פורום תאומים (עמוד 33)

 

אבל אולי באמת אפנה לשאול שם...

בכל מקרה אם יש גם כאן מישהי שמבינה בעניין אשמח אם תוכלי לעזור לי

פשוט שם אני חושבת שתוכלי לקבל יותר מענה.

שיהיה בשעה טובה ושתעברו את הפגייה בקלות ובמינימום בעיות.

 

אין לי ניסיון עם שאיבות, עוד מעט יבואו המנוסות.

כל כך! זה ממש עוזר לפיצים! תמשיכי כך בכל הכח. וכשייגמר הכח תמשיכי בכל זאת....
מזל טוב וחיבוק גדול! פגיה זה אתגר. אומר לך את המשפט שלקח לי זמן רב להבין (רק אחרי השחרור בעצם... כמעט 10 שבועות) והיה מחזק אותי לו נאמר לי: הורות לתינוק בפגיה היא שונה ממה שאת מכירה. את בטח יודעת להיות אמא נפלאה לתינוק רגיל, ואת עשויה לחוש חוסר אונים יחד עם ערעור ביטחון בהורות שלך. אז שתדעי שאת יכולה להיות עדיין אמא מופלאה לפגים שלך. את תהיי מדהימה איתם. כל מגע, כל שיר ובע"ה שתוכלי בעוד שבוע גם קנגורו הם אימהות מיטיבה ומחזקת עבורם. וכמובן, שאיבת החלב. שווה להשקיע, זה מאד משמעותי לבריאותם של פגים. בשערי צדק יש יועצת הנקה מקסימה בפגיה, לא יודעת איפה ילדת. הבעיה שעכשיו כבר סוף שבוע...שווה לשאול את האחעות מי תוכל לעזור לך. ההתחלה של סחיטת החלב הייתה לי קשה, והאחות יועצת הנקה ממש עזרה לי. מקווה שיסתדר לך בקלות! לא יודעת אם מעודד אותך לדעת שאני כבר שואבת שמונה חודשים.... ורק לפני שלשה שבועות הוספנו קצת סימילאק וקצת מזון מוצק. לצערי הם לא למדו לינוק. אבל בטוח יעודד אותך ששלנו נולדו 29+4, TTTS דרגה 4, ממש בשניה האחרונה, וב"ה הם מתוקים ממש ומתקדמים יפה!
אז חיבוק גדול, מזל טוב, והרבה הרבה כוחות. אני כאן אם תרצי.

אסור לקחת אותה עד שהפגים בני 35 שבועות אם אינני טועה. זה מגביר חלב אבל עלול לפגוע בתפקודי כבד בשלב הזה, כך אמרה לי היועצת הנקה.

רםואה שלימה לשניהם וק"ו לקטנטן המתוק!!! מתייגת את @כתר הרימון לגבי השאיבות...

כן, גם אם זה מורכב לקבל איחול כזה בתוך כל הסיטואציה.
דבר שני, קבלי ממני חיבוק מבין! הייתי שם. מ״מרום״ 4.5 חודשים אני יכולה להגיד שב״ה התקופה הזאת נגמרת והחיים עולים על מסלול שפוי כלשהו...


מחכה לכם תקופת פגייה ארוכה ולא פשוטה. קלישאתי ככל שזה יהיה: תתכוננו לרכבת הרים. שני צעדים קדימה, צעד אחורה. זה קשה ומטלטל כל פעם מחדש, אבל כל עוד המגנה הכללית היא קדימה זה טוב ומשמח.
אותי אישית
עיצבן לשמוע כל היום רק סיפורים אופטימיים, כי מה לעשות, יש גם כאלה שלא... ב״ה שלפחות החלק של הפגייה נגמר אצלינו בטוב (מאוד), אבל לי כן היה טוב להיות ריאלית ולהבין שהמצב סופר רגיש והפכפך, ולהיות מוכנה גם לדברים קשים... (גם קורים דברים כאלה מסביבך, אז קשה להתעלם...).

לגבי השאיבות: לשאוב עוד ועוד ועוד! לא להפסיק! להתמיד בשאיבות כל 3 שעות לפחות! השבועות הראשונים הם קריטיים לייצור החלב בהמשך. תלחמי על זה עכשיו, כדי שבהמשך יהיה קל יותר לשמור על תפוקה טובה. תעזרי גם ביועצות ההנקה בפגייה.
כשהם קטנטנים הם אוכלים מעט מאוד, תנצלי את זה גם כדי לעבוד על תפוקת החלב בנחת, וגם, אם תמליחי, לצבור מאגרי חלב קפוא להמשך.

מדהים שעברת לידה רגילה! בדר״כ במצבים כאלה לא מאפשרים בכלל...
וזה גם מדהים שהוא בלי תמיכה של חמצן!!! זה ממש לא מובי מאליו!

באופן כללי, אני ממליצה לכם לחשוב איך נכון לכם להתנהל מעכשיו. מחכה לכם תקופת פגייה ממושכת, ותצטרכו ליצור שגרה כלשהי בתוך זה. תעשו מה שטוב לכם ולמשפחה שלכם! כשהמשפחה זה גם הילדים הגדולים שבבית!

עוד שני דברים לסיום...
1) אם זה עושה לך טוב לשמוע על ״סיפורי הצלחה״ של פגים, את מוזמנת להגיד ואנסה לעודד קצת. אותי אישית זה רק עיצבן...
2) אם אתם בפגייה בשיבא, ויעשה לך טוב להיפגש, אני נמצאת שם לא מעט ויכולה לקפוץ לבקר ולעודד. לי זה היה ממש נחמד כשבאו הורים בוגרי פגייה, שידעת שהם מבינים בדיוק מה את עוברת...

ילדתי בהר הצופים והפגיה שם ממש מצויינת

היוש

 

מאחלת לך לעבור את התקופה הזאת בשמחה ובקלות.

 

מניסיון שאיבת חלב יכולה להיות לא פשוטה ומתסכלת.

העניין הוא שלפעמים יש פתרונות פשוטים שיכולים להפוך את השאיבה לפשוטה וטבעית.

 

אני ערכתי 'מחקר' קטן בנושא ואני מבינה שיש בזה הרבה מחקרים ופטנטים איך לדמות את הפעולה של המשאבת חלב לצורה בה התינוק יונק.  

הרעיון הוא שככל שהפעולה היא טבעית יותר ככה אפשר לשאוב יותר חלב בכל שאיבה וגם לעודד בצורה נכונה את יצירת החלב מחדש. 

 

ניסיתי כמה משאבות ובסוף בעקבות המלצות, לקחתי משאבת חלב שנקראת משאבת חלב 'מילי' מיד שרה.

 

אני נהניתי מאוד מהמשאבה. 

זה בטח שונה אצל כל אחת, אבל המשאבה הזאת הייתה בשבילי מאוד נוחה ויעילה וכך גם שמעתי מאחרות.

 

שיהיה לך המון בהצלחהההה!

  

 

שיהיה במזל טוב. (לי אישית היה קשה לקבל את הברכות, אבל אם לפג אמרה לי - בטח שתקבלי את הברכות!)

דבר ראשון אני חייבת לומר - אחרי שבוע וכבר בלי חמצן? וואו!!! מדהים! שימשיך כך בטוב ובבריאות בעז''ה!

לי יש ניסיון בפגייה בלידת יחיד. רק יכולה לתאר לעצמי מה עובר עלייך...

שאיבות:
חלב אם זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לתת לילדים שלך! ולכן גם אם זה דורש מנוחה ואוכל - לעשות את זה!
ממליצה על משאבת פאפ אין סטייל של מדלה. אני שאלתי מגמ''ח במודיעין.
יש דרך חשיבה יעילה, תיכף אחפש איפה כתבתי את זה.
בימים הראשונים שואבים עם היד יוצא מעט, ועם הזמן יוצא יותר. (יש לי תמונה שצילמת לבעלי מאושרת ששאבתי 20 מ''ל)

תשאלי מתי את יכולה להחזיק אותם - ולפחות פעם ביום להחזיק בשיטת קנגרו, עור לעור. כדאי לדאוג לחולצה שנפתחת מקדימה. (אני לקחתי חלוק ישן עם רוכסן קדמי וגזרתי אותו לחולצה.)

תקופה לא קלה בכלל... המון כוחות ובהצלחה גדולה ובריאות לכולם!!!
חושבת עלייך...

הקפידי על שאיבה יעילה. - הריון ולידה

אשריך גיבורה! שיעבור בקלות ובנחת בבריאות שלמה ואיתנה.

אלופה על כל מה שעברת עד הלידה...!
תעברו בעז''ה את הפגיה בקלות וברוגע

קודם כל האופטימיות היא מדהימה ומצויינת! מפתח לצליחת התקופה הכי טוב שאפשר!
לגבי השאיבות-
ניתן להשכיר משאבות כמו משאבות של בית חולים שהן הכי טובות שיש והכי מומלצות לשאיבה בלעדית לאורך זמן. נדמה לי שיש גם ביד שרה, אבל אולי צריך המלצה כתובה של יועצת הנקה כי שומרים אותן למי שבאמת צריכה..
השכרה זה בחברות המשאבות כמו מדלה, אמדה.
מומלץ לשאוב כל 3 שעות, גם בלילה. אומר בזהירות שייתכן שיש מקום לצופף משך היום כל שעתיים ולתת מרווח שינה של 6 שעות בלילה. כדאי להתייעץ על זה עם יועצת הנקה של הפגיה. בררי בבית החולים באיזה כלים הם רוצים שתקפיאי ותביאי להם. הקפידי לרשום על כל כלי תאריך ושעה ות.ז שלך.
בהצלחה רבה!!!! והחלמה מהירה לשני התינוקות!

כל הכבוד לך על האופטימיות!
משמח לקרוא שהוא כבר בלי חמצן...ומקווה ששניהם יתקדמו בקצב טוב ותשתחררו בבריאות מהר...
קיבלת פה עיצות נפלאות, בהצלחה עם כל עניין השאיבות!
ורפואה שלימה למתוקים!

לידה בניתוח אבל גם אחריTTTS ובשבוע 32. עם חמישה ילדים בבית. אבל מבינה מאוד את הדאגה לנושא השאיבות... זה דורש ממש התמסרות ומי שזה לא בדמה לא נראה לי שתוכל לשרוד את זה. מה שעזר לי מאוד זה התמיכה העצומה שקיבלנו בפגיה מיועצות ההנקה ומהאחיות שהיו כל הזמן אומרות שכל טיפה שווה זהב ואז גם אם הרגשתי קצת דפוקה שיוצא לי כל כך קצת הם ממש עודדו אותי שגם הקצת הזה חשוב מאוד. זה פשוט נתן מוטיבציה להמשיך הלאה. כמובן אמרו לי לקחת מגבירי חלב...

עבר כבר זמן מאז שכתבת את ההודעה מה קורה איתך עם השאיבות? אשמח לשמוע.

חשוב שתקפידי על שינה (בתוך כל הטירוף שלפניך), שתיה שתיה, ולאכול כמו שצריך (שוב, בתוך כל הטירוף). בעיקרון, כלל הזהב בשאיבות, זה לשאוב כל 3 שעות. הדגש הוא שהמח מקבל את המסר שיש צורך בחלב, וזה יותר חשוב מהכמות שיוצאת בפועל. אבל. תקשיבי לעצמך ולגופך. את לא יכולה להשקיע ה-כ-ל בשאיבות. תרשי לעצמך לדלג פה ושם.
שבועיים ראשונים זה חשוב כדי להקפיץ את התפוקה, ואז כבר תרגישי שאת מסוגלת טיפה לשחרר.
זה דורש השקעה, אבל לרב, תוך כמה ימים הכמויות ייקפצו. ואז, תרשי לעצמך להוריד הילוך בהתאם למה שיקרה.
כתבתי קצת מבולגן, מקווה שהצלחתי להסביר. בקיצור, זה דורש השקעה, את מסוגלת, בטוח. אבל לא לשכוח לשים את הגבול במקום השפיות שלך.

תינוקות קטנים צריכים לאכול יותר ארוחות בכמויות קטנות יותר.

הכי ממליצה לך ללמוד להניק את שתיהן ביחד.
ככה תוכלי להקציב לך זמן לשאיבה נגיד כל שעתיים וחצי (לפחות בשעות היום)
ובשאר הזמן לנסות לנוח/לאכול/להתייחס לילדים האחרים וכו'.
אם כל הזמן יש עלייך תינוקת יונקת זה מנטרל אותך לחלוטין.
אם את לא תנוחי ותאכלי כמו שצריך, ותשתי כמובן, הגיוני שהחלב יתמעט.

יש מי שעוזר לך?
את הכל מישהו אחר יכול לעשות חוץ מלהניק. אז רק את זה תעשי את.
אם זה מתאפשר..

אני יכולה לנסות לעודד שהנקתי את התאומים שלי עד גיל שנה וחודש. ללא שום תחליפים.
(אבל לא היו לי ילדים אחרים אז.)

שבוע לידה
משקלים עכשיו
תזונה עכשיו- רק הנקה או גם בקבוקים, באותה ארוחה או ארוחות לסרוגין
כל כמה זמן יונקות
כמה פעמים ביום ומתי את שואבת
צריך לזכור שפגים ומשקלי לידה קטנים זה לא כמו ילד אחד שנולד במועד במשקל ממוצע..
ממליצה לך בחום להביא יועצת הנקה הביתה שתאסוף את כל המידע הרלוונטי ותתן לך הדרכה טובה ונכונה למצבך המדוייק, וגם תלווה אותך לאורך זמן עד שההנקה תעלה על מסלול יציב.
מזל טוב ובהצלחה!!

נולדו בשבוע 35+6 במשקל 2100, 2150, היום שוקלות כ2600

יונקות כל שעתיים וחצי

בתחילה אכלו חלב שאוב והנקה לסירוגין ואז לצערי התחלתי לפספס קצת שאיבות- ההנקה קלה לי יותר, אז עברתי כרגע רק להנקה ופעמיים ביום חלב שאוב- בקבוק אחד בבוקר ואחד בערב

מעבר להנקה מלאה הגיוני שהגוף צריך להתרגל.
גם אני לא מבינה למה את נשמעת מתנצלת שנוח לך יותר הנקה ולכן עברת להנקה.
הנקה ישירה זה הדבר הכי טבעי. אם נוח לך עם זה- למה לא?? זה הכי טוב! הכי קל לך, חוסך זמן והתעסקות עם שאיבות. לא רואה צורך להמשיך עם בקבוקים רק בשביל זה.. כשיהיה צורך יתרגלו כמו שכל ילד מתרגל..
איך עשית עם הגדולים שלך? תמיד נתת גם בקבוקים?
מה שכן הן קטנות יחסית, מציעה לבצע מעקב שקילה כמה ימים או שבוע אחרי מעבר להנקה מלאה לוודא שזה מספק את צרכיהן.
בהצלחה!

על אף שאני כבר אמא וותיקה לילדים "בודדים" (לא מצאתי מונח טוב יותר להפך מתאומים)

אני מרגישה כמו אמא טרייה... גם מפני שהן תאומות וגם מכיוון שזו פעם ראשונה שיש לי פגים... ילדתי תמיד 41+ ואף פעם לא היו לי בעיות בהנקה.

ממש מרגיע להיות כאן בקבוצה...

תודה לה' על הזכות

ולכן על האפשרות...

עברת בימים האחרונים רק להנקה?

 

כי יכול להיות שהגוף שלך צריך להתרגל למצב ולכמויות.

 

יכול להיות שזו קפיצת גדילה שלהן ותוך כמה ימים זה הסתדר

 

רק אל תתייאשי, זה נראה לי רק עניין של הרגל.

 

אם הצלחת להגיע להנקה מלאה, תשמרי על זה.

 

במקומך, לא הייתי שואבת בכלל, רק מניקה ואם פעם נתקעת מוסיפה בקבוק תמל.

למה את ממליצה לא לשאוב? המליצו לי לשמר את עניין הבקבוקים כדי שלא יעשו בהמשך בעיות...

זה לא קל להניק מלא תאומים.

 

כל הטיפול בהם צורך הרבה זמן וכוחות.

 

אם תכניסי לסדר היום שלך גם שאיבות זה היה מטורף.

 

אלא אם תשאבי פעם ביום ומישהו אחר יתן להם בבקבוק ולא את.

 

סתם מנסיוני... נתתי בקבוקים מגיל אפס... ובגיל חודש התאומה התחילה לעשות הפגנת מטרנה ובקבוקים... נלחמתי עד גיל חודשיים עד שנכנעתי ועברתי איתה להנקה מלאה.

 

אז כלום לא בטוח.

מקווה בעז"ה שזה אכן יתאזן ושיהיה לי כח וסבלנות להגשים את המשאלה והתקווה של הנקה מלאה

אני גם מכורת הנקה. את כל ילדיי הינקתי בלעדית עד גיל חצי שנה לפחות (ואת חלקם יותר). אבל עם התאומים ראיתי שזה יהיה לי קשה מדי...
מכיוון שאני שונאת לשאוב - שאבתי להם רק כשהיו בפגייה. אח"כ הינקתי בלעדית עד גיל חודשיים (הרבה פעמים את שניהם ביחד, כמו שכתבו לך פה) - ואז התחלנו לשלב להם בקבוקים. של מטרנה...
נכון, זה פחות בריא ופחות "בלעדי", אבל זה אחד הדברים שעזרו לי לשמור על שפיות, ולא להגדיר את התקופה הזו כ"קשה עד נוראית", כמו שהרבה הורים לתאומים אומרים...
(אני עדיין מצטערת בשבילם על כך שלא ינקו בלעדית, ועל כך שהם הפסיקו לינוק לגמרי בגיל יחסית מוקדם - עשרה חודשים - כי פשוט היה קל יותר עם הבקבוקים... אבל אני יודעת שזה היה נכון לי לאותו זמן).

מקווה שעזרתי לך קצת, ולא ייאשתי...

אצל שום ילד לא נכנסה לי מטרנה הביתה בגיל הקטן.

 

והייתי בטוחה שהניק מלא.

 

בימים הראשונים שאחרי הלידה סבלתי מכאבי גב ולא הצלחתי להניק את שתיהם, היה לי קשה לשבת.

 

התחלתי בקבוקים וראיתי שזה לא כזה סוף העולם.

 

והם גדלו ב"ה גם על מטרנה והם בסדר גמור מבחינה שכלית והתפתחותי.

 

אם היא הצליחה להגיע להנקה מלאה... אז חבל לא להמשיך.

 

אני ניסיתי כמה ימים לשאוב אחרי כל ארוחה בשביל להגדיל את בכמויות וזה הוציא אותי מדעתי והחלטתי לוותר.

רק נתת לי תזכורת לא להיות "ראש בקיר" בעניין הזה...

האמת שבהריון הייתי בטוחה שזה לא יהיה לי בכלל אפשרי גם להניק מלא וגם לגדל את שאר הילדים וגם לחיות...

ב"ה שהצלחתי להגיע לרגע ולנסות את ההנקה המלאה

אני מקווה באמת לזכור שזה לא הכל בחיים ולא שווה "להתאבד" על זה

אם הן יונקות היטב וחלק ואין בעיות משקל ואת כבר בהנקה מלאה, לא רואה סיבה למה שזה לא ילך. מצד שני גם להניק וגם לשאוב וגם להלחץ על כמויות בשאיבות וגם לתת בקבוקים- נראה לי הרבה יותר קשה.
נראה לי שאם ההנקה זורמת לך היטב יש עדיפות לזרום עם ההנקה ולהחזיק בבית מטרנה לטובת הרוגע הנפשי והבטחון שיש משהו אם צריך לתת בקבוק בהזדמנות כלשהי מכל סיבה, מאשר גם להיות בלחץ על שאיבות.
אישית הנקתי הנקה מלאה עד שנכנסו למטפלת בגיל חמישה חודשים ושאבתי למטפלת עד גיל חצי שנה. אחר כך הנקתי בבית ואצל המטפלת קיבלו מטרנה.
אבל אצלי הם ראשונים אז זה שונה.. לא היו לי עוד ילדים ובית של משפחה גדולה לתחזק.
בהצלחה!

בע"ה המשך גידול שמח ומלא נחת!

 

תאומים זה משהו אחר!! אמנם אין לי ילדים יחידים, אך כולם מעידים על כך שזה גידול אחר בכל המובנים.

 

יש המון שיטות להגדלת החלב וזו שלדעתי הכי מוכיחה את עצמה זה לאחר ההנקה לשאוב עוד כמה דק' אפילו אם לא יצא כלום. לעשות ככה כל כל כל הנקה למשך 48 שעות, והגוף יקלוט את העניין ויתחיל להגביר את הייצור.

 

דברים נוספים שיותר קשים (כן כן, יותר קשים) ליישום:

* לשתות 3 ליטר ביום. כמויות החלב ל2 זה ממש לא כמו לאחד.
* לאכול טוב. המון ירקות מבושלים וחיים (יש בזה המון מים) חלבונים ושומנים שמזינים את הגוף ונותנים לגוף הרבה אנרגיה. ייצור חלב לוקח המון אנרגיה ואם לגוף אין מספיק אז הוא ייצר פחות.

*לישון טוב. נכון זה נשמע ההכי הזוי מכולם, אבל כן. שינה נותנת לגוף אנרגיה שהוא זקוק לה. ייצור חלב חשוב אבל בלי אנרגיה מספקת החלב פשוט יורד. זה מתקשר גם לסעיף הקודם.

*אם את מרגישה שזה לא מצליח לך ואת חוששת ממש לחלב- אז תפני בבקשה ליועצת הנקה מוסמכת. היא תעזור לך להגביר את החלב ואיך להתמודד בזמן הביניים (למשל אם היא תראה צורך שתשלבי מעט מטקנה היא תוכל לתת לך את הדרך האולטמטיבית לעשות את זה עם מינימום מטרנה ומינימום פגיעה בכך שהבנות חלילה יעדיפו את המטרנה או שיוריד מדרישת החלב שלך).

 

 

המון בהצלחה!!!

 

האמת שדי שכחתי את עצמי מהרגע שהן נולדו, אני לא בדיוק נתתי לעצמי זמן להתאושש מהלידה ומההריון הקשה שעברתי, ישר צללתי לים השאיבות והמרוץ האינסופי.

אולי אני באמת צריכה לעשות סטופ וקצת יותר לשמור על עצמי למען כולם

גם אני את הגדולים שלי הנקתי מלא פלוס שאיבות בחופשת לידה כדי שיהיו לי הרבה מנות כשאחזור לעבודה..התחלתי הנקה מלאה עם התאומות וחא היה לי מספיק חלב לראשונה! תמיד אני מפוצצת..לקחתי את זה מאוד קשה והתחלתי להלחם על ההנקה עד שהחלטתי שאני פשוט משחררת..משלבת עם מטרנה והעיקר שיהיו שבעות..הם היו פשוט רעבות..ועכשיו הם בנות חודשיים ואני עדיין משלבת.. לא ישנה הלילות כך שלא מאמינה שהמצב של החלב ישתפר..אין לי עזרה במשך השבוע חוץ מבעלי שיכול לעזור לי בערבים( בלילות משתדלת לא לתת לו לשמור עליהם כי הוא הולך כרגיל לעבודה..) . כך שאחרי שיתבאסתי והיה לי ממש קשה הרעיון התחלתי להשלים עם זה ולהבין שזה הכי טוב ובריא כרגע לתאומות, לי ולאחים והאחיות.. השפיות חזרה לבית (עד כמה שאפשר שלפעמים נכנסת למיטה בשעה 4! לראשונה..אבל זה כבר שירשור אחר..)

זו ממש מתנה לך ולהם. אבל זה מאתגר יותר מהנקת יחיד.

כמה טיפים מנסיוני הקט- בשלב ראשון-
- צריך יותר פניות ורוגע בשביל זה, לדעת שאת עכשיו רק מניקה ולא עושה עוד דברים חוץ מזה. (שדורשים עבודת ידיים)
- כרית הנקה נוחה/ או כריות תומכות, מקום שקט, שלא יכנסו ויפריעו לך. ( אני ממש השתדלתי שיהיה מישהו שישגיח על שאר הילדים, שלא יכנסו כל שניה לבקש עזרה) זה דורש שיתוף פעולה מצד הגדולים בבית.
- להתארגן עם דברים שאת צריכה לידך, בקבוק מים עם קשית, נשנושים, ספר, פלאפון, טישו וכד'
- לשתות המון ולאכול מסודר עד כמה שאפשר.

אפשר לפעמים להניק כל אחת לבד ולפעמים יחד, אחרי שההנקה של שניהם יחד מתבססת אז אפשר לנסות דברים אחרים.
בהתחלה ניסיתי כמה תנוחות עד שמצאתי שתיים שהיו לי נוחות, אחת ללילה והשניה למשך היום על הספה או מקום יותר ספונטני.

בעיקרון הגוף מייצר חלב לפי דרישה, ככל שתניקי יותר כך יהיה יותר חלב, בגלל שהן קטנות, הן בטח נרדמות מהר אז יוצא יותר ארוחות קטנות לעיתים קרובות, זה בד"כ מסתדר ככל שגדלים וההנקה מתבססת.
חשוב לעקוב לב שהן עולות במשקל אפילו בקצב איטי אבל בעליה.

קודם כל: זאת אימרה מעצבנת אולי אבל "צרת רבים- חצי נחמה"- זה נכון. ממש מעודד לשמוע שאת לא לבד עם הקשיים האלה.. אמהלה - אנחנו באותה סירה.

מה שהציעה לי יועצת הנקה זה להניק רק 20 דקות ומיד אחרי ההנקה לתת בקבוק של חלב שאוב (או תמ"ל)בכמות קטנה (לא כמות של מנה שלימה. - אני נותנת בסביבות 30-40CC, ככה יודעים בוודאות שנכנס להם משהו וגם את לא יושבת כל היום ומניקה. והם ממש שבעות אחר כך ומחזיקות יפה שלוש שעות ואפילו יותר. כמה שהייתי רוצה להניק מלא כמו שעשיתי עם חמשת ילדיי הגדולים (בכלל לא הכירו מטרנה ובקושי ידעו מה זה בקבוק) השלמתי עם זה שעכשיו זה לא ככה. אני צריכה להשאר שפויה. ובמקביל משתדלת לשאוב מתי שאפשר. גם אם זה לא כל 3 שעות כמו שהייתי רוצה לא נורא. וגם בשאיבה- רק 20 דקות ומה שיוצא אני מרוצה. 

וטיפ נוסף שלי מאוד עוזר - לשאוב עם חזיית שאיבה. ככה הידיים פנויות ואפשר אפילו לשאוב תוך כדי שמחזיקים אחת מהן אם היא לא רגועה/ טלפונים חשובים שאת לא מגיעה אליהם (סידורים וכו..)/ לשחק עם הילדים האחרים/ או אפילו - הכי הזוי, גם יצא לי כמה פעמים לקפל כביסה תוך כדי השאיבה - ניצול זמן יעיל מבחינתי. 

בדיוק איך ששאלת אותנו: הכוונה ל36+6 או 37+6?

כי זה ביטוי שמתפרש בשני האופנים ובמקרה כמו שלך חובה לדעת את הכוונה המדוייקת.

 

סוף שבוע 37 כנראה נקרא 37+6.

 

גם לי אמרו שלא נותנים למשוך מעבר לשבוע 38+0

 

את כרגע בשבוע ה 36 של ההריון.

 

כמו שתינוק בן שלושה חודשים נמצא בשנתו הראשונה.

 

אם מדובר בתאומים זהים יכול להיות שההנחייה היא שונה.

אז לא הבנתי למתי הכוונה...
כמובן שאשאל את הרופא אבל עד שאוכל לדבר איתו חשוב לי לדעת מה כנראה הכיוון כדי להערך..

אותי הוא שיחרר בשבוע 35

 

והפנה אותי למוניטור אחת לשבוע.

 

שבסוף הייתי לפחות פעמיים בשבוע מסיבות שונות...

 

ובבית החולים כבר נתנו לי הוראות.

הרופאים בדרך כלל מתייחסים לשבוע ההריון שנמצאים בו. כלומר 35+3 זה שבוע 35 ושבוע 37 זה עד שבוע 37+6.

אנסה מהמחשב

באמת נחמד

בעיקר מספר 10 

2. הבנות שלי תאומות (לא זהות) שב"ה לא הופרדו וחיות ביחד, בלי אחים נוספים, והן שונות בתכלית, רוצות ומעדיפות דברים שונים, עם כישורים שונים ודיבור שונה, מעדיפות מאכלים שונים וצורת אכילה שונה. נכון שאני רק מקרה אחד אבל...

 

4. באמת מדריכת קורס ההכנה ללידת תאומים סיפרה לנו את המקרה הזה. 

 

מצחיק שבסעיף הראשון הם התייחסו לגידול המשמעותי בלידות התאומים, אך לא ציינו שהסיבה העיקרית זה טיפולי פוריות, מה שמאוד לא מסתדר (ובטח שלא אאחל זאת לבנותיי) עם סעיף 7 שבו נאמר שלתאומות לא זהות יש סיכוי ללדת תאומות בעצמן.... (כמובן שלא אאחל אם זה יהיה מחלילה הגנטיקה לטיפולים...)

 

 

לי חסר מקורות לכל העובדות הנ"ל... אבל חמוד בעיקר למי שלא נמצא בפנים וסתם רוצה להכיר קצת עובדות על תאומים...

שהעניין עם העדפות דומות וצורת חיים דומה יותר שייך לתאומים זהים
מכיוון שבאמת זה ביצית אחת שמופרדת פעמים מטען הגנטי דומה כמעט לחלוטין ולכן הדברים דומים
מה ששונה בתאומים לא זהים שזה 2 ביציות ושני שקים ולכן מטען גנטי שונה לחלוטין
אין דוגמא יותר טובה משני שאחד עם ת. דאון והשני רגיל
א9 היו באותה ביצית זא דומים, גם המטען הגנטי היה דומה לכאן או לכאן

היו קשובים מאד, ואפילו שהיה לי ניתוח בלידה קודמת היו מאד סבלנים וחיכו אחרי ירידת מים הרבה שעות שיתפתח טבעי, ולא רצו להסתבך עם עוד זירוז וממש לא הזכירו ניתוח.
מבחינה מקצועית אני הרגשתי שהיו מעולים, היה צוות גדול בכוננות ללידה, השני שלי היה רוחב והם שלפו אותו מהרגליים אחרי שהראשון יצא. היו ממש מאורגנים ומדוייקים במה שעשו והייתה ב"ה לידה מדהימה. אני ממליצה.

גם אחרי הלידה בפגיה היה לנו מצויין (ב"ה רק כמה ימים)

הבנתי שבשערי צדק נדיר שינתחו בשביל השני ובשאר המקומות הסיכוי יותר גדול שעוברים לניתוח.
אני ילדתי בשעצ בגלל הפגיה, מאחלת לך שזה לא יהיה שיקול....

אבל עם רופאה פרטית, אז לא יכולה לומר לגבי הלידה עצמה.

בכל אופן הפגייה שם מעולה - בע"ה שלא תצטרכי.

לכי לשעצ ותנסי לקבוע עם ד"ר פלוטקין שיהיה הרופא המיילד.
נראה לי שזה עולה כסף. אבל הבנתי שהוא מומחה בלידות תאומים אפילו אם השני במצג עכוז או התהפך אליו בלידה..

ילדתי שם תאומים פעמיים טבעי ברוך ה'

אפילו הכניסו אותי לחדר הטבעי בפעם השניה של התאומים,

והשתדלו להתחשב כשבקשתי לחכות בין היציאה של הראשון לשני

בני כמה הם?
מה ההפרשים?
(ממני שתוהה מה יקרה אם יהיה שוב הריון תאומים)

וסליחה מהפותחת על הניצלוש

בהחלט ממליצה על שע''צ, פגיה מצוינת וצוות מקסים

חולה על התאומים שלי.

 

במידה ואכנס שוב להריון אני ממש אשמח.

 

הריון הוא לא בתכנון כרגע אבל בעיתו ובזמנו.

לא הפותחת, אבל הייתי רוצה לשמוע איך זה תאומים בעין כרם

יש לי יותר נטייה לבחור שם

(הריון ראשון ואין לי למה להשוות בכלל)

הוא שמע שזה הכי טוב.
יש סיבה שכולן ילדו בשערי צדק?
) זה היה התכנון המקורי שלי)

גם בלידות וגם בפגיה

(מציעה לך לשאול על זה בפורום היריון ולידה)

ילדתי כמה פעמים בהר הצופים, אבל אם רוצים טבעי בתאומים כדאי שע"צ

מאפשרים לידה טבעית. אחרת קיסרי
והרופא שלי היה בשערי צדק

לא חושבת שיש בי"ח שיסכים ליילד רגיל כשהמוביל הוא עכוז...

ילדתי שם לפני שבועיים לידה רגילה ואפילו בלי אפידורל 

אם שניהם מצגי ראש ממליצה בחום על הר הצופים צוות מקצועי ופגיה הכי טובה בארץ או בין הטובות בארץ

חדרי לידה חדישים וממש נחמד אבל הם באמת לא לוקחים סיכונים ומנתחים אם הם לא מצג ראש

אני אישית קיבלתי טראומה משערי צדק כשהייתי מאושפזת שם לפני האשפוז שלי בהר הצופים שאלתי את הצוות שם שהוא מאוד מקצועי " אם אני אלד כאן כמה צוות יהיה איתי בחדר לידה ?" 

אז הם ענו "רגיל" רק עם רופא ילדים בכיר נוסף - וזה הלחיץ אותי ברמות כי יש לי חברה מהרחוב שילדה תאומים והשני מת לה והיא טוענת שזה בגלל שהם התמהמהו מידי בלידה עם התינוק הראשון ולא התפנו לתינוק השני- הכל משמיים אבל הצורה שהם ענו לי והלחץ שראיתי שהולך בחדרי לידה ממש זה היה נראה כמו שוק הכרמל של הילודה בישראל מעומס לידות וחוסר צוות -יולדות מחכות שעות בהמתנה ובלי מיטות - אבל זה שהם מקצועים אין ספק רק יצאתי בתחושה של עומס בחדרי לידה וחוסר מענה בעקבות העומס של צוות....

נתון לשיקולך 

העיקר שילך בקלות לידה רגילה ידיים מלאות - שתי ידיים תרתי משמע ובשמחות

קודם כל תודה לעונות שמאד מסייעות.

באקו לב אמרו לנו שלאחר העוברים יש חור פצפון בלב.
שככל הנראה יסגר עד הלידה אבל בכל זאת מיד אחרי הלידה רופא ילדים יצטרך לבדוק את הלב לוודא שהכל תקין.
האם זה משנה את התמונה בקשר לבחירת בית חולים?

אבל הייתי מבררת איפה נמצאים הקרדיולוגים הטובים ביותר, ולפי זה בוחרת.
כם שערי צדק וגם הר הצופים החשבים בתי חולים טובים באופן כללי, אז אני מאמינה שגם בענייני לב הם בסדר, אבל הייתי מתייעצת אולי עם הרופא שלי.

אצלי היו כל כך מדהימים! מקצועיים, רגועים וקשובים.
זו ממש חויה מיוחדת ומרגשת לידה של תאומים.

בכל מקום שתבחרי הכי חשוב להתפלל שיהיו שליחים טובים ונאמנים.

בעבר ילדתי במעייני הישועה, והיה מצויין.
מישהי יודעת איך הם בתאומים?

לא רוצה סתם להגיד דברים על מעייני הישועה אבל בלידות שמראש מועדות לסיכון לא הייתי הולכת לשם.

אני ילדתי לאחרונה בתל השומר. בעצמי בכלל לא הייתי הולכת לשם אבל בגלל הסיכון שהיתי בו שלחו אותי לשם.

לא יודעת להגיד על לידה טבעית לתאומים. את זה תצטרכי לברר טלפונית. כי אני ילדתי בניתוח אבל אין מה לומר על המקצועיות שלהם. זה נראה לי מספר אחד בארץ. ואם יש לך את הבעיה הזאת בלב אני דווקא הייתי כן הולכת לשם. כמובן שאת אמורה ליידע אותם מראש על הדבר הזה.

בזמן שהותי שם (בפגיה) ראיתי כל כך הרבה תאומים  (גם לא בפגיה, שנולדו רגיל ונמצאים בתינוקיה) אז אני מבינה שהמון הורים לתאומים באים ללדת דווקא שם וכנראה שיש לזה סיבה טובה.

גם אני את הילדים ה״רגילים״ ילדתי במעייני והייתי סופר-מרוצה! הייתי שמחה לחזור לשם גם ללידה הזאת, אבל הרופא שלי אמר ככה (זה היה לפני שהתחילו לי הבעיות של ההריון):
אם זה ניתוח אלקטיבי בזמנו (כלומר, שבוע 36 והלאה), אין בעיה ללכת לשם. אם את מתכננת לידה רגילה אז עדיף במקום עם יוצר ניסיון. וכמובן שאם יש מומים/סיבוכים צפויים אז לא זה המקום להיות בו...

הוא המליץ בשעתו על בלינסון או תל השומר.

קודם חיבוק גדול על מה שאת עוברת. באמת לא פשוט. חסרים כמה פרטים לתמונה, בני כמה התאומים היום? הם/היו בפגיה? את מנסה לשאוב או להניק ישירות?

בגדול דברים שעוזרים להגברת החלב זה אחרי כל הנקה לשאוב עוד קצת אפילו 5 דקות ואפילו אם בקושי יצא.
הנקה מעור לעור.
כשאת שואבת תסתכלי עליהם/תמונות שלהם.

ואם את ממש מרגישה שזה מתמעט ממש, הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה מוסמכת עם נסיון עם תאומים.....

הצלחה רבה, מאמינה בך!!!

הם בנות ששה שבועות. היו בפגיה חמישה שבועות. שם שאבתי והתחלתי להניק מעט. כמובן שבבית במטרה שלי היא להוסיף הנקות...אך אני ממשיכה לשאוב... משתדלת כל שלוש שעות אבל לא תמיד זה מסתדר ויכולות להיות גם הפסקות ארוכות יותר בין השאיבות. כנראה שלא תהיה לי ברירה להתייעץ עם יועצת מוסמכת...

וכל הכבוד איזה אלופה על ההתמדה והרצון!!!!!
שוב הכי טוב להנקה זה להניק. כל ארוחה של כל אחת מהן את מניקה? לא הבנתי עד הסוף.

אני חושבת שזה ידוע שכאשר התינוק בפגייה בהתחלה - יש לאמא פחות חלב ממה שבד"כ יש לה אחרי לידות. זה "הגיוני" כי אין את המגע של עור לעור, שמעודד את ייצור החלב... וגם אחרי קיסרי יש פחות עידוד לחלב להיווצר, לפי מה שידוע לי... אז קודם כול - אל תאשימי את עצמך.

אני מניחה שזה קשה מאוד, אבל אולי באמת לנסות להיות איתן כמה שיותר עור אל עור?

ובאמת להתייעץ עם יועצת הנקה טובה.

בכל אופן, אקרא לכאן את @כתר הרימון - היא ילדה פג בשבוע 31, ואחרי "מלחמה" הצליחה להגיע איתו להנקה מלאה, כמה שזכור לי. אולי היא תוכל לעזור לך...

רק טוב ובריאות!

אך מרגישה שהמקרה שלי היה שונה. אני זכיתי להכיר את הצד השני... גודש ולא מיעוט. (העניין היה ללמד את הקטן לינוק בכלל.)

 

בכל אופן, כתבתי על זה עכשיו פה:
וואו.... - תאומים

וממליצה להמשיך להיניק כל הזמן, לא להתייאש.

 

ממליצה על ד"ר דינה צימרמן. היא מעולה ממש! ומקסימה. גם רופאה טובה וגם מומחית גדולה להנקה. אם את במכבי - אז זה פשוט להתקשר למרפאה שלה ולקבוע תור. 

 

המון בהצלחה!!!

 

 

כל ארוחה אני מניקה אחת והשניה מקבלת בקבוק שאוב. ובארוחה הבאה השניה יונקת והראשונה מקבלת בקבוק שאוב.

אז למה נראה לי שהחלב מתמעט?

כי זאת שינקה בארוחה האחרונה תמיד תתעורר רעבה לפני זאת ששתתה מבהקבוק...

וגם מרגישה הרבה פחות מלאה... זאת אומרת בכלל לא מרגישה את הגודש והמלאות שהייתי מרגישה אחרי הלידות הקודמות. 

היום גם הייתי בטיפת חלב בשקילה והקטנטנות בקושי עלו... אז זאת הוכחה למה שהרגשתי. אבל באופן מפתיע הם אמרו לי לא לוותר על ההנקה ולהמשיך לנסות. פשוט לנוח יותר / לאכול יותר/ לשתות יותר וכו...

איפה הרופה הזאת מקבלת?

 

בכל מקרה תודה למי שניסתה לעזור...

מקבלת בנוף איילון. להתקשר למרפאה מוקדם בבוקר.

 

ד"ר צימרמן דינה-רחל – רפואת ילדים נוף איילון, אריאל 27 – מדריך השירותים | מכבי שירותי בריאות

 

עכשיו ראיתי באינטרנט גם את זה, לא מניסיון:

ד"ר דינה צימרמן מומחה ילדים נוף איילון רמלה

לאכול טוב לישון טוב (כן כן זה אפשרי!!) ולשאוב מינימום 5 דקות אחרי כל הנקה. יש לך משאבה דו"צ?

זה חלק מהסיפור שלהם...

דיברתי עם אחות מהפגיה שגם אמרה לי ככה.

כמובן בטיפת חלב מסתכלים רק על הנורמאלי ולא על היוצא דופן

היו עקומות מיוחדות לפגים ורואים שם שמצפים לעליה יותר מתונה. מה שהוא מאד נמוך בשביל ילד רגיל הוא די סבבה לפג!

בדיוק השבוע שאלתי את האחות בטיפת חלב על זה. היא רואה את העקומה שלהם ואין לה מושג אם זה טוב או לא מספיק... אם הדיאטנית יש לה, למה לא מביאים לטיפת חלב? הזוי!

אבל דווקא נהננו מהעניין...
כשהאחות אמרה: "הם לא עלו כמעט במשקל!" מיד הזכרנו לה שהם פגים, והיא פשוט השתתקה ולא הזכירה יותר את העניין...
(אבל חייבת לציין שהפגים שלנו היו 'פגים-לייט' - כך שלא היה הרבה מה לדאוג בקשר להתפתחות ולגדילה שלהם...)

את מניקה אותם ישירות או שואבת?

בשבועות הראשונים מרגישים גודש, בהמשך זה מתאזן והחלב נוצר רק כשמניקים/שואבים בפועל. יכול להיות שזה משהו כזה.

כשלב ראשון, יש קופות שיש להם ייעוץ הנקה טלפוני, או שתתקשרי לפגייה ותבקשי להתייעץ עם יועצת משם.

אני גם בד"כ רוחצת יחד וזה ממש חוסך זמן.

 

רק אני במריבות שלא יברחו מהמגבת בקור הזה...

 

אפילו הבת שלי שאלה אותי איך היינו מסתדרים עם ילד אחד... היה לנו משעמם.

אבל בכל אופן קר לי לראות אותם כך.

 

והם בגיל הכי קשה... שנה ותשעה חודשים.

 

עושים מה שבא להם וכמובן שביחד שזה מוסיף לאווירה. 

כבר לא מקלחת ביחד. איך את מצליחה?
אהההה פתאום הבנתי שאצלי הם לא באותו שלב התפתחותי לכן קשה לי.
( לפעמים שוכחים שלא כולם כמונו)

אולי אפילו קצת קודם.

 

מאז שישבו טוב באמבטיה.

 

יש לי אמבטיה של מטר, כך שאין להם הרבה לאן לברוח. 

 

אני לא ממלאה מים, רק נותנת לזרם המים לפעול, היום בדרך כלל אחד מהם מתיישב על החור וסותם אותו... אז כן נהיית בריכה.

 

מוציאה את שתיהם יחד שמה על המיטה שלי ומלבישה לסירוגין... זה שיותר משתולל באותו רגע בדרך כלל לבוש קודם בכדי שיוכל לברוח מהחדר.

 

היה להם הפרש של חודשיים בהתפתחות, היא עלתה לפניו על 6 ונעמדה וכן הלכה לפניו.

אבל זה לא הפריע לי

השני הוא תסמותק וההתפתחות שלו היא מאוחרת כרגע בהרבה
הוא יכול לשבת נגיד. אז באמת אפשר לקלח ביחד אבל מה עושים בהוצאה נגיד מהמקלחת?
דווקא לקראת הלידה שלי אני מחפשת דרכי קיצור בפעולות היום יום

איפה השני בינתיים?

אני פשוט לבד איתם אז מכניסה את שניהם לחדר מחממת אותו, ממלאה מים ותוך כדי מתחילה להפשיט ולהכניס. רוחצת את שניהם ואז מוציאה אחד, מנגבת, מלבישה ונותנת לו משהו לשחק בינתיים ואז כנ"ל לשני. אני כל הזמן צמודה לאמבטיה רואה ושומעת ויכולה כל שנייה לעזוב את זה שמלבישה כדי להתייחס לשני אם זה דחוף.
זה לא ישים עבורך?

נראה לי אולי אחרי הלידה אתחיל את שניהם ביחד.
עכשיו כבד לי ואני זזה ככ לאט שלא בטוחה שזה יצליח לי
אבל בהחלט הוצאת אותי מהקיבעון

האמת שמאתמול אני תוהה מה להגיב...

כי מצד אחד, זה באמת סופר-מרגש לשמוע על מקרה כזה! (נניח בצד את זה שמאס לי כבר לשמוע על השכן של הסבתא של הכלב של הדודה שנולד 700 גר׳, והנה עכשיו הוא לחם בסיירת/שחקן כדורסל/שוקל 100 ק״ג).
מצד שני, ברור לי שיש פה הרבה פרטים שלא ידועים לנו. ונכון ששניהם חיים, שזה לא מובן מאליו בכלל!!! אבל אני מניחה שללידה הסופר-מוקדמת שלהם יהיו השלכות די כבדות... הלוואי שלא! מאחלת להם בריאות והצלחה!

אבל באמת לא חשבתי על שני הדברים שכתבת,
(ושניהם חשובים!) ב"ה בגלל שלא היה לנו נסיון רב בפגייה וילדתי בתשיעי. באמת הלוואי שיהיו בריאים!
ולוקחת לתשומת ליבי להמשך..
(לי גם כבר קצת נמאס לשמוע על תאומים שיש לאחרים.. במיוחד עם אותו שם כמו אחד שלנו- מסתבר שיש הרבה כאלה..)

נורא קשה לי כשאנשים חושבים שהשיחרור מהפגיה מותח קו על הפגות ומהיום והלאה חוזרים לנורמליות... זה דבר ענק לשרוד את הפגיה (במיוחד פיצים כאלה) ועדיין יש דרך ללכת בה ולהתמודד לאורך זמן אחכ, מי יותר ומי פחות, אבל כל הפגים מתחת לשבוע 32 ונראה לי גם מעל יצטרכו מעקב ועזרה מסויימת. אני חשבתי את הטעות הזו עד שנולדו הפגים שלנו בטיפשותי המבורכת... כך לא ברמת הבנתי למה אנחנו נכנסים כשהוחלט ליילד בשבוע 29. הו התמימות...

שתצליחי לשמור על האוצר הזה עד המועד, בבריאות ובשמחה!
נגעת בנקודות מאוד מהותיות בהקשר של שמירה.
אני הייתי 4 חוד' בבית שבזכותם ובסעעתא דשמיא גדולה ילדתי את התאומים במועד. אבל רב הזמן יכולתי לעשות את הדברים הקטנים כמו שאת מתארת. 'רק' 4 שבועות שכבתי ואי אפשר לתאר כמה זה שונה וקשה יותר.
אין לי תשובות לשאלות...זה אישי לכל אחת. אני המון נעזרתי בבעלי, הוא עשה הכללל בבית ולמדתי להרפות ולא לתת יותר מידי הוראות ולתת לו לעשות את זה איך שהוא יודע ומתי שהוא יכול. גם המון דיברתי איתו ועם חברות בטלפון על ההרגשות שלי.
מה שעוד עזר לי זה סדר יום, שולחים את הילדים, מתפללים, אוכלים, לומדים משהו.
גיוונתי בשיעורים שלמדתי, קצת תנך קצת ימימה. קצת סידורים בטלפון, קניות און ליין והופס הילדים חוזרים..
בהצלחה ובידיים מלאות!.

תשמחי שאת בשמירה בבית ולא בבית חולים...

שארבעת הקירות שאת רואה מסביבך הם קירות ביתך ולא הקיר הלבן בבי"ח והוילון שמפריד בינך ובין שכנתך לחדר...

תשמחי שילדייך נמצאים סביבך והם יכולים לראות אותך באמיתי ולא בשיחות ווטסאפ בוידאו כדי לומר לך לילה טוב כל ערב במשך חודש וחצי..

ושיותר קל לתת הוראות מקרוב ממש מאשר מרחוק...

תכיני להם משימות לדברים שיעזרו לך ותשבחי אותם המון על כך שהם עושים זאת. מדהים לגלות מה שילדים בגיל יסודי יכולים לעשות ואיזו אחריות הם יודעים לגלות בזמנים כאלה ואפילו ילדים קטנים יותר. את יכולה גם ממיטתך לשחק איתם, לספר להם סיפור ולעשות איתם יצירות ולהעביר להם את היום בכיף גם מהמיטה או בשכיבה על הספה בסלון והם סביבך מרכיבים פאזל או מציירים ציור. ולא יזיק לבעל אם ילמד להפעיל מכונה או לשטוף קצת את הבית ולעשות כלים (גם הילדים יכולים לעשות זאת)

ולגבי אוכל - לבקש עזרה מחברות/ שכנות או ללמד את הגדולים איך להכין. בכל זאת את שם לידם משגיחה.

דווקא זאת יכולה להיות תקופה ממש שווה לילדים שהם יזכו בהרבה זמן איכות עם אמא כי היא לא יכולה להיות עסוקה בענייני הבית...

 

הקושי הכי גדול בעיני הוא הנפשי, להרגיש בעלת ערך גם בלי להיות "מועילה"... אני הרגשתי שלא לחינם הקב"ה שלח לי את השיעור הזה, ולקח לי הרבה עבודה (ותמיכה מבעלי) כדי להשתפר....
לגבי מטלות פשוט צריך עזרה. בעל, ילדים גדולים, עזרה בתשלום (אפילו נערה לקפל כביסה, לשטוף כלים), חד פעמי, אוכל מוכן או חפיף... כמובן שגם זו עבודה לשחרר ולקבל שלא הכל יהיה כפי שאת אוהבת... משהו טוב יצא לי מזה: אחת מבנותי שלא אהבה להשתתף במטלות הבית אמרה לי שבזכות השמירה הם לנדו להעריך כמה דברים אני עושה
אני ראיתי שיעורים וסדרות, ערכתי קניות מקוונות וישנתי. הזמן עבר מהר משחשבתי.
והעיקר תעריכי את עצמך ותודי לקב"ה על כל יום שאת שומרת עליו בפנים! בהצלחה רבה!

סתם, כתר אהובה, מוזמנת להישאר איתנו ולחלוק/לשתף מניסיונך.

תודה על ההזמנה, אבל אני כבר פה

אולי מתכוננת אם לפתע יהיו לי תאומים באמת

גם אני לא דמיינתי שאהיה בפורום כזה...
ועד לפני חצי שנה גם ללדת בשבוע 40 היה נחשב אצלי לפגות 😏 החיים הפכפכים, לטוב ולמוטב....

אבל עם היריונות בסיכון גם ככה, מפחיד...

סתם.. זה מספיק מלחיץ ומורכב גם בלי רקע של סיכון.

אני שמחה ומודה על הזכות שנפלה בחלקנו להיות הורים לתאומים! האמת שממש התפללתי על זה.
אבל היום, כשאני יודעת בכמה מורכבות וסיכון זה (עלול להיות) כרוך, אני לא בטוחה שאמליץ לאחרים להתפלל על זה גם... 😏

של הורים לפגים. חברה המליצה לי, ובגלל שאני לא בענייני פייס בעלי נכנס ולהפתעתו גילה שזה מקום מצויין גם בשביל התייעצות וגם בשביל שיתוף.

ובכלל, עמותת לה״ב (למען הפגים בישראל) זו עמותה מדהימה וחשובה שעושה הרבה טוב! (גם לנו, עם הפז״מ הקצר שלנו, כבר יצא להיעזר בהם).

אבל כל הפורמט של קבוצות פייסבוק פחות מדבר אליי, כי הוא מידי חשוף. גם הניק הזה הוא לא אנונימי במיוחד, אבל ברגע אני יכולה לפתוח עוד ניק ולשאול שאלות בלי שכל העולם יידע שזאת אני.
וגם פחות מתפתחת קהילה, כי קשה לעקוב אחרי דיונים.

רק חובה שתהיה כרית הנקה

היא נראית ונשמעת יותר כמו פוף.. העצות מאוד משכנעות לרוץ לקנות.. אני רוצה גם!

לדוגמא:

כריות הנקה | הנקה והאכלה | מוצרי תינוקות | מוצצים

 

 

חייבת לציין שניסיתי, לא הכל הלך לי חלק, ובסופו של דבר אימצתי לי תנוחה אחת שנוחה לי. 

ועדיין, כל ניסיון לשנות כיוון דורש הזמנת מנוף... 

ועדין מרגיש לי יותר קשה מהכפול הקודם.. אני מאשימה את הגיל ואת זה שיש לי תאומים בבית
כמו שכתבת לגבי ההרשמה למועדון של שילב, צריך למצוא את הכוחות להתגלגל לחנות של מוצצים..

אני הייתי ישנה על הצד עם שמיכת פוך מתחת לבטן.

 

הייתי מסדרת אותה בין הרגליים ומתחת לבטן כך שהיא הייתה תומכת שהבטן תשאר בגובה של הגוף.

 

כמובן שהייתי צריכה להחליט מראש לאיזה צד אני ישנה... כי להחליף צד באמצע הלילה לא היה כ"כ אופציה...

הנסיונות המגוחכים להחליף צד. ממש כואב

מתנחמת בעובדה שזו בערך תופעת ההריון היחידה שלי (ומעריצה יותר ויותר את כל מי שעוברת הריון מורכב יותר!)

לא שמישהו שואל לדעתי...

אבל אם כבר יולדים מוקדם, לפחות שנראה גם את הייתרונות שבזה

עם כל הקושי הגדולללל כל יום שהם היו בפנים היה שווה.

 

אל תנסי להחליף צד... תחליטי מראש איך את ישנה וזהו...

 

האמת שגם כך הייתי קמה לשירותים כמה פעמים אז זו היתה הזדמנות לשנות תנוחה.

וחייבת קצת הפוגה מהשכיבה כי לאורך זמן זה מפרק לי את הגוף.
עוד קצת וזה מאחורי (ובעז"ה הרבה דברים חדשים לפני )

מטופלת במרפאה בסיכון.
מקווה לטוב (:

זה ללא ספק מלחיץ (גם כשמנסים להישאר כמה שיותר רגועים)

 

אפשר לשאול באיזה שבוע את?

הלוואי ותחזיקו עוד הרבה ובעז"ה תעדכני אותנו בבשורות טובות 

לגבי עגלה - הבנתי שהעגלות שמתפרקות לשתיים הן מאוד מאסיביות וקשות לניוד. אז עדיף עגלת תאומים שהיא יחידה אחת, ואם יש צורך לצאת רק עם אחד מהם - אז אפשר במנשא או בטיולון פשוט.

לגבי עריסה - בהתחלה אפשר להשכיב בעריסה אחת, עד שכבר אין מקום/הם מתהפכים, ואז מעבירים לשתי עריסות. בכל אופן, מומלץ לשאול עריסה (מיד שרה וכדומה) ולא לקנות (כי זה לקצת זמן). מיטת תינוק - זה אחרת.

קנינו עגלת תאומים, אבל משתמשים גם הרבה בעגלת יחיד.
כשזה יציאות קצרות יותר נוח לי לצאת איתם בעגלת יחיד+מנשא. אבל אם אין כבר עגלת יחיד מילדים קודמים לא הייתי קונה עכשיו חדשה (אולי שווה לחפש משהו למסירה, גם אם לא במצב מדהים).
מה גם שעגלת התאומים תופסת מלא מקום בבית (שצפוף גם ככה), ולכן רוב הזמן היא באוטו... אני מניחה שכשהם ישמינו וזה יהיה כבד למנשא נשתמש בה יותר.
מבחינת זוג העגלה, יש לנו את הקוקו ביבה 2018 והיא ממש נוחה בינתיים!

כרגע אנחנו משכיבים אותם במיטת תינוק אחת. אבל אם היה מקום בחדר היינו מפרידים ביניהם לשתי עריסות. אני אוהבת שלכל אחד יש את המרחב שלו והמקם הפרטי שלו.

ממליצה על קוקו ביבה.
גם עריסה כדאי לקחת מיד שרה 2 ואחכ לקנות 2 מיטות תינוק.
עוד המלצה- לכי כבר עכשיו להזמין, אם את מתכוונת להזמין לפני הלידה, כי אחכ כבר יהיה לך קשה פיזית לצאת להסתובב בחנויות.
אני עשיתי קניה גדולה במוצצים של בגדים, שמיכות, מגבות וכו' כבר בשבוע 27 וטוב שכך...בסוף לא היו לי כוחות וגם כבר היה אסור לי.
את העגלה הזמנתי באינטרנט.
בהצלחה יקרה...

ואני עכשיו בשבוע 30, כי אמרו פה שכדאי מוקדם ואני ממש מודה ומבינה למה כי כבר נורא כבד להסתובב וקשה..
שואלת שאלה קצת קטנונית אולי.. כמה בגדי גוף ורגליות כדאי לקנות להתחלה? שואלת כי מצד אחד לא רוצה לקנות סתם מלא אבל מצד שני אף פעם לא היו לי תאומים ומפחדת שהכל יתלכלך מהר ואתקע בלי ...
ולא תהיה לי ככ אפשרות לצאת אחרי הלידה לקניות...

אם יש לך מייבש אני חושבת שאפשר להסתדר 4 סטים לכל אחד (בהנחה שלא אכפת לך להפעיל מכונות קטנות רק בשביל זה). אם אין לך מייבש הייתי קונה אפילו 8 סטים לאחד כי חורף עכשיו ולוקח זמן לדברים להתייבש. להיתקע בלי זה לא נעים בכלל...

אני בשבוע 30 עכשיו, צריכה ללדת לפחות עוד חודשיים במקרה הטוב.. אז כבר פחות חורף..

תזכרי שיש 2 אדר אז זה כן מאריך את החורף.

תודה!

20181220160820.docx

 

 

אם יש חברות שפספסתי אשמח אם תגידו ואנסה בעז"ה להתקשר גם אליהן.

התקשרתי לפמפרס, אבל המענה הקולי שלהם כל כך ארוך ומייגע שוויתרתי.

 

כתבתי את המידע כפי שהבנתי, מקווה שהבנתי נכון.

 

מקווה שיעזור למישהי 

תודה רבה!!
מעניין אולי לרמי לוי גם יהיה משהו?
יש לו גם מותג של טיטולים ומגבונים.

לגבי רמי לוי-

יודעת שיש להם חבילת לידה נחמדה מאוד בעלות של 10 ש"ח. 

שמעתי עליה ממישהי, אז לא זוכרת מה יש בה, רק הערך שלה עולה הרבה על הסכום שצריך לשלם.

ממה שידוע לי אפשר לקבל אותה עד חודש אחרי הלידה.

 

בעז"ה אברר בהמשך ואעדכן.

 

 

לא מצליחה לפתוח בגלל הסינון..תוכלי לשלוח בבקשה צילום מסך?

חברה שלחה לי את הקישור-

 

הרשמה לערכות שילב וצעדים ראשונים - צעדים ראשונים

 

 

אני לא מצליחה לפתוח את הרכב הערכות, אז אצרף בנפרד, בצילום מסך.

בדיוק לקחתי את הערכה של אחרי לידה.
וחובה שיהיה לך מועדון בשילב בשביל לקבל.. המועדון עולה כסף..

עולה 30 שח לשנתיים, חינם למי שבהריון בזמן הרישום. היתה לי הפתעה נעימה. רציתי להרשם כי היה שווה לשלם את המועדון בשביל ההנחות למה שרציתי לקנות וקיבלתי את הכרטיס ללא עלות.
אמנם זה לא עוזר למי שילדה כבר אבל ההריוניות עדין יכולות להנות..

כמה הם שוקלים?
מה עשית כשהם עלייך?

שוקלים 6 וקצת ו5 וקצת.

הייתי צריכה עזרה לשים את האחורי כי לא יכלתי להתכופף קדימה...

יש לך טרמפולינה/ות? כי אצלי זה היה מה שעזר... מודה ומתוודה- אין לי גדולים, רק הן, ובטוחה שזה עולם אחר. ובכ"ז היו פעמים שלא יכולתי להתפנות אליהן ובטרמפולינה היה שוס...

זה הציל אותנו גם בילדים היחידים, ועכשיו זה ממש קריטי! שווה שיהיו אפילו 2 לדעתי.

אחד השאילו לנו ואחד מסרו לנו...

עוזר לפעמים.
לפעמים נמאס להם...

אני התלהבתי גם.
לא הייתי בטוחה שאצליח...

טוב, יציא לי לעשות את זה רק פעם 1, והיא הייתה די מסורבלת, כי שניהם היו בערסול.
אני מחכה שיהיה מותר לשים אותם בפישוק ואז זה יהיה קל יותר. עוד קצת...

שאצליח להבין איך.
לדעתכן יש סיכוי לשים את שניהם במנשאים כשהם כבר בסביבות 7 קג + - ?

אצלי שניהם ביחד עוד לא 7 ק״ג 😏

למדתי לעשות את זה מאיזה סרטון אחד שמצאתי פעם. אחפש אותו ואעלה לכאן.

כשהם נהיו יותר גדולים שמתי אחד במנשא בד יחיד אלכסוני ואת השני החזקתי בצד השני על היד והמותן. זה אמנם לא מפנה את שתי הידיים אבל זה היה הפתרון הכי נח מבחינתי.
לא הצלחתי נפשית לשים תינוק על הגב. זה פשוט לא נתפס.. ניסיתי פעם אבל זה הלחיץ אותי ברמות..

מנשא מדהים להורים לתאומים - שלא שובר את הגב ביבוא בלעדי לארץ!

אמנם כתוב שזה עד 12 קג לכל תאום אבל קשה לי להאמין. נראה לי הזןי.

אני מכירה מישהי שיש לה שני זוגות תאומים והיא יועצת מנשאים בהתנדבות (יש לה גמ"ח מנשאים, והיא למדה את הנושא בצורה מקצועית), וכמובן השתמשה במנשאים גם עם התאומים.
אז אם מישהי באצת רוצה להשתמש במנשא לתאומים, ורוצה להתייעץ איתה, אשמח למסור את הפרטים שלה בפרטי, אני בטוחה שהיא תשמח לעזור...

לבשתי מנשא קדמי אבל עוד לא הכנסתי תינוק
אחכ מנשא בד ארוך בתנוחה שבטית- עטפתי תינוק במנשא הרמתי על הגב וקשרתי ואז עזרו לי להכניס למנשא הקדמי- יש מצב שהייתי מצליחה גם לבד וככה הלכנו לבית כנסת לשמוע קצת קריאה, הפטרה וחלק ממוסף בבר מצווה...
כיף גדול!!!

אבל ההריון הזה הביא איתו כל כך הרבה 'תופעות טבע' שנותר לי רק לאחל לך שיעבור...
בהצלחה!

ותלכי לרופא...

היה לי בה הריון סבבה.... בסוף נפלתי ואז הייתי בבית כי היו לי צירים מוקדמים...

הרופא או שהביטוח לאומי לא אישר?

אז זה לא היה לי רלוונטי שמירה בהגדרה... מבחינת איך שהרגשתי הרופא לא ייעץ לי בשום שלב ואח"כ שהייתי צריכה לזמן שנעדרתי מהלימודים גם מחלה זה תפס... קיצר מבחינתי זה לא שינה שמירה או מחלה... וקיבלתי כשבאמת הייתי צריכה מניחה שלא עזרתי לך.

מניחה שכתבתי לא ברור. אני לא ה ביקשתי שמירה, וגם לא קיבלתי באופן אוטומטי. לא ביקשתי כי לא היה לי צורך פיזי שכזה וגם לא הייתי צריכה למקום עבודה כי הייתי סטודנטית... מקווה שעכשיו הייתי יותר מובנת.

באיזה שבוע את עכשיו?
שבוע 25 זה כבר דיי כבד, תרגישי לבד את הצורך לדעתי.. גם אם לא ממש ב25, אז לדעתי לקראת 30 בהחלט כדאי.
לי כמעט כל ההריון היה צואר מאד ארוך ולכן לא רצו לתת לי שמירה. בסוף אחרי שהתעקשתי הרופא נתן לי בשבוע 29.
ילדתי בתחילת תשיעי וב"ה לא היינו צריכים הרבה פגייה, אבל אני חושבת שהגעתי עד לשם בזכות שנחתי בבית ולא עבדתי. (כן נסעתי והסתובבתי קצת. לא שמירה מוחלטת)

אם את לא מרגישה עדיין צורך, פיזי או נפשי, אל תקחי.

בכל מקרה סביר להניח שבעוד כמה שבועות כבר תרגישי צורך, ואז תוכלי לקחת.

 

כמובן שאם יש צורך פיזי כלשהו, אפילו הקטן ביותר, בוודאי ובוודאי שלקחת בלי להסס בכלל.

 

אני כבר חודשיים בבית, סה"כ היו לי הספקים טובים, אבל לאחרונה מתחילה כבר לאבד את הצפון... 

בשבוע 23, כי היה לי צוואר רחם מקוצר. בפועל לדעתי בזכות המנוחה הגעתי לאן שהגעתי (שבוע 38) והם נולדו במשקלים טובים ולא היו זקוקים לשום סיוע.
שמעי, זה ממש כבד ומלא תופעות לוואי(צרבות, כאבים בצלעות ובגב) שהדבר האחרון שהתחשק לי היה לעבוד.
אבל, הם לא הבכורים שלי (לא יודעת מה אצלך)וזה מאוד משנה, משתי סיבות-
1.כשיש עוד ילדים בבית אפשרויות המנוחה שלך מוגבלות מאוד אז לדעתי זה ממש חשוב שלפחות בבוקר תוכלי לנוח.
2.אף פעם לא משעמם בבית. תמיד יהיו עבודות בית קלות לעשות. מה שמותר ואפשר כמובן.
הייתי בשמירה גם בהריון הראשון והיה באמת משעמם...
אם את חוששת מלהיות לבד בבית אז תרשמי לאיזה קורס מקוון או משהו, תחשבי מראש על תעסוקה נחמדה לזמן הזה.
בכל מקרה השיקול תמיד יהיה בריאותך ובריאות העוברים.
בהצלחה ובקלות!

אבל,

 

הרופא שלי אמר לי שמניסיונו נשים שהיו בשמירה משכו את ההריון יותר זמן.

 

אני יצאתי בשבוע 14 בגלל דימומים שהפסיקו בשבוע 17 והרופא אמר לי שהוא ממליץ לא לחזור לעבוד.

 

היו לי המון צירים שלא השפיעו על הצוואר.

 

אבל גם נחתי המון וזה ברור לי שבזכות זה ילדתי בשבוע 37.

 

את לא חייבת לצאת עכשיו, אבל תשמרי על עצמך, לידה יכולה להתפתח פתאומי, שימי לב לכל שינוי קטן ורוצי להיבדק.

 

לא שווה לקחת שום סיכון.

 

 

לא ברור לי למה 25 אם הכל בסדר

בכל אופן גם משבוע 28- אם הכל בסדר, למה לקחת שמירת הריון?

הרופא שלי אמר לי שמגיע משבוע 28 אבל זה תלוי בי

והיו לו נשים שעבדו גם עד 40 עם תאומים

אני מקווה שאוכל לעבוד כמה שיותר, כדי להספיק דברים בעבודה לפני החופשת לידה

כדי לשמור עליו..
א"א לדעת מה עבודה ומאמץ יעשו למשך הזמן שתחזיקי את ההריון, וכיוון שהמטרה היא לסחוב כמה שיותר, עדיף משלב מסויים לנוח כדי להיות 'על בטוח'.
זו דעתי..

(ובלי קשר- מעריצה את מי שעבדה עד הסוף.. לא ממש מצליחה להבין איך אפשר עם הכבדות וכאבי הגב וכו וכו)

מאשרים משבוע 24 אפילו בלי סיבה רפואית.

 

אל תחשבי על העבודה, תחשבי על העוברים שלך ועל הסיכון שאת לוקחת.

 

50% מהריונות התאומים מסתיימים לפני שבוע 36.

 

שווה לך את הסיכון?

 

תעשי חיפוש פה בפורום, היו נשים שהתעקשו ואכן לא הבינו למה זה נצרך והן הגיעו בסוף לאישפוזים וקיצורי צוואר שהצריכו מנוחה מוחלטת.

 

אל תהיי שאננה.

אני יודעת איך אני מרגישה ולמה אני מסוגלת. ברור שלא אסכן את ההריון ואת הילדים שלי.

כבר הורדתי כמה הילוכים אפילו בעבודה ומניחה שלא אוכל להמשיך לעבוד כל כך הרבה בגלל שהעבודה יחסית פיזית .

אבל זה גם חשוב לי ואני לא רוצה סתם לצאת לשמירה כשאני יכולה עדין לעבוד ולהתקדם

והייתה לי עבודה פיזית שהסתדרתי איתה בגדול (הייתי מאד עייפה ומותשת אבל לא חשבתי שמשפיע על ההריון) עד שיום אחד הרגשתי כאבים והצוואר התקצר ובסוף לידה מוקדמת. בדיעבד אני חושבת שחבל שלא ניצלתי את האפשרות למרות שאם את מרגישה רעננה ולא מותשת אז לא הייתי לוקחת לבינתיים. רק באמת תהי מאד קשובה לעצמך ואל תגיעי למצב של קושי גדול מידי...מה שכן אם את בסוף יוצאת לשמירה תקפידי להמשיך לזוז ולא להיות בטטה כי מאד קשה אחרי שמירה ולידת תאומים לחזור לתפקוד מלא+

שיהיה בהצלחה!!! ותודה רבה..

סתם.. ב״ה מתחילים קצת להתאפס (טפו טפו!)

בכל מקרה מקבלים הארכה לחופשת הלידה את הזמן שהיינו בפגייה, ככה שיש לי עוד כמה חודשים בכל מקרה, אבל גם אחריהם אני מתכננת להאריך, עוד לא ידוע כמה.

(בהיריון כתבת שבע"ה כשהכול יעבור בשלום - תשמחי להצטרף לניהול... ב"ה שהכול עבר - יחסית - בשלום!)

אשרייך על המשימה הנכבדת!

ואשריהן של שתי המנהלות היקרות האחרות!

ב״ה החדשות הכבדים מאחורינו, ואני זכיתי להיות אמא לתאומים. כשהפורום נפתח זה היה בכלל לא ברור שזה יקרה בפועל...

לא יודעת למה חשבתי שאת אחת המנהלות פה ... אולי כי יש לך ידע ממש נרחב ותשובות לכולן בכל נושא התאומים.. ואולי כי תמיד ענית לכל אחת ששאלה שאלה..

אז טבעי היה
שיהיה בהצלחה וישר כוח!!!

כ"כ מתאים לך.

 

יש לך המון מידע ועברת המון.

 

את חייבת להיות כאן בכדי שתהיי בין המעודדות.

אני לא מומחית ולא שום דבר, פשוט אוהבת ללמוד ולהבין עד הסוף את הדברים שעוברים עליי, ומכאן מגיעה ההיכרות שלי עם הרבה דברים שקשורים בתאומים.

ב״ה אני בהחלט מרגישה שיש לי מה לתרום כאן, וגם בדיוק התפנתה לי משבצת בניהול פורום אז אני שמחה לקחת חלק בצוות הניהול, בתקווה ליצור כאן פלטפורמה טובה ומשמעותית בכל מה שקשור לתאומים.

שיהיה לכולנו בהצלחה!

ללכת להיבדק. גם אם לא היית מרגישה שום שינוי, יש השפעות. עדיף בדיקה אחת מיותרת מאשר ל"ע.... סורי על ההלחצה, אבל פשוט במכות/נפילות א"א לדעת מה תהייה ההשפעה...

 

מחכה לעידכון מה תחליטי!!

הרגשתי מצוין
מקווה שלא עשיתי טעות

נפילה/מכה חזקה עלולה להוביל להיפרדות שילייה. זה לא משהו שמרגישים. כדאי מאוד ללכת להיבדק!

זה חלילה יכול להשפיע בלי שום הרגשה מצידך!!! בבקשה בבקשה תיבדקי!

(ממני, שהלכה להיבדק, וכך הצילה את התינוק שלה.)

ומתי הסקירה הראשונה? זה באיזור הזמן הזה, לא?

את לא במעקב במרפאת הריון בסיכון?

היה אמור להיות לי תור היום אצל הרופאה ודחו לי אותו בשבוע

אני הלכתי למוקד כשהרגשתי צורך וכמובן לפי מה שקבעו לי במרפאה להריון בסיכון... המוקד לא עולה כסף כשבאים בשעות הפעילות הרגילות. אבל תזכרי שמה שחשוב זה לעשות מה שילחיץ אותך פחות. אם את אצל רופאה טובה אז לבוא לפי מה שאומרת אמור להרגיע שזה מספיק.... אני בהתחלה הייתי אצל אחד גרוע עד שעברתי למרפאה אחרת (כמובן של הריון בסיכון)

איפה את גרה אולי נוכל לכוון אותך.
בעקרון זה במרכז בריאות האישה.
את יכולה גם לברר במרפאה שלך איפה יש מוקד, בשעות היום את פשוט מגיעה ומתקבלת כשמגיע תורך, לפי דחיפות רפואית. זה לוקח זמן אבל לא מצריך הפניה כמו מיון.

בלי תור נשים במצב הריוני/הפלות/גניקולוגי כלשהו. יש שם אחיות טכנאית א"ס ורופא נשים. לכל קופה יש את זה. פשוט תלוי איך בדיוק. תרשמי בגוגל מוקד נשים כללית.

יש לי חודש וחצי לאולטרסאונד הבא

ראיתי שמשבוע 16 אפשר להתחיל להרגיש ועדין לא מרגישה אותם- לא יודעת אם בגלל שהריון ראשון גם תאומים אמור להיות מוקדם יותר

וזה מדאיג במיוחד עם כל הסיפורים ששומעים (במיוחד פה בפורומים)

לך צריכות להיות בדיקות ממש עכשיו... שקיפות עורפית ועוד מעט סקירה ראשונה

 

הרופאה שלי די מההתחלה שלחה אותי לאולטרסאונד כל שבועיים

והוא אמר לי שתאומים צריך כל 3-4 שבועות

הייתי אצל רופא של הריון בסיכון וכל שבועיים הייתי אצלו ועשה א''ס. מלבד הסקירה והשקיפות וכו'..

מהשקיפות ועד הסקירה המאוחרת לא היתה שום בדיקה ושום תור לרופא.. והייתי אצל רופא הריון בסיכון מהתחלה. ואפילו בהתחלה שידע שזה תאומים לא זהים אמר שהוא לא מבין למה אני צריכה רופא הריון בסיכון...
רק לאחר הסקירה המאוחרת (סביב שבוע 24) התחלתי להיות במעקב קצת יותר צמוד שזה כל שבועיים בערך.

זה לא הריון ראשון - בהריונות הקודמים הייתי מרגישה תנועות בשבוע 17 בערך, הפעם הרבה יותר מאוחר.. בערך בשבוע 20 וגם ממש חלש.

מקווה שמעודדת אותך

להגיע אליו בערך פעם בחודש.
עשיתי בדיקה לפני כחודש ועוד מעט סקירת מערכות מאוחרת(לא עשיתי מוקדמת)
אבל עד שבוע 10 עשיתי די הרבה בדיקות כי זה הריון אחרי טיפולים.
בהחלט חושבת לבקש ממנו לעשות יותר בדיקות קבועות.
בין בדיקה לבדיקה תמיד יש לחץ ותקווה שהכל תקין

בשבועות שלך הייתי עם דימומים וקיבלתי הוראה להגיע להיבדק כל פעם שיש דימום.

 

אז זה קרה פעם ביומיים שלושה...

 

המרחק הכי גדול שהיה לי זה בין שבוע 17 ל 20 שלא היה לי שום מעקב.

 

אבל יצא המון שהייתי ממש כמעט כל שבוע.

 

זו תעסוקה לשמירה...