פורום בין שני בתים (עמוד 8)

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

רוצה לספר לנו למה מיום ליום נהיה גרוע יותר?

 

בענין החתונה- מבינה מאוד מאוד מניסיון את הקושי לארגן חתונה כשההורים לא מתקשרים. זה קשה ומעיק ולא נעים. אבל- אולי יש דברים שאת תוכלי לעזור לה? רוצה לפרט פה קשיים ואולי נוכל לייעץ? להוריד ממך קצת עול ולחץ..

בת כמה את?

את תתחילי את השנה הזאת בצורה הכי טובה ונכונה שיכולה להיות. מאמינה בך!

קודם כל-באמת כדאי לקחת נשימה עמוקה. להבין שהכל מה' ובאמת שהוא מעביר אותנו דרך כזו קשה בכדי להגיע למקום הכי טוב שיש בשבילנו.

יש בבית ספר המון המון יכולת לעזור. בין אם נפשית ובין אם מעשית.

 

קחי נשימה עמוקה. תזכרי שאת מגיעה למקום חדש,וזו הזדמנות להתחיל הכל הכל מחדש ועל הצד הטוב ביותר.

 

בהצלחה! פה לכל דבר!

בעה"י

 

 

אאל"ט כבר בהסכם גירושים שלהם זה היה רשום[קבוע כל המשפחה המורחבת יחד בחג הזה]

 

והפעם עם הבעל

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הכוונה אליי ואל בעלי כמובן, מארחים את אמא, בעלה של אמא, והאחים הביולוגים. יהיה כיף

שלנו

צריך גם להיות בבית מידי פעם 

בין הסבבים לחגים לא?

שניהם מתעלמים אחד מהשני  באירועים משפחתיים זה פשוט הזוי   חחח בחתונה של אח שלי הצלם ניסה לצלם את שניהם ביחד.. איזה תמונה מעוכה יצאה.. הם נראים שם מו זוג דתי מאורס שלא ממש רוצה להתארס....

אבל לפעמים סיבת הגירושים גורמת לזה..

לא יודעת מה סיבת הגירושים אצלכם, אבל אם הגירושים לא היו נחמדים ובמיוחד לא מסיבה נחמדה זה מובן ולגיטימי..

בדיוק כמו שיש אנשים שלא יגידו שלום לאנשים שפגעו בהם ושהם כועסים עליהם ככה גם פה..

מעצבן,אבל לגיטימי..

הם מדבריםםם רק כשצריך וגם אזז זה או ממש מילה או צעקות.. היה לאחותיי בת מצווה אחד עם אמא ןבת מצווה אחד עם אבא;)

אבל להגיד שלום רק שלום! במקום לראות אותו ופשוט להסתובב ולחזור אחורה..

לא ביקשתי שיתחילו לדבר.. כי באמת אין לזה עניין.. אבל להגיד שלום? אני לא רואה בזה פסול..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בדיוק כמו שאדם יהיה ידידותי לאדם שהוא אפילו לא מכיר ויגיד לו שלום-מה שונה פה?

אז נכון, את גרושה ואולי יודעת יותר טוב ממני, אבל זה נורא אינדווידואלי..

אבל גם לא שונאים.

שוב,אף אחד לא ביקש מהם לשוחח להנאתם ולהעביר חוויות חיים. אלא ר-ק להגיד שלום כמו אדם תרבותי. זה הכל.

ועדיין, אם כבר אמרו לך שלום.. להתעלם זה מה שיהיה הכי טוב?

לא משנה ממי זה. ואולי אפילו יותר ממי שאנחנו לא רוצים לכעוס עליו.

אנחנו אוהבים את שניהם..

מרגיש נודד בין לבין כזה ...

בעה"י

 

אמנם אבא שלי עדיין גר בבית שבו גדלתי עם כל החברות והמקום המוכר. אבל היחסים בינינו לא 100 אז אני לא אוהבת לבוא לשם, מה שמבאס מבחינת ההרגשה של 'בית', של המקום שלי. 

 

באמת...

ממש לא פשוט.

בטח אתה מרגיש חסר קרקע לחלוטין.

הבית מפוזר לכך עבר, ואפילו מבנה אין.

כל הזכרונות שלך נשארו בבית ההוא, וכאילו נשארת תלוש לחלוטין.


אני לא יודעת אם אתה בגיל, אבל יתכן שתצטרך לחכות לבנות בית חזק משלך.

אני ממליצה לדבר גם עם איש מקצוע, שיעזור לך לשרוד את כל המסכתות האלה.
זה לא פשוט.
נדמה לי שהכל קרה אצלכם גם נורא מהר..

בע"ה תבנה בקרוב בית משלך, ותחיו בשלום ובאהבה גדולה.
ואף אחד לא יאמין שזה הרקע שממנו באת.

בהצלחה יקר.

יש איזשהו מחסום מלדבר..

ואולי באמת זה לטובתך.. לא תמיד אחרי שעונים לנו על השאלות בנושא הזה זה מרגיע את הנפש,

אלא לפעמים רק מעכיר יותר את הדברים..

צודקת שזה מתסכל,אבל אולי זה הכי טוב בשבילך..

אני חושבת שאמא יודעת שיהיה טוב לך לפרוק ולדבר (בצדק), ומצד שני היא נגועה בדבר.
אם זה מהצד שלה, ואם זה כי קשה לה לשמוע את הקשיים שלך.

נראה לי שכדאי לך לקחת את הרעיון שלה באופן כללי (ולדבר עם מישהו), אבל לעשות את זה לא איתה.
תלכי לאיזה איש מקצוע/מישהו קרוב שאכפת לו ממך וישמח לשמוע אותך.

את מוזמנת לפרוק גם אצלי באישי
תרגישי טוב...
בהצלחה..

אבל את מעדיפה להאיר את הענין הזה כרגע בצד כי הם עדיין המשפחה שלך. לא משנה מה הם עשו לה..

כי זאת האמת.. לדעתי..

היא זאת שמגדלת אותך ולה מגיע יותר.

חוץ מזה, אם המשפחה של אבא שלך נידתה אותה זה כבר יהיה עלבון אישי בשבילה שאת הולכת - כאילו את ממש מצטרפת לאלו שנגדה.

מאחלת לך שלא תצטרכי להתמודד מול בעיות כאלו יותר...

 

כמו ילדים קטנים

אין אפשרות שתשתתפי בחתונה בלי שאמא יודעת?

בכ"מ, את לא הולכת בשביל המשפחה, את הולכת בשביל אבא.
ובאמת חשוב ששניהם לא יפגעו.
אולי תנסי לדבר עם אמא ולהסביר לה את המצב...


מצב לא פשוט בשביל ילד.
תרגישי טוב...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

כשאני יגיע לגיל יכול להיות שאנשים לא ירצו בגלל שההורים גרושים? כאילו מה זה אשמתי?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בס"ד

 

מן ברירה טבעית של אנשים שבכל מקרה לא היית רוצה להתחתן איתם. לא?

 

של ההורים ישפיעו עליך בהקשר של חיי נישואין,אז הם חוששים שמי שההורים גרושים,זה ישפיע עליו בחיי נישואין שיהיה לו יותר קל לעשות גם צעד כזה ח"ו. אע"פ שאני ממש לא חושבת שהמחשבה/הרגשה הזו של אנשים היא נכונה,אלא זה תלוי אדם ואדם,ואיך כל אחד בוחר להתקדם ולקחת את עצמו בידיים ולא ליפול אחרח הגירושין של ההורים,ולראות כמה שיותר אצל אחריםהתנהלות של בית שחיה בו משפחה שלמה.
ולא נותרת ברירה אלא להבין שאם הם לא מבינים,כנראה שלא הם המתאימים.כי לשנות לאנשים תפיסה,או לחנך אנשים,זה לא תפקידנו..

בעה"י

בפרטים הבסיסיים עליי כמו מה אני עושה בחיים ואיפה אני גרה ( בד"כ העניין עלה בא בעקבות השאלה הזאת שפשוט יש שני בתים... )

שלי כבית שלי? והם גרים באותה עיר?
מעריצה אותך שהצלחת להעלות את זה בכזו קלילות

שעולה עוד לפני הפגישה עצמה.

כששואלים מי הבחורה, התשובה היא:

היא לומדת זה וזה, גרה שם ושם, ההורים שלה גרושים וכולי.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הנקודת מבט והידע שלנו לא בטוח יעזור..

אבל לדעתי חודשיים זה כלום. זה בעצם אומר שתוך חןדש הוא כבר הכיר אותך.. לי זה נראה מעט מאוד מאוד. מנסה לדמיין את אמא שלי אחרי חודש עם מישוו ומתחלחלת.
לדעתי צריך לדברים האלה ואולי באמת הכניסה שלו לבית גרושתו רק מראה שהוא עוד לא שלם עם זה. אבל לדעתי זה גם ממש תלוי אדם.. יהיו כאלה שבאמת עושים את זה בשביל הילדים שלהם באמת ובתמים. וכאלה שלא..

נכנס יעני נפגש איתם שם?

מקסימום, אם ממש תסבלי שם, תמיד תוכלי לומר שיש לך משהו ממש דחוף לעשות עכשיו, וללכת.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בעז"ה זה יהפך להרגל ה"לא כזה נורא", עד שזה כבר יהיה הרבה יותר טבעי

בעה"י

מעולה! זה ממש חשוב!

שהמון אנשים מגיעים לפה מהסתכלות ברשימת פורומים.. ואם הוא יהיה סגור ילדים להורים גרושים לא יוכלו למצוא אותו..

ובקשר לאנונימי-אין לי מושג.. פעם היה..

אני חושב פעמים האם לכתוב או לא,
וגם מה שאני בסופו של דבר כותב אני לא ככ מרוצה מזה, וחבל

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

גם קשה לדעת מי באמת צריך לקבל גישה אליו, לא?

לצערי מכיר את התחושה ויודע על מה את מדברת
לצערי המצב הוא הפוך ולכאורה אבא היה היותר "חלש"
ועם כל הכאב בעניין גם אני הרגשתי סוג של הקלה שההורים בסוף החליטו להתגרש
והכל נהייה רגוע יותר
אבל אם כל זה לי אישית,מבין האחים עוד קשה עם הגירושים גם שאני מבין שזה טוב לשתיהם
המלצה אחת,שלי אני לצערי תפסתי צד ולכן גם יותר כועס על אמא ויוצא שעכשיו אני פחות בקשר איתה ...

את יכולה לדפדף פה ולראות שלא מעט מאיתנו ייחלו ליום שבו ההורים יתגרשו סוף סוף.

 

כואב לשמוע את הסיפור, מאוד! והלוואי שיהיה לך הכי טוב!

אני רק רוצה להוסיף שאני מבינה שזה מכעיס שככה אמא מבליגה ושאבא מתנהג ככה, אבל יש לנו מקום להבין אותה. אמא שלך מבליגה כי היא כנראה חושבת שככה הכי טוב לכם-הילדים. יכול להיות שהיא טועה,אבל כרגע זה מה שנראה לה הכי נכון..

 

בהצלחה רבה! פה לכל דבר!

והיום אבא שאל את אמא מה להוציא (כדי להפשיר...) לשבת והיא אמרה שהיא לא תשב

 

האמת אצלי זה לא בדיור כמו שכתבת אבל דיי דומה. 10 ימים שקט 3 עד לא יודעת כמה ימים ריב.

 

ובאמת שאני רוצה שהם יתגרשו כבר! זה מתסכל המצב הזה. כי עד שהכל נהיה טוב קורה איזה משהו. אבא אומר מילה/משפט מיותר,מעיר לאמא או מתערב לה כשהיא מדברת איתנו...

 

זה נוראי

 

אבל אם הם יתגרשו בטח אני אצטרך להיות גם אצל אבא וממש לא בא לי. וגם אני מן הסתם אדאג לאחים הקטנים.

 

בקיצור, אני כבר לא יודעת מה אני רוצה. ניתן לה' לסדר ת'עיניינים..

 

בהצלחה לכולנו!!!

אצלנו, זה רק הועיל לאמא...

כל עוד אבא היה גר בבית הייתי חייבת להשאר  איתו בקשר אבל ברגע שהוא עזב התנתק...

זה לא שווה את זה..ואם את-אז גם אם הוא היה בבית לא היית איתו בקשר..

הייה בה מצויין!

מזה מלא זמן אכלתי בבוקר אצל אבא ובערב בבית

חלמתי על זה פעם..

ולשאלתך- היה מהמם בבית. כלומר, עם אבא.

ולא הייתי מסוגל להעביר שבת שלמה אצלו. זה נשמע סיוט מטורף, גבל כל אחד והאבא שלו

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אצלנו זה חצי חצי

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

 וגם (לאלה שכן) איך זה כשההורים נשואים עוד פעם ,מה החסרונות וגם מה היתרונות... מוזמנים לענות...

שני ההורים שלי נשואים, ויש הרבה יתרונות וחסרונות..
מצד אחד- לי זה טוב לדעת שיש מישהו איתם בבית כשכל הילדים לא נמצאים. יש להם בן זוג שחולק איתם את הקשיים והבעיות. כל אחד צריך מישהו שאפשר לדבר איתו..
מצד שני- זה גם קשה כשנכנס מישהו הביתה, ומקבל סמכות של אחד מבעלי הבית. אני עדיין לא הצלחתי לקבל את בעלה של אמא שלי לגמרי. בכלל לא.

אבל זה גם תלוי בבית ובאנשים עצמם.

מה יהיה כשנגדל?

אבל זה לא יקרה הם עוד לא אספו את השברים...

שזה קשה לך. אין מישו שלשמוע את ההורים שלו רבים עושה לו טוב..

אני אישית לא התערבתי,כי לא היה לי מה להתערב.. זה המצב וידעתי שעוד מעט הוא ייגמר..

זה מרגיש כאילו אני מרימה ידיים...

כאילו יכולתי לעשות משו..

 

ב"ה אני נשואה כמעט שנה, ואיכשהוא המצב הזה נהיה לי אישית 

פחות קשה כי אני לא נמצאת יום יום בבית ההורים,

אבל יש גם את אחים שלי ...

כן כדאי מאד לתמוך באחים הנוספים.
לנסות לתת להם תחושה של ביטחון ויציבות (שמן הסתם חסרה להם כשהם לא יודעים מתי יהיה הוויכוח הבא וכו')
לשמור איתם על קשר ושירגישו שאם קשה להם שהם יכילים לבוא אלייך ולפרוק.

בה שיש לך בית משלך, אז אם את יןדעת שיש זמנים שהם יותר "נפיצים" ורגישים בין ההורים, לנסות לדאוג שהאחים יהיו כמה שפחות. שלא יחוו את זה.

בהצלחה!!!

פשוט את לא דוחקת בהם, ונותנת להם להחליט כביכול בקצב שלהם מה יקרה ומתי..

 

אבל כן-התמיכה באחים היא כ"כ חשובה!

אבל כן להעיר את תשומת הלב לגבי הילדים האחרים שסובלים.

לא יודעת אם זה מתאים אצלכם, אבל אני כן הערתי בשביל אחים שלי שלא יסבלו. שלפחות לא יעשו את זה על יד הילדים. בכיתי להם שקשה לי לראות את זה... והם הבינו שיותר משקשה לי על עצמי קשה לי על האחים.
לפעמים זה עוזר.

ואני ממש מבינה את הצורך שלך בלדאוג, צודקת. אם נראה לך שזה יהיה יעיל, תעשי עם זה משהו. (אבל כל הורה והג'וק שלו.. כל מקרה לגופו)

אז צריך לדעת מתי ואיך, כי כמו שזה יכול להועיל זה יכול גם להזיק

ועכשיו, שאמא הלכה אליה,לשכנע אותה או לא יודעת מה ואנחנו היינו כאן עם אבא, אז אבא דיבר עליה ממש לא יפה.ממש.

ושנמאס לו ממנה, ושהיא סתם אומרת ובסוף סתם וכל זה..

 

ועכשיו הוא מדבר איתה בטלפון, כנראה שאמא הביאה לו אותה, והוא אומר לה "תבואי, תבואי" כמו שהוא באמת רוצה.

 

איכסס

אני חושבת שרובנו היינו במצב שלך לפני שההורים שלנו התגרשו.. בין אם בתחושה שלך, ובין אם ממש בכל הרקע של הריבים והצעקות.

 

קשה לשמוע את מה שאת עוברת-זה ממש מחזיר אותי ללפני 4,5 שנים.

לפעמים באמת הגירושים זאת האופציה הכי טובה, וזה בסדר גמור לרצות בזה מהמקום שלנו..

אבל שתדעי- שכל דבר שיהיה -אנחנו פה! וכל דבר שיקרה-זה הכי טוב בשבילנו!!

האמת לא מקנאה בך, הייתי במצב שלך הרבה שנים תאמיני לי, תנסי לדבר לשכנע אותם להפרד...

זה פשוט משו שבוער בי הרבה זמן

אבל זה לא קשור. זה קושי אחר.

הרבה פה לא רואים את ההורים, אז הם גם לא רואים הבדל.

 

אם הבנתי נכון את מדברת על מוות (?) אבל זה סוג אחר של התמודדות.

אני יכולה להתחיל לפרט, אבל אני לא בטוחה שהבנתי, אז אחרי שתגיבי נראה.

לא תמיד הורים שנפטרו זה קשה יותר.

הורים גרושים יכולים להיות גם הורים מתעלמים, הורים מתעללים, הורים שמנסים להרוס לילדים שלהם את החיים - ואני מכירה כאלו.

אז לפעמים דווקא עדיף להתרפק על ההורים שנפטרו, ולחלום על כמה היה נפלא אם הם עוד היו בחיים, מאשר לנפץ את האשליות מול המציאות הקרה של הורה שקיים, אבל היית מעדיף שלא.

וגם מבחינת הסביבה קל יותר אם ההורה נפטר - כי קל לה יותר לרחם על הילד היתום, מאשר על הילד שאבא שלו עושה סצינות/שההורים שלו רבים בצעקות מול כולם ברחוב.

זאת דעתי.

לדעתי אין שום עניין וזה גם בלתי אפשרי, להשוות בין נסיונות שונים של אנשים.
הקב"ה נותן לכל אדם מסלול חיים, נסיונות ואתגרים, שמתאימים לו, ותוכננו בדיוק, אבל בדיוק בשבילו. ויחד איתם הוא נותן לו גם את הכוחות להתמודד איתם ולצמוח מהם.
לא יעזור לי להגיד לעצמי: אני יותר מסכן ממנו.. שיגיד תודה על מצבו כי לי יותר קשה..
כל אחד ועבודתו הוא. הבחירה שלנו היא איך לבצע אותה.
(אגב, למדתי פעם משו מעניין שאותי די חיזק. לא זוכרת את המקור.. שלפני שהנשמה יורדת לעולם, מציגים בפניה הרבה הרבה 'חבילות', "מארזי חיים" שכוללים בתוכם נסיונות והתמודדויות שונים. ולנשמה יש זכות בחירה לבחור עם איזו 'חבילה' היא רוצה לרדת לעולם. והיא בוחרת את מה שיודעת שתוכל להתמודד איתו הכי טוב.. )

מאחלת לנו שנזכה למצא תמיד את הטוב שבכל מצב! ונזכור להודות עליו..

בפרט בשל העובדה שרוב הדוגמאות שתיארתי כאן לא שייכות אליי.

פשוט, פותחת השרשור באה ואמרה: אתם חושבים שאתם מסכנים? תסתכלו עלינו!

אז אני באתי ואמרתי: לא נכון. גם לנו יש קשיים. ופירטתי כמנה מהם. 

והייתי שמחה אם הכותרת הייתה אחרת... קצת פוגע.

זאת ממש לא היתה הכוונה אני מתנצלת, פשוט אמא שלי הלכה לעולם שכולו טוב (כן היא נפטרה) ורציתי גם שתסתכלו על הדברים היפים ושתעריכו אותם, אני לא אומרת שאני יותר מסכנה או משו זאת לא הייתה הכוונה ,זה נכון שיש לי זכרונות טובים ממנה וכן ,יותר קל שאנשים מבינים את הכאב זה נכון (ובקטע הזה הרבה יותר קל לי) רק רציתי שתסתכלו על הטוב, כי רק שאין לך אתה לומד להעריך... אני ממש מצטערת שפגעתי בכם.... זאת היתה טעות לכתוב, פשוט כואב לי נורא, אני מצטערת....

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

לא התכוונתי לפגוע

הייתי מעדיפה שאבא שלי ימות ויהיה לי זכרונות טובים ממנו ואני יתגעגע אליו, מאשר כמו עכשיו שהוא לא בקשר איתי ויש לי זכרונות רעים ממנו...