא בא לך להניק- אז אם את עושה את זה גם רק בשבילך כדי לא לקבל אז פשוט תמשיכי וזהו

אולי פשוט אבחר בכל הסוגים 😝
סליחה מראש שלא זאת התגובה שרצית לקבל, אבל חדוב לי להגיד אותה.

בעייני גיל 3 חודשים זה צעיר מידי בשביל לוותר על חלב אם רק מסיבות של ״לא מכורה להנקה״ ו״אין לי כוח לזה״.
חלק מעסקת החבילה בלגדל ילדים זה לדאוג להם לתזונה הכי טובה, שהיא חד משמעית חלב אם (ההמלצה היא המקה בלעדית עד גיל חצי שנה).

זה טבעי ואנושי שקשה, במיוחד כשזה שניים (בעייני יותר קשה לשטוף בקבוקים ולדאוג שיהיו מים רתוחים בטמפרטורה מתאימה כל היום, אבל זה כבר אינדבידואלי), אבל זה עניין חשוב מאין כמותו!
אז סבבה, אפשר לשלב. לא חייבים להתאבד על הנקה מלאה (כי בשניים זה באמת מצריך טוטאליות). אבל את מתארת פה מציאות שנטו בגלל הטרחה שהדבר את מוותרת לילדים שלך על הטוב ביותר עבורם! טוב שהוא עדיף בצורה משמעותית מאוד מהתחליפים הקיימים. צר לי, זה לא אחראי בעייני.

ומצד שני, את רוצה להנות מהבפריבילגייה הייחודית של הנקה, שזה זמן טהרה ארוך (לא מחייב, אגב).

יקירה, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
צריך לבחור בצורה בוגרת ואחראית את סדרי העדיפויות שלנו.
אם תשאלי אותי, אז עדיף להיות ״אגואיסטית״ ולהניק אפילו מעט, בשביל ההמון שהם יקבלו מזה (שזה הרבה מעבר לנוגדים וערכים תזונתיים. זאת צורת תקשורת שאין כמותה עם אמא), לא כי אני חושבת שזה המניע הנכון, אלא כי עדיף שיקבלו את הערכים של ההנקה (כמעט) בכל מחיר.

תרשי לי לא להסכים איתך.. נכון שחלב אם הוא המזון הכי טוב לתינוק, על זה אני לא מתווכחת. זה נכון וזהו.
אבל... יש עוד מרכיבים שהם חלק מעיסקת החבילה של גידול ילד בצורה טובה- כמו אמא שפויה, זוגיות טובה בין ההורים, אחים שמחים ועוד.
במקרה שמצליחים לשלב הכל ביחד- אז מעולה וברור שזה הכי טוב (ובמובן הזה אני כנראה עפר לרגלייך.. וטוב שהקב"ה לא ניסה אותי בניסיון הזה..)
אבל, כשמסתכלים על כל הנתונים ומבינים שצריך לוותר על משהו כדי להמשיך את החיים נורמלי, כל אחת עושה את הבחירות שלה. מעבר לתמ"ל הייתה הבחירה שלי, ובתור אחת שגדלה על מטרנה, בלי טיפת חלב אם, אני לא חושבת שהיא גרועה כל-כך...
(אוסיף בסוגריים שהרב שלנו שמבין ברפואה אומר שהנקה עד גיל 3 חודשים היא קריטית לתינוק, עד גיל חצי שנה חשוב מאד ומעבר לזה- מה שמתאים לאמא, אבל זה באמת רק חיזוק מבחינתי..)
גם הקשר שלי איתם לא נבנה על זמן האיכות הספציפי באוכל- כי אני בהחלט יכולה לשים אותם לאכול בעגלה לבד את הבקבוק (עם תמיכה של שמיכה) כי בדיוק הגדול חזר מהגן וגם צריך לאכול, ואח"כ, בנחת וכשאני פנויה, לקחת אלי לפינוק נטו וליצירת קרבה וקשר.
כך שאני לא מרגישה לא אחראית או מסורה מספיק. אני פשוט בוחרת את המסירות שלי בתחומים אחרים ממך.
עד כאן לעניין הזה.

לעניין של הטהרה אולי את צודקת, ואם הייתי חושבת על זה לכתחילה אולי הייתי בוחרת אמצעי מניעה אחר שלא תלוי בהנקה, אבל אז כנראה שהבחירה הייתה באמצעי שבכלל לא מתאים להנקה וזה היה סוגר את האפשרות להניק לגמרי.. אז אולי עדיף שהגעתי למצב הנתון שיש מה ש'מכריח' אותי להניק, אפילו קצת.

בשורה התחתונה נראה לי שאפשר להסכים על זה שאת תומכת בי להמשיך להניק אפילו קצת, כי גם לזה יש משמעות בשבילם. אז תודה על התמיכה.

אני חושבת שאם הנקת עד גיל 3 חודשים אפילו שזה מעיק עלייך,  רק בשביל הבריאות שלהם, ולא בגלל נוחות שיותר קשה לך לשטוף בקבוקים וכו', אז מגיע לך כל הכבוד. זה דבר מדהים, השקעה גדולה מבחינתך ותרם להם משמעותית.

וזה בכלל לא חוסר אחריות. הם בע"ה ימשיכו לגדול ולהיות בריאים ושלמים עם תמ"ל, כמו המוני ילדים אחרים

חוסר אחריות זה למשל לא לחסן, או לא לתת תחליפים כשהילד לא עולה במשקל, רק בגלל "עקרונות" כלשהם.

 

אני חושבת שלנסות להישאר טהורים - כשאת סה"כ 3 חודשים אחרי הריון ולידה של תאומים  שמן הסתם היו מעייפים מאד לך ולבעלך, ובטח לא הספקת להיות טהורה יותר מחודש וחצי מאז (וגם זה היה בתוך העומס של גידול תאומים ובטח לא היה המון זמן לזוגיות) - ובכן אני חושבת שזה רצון מאד לגיטימי, ולא "פריבילגיה" שמגיעה רק לצדיקות שמניקות מלא.

אני עכשיו בהריון תאומים, בלחץ מנושא ההנקה אם אצליח להניק שניים (למרות שעד עכשיו הצלחתי להניק מלא את כל ילדי עד חצי שנה) ואם אתחיל לחשוב גם על האפשרות שאיאסר לבעלי בגלל זה חודש אחרי שאצליח להיטהר... אני אכנס לדיכאון מעכשיו... 

את זכאית לחשוב גם על עצמך, על הזוגיות שלך ועל ההקלה בעומס החיים שלך. את מגדלת תאומים, את בוודאי עושה בשבילם המון כל הזמן, לא יכול להיות שאת אגואיסטית.

 

אני אישית אחרי לידת ילד יחיד, כשהיה בן כ9 חודשים, כשכבר מזמן גם ככה בקושי היה לי חלב ולא השביע אותו, וההנקה היתה בשבילו בשלב זה רק פינוק של פעם ביום זמן איכות עם אמא לפני השינה - הסיבה העיקרית שהמשכתי בזה היא שנהניתי מהטהרה. ביום שקיבלתי מחזור הפסקתי את ההנקה הזו כי כבר לא היתה לי מוטיבציה.

לא הרגשתי שום אשמה עם זה. גם כך זו לא התזונה העיקרית שלו. ואצלך אם זה בכלל מעצבן אותם -  וגם אותך - אז למה שתמשיכי?

 

אני גם חושבת שאמא שמניקה מהמניע ה"לא נכון", לפעמים עדיף שלא תניק בכלל. זה סתם מעצבן וגוזל כוחות ורק יגרום לעצבנות יתר ויפגע בקשר הנפשי עם התינוק. לא מסכימה שהערכים של ההנקה שווים (כמעט) כל מחיר.

ובעיני המניע שלך הוא כאמור לגיטימי לגמרי. אם אמא אומרת "אין לי כוח לזה" סעמן שאין לה כוח לזה, והילדים צריכים אמא עם כוח.

 

העלית לי דמעות בעינים מההבנה שלך אותי.

שיהיה לך הריון קל ומשעמם ולידה טובה בידיים מלאות!

אחלי לי גם בהצלחה בהנקה, כי באמת אני יודעת שזה הכי טוב להם ומתפללת להצליח להניק כמה שיותר (בלי להתאבד על זה).

 

בשמחה ובאהבה. באמת הזדהיתי איתך. בהצלחה בכל החלטה

שיתקבלו תפילותייך!
ושוב תודה..

היונקים מרוויחים מהמשך ההנקה את יתרונות החלב אם, ואת (אתם) מרוויחים את הטהרה.
לא יודעת למה את חושבת שזה מעצבן בשבילם, אבל אם זה מה שהם מכירים ואת יודעת שזה מוסיף להם טוב אז אין סיבה להמנע מזה.
בהצלחה בגידול התאומים וכל המשפחה מתוך נחת, שמחה ובריאות!