בסיעתא דישמיא
בעז"ה בשבת פרשת בלק יש שבת ע-ננקית ברוב עם במבשרת אדומים (E1) -בין מעלה אדומים לירושלים,
השבת מיועדת לנוער ומשפחות, היא בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בעז"ה הרב דב ליאור מגיע!!!
בואו להשתתף במצווה החשובה של ישוב הארץ, במיוחד במקום כ"כ חשוב ואסטרטגי
( שובר את הרצף של החיבור כין ערבי יו"ש למזרח ירושלים- התיכנון של המדינה הפלסטינית..)
הלב בוער לארץ ישראל השלימה!!!!!!!
לפרטים נוספים והרשמה: 0522026604, 0522622116
נותנים לכם פרצה לדבר על מה שקורה? ופתאום אתם שופכים הכל כמו שלא שפכתם בחיים??
ממש קרה לי אתמול. הקלה!!!! 
אבל וואי איך שהתבכיינתי 
אתם מכירים אותי בשם אחר, אבל פשוט לא בא לי שמישהו שמכיר אותי ידע מזה..
באופן כללי, לא הייתי כאן כבר כמה שנים! כיף לחזור.
בלי לסקרן יותר מדי, נגיע לעניין-
אמא שלי בקשר כבר בערך שנה וחצי עם מישהו מבוגר ממנה בהרבה. בן איזה 70.
נכון מוזר?
אף אחת מהאחים שלי לא יודעים. אני הבכורה. אמא שלי סיפרה לי על זה לפני כמה חודשים, ואני לא יכולה לומר שלא הייתי בהלם.
ידעתי שהיא בקשר עם מישהו, וזה לא כלכך הפריע לי. אפילו שמחתי בשבילה. אבל כשפתאום היא מודיעה לי שזה אדם שמבוגר ממנה בלמעלה מ30 שנה??
הקטע שהוא לא זקן ברוחו. הוא צלול, הוא בעניינים, ולאמא שלי טוב איתו. הם מדברים בטלפון בערך כל לילה.
זה פשוט הזוי!
הקטע שגם בעיני אמא שלי זה מוזר. דיברנו על זה והיא אמרה שגם לה אין מושג לאן לקחת את הקשר הזה. תחשבו, הוא יכול להתחתן עם סבתא שלי!
זה מבעס, כי נראה לי שזורם להם. וואו, זה הזוי.
כותבת למגירהמה יקרה בעוד עשר-עשרים שנה,
כשאמא שלך (עדיין צעירה) תהיה משועבדת לטיפול בו?
מסכימה עם אלעד...
אני מניח שהיא חשבה על זה לפני
והחליטה בכל זאת להתחתן איתו..
כנראה שהוא עושה לה את זה
אני מכיר זוג שהתחתנו
ולאחד מהם מחלה ניוונית שבטוח בסוף ימיו הוא יהיה במצב קשה
והם נשואים למרות זה
אולי היא רואה אותו כמין דמות-אב,
ולא כבן זוג.
אחרת באמת מוזר לי
זה כזה מוזר...
שהיה להם שבת הורים?מה באים וזה??
נראליי אני סולדתת מיזה!!!!!
בס"ד
זה מאוד משתנה-החברות שלך יודעות שההורים שלך גרושים?
אצלנו-אמא באה עם בעלה, תכל'ס אף אחד לא שם לב שזה לא אבא שלי חוץ מכשדיברתי איתו וכו'... וגם אם אמא שלך לא נשואה-אף אחד לא ישים לב שהיא בלי בעל חוץ ממי שיושב לידה בשולחן...
אבל היו הרבה בנות שההורים לא יכלו לבוא אז היו לבד-אפשר לאמץ את העניין הזה...
בסך הכל עוברים את זה כמו גדולים
בהצלחה
עם אחיות שלי הם הגיעו סוגשל ביחד,כי לא כ"F יודעים על זה,והכל בתהליכים..אז הם עשו את זה בשבילה..
קחצר,נראלי יאמץ תלשאר בבית
בשמינית בעז"ה כן. זה כבר לא סוד. זאת אני, וימותו הקנאים...
תיפיונהבס"ד
שנוכל להבין באמת, ואולי גם לעזור...
מקום בעולםאחרונהאוף. קשה לי. ממש! 
לחשוב?
ופתאום כשנגמר מה לעשות יש לך זמן לחשוב על דברים וכל העצב בעולם בערך נופל עלייך? אז ממש ככה!
ונמאס לי לגלות כל יום מחדש בערך משו יותר נורא על ההורים שלי! 
אש להבהוסתם מעכיר את האווירה של כל מי שסביבי בערךך.
גם הרבה גרושים/גרושות, ולא רק ילדים של גרושים/גרושות.
הבנתי שהיה פה פעם פורום של גרושים/גרושות.
משהו יודע למה הוא הפסיק להיות פעיל?
נראה לי שיש בכך צורך- להזדהות, לשתף,לא?
הוא פורום סגור.
דברי עם משה- admin
פעם הפנו אותי אליו ונכנסתי. לפי מיטב זכרוני הוא לא פורום סגור, אלא נסגר עקב חוסר משתתפים פעילים.
אם משהו פה יודע אחרת, אשמח אם תעדכנו אותי
כדי להפוך את הפורום ההוא לפעיל.
אם תתגבש רשימה,
נשקול שנית.
...
אולי שווה לשקול פתיחה מחודשת למענן.
לא מה שמתאים לנו מתאים לנשואה מאושרת בת 20...או למאושרת בת 80...
אני אושר אחר והתמודדויות אחרות.
אגב,
אני נשואה פעם אחת ובאושר אבל מוקפת בבעל גרוש (מלפני זה) ובגרושה -אמא של הילדים שלנו- נשואה. וילדים משותפים בהסכמה וילדים משותפים מלידה.
אני מרגישה שיש לי יותר משותף עם הצעירים שכותבים פה מאשר כל פורום אחר! אבל -וואוו אני מרגישה כאילו אני בהפגנה מול משרדי פותחי הפורומים עם שלט ביד ומגהפון- פיתחו לי פורום לנו. המיוחדים! 
בס"ד
בפורום של הנשואות?
אם לא יוקם פורום כזה, את רואה מציאות בה פורום בין שני בתים יוכל להכיל גם גרושים וגרושות?
או שזה לא שייך?
בס"ד
נשמח להיות שותפים
ואפחד לא מבין, ולא כיף לי, ובדיוק שמעתי את השיר...
♥
בס"ד
חבל לך, זה לא בריא להשוות לאחרים. תנסי להתמודד עם המציאות מהמקום שלך. יהיה לך יותר קל ככה...
אני גם לא בטוחה שהבעיות של האחרים הם קטנות, אולי לך זה קטן אבל להם זה כל עולמם.
כמו, שלהבדיל, אדם יתום יכול להגיד 'תגידי תודה, ההורים שלך לפחות חיים' וכד'... לכל אחד יש את ההתמודדות שלו, המקום שלו והכוחות שלו.
לגבי הבושה-מצד אחד זה מובן, מצד שני-את לא עשית שום דבר רע! זה באמת לא קשור אלייך, זה 'רק' משפיע עלייך.
נסי לא לחשוב על בושה/לא בושה-פשוט תחיי את חייך ותהיי גאה בעצמך על מה שאת, בטוחה שיש על מה!
אשמח לעזור במה שאוכל
אם את חושבת שמה שנראה לך אצל אחרים מושלם
באמת מושלם צר לי לומר לך
אבל ממש לא!
זה בסגנון של הדשא של השכן
ושמכירים קצת מקרוב
זה לפעמים ההיפך הגמור..
אז תקחי את זה בערבון מוגבל
ובהמשך הדרך עוד תסתכלי אחורה
ותגידי מזה התרגשתי? זה הכל?
זה בלי לזלזל בבעיות כרגע
אבל אחרי שעוברים את זה
זה נראה פשוט..
בשורות טובות!
ואנחנו פה
לא הבטיח לך שאת יודעת הכל על חברות שלך..
חברות שלי לא יודעות שההורים שלי גרושים,חוץ מאיזה 3 שכשסיפרתי להן הן היו ככה-
כי הן חשבו שברור-הכל מושלם אצלי. אבל מסתבר שלא. מסתבר שאכלתי את עצמי מבפנים..
לא סתם אומרים "הקב"ה מביא נסיונות לאדם שיכול להתמודד איתם".
הקב"ה מאמין בך, ונותן לך את הכלים לגדול מתוך הקשיים, ואת הקשיים להתמודד איתם.
אין מקום להשוות, לכל אחד יש את הקשיים שלו ואני יכולה להגיד על עצמי שתודה לקב"ה שיש לי את הקשיים שלי, כי אם היו לי את הקשיים שלהם (ויש להם) ולא היו לי את הקשיים שלי- לא הייתי מי שאני היום, ועל זה לא הייתי מוותרת בחיים.
אז תתחזקי, כי את חזקה! ויש לך את כל הכוחות שבעולם להתמודד עם הקשיים שלך!
ואל תשכחי שגם אנחנו מאמינים בך
אבל מתרגלים..
אם התמודדות של מישי אחרת -רוב האנשים יגיבו שלא.
לכל אחד נידמה שההתמודדות שלו הכי קשה והכי קשה לו ובהחלט צריך להתחשב בכך
ולהתייחס כאילו לך הכי קשה אבל שתדעי שכל ההתמודדוית האילו בונות את האישיות שלך בצורה שלא תוכלי להשיג בדרך אחרת.
אני יודעת שאולי זה תשובה בנאלית ומעצבנת לשמוע אבל תחשבי על זה זה לקח לי המון זמן להקשיב לזה.וזה עזר לי
מקווה שיעזור לך גם.
בהצלחה.
תמיד תיהיה שמחה איך שה' ברא אותך!!!!!!!!
ותהיא גאה בזה!
מה אתם מברכים בברכת המזון?
"הרחמן הוא יברך את____ _____ ואת ____ _______?"
אני מברכת "אבי מורי, ואימי מורתי בעלת הבית הזה"
עם כל הכבוד בעלה לא אבא שלי.. לא מחשיבה אותו כבעל בית.
סבי מורי ואת סבתי מורתי!!
האמת שאני צריך לברך כבר ברכת האורח.
שזה קצת בעייתי כי כתוב "בעל הבית הזה ובעל הסעודה.."
שהוא כבר שמונה שנים לא פה...
וגם "ואותי ואת אשתי ואת זרעי(שבדרך).."
סתם הצעה יויו :אבי מורי, אמי מורתי בעלת הבית הזה ובעל הבית".
אבל רק אם הבית רשום גם על שמו.
זה מה שקובע לא?
(רק את בעלי ולא אשתי
ובשע"ט!)
לא קובע ע"ש מי הבית, אחרת מה עושים בבית שכור? לכו תמצאו את "בעל הבית"...אבל נוהגים להזכיר את ההורים גם אם לא נמצא בביתם.
אני רק התלבטתי פעם לגבי ה"מורי", אבל החלטתי שכן, למדתי ממנו המון, גם אם נפרדו דרכינו, פיזית ורעיונית.
לא ידעתי ולא חשבתי על הדילמה הזו...
יש לי את שלי:
הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי ואת בעלי ואותי ואת זרעו ואת זרעי...-מסובך וארוך...
לפי רישום הבית?-אז אני לא אברך את בעלי...
לפי ההרגשה?-מי שולט בבית?
אבל שני פתרונות -
א.שמעתי מחבדניקים שאומרים בכל מקום שאוכלים -ואין לי שמץ למה - "הרחמן...את אבי מורי בעל הבית הזה ואת אמי מורתי בעלת הבית הזה"...
ב.ממילא אומרים: ואת כל המסובים כאן -פותר את מי שלא אבאמא.
אישית אני חושבת שכל זוג נשוי שאוכלים אצלו ומתארחים אצלו -זה הבית שלו. בלי להיכנס לדעות וחשבונות. זו עובדה. כאן גרה משפחת אפללו. זהו. גם אם אתה במקור ברקוביץ'. יש לך מקום כאן גם אם צר ולוחץ. בעל הבית האמיתי הוא ריבונו.והוא נתן לזוג הזה זכות ומנדט לחיות ביחד ולהכניס הביתה ילדים שיותר שייכים אמנם לצד אחד, אבל צריך הכרת הטוב, אא"כ זה הבית של אמא של שלגיה או כל מכשפ/ה אחרת ששולחת לפנימיות פוריטניות והופכת אתכם לקרפדות מיובלות ולנציבי קרח....
אני אישית שמחה לברך כל יהודי (בד"כ בד"כ) ומרחיבה את הברכה הזו. התארחתי פעם אצל רב אחד שברך את אסירי ציון (היה כזה דבר פעם) ואת חיילי צה"ל והנעדרים והשבויים. מותר להוסיף ולהוסיף ולהוסיף...
ואם הדילמה אם לקרוא לאבי גם מורי???-זו לא שאלה הלכתית מעבר לרגשות? אני מבינה שהאבא מעיף כיסאות על אמא ושובר עליה בקבוקי ערק אחרי ששתה 20 כאלה ועושה בושות ברחוב וצועק ומקלל...-באמת קשה לקרוא לאיש כזה מורי. אבל תתפלאו -יש מי שמכבד בדיעבד גם כאלה...
(סליחה על קורטוב הציניקניות...)
יויו -את אחלה. פתרון נהדר.
גם הודייי וגריזלי וניל"ס
אתם נהדרים! כל הפתרונות קבילים ויפים ומראים מחשבה ויושר והגינות. כל הכבוד!
חג שמח!
הפעם הם לקחו קשה מדי..
כאלו קללות?
וואו.
היה בא לי להכחיש קשר לכמה ימים..
שהכי קל מבין האפשרויות זה באמת להכחיש. להתנתק מהם לכמה ימים..
בהצלחה 
אני עדיין גרה בבית, ובכל מקרה, גם אם הייתי בפנימיה- אין שום דרך שהייתי מצליחה להתנתק מהם!
להתנתק וללכת למקום אחר.. פשוט להפחית דיבורים.. להיות בחדר.. להרגע עם העניין כמה שאת צריכה..
להכחיש כל קשר...
אני גם בעד
מישהו שומע????
מאז הגירושים!!
ואם שאלתם את עצמכם,אז לא. לא היה מקסים.
היה יבש להחריד. פשוט לא ידענו איפה לקבור את עצמינו.. 
בס"ד
אני משתדלת לא ללכת לאבא שלי לבד-פשוט כי אין לי מה לעשות שם חוץ מלהסתגר בחדר, ולא בא לי על זה...
מקום בעולםכןכן,זה היה נורא.. אבל אחים שלי נשואים\פשוט הלכו לחברים.. ולי לא הייתה ברירה-מתחת ל-18..
הם שונאים ללכת לשם. וגם אני!!
אבל לי אין ברירה..
מה לגבי חבר? שיעביר איתך את הזמן?פעימהבס"ד
גם ספר, או סתם השלמת שעות שינה יכול לעבוד. מנסיון :/
מקום בעולםב-זה בערך מה שעשיתי... ישנתי חצי מהשבת בערך ;)
פעימהבס"ד
ממש בית מלון, אה? ארוחות ושינה
תיפיונה*-) ??אוווף
תמיד אני מהמשתתפים מהצד ומהלא מגיבים,ואני מרגישה צורך מטורף לפרוק
אני חמשושית שלומדת באולפנה (ממש טובה) עם פנימיה מלאה,וההורים שלי התגרשו בשבוע הראשון של תחילת שנה"ל הנוכחית.
אני ילדה עם הרבה מעד מרץ,והחלטתי שאני משקיעה את כל כולי בחברה החדשה ובעצם די מתכחשת ומדחיקה את מה שקרה בבית.
הבעיה מתחילה בזה שאמא שלי גרה בחו"ל,ואבא שלי בצבא קבע...אני פשוט גודלת באולפנה ואצל סבתא שלי.
באולפנה לא יודעים כלום על המצב בבית!!![גם אין להם איך לדעת,היה לי ממש עקרוני שאפח'ד לא ידע אתזה],מבחינת האולפנה אני ילדה טובה מבית טוב,חסרת כל בעיה...בשבוע הבא יש אסיפת הורים באולפנה...וכ-ל ההורים מגיעים,והורה שלא מגיע,אז האמא מדברת בטלפון עם המחנכת ו-אוף,אבא לא רוצה לבואורק אמהות מתקשרות למורה[ואני פשוט בוכה תוך כדי כתיבה...] ונראלי שכל מה שכ"כ התאמצתי להסתיר הולך להתגלות בגלל אבא שלי...וחוצמזה מרגיש לי תלוש כי אבא יוצא עם מישי...וזהו...אני פשוט לבד ואין עם לי לדבר על זה כי שום חברה לא יודעת על זה..
תודה על הפריקה וסליחה על הבלבול
קחי נשימה עמוקה. תרגעי. יהיה טוב.
דבר שני- אבא יודע שזה ממש חשוב לך? אני מאמינה שאם הוא ידע עד כמה זה כואב לך שזה יתגלה, הוא יעשה הכל בשבילך..
חוץ מזה- אולי תדברי עם המורה, אפילו אל תפרטי, תגידי שמסיבה אישית ההורים לא יכולים להגיע, אולי סבתא תבוא?
אחרי שהמצב הספציפי הזה יעבור, אולי כן תשקלי לספר למורה, זה יקל עליך מאוד ולא תתמודדי לבד..
המונמון ב"הצלחה! תמיד פה עם את צריכה..
!!!!!!!!!!!!*-) ?? דבר ראשון-שיא התודה שענית לי
הבעיה בלדבר על זה עם אבא שלי-זה פשוט שגם ככה קשה לו...וחוצמזה,שבאולפנה שלי גם אבא שבא לבד זה מ-א-ד מוזר... וסבתא זה בכלל לא בא בחשבון
אוווף מישו היה בסיאוטאציה דומה ויודע מה עושים???
נשמע לא פשוט בכלל כל מה שאת עוברת. ישר כוח על הכוחות וההתמודדות. (לא מדברת רק על האספת הורים, אלא על כל ההתמודדות שסיפרת עליה).
יש מצב שאמא שלך תתקשר מחו"ל ותדבר עם המורה בטלפון?
יש בוודאי הורים נוספים שלא מסתדר להם להגיע: לקם קובעים מועד אחר, חלקם מדברים עם המורה בטלפון. זה לא סוף העולם.
עוד אופציה היא -לשתף משהו מקצועי מבית הספר- לא את התלמידות ,אלא יועצת, ולבקש שזה יישאר חסוי. לפעמים אנחנו מבזבזים הרבה כוחות נפש על הסתרה. לא חטאת ולא פשעת. את נשמעת נערה איכותית וחיובית, למה את צריכה להתבייש במשהו שלא את עשית? משהו שבו לא גרמת רע לאף אחד.
לפעמים הקב"ה מפגיש אותנו עם סיטואציות בהן הוא מנווט אותנו לכיוון מסויים. אולי בסיטואציה הנוכחית הקב"ה מנווט אותך לספר למשהו, ולו כדי שלא תהיי בכל ההתמודדות הזאת לבד לבד?.
חבל שאת גוזרת על עצמך בדידות והסתרות.
תתפלאי לגלות לכמה מחברותייך אין בתים כ"כ מושלמים כמו שזה נראה.
חבל לעבור הכל ככה.
תזכרי, יהודי אף פעם לא לבד. תפני לקב"ה, תדברי איתו, תבקשי ממנו עצה נכונה.
שבע"ה ה' יתקנך בעצה טובה מלפניו.
הרבה הצלחה שיהיה בע"ה
את מדהימה!אבן העזר!וגיבורה איך שאת מקבלת את זה ומסתכלת על זה בצורה הכי פחות מתסכלת
אני חושבת שאת לא צריכה להתבייש שידעו מיזה אבל מצד שני זה גם לא צריך
להיות מבזק חדשות שידוע לכולם, פשוט אם צריך אומרים
ואז מה אם את נחשבת ילדה טובה מבית טוב.. אין אדם שאין לו משהו עקום
בחבילתו, לכולם יש קשיים ובעיות!
גם אני נחשבת ילדה טובה מאוד... ולא מושלם לנו גם
תיהי שמחה בשביל אבא ואימא ותתפללי עליהם שכל אחד מהם יזכה לזיווגו
במהרה כ זה קשה לחיות לבד בטח ובטח אחרי שנים ושרגילים...
את מוזמנת להמשיך לשתף אותנו פה =)
מותק שכמוך!!!
נשמע לא פשוט מה שאת עוברת!
גם ההורים שלי התגרשו בתחילת שנת הלימודים
אמנם אני יותר גדולה ממך בגיל, אך החלטתי לשתף את החברות שלי בסיפור המשפחתי
זה מאוד מקל- את לא יודעת כמה. אני יודעת שזה קשה וזה צעד לא פשוט בכלל. אבל- הבדל שמיים וארץ.
כ"כ טוב שאנשים מסביבי יודעים, מבינים, עוזרים ומעודדים.
לפעמים המציאות כ"כ קשה ומסובכת, שכמו שכתבת, מדחיקים ומראים לעולם שהכל כרגיל.
לעומת זאת, כשמספרים אז המציאות עומדת מול העניים. אי אפשר לברוח מזה. וזה דורש הפנמה מלאה לא פשוטה.
הייתה לי חברה בכיתה ט' שעברה אותו דבר. הכיתה ידעה. כולם קיבלו והבינו. היא שמחה שלא שמרה בבטן. ובגלל האופי החברותי שלה. אף אחת לא ריחמה עליה או משהו כזה... פשוט אהבו אותה בגלל האישיות שלה. וקיבלו.
אני לא יודעת איך לייעץ. רק רוצה לתת לך חיבוק גדול גדול! ותזכרי תמיד שהקב"ה איתך! ושבסוף טוב!!!
בעז"ה תצליחי באולפנא, בלימודים ועם החברות!
כאן בשבילך!!
וואי!!!אתן פשוט מתוקות!!!!!!!!תודה על התגובות
רק נראלי שדבר אחד אתן לא כ"כ הבנתן(פשוט כי לא הסברתי*-):
אני לומדת באולפנה דוסית=כדרכם של דוסים מרכלים בלי סוף...ויאללה,אין לי עצבים לזה=( זה ממש לא עושה לי את זה לפתוח ת'נושא עם מישי שפשוט לא מבינה...וכולן כאלו ממשפחות מושלמות,שהאבא ראש ישבה האמא מחנכת ויש מליון ילדים צדיקים....(וזה מצחיק(?!?!)כי תמיד זה מה שחשבו על המשפחה שלי...) אז זהו.זה פשוט לנעול את זה חזרה בלב ולקוות שהאסיפת הורים תתבטל פתאום...
תודה מתוקות!!!לילה טוב מלא בחלומות מתוקים על משפחה מושלמת
הכי חשוב
לא לשכוח
שהכל ניסיונות מהקב"ה
זה נראה סוף העולם
אבל זה ממש לא!
אני לא יודע איך זה יסתדר
אבל זה יסתדר
תסמכי עליו.
לדעתי כדאי ללכת על הכיוון של היועצת
שתדבר עם המורה בלי לספר למורה הכל.
וכן משפחה מושלמת יש רק בחלומות..
של כולנו..
בהצלחה!
ותעדכני מה היה
Pumpin bloodאין לי ממש מה להגיד לך עצות זה לא הצד החזק שלי 
פשוט רציתי שתדעי איזה מדהימה את שככה את מתמודדת עם הכל ואין אני פשוט מעריצה אותך!!! אם את רוצה אני תמיד פה באישי לשמוע ת'פריקות ולחבק
קבלי ח''ח עצום!
וכולם- בהתחלה גם אני חשבתי להגיד לה "תדברי על זה עם מישו באולפנה, תשתפי וזה... חבל להסתיר" אבל אז נזכרתי בתקופה הראשונית שלי אחרי הגירושים ונזכרתי שזה בעצם הדבר שהכי הכי היה קשה לי... הסתרתי את זה בחרוף נפש! לא חשבתי על כלום, רק שלא ידעו מה קורה. לדעתי, וזו דעתי האישית בלבד, זה לא השלב לספר... או יותר נכון- מאוד קשה לספר בשלב הזה. תתקנו אותי אם אני טועה...?
מורה או יועצת או אפילו חברה טובה ואמיתית לעולם לא ירכלו עליך. מי שמרכל עליך לא שווה את התשומת לב שלך!
באמת לא פול נחמד שככה מרכלים.וממש הזדהתי עם הדבר האחרון שכתבת.
תדעי
ואולי את באולפ שלי?אז יכולה להיות חברה
אמרתי שקשה לספר בהתחלה. או לפחות לי היה קשה.
ושירוש מותק אני רוצה להעתיק לך משפט מהתגובה שלי- "לדעתי, וזו דעתי האישית בלבד," לתשומת ליבך
Pumpin blood*-) ??קודם כל,תודה על התגובות...
ב כל,ב"ה האסיפת הורים עברה בשלום...למורה שלי היה אירוע באותו הערב כך שרוב ההורים דיברו איתה טלפונית...גם אבא שלי ...יבורך האירוע!!!!
אבל חוצמזה,המורה שאלה אותי אם הכל בסדר בבית וכאלו,ומצד אחד הכי באלי בעולם לפרוק ומצד שני אפח'ד,אבל באמת אפח'ד לא יודע על זה!!!והתחלתי חמישית הכי טוב שרק יכולתי מבחינת חברות,ואין לי מושג איך זה הולך להשפיע...
אז תגידו רגע- אצלכם כוווווווווולם יודעים על זה?? ואיך זה השפיע?
תודה רבה מאד!!
שבוע טוב ובשורות טובות!!
אבל לא מצליחה..
וכמו שאמרו לך פה לפני-להסתיר זה עבודה פי 4 יותר קשה מלספר.. מניסיון!
וגם אני אתחרט על זה. אז למה? לא כדאי.
בעסה שאי אפשר לשתף את אמא על דברים מרגשים של אבא.
היא לא אומרת, אבל אני מרגישה...
כפרה על אמא שלי!! היא אומרת לי "לא אכפת לי לשמוע..."
בטח.. אני רואה אותך..
בוא נדבר על זה 
אחד הדברים שמהם הכי אני מתעצבנת יומיום. מזה שהיא אומרת: אני,מה אכפת לי ממנו? שיעשה מה שהוא רוצה וניניני..
ובתכלס,היא מתה לדעת. אבל היא שומרת על "הכבוד" שלה.
ומזל.....
שלי את זה בכלל לא אומרת
היא לא יודעת כמה זה פוגע בילדים שלה
חבל
בס"ד
בעקבות השרשור שהיה פה, ושיחה שהייתה לי עם חברה-
יש מילים/ביטויים שתשמעו סתם כך ברחוב/שיעור/שיחה וכד' שיצבטו לכם בלב?
נגיד אני לא מסוגלת לשמוע הרצאות שמביאים בתור דוגמה רעה גירושים. למרות שגם אני לא יותר מדי תומכת בעניין, כן? אבל זה מציק לי שאנשים שלא קשורים לנושא מרגישים שהם יכולים לדבר על זה כאילו יש להם מושג...
טיול משפחתי
שבת שכולם נמצאים
לפני כמה ימים דיברנו על יצחק ורבקה, והמורה אמרה שאומרים שהייתה להם זוגיות לא טובה, והרגשתי כאילו כולם מסתכלים עלי..
אבל בעיקרון, אני כמו פעימה...
והוא שאל כזה: אז בעצם למה קורה שאנשים רבים? שמישו מת? שאישה מפילה תינוק? שאנשים מתגרשים?
ומלא בנות ענו כזה ולמה אנשים מתגרשים ופשוט רתחתי מזעם! היו להן כאלה תשובות מפגרות ורדודות!
יש ערבי אבות ובנים פשוט לא אוהב את זה, ומדי פעם בברכת כהנים שאתה לבד רוב הזמן....
כמו פעימה, גריזלי ומזדהה עם אותר ..
אומרים לי אבא ויש לי דמעות. בחיי..
או שקשה לשמוע אותה...
היא גורמת להמון צביטות ולהמון "אי נחת"..
תיפיונהאחרונהכמה אבא מיוחד וטוב יש לי
שזכיתי כל כך
לרפואת שמעון אריה רפאל
ואפרת.
בני אביטל תמר...
דחוף ביותר!!! שתיהיה רפואה שלמה בעזרת ה' במהרבה!!!
בס"ד
אז אצל מי אתם בחג?
חג ראשון-
חוה"מ-
שבת-
חג שני-
אצלנו: חג ראשון אצל סבתא עם כל הדודים, שבת-הנשואים בבתים שלהם, השאר אצל אמא, חג שני-אצל אבא.
וחוה"מ-עוד לא ברור...
ב"ה שיש 3 מועדים לחלק את הזמן בין כולם
חג אצל אמא זה הסבב
שבת אולי חמותי
חג שני אצל אבא
איו מצב שאני הולכת לאבא בחג.
חג: סבאסבתא
שבת חוה"מ: אבא
שביעי של פסח :אמא
מקוה שיהיה חג כייפי ושמח!
רוצה שיהיה כמו פעם
אבל לא
בס"ד
מתישהו הפסקתי לקוות ולחלום לזה פשוט כי הבנתי שלא יצא מזה טוב.
חג ראשון- אמא. היה נחמד עם המשפחה וזה [חח. זה היה עם אחשל אבאשלי ומשפחתו. והמשפחה שלהם ושלנו ממש קרובים. כן, גם עם אמאשלי.]
חוה"מ- יום רביעי אבא, חמישי אמא. [ניראלי]
שבת- לאדעת
חג שני- לאדעת
אעעע שיעבוווור כבררררר
אצל אבא יש חמץ
שבת- אבא. [גאאד מה נאכל? היא אמרה לנו שהיא לא יודעת להכין אוכל לפסח. מקסימום נבוא נבשל אוכל של אמאP:]
חג שני- אמא. [ואחימשלי מזמינים חברים..יהיה צחוקים;)]
