פורום בני הישיבות (עמוד 28)

לגבי התמודדות עם קושי ומשבר, אולי כדאי משפט שמעביר את הרעיון הזה: בתחום שבו הכי קשה לאדם, דווקא בו טמונים הכוחות הכי גדולים שלו, להתגבר על הקושי ולהראות דרך לרבים איך מתמודדים עם הקושי הזה.

זה לא המצאה שלי, ראיתי את זה פעם ב'עלי שור' (של הרב שלמה וולבה), ואם יש צורך אחפש את המשפט בניסוח שלו, שיהיה יותר מדויק. נראה לי שזה בפרק ה'.

תוכל לצטט משם?

זה ציטוט מר' צדוק!

אבל עכשיו אני שוב בלי, ולא כתוב שם המקור מר' צדוק.
אז אם אתה זוכר איפה זה, תגיד ונחפש

אין חיוב מהתורה לכווץ את הגבות ולעשות פרצוף מיוסר.

אני מציע שתחשבו על מסר יהודי שמח.

פחות לחשוב יותר לרקוד. הסתלקות השכל. לכן שותים..

תאמין או לא, אבל אין סתירה בין אמונה לשמחה (הפוך, הם קשורים בקשר אמיץ).
אבל מה שהצעת נשמע טיפה יותר קרוב למה שאסור גם בפורים - הוללות.
חוץ מזה, מה הקשר בכלל לפורים? היא אמרה שההכתרה בי"ד או ט"ו באדר?

מותר?

על הדיבור המגעיל שלי.

אם תוכל לסלוח לי למרות שפגעתי בך זה יעזור לי מאד.

ביקשתי שימחקו את זה.

לא נפגעתי, הכל טוב.

*תיאור* של אחת מהשחקניות מדברת:

''נמאס לי כבר...אין לי חשק לכלום,לפעמים...בא לי פשוט להיעלם מהעולם הזה ואני יודעת שפשוט אף אחד לא ירגיש...כואב לי...''

השחקנית השנייה שהיא מדברת אליה עונה לה:

''המכה הזאת שחטפת בראש היתה לפני 4 חודשים,אמנם זאת היתה פציעה רצינית אבל הרופא אמר שתוך חודשיים לא תרגישי כאב יותר...אם עדיין כואב לך,תלכי שוב לרופא ותאמרי לו,אולי זה החמיר''

עונה לה:

''כאב נפשי!לא כאב פיזי!כאב נפשי!את כזאת טיפשה לפעמים,נמאס לי כבר ממך,לפעמים,כשאני רואה אותך,אני פשוט רוצה שתיעלמי!''...

עונה לה:''בא-בא-בא-באמת...?''בקול פגוע מאוד והמום...

עונה לה:''לא לא,סליחה...לא התכוונתי,אני מצטערת...סליחה...אני מתכוונת שהכאב הפיזי הוא כלום לעומת הכאב הנפשי...והחיים ממשיכים,ואף אחד לא אתי,אני לפעמים תוהה אם אלוקים שומר עלינו או מסתכל עלינו''...

*מוזיקת רקע עצובה נכנסת בקטע למשך 15 שניות*...

ואז היא עונה לה,לאחר שהשפילה את מבטה למשך כל ה15 השוררות שקט הללו

''תגידי...כשכואב למישהי,מה הכי הרבה שאת יכולה לעשות בעבורה''?

עונה לה:

''אני יכולה לתמוך בה...לבכות איתה,לנחם אותה ולומר לה שזה לא גרוע כמו שזה נראה...שזה תקופה וזה יעבור''

עונה לה:

''אבל את יכולה לעשות את זה אם היא לא רוצה לעשות את זה...?אם היא רוצה לרחם על עצמה ולא לעשות כלום בכדי להתגבר?''

עונה לה:

''לא...''

''אם כך,נראה שאת בעצמך לא רוצה לקום מהנפילה הזאת,את מצפה שכולם יהיו אתך ויעזרו לך אבל את לא מצפה מעצמך,את אוהבת להפיל דברים על אחרים ולבקש מהם להתמודד עם זה במקום שאת תתמודדי עם זה...וכשמישהו בא ועוזר לך,את באה ואומרת לו שזה הכל בגללו...כך גם הגישה שלך לגבי ה' יתברך...את מוכנה לקבל ממנו הכל ולא להרים עיניים ולומר תודה...ולפעמים את מחפשת לעשות רע מהדברים שה' יתברך נתן לך!

את כבר יודעת שכולנו חווים משברים,בנים,בנות...ואתה נמצא מתחת לשמיכה,לבד,אתה מרגיש את הרגשות הפגועים שלך חונקים אותך ואתה מרגיש שאתה לא יכול יותר וכואב לך!ואז אנחנו זזים,זזים פיזית בכדי שהכאב יפסיק...אבל חבל מאד שזה לא קורה במציאות!את אומרת שאת רוצה שהכאב הזה יפסיק אבל את לא מוכנה לעשות כלום בשביל זה.את לא מוכנה לנסות לעבור הלאה...את לא מנסה להתמודד עם זה,את מעדיפה לשבת ולרחם על עצמך ולבכות מאשר לנסות להתגבר על זה ולהמשיך הלאה ולחזור להיות מאושרת כמו שהיית פעם!ה' יתברך תמיד איתנו,ה' יתברך עוזר לנו והוא נמצא איתנו...אבל את מנסה לברוח מזה...את מנסה לברוח מהכוחות שה' יתברך מעניק לך ואת אוגרת אותם על מנת להמשיך להתאבל על דבר שהיה ולא יחזור כי את הגלגל אי אפשר להחזיר!את צריכה לעשות את המיטב שלך בכדי להמשיך הלאה,וה' יתברך יעזור...אבל אם את בעצמך לא רוצה לעשות כלום בנוגע לזה ורק להאשים את ה' יתברך...איך תמשיכי הלאה''?

אז ככה
א הציטוט הוא "כך היא דרכה...."
ב אוכל הוא חשוב לעובדה של השהיה
האם בזמן הלימוד תהיה רעב כי לא תאהב/לא ישביע/לא יהיה מספיק? 

כיוון שכאשר הבטן מלא הראש מרוכז

ככה לענ"ד

תחשוב אם תרצה לחיות במעין צום תמידי כי אתה לא תאכל שם או לא
(הקצנה)

ולגבי ב'

אפשר להיות שבע גם מלחם עם גבינה /חומוס...

אני חולק

ולדעתי, אם השתנו - בסוגיא הזו השינוי הפוך.

בחשבון!

לא צריך לתת ליצר הרע תירוצים...

צדקתי?

אבל אני מכיר בזה שלא כל הדעות שוות.

קשה לי קצת להבין את זה, אבל ברור לי שכמו שלי יש תאוות אחרות יש אנשים עם תאוות וכדאי ללמוד תורה בכמה שיותר נוחות.

ראיתי את זה כמדומני כאחת העצות ללימוד תורה שמביא הבעל משנה הלכות באחד הספרים שלו בהקדמה.

 

בשורה התחתונה, גם אם זה לא המצב, כדאי שמתוך הישיבה ישאף לבטל את התאווה הזאת.

נראה לי שעל זה נסכים בשופי.

יש מח' ראשונים בהסבר המשנה הנ'ל.
האם מדובר בעני או בעשיר
כלומר - אפ' אם אין לך תלמד כי גם במצב דחוק צריך ללמוד.
או אפ' שיש לך - אם אתה רוצה ללמוד דווקא ככה.

הנ'מ זה מה ש @אחיתופל כתב
לצד הראשון - השתנו הטבעים והיום אי אפשר ללמוד ככה
לצד השני- זה תנאי ללמוד תורה.



ועוד הערה-
הסיום של הברייתא 'ואם אתה עושה כן אשריך בעוה'ז וטוב לך לעוה'ב'
אומר רב אלי' לפיאן זצ'ל
אם תנסה להסביר למי שמעולם לא טעם יין מה טעמו של יין - כמין עירבוב של טעמים, חמוץ עם מתיקות ועוד 20٪ניחוחות כאלו - הוא לא יבין.
מתי הוא יבין? כשיטעם.
כך בתורה.
התנא אומר לנו -תדע, כך היא דרכה של תורה.
ורק *אם אתה עושה כן* תרגיש כמה זה מתוק.
אי אפשר להסביר - חייבים לנסות.

פשוט לומר שלא ממש אכלו תוך כדי ההסתכלות במראות האלוק'.

זה אינו צריך ראיה! איך אפשר להגיד על קדושים כמו נדב ואביהוא דברים כאלה קלים?

היה נראה לי לחדש, שמה שעשו שם, היה שלא התענו כראוי כמו שנוהגים לעשות בעלי ההשגות לפני שמתעסקים בדברים גבוהים.

 

כלומר, כדי להשיג באלוק' בלי להנזק, כדאי להיות פרוש מאכילה, כל אחד לפי המדרגה שלו.

לא זוכר כרגע מי

פעם שאלתי את אחד מרבותי- האם אני צריך לשמוח שראיתי חידוש שלי כתוב או להיות עצוב שלא חידשתי

הוא אמר לי שזה תלוי אם אני דיין או רה'י
דיין מפחד להכריע לפי סברא שלו לבד - מחפש מי שיסייע,
אבל רה'י רוצה שהוא יהיה זה שחידש את השיעור כללי..

ולגבי השמחה, אני שמח שאני בכלל לומד.

כל השאר, פריבלגיות

זה גם הרבה יותר נוח שאתה יודע שאותו אדם מדבר איתך, ולא אנונימי אחר.

עריכה: לפני הכל, אם הרעיון כל-כך חשוב בעיני פותח השרשור, למה לא לפנות לראש הישיבה ישיבות?

לא קשה להגיע אליו והוא מאוד פתוח לרעיונות חדשים.

 

כאן מה שכתבתי בהתחלה, מוקטן כדי להמנע מלהפוך את זה לדיון על מה שאני אומר. מי שאכפת לו, יתאמץ קצת. בקצרה, אני לא חושב שיש מקום לרעיון הנ"ל.

היסוד של השיעורים האלה יבין שהמציאות שבנות יגיעו בלבוש צנוע וכו' לא הכיוון של הישיבה בכלל.

 

בקצרה, הבנות רצו עומק בשיעורים כי לימוד תורה של בנים יותר רציני אז הן ביקשו את השיעור.

כל האיזור של הנשים מלא בהוראות לא להתעכב שם.

אף אחד לא יעודד שהן תתעכבנה שם בשביל שידוכים.

זאת ישיבה, לא מכון שידוכים. אנשים באים לשם ללמוד תורה ולהתחזק.

יש להם מספיק נסיונות, בטח לאור העובדה שאחוז גבוה מהישיבה חוזרים בתשובה.

 

לא יודע איזה רושם יש למכון מאיר בעיני העולם, אבל מצער אותי שעושים את זה כאילו שזאת לא ישיבה תורנית!!

 

ולגבי המי יראה מה, לא נכנס שוב לעניין המחלוקת של איך פוסקים על שמירת העיניים לנשים וכו'.

אבל צריך לזכור שהנשיא של הישיבה וע"פ פסקיו הולכים הוא מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל והוא פוסק ע"פ הבן איש חי שהוא פוסק כדעת המקובלים מסתמא וד"ל.

 

ולמי שצריך שידוכים ב"ה יש את הרבנים (הרב יואב מלכא כמדומני) שמתעסקים בשידוכים בין בני הישיבה לבנות מכון אורה.

לגבי העניין שיהיה לאנשים מחוץ למסגרת תורנית מקום לבוא אליו - זה כבר ככה בהווה.

גם הישיבה וגם המכון לבנות פתוחים לקהל הרחב ולא חייבים להיות חלק מהמסגרת. עשרות באים ככה קבוע ללמוד.

 

רק נקודה למחשבה:

האם 1000 בתים וילדים שיהיו יותר תורניים

רק מהסיבה הפשוטה שהוקמו 

בגיל 26 ולא 30 היו משנים את דעתך?

תנסה לחשוב במאקרו. 

וזה לא פתיחת דיון. 

ניתן למצוא פתרונות טכניים מצויינים אם זה כל הבעיה. 

ואינני יודע מה הולך במכון בדיוק. וזה גם לא משנה. 

העליתי נקודה עקרונית. 

כדי לבדוק מציע שתיקח את זה ללנ"ו 

ותשאל את אלה שנמצאים אחרי האונברסיטה 

וגם בנשו"ט  לזוגות בני 26 איך נשמע להם הרעיון. 

ויתכן שנופתע.

או שפשוט אל תקטול את הרעיון. אני מאד מאד מודה לך. 

ידברו עם ראשי הישיבות שלהם 

במקום שאדם מבחוץ יתקשר. 

נשמע לי הרבה יותר הגיוני לא? 

בכוונה.

אתה יכול לבדוק עם התלמידים הנוכחיים אם זה מוצא חן בעיניהם. בזמני זה היה נגד התלמידים הבנים שלא אהבו את הרעיון.

 

לא חושב שלהביא בנות לישיבה זה פתרון לרווקות מאוחרת וגם לא שיש איזשהו קשר.

ברוב הישיבות הרוב המוחלט מתחתנים מוקדם. בישיבות אין בעיה. הבעיה היא במקומות אחרים.

תקים להם גופים אחרים שיתעסקו בזה. למה להכניס נשים לישיבה כשאנשים מנסים לעשות תקופה של התרכזות בתורה?

אנשים בוחרים להסתגר במודע, אתה רוצה שראש הישיבה ידחף להם נשים לגרון?

 

קשה לי מאוד להבין את הרעיון מאחורי זה.

 

אם זה לסטודנטים/יות, תעשה את זה במדרשות שבמוסדות האקדמאים...

את דעתך הבנתי כבר פעם קודמת. 

לא צריך לכתוב ביטויים כמו "לדחוף בנות" זה סתם ניסיון להדביק תווית שלילית

למשהו שהוא לא דעתך. 

תהיה קשוח אבל הוגן. 

ואתה תראה שזה "לדחוף" לחלוטין.

אין מקומם של נשים בישיבה. אני מקווה מאוד שזה ברור לך.

 

הישיבות של היום הן לא בתי המדרש של פעם שהיו באים לשם לשם שאלות הלכתיות.

הן חממות לבחורים צעירים שרוצים להתנתק קצת מהעולם.

לא להלעיט את הצד השני בדעתך ולהכריח אותו לענות אמן. 

"אין מקומם של נשים בישיבה. אני מקווה מאוד שזה ברור לך."

שלום. ותודה.

בכל מקרה שאלת על מכון מאיר ספציפית. עניתי לך מה דעת הישיבה (זה לא קשור לשידוכים בכלל וזה סתם שקר שאין לי מושג מאיפה הונפץ, כתבתי לך את הסיבה האמיתי).

ועניתי לך גם מה דעת התלמידים (לא, זאת לא דעת יחיד, זאת דעת רוב התלמידים).

 

לא מתאים לך? או שתבדוק אם משהו השתנה שם או שתחפש קרקע אחרת לרעיון הזה.

 

אנא ממך חפש לך שרשור אחר. 

סליחה אנונימי, אבל אני חושב שצקון לחוש דווקא צודק. אנשים באים להתנתק (מהעולם) כדי להתחבר(לתורה) גם אני כמוהו מוכן להתחייב שזוהי דעת רוב חבריי בישיבה.
אולי צקון לחוש נסער תקיף, אך זו לא סיבה לפסול דעה... תנתק שנייה את מעטפת הניסוח ותתיחס לתוכן בלבד ..

 

מה אז תהיה דעתך?

 

 

אם הנקודה היא המיון והקישור ע"י אשת אברך, אפשר לעשות את זה עם שיעורים בכל מקום אחר, אין צור שהבנות יבואו לישיבה.

אם הנקודה היא שהבנות תראנה את הבנים, [לא ברור לי איך אתה רוצה לעשות את זה, הן יכנסו לעזרת נשים, ויערכו תצפיות על סדר ערב בישיבה?] ונראה לי, שברוב גדול של המקרים, אין תועלת בהתרשמות כזו. [ואולי גם תצפית המונית כזו רק תבלבל הרבה בנות].

א. כדטי לשים לב שיש הלימה בכמות וביחס בין הבנים לבנות.
ב. כדאי אולי לעשות את זה בערב מוגדר ככה שמי שלא רוצה פשוט ימצא מקום אחר ללמוד בו בערב זה לשעתיים +.
ג. לגבי האברכית- לשים לב שהיא לא מתביישת ויודעת להזיז דברים ו*מכירה* את הבחורים.
ד. אני חושבת שבית יהודה בקריית משה בירושלים עושים שיעור במתכונת דומה.


אני חושבת שככלל הרעיון מאד מבורך!

ונדמה לי שכותב השרשור כתב לי פעם בנושא זה... אם אני מבינה נכון.

אני בעד.

שיגיעו לשם.

נראה יותר הגיוני לאור העובדה שהבחורי ישיבות מתנגדים לזה...

ירצו להתערבב עם בנות בזמן הישיבה... כל מי שהיה בישיבה יודע את זה

הישיבות שכתבו לך כאן כבר כמה פעמים שהם לא מעוניינים.

אל תהיו נודניקים ונדחפים.

זה לא נחמד לפסול אוטומאט
גם אם זה על הנייר.

להגיד לכם מה בחורי ישיבה חושבים זה נחמד מאוד

בשביל האנשים שרוצים להשתדך? זה ברצינות?

רק כי כמה בחורות רוצות לתצפת עליהם?

 

ביטול תורה הוא אחד העבירות החמורות ביותר.

הזיה!!

אתם לא מבינים מה זה ישיבה בכלל!!!

עוצרת את ההתכתשות הזו עכשיו
אין טעם להסביר.

לבחורי ישיבות שמצווה לעזור להם.

חבל.

 

ואל תתקטננו. האחדות שווה את זה!

הרב גורן והנוסח האחיד....
הרב עובדיה ו'אתרא דמרן'. ...

אין אפשר למחוק מורשת של עדות.
זה כמו למחוק שבט שלם מעמ'י.

אבל עדיין - אפשר רב אחד שידע לכבד את העדות כולן במנהגיהן. אבל זו מציאות חלומית...

ממש לא.
הנןסח האחיד לא היה ניסיון למחוק מנהגים אלא להנחיל נוסח אחד (ספרד) בבתי הכנסת של צה"ל וזה הצליח אגב
הרב עובדיה לא ניסה למחוק את מנהגי האשכנזים אלא היתה לו גישה הלכתית לגבי הספרדים ובני עדות המזרח שבארץ ישראל בלבד.

לא כתבתי שהם עשו זאת כדי למחוק, אבל זו התוצאה הישירה...
בצבא- איפה שאני ראיתי לא היה נוסח אחיד אלא התפללו בנוסח של החזן לא משנה מה הוא.

והרב עובדיה זצ''ל דרש במוסד הרב קוק באזכרה לרב מימון - שגם האשכנזים באמת צריכים לקבל הוראות מרן. (יש תשובה מהרדיו של בנו הרב יעקב יוסף זצ''ל שמספר את זה ואת התגובה וכו')

לא מיניה ולא מקצתיה, הנוסח האחיד לא נועד לאחד את המנהגים ולמחוק את המורשת וזה כמובן גם ממילא לא היתה התוצאה הישירה.

שיטתו של הרב עובדיה זצ"ל יחידאית ולחלוטין לא מקובלת בעולם ההלכה וכבר דחו את שיטתו כמה פעמים בעשרות מקומות טבל למה להכנס בין הרחם גבוהים, מי שרבו מתיר לו ללכת על פי שיטת מרן והוא חפץ בכך אז שילך.
אגב הרב עובדיה עצמו חולק פעמים רבות על השולחן ערוך, דבר שלפעמים מתעלמים ממנו במכוון או בשוגג.

אבל זה דבר שאי אפשר להשיג אותו מבחינת המציאות עד שלא תקום סנהדרין...

ויותר יפריע לי אם תקום סנהדרין ותורה לי לשנות את מנהגי אבותי סתם.

ויעשה סדר וגם אז כנראה שיהיו חילוקי מנהגים.

 

אגב יש פוסקים שלומדים את שיטות כל העדות ופוסקים גם להם. הבעיה שאפילו בין גדולי הפוסקים בדור הם היו נדירים.

 

הפילוג הוא לא במנהגים. אפשר לנהוג מנהגים אחרים ועדיין להעריך ולאהוב את כלל ישראל. הבעיה היא אחרת!

לדידי, דווקא הנסיון להכחיד את המנהגים האחרים, והצורך העז הזה של עדות לכפות אחת על השניה את עצמן, הוא זה שמפלג.

יש משפט כזה אצל הגויים live and let live, חיה ותן לחיות.

אני אומר, הנח למנהגיי ואניח למנהגך

וגם לא של הסנהדרין, הסנהדרין תפקידה לדון בעסקי ציבור ובהלכות הכלל ולא בהלכות הפרט, ראה מסכת סנהדרין, אתם מתבלבלים לחלוטין.

קובעים תקנות

מה שאמרו עליו עד שיבוא אליהו זה דבר אחד כל השאר זה המצאות שלך.

מוותר על ההנאה להתדיין איתך.

לא מחכים אותי "בלבולי מוח" למיניהם...

אני מאחל לך מכל הלב כל טוב.

אבל לפחות זה לא אנונימי

הייתי חייב

זה שאני עושה כרמ'א ואחר עושה כשו'ע זה לא אידאל. זה במקום סנהדרין.
כשתהיה סנהדרין היא תקבע מה ההלכה.

לא, ממש לא.
היו מנהגים שונים עוד הרבה לפני השו"ע והרמ"א, היו נוסחים שונים לתפילות עוד מימי השבטים.

מנהגים שונים היו כל זמן שלא הייתה סנהדרין
או כל זמן שסנהדרין לא הכריעו.

נוסח תפילה זה משהו אחר.

אני מקווה שגם תרד מהטעות שלך לגבי זה שהרב גורן כביכול קבע נוסח אחיד כדי לאחד את הנוסחים בעם בנוסח ספרד, דבר שלא היה ולא נברא מעולם.

לגבי המנהגים אני לא חושב שאתה צודק אבל אשמח להיווכח שטעיתי, אם כן אתה טוען שהסנהדרין קבעה למשל האם לשים את הקפה לפני או אחרי המים החמים או שהסנהדרין עסקו בעניינים אחרים?

נוסח התפילה שונה משבט לשבט לפי המקובלים.
השאלה האם זה נוסח כפשוטו או דרך עבודה או משהו אחר.
בעצם הכוונה לענ'ד (ע'פ דברי הרב קוק זצ''ל במספד בירושלים, ואפשר לכוון לזה הרב פירדנלנדר) שלכל שבט יש יעוד ודרך בעבודת ה' ולא עבודת ה' של שבט יהודה כעבודת ה' של שבט בנימין וכו'. כנגד עבודה שונה יש נוסח שונה, ולזה יש ב'ד של כל שבט ושבט.

אשמח אם תסביר לשם מה הרב גורן ניסה לקבוע נוסח אחיד אם לא לאחד?

לגבי המנהגים מחפש מקור ברור לזה.

כדי שכל חייל ירגיש פלוס מינוס בבית נקבע נוסח ספרד שהוא גם דומה לנוסח הספרדים וקצת דומה לאשכנזים ונקבע שהוא הנוסח האחיד כדי שלא יווצר המצב שתיארת שכל חזן מתפלל כנוסח אבותיו, אם בפועל זה התקבל? מדבריך נראה שלא אבל זה היה התכנון.
לא היה ניסיון לאחד נוסחים ו/או מסורות אלא לבתי הכנסת של הצבא בלבד שיהיה מנהג המקום קבוע כפי שמתבקש הלכתית.

אז אני אומר לך מפורשות שלא!
לא התכוונתי למה שחשבת

כל פוסק יודע לפסוק לכולם. כל דיין יכול לפסוק לשתי העדות.

אני מדבר על זה שרב אשכנזי יכול לפסוק לספרדי ולהפך. למה צריך בכל מקום רבנים משתי העדות?

לא אומר לאף אחד לשנות את מנהגיו. אבל כל רב יודע לפסוק לכל העדות(אם הוא לא יודע הוא בבעיה)

ישר כח על ההתלבטות.
עצם זה שאתה חושב על זה מראה על השאיפות שלך ושהכיוון הכללי מעולה. המשך כך!

חז'ל לימדונו שכל תורה שאינה של חסד אינה תורה.
מהי תורה של חסד? - תורה שילד איתה גומלים חסד לזולת
זה יכול להיות בהתנדבות בגמ'ח כלשהו לחלוקת מזון, זה יכול להיות ב'הפצות' וזה יכול להיות גם בתוך הישיבה - בחברותא עם בחור שקשה לו, וכדומה.
חז'ל לא כתבו שצריך כל יום לעשות, אבל צריך משהו קבוע.
ההנחיה שאני קיבלתי מרבותי- צריך שהחסד הזה לא יפגע ביכולת ללמוד. - כלומר עם בגלל החסד - בסדר תרגם/לא תוכל ללמוד - זה לא החסד הרצוי.

בכל אופן לגבי הפצות בגיל צעיר- ראיתי בחור שעסק בזה -והצליח בצורה יוצאת דופן, ראיתי גם בחורים שסתם בזבזו זמן -ובסוף גם נפגעו מזה...
אם אני לא טועה - בשם הרצי'ה אומרים- שצריך להתמלא ולהתמלא עד שהכוס גולשת וממילא מפיצה ולא ללכת להפצות כשהכוס כמעט ריקה...

לגבי א'י- הזמנים שבהם צריך ללכת להאבק ולהפגין הם באמת מועטים. אז נכון בתקופה האחרונה היו בתדירות גבוהה - אבל זה באמת היה אירוע יחסית נדיר בשנים האחרונות. וגם שם היתה אפשרות ללמוד... וגם מי שלא יכול ללמוד בכזה מקום - עדיין אין בזה ביטול תורה.


ועוד דבר -
מי שבנוי להשפיע ולהפיץ - יפיץ גם אחרי החתונה וכמה שנים בישיבה.
מי שלא באמת מתאים להפיץ - עדיף שלא יפיץ גם כשהוא צעיר...

ואסיים-
תינוק שנימול - אומרים לו 'כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים'
האחרונים דנו למה מעשים טובים אחרי חופה.
ואפשר להסביר לפי מה שכתבתי קודם צריך להתמלא, גם לבנות בית זה חלק מהמילים האישי - ואח'כ אתה מתחיל להשפך החוצה.


בהצלחה!

מתלמיד חכם ששקד על תלמודו ומידותיו
וכל חייו מתהלך בין הבריות ואומרים
אשרי רבו שלימדו תורה

אבל דיברתי מצד 'תורת חסד'.
שצריך עם התורה לעשות משהו שקשור לחסד.

רציתי לשרשר לפותח

שנים זה לא קרה לייי

אלה החיים שלך ואתה תחליט מה תעשה איתם.
"מה יש פה להתבלבל? מה שעושים - עושים! והעיקר לא לעשות רע חס ושלום" (רבי נחמן מברסלב).

בכדי שתלמד. ומאותה סיבה אסור לך לעבוד.

זה שאתה יושב ולומד אתה משפיע גם בשני הנ"ל. 

פשוט לא רואים את זה. 

תעשה צבא כמו שצריך ושמה תפגש עם עם ישראל ולא רק בתור "המושיע עם הפליירים"

אלא תראה שגם לך יש מה ללמוד מהם והם ילמדו ממך.

בישיבה- לומדים. אחרי הישיבה - כל השאר. 

זאת כמובן דעתי והיא לא מחייבת אותך.

 

מה קרה, אם הוא בחור ישיבה הוא צריך לעשות מה שמוטל על בחור ישיבה ולא לעבוד, כמו שוטר או חייל שלא עושה את תפקידו כך גם בחור ישיבה שלא עושה את תפקידו.

אם אתה רוצה לעשות דברים אחרים שאסור לך לעשות כבחור ישיבה אז תעזוב את הישיבה, חד וחלק.

בן של המדינה ומחוייב לה אך אני למעשה בן של ה' ואני מחוייב לו. ואם אנחנו כבר כ''כ קרים וחדים אני התחייבתי בתפסים של הישיבה שאני לומד מ 7 בבוקר ועד 5 בצהריים (משהוא כזה ע''פ הזכור לי מתופס לשכת הגיוס כאשר דחיתי ) אני יעשה את הדברים הנ''ל (בלי נדר) אז סבבה ! אני חושב שגם ביבי וגם נפתלי בנט סר החינוך מעודדים את זה שבחורי ישיבה יעזרו לקהילה וכדומה למה אתה מנסה להוציא אותם חסרי שכל ?  

אני לא מנסה להוציא אף אחד חסר שכל.
יש חוקים למדינה.
יש אנשים שחותמים על דחיית שירות וחותמים שאסור להם לעבוד או אוסרים על עצמם לעבוד בשעות מסוימות.
חותמים בפני לשכת הגיוס שהם לומדים תורה בשעות אלו ואלו בפני נציגי הצבא.
גם מביאים חתימה של עו"ד שיערוב לדבריהם.
אז הם צריכים לעמוד על מה שהם חותמים, אם לא זו לא רק בעיה של המדינה או הצבא, הם פשוט משקרים, משקרים לצבא, לישיבה, למשלם המיסים, לקב"ה אבל בעיקר לעצמם.
לעזור לקהילה? אם זה לא סותר את הניירות שחתמת עליהם? למה לא, אם זה סותר אז זה לא רק ראש הממשלה נתניהו או שר החינוך בנט שיבואו אליך בטענות, זה כל מי שמשלם מיסים במדינה הזאת שמממן לך את הישיבה ומקצר לך את השירות, וכל מי שנפגע ןעתיד להפגע מכך שאין מבפיק תורה בעם ישראל בגלל בחורי ישיבות שלא עומדים בצה שהם חותמים, והעקיפין גם כל האנושות וההויה.

אתה רוצה לתרום במשרה מלאה? צא לשנת שירות ותקשיב לשיעורי תורה באינטרנט, בישיבה לומדים תורה במשרה מלאה, הכל על פי מה שחתמת עליו.

שהיא מחויבת לציבור הדתי שחי בתוכה ולא מתוך אמונה שזה עוזר במשהו והיא הייתה שמחה שהייתי ממיר את הלימוד בישיבה בשרות לאומי או צבא.אני לעומת זאת חושב שהתורה מעמידה את העולם ועוזרת בכל תחומי חיינו כפרת וכאומה גם אם לא רואים תוצאה מידית ובכל זאת ה' יתברך וע''פ דברו גם חז''ל קבעו לנו הרבה מצוות חוץ מלימוד תורה כן גם אם הם באות על חשבון הלימוד!.  (לעבוד זה לא דומה לכל הנ''ל מכיוון שעבודה זה למעני וכל הנ''ל הם למען עם ישראל ) לגבי כל העניין של לצאת לצבא וכו... ''רבים חללים הפילה'' מאשר ''רבים השיב מעוון'' כן יש הרבה מה לילמוד גם מחילונים  אך אפר גם הרבה להתבלבל מהם לצערנו (אני כותב את זה בכאב רב מתוך הכרות עם קרובים לי שלא ''עלו לגדולה'' מהצבא) מושיע עם פליירים זה הסתכלות נורא כתנונית מצידך אם הייתה יודע כמה הנוער שלנו זקוק למישהוא שיעזור לו וישמש לו דוגמה אישית ואוזן כשבת לא הייתה מזלזל. (וזאת רק דוגמא אחת) בכל אופן דעתך מאד עניינה אותי ושמחתי לקרוא אותה (לא בציניות אלא מכול הלב). לגבי החילוק בין הישיבה לחיים אני נורא חולק עלייך אחי היקר בכל אופן תודה   

האם כל מה שרשמת פה מקובל עליה. תעדכן. 

 

 

זה חלק מהבניין האישי שלך בשנים האלה,

אבל צריך לראות מה המינון הנכון שלא יפגע בלימוד שלך,

עמ"י צריך אותך גם (ואולי בעיקר) בישיבה!

 

זה משתנה מאחד לשני, וגם כל אחד יגיד לך משהו אחר.

אז עדיף שתשאל את הרב שלך מה הוא מדריך בכללי, וגם פרטי אליך לפי מה שהוא מכיר אותך.

 

לגבי מה שכתבת-

א- זה לא כזה פשוט, תמיד אפשר למצוא איפה אנשים צריכים עזרה, אז נסגור את הישיבות?

ב- נכון, אבל בשנים האלה עדיף להשקיע בעיקר בלימוד.

ג- ראינו גם הרבה שכן משפיעים המון אחרי שעזבו את הישיבה,

וראינו גם כאלה שיצאו יותר מידי מהישיבה והתקלקלו, או לא הגיעו לפוטנציאל המלא שלהם.

 

אשרייך! ובהצלחה!!

וגם אתה תעדכן אותנו.

בדחיית גיוס חותמים על מספר שעות מסויים (לא זוכר בדיוק כמה)

ותאמין לי שיש עוד הרבה זמן פנוי, ואין להם בעייה שתעשה עוד דברים

(חוץ מעבודה עם תשלום).

פשוט אא להעביר את זה בכתב..

שבוע טוב 

תלמידי מרכז הרב רוצים להדבק בה' דרך הרבנים שפירא ותלמידיהם.
תלמידי הר המור רוצים להדבק בה' דרך הרב טאו והרבנים שטרנברג ותלמידיהם.
זה הכול.

גילוי נאות: אני תלמיד ישיבת ביתאל.

לדעתי יש הבדלים בדברים שיש בהם שני צדדים נכונים אך תלוי איזה צד מדגישים. למשל מספר נקודות שמאוד מורגשות לי:

א. אופטימיות מול זהירות.
ברור שאנחנו עם מתוק וצדיק עם מלא רצון רק לטוב, כל אחד בדרכו. ברור גם שיש הרבה דעות מעוותות ואפילו נסיונות לפגוע במה שאנחנו, הדתיים, מאמינים.
בהר המור בוחרים פעם אחר פעם להדגיש את הצד של "יש רע", "תראו איך הרפורמה נכנסת לכל המערכות שלנו", "מלחמת תרבות" וכו', בעוד אצלי בישיבה רה"י טורח תמיד להדגיש את העין הטובה על כל דבר, וכמה זה חשוב.

ב. פשרה מול אמת.
בהר המור נוטים הרבה להסביר מה בדיוק שיטתם, במה היא שונה משיטות אחרות, וגם ברמה המעשית הם מתבדלים יותר מהליכה ושילוב ידיים עם זרמים שחושבים אחרת מהם. במרכז ושלוחותיה פחות "עצבניים" על הקטע הזה, יותר חשים את העם על כל גווניו, אבל גם יש פחות גבולות וגדרים מדויקים בהסברת השיטה.

ג. תורה טהורה מול שילובים.
בהר המור מדגישים מאוד שבישיבה לומדים רק תורה, ולא לשם פיתוח אישיות, עבודה, ואפילו לא בשביל להשפיע יותר בעם ישראל, אלא נטו בשביל שיהיה תורה בעולם. במרכז זה פחות מודגש. ברמה המעשית תמצא במרכז ושלוחותיה הרבה שילובים כמו מכוני הוראה, לימודים וישיבה וכד' אפילו בתור לכתחילה.

שוב, תמיד יש גם את הצד השני ההבדל הוא בהדגשים. אלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכל אחד יעשה לו רב. אלו הנקודות שאני רואה ומרגיש מאוד..

 

"וכל אחד יעשה לו רב." 

 

והבעיה היתה נפתרת. בלי דעתך על העניין. 

 

 

 

 

אדון פותח שרשור לך למי שאתה רוצה ותקבל תשובה אישית

במידה וזה לא נותן לך להרדם בלילה.

בעדינות ששום דבר טוב לא יצא מזה שאתה אומר הם ככה ואנחנו ככה. 

מילא זה היה רק לא מעניין. זה זה יוצר פירוד שנאה והוספת רע בעולם. 

 

אני חושב שזה בירורים חשובים. כל עוד שומרים על כבוד זה מוסיף טוב. ועל זה נאמר "את והב בסופה" כידוע. יום מתוק שיהיה!

היא לשוחח עם אברך ותיק שלמד בישיבה בעת הפילוג

(שנת תשנ"ז) ושהוא יסביר מה קרה

 

 

שמעתי הרבה הסברים מאנשים שהיו שם ושלא היו

ולדעתי ההבנה של מה קרה בדיוק היא קריטית

(אם הנושא באמת מעניין אותך)

 

 

 

למה יש המזלזלים ברב טאו? כמו שלכל רב יש לצערנו

מי שמזלזל בו

ושוב למי שזה חשוב יש את ראשי הישיבות הנ"ל שישמחו לקבל 

אותו לשיחה ארוכה אודות טפל ועיקר בקשר שלך עם ד'. 

לדעתי אין תפל מזה בעולם. 

לא זכור לי שרבנים גדולים ורבני ישובים וקהילות מנדדים שינה מעיניהם

האם ככה או אחרת.

אפשר להיות יהודי מאמין מצויין ביותר

גם בלי להוציא ספר חידושים בסוגיות כל כך הרות גורל כמו לעיל. 

ולכן אני מציע למחוק את השרשור המיותר הזה

ואם תשאלו אנשים מעל גיל 30 ברחוב תשמעו מהם את אותה תשובה. 

עליי.

השאלה היא באמת טובה

חשוב לי לדעת איזו דרך יותר נכונה, והעמדת השיטות זו מול זו היא הדרך לעשות את זה. ככה יוצרים דיון.

אגב, אני מכיר מגדולי הדור שטורחים להגיד את ההבדלים האלה, והגם שהם לא מתעסקים בזה כל היום, זה קיים.

ואז זה נהיה דיון עקרוני על תורה והאם ככה או אחרת. 

(לדעתי גם אחרי ההוצאה זה לא עקרוני אבל זה כבר עניין אישי)

לגבי הראשונה
הר המור יצאו ממרכז לפי מה שהבנתי בעקבות רצון לפתוח במרכז מרכז הוראה מפה לא הבנתי
לגבי השנייה
זה שעוברים על המשנה באבות הופך ללגיטימי ?

זה באמת לא מה שחשוב, וגם הרבה מזה זה שמועות. תהיה בטוח שמדובר בשני ענקי תורה שיודעים ומקיימים את כל מה שכתוב בה.
העיקר זה מה שקורה כיום, בשביל בירור השיטות השונות.
שאר העיסוק במה שבדיוק קרה בעבר, הוא רק לה"ר והשערות..

חשבתי על זה ואולי באמת לא כדאי לעשות מזה דיון המוני כזה.. אלו נקודות שחשובות לבירור בתוך הישיבות ועם הרבנים.
מסכים עם אנונימי שכדאי לעצור כאן.

@מרדכי

דיון עקרוני ללא הזכרת שמות ומקומות. 

לדוגמה: 

מה רצון ד'? שאלמד תורה לשם תורה בלבד. או שאלמד תורה על מנת שאפעל איתה בחיים. 

אוכל לספר מנסיון אישי שבישיבתי (האנונימית) נוהגים כך וכך. מה דעתכם? אנא הצמדו לעקרון 

ואל תכניסו דברים מסביב. 

 

אני מברך אותך על היכולת לבחון את דבריך. תבורך. 

זה לא בושה לחשוב על מה שאת צריכה לעצמך

בס"ד

פורום המדרשות התורניות לבנות

אפשר לראות בשרשור היכרות רשימה חלקית של ישיבות שמהם האנשים, כמדומני שאף אחת מהישיבות לא ישיבת קו מובהקת.

שרשור הכרות - בני הישיבות

בכל מקרה אנחנו מיעוט נכחד

והקו המדובר הוא המעגל.

שמועה.

קצת קשה לי להאמין למה שסיפרו לי על זה.

 

איזה ריחופים? מכיר תלמידים ואברכים משם, לא זכורה לי רחפנות כלשהי

בס"ד

 

פחות בקטע, שיעור אחד בר' צדוק בשבתות.

 

יש קצת שלומדים, בעיקר שפת-אמת, ר' צדוק, ועובדי התניא של 'קרוב ללב'.

אהבתי את ההגדרה,
וזה של "לב לדעת",
קרוב ללב לא קשור.

חסידות. נקודה. סוף.

לימוד גמרא שעכשיו נהיה ממש רציני,
שיעורים בחסידות ובעיקר אווירה ולימוד עצמי...

תודה רבה

כפי שידוע לי הת"ת במכמש מחפש מחנך לכיתה ה'

שלח לכולן מיילים.

או יותר טוב תרים לכולן טלפונים.

 

ישיבות הסדר - האתר לבני ישיבות ההסדר

 

http://www.igud.org/index.aspx?id=4167

 

הרשימות די חלקיות, אבל יש פה לא מעט..

מה לגבי מכינות?

במשמעת עצמית אבל מצד שני לא תגרום לך להרגיש יוצא דופן ו"חלש" לעומת כולם.

 

לגבי החששות, השלך יהבך על ה' והוא יכלכלך בע"ה

שאני אצטרך לבנות משהו חלש אצלי כי יש לי משמעת עצמית בחיים אבל על מנת לחזק בלימוד אני צריך להבין למה לומדים
יכול להיות שאיפה שאני זה מה שאני אהיה בו שנה הבאה יש דבר אחד שנראה כיתרון גדול שהוא ה"חיסרון" היחיד שמצאתי פה
(לא אפרט פה)

צריך לחזק משמעת עצמית בלימוד ואני חושש לא לבחור פה בגלל שאני צריך לבנות קודם ואז אני מפסיד את הישיבה ומצד שני אולי עדיף לי ללכת למקום שאני יכול לבנות את עצמי

יותר קשה. וכשכולם (או רבים כלשהם) סביבך באותו מהלך, זה מאוד מחזק בעבודת ה'

בד'כ ההחלטה היא מתקבלת לפי 'איפה נהנתי' 'התחברתי' או 'בגלל החבר'ה'.
ובאמת שחושבים על זה בצורה הגיונית- בחירת ישיבה היא אחת ההחלטות החשובות בחיים - אם לא החשובה ביותר.(וכן, יתכן מאד שגם יותר מלבחור אשה - כי בעצם ברגע שאתה מישיבה מסויימת - בד'כ צימצמת את רשימת הנשים הפוטנציאליות)

אז לפי מה בוחרים ישיבה?
לפי העצמיות שלך. לפי היתרונות והחסרונות שלך.

לי לדוגמא- מאד אבל מאד קשה לקום בבוקר - החלטתי שאני הולך לישיבה שאין לידה מניין מאוחר. כדי שלא תהיה לי ברירה - ואם לא קמתי בזמן שארגיש רע עם זה שהתפללתי לבד.
ברוב המקרים זה עזר. ועדיין קשה לי מאד לקום בבוקר. (אני לא שומע כלום, לא שעון, לא פלאפון....)

אז מצאת חסרון - קשה לך להתחבר ללימוד. ולכן אתה חושב שקודם אתה צריך לבנות את עצמך.
אז - קודם כל - אשריך שאתה מודע לעצמך. זה באמת נדיר אצל שמיניסטים .
ועכשיו כמה עצות-
א. יש יתרון למקום קטן- שיותר שמים לב לכל אחד.
ב. יש יתרון גדול - ללכת בלי חברים מהישיבה התיכונית. אולי עם אחד טוב ממש וזהו. למה? כי הסטיגמה שיש להם עליך עלולה להפריע לך להשתחרר מהטיגמות שלך על עצמך.
ג. איך מתחברים ללימוד? היום שמעתי מחבר-
מה הבדל בין כסף לתורה- כסף ככל שיש לך יותר הוא רחוק יותר. יש לך שקל? הוא בכיס. מאה שקל? בארנק. אלף? בבית. יותר? בבנק. עוד יותר? בבורסה וכו'...
בתורה זה לא ככה. ככל שיש לך יותר - אתה יותר קרוב לתורה.
אין פתרון קסם. פשוט ללמוד וללמוד.

בהצלחה!!

מקווה לענות בבוקר
אם לא יענו לזה אולי אערוך את התגובה

אני הייתי ממליץ לך לבחור לפי קליק אינטואטיבי. 

ז"א לשבת עם עצמך כמה שצריך על ספסל ולהעביר בראש את ההרגשות 

שלך איפה שביקרת. תוך כדי תתפלל שיאירו את עיניך משמיים.

אבל בהקשר למה שציינת שלשמיניסטים אין מודעות,
לפחות אצלנו בכיתה, אנשים בודקים מה טוב להם, מה העניין שלהם, איפה הם יתקדמו הכי הרבה, ולא 'בגלל החברה'.

 

חוץ מזה, וודאי שאופי החבר'ה בישיבה הוא משהו משמעותי, כי הוא אומר לא מעט על הישיבה..

 

בנייה *עצמית* איך אתה חושב שהיא נעשית?

לפעמים מורה/רב/ישיבה מראים לך תהליך של בנייה *עצמית* שהיא ה*עצמי* שלהם. לא בהכרח שלך.

ולשאלה לאיזה מקום ללכת, אני חושב שכדאי למקום כזה שיאפשר אותך.

הסגנון שלהם בגדול הוא חסידי, יותר בקטע עמוק- שזה יותר מתאים לחבד,

אבל הם לא קשורים רק לחסידות מסויימת.

וכמובן שיש שם הרבה סוגים של חבר'ה ואני לא מכליל את כולם.

 

אבל לחבדניקים אמיתיים יש הרבה מנהגים משלהם, ושם קצת פחות.

 

אז אני בהחלט חושב שזה יכול להיות רלוונטי, אם הבחורה תסכים לוותר

על כל מיני מנהגים מהבית. 

מהיכרותי המעטה יחסית,
רובם המוחלט עם אופי חסידי, בכלל לא בהכרח חבד"י..
כך שיכול אולי להתאים.

למה שהם לומדים?תניא,מאמרי חסידות וכו' ,מקווה,ניגונים..

מובן לי שזו ישיבה בעלת קו חבד"י כי אנחנו לא מדברים על ישיבת ת"ת. בחורה שהקו שלה זה חבד,לא ברמה של לדקדק במנהגים, אלא במובן ההוואי החסידי/מוסדות חינוך לילדים.

מעניין אם מישהו כאן יודע מה הסדר שלהם,ולחלופין איך אפשר לדעת פרטים נוספים.

זה גם קשור למה שהם לומדים, אבל לא רק.

 

יש כמה ישיבות חסידיות בציבור שלנו, וישיבת רמת גן ידועים בזה

שהם יותר "פנימיים", שזה בגדול אומר שהם פחות בקטע של סתם לרקוד

או להתחזק מאיזה משפט של ר' נחמן, אלא מחפשים יותר עומק.

 

ואני אומר שזה יותר מתאים לחבד מאשר לברסלב נגיד.

 

את יכולה להיכנס לאתר שלהם, יש שם גם סדר יום (http://www.yrg.org.il/default.asp)

 

אבל אני באמת לא חושב שצריך לרדת לכאלה פרטים בשביל לברר לגבי בחור.

אם מה שאת מחפשת זה הוואי חסידי, בלי לדקדק במנהגים,

אז ברור שאפשר למצוא את זה שם, וגם בישיבות אחרות.

כמשהו שיכול להתאים לי מבחי' סגנון(תורני חסידי).

שואלת רק כדי לקבל תמונה כללית במה מדובר בתור אחת שלא מכירה את עולם הישיבות.


תודה לך.

פשוט הכניסו שם יותר לימוד גמ' ברצינות,

זה לא אומר שהם פחות חסידיים בגלל זה.

רועה ישראל מגדל העמק רמת השרון

 

זה פשוט סגנונות קצת שונים.

לוקחים את החסידות בצורה קצת שונה,

אבל רמת גן היא בהחלט לא פחות חסידית מאחרות.

אני לא מהישיבה או משו,אבל המשפחה קשורה מאוד,ואנחנו גרים ליד,ממה שאני רואה יש חברה מכול הסיגנונות באמת שפתוחים ממש כמעט להכול,כמובן שאני לא יודעת יותר מדי,רק מבחוץ,מה שנראלי מאפיין תישיבה זה שבאמת יש הרבה סיגנונות,באמת קשורים לחבד,אבל לא חבדניקים,אני יכולה להגיד על אבא שלי,שמאוד קשור לחבד אבל לא חבדניק,מאוד בולט הקטע של שירים וריקודים,כול העבודת ה' מתוך ניגון ועומק,אני חושבת שמקבלים את כולם,וזהו..עם יש שאלות יותר ספציפיות אז את יכולה לשאול.

ממליץ לך לראות בשיטת הלימוד את הגורם לבחירת הישיבה

כי זה משהו שאפשר לפתור ע"י מציאת חברותא עם אותן מטרות. 

הייתי מציע לך להתייחס לעניין מציאת דומה עליו כמלאך צבקות 

ברבות השנים זה הולך ומתברר כפקטור הרבה יותר משמעותי. 

בס"ד

שזה מצד אחד יש את סדר בוקר שהוא ברמה של עיון כאשר המטרה היא להגיע בסופו של דבר להלכה ואילו סדר צהריים מוקדש לבקיאות וסדר ערב לבקיאות של מסכתות שאפשר להקיף אותם.

המטרה של הישיבה היא שבסופו של דבר האדם יכיר את הש"ס, יתחיל מסכתות ויותר חשוב מכך, גם יסיים אותם מתוך ידיעת המסכת ולא רק סימון וי.

בסופו של דבר מדובר גם בעיון ברמה גבוה אבל גם בבקיאות ברמה גבוה כאשר הדברים משלימים זה את זה ולא סותרים אחד את השני.

ניתן לפנות אלי בפרטי לפרטים נוספים ולשאול כאן אם יש שאלות נוספת. אשמח לענות.

בס"ד

(אתמול כתבתי את זה לא בריכוז, אז כנראה זה נראה בהתאם. סליחה)

יש ישיבות בהם יש 2 סדרי עיון ורק סדר ערב מוקדש לבקיאות, יש ישיבות שבהם סדר בוקר הוא עיון, צהריים בקיאות ובערב כל אחד כרצונו.

כמו כן, לשבי שומרון משום מה יצא שם שיש בה רק בקיאות, לכן היה חשוב לי מאוד לציין שאומנם יש דגש על הבקיאות, אך כמובן שלומדים גם עיון, ועיון ברמה גבוה.

הביקאות הנלמדת בישיבה מטרתה היא לא רק ללמוד את המסכת הנלמדת אלא גם לרכוש אותה, שאדם ידע בסוף השנה מה הוא למד וזה לא רק היה סימון וי שהוא למד.

בהחלט רמת העיקף בשבי שומרון היא גבוה מאוד, תלמידים מסיימים מסכתות ומידי שבוע יש אחוז גבוה של מסיימי מסכתות. החל מתענית ומגילה ועד קידושין וכתובות. בשנים האחרונות לא היה שבוע אחד ללא לפחות סיום מסכת אחד.

אני מקווה שעכשיו כתבתי יותר ברור.

כמעט בכל הישיבות לומדים עיון בבוקר ובקיאות בשאר הסדרים.

 

שם פשוט כל אחד לומד מסכת אחרת ומתקדם בקצב שלו (בלי להתעקב על תוס'),

לעומת שאר הישיבות שלומדים מסכת מסויימת ומתקדמים בערך דף ליום?

 

איפה הדגש על בקיאות? שמעודדים ללמוד בערב בקיאות במקום אמונה?

 

קצת קשה לי גם איך אפשר מצד אחד להתקדם מהר ומצד שני רוכשים את המסכת בסוף?

(אצלנו נגיד יש דף ישיבתי, ובערב בעיקרון חוזרים על הדף ולומדים תוס', וגם בסיום כל פרק יש כמה ימים

של חזרה על כל הפרק)

בס"ד

א. לרוב לומדים את אותה המסכת. הלימטד השונה הוא של כל אחד בזמנו הפנוי.

ב. כמובן שחלק מהבקיאות זה גם תוס'.

ג. ההתקדמות לפעמים היא הרבה יותר מדף ביום, על עוד יש גם חזרה על הדפים הקודמים.

ד. הדגש הוא כי מועדדים את זה מאוד. לדעת ש"ס ולהקיף אותו. ללמוד מסכתות ולחזור עליהם. להיות בקיאים כפשוטו בש"ס. אז נכון אף אחד לא שולט בכל המסכתות אפילו לא ברבע. אבל לכל תלמיד (כמעט) יש את המסכת/ות שעליהן הוא חזר ואותן הוא יודע מעולה.

ה. ההתקדמות הראשונית היא לאו דווקא מהירה. אלא אם החזרות העסק נהיה יותר מהיר כי האדם כבר שולט.

אז בשביל לצאת עם כל הש"ס ביד, כמו שהפותח מחפש,

צריך להיות שם הרבה שנים (אא"כ מדובר בעילוי..)

בס"ד

אין פטנטים לקיצור דרך. וללימוד בשביל לסמן וי, אין טעם.

למרות שיש אחד שסיים שנה שעברה את הש"ס (שיעור ב') ועוד אחד משיעור א' שסיים ממש עכשיו בפעם הרביעית (אבל הוא מקרה מיוחד, שלא פה המקום לפרט כרגע)

כתבה על הסיום שנה שעברה:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/323794

בגבוהה גם לומדים הרבה בקיאות, אבל העיון שם בסדר בוקר ברמה גבוהה כבכל הישיבות הגבוהות....

 

כעיקרון הישיבה פתוחה מאוד לתת לכל אחד ללמוד מה שהוא מתחבר, וכן יש שיעורים בכל הנושאים המבוקשים ממגוון רחב של רבנים מבפנים ומבחוץ.

מכיר את הישיבה, ואני חושב שהיא מצויינת!!

כדי לצאת עם הש'ס ביד - כמו שכבר כתוב - צריך רצון והשקעה.
אבל גם צריך זמן.
אם אתה הולך ל'הסדר' אין סיכוי שתצא 'עם ש'ס ביד'.
ולכן גם ישיבות כמו 'שבי שומרון' - נותנות לך כיוון מעולה, ודרך לזכור את מה שלמדת, אבל בחמש שנים של ההסדר ומתוכן שנה וחצי בצבא - תצא עם 3-5 מסכתות גדולות ועוד כמה קטנות. זה לא 'ש'ס ביד'.
ואם אתה כבר רוצה להשקיע שנים בלימוד - אז אין כמעט נ'מ לאיזה ישיבה תלך. (חוץ מהדרך לימוד)

יש חלום - של בחורים בשיעור א' - הם בטוחים שתוך שנה הם יסיימו את הש'ס וגם ישנו שמונה שעות בלילה.
אז מראש תדע- זה לא ככה....
ומי שחושב שזה ככה אז יהיה לו 'משבר חנוכה'...

עפ"י רוב, "אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה" (ע"ז יט.)

 

ובמילים אחרות, מה שבא בקלות בד"כ גם הולך בקלות.

בס"ד

כמו שהביאו כבר למעלה.

יש עיון רק פעם בשבוע כל הסדרי בוקר האחרים בקיאות המטרה להקיף כמה שיותר וגם בצהריים יש סדר הלכה ביקפי שהמטרה להקיף כמה שיותר

וחוזרים מחוזקים יותר.



*לפעמים אפשר להיעזר במי שכן יודע לעזור לדברים כאלה.
וזה בסדר גמור ואפילו מצויין לדעת להיעזר ולהקשיב ללב.
בהצלחה!

אתה מוזמן לאישי.

עלי שור חלק א' פרק ה' נראה לי
ימי אהבה וימי שנאה.

אין חיזוק יותר מזה.
ואם אתה בגיל צעיר בתחילת הדרך בישיבה - גם את הפרק שנקרא 'שלושה מכתבים'

אם יצא לך להמליץ שוב, תתייג אותי ואני אצטרף שוב.

לא רק שזה פרק חשוב בפני עצמו, הוא גם מצטט מרבינו תם ממש בנושא הזה. קרי, הדרכה מעשית מראשון! כמה צריך לייקר את זה...

כך גם אני מרגיש בדיוק.
גם אין עם מי לדבר.. ואל תגידו לי "דבר עם ה׳"!!!
מרגיש טובע בביצה..

או סתם לדבר עם חבר או מישהו שיוכל להקשיב ולתת עיצה טובה.

אין ממש אף אחד. ייאוש

והם חיים תותים.

שב עם עצמך רגע, ותשאל את עצמך-כמה נתתי מעצמי לה'?? למשפחה שלי??לעצמי?? כן.!!.גם כמה התאמצת לטפל בעניינים הנוגעים לך ורק לך. לא לאף אחד אחר. בין אם זה מידות ובין אם זה דבר שאתה מרגיש קושי פנימי אישי בו.
אם לא נתת מעצמך/היה מאמץ כ"כ-אז אין סיבה לייאוש. כי אי אפשר לצפות לבניין כשלא ניסית אפילו לבנות אותו.

אם עשית השתדלות מעשית תעדכן

ואם מישהו עשה השתדלות ובכ"ז לא הולך לו, הוא יכול להתייאש??

כי אם "יגעת ולא מצאת"- אל תאמין!
רק ששמתי דגש על העובדה שצריך להשתדל. לפעמים חיים את החיים ...ופתאום נוחת עלינו משהו, אז צריך לחשוב עם עצמינו אולי למה..ולעשות השתדלות באותו הקשר שהדבר נוגע בו.

רה'י הרב דוד חי הכהן דיבר על החוצפה של דור עיקבתא דמשיחא-
ומשם התגלגל גם לסטאמר וכו' -
הנקודה היתה להדגיש את המשותף. אנחנו לומדים את אותה גמרא ואפילו אותו שו'ע...
מתוך לימוד משותף לנסות להשפיע. אבל לא לזלזל ולא לפסול אחרים סתם.

ולמעשה - אני ועוד כמה אברכים עשינו 'שימוש' אצל ת'ח עצום מבני ברק - שהוא דיין בב'ד של בעלז חמורה הוראה בבית הוראה של הרב שטרן - בהתחלה הוא לא רצה שנבוא ללמוד אצלו הכולל וגם לא לבוא אלינו -כדי שלא יראו.
אחרי כמה פעמים הוא נחשף לכך שגם אנחנו לומדים ויודעים מקורות ולא כמו מה שאמרו לו...
ומאז ביחס השתנה ואפילו היינו אצלו בבית להגבלת פני הרב ברגל.

הכל נובע מתורה אחת.
זה המשותף.
כל השאר זה פרשנות- ואפשר להתווכח. אבל הבסיס זהה לחלוטין.

אנא עראף, גושניקים, מה היחס אליהם??

מה זאת אומרת מה היחס אליהם? אחלה בני אדם.

בישיבה שלי יש ספרים מרבנים של כלל הזרמים. ואם אין זה לא סיבה עקרונית. אלא יותר עניין של ביקוש...

וכן, כולל גושניקים

מקום שבו יש מחלוקת, מה היחס לדעה השנייה, נניח ואתם בישיבה שקוראת לעלייה לעמונה, איך תתיחסו לרבנים שטוענים שזה לא יועיל ואף יזיק??