פורום תורת חיים בעוז (עמוד 155)

אם יש לך אז תמטיר לכל הכיוונים...
אחדות ,שיתוף פעולה וכו'...

אני עשיתי את זה לחניכות שלי כשנכנסתי להדרכה
עשיתי להם לוח מודעות(די קטן) ועליו תליתי פתק שכתוב בו:"אין הדבר תלוי אלא בי" זה די נדוש אבל ממש חמוד.....

צ'ופר ראשון דף קשר שכתוב כזה תתדע ללא כל פשר תמיד נחמד לשמור על קשר..

צופר...שוקולד שיהיה רשום כל ההתחלות קשות אבל אולי זאת לא אולי זאת התחלה מתוקה..

יש עוד רוצה אהבת את הרעיונות?

בס"ד
*יש את ההוא עם הפאזל נותנים לחניכים פאזל וחותכים חתיכה ממנו ואומרים להם שכל אחד הוא בעצם חתיכת פאזל וחשוב שכל אחד יהיה כדי שהתמונה תהיה שלמה...
*אפשר לצייר רגל ואז לכתוב "שנתחיל ברגל ימין"-אני עשיתי גם משחק פלונטר לפני....
*יש את של הרב אבינר (קצת שיבצרתי)
"אפשר תמיד לפנות אליי,
בשביל זה אני פה.
בבית ובכל מקום,
בשבת ובחול,
בלילה וביום
בכל שעה..."
(אוהב וכו המדריך+מספר טלפון שלו..)
*יש עוד אחד (שגם אותו חצי כתבתי ושיבצרתי)
"להתחיל מחדש לשכוח הכל
לחשוב על מחר ולא רק על אתמול
לחשוב על הטוב ולא על הרע
לחשוב על מה שיהיה ולא על מה שהיה.

כשעולים על דרך חדשה
לא תמיד יודעים לאן היא תוביל
ולפעמים אין שום ברירה,
מוכרחים ללכת על השבילץ
וגם אם הדרך קשה ומושכת
יש לזכור תמיד למה יצאנו
ולמה בכלל התחלנו ללכת."
(זה יותר אם הולכים על מסר של פתיחת דף חדש עם חניכים..)

אם תצטרך עוד תגיד....
בהצלחה!

"אתמול הלכתי אני וחבר, הגענו לוילה עם פרחים בחצר, ראינו שם שלט תלוי על הקיר, ובו כתוב: פה גר ראש העיר. נכנסנו פנימה אל תוך החצר ומצאנו כל רגע שלט שאומר: אסור לצלצל! אסור להפריע! לא להכנס, חייבים להודיע!! אז אנא דעו-אני לא ראש העיר, מותר לצלצל ומותר להעיר, ואם יש בעיה בכל דבר קטן?! אשמח לעזור! בשביל זה אני כאן!" ואז רושמים תטלפון.. ב"הצלחה=]

בס"ד.

מתי הפעולת פתיחה?
כי אני חוזרת הביתה רק בחמישי הבא...

שידחו את זה לאחרי ה30..
אבל אם הם יעשו בכולופן אני הייתי הולכת..
לא נראה לי נכון לעשות בכוח אם היא לא רוצה..סתם יאבד ת'אפקט..

תחכו ויהיה הרבה יותר טוב..
בהצלחה!!!

עד כמה היא הייתה קרובה לזאת שנפטרה.
סתם ככה, זה נשמע לי ממש לא שייך,
ואני הייתי מנסה לדחות את זה, או אפילו לבטל.

בס"ד

אם תמשיך את ההדרכה בהרגשת ה"לא צריך אותי", "לא הולך לי טוב", "גרוע בלהעביר פעולות", סתם יהיה חבל. אל תתן לזה להמשיך להתגלגל ככה, תחפש עם עצמך איפה תוכל להשתפר קצת. אל תגיד, טוב, עד עכשיו הלך לי ממש באסה אז כנראה המצב לא יכול להיות יותר טוב, הלך עלי. אכלתי אותה. "תחשוב טוב יהיה טוב תאמין בעצמך", בעיקרון אני שונאת שמצטטים את זה סתם, אבל עכשיו זה ממש נראה לי קשור.
תשב עם עצמך יום אחד ותחליט, זהו, עד עכשיו היה על הפנים, מעכשיו אני רוצה קצת יותר [נגיד] להתחבר לחניכים, ותבוא לפעולה עם מצב רוח טוב ומוטיבציה שיהיה יותר טוב ממה שהיה עד עכשיו. ובאמת באמת תחזיק בתקווה הזאת, אל תתיאש אחרי שאתה רואה ששוב פעולה הלכה קצת עקום, לכל אחד יש טעויות, ולפעמים חלק ממה שקורה זה לא אשמת המדריך. ואל תיקח את זה בתור "ביזבוז אנרגיות" אלא השקעה שבסוף יוצא ממנה חיובי! תאמין! ואם הגעת לתפקיד הזה של מדריך כנראה אתה יכול. שום דבר לא קורה במקרה.

חו"מ, יכול להיות שסתם אתה רואה ככה את הדברים שחור. יש מצב שפשוט שיכנעת את עצמך וטיפטפת לך שאתה מדריך לא טוב, ולא הולך לך וכ'ו. אני מאמינה שאם היית מסתכל מהצד היית רואה דברים שבתור מדריך הועלת בהם.

ב"הצלחה!

ואז הגעת ושמת לב שזה לא כזה טוב...
או שתנסה באמת לשנות גישה-כמו שאמרו קודם...
אל תהרגו אותי אבל אני חושבת שאם ממש לא טוב לך אז תצא... כי בסופו של דבר אם ככה זה באמת אז גם אתה מפסיד מזה וגם החניכים...

תסביר לו איך אתה מרגיש.. אולי שייתן לך פעולה אחת לעשות לבד, ולהעביר לבד, שתהיה פעולה תותחית! תודיע לכל החניכים! אח"כ תלווה ת'חניכים, תדבר איתם קצת..
ככה הם ייתרגלו אלייך, יתחברו אלייך, ויאהבו אותך.

בהצלחה מלא!!

אומרים שכל אדם שנמצא במקום כלשהוא יש לו שם תפקיד!!!

אני בטוחה שגם בשבט שלך יש חניכים שיותר זקוקים לך.. וגם אם המד"ש יותר מצליח (או שלפחות ככה זה נראלך..) בכ"ז.. תנסה למצוא את החניכים שכן אפשר להתחבר אליהם ולעניק להם... תנסה על תיצא מהר!!!- בסוף תיהיה לך הרגשת החמצה שלא ניסית עד הסוף בדברים האלה לא נשברים מהר (10 חודשים זה לא סוף העולם...)

בס"ד.

אם אתה מתכוון להסתכל על הכל מנקודת מבט אחרת
(ואני יודעת, אני סה"כ אחת מבחוץ, אני לא יודעת כמה זה קשה וכו' וכו' )-
אז נראה לי שתפוזה1 וזאת מפג"ז ענו ממש לעניין.

ב"הצלחה לך!!
בכל החלטה שתבחר...

ב"ה

אני חושבת שאתה צריך לישאר כי יש כול מיני סוגים שונים של ילדים/חניכים יש שמתחברים לאנשים כאלהו... ויש שמתחברים לאנשים כאלהו.

אני רוצה לספר לכה לכול מי שחובש/שוקל לפרוש מהדרכה רק בגלל שלא קל לו מכול מיני דברים:
שנה שעברה היתה לנו מדרעכה שעזבה בגלל כול מני סיבות(שאני לא הלכת לפרט אותם)
ומאז שעזבה השבט התפקר לגמרה ולא יצאנו לשום דבר של התנועה. אני חושבת שאם היא היתה נשערת עוד כמה חודשים היה מצבו של שבטי אחרת.
אני אומרת ושוב אומרת שאם יש חניך אחד שאתה יכול לעזור לו לא משנה במה תישאר אילו אם זה חינך אחד אתה לא יודע מה הסניף /השבט/הפעולות יכולות לעשות לחניך אני היתי נשערת אפילו שאני ודעת זה מה שאני היתי עושה

מקווה שעזרתי
לילה טוב ושבת שלום

או שרצית התפרק. מלשון התפרקות.
יש הבדל.

ושוב, למה אכפת! אל תצא ככה מהר, אבל שנה גישה.
בהצלחה, העם איתך!!

ותקשיב להם! זה חשוב מאד
ואם לא הולך אז תנסה לארגן דברים אחרים כגון פעולות אמצע שבוע גדולות וכו'
בהצלחה
קומונר נתניה

תעשה להם פעולות מעניינות

בס"ד
קודם כל כל הכבוד שאתה לא גורר את זה עוד, ומברר.
אז דבר ראשון לא, א-ל תשתף את החניכים בהתלבטות שלך. זה סתם יפגע בהם. גם אם תחליט לעזוב, א-ל תגיד כי לא הבחברת, א-לא מסיבות אישי'ות.
אז ככה: פשוט קח לעצמך פסק זמן. שב עם עצמך, ותחשוב: במה אני מועיל לחניכים שלי? במה אני יכול להועיל לחניכים שלי? באיזה תחומים אני חזק? איך אני יכול להעביר ואתם הלאה, לחניכים? למה אני לא מתחבר לחניכים? מה ההבדל ביני לבין המד"ש שלי? איך היחס של החניכים לכל אחד מאיתנו? כן, א-לו שא-לות פסיכולוגי'ות שכא-לו, אבל אם תחשוב עלי'הן טוב- ממש תברר את עצמך.
וכבר אמרתי לאנשים פה, זה שיש מדריך שקט ואחד רועש, זה לא אומר שאת השקט לא אוהבים. נכון, יש כא-לו שיתיחסו א-לי'ו י'ותר, בטבעי'ות, אבל שתדע שדו'וקא את השקטים חניכים ממש מעריכים, ובד"כ אם י'הי'ה להם עני'ין אישי- א-לי'ו הם יבואו.
ובאמת, יש לך אור משלך תפיץ אותו! א-ל תכבה אותו!

ועכשי'ו לחניכים החשובים:
אותם, תסלח לי, זה לא כל כך מעני'ין שאתה לא מתחבר. אז תעשה לך בדחיפות בירורים עצמי'ים, ואם אתה מבין שזה לא זה- לצאת. ואם אתה נשאר, עם מוטיבצי'ה!

בס"ד
אתה צריך מישהו שמכיר ת'דינמיקה של הסניף והשבט...
אבל שגם לא יהיה אינטרסנטי..
אני לא חושבת שמישהו פה באמת יוכל לעזור לך אם הוא לא שומע הכל מכל הצדדים..
בכל זאת בהצלחה!

קרע אותי מצחוק!!

קיבלנו את זה שנ"ש באיזושהי פעולה...

זה ממש מעלה נקודות למחשבה...

אבל זה חרווווש....

בעזר ד'!

וכנראה גם לרוב פה...
(ד"א לא הצלחת לייבש)

מה היה הקטע, לרדת על החרדים???

כדי להוציא מהבועה שאנחנו חיים בה..

סיפרו לי על מישו' שחכה לטרמפ שעות ולא היה ואז עבר מישו' ולא עצר אז הבנאדם היתעצבן ואמר לחבר שלו (בקול...) 'מה אכפת לו לעצור?' אקיצר הנהג שמע את זה עשה רברס עצר לידם ואמר 'אשתי בחדר לידה ואני נוסעה אליה אבל אני אקח אתכם כדי שלא תכעסו עלי'
(סיפור אמיתי!!! זה בערך מה שאמרו אני לא ממש זכרת מילה במילה...)
"הוי דן את כל האדם לכף זכות"

ת'אלה שזה פשוט אני

כמו השיזוף, ולא לאכול בשרי, וגם הלכה דודי...

והכי נכון זה-להתפלל בשבת תפילת עמידה בשיא הדבקות ולגלות שאנחנו בסלח לנו ולהסתכל לכל הצדדים לראות שאף אחד לא ראה שהתבלבלנו..(וזה תמיד קורה לי בסניף..!!!)

הרוב נכון לגביי! למרות שאני לא באריאל..

בס"ד
כמעט כל הדברים קרו לי.... חחחח...
נקרעתי!!!! =)

איזה מצחיק שאני דוסה..=)

בכולופן קטע חזק!!!

ממש אהבתי.... במיוחד עם המדור שידוכים של ב-7.....

אבל הוא בכיתה ואני בבית...

סיפור לימים נוראים על חרטה וחזרה בתשובה.

הצעיף הצהוב.
פגשתיו לראשונה ברכבת, הוא ישב מאובן ועל פניו הייתה נסוכה מן ארשת שהביעה סבל עמוק. אני הייתי בדרכי הבייתה. התיישבתי בניחותא בספסל ממול וכלל לא התייחסתי אליו. אך לאחר שעברנו כמה תחנות והוא יושב באותה תנוחה, הוא משך את תשומת ליבי. הוא היה נראה כה מוזר וכה שונה מכולם. הבטתי בו בתמיהה: שמא היה צריך לרדת והרי הוא לא שם לב, אולי שמא עלי להגיד לו, לנסות לעוררו מקפאונו. אולי לא כדאי והוא עלול להתפרץ בחמת זעם עלי, שהעזתי להטרידו. לא ידעתי מה לעשות עד כי החלטתי לפנות אליו ויהי מה.
"סליחה אדוני" – פניתי בנימוס.
"לאן אתה צריך להגיע?", לרגע לא התייחס כלל לדברי, כאילו לא דיברתי אלה אל הקיר.
פניתי שוב – "לאן אתה מבקש להגיע? אולי אוכל לעזור לך?"
הבטתי אליו בציפייה לראות היענני דבר. כנראה החליט לענות לי, אך בטרם הוציא מילה מפיו הסתכל עלי ומדד אותי היטב. הוא ביקש לבחון אותי, הראוי אני לאימון מצידו או לא, כנראה החליט כי ראוי אני – שכן מיד פתח פיו ואמר: "תודה לך ילד, יודע אני לאן אני נוסע".
"לאן אתה נוסע?" – שאלתי מחדש מאחר ונעניתי.
"אני… אני… אמ… נוסע, זאת אומרת לביתי, הביתה כמו שאומרים היום".
"מישהו מחכה לך שם?" שאלתי בתמימות, הוא החוויר, עברו רגעי דומיה, לא חשבתי כי נגעתי בציפור נפשו של שכני, התחרטתי על שאלתי – אך את הנאמר אין להשיב.
הוא נאנח קלות ואחר אמר בקול חלוש: "אינני יודע".
"האם יש לך הורים?" – המשכתי לשאול.
"כן, יש לי אמא זקנה, אשה טובת לב מאין כמוה, אך אישה אומללה מאוד, הרבה צרות עברה בחייה וחלק מהם הסבתי לה אני. כן, אני! בן אכזר שכמוני, כה עשיתי לאימי הטובה, ביישתי אותה, ציערתי אותה" – הוא הגביר את קולו ואחר אמר בהתרגשות: "שאלת אם מחכים לי… ומדוע זה תחכה לי? מדוע תצפה ליום בו יבוא בנה יחישה, אשר בעטיו תבוש לצאת אל הרחוב?"
הייתי נרגש ומבולבל מהשתפכותו הפתאומית, אך לא הבנתי ולא כלום, מהו הפשע אשר עשה לאימו, שטף דמעות עז פרץ מעיניו ואני עצרתי בעצמי שלא לבכות עימו.
הבטתי עמוק לתוך עיניו החולמניות וראיתי כי כאן, בתוך העיניים השחורות הללו מסתתר לו גורל שחור. ראיתי, כי כאן בתוך העומק הזה שבעיניים – העמיק לו הסבל חדור, ואולי עודנו רובץ שם- "בכה" –חשבתי בליבי- בכה וירוח לך".
כך נמשך המצב כחצי שעה. הרכבת נסעה במהירות – מראות ותמונות חולפים על פנינו ביעף, עצים, פרדסים, שדות, יערות עוברים בזה אחר זה. פתאום כמו ניעור מחלום, התרומם שכני ומחה דמעותיו והביט בי כשחיוך נסוך על פניו.
"בודאי אתה תמה, נער, על התנהגותי המוזרה…- סלח לי אך לא יכולתי, הייתי מלא".
"דוני" – שאלתי בהססנות מה "המותר לשאול אותך דבר?"
"נו" – ענה בחביבות "מנחש אני מה אתה רוצה לשאול, בודאי מבקש אתה לדעת מה עוללתי לאימי האהובה…"
"צדקת" – עניתי.
"ובכן, רואה אני כי נער נבון אתה על כן אינני חושש לספר לך.
לפני כשנה בדיוק קרה הדבר, חפצתי לקנת לאימי מתנה גדולה ממש. הבעיה הייתה אמין אשיג את הכסף. אומנם, השתכרתי כל חודש מעמל ידי אך כסף זה הייתי מעביר לאימי במלואו ולא רציתי להחסיר ממנו כדי שלא תדע. שיהיה הדבר כהפתעה. ניסיתי לעבוד בדבר נוסף אך זה לא הלך. יום הולדתה של אימי הולך וקרב ועדיין לא קניתי מאומה. בלילות לא עצמתי עין, הייתי מתהפך על משכבי וחושב מאיין יבוא עזרי, עד שהגעתי לאותה החלטה נוראה. ממולנו גרו שכנים שהיו ידידים טובים שלנו והם היו עשירים גדולים. כבן בית הייתי בביתם וכן היו אף הם בביתנו. כל פנה בביתם הכרתי וידעתי מקומו של כל חפץ, ידעתי גם את מקומה של קופת הכסף… התבין זאת? כזה היה האמון שנתנו בי ואני א ראוי שיתנו בי אמון… אני מעלתי!!!
חלילה, לא חפצתי לגנוב! אני מתעב את הגינבה בכל ליבי.
חשבתי ללות לזמן קצר את הכסף ולאט לאט אחסוך –ואחזיר, ומדוע לא? הרי להם לא יחסר… ייתכן שאף ל ידעו על כך. וכך עשיתי. כרגיל הגעתי לבית ידידי, שתינו כוס קפה טוב, אכלנו משהו, פטפטנו, הכל היה כרגיל. ולרגע משהיה החדר ריק קפצתי ממקומי, ניגשתי לארון, פתחתי את הקופסא ו… במצב מביש זה, כשידי בתוך קופסת הברזל, מצאוני. איני צריך לתאר לך מה קרה שם. כעבור 20 דקות כבר הייתי אסור באזיקים ומובל ע"י שוטרים לעבר הניידת שחיכתה לי בחצר. מכל החלונות הציצו זוגות עיניים, כולם רצו לראות מי הגנב שבגללו קמה בהלה כזו בשכונה. גם אימי עמדה כמו כולם בחלון חפצה לדעת מה קורה פה, מי הגנב?
צעקתי לה: "שלום אימא…" טרם ראיתי את תגובתה וכבר נדחפתי לניידת השוטרים. במשפט, יצאתי אשם – איש לא האמין לסיפור שלי וכך ריציתי את עונשי שנה תמימה במאסר כגנב, כפושע. לחם צר ומים לחץ האכילוני, אך מה כל אלה בעיני? מהרהר היית באימי האומללה, בודאי חרשו ממנה קמטים, בודאי הלבין שערה והזקינה ועתה, אני חוזר אליה.
שאלת אם מחכים לי בבית, הג לי אתה, התחכה אם לבנה שהכאי לה…?
לא ידעתי מה לענות לשאלתו, התחמקתי ושאלתי: "האם יודעת אמך כי חוזר אתה הבייתה?"
"כן" ענה בלאית – "בשבוע שעבר עת הודיעוני על מועד שחרורי שלחתי לה מכתתב, זהו מכתבי הראשון אשר כתבתי לאימי בשנה זו. במשך כל השנה לא כתבתי, התביישתי, ובטוח הייתי כי תשליך את מכתבי לאשפה בטרם תעיף עליו מבט אך בשבוע שעבר כתבתי.
"ותשובה למכתבך קיבלת?"
"לא! אך עוד מעט אקבל את התשובה, בעוד תחנות מספר".
לא הבנתי את דבריו, הבטתי עליו במבט תמוה. ואז פנה ואמר: "יש לי פה טיוטה של מכתבי – אתן לך לקרוא ואז תבין מה פשר התשובה שעומד אני לקבל בעוד מספר תחנות…"
נטלתי את המכתב מידיו, מכתב ישן מקומט ובלוי, נוכח היה כי דמעות רבות נשפכו על דפיו וכה נאמר בו:
"אימא יקרה!
בוש אני ונכלם כותב אני אלייך ת המכתב הזה. אינך חייבת לקוראו, יכולה את להשליך את המכתב לפח, לא אכעס, אני מבטיח לך כי לא אכעס. אני מבין אותך אימא. אני מבין כי לא בנקל תסלחי לי, לבן שהכזיב. אך אם בכל זאת תקראי את המכתב, אמא, כי בצער ובכאב כותב אני שורות אלו, אל תחשדי בי כי גנב אני, לא אינני גנב! איני פושע! זו הייתה פשוט הסתה. איזה מן ריח רע התגבר עלי ומשך אותי לעבר הקופה הזרה. ועתה, החרטה והכאב מכרסמים בי ומותירים בלב קרעים, קרעים. בז אני לעצמי. התבוזי לי גם את אמא?
המנורה עומדת להיכבות, הנפט מתמעט אט-אט, על כן אני ממהר. בשבוע הבא ביום א´ אני משתחרר, איני יודע אנא אפנה, נא אבוא…אמא התקבלי אל ביתך את בנך אוהבך גם אם פשע כי יצרו גבר עליו? התמחלי לבן כואב ותסלחי לו על כל העבר? אני יודע מה רבה הבושה אשר הסבתי לך ואני מתבייש לכתוב לך. לכן, אך ורק אלייך פונה אני ומספר הכל.
ידוע אדע כי רק את, אמא, מסוגלת להבינני בסבלי הגדול. ושוב… אם לא תחפצי לקבלני חזרה אל ביתך לא אכעס, אבין היטב כי לא תרצי שכל עובר ושב יצביע בבוז לעבר ביתו של הגנב, אבין היטב כי לא תרצי שירחקו כל ידידנו מביתך. אני לא אכעס ולא אתמרמר – זאת אני מבטיח לך. אך, אם בכל זאת סלחת ותאבי לקבלני – אנא, אבקשך כי תקשרי צעיף צהוב בעץ העומד בשער העיר, ויהיה זה לי לסימן, אם אראה את הצעיף ארד ואבוא אלייך הבייתה. ואם לא, גם אני לא אדע מה אעשה אך, אמשיך לנסוע ולנדוד ולחפש את מזלי בעולם הגדול.
ממני, בנך אוהבך".

כל אותה עת שקראתי את מכתבו של האסיר עמד הלה ליד החלון והביט אל המכתב הפתוח. בעוד שתי תחנות ידע את תשובת אימו. הייתי נרגש, לא ידעתי להחליט מה תעשה האם, התאות לקבלו, או שמא תסרב? עמדתי בסמול לו ושנינו עמדנו, הבטנו והחרשנו. הרכבת עצרה בתחנה, כמה מן הנוסעים ירדו. נשמעה צפירה קצרה ושוב… הרכבת נוסעת עוד דקות מספר עומדת היא לבוא לעיר, ההתרגשות אחזה בנו חזק.
"בעוד כמה דקות נגיע" – אמר לי, כשלרגע אינו גורע עיניו מן המכתב הפתוח – "עדיין אינני יודע אם יורד אני או אמשיך…." ההתרגשות הלכה וגברה, היתלה צעיף צהוב על העץ העומד בשער העיר? או שמא לא יהיה ולא כלום?
והנה העץ לפנינו…
לתדהמתי ולתדהמת שכני העץ שהיה בשערי העיר לא היה עם צעיף צהוב אחד אלא עם עשרות צעיפים צהובים…
שכני התרגש מאוד וכשהגיע לתחנה רץ בשמחה ובדמעות לעבר ביתו…

ממש מדהים..
יכולים לעשות אותו קצת יותר יפה לקראת הסוף..
כי התיאור על מה שקרה אחרי שהוא ראה את זה הוא בדיוק 10 מילים= אפשר לעשות שיפור קל...
אבל אני באמת מאוד אהבתי את הסיפור...

אהה...
כי מקודם חיפשו את הסיפור....
ואני עשיתי לי לתומי חיפוש קטן בגוגל והתוצאות היו שגם בדיוק לפני שנה חיפשו את הסיפור הזה בפורומנו התמים....
אז הקפצתי בעיקר בשביל להראות ולא לפתוח אחד חדש...

יש לי דרך להשיג לך אותו, אני אנסה ממש

(עד יום חמישי... )
:- )
בכולופן המון ב"הצלחה!

הלוואי שלא תשכחי!!

לשבת הזאת!!! על סליחה או חשבונפש... אני ממש ממש אשמח אם יעזרו לי!!!!!

אם זה יועיל...
לי זה לא עזר!!
http://www.hevb.org/hevb/modules/down/files/3.doc

בהצלחות!!ושיהיה חודש טוב..

על הצעיף הצהוב. אין לי אותו כרגע, אבל סביר להניח שחיפוש קצר בגוגל ימצא לך אותו. זה סיפור מדהים ממש. סיפרו לי אותו כשהייתי בניצנים, ועד היום אני זוכרת אותו, ואפילו העברתי איתו פעולת חב"ב, כך שהוא באמת מתאים לכל הגילאים...

בס"ד
על כלא האסירים בסביר...-שהמסר שלו הוא שחודש אלול בא בשביל לרענן לנו את הידיעה שאנחנו באמת זה בחודש אלול ,זה לא הצגה שאנחנו פתאום יותר טובים אלא בשביל לומר לקב"ה שהינה תזכור אותנו כמו שאנחנו ולא כמו בשאר השנה שאנחנו נשחקים עם המצוות וכו..
אין לי כח לכתוב כרגע ת'סיפור אז בהזדמות...
בהצלחה!

בית א: פזמון: בית ב: וכו'... נוו, אפחד לויודע תמילים?! באמת!! חשבתי כבר שאני היחידה...

אחרי חודש ארגון מלא חזרות..אי אפשר לשכוח בקלות;)


ודור יקום וחי
ישיר ליופי וחיים
ועדנה,עדנה בלי די
יינק מטל שמיים

נוער מלא גבורה
גודל באוירה של תורה
חדור רצון ויוזמה
לחדש את פני האומה

אריאל אריאל קדימה ליותר
אריאל אריאל בעזרת הקל
אריאל אריאל קדימה ליותר
אריאל אריאל בעזרת הקל

תרבה אהבת התורה
תפרוץ באומה ידיעתה
ומלאה מלאה הארץ
דעה ויראה

יפרצו תלמידי חכמים
גדולי תורה ענקים רוחניים
יובילו את האומה
אל חזון אחרית הימים

אריאל אריאל..

תמשול על כל אדמתה
האומה האדירה
אין עם כלביא יקום
וכארי יתנשא

תשרה בתוכינו השכינה
יבנה בית הבחירה,
בעזרת אור הגבורה
בימנו במהרה

אריאל אריאל..
ושווב..

|מופתע| |מקנא|

אביה- שכוייח!!

(עכשיו אני אתאמן עלזה עד שאני אדע ב-ע-פ!!) =]=]

לא תצליחו לשכוח..אפילו אני..רק מלהיות לידם..

ב"ה

אני בחיים לא הזכור את כול המילים של השיר הזה
ממש שכויח על זה

בס"ד
ממך לא ציפיתי לשאלה כזאת. =)

ת'אמת, נראלי שאני יודעת הכל, פשוט אפעם הבנות שאיתי/אני לא שרדנו עד שאני אגיע לסוף... =)

ודור יקום וחי ישיר ליופי וחיים

ועדנה בלי די יינק מטל שמים ,

נוער מלא גבורה

גדל באוירה של תורה

חדור רצון ויוזמה לחדש את פני האומה.


אריאל אריאל קדימה ליותר.אריאל אריאל בעזרת האל.


ואהבת התורה תפרוש באומה ידיעתה

ומלאה הארץ דעה ויראה

יצמחו תלמידי חכמים גדולי תורה ענקיים רוחנים

יובילו את האומה אל חזון אחרית הימים .


אריאל אריאל קדימה ליותר.אריאל אריאל בעזרת האל.


תשלוט על כל אדמתה האומה האדירה

הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.

כשבתוכינו השכינה תתעלה לבית הבחירה

ויזרח אור הגבורה בימינו במהרה.


אריאל אריאל קדימה ליותר.אריאל אריאל בעזרת האל.

(המילים מאת מוריונת שכתבה אותם לבקשתי בחודש אירגון השנה...)

בעזר ד'!

אני אפילו בדקתי זאת עכשיו עם השיר... כי הייה נראה לי משו שלא הסתדר לי עם המילים שלא חנה זלדה 2.

עבר זמן מאז..
תודה על התיקון..

לקחת את הקומיקס הזה, שקוראים לו דביר, מכירה?
יש שם קטע שהוא קשור לים...

תודה!

אבל אין לי בבית ת'ספר הזה...מאיפה אני אשיג אותו??

את הקטע של דסי רבינוביץ הי"ד
"אנחנו חייבים להיות חזקים"

יש הרבה דגים בים אההה..
על כולם אנו עולות אההה..
סניף בית אל, סניף בית, סניף בית אל, אההה
ובמקום ביתאל תכתבי משו אחר.. בהתאם..
בהצלחה!

"טוב(ע)ים השניים מן האחד" ולצייר איזה משהו חמוד...

לא נורא

תודה רב"ה בכל זאת!!

זה כ"כ דפוק מצדכן..
|נאנח|
אתן יודעות למה התכוונתי...

ואני יודעת שזה <צ> (?)

בעזר ד'!

אביה לא רק הפג"זניקיות מקושרות...|עובדתדית!
איל נרשמים למייל... אני צורכת שהייה צריך לשלוח בקשה(במייל כמובן)ואש היו מצרפים אותך.
אני יכולה לברר..

ב"הצלחה כל מי שהתחיל היום את הלימודים!!!!!!!!

עם הרבה ס"ד,
עם קמצוץ שכל שיש לי,
ועם הרבה כבלים ותוכנות שהרסתי..

ה-צ-ל-ח-ת-י- ל-ה-י-כ-נ-ס-!-!

אז אולי מישהו יכול לעזור גם לי.......

תשאלי פה מישו..
נו נו, בשביל זה שווה להיות פג"זניקית, יש קשרים =]

זה נכנס לאתר אבל רק לדף בית ולא לשאר הדברים

בס"ד

עם ההורדה של הט"ש יש טיפה בעיות, צריך להיות איתו סבלני, אבל בד"כ הוא מוריד בסוף..

ולא ב firefox לדוגמא.

פשוט תלחצו על זה וזהו וזה נכנס לכם לזה.....

סתאם, אפשר אולי פירוט? איזה נושא אתה צריך? אתה יכול לחפש באחד האתרים- בנ"ע עזרא אריאל צופים וכו'...או לעשות חיפוש כאן בפורום.

מה אתה צריך? איזה סוג?

חח מזמן לא היה כזה.. פעם כל הודעה שניה הייתה כזו.. זוכרים? |מרגיש זקן|

בס"ד
היא עושה להם על העניין של להעיז לעשות דברים בשנה החדשה שלא העזנו לעשות בשנה שעברה....
*יש לה את הקטע על "הנסיכה והצפרדע"
*היא משחקת המאפיה (בהסבר שהמלך צריך להעיז והציע אנשים להרוג..)
*היא משקת גם את המשחק עם הגזר והבת באמצע...(צריך להעיז לקחת ביס מהגזר..)
*משחק התנועות-(העזה של הילדה שמכתיבה את התנועות)
*קרנבולת...
בהצלחה ושבת שלום...

וואו, איך היא חשבה על זה?! ;)

בס"ד
אני חייבת לתת קרדיט!!
על הפעולה טרחו ועמלו -
שלומית וזהבית המעולות!!!!!!!
ואני ומדשיתי נעזרו בפעולתכם והעלו |האף למעלה| אותה לרמה של מעפילים!
תודה לכן נשמותתתת

והשכר שמתקבלים ובמה הוא תלוי..
אם אתה עדין צריך תכתוב פה או תמסרש..
שבת שלום!!

איזו זכות יש לי!!!...

ותביא משהו לעלון.

יומוצלח.

אפשר לכתוב (עדיין מחפשים):
- התרשמות על המחנה.
- התרשמות על סמינריון קומונרים שיתחיל מחר.
- מאמרים בנושא חודש אלול (תשובה), התחלת לימודים וכו'.

בלי קשר אפשר לשלוח כל דבר שלא קשור לנושאים אלו.

יומוצלח.

אחרת פשוט לא יהיה לך מה להכניס כי תצנזר הכל...=)=)

בעזרת אבאל'ה!

מה לכתוב על המחנה?!
חוויה לא שוגרתית(יש כאלה המון דווקא במחנה)
אימרה שיש לך לומר לכולם שקרה/הגעת אליה במחנה(כן! לספר על זה)
לא נראה לי חסר.
רק שהייה ברוח ושפה טובה שלא יפגע באף אדם ומומלץ שהייה מעניין.
לעניות דעתי הקובעת

בהזדמנות זו יישר כח לעושקים במלאכה.
ד' ישלם שכרכם!

התכוונתי לאלה שיכתבו מאמר שלם על כמה היה דפוק המחנה וכמה דפוק סניף אום אל קוסקוס [בדוי] וכמה יש לשפר וכמה, וכמה, וכמה... כי היה כמה מאמרי דעות כאלה שנ"ש..והם קצת קצת צרמו..אז גם מי שכותב עלזה (שצריך מאוד שיכתבו עלזה כדי שאולי באמת דברים ישתפרו..)-שיעשה אתזה בצורה לא בוטה וגם חובה(!) שיכניס בסוף איזה משו שהוא כן חושב שישתפר משנ"ש או שהיה נחמד בכללי.. אחרת- זה ממש מוריד את המוראל.. בצלב"א!

בעזר ד'!

בעלון הקרוב.
אם את יודעת איך צריך להראות דעה של המחנה, למה את מחכה?!
יש לנו עוד יומים.
למקומות,
הכון...
צא!

ב"הצלחה

בכולופן- הוא לא צריך לחכות.. כי..אאההמם.. לאנראלי שאני באמת יעשה אתזה... אהה..אאווללייי..=)

תכתבו לט"ש!

חח אם אני אכתוב זה ייצא גרוע..
אבל נחשוב על משו.. עד מתי אפשר להציע?

tal.shamaim@gmail.com

אזמה אם עבר התאריך!! הוא שיא החתייך!!
|מתחנן|

אביה הקטנה, בשם כל חברי הפורום.

חח.. רעיון נחמד=)

בס"ד

או פינת הומור כזאת או משו כזה...

בס"ד
מילא ההומור שהוא התפרסם פה..
אבל אני לא חושבת שחניכים שקוראים את טל שמיים והוריהם לא צריכים לדעת על פאשלות חינוכיות וצניעותיות שנרמזות |רק נרמזות? | בסיפור!
ממש אבל ממש לא לפרסם!

בס"ד
ההומור שלנו...

אפשר לכתוב למעלה שקטע זה נכתב בקטע של הומור וצחוק..
ואל תסחפו.. אנשים מבינים..

בס"ד
אף הורה או ילד יחשוב בעקבות קריאת הקטע שהמחנה הוא שיא הלא צנוע!!!
כותבים למעלה שהסיפור הוא הומוריסטי בלבד, ויש בו שילוב של בדיחות, ורק בדיחות, מהמחנה, ולא באמת מההתנהלות במחנה! נא לא לקחת ברצינות, זה נכתב רק כדי לשעשע את הבנות שיצאו למחנה...
ואם הורה יתחיל לחשוב שהמחנה כ"כ לא צנוע רק בגלל הסיפור, אז שיקרא את כל התגובות על המחנה שיופיעו בט"ש ויחליט לבד! הסיפור הוא רק סיפור לשעשוע ולא משקף כלום!! לענ"ד!!!

אז תשלחו אתזה לחודש הבא, ותרשמו בענננק למעלה- "מדור סאטירה" חח...=) נקרעתי..=]=]

הם שלחו לי את הסיפור בזמן והכנסתי אותו כי לא היה נראה לי בעיה, אבל לא ידעתי שכל הפורום כבר מכיר אותו... זה קצת מצחיק, אבל לא נורא...

לא שהסיפור קצת מצחיק, הסיפור סבבה. קצת מצחיק שזה פורסם בפורום וכל העולם מכירים את זה ואז זה יפורסם בט"ש.

שווופך!! זה יהיה מעניין..=]=]=]

[חח באמת תודה לי על האישור ]

קודם כל זה לא מגיע בכלל להורים... וגם אם כן, יש לכם דברים יותר טובים?? אתם יכולים לשלוח... אם שלחו וזה די סבבה, שום סיבה שזה לא יכנס.שבוע מוצלח! טל שמים יוצא הלילה!!!

בס"ד

למקרה שכרגיל לא יגיע אלינו.. ואז כשיצא תביאי לי..

סתם, בעזרתשם אני אקח לך..

לא שמפריע לי, כן?

זה קורה הרבה פעמים כשבאה חניכה חדשה לסניף, כי שמעה שיש תנועת נוער בסביבה, והאמא שלה (או האבא- זה לא משנה..) באים ומתעניינים מזה אריאל. הרבה פעמים יצא לי לענות- "זה כמו בני עקיבא, אבל נפרד וכו'.."
ועכשו שאני חושבת על זה, אני שמה לב פתאום שבמשך הזמן שניתי אוטומטית את התשובה שלי ועכשו כמעט תמיד אני אומרת שאריאל זאת תנועה שיצאה מבנ"ע כי היא דוגלת בחברה נפרדת וכו..
לדעתי זאת תשובה לעניין, כי ככה ההורים (וכל מי שמתעניין) מבינים שזאת תנועת נוער נורמלית ששמה דגש על צניעות.

זה מישי שלא קשורה בכלל ולא מעניין אותה צניעות!!
וזה הרגשה מטומטמת שזה מה שענינו..

ובאמת גמאני עונה ככה...
ואני יודעת שזאת תשובה בכלל לא מדוייקת!ולא הכי נכונה...


(שירה....אני אלירז!)

כך, אך לאחר זמן נסחתי לעצמי תשובה זריזה זהירה קצרה ואמיתית לכל דורש ומבקש, וז"ל: "תנועת אריאל היא תנועת נוער חרדית לאומית(י"ג; תורנית ציונית), הדוגלת בחינוך לחיי תורה שלמים." עכ"ל

בס"ד
אין צורך לפרט יותר מידי אנחנו תמיד עונות "זו תנועת נוער דתית נפרדת"...
ואם הם שואלים אם זה בנ"ע :"לא זה יותר שווה מבנ"ע (עם קריצה)"
זה מה שאני והמדש"ית שלי עושות...

אבל זה לא מספק אפחד!זה נראה כהתחמקות..
באמת שאלה שצריך לבדוק..
זה לא הולך ככה..

בס"ד
אבל אמרתם שאין להם זמן לשמוע את כל האידייאלים...אז לא נראלי שהם יתפסו את התשובה הזאת ב"זמנם המועט" כמתחמקת....

בס"ד
וזה הכי לא אותו דבר רק נפרד.

זה תנועה שדוגלת בתורת חיים בעוז, ופרטים מלאים- שתברר.

זה הכי טוב, כי יש אנשים שלא שייך לדבר איתם על אידיאלים ודברים כאלה.
ועובדה שזה מספק אותם, ו אם הם חופרים אז אני חופרת להם בחזרה על אידיאלים ועוד.

להתחיל לחפור להם על אידאלים.. זה מה שאני עושה..
זה הכי מורח.. בסיבו"ש לפני חודשיים הייתי עם התיק של אריאל.. ואז אני באה להיכנס, אז השומר כזה "יאללה בני"ע!!" כי הוא חשב שאני מבני"ע.. (בושה, בושה!) אז אני כזה- "אההה סליחה, יש גבול! אני אריאל!!" ואז הוא שאל מזה אריאל? אז התחלתי לחפור לו כזה.. בקול של המורה שלי לנ"ך (חוווווופר!!) ולעצום עניים כזה.. ולזוז בדבקות.. חח הוא לא הבין מה רציתי ממנו.. אז הוא עושה לי כזה "בני"ע, אריאל, הכל אותו דבר.."
ואני, נזעקת ממש: " לא!! זה לא אותו דבר!!" ושוב, אני חופרת לו.. והתור אחריי מתארך.. אז הוא כזה "טוב, אז מה את רוצה שאני אגיד?" אני כזה מצביעה לו על התיק, מחוייכת: "אתה רואה אתזה? זה הסמל של אריאל.. פעם הבאה שתראה דבר כזה, תיזכר שזה א-ר-י-א-ל-!-! ושאנחנו לא בני"ע!! ושיש לנו אידאלים אחרים.. ושזה שונה לגמרי!!" ושוב אני חופרת לו על תורת חיים בעוז..
הוא התחיל לצחוק, פלט איזה סבבה כזה, ואמר שאני חמודה..

נוו.. תודו אחלה!!

דוגרי כמה מוזר שזה לא ישמע זאת ההגדרה של אריאל
לפני משיהו שלא מכיר את התנועה...
תנועה כמו בנ"ע רק נפרדת
(ומתוך שזה נפרד הוא מבין שגם מקפידים שם יותר על נושאים נוספים)

כי בתכל'ס כולנו כיפות סרוגות
וגם בנ"ע וגם אריאל הם תלמידים של הראי"ה קוק זצ"ל
וכולם קיבלו ממנו חלק נרחב מהאידאלים
רק שבנ"ע מבליטים את הפיעילות למען הקהילה וכו'...
ואריאל מבליטים את ההפרדה.(מה לעשות?! ככה זה)

יומטוב
(זו דעתי האישית מי שרוצה לחלוק אני אשמח לשמוע)

זה שהם מנכסים לעצמם את הרב קוק(ללא כל הצדקה) לא אומר שהם תלמידיו

אנחנו עדיין לא מפורסמים כמו בנ"ע. בעז"ה, עוד כמה שנים אנחנו נהיה תנועה גדולה ומפורסמת, וכשיגידו "אריאל" אז כולם יבינו טוב את האידיאלים. ולכן, בנתיים, לפי דעתי, אם נגיד "תנועה כמו בנ"ע קצת יותר דוסים" זה יהיה הכי קרוב וקולע.
אגב.. מאיפה אתה יודע שבנ"ע לא הולכים לפי הרב זצ"ל? בגלל שהם לא עושים כמה דברים שהוא אמר? תתפלא, הם כן מציבים את זה כאתגר בשבילם.(אגב, הייתי בסניף בנ"ע רחובות בחדר לימוד שלהם, והוא מפוצץ ספרים שהל הרב קוק...)

זה אומר שהם הולכים לפיו?

לא שאלתי על המטרה אמרתי תכל'ס אם הם לא שומעים לפסקי והדרכות הרב קוק אזי הווי אומר שהם לא היו ועדיין לא(וגם לא יהיו) תלמידיו

תנועת בנ"ע הולכת לרוח מיסד ישיבות בנ"ע הרב משה מבי נריה זצ"ל
שהיה התלמיד המובהק של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בישיבת מרכז הרב.

להתעמקות
http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?itemId=12&levelId=58757&itemType=0

יומנעים

בדרכו של הרב קוק זצ"ל, לא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, בנ"ע לא יכולים להחליט יום אחד שהם תלמידי הרב קוק, אתם מוזמנים לשאול את ראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא שליט"א מי מבין התנועות הולכת באמת לפי הרב קוק זצ"ל ומי לא.
תנועת אריאל היא זאת שהולכת באמת לפי הרב קוק זצ"ל

ובמחילה הרב נריה לא היה ממקימי בנ"ע, הוא השפיע רבות אך לא היה ממקימיה.

בגלל זה אמרתי שאולי בנ"ע לא הולכים לפי כל ההלכות של הרב קוק(אולי בעז"ה יבוא יום והם יצטרפו לאריאל ;) )

האחים שלי בנ''ע!!!!! אז זה מראה שהמשפחה שלי לא הולכת לפי דרכיו של הראי''ה זצ''ל????

אלא על הדרך של תנועה- כתנועת נוער בנ"ע לא הולכת לפי הראי"ה זצ"ל. יחידים? יכול להיות שיהיו יחידים(הכל באופן יחסי) שכן הולכים לפי הרב זצ"ל אך הם לא מלמדים על תנועת נוער שלמה.

נראה לי ברור שמכיוון שבנ"ע זו תנועה שכוללת בה הרבה ציבורים אז יהיה מובן שלא כולם הולכים ע"פ הדרך של הראי"ה זצ"ל.
לעומת אריאל שאין בה יותר מדי ציבורים שונים ולכן הרוב המוחלט הולך בדרכו.

ועוד הבהרה לאריאלניק הנאמן-
אני לא מבין בדיוק מה זה משנה אם הרב נריה היה ממקימי התנועה או לא הרי גם הראי"ה לא היה ממקימי התנועה אך הוא השפיע רבות על הציבור שהקים את התנועה וכנ"ל בבנ"ע.
הוא אפילו ברך את בנ"ע כמו שכתוב באתר שלהם:

בניסן תרפ"ט זכו חברי בני-עקיבא לברכתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שכתב להם:
"ובימי חג החרות והאביב נקדם בברכה את פני הניצנים אשר נראו בתנועתנו, בדמות ארגון בני הנעורים בשם "בני-עקיבא". ברוכים יהיו לנו אלה צעירי הצאן אשר עליהם תקותנו בשאיפתנו לגאולתנו ולפדות נפשנו, והם הם דור עתידנו וממשיכי דרכנו".

בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב: "יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר". לימים בשנת תרצ"א הצטרף גם הרב משה צבי נריה זצ"ל כמדריך ומרכז לסניף בני-עקיבא בירושלים והשרה מרוחו הגדולה על התנועה כולה והתפתחותה.

למזרחי, מכתבים שלאחר מכן חזר בהם, ותקף את המזרחי. המכתבים אינם ראיה לתמיכת הרב זצ"ל במוסד מסוים ק"ו ב"ב של ק"ו שמדובר בבנ"ע.