שרשור חדש
https://www.inn.co.il/news/494002אור123456
בת 29 ילדה שלישייה ונפטרה לאחר חודש
מה לא הגיוני בכתבה?
(מקווה שלא אצא מפגרת שלא הבנתי משהו)
🙄
אכןחולת שוקולד
זה גם צורך וודאי (כמעט) בשונה ממקרי מוות שאמנם יכלו לבטח אבל אפשר להבין שיש נטיה לחשוב ש"לי זה לא יקרה"

ויש גם את אלה שהבעל האברך נפטר אז פתאום האישה והילד צריכים כסף, אבל הי- הוא גם ככה לא הכניס סכום משמעותי ואדם אחד לגמרי יכול לפרנס את עצמו+ילד אחד (לא מדברת על מקרים שהאישה לא מסוגלת לעבוד בגלל המצב הנפשי אחרי הפטירה)
אחרי כל האוירה העכורה שכאןאש בליבי

חייבת לשים כאן את השיר המהמם הזה, מוקדש באהבה לכולם חוץ ממי שלא...

 

יש בו כ"כ הרבה מסר...

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם, עוֹקֵר הָרִים וּמְשַׁבְּרָן וְטוֹחֲנָן דַּק דַּק, לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת קוֹצֵץ בִּנְטִיעוֹת, בְּאֵשׁ קוֹדֵחַ. לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַפְרִיחַ לְחָלָל, שִׁבְרֵי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים סְרָק סְרָק, לֹא לִהְיוֹת חוֹגֵר הַמִּתְהַלֵּל בְּטֶרֶם יְפַתֵּחַ. כְּמוֹ כֵן הֻגַּד לִי בְּבֵרוּר כִּי לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעוֹלָם עָכוּר, לָתֵת עֵינִי בִּפְרִי אָסוּר, אָבָק פּוֹרֵחַ, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל, לְהִתְבּוֹנֵן.. אֲנִי לֹא בָּאתִי לְצַעֵר, לְקַנְטֵר, לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, לִרְקֹד עַל דָּם דָּם דָּם, לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת מַחֲלִיק לָשׁוֹן, כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ. וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאתִי לְתַכְנֵן, לְהִתְעַנְיֵן, לִשְׁלֹחַ יָד בַּעֲרוּגָה שֶׁל הַשָּׁכֵן, הֲיִתָּכֵן, כֵּן כֵּן, לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת לִסְטִים אוֹרֵב בְּצַד הַדֶּרֶךְ. וּכְבָר נָהִיר לִי וּבָרוּר כִּי לְעוֹלָם יִהְיֶה לִבִּי שָׁבוּר, וּמָה יוֹעִיל לִי רֹב מִרְמוּר, וּמָה לִי לְהִתְלוֹנֵן, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַגֵּן.. (פזמון) אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת הַקַּיָּם, בַּחֲקִירוֹת וְעִיּוּנִים וְדִקְדּוּקִים דַּק דַּק, לֹא בָּאתִי לְהַלֵּךְ נְטוּי גָּרוֹן וּמִתְנַפֵּחַ. לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַרְעִיל אֶת הֶחָלָל, בַּחֲרָמוֹת וַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים סְרָק סְרָק, לֹא בָּאתִי לְבַיֵּשׁ אַף אֶחָד, לֹא בָּאתִי לְנַצֵּחַ. וְלֹא נָהִיר וְלֹא בָּרוּר, מָה יִהְיֶה הַסּוֹף שֶׁל הַסִּפּוּר, הַאִם בָּרוּךְ, הַאִם אָרוּר, לֹא יָדַעְתִּי, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְסַפֵּר.. כִּי אַתָּה סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאַתָּה מָלֵא כָּל עָלְמִין, אֵין לִי אֱלוֹ-הַּ מִבִּלְעָדֶיךָ וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִמֵּךְ..

אין כאן אף אחדד.

"שונא אלוקים" ח"ו..

 

וגם לא אף אחד שחושב שצריך "לממן מסתננים ומחבלים", לעומת חרדים.

 

יש אנשים שסבורים אחרת ממך בכמה נושאים שקשורים לאיך מבטאים את רצון ה' בתחומי החיים השונים.

 

חלקם - כמו גם את בהתבטאות הזו וכמה כיו"ב - מבטאים את זה בצורה וסגנון שאין להם שמץ לגיטימיות.

 

 

ואהבת ישראל, זה גם למי שסובר אחרת.

 

ומידות וצורות דיבור - זו עבודה של כל אחד מכל צד של השקפת עולם.

רגש לאחר החתונה ביחס לתקופת הדייטיםמזוקנים
שלום, יוצאים כמה חודשים, ומאוד מלחיץ אותי שאחרי החתונה ייעלם לי הרגש ושירד לי ממנו...
במצב תקין, מה קורה לרגש אחרי החתונה? הוא מתעצם? יורד?
נשמע לי קשה להשאיר את הרגש כמו בתקופה של הדייטים, עם ילדים ועבודה וכל הלחץ של החיים..
שואלת כאן כי רוצה לשמוע אנשים עם ניסיון...
אחרי החתונה הרגש והתחושות אפילו מתעצמים.כינוי-לרגע
עדיין אין ילדים ועומס של בית למחרת החתונה.
החיים מתפתחים ומשתנים באופן טבעי ובצורה מדורגת ומסתגלים לשינויים.


אבל ממש אחרי החתונה ובחודשים הראשונים לנישואים - הרגש והתחושות מתעצמים, האהבה, המשיכה והתשוקה מתעצמים.
ואחרי החודשים הראשונים של החתונה?מזוקנים
בעז"ה עד 120, יש המון שנים..
עם הזמן, הרגש, ההתלהבות, התחושות - מופנות גם לדברים נוספיםכינוי-לרגע
ההתרגשות עם הכניסה להריון הראשון, ואז הלידה הראשונה, והתינוק שבא לעולם וההתרגשות והחוויה הענקית להיות הורים ולגדל תינוק משלך…

והחיים ממשיכים ומזמנים חוויות והתרגשויות חדשות.
שאלה עם מיליון ואחת תשובות*אשתו של בעלי*
אצל כל זוג יש תחושות אחרות.
אצל חלק זה מתעצם
ואצל חלק זה יורד.
יש הרבה משתנים בחיי הנישואין שהרגש תלוי בהם ולכן אין תשובה חד משמעית לשאלה הזאת.(או כמו שפתחתי ואמרתי-מיליון ואחת תשובות...)
מה קורה במצב תקין?מזוקנים
ובמה זה תלוי?
זה תלוי בנסיבות סביבתיות ואישיות*אשתו של בעלי*
עבר עריכה על ידי *אשתו של בעלי* בתאריך י"ז בסיון תשפ"א 19:09
עבר עריכה על ידי *אשתו של בעלי* בתאריך י"ז בסיון תשפ"א 19:09
כמה דוגמאות-
*ככל שמתבגרים-משתנים חיצונית
*ההרגל אחד לשניה
*עבודה
*ילדים
*משפחות שלכם
*החיים השוטפים יחד
ובעצם כל דבר תקשורתי ביניכם יכול להשפיע על הנושא הזה....לטובה או חלילה לרעה...

תלוי בעבודה שלכםגפן36
זה תלוי בעבודה של בני הזוגהיום הוא היום
ככל שעובדים טוב הרגש מתחזק וגם בונים ביחד קומות נוספות כמו ילדים, חלק מקהילה וכדומה
הרגש שיש לך עכשיו הוא התאהבות/התרגשות/משיכהמיקי מאוס
מאחלת לך שתרגישי הבזקים אליו גם אחרי הנישואים בכל מיני סיטואציות מיוחדות אבל הוא באמת עתיד וראוי לדעוך.
בקשר של ברית וארוך טווח מתפתחת אהבה.
זה לא מה שיש לכם עכשיו.

בעז"ה תעבדו קשה ותצליחו שהוא יהיה עוצמתי וצומח כמו עכשיו אבל זה יהיה משהו אחר שמתפתח על גבי נתינה, על בחירה, ועל היכרות מעמיקה

מה שכן- החששות שלך נכונים. בדרך הטבע כנראה תגיע שחיקה. צריך ללמוד יחד ולדעת איך לתחזק ולבנות אותו שיהיה במסלול של צמיחה והתקרבות
עם הזמן מתפתחת אהבה אמיתית.תיתי2
זה מה שקורה באופן טבעי.
בהתחלה יש בעיקר התאהבות והתרגשות
עם האתגרים באה הכרות מעמיקה
וחוויות זוגיות עוצמתיות
וגם קונפליקטים ומתחים שלומדים לצמוח מהם
וככה האהבה גדלה.
ההתאהבות וההתרגשות נשארות שם, צצות מדי פעם.
נותנות מוטיבציה וחשק גם ברגעים שהאהבה מובנית מאליה/יש תחושה שהיא מסתתרת...

בזוגיות נורמלית אין לך מה לחשוש
אנחנו בנויים לחיים בזוגיות, והטבע עושה את שלו.
כמובן עם מודעות והחלטה זוגית שבמקרה הצורך, פונים לטיפול זוגי כדי לצלוח טוב יותר את האתגרים ולא להישחק בהתמודדות זוגית שלא מתפתחת לשום מקום.
הרגש מאוד משתנה אחרי החתונהשירוש16
לדעתי, לטובה.

לפני החתונה הכל פרפרים ומחשבות טובות וסרטים וורודים.
אחרי שמתחתנים מתחילים להכיר אחד את השני באמת. בסיטואציות שונות לפעמים קשות ולפעמים מרוממות.

כשמכירים את האדם האמיתי יש 2 אופציות:
מתאבלים על העבר
מקבלים את ההווה בידיים פתוחות ושמחים על מה שיש.

זה בגדול.
השאלה לאיזה כיוון את חותרת.

האהבה שיש לפני החתונה לא דומה לאהבה שיש מתוך שותפות אמיתית, נשיאה בעול ועזרה הדדית שיש בחיי הנשואים ובהמשך - עם ילדים.
זה לא התלהבות ופרפרים - זו אהבה אמתית. קשר חזק שנבנה אחרי התמודדויות.
נכון, זה לא נשאר אותו דברמופאסה
זה מאוד תלוי בבני הזוג איך/אם מתחזקים את המשיכה.
זה נפלא שזה לא נשאר התאהבות, התערותא דלעלא, אלא מצריך עבודה מתמדת, לחשוב על זה, להיות מונח בזה איזה צריכים רגשיים/נפשיים/גופניים יש לבת/בן זוגי ואיך אני יכול להטיב לו.
לדעתי, שני דברים משתניםפשוט אני..

א. ה"פרפרים" נעלמים לאט לאט, וחוזרים להפתיע מדי פעם באירועים מיוחדים. זה מבאס, כי בסך הכל ההרגשה שלהם די ממכרת, אבל צריך לדעת שזה לא אומר כלום ושום דבר על האהבה עצמה. לצערי, לעיתים המחסור הזה ב"פרפרים" גורם לאנשים לעשות דברים לא טובים.

 

ב. האהבה האמיתית מתעצמת ומגיעה לרמות לא הגיוניות. במה זה בא לידי ביטוי? אפשר לפרק את זה להרבה גורמים (כמו הרצון לתת ולשמח, להיות ביחד כששמחים וכשעצובים, הרצון להביא לעולם ילדים משותפים), אבל לדעתי זה בא לידי ביטוי קודם כל ברצון המאוד מאוד חזק להמשיך ולחיות עם בן/ת הזוג עד 120, על אף כל המגרעות והקשיים, עד כדי מצב שאי אפשר לדמיין את עצמך בלעדיו/ה - כי שני החצאים כבר הפכו להיות אחד שלם.

היטבת להגדיר- רגש. וזהו . החוויה עכשיו היא רקכמיהה

רגשי, זה לא אהבה. אהבה אמיתית מתעצמת עם הזמן ותלויה בהבנת האחר, בכלה שלו,

מוכנות לתת לשני גם ללא קבלה. וכן, גם את האהבה צריך לעורר במשך שנות הנשואים.

זה חלק מהעבודה שלנו כזוג לשמר את האהבה ולעורר אותה.

בהצלחה רבה עכשיו וגם בהמשך

שאלה מצוינת נגמרו לי השמות

בקצרה - 

ישנם כמה שלבים שמלווים כל קשר זוגי באשר הוא (כמובן שבד"כ).

 

השלב היותר ראשוני הוא שלב שנקרא "שלב האהבה הרומנטית" - 

בשלב הזה נמצאים זוגות מתקופת ההיכרות עד החתונה / תקופת האירוסין / תחילת חיי הנישואין -

והוא מאופיין בכך שלאהבה "קל" להגיע, באופן פסיבי, בלי הרבה מדי מאמץ.

אנו רואים בשלב הזה בעיקר את *בטוב* שבשני/ה, ופחות את החסרונות.

בשלב הזה יכולים להגיע גם ה"פרפרים", "ההתאהבות" והיתר - משהו שבשמו הכולל נקרא כמאור אהבה רומנטית.

 

לאחר שמגיעים לשלב של צלילה פנימה לחיי הנישואין עצמם,

עם כל מה שכרוך בכך (אפרט בהמשך) - בעצם השלב של האהבה הרומנטית כבר לא מספיק / כבר לא נוכח בקלות כפי שהיה, ואנו נדרשים *ללמוד* ולעבור יחד לשלב הבא שהוא "שלב האהבה המודעת*

בשלב הזה, בכוחנו (שני בני הזוג גם יחד) להפוך את האהבה שלנו לאפילו יותר גדולה ועצמתית, יותר עמוקה, מקיפה, אמיתית, שורשית. והפעם - בצורה *מודעת*

בצורה אקטיבית.

להבין שאהבה (וגם תשוקה) היא דבר *אקטיבי* לגמרי ולא פסיבי כמו שטועים לחשוב,

שהיא דבר שאפשר ליצור

שהיא דבר שאפשר להגביר

לתדלק

להעניק לו עוד ועוד אנרגיה ונוכחות בחיים שלנו.

 

בעיקר ע"י נתינה,

ע"י השקעת *אנרגיה* באופן מודע ואקטיבי

(כמו כל דבר בטבע שזקוק לאנרגיה כדי להתקיים, מאוטו דומם שזקוק לדלק בכדי לנסוע, דרך צמח שזקוק לחמצן ופוטוסינתזה כדי לצמוח, דרך לימודי תואר או תעודה שדרושים כדי להתקבל לעבודה, עבודה פיזית בשביל פרנסה, השקעה בקשר עם חברים / אחים / הורים כדי שיתקיים הקשר, לסחוב 9 חודשים ולידה וגידול ילדים אינטנסיבי בכדי לזכות לגדל ילדים וכו' וכו' - כל דבר בטבע חייב אנרגיה כדי להתקיים!

אם תהיה לו האנרגיה - הוא יוכל להמשיך להתקיים.

אם לא תהיה לו - לא יוכל להתקיים כלל.

ואותו דבר בדיוק גם בזוגיות.

 

אז אחרי שעברנו מהשלב שבכל בא יותר בקלות,

נעבור לשלב שבו אומנם נצטרך להשקיע אנרגיה מכוונת,

אבל זו השקעה עם פירות מתוקים מתוקים, שבכוחם ליצור בינינו אהבה עוצמתית וגדולה פי כמה מהשלב הקודם.

 

מה שחשוב להבין בכל הסיפור הזה, זה בעיקר את המהות של הנישואין עצמם.

ולצערנו הרבה מאוד מאיתנו מתבלבלים או לא יודעים וכו' מה זה אומר בכלל הדבר הבומבסטי הזה שנקרא "נישואים"

וגם כאן, כמו כל דבר חשוב בחיים - צריך *לימוד*

"תורה היא וללמוד אני צריך..."

ומה לנו לימוד גדול יותר ממהות החיים עצמם... הנישואין.

 

כתבתי בעבר בהרחבה על העניין הזה, מצרפת לך את הדברים:

 

הבנת מהות הנישואין 

 

בכל דבר טוב בחיינו –                                                                                                         

דרושה השקעה ועבודה מתמדת בכדי להגיע לטוב הזה.

אם זה בדברים הכי פשוטים כמו פרנסה – אדם צריך לקום לעבודה יום יום ולעבוד כדי שבסוף החודש יכנס לו כסף לחשבון והוא יוכל לקנות אוכל ושאר דברים ולהינות מהכסף הזה.

בלי העבודה שלו – לא היה לו כסף – לא הייתה לו הנאה.

ובין אם זה בדברים יותר משמעותיים כמו ילדים – יש 9 חודשי הריון קשים, לידה קשה, גידול אינטסיבי וק-ש-ה – אבל האוצרות האלה שווים הכל!

וכן, גם כשהם גדלים הקושי לא נעלם אלא משנה צורה, ועדיין צריך להשקיע ולעבוד.

כמובן שלצד כל הקושי, האור, האהבה והקשר עם הילדים שלנו שווה לנו הכל, לכן זה מובן מאליו בשבילנו שצריך לעבוד בשביל זה…

 

עד לפני לא הרבה זמן,

אפילו בדור של סבא וסבתא שלנו,

היה לאנשים ברור כשמש שכמו שצריכים לעבוד בשביל פרנסה

וכמו שצריכים לעבוד בשביל הילדים

ואם קשה – ממשיכים לעבוד

כך גם בנישואין.

היה להם מובן מאליו שנישואין זו עבודה והשקעה בלתי נפסקים,

ויותר מזה, היה להם ברור שהם *רוצים* לעבוד בשביל זה.

 

היום עם כל הבלבול שנוצר בעולם כולו לגבי נישואין (וזה כאב לב גדול הדבר הזה),

היום אנשים חושבים שבן זוגם או בת זוגם הם ברירת מחדל חלילה

או שהם כאן כדי לבדר אותי,

או שהם כאן כדי לעשות לי טוב

וברגע שלא טוב לי, וברגע שקשה לי – זה אומר שמשהו *בהם* דפוק,

זה אומר שאנחנו בטח לא מתאימים

זה אומר שאנחנו צריכים להתגרש

ואז אמצא לי את המישהו/י "הנכון" שאיתו זה לא יקרה,\ ורק יהיה לי כיף ונעים ופרפרים ולבבות כל החיים.

 

ובכן… זה לא נכון.

וזה לא עובד כך.

כל גבר או אישה אחרים – גם איתם יהיו קשיים

גם להם יהיו חסרונות,

גם איתם לא הכל ילך חלק.

כי בחיים אין באמת משהו משמעותי שהולך חלק!

כך הקב"ה ברא את עולמו…

תנועה כל הזמן

יום – לילה

טוב – רע

חושך – אור

קודש – חול

צירים – לידה

קושי ועבודה – הנאה

וכו' וכו'

 

העולם הזה הוא תנועה מתמדת

והנישואין הן חלק מהעולם הזה, זה הכל.

 

הם לא שונים מגידול ילדים שגם הוא עבודה מתמדת

הם לא שונים מפרנסה שגם היא עבודה מתמדת

הם לא שונים מכלום, הם חלק מהעולם הזה.

 

רק שמשום מה הלבישו על נישואין בדורנו כל כך הרבה תסבוכות שרק ה' יעזור…

כמה כמה כאב לב יש לזוגות רק מהספקות הנוראיים האלה,

מההתלבטויות הבלתי פוסקות האלה,

החוסר ודאות וחוסר שלמות הזה.

 

אם רק היה ברור לאיש ולאישה מהרגע שהם עומדים תחת לחופה – שזה לנצח! ***ל–נ-צ-ח***

שזו הבחירה האמיתית והנכונה שלי.

שהגבר שלצדי שייך לי.

שאני שייכת לו.

שאני מקודשת לו.

שהוא מקודש לי.

שכמו שהילדים שלי שייכים לי וגם אם הם יצרחו כל הלילה ויתחרפנו – אני עדיין אחבק אותם ואדאג להם,

גם אם הם יכולים להוציא לי את המיץ לפעמים – ברור לי כשמש שאהיה תמיד אמא שלהם ואשתדל עבורם.

למה למען ה' זה כ"כ שונה עם בני הזוג שלנו?

זה לא צריך להיות שונה!

אנחנו צריכים להתייחס אליו/אליה כמו בשר מבשרנו, כמו החצי השני שלנו שכרתנו איתו ברית,

כמו מישהו ששייך לי, כמו חלק בלתי נפרד ממני ומהמשפחה הזו – ואז גם אנהג בהתאם.

זה לא אומר שלא יהיה לי קשה לפעמים – אבל הידיעה שהוא שלי. וזהו!

ואני שלו. וזהו!

הידיעה הזו קריטית, פשוט קריטית!

השלמות הזו בבחירה, הידיעה הברורה שזה לנצח,

היא היא זו שעוזרת לעבור כל מכשול.

היא היא זו שאומרת שאם קשה – נעבוד על זה יחד.

 

עכשיו ברור שיש עבודה.

אני קוראת לזה השקעה ועבודה.

לא חיים אומללים חס ושלום, אבל בהחלט השקעה ועבודה טובה.

עבודה מבורכת. עבודה אהובה. אהובה מתמשכת.

כמו עבודה של אמא בלהיות אמא.

כמו עבודה של אבא בלהיות אבא.

 

ואם קשה לי או לא כיף לי או לא נעים לי אבין את עצמי, אבין למה זה קרה,

אבין את בן הזוג, אבין למה זה קרה לו, נתקשר את זה, נדבר את זה, נפתור את זה.

ממקום ששנינו יחד עם אותה מטרה.

                                                          *****

איך לנצח את הסטטיסטיקה?

אם יש דבר שיכול להביא אותי לכדי דמעות זו המציאות העצובה בה זוגות על גבי זוגות שעומדים לפני חתונה, או אפילו כבר נישאו זה לזו – לא מפסיקים לשאול את עצמם – האם זה באמת זה?
האם נהיה יחד לנצח?
או שמא גם אנו נמצא עצמינו כחלק בלתי נפרד מהסטטיסטיקה האיומה של הגירושים?

החוסר ודאות הזו,
החוסר אונים הזה,
הבילבול,
הספקות,
סימני השאלה
הפחד והלא יודע – הם האויבים הכי הכי גדולים שלנו ושל האהבה שלנו!!!

הדבר הכמעט יחידי וההכי מרכזי שיקבע אם נהיה מהזוגות האלה שלנצח תמיד בטוב או מהזוגות האלה שמוצאים עצמם חלק מהסטטיסטיקה – הוא הידיעה הברורה שאנו כאן אחד עם השניה לנצח.
שבחרנו נכון.
שזה זה.
שלא צריך עוד לחפש בחוץ.
שיש שלמות בלב ובראש.
זו הבחירה אחד בשנייה כל יום מחדש.
זו המודעות שאשתי/אישי אינם מובנים מאליהם בכלל.
זו השקעת האנרגיה האקטיבית באהבה ולא פסיביות שרק מחכה שהכל יגמר ממש כמו נבואה שמגשימה את עצמה…

בחרתם אחד בשנייה בשלמות?
הרגשתם שלמות ובהירות מתחת לחופה ברגש בשכל ובלב?
מזל טוב!
אתם מהזוגות האלה שינצחו את הסטטיסטיקה!
למה?
כי *תבחרו* בזה!

*זה* הנשק הכי טוב שלכם לנצח אותה
ולא האם יש יותר טוב או יותר טובה מבעלי/אשתי.

בכל מערכת יחסים שהיא יהיו יתרונות,
וגם חסרונות.
בכל איש ובכל אישה יהיו יתרונות
ויהיו גם חסרונות.

רק הקב"ה לבדו מושלם.

אין אדם מושלם! לא היה וגם לא יהיה.

אם נשכיל לקחת בשתי ידיים את הטוב ש*בחרנו* לעצמנו ולהמשיך להשקיע בו ולראות בו את הטוב שהוא אכן – נהיה המאושרים באדם.

אז בפעם הבאה שתראו זוג מאוהב בני 80
תאמרו לעצמכם – הם השכילו לבחור אחד בשנייה בכל יום מחדש,
הם השכילו להשקיע בביחד ובאהבה שלהם.
זה לא שהם מיוחדים בהכרח או יחידי סגולה או בעלי תכונות כאלה ואחרות – זה פשוט שהם השקיעו וידעו והיו בטוחים בביחד שלהם לא משנה מה ולמרות כל הקשיים והאתגרים והמשברים שמביאים איתם החיים בכלל וחיי הנישואין בפרט.

ואם תשמעו על עוד זוג שעומד להצטרף לסטטיסטיקה העגומה,
בבקשה! בבקשה תבררו ותציעו להם שיש גם דרך אחרת!
שאפשר לבחור בטוב ולחזור לטוב!
שזו לא גזירת גורל כי הם "זוג דפוק" חלילה או "לא מתאים" – אלא הם פשוט צריכים לקבל כלים נכונים, לבחור אחד בשנייה מחדש. זה שווה עולם. באמת.

(אין באמור התייחסות למקרי קיצון כאלה ואחרים שבהם כמובן הדבר הנכון והטוב ביותר לזוג הוא גירושים.
התוכן מכוון לכל אותם אלפי זוגות שיכולים לנצח את הסטטיסטיקה ולא היא אותם).

ו

אם קשה אז… פועלים!
אם קשה אז… מנסים!
אם קשה אז… נלחמים!

למה ברירת המחדל בזוגיות היא שאם קשה=מפרקים, אם קשה=בורחים?!

למה בהורות, אין אף הורה אחד אוהב שכאשר קשה לו עם הילד שלו הוא בורח ממנו?
למה אין הורה אחד שאם הילד עובר קשיים ומציב אתגרים הוא לא נוטש אותו לאנחות, אלא להיפך, מוציא את הנשמה בשבילו ומנסה ככל יכולתו לתקן ולשפר ולעזור?

היינו פה קודם.
הזוגיות שלנו היא המקור.
האהבה שלנו היא זו שמלכתחילה יצרה את הילדים האלה.
צריך לתת לה את המקום שלה והכבוד שלה גם.
גם בשביל הילדים, שזו משאלתם העמוקה והגדולה ביותר,
אבל גם בשביל עצמנו. בשביל המקור שלנו.

אם נתייחס לזוגיות כמו להורות לפחות,
לאשתי/בעלי כמו לילד שלי,
אם נרגיש שאני שייך לאשתי, יש כאן שייכות,
שבעלי שייך לי, שהוא שלי ואני שלו, כמו השייכות שיש עם הילדים – אז גם אם כועסים, גם אם לא מסכימים, אם יש קשיים – עובדים על זה!!! לא זורקים את זה.
המוטיבציה לעבודה תהיה בראש ובראשונה ההתייחסות.
אם נשכיל להתייחס לשותפנו למסע החיים כאל מישהו עם שייכות, עם אמת, עם מקור הילדים האלה, כמשהו בלתי נפרד ממני – ממילא המוטיבציה להשקיע ולנסות גם שקשה תגדל פלאים.

מעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים ***רק*** אחרי ההשקעה

*רק* אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

ואתן דוגמא:

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר – יותר נאהב אותו.

 

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב שהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יש אהבה, יש פרפרים וחיבה והתאהבות וכו'

ואחרי שנה עוד יותר

ואחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

אם באמת בני הזוג השכילו כל חייהם להשקיע האחד בשנייה, להשקיע בקשר שלהם – אז תוכלו לראות באמת זוגות בני 80 ממש מאוהבים עם מבט מצועף בעיניים ורכות ואהבה כה גדולים אחד לשנייה שזה פשוט ממיס את הלב!

האהבה שיש לנו עכשיו אחרי 14 שנים, הרבה יותר גדולה ועמוקה מאשר שהתחתנו או שהכרנו. זה רמה אחרת לגמרי.

כמובן שכל השנים הזוגיות צריכה להיות מתוחזקת – מושקעת – לברר קשיים ולא לטאטאם מתחת לשטיח, ליזום באופן אקטיבי גם התעוררות לאהבה וגם התעוררות לתשוקה – להשקיע להשקיע, כמו בכל דבר בעולם הזה!

***ואז*** מגלים את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי!

אז אם יש קשיים… וחושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

רגע יקרים!!!

אין לכם מושג עוד כמה טוב תוכלו לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד שנה! עוד 10 שנים! עוד 20 שנחים!

בבקשה אל תזרקו הכל לפח!

אפשר לפתור את זה! מבטיחה לכם שאפשר! חבל חבל חבל שלא תזכו לכל הטוב הגדול שנישואין וזוגיות של 30 ו40 שנים יכולים לתת.

 

גם בפן הגופני,

שיא העונג גם אצל הגבר וגם אצל האישה מגיע רק אחרי התמדה והשקעה והתכווננות – ואם עוצרים באמצע כי לפעמים זה כאילו כמעט "בלתי נסבל" או חושבים שזהו זה ואין ולא יכול להיות יותר טוב – אבל מי שמתמיד וממשיך – זוכה!

מי שמאפשר לזמן לעשות את שלו, להשקעה וההתמדה לעשות את שלה – יזכה לשיאים עצומים עוד יותר, לטוב עמוק וחזק עוד יותר,

גם במיניות, גם בהורות, גם בזוגיות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל – המתמיד זוכה!

לגמרי זוכה.

                                                           *****

 

עמדה ששואלת למה אחרי החתונה בן הזוג השתנה, היא עמדה שאומרת ש*בן הזוג עצמו* או *בת הזוג עצמה* משתנים עם השנים,

בעוד שהרבה פעמים – *המציאות עצמה* היא היא זו שמשתנה,

ואנו פשוט שופטים אותה, את עצמנו, ואת הזוגיות שלנו באותם כלים כמו המציאות שהכרנו, בעוד האמת היא שזה ממש עושה לנו עוול הרבה פעמים, ופשוט לא פייר כלפי עצמנו.

 

כי איך אפשר להשוות זוג רווקים שנפגשים פעם בתדירות כזו או אחרת,

בלי ילד אחד אפילו,

בלי לחוות הריון או לידה או שינוי של הגוף פיזי ונפשי,

בלי משכנתא על הראש,

בלי חובות, אחריות, פרנסה וכו'

בלי מציאות שוחקת ושיגרה,

בלי להילחם במודע ב"מובן מאליו" הזה שהוא הנשק מספר 1 בנישואין – כי הכל חדש ומרגש ופרפרים וכו'

ובטח ובטח שלא מובן מאליו –

להיפך –

האישה הזו שכרגע יוצאת איתי – יכולה בכל רגע תיאורטית למצוא מישהו יותר טוב ויותר "שווה" ממני בכל קנה מידה,

האיש הזה שכרגע חבר שלי, יכול תיאורטית למצוא בכל רגע אישה יותר יפה/חכמה/מעניינת/מצחיקה/רגישה ממני…

אז גם אם רבים – לא רבים עד הסוף

גם אם עייפים או כועסים או עצובים – עדיין מגלים סוג מסוים של איפוק ולא מאבדים כל רסן,

גם אם קשה – מתאמצים הרבה יותר

למה?

כי הוא לא בכיס שלי.

כי היא לא בכיס שלי.

כי הוא/היא לא מובנים מאליהם.

 

המציאות של הנישואין –

היא שבתת מודע, ממש בלי כוונה רעה,

היא גורמת לשני בני הזוג להרגיש שזהו, עכשיו כבר "הגענו אל המנוחה והנחלה",

"הגענו אל השיא"

הכל עכשיו מובן מאליו

הוא כן בכיס שלי עכשיו.

היא כן בכיס שלי עכשיו.

כבר התחתנו. כבר יש טבעת.

אז אם רבים – זה עד הסוף.

ואם כועסים – נביע את זה עד הסוף.

ואם עייפים או אין כוח – פתאום נכעס ונהיה מתוסכלים מהשני הרבה הרבה יותר.

כי אנחנו יכולים.

הוא בכיס שלנו.

הוא מובן מאליו.

הוא נשוי לנו.

 

כל עוד הקשר לא ממוסד, ואין את המחויבות הזו, יותר נוח להכיל צדדים מסוימים באישיות או חוויות חיים.

ברגע שהקשר הופך לרשמי, עם הזמן זה עלול להיעשות יותר ויותר קשה.

וזאת משתי סיבות עיקריות:

  1. המובן מאליו, כאמור. שהקשר נהיה ממוסד, כאילו הכל כבר "בכיס הקטן", מובן מאליו, לא משקיעים כבר, לא כמו קודם שזה *לא* היה בכיב הקטן, שזה *לא* היה מובן מאליו, שתמיד היה את החשש שישב שאולי הוא/היא ילכו ממני אם אני _______ או אם אני לא _____ או ימצא יותר ב__ ממני
  2. כאשר הקשר ממוסד, זה כאילו אומר למוח של כל אחד ואחת מאיתנו שזה "סופי", שזהו. זה ככה לנצח. (מה שלא היה כך לפני – שתמיד כל אחד חשב איפשהו במוח שמקסימום נפרדים, או מקסימום מישהו/י אחר/ת וכן הלאה) – כאשר מתחתנים והקשר רשמי וממוסד – כבר אין למוח את המחשבה שהכל פתוח, שיש המון אופציות בכל זמן נתון, שהוא חופשי ומשוחרר לבחור בכל שניה נתונה מה שהוא רוצה, את החופש והעמדה המחשבתית שכלום לא סגור לו וסופי. כאשר הקשר ממוסד, גם אם הוא ממש טוב וגם ממש אוהבים – אין את העמדה המחשבתית הזו, והמוח יכול להגיד, אפילו בתת מודע – רגע! לא רוצה שזה יהיה סופי! סופי זה מפחיד! סגור זה מפחיד! אני רוצה עוד אפשרויות! אני רוצה חופש! אני לא רוצה להתחייב ולהיות סגור וחתום כל הזמן! (זה גם הרבה בראש של האנשים יותר בדור הזה – כי רואים סביבם כל הזמן כל הזמן זוגות שמתגרשים, גם זוגות שהיו אוהבים, וכל המדיה והתרבות בעקיפין רומזת שנישואין זה כלא ושהכל אבוד מראש וכן הלאה, אז כבר זה מחלחל להם למוח והם כבר אוטומטית מפחדים מזה וזה לפעמים עושה נבואה שמגשימה את עצמה כי היחס לנישואין במוח הוא שלישי במקום חיובי!) ואז כאילו להילחם ב"סופי" הזה ולהגיד לעצמנו במוח (בתת מודע לפעמים) שהנה זה לא סופי, אפשר ללכת, זה לא סופי! אז מסתכלים על בן הזוג בצורה שונה, פחות אוהדת ומכילה ומקבלת. פתאום החסרונות והמגרעות בבן/בת הזוג מתעצמים, שמים עליהם יותר את הדגש ואת הזכוכית מגדלת עליהם, ואת כל הדברים הטובים לוקחים כמובן מאליו, (בדיוק הפוך ממה שהיה קודם). ואז יש יותר מריבות, ויותר פרצופים, ויותר עלבונות, והתרמיל של העלבונות והכעסים נהיה גדול יותר ויותר ככל שהזמן עובר, ואם לא מטפלים בזה מהר, ואם לא מקבלים כלים ומודעות לדעת שזה חלק אינטגרלי ממערכת הנישואים, וזו פשוט רק משוכה שצריך לעבור עם הרבה מודעות, השקעה, עבודה וכלים נכונים – אז היחסים מדרדרים לאט לאט, ואז ככל שהזמן עובר יש יותר מטענים שהצטברו ונהיה יותר קשה (אפשרי אבל יותר קשה…).

 

לדעת שזה קורה, וזה קורה לכולם. וזה בסדר גמור. וזה חלק מובנה במערכת.

אבל התשובה המעודדת והנחוצה כ"כ היא שזה פתיר! שעוברים את זה!

שאז הקשר ואהבה רק מתעמקים!

נהיים קרובים יותר, עמוקים יותר, אוהבים יותר!

מרוויחים את העומק הזה באהבה רק מהעבודה הקשה הזו וההתגברות על המשברים! לא לוותר על זה! לא לברוח באמצע! לא להישבר, לעבוד על זה! עם המון אהבה, הקשבה והכלה – לעבוד על זה! והכל יהיה מדהים! מובטח!

 

ואת המובן מאליו הזה – שהוא הנשק מספר 1 לנישואין – צריך להרוג!

כבר שהוא קטן צריך לחסל אותו,

להילחם בו

צריך להפוך את היחסים מאהבה רומנטית – שמאוד קלה בהתחלה אצל כולם, ובכל תחילתו של קשר חדש מעצם היותו חדש ומרגש ומסעיר וכו' וכו' –

לאהבה מודעת.

לאהבה עמוקה, נכונה, אמיתית, מבוססת, מלאה בעומק.

אהבה שיש בה גם התרגשות אבל גם הרבה מודעת –

אהבה שיוזמים אותה, שעובדים אותה, שיוצרים אותה,

אהבה אקטיבית, שהיא ממש יצירה.

שמשקים אותה, שמשקיעים בה – שביחד ממש מעמיקים אותה ומגדילים אותה *במודע*.

ויש הרבה הרבה מאוד דרכים לעשות זאת.

 

הדרך אולי הראשונה ואולי הכי חשובה היא הזכוכית המגדלת.

לדמיין ממש שיש לנו ביד זכוכית מגדלת דמיונית –

וכל משהו טוב, תכונה טובה, מאמץ או השתדלות שאשתי/בעלי עושים – להגדיל אותם בעיני עצמנו! ולהגדיל אותם בעיני בן/בת הזוג!

לראות את זה

להעריך את זה

להודות על זה.

 

כי מה אנחנו עושים?

לגמרי הפוך.

שוב, לא מכוונה רעה חלילה – אלא פשוט שככה אנחנו מחווטים.

אנחנו רגילים להיתפס לרע, לחסר, במקום לראות את הטוב.

אנחנו רגילים להעצים כל תכונה רעה או נפילה או התנהגות רעה של בעלי/אשתי,

להפוך את זה לחזות הכל,

לחשוב שאם בעלי או אשתי התנהגו כך או כך זה אומר ***שהם*** דפוקים,

שמשהו *בהם*, *באישיות* שלהם לא בסדר,

בעוד שכאשר *אנחנו* טועים, או *אנחנו* לפעמים כועסים/עייפים/עצובים/מתוסכלים ונאמר צועקים או מתנהגים התנהגות אחרת שהיא לא אידיאלית – אנחנו נוטים הרבה יותר לסלוח לעצמנו,

לפרש זאת כ*התנהגות שלהו שנובעת מהמציאות הקשה* ולא לאישיות שלנו שחלילה דפוקה ביסודה.

 

ומה שצריך לעשות זה *במודע* לעשות זאת גם כלפי בן הזוג!

במודע אם הוא מתנהג לא משהו – לומר לעצמנו בראש –

אה, זה בטח בגלל שהוא עייף ממש עכשיו

או טרוד

או לחוץ

או מתוסכל

או כואב לו

או קשה לו

בדיוק כמו שאנחנו אומרים על עצמנו אם טעינו!!!

זה לא שהאישיות שלו דפוקה!

כמו שזה לא שהאישיות שלנו דפוקה אם מעדנו פעם…

 

בנוסף,

חשוב מאוד מאוד גם להגדיל את הטוב *שכן* נמצא וקיים בבן הזוג,

להגדיל כל תכונה ועשייה טובה שלו במודע -*ולא* לקחת כמובן מאליו!

כי מה שעוד אנחנו עושים בטעות – זה את כל הטוב שהשני/ה עושים – אנחנו פשוט לוקחים כמובן מאליו

ואת כל הרע – מעצימים ומגדילים!

אז היא שטפה כלים? נו אז מה, ברור שתשטוף…

אז הוא קילח את הקטן וקם בלילה? נו אז מה? זה מובן מאליו, הוא אבא לא תורם זרע…

אז היא הכינה ארוחת ערב? מי ישמע… בואו נשתחווה למלכה…

אז הוא נתן לי להשלים שעת שינה והיה עם הילדים בשבת בצהריים? ממש כל הכבוד בוא נביא לו מדליה, ברור שהוא צריך לעשות את זה!

 

ועוד ועוד אינסוף דוגמאות.

 

אז לא!!!

 

זה לא מובן מאליו!

היא שטפה כלים!

והוא קם לתינוק ונתן לי לישון!

והיא הכינה אוכל בשבילי ולמעני גם כשהייתה גמורה מהעבודה ומהיום שלה!

והוא איפשר לי לצבור כוחות אפילו שגם היה מת לשעת שינה ובכל זאת איפשר לי!

 

זה ל א מובן מאליו!

אז להעריך את זה

לומר תודה על זה

לראות את זה! קודם כל לראות את זה.

להגדיל את זה.

 

ואת הרע?

להקטין.

פרופורציות.

אז היא צעקה. אז הוא אמר. אז היא שכחה. אז הוא לא התאמץ מספיק.

בסדר. כולנו בני אדם. אז היה לה קשה. אז היה לו מעייף. אז היא לחוצה מאלף דברים על הראש שלה. אז הוא מתוסכל וקשה לו המצב החדש

וכו' וכו'.

 

אז בהחלט,

גם בן זוג אידיאלי ומושלם

וגם בת זוג אידיאלית ומושלמת

שענו על כל הציפיות שלנו לפני החתונה –

זה עדיין

*לפני* החתונה!

הם עדיין לא היו במציאות בה הם יחד 24/7

עדיין לא היו במציאות של נישואין ומחויבות

עדיין לא היו במציאות של מובן מאליו שצריך להילחם בו

עדיין לא היו במציאות של הורות וילדים על כל אינסוף האתגרים שזה מביא עימו

עדיין לא היו בחוב של משכנתא או עול כלכלי מטורף על הצוואר יום יום שעה שעה

אז זה לא בר השוואה בכלל!

 

התכונות האלה שלהם,

אלה שהתאהבנו בהן,

אלה שראינו ומצאו חן בעינינו

אלא שקירבו בינינו – הן כולן עדיין שם!

רק שלפעמים מכסה אותם שמיכה ענקית של קושי של מציאות של חיי היום יום שלא היו בעבר!

אם רק נזיז את השמיכה הזו – נראה אותם זוהרים במלוא הדרם ויופים!

וזו לגמרי עבודה שבכוחנו, של כל אחד וכל אחת מאיתנו לעשות!

וזו העבודה הכי משתלמת ומתוקה שיכולה להיות!

 

אז אם התאהבנו בבן זוג כריזמתי וסוחף

ועכשיו אנחנו מתבאסות שהוא כריזמטי וסוחף גם נשים בעבודה – זו אותה תכונה שלו. הוא לא השתנה.

אז נבדוק למה זה מפריע לנו עכשיו?

אם זה יושב למשל על המקום של חוסר ביטחון עצמי או חוסר אמון או חוסר ביטחון בקשר – נעבוד על הנקודה הזו לעומק והכל יסתדר.

 

אז אם התאהבנו באישה מעניינת, דברנית שלא משעמם איתה לרגע

ועכשיו היא חופרת לנו את המוח בלי הפסקה ורוצה כל רגע "שיחה" ו"לדבר על הדברים וללבן אותם" – היא לא השתנתה. היא אותה אחת.

זו המציאות שהשתנתה שעכשיו אולי אין פנאי כמו בעבר, או פניות הנפש, או אולי יש משקעים וחשש שלנו שב"שיחה" הזו אנו נצא הרעים

ושוב – לעבוד על הנקודה הזו ספציפית והכל יסתדר!

 

אז אם התאהבנו באיש העולם הגדול שהכל מעניין אותו והוא תמיד נודד ומחפש הרפתקאות

ועכשיו אנחנו מתבאסות שהוא יוצא הרבה מהבית וכל פעם מחפש לו הרפתקה חדשה וצריך אותו עם הילדים והוא פחות – שוב, זה אותו הוא. רק המציאות שונה.

שוב, להבין על מה זה יושב ומה *בדיוק* מפריע ובזה לטפל.

 

ואם התאהבנו באישה חמה ואוהבת ופתאום אנחנו מגלים את הצד השני של זה – שהיא גם ממש כעסנית ויודעת לצעוק בלי עין הרע וזה מבאס אותנו טילים כי מה הקשר בין היצור הצורח הזה להבין האישה החמה איתה התחתנתי?!

אז נבין ששוב – זו אותה היא. אותה תכונה של הנפש שאם יכולה לאהוב עד הסוף ולהיות חמה עד הסוף – גם בכעס זה יכול להיות עד הסוף כי היא אולי יותר רגישה או יותר אכפת לה מדברים וכו' – זו אותה תכונה בשתי הקצוות שלה.

וצריך לבדוק *למה* היא צועקת, מה מפריע לה, מה קשה לה, מה הביא אותה לזה – ולטפל בזה.

 

תמיד צריך להגיע לשורש

להבין אותו

לקרוא לו בשם

ללמוד אותו, למה הגיע, ממה נבע, מה גרם לו לצמוח וכו' וכו'

ואז לטפל בו.

 

כי הרבה פעמים אומרים שדווקא תכונות שאהבנו ובהן התאהבנו בבן/בת הזוג לפני החתונה – הן הן התכונות שהכי יוציאו אותנו מדעתנו אחרי הנישואים.

ואחרי שמבינים את המהות של זה, את המובן מאליו הזה, את הקצוות של אותה תכונה,

– אז מבינים שכל מה שצריך זה להבין שהמציאות השתנתה,

ולהתאים את עצמנו ואת הזוגיות שלנו לזוגיות,

לראות שעדיין קיים כל הטוב הזה במי שמולי שבו התאהבתי,

להעצים את זה, לראות את זה, להגדיל את זה,

ובמה שקשה – לברר לעומק – ולטפל.

לא לטאטא אלא לברר, לזהות – ולטפל. וכמה שיותר מוקדם יותר טוב בלי לצבור מטענים עצומים.

(וגם אם צברנו – זה עדיין לגמרי אפשרי!)

 

                                                              *****

 

אם לא היינו חווים את כל הקשיים, המשברים והרע שעברנו – לא היינו באותו מקום של *טוב* ביננו כרגע.

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

וזה נכון לכל תחום בחיים – אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים – לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפצח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

 

אם כך,

אחרי שהבנו את ההבנה בשורשית והכה חשובה שאומרת שה*מציאות של הנישואין* עצמה היא שגורמת לאנשים להרגיש לפעמים שבני זוגם הם מובנים מאליהם והכל מובן מאליו – המסגרת הזאת עצמה והמציאות הזו עצמה היא היא זו שיכולה לגרום חלילה לפזילות אם יש משהו לא טוב בקשר, או אם יש הרבה טוב, אבל אין את העבודה הפנימית הזו על ההבנה שהנישואין האלה בעצם ממש *לא* מובנים מאליהם, וממש יקרים יום יום גם אחרי 20 שנים יחד.

 

ההבנה הזו היא לא פחות מקריטית,

כי במקרה שאישה/גבר הגיעו כבר למצב כזה, או עלולים להגיע למצב כזה –

אם יחשבו שנייה שגם עם אותו גבר נאה וכריזמטי וחדש שהרגע הגיח למשרד – גם אם יהיו איתו, ויחוו אהבה וטוב ופרפרים וכו' וכו' – ובסופו של דבר נגיד שאפילו יתגרשו ויתחתו איתו –

מה הם עשו בעצם?

החליפו גבר אחד באחר.

ומה יקרה עכשיו?

גם עם הגבר הזה – השני יקרה בדיוק אבל בדיוק אותו דבר –

שוב שגרה

שוב הרגשה של מובן מאליו

שוב הרגל

 

ואז יגיע גבר שלישי נאה יותר וכריזמטי יותר – ואז שוב אותו סיפור

 

ואז גם איתו

אחרי שלוש שנים

ועוד ילדים

ועוד 3 שנים –

שוב אותו דבר

 

ועוד גבר ועוד גבר ואין לדבר סוף!

 

כל האובר-ציפיות שאנו מלבישים על בן זוגנו,

כאילו הוא אמור לענות על כל שאיפותינו בחיים,

כאילו הוא יכול להיות מושלם,

כאילו הוא יכול להיות אנחנו עצמנו רק בגרסה הגברית

לאהוב כל מה שאנחנו אוהבת

להיות טוב בכל מה שאנחנו טובות

ואם אפשר גם שיהיה בנוסף מכיל ומחבק ונחמד ואוהב וגבר ומושך ו.. ו… ו.. ו…

הלו!!!

רגע!!!

זה בן אדם!

לא מלאך

לא מושלם

זה בנאדם.

הוא לא יכול להיות גם וגם וגם והכל.

 

הורגלנו שזה עובד ככה.

ראינו כל ילדותנו וכל סרטי דיסני שהכל ככה.

שהכל מושלם

שהאביר על הסוס הלבן ומושלם בהכל

שבן הזוג אמור לענות על כל רשימת המכולת ולהיות מקסים ונהדר תמיד בלי טיפת אנושיות או רגעי שבירה,

אבל הורגלנו לא נכון.

זו לא המציאות.

גם אנחנו לא מושלמות.

גם אנחנו רחוקות מלהיות נסיכות דיסני

גם אנחנו אנושיות

גם אנחנו כועסות, עייפות, עצבניות, עצובות

גם אנחנו עם הפאקים שלנו…

 

כמו שאנחנו "סולחות ומעבירות" לעצמנו –

כך כדאי שנעשה עבור בן הזוג.

 

יש לו את הטוב שלו.

כמו שלך יש את הטוב שלך.

ויש לו את החולשות שלו

כמו שלך יש את החולשות שלך.

 

השוואות לא יעזרו, 

הן גם לא מציאותיות כלל.

וכל גבר אחר, גם אם היה הכי משכיל ומדבר ומעניין – היו לו את החסרונות *שלו*

ועם אותו צד של המטבע הזה – היה גם את הצד השני.

אולי הוא היה כעסן? אולי לא מכיל? אולי לא מכבד? אולי עקשן כפרד ולא זז מילימטר מעמדנו החכמה והנאורה?

ואולי ואולי ואולי.

אין לדבר סוף. באמת.

 

לכן שכל אחד יחשוב עם עצמו טוב טוב –

הרי התחתנתי עם בעלי כי *הוא* זה שהיה נאה בעיני, וכריזמטי, ואהוב, וכל התכונות שאהבתי בו

ו*הוא* זה שעשה לי טוב ופרפרים וכל זה –

אז איתו התחתנתי.

ויש לי עכשיו שתי אפשרויות:

או לשמר ולחזק ולהרים למעלה את הקשר המיוחד הזה שיש בין שנינו, בלי שום רבע פזילה החוצה, ועבודה ואנרגיה שמושקעת ומושקעת רק בבית פנימה –

או להפסיד אותו ואת מה שיש לנו ולהיות בלופ אינסופי של חיפוש של עוד גבר כריזמטי ועוד אחד ועוד אחד ולעולם אין לדבר סוף, רק כאב לב ותחושת החמצה גדולה, כי עם אף אחד לא יהיה ניתן להגיע לשלמות,

לשחרור,

להרגשה שהנה הגעתי אל הבית שלי,

של שייכות וייחודיות,

של בנייה של מערכת נישואין של שנים רבות ולנצח שרק שעוברים עוד דברים ומנצחים עוד משברים ומתעמקים – רק בה אפשר לחוות אהבה מסוימת ושלמה שאי אפשר לחוות עם קשרים יותר קצרים (אפילו של שנים. לא דומה אהבה של 40 שנים לאהבה של 20 שנים).

אז את כל זה מפסידים.

 

החידוש הגדול הנוסף הוא שזה לא משנה כ"כ אם בעלי הוא יוסי או דני

או אשתי היא רינה או דינה –

מה שיעשה את העובדה שנצליח ונישאר יחד *בטוב* – היא העבודה *שלנו* בלבד!

היא הבחירה שלנו אחד בשני/ה כל יום מחדש בלבד!

היא היכולת שלנו *במודע* להשקיע,

במודע לאהוב,

במודע להעניק ולתת,

במודע לא לקחת את בן/בת הזוג כמובנים מאליהם –

בכוחנו לגמרי לגמרי לעשות את חיי הנישואין שלנו מאושרים.

 

וזה נקרא בקצרה… (יישר כוח על התגובה המאוד מושקעת!)כינוי-לרגע
😃 לא לא, התכוונתי "בקצרה" על הרישא של הדברים,נגמרו לי השמות

לפני צירוף ההרחבה 

ותודה רבה

זה עובד גם למוגלגים?מופאסה
חחחחאילתי
אתה צודק אבל צריך למחוק כי זו פרסומתבסדר גמור
מההזויות אבל עדין פרסומת
אחח הרסת לי את הבדיחה...מופאסה
אבל לא הספקתי לרשום את המספר.....ד"ר מה?אורה שחורה
בקצרה - תלוי עם ממשיכים לצאת לדייטים גם אחרי החתונהחבקו"ק בנשמה!
כלומר אם ממשיכים לעבוד על הקשר ולנסות להכיר יותר ויותר.
נשוי קצת יותר מחצי שנה- הרגש התעצם הרבה יותר
לכל זוג זה שונה, כי...רויטל.

יש כאלה שרק בונים את הזוגיות בעיקר שיש הדרכה טובה,

ויש כאלה שפחות, ולכן אם יהיה לך הדרכה טובה ותנסי

תמיד לחזק את הזוגיות אין ספק שזה יימשך אחרי החתונה

ביתר שאת ויתר עוז, בהצלחה רבה רבה לך אמן. 

 

איזה מתיקות רויטל❤אורה שחורה
תודה יקירתנורויטל.אחרונה


עזרה : המדף של המקרר התנפץירוק בעיניים
ביבואן (סמסונג) מבקשים 500 לחדש...
האם יש פה מישהו שתיקן את זה אצל זגג? אני לא יודעת אם זה יהיה אותו דבר...
תנסו לעשות לבד עם פרפקסיהודה224
הוא לא חזק כמו זכוכיתנפשי תערוג
הוא לא יוכל לסחוב עומסים
תלוי מה המ(י)פתח שםיהודה224
ואם יש תמיכה באמצע המדף זה יוכל עומסים
אני מכיר כם שפרספקס זה עובד מצוייןהיום הוא היום
יש לי מקרר של חברה אחרתאמא ל6 מקסימים
אבל כן, אנחנו כבר כמה פעמים הלכנו לזגג, עם מדף אחר של המקרר באותו הגודל של המדף שנשבר, וגם עם המסגרת הפלסטיק/מתכת של המדף, והראיתי לו בדיוק איזה גודל מדף אני צריכה, ואיזה עובי שייכנס למסגרת, וגם הסברתי שמדובר במדף למקרר, אעפ"י שהוא כמובן הבין לבד.
היו פעמים שהיה לו זכוכית ממש של מקרר, היו פעמים שהוא אמר לי שאין לו בדיוק זכוכית למקרר, אז הוא ישתמש בזכוכית רגילה. אין לי מושג מה ההבדל. תכלס', זה היה מצוין בכל פעם שהוא עשה לנו, וכמובן מחיר מצוין, 20-30 ₪, משהו כזה.
זכוכית רגילה פחות כדאינפשי תערוג
אם כבר. מחוסמת.
יעלה מעט יותר אבל יהיה עמיד יותר
מניסיוני, ניתן ללכת לזגג קרובפשוט אחד

לקחתי קרטון, וחתכתי בדיוק לפי המידות במקרר .

 

הלכתי לזגג וביקשתי זכוכית מחוסמת [80 ש"ח, בגלל חיתוך מיוחד לתצורת המקרר].

 

מחזיק שנים רבות, גם עבור עומסים.

 

בהצלחה

אפשר דמוי זכוכית מפלסטיק רק תיקח בדיוק מידות.רויטל.אחרונה

נראה שיעלה עד מאה שקל.

בואו נפיץ אהבת ישראלבוריס
הם שחוייירים אויייייהודה224
לא אומרים שחורים... אומרים אפריקן אמריקן....גאש🤦🏼‍♀️אורה שחורה
ישר כוח תודהרויטל.אחרונה


בהמשך לשרשורים קודמים, חלק משמעותי שלא נידוןדוד100

בשרשורים הקודמים גלשו לפינות כגון עבודה בשחור / מה קורה בעת קריסה כלכלית שהם פינות שראוי לדון בהן, אבל הן לא העיקר.

 

במדינת ישראל מונהגת מדינת רווחה, זה אומר שכאשר אזרח שולח את ילדיו לבית ספר המדינה משלמת על החינוך וכן בנוגע לעוד שלל שירותים כגון רפואה ועוד מגוון שונות.

לדוגמא, עלות של ילד במערכת החינוך היא כ1500 שח לחודש, זה אורמ שאם יש לי חמישה ילדים אני מקבל מדי חודש 7500 שח ממדינת ישראל, מישהו צריך לשלם על זה.

כאשר אשה מגיע ללדת בבית חולים מדינת ישראל תשלם לבית החולים כ14000 שח על מנת שבית  החולים ייתן לה את השירות הטוב ביותר מבחינה רפואית ומבחינת תנאים, גם הכסף הזה לא גדל על העצים.

 

מה ההגיון שהמדינה תשלם עבור הצרכים שלי? עבור החינוך והבריאות של ילדי?
למה לא כל אחד חי לעצמו?

 

התשובה והביסוס המוסרי לכל החסד הזה הוא שהחברה קובעת לעצמה הנהגות שנועדו על מנת לדאוג שלכלל האוכלוסייה, יהיה את הצרכים הבסיסיים ושגם זוג עני יוכל להגיע לבית חולים ולקבל שירות נאות, ושילד שגדל להורים חסרי כל יוכל לקבל את כל הידע במערכת החינוך על מנת לצאת לעולם עם יכולת להתקיים ולמצוא לעצמו תעסוקה מכבדת.

נקודת המוצא של התפיסה הזו היא שכל אחד עושה את כל יכולתו לדאוג לעצמו ולמשפחתו, וכל המערכת הזו נועדה על מנת לסעוד את מי שלא מצליח.

בצורה בריאה העשירונים העליונים יתמכו בעשירונים התחתונים, מתוך הבנה שזו הדרך שלהם לדאוג למי שלא שפר עליו גורלו, התמיכה שהם יצטרכו לתת גם לא תהיה מאוד כבדה כי בסופו של דבר אם כל אחד עושה את המאמץ לדאוג למשפחתו, גם לעשירונים התחתונים תהיהי הכנסה משמעותית  וכמות העזרה שלה הם יזדקקו תהיה קטנה יותר.

 

כאשר ציבור משמעותי מניף דגל של הסתפקות  במועט, הוא בוחר מראש להגיע לעשירונים הנמוכים וממילא בוחר להיות מהנזקקים למתנת בשר ודם.
לכן כתבתי שהנתון המשמעותי ביותר הוא הגרף שפשוט עני העלה, ואני אעלה אותו שוב.

כיוון שמי שבעשירונים הנמוכים כלל לא משלם מס הכנסה, ובנוסף לכך בהרבה מקרים הוא יקבל תמיכות שונות ומשונות (מס הכנסה שלילי, הנחה בתמת, עליית הנוער ועוד ועוד) בסופו של יום הנטל על העשירונים הגבוהים. אגב, שלא תחשבו מי שנמצא בעשירון השמיני והתשיעי הוא וורן באפט או ביל גייטס, מדובר על אנשים שעמלים קשה לפרנסת יומם, ואין הצדקה מוסרית שהם ישלמו עבור מי שבחר לחיות באורח חיים של הסתפקות במועט.

 

האם זה  אומר שלדעתי אין מקום שחלק מהאנשים יבחרו ללמוד תורה ולהסתפק במועט, לא, אני לא חושב כך.
אבל כשציבור שלם מניף את הדגל הזה ומתעלם מכך שהוא שם עצמו למעמסה על הציבור זה רע מאוד, ואם הציבור הזה גם דוגל בשם ה' אז זה גם חילול ה'.

 

את הנקודה הזו פרסתי (באמצעות שליח) בפני אחד מגדולי הדור והוא אמר שאכן המצב הנוכחי הוא מעוות ולא תקין.

 

אם יש למישהו תגובות רציניות אשמח לשמוע, אם רוצים לשלוח 'ברכות' אני מוכן להת חלק במה שפשוט אני כבר קיבל...

 

הוא דיבר על צהרון, לא על מעוןחולת שוקולד
המלצה לביטוח רכב 7 מקומותmiki052

בלי ביטוח מקיף.

היכן הכי מומלץ? וכמה עולה?

תלוי ברכב ותלוי בפרמטרים שלכםנפשי תערוג
תעשו השווה בין כמה חברות ביטוח.

אמור לעלות בערך 3.5-4
לחלק קצת יותר ולחלק קצת פחות
3.5-4 לא כולל מקיף?פשוט אני..


כן.נפשי תערוג
זה תלוי ברכב.
ככל שהרכב חדש יותר החובה שלו נמוך יותר
אבל מין הסתם ברכב כזה ירצו לעשות מקיף

אני יוצא מנקודת הנחה שגם אין להם רצף ביטחי משנים שעברות, אחרת היו יודעים ולא שואלים

בלי עבר ביטוחי יכול בקלות להגיע גם ל5-5.5נחשון מהרחברון


או שיש רצף ביטוחי, רק לא על 7 מקומותפשוט אני..


הרצף הביטוחי לא חייב להיות על 7 מקומותכלכלן

הכל תלוי בפרמטרים. גיל הנהגים, מספר נוהגים ברכב, העדר תביעות ב 3 שנים.

יש מציאות למקיף+חובה גם ב-3,500 שח.

זה בדיוק מה שכתבתי...פשוט אני..
שיכול להיות שיש רצף ביטוחי, אבל הוא לא יודע מה המחיר של ביטוח על 7 מקומות כי הביטוח היה עד עכשיו על רכב רגיל
תודה לכולם. אחרי חפירה רצינית, קיבלתי הצעה זולה- 3600..כוללmiki052

מקיף

וובימדייק
יש הרבה יותר זול מהםפשוט אני..
כבר 4 שנים שאני בודק שם בכל שנה גם את ביטוח הרכב וגם את ביטוח הדירה, רק בשביל לגלות מחירים מופקעים ולפעמים כפולים לעומת מה שאני משלם בחברות הביטוח הישירות (ישיר, אי.אי.ג'י, ליברה).
אני לקוח של 3 החברות האלה, כל אחת מבטחת לי משהו אחר, ותמיד המחיר של וובי יצא אצלי ממש לא ריאלי.
זה נותן כיווןמדייקאחרונה
זה כבר כמה זמן שאני מקבלת איומים. אבל עלהבוקר נהיה פה טרוראורה שחורה
וצאפ דפק לי אולטימטום שאם אני לא אעדכן את הגרסה החשבון שלי יבוטל.
בא לי להעיף אותו ל%$#% $#@%^€* של ה $#%/%^&
אורוש זה כי היום 1 ביוניכוחה של מילה
1 מה? לא מכירה.אורה שחורה
סתם ימים שכאלה. אני אתרגל.
מוזמנת לעבור לסיגנליהודה224אחרונה
בוא נחליף אל. Signal: https://signal.org/install
אחרי כל האוירה העכורה שכאן, קבלו *באמת* משהו יפהדי שרוט
אביב גפן בבריכת הסולטן: סליחה אם פגעתי בכם מתוך בורות, התחילה ביננו חברות נפלאה

ומוקדש לכולם!
יהודים, דתיים, חילוניים, גויים, חרדים, ערבים ולכל צורת חיים הולכת על שתיים מבוססת פחמן באשר היא.
יפה. המסקנה היאLia

שהגאולה תבוא רק ע"י שירה..

מחזקתלמה לא123

אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ

סליחה אבל זאת ממש הדרהבת 30
לכל מי שלא מבוסס פחמן.
או למי שלא הולך על שתיים.
תתבייש לך, גזען שכמוך.
אותך לאו''ם.
אנחנו דור מצויין ☮️Monica Geller
כן, לזה התכוונתי..Monica Geller
פחמן🧐שירוש16אחרונה
מילא מבוסס חמצן...
קברי צדיקיםאושפיזין מהירח
זה בתרבות שלכם?
נוסעים במיוחד?
עוברים רק על הדרך?
מנסה גם כאן- חגגתם חתונת הכסף להורים אולי?אמרלד
מצגת? צימר? מסעדה?העני ממעש
אנלנו 20 שנה עוד כמה חודשים....אמאלההההאור123456
חתונת כסף זה 25 שנים אבל.סוס פרא חופשי
אמא שלי החמודהאברך שעובד

ערכה פוסטר גדול עם 25 תמונות משפחתיות, תמונה מכל שנה... 

 

מתבייש לומר מה אנחנו עשינו, היה די עלוב

עשינו להם סוג של מרוץ להצעת נישואים שלא הייתה להםרחפת..
מעולם...
מעטפות עם רמזים ותחנות כמו שעתיים בבריכה, מסעדה , ביקור במקומות נוסטלגיים
שיבצנו את בני המשפחה בהפתעה בתחנות כדי להעביר חידות ומעטפות ליעד הבא.

היעד הסופי היה בכותל שם הכנו להם כמו הצעת נישואים מחודשת שכולנו כבר התאספנו שם (אבא שלי שותף בפעילות הסופית כדי לקנות טבעת )

עבדנו קשה אבל יצא מהמםםם ומרגש
הם היו מאושרים
וואוו איזה תותחים!סוס פרא חופשי
כל הכבוד תוכלי לפרט? זה נשמע ממש מעניין
אנסה -רחפת..אחרונה
נתנו להם שעת התחלה לבקשה להביא בגדי ים.
1. חידות בתמונות - תמונות מסתתרות בתוך בלונים בצורת לב על הקיר בסלון. פתרו את החידה כתובת של מקום.. קיבלו מעטפה ויצאו לדרך עם שייקים.

החבאנו להם ברכב מעטפה מספר 2 עם חידה, תיק עם מגבות ותיק עם פירות חתוכים וסנדוויצ'ים שווים שהכנו בבוקר.
כבר לא זוכרת איך.. אולי טלפון מסבא ממנו הם קיבלו הוראה לשבת לפיקניק. אח''כ קיבלו הוראה לחפש את המעטפה מספר 2 ברכב. הייתה שם חידה למיקום הבא ומשימה:

בין מעון הסומא למשכן הדודה אני שוכן,
לפני כ25 וחצי שנה הייתי עד למעשייה בה נשזרו דו גלגלי, שני צעירים ועלמה עם סימן שאלה.

הצטלמו עימי למזכרת עד






זה ארוך, אמשיך בהזדמנות הבאה..
תנו המלצות לרכב 7 מקומות..me.
מחיר.
אמינות.
מקום.
צריכת דלק.
מחיר ביטוח.
מחיר שוק
יש להורים שלי הרבה שנים כבר פולקסווגן קאדיחצילוש
דגם 2012/2013 כמדומני. משרת אותם נאמנה. מרווח, מחזיק טוב... מחיר בשוק לא יודעת.

הם משתמשים בו בעיקר לנסיעות מחוץ לעיר עם כל הילדים, בתוך העיר ביומיום משתמשים ברכב קטן
הרכב האהוב על בני דודינו*העני ממעש
האמת שכןחצילוש
גם השכנים שלנו מהכפר פה מחבבים אותו... ובכללי את פולקסווגן..
התכוונת אתפרש בודד
בולסווגן
בהחלטחצילוש
טויוטה ורסוכלכלן

רכב אמין, נוסע מצוין גם כשעמוס, צורך בערך 1/10 (מחוץ לעיר פחות, רק בתוך העיר יותר קצת). מקומות מרווחים בשורה שניה, צפוף יותר מאחורה (מתאים לילדים). תא מטען קטן כשיושבים 7 אנשים ברכב, אבל אפשר לשים ציוד גם ברגליים של השורה האמצעית.

תלוי בתקציב שלכם - לא כל כך זול. 

לנו יש שנת 2013 - מחיר כיום בערך 50,000 שח. יחסית שומר על הערך.

ביטוח - תלוי בנתונים שלכםכלכלן

לנו- בערך 3,700 מקיף +חובה

מצטרפת להמלצהנירה22
ברלינגו 7 מקומותבת 30
אין הרבה יד שניה בארץ.
חדש יחסית יקר.
אבל הוא נוח.
חסכוני בדלק
הביטוח שלו כמו ביטוח של רכב משפחתי רגיל, בגלל נפח המנוע (אולי לא כל הדגמים ככה. שלנו היה ככה)

היה לנו כזה וחוץ מהעובדה שהוא בלי תא מטען ממש נהנינו ממנו. מרווח, גבוה, נעים.
באסה שהרכב הלך לעולמו בתאונה.
למה עברתם?בוריס
לא הבנתיבת 30
למה אנחנו כבר לא עם הרכב הזה?
כי היתה תאונה והוא נדפק רציני.
נראה לי השאלה היא למה בצירהחצילוש
אהבת 30
לסובארו משפחתית רגילה שלא מספיקה לכולם
למה עם צרהבוריס
לאיזה רכב עברתם
אחר כך רריתי שענית
וואלה? חידשת ליבוריס
ממליץ על בנטיאגה😉הגיבן מנוטרדהם
קצת יקר
אבל ממש שווה הבנתי
ננהה.me.
זה לא לרמה שלנו..
מאזדה 5דוד100
יותר מרווח מהוורסו, נחשב לאמין, מומלץ ע"י מוסכניקים.
ביטוח לא יקר.
צריכת הדלק אחד לתשע וחצי
היא ביקשה 7 מקומות, לא 6...פשוט אני..
ה''מושב'' האמצעי במזדה 5 לא מתאים אפילו לילדים.
רציני?יראת גאולה
אצלנו מחובר בו מושב בטיחות כזה כסא בטיחות Marathon Click Tight צבע VUE ברשת מוצצים
הוא רחב מאוד (הרחב ביותר מבין הכסאות והבוסטרים שיש לנו), מאמינה שאם הוא נכנס, גם אני יכולה לשבת שם.
אני מניח שכסא הבטיחות חורג מהגבולות של הכסאפשוט אני..

אז תינוק שיושב על כסא בטיחות לא ירגיש את זה (כי הוא מרגיש רק את הכסא הנוח שעליו הוא יושב), אבל אם מישהו יצטרך לשבת ישירות על המושב הזה - זה יהיה מאוד לא נוח.

אוקייראת גאולהאחרונה
אפשר להניח שמי שמחפש לקנות רכב 7 מקומות, יש לו לפחות כסא בטיחות אחד... אפשר למקם אותו דווקא שם (למרות שאין שם איזופיקס... לאו דווקא שזה נוח).
בכל אופן לנו יש מאזדה 5. עבורנו הוא אחלה (משתמשים בחמישה כסאות בטיחות / בוסטרים. היה אתגר עד שמצאנו את החלוקה הנוחה היכן יהיה כל אחד, אבל כרגע זה מעולה).
השוק מוצף אוטלנדרנפשי תערוג
כנראה שיש סיבה לכך.
לא יודע יותר פרטים עליו.
רק שהוא יחסית אמין
ויותר מרווח מהורסו (אני לא בדקתי. כך נאמר לי)
צריכת דלק טובה משל המאזדה 5

מחיר דומה לורסו
אמרו לי שהאוטלנדר היה חזק בליסינג, ולכן עכשיו הוא נפוץ כיד 2דוד100


נכוןנפשי תערוג
אבל זה גרם לכל השוק שלו לרדת במחיר.
כך שכיום הוא עולה די דומה לורסו/מאזדה 5
אז מה?.me.
ירידת מחיר זה לא דבר טוב?
זה דבר טוב לקונים ופחות טוב למוכריםנפשי תערוג
הוא מוצף גםהגיבן מנוטרדהם
כי תכף יוצאת הצורה החדשה של האוטלנדר ואנשים רוצים להשתדרג
הרכב עצמו?.me.
דומה לורסו?
מבחינת מחיר וצריכה של דלק?
אין לי ורסו ואין לי אווטלנדרנפשי תערוג
אמרו לי שהוא מרווח יותר.
אני לא יודע בפועל.

המחיר שלו דומה לורסו
ביפן שבה הוא מיוצר לא נוסעים על מיצובישי...אניוהוא
הורסו אכן צפוף מאחורה, גם האוטלנדר 'אולי טיפה טיפה יותר מרווח.
ההבדל העיקרי זה הגובה מהכביש.
הסיבה שהיו עליו מבצעים מאד גדולים בהתחלהאניוהוא
אני הייתי ממליץ על קיה קארנסאליפ
מרווח יחסית
אמין
וחסכוני יחסית
באופן כללי קאיה מהשנים האחרונות נחשב ממש אמיןדוד100
אם אני לא טועה, בעשור האחרון הביאו לקאיה מהנדסי רכב מbmw שהשביחו משמעותית את הרכבים שלהם
מה עושים כשהבעל חושב שאני מדמיינת?מה לעשות בבקשה
מרגישה יחס לא נעים מההורים שלו בפגישות האחרונות. לפעמים נחמדים אליי ולפעמים מרגישה שיש להם משהו עליי ומאשימים אותי בדברים מסוימים. בעלי אומר לי שאני מדמיינת ושההורים שלו אומרים לו שהם אוהבים אותי. אז איך אני מרגישה קרירות ומבטים ולא נעים לי להיות שם? למה כשזה מילה שלהם נגד שלי אני מדמיינת ואין מקום להרגשה שלי? בפעם האחרונה שנפגשנו איתם הרגשתי לא רצויה והתייחסו אלי קר. בטח שהןא לא ירגיש כי אותו עוטפים הוא הבן שלהם הוא לא רואה את זה ומה שהכי מרחיק אותי ממנו זה שהוא חושב שאני מדמיינת ולא חושב שאולי ההורים שלו לא אומרים לו הכול (הוא תמים. אני יודעת על מקרה שההורים שלו התערבו לו במשהו מאחורי גבו והוא לא יודע על זה. לא אגיד לו כדי לא לגרום לריב חלילה. זה היה לפני שהתחתנו אז כבר לא רלוונטי לחזור לזה ולגרום לו למרירות כלפיהם. אז לא כל מה שההורים שלו אומרים לי הוא קודש והןא מתייחס לזה ככזה ומבטל את התחושות שלי וזה משגע אותי וגורם לי להתרחק ממנו ולא לרצות לשתף אותו בכלום.
מבקשת להכיר ברגש גם אם (לכאורה) זה לא קרהפמיהלכה
את מבקשת הכרה ברגש שלך.
כשמספרים מה מרגישים, אין נכון ולא נכון. ככה הרגשתי. אי אפשר לומר שלא הרגשתי ככה. וזהו! תתמוך בי כי הרגשתי לא נעים, גם אם ההורים שלך מקסימים ומושלמים, אני זקוקה לתמיכה כי אני מרגישה לא רצויה.
מסכים עם פמיהלכההיום הוא היום
ומוסיף שאפשר לומר לו: זה לא משנה מה הסיבה אני כרגע מרגישה לא נוח עם ההורים שלך וחשוב שנעבוד על זה. (אתם זוג טרי יחסית?)

התפקיד שלך לעשות כל מה שאפשר כדי שהוא ירגיש בנוח אצל ההורים שלך והתפקיד שלו לעזור לך להרגיש בנוח עם ההורים שלו.

אפשר לומר לו גם: זה שאני מרגישה ככה זה לא אומר כלום עליהם או עליך. פשוט זה לוקח זמן והשקעה כדי ליצור חיבור בין המשפחות. אל תבחר צד שהם צודקים ואני טועה וגם לא שאני טועה והם צודקים. ככה אני מרגישה וצריכה עזרה בעניין.

בהצלחה
תראי..ד.אחרונה

נכון שנחמד בד"כ לשתף את הבעל - אבל בנושא הזה לא חייבת.

 

הרי זה לא שהוא יכול לעשות משהו בענין, והם גם מסנים כלפיו שזה לא ייראה כך.

 

כך שחוץ מעצם השיתוף בהרגשתך - את לא מרוויחה מזה כלום.

 

ה"שיתוף" עצמו, יש בו חיסרון שהרי הוא עלול לגרום או לריחוק בינו לבין הוריו - או ביניכם. מה הרווחת?...

 

זה שהוא מתייסל מה שההורים אומרים כ"קודש", זה יפה מאד. מכבד את הוריו. זה שמאמין להם בנושא הזה יותר מאשר לך, כי הם הכחישו, באמת לא נעים. אבל זה בא כי דיברתם על כך, והוא כנראה גם בירר כי היה איכפת לו ממך..

 

 

אז עדיף בנושא הזה,  לא לדבר איתו. זה לא עוזר. 

ואין צורך להגיב בתגובה (מובנת בהתחלה, אבל ילדותית במקצת) "גורם לי להתרחק ולא לשתף אותו בכלום"... למה ב"כלום"? בגלל שקשה לו לקבל משהו לא טוב כלפי הוריו שהם מכחישים אותו?

 

ההיפך, שתפי בהרבה דברים אחרים, תתקרבי - ובענין הספציפי הזה לא.

 

איש ואשה - זה לא שאו מסכימים על הכל ורואים הכל עין בעין, או "ברוגז". את המפסידה הראשית מגישה כזו.

 

תניחי לכך - וגם ביחס להורים, אל "תבחני" כל פעם את יחסם. תתעלמי...

הצעות לטיול משפחתי בבין הזמנים, ובכלל.פשוט אחד

אשמח לקבל הצעות לטיול משפחתי עם ילדים, בכל מיני גילאים, בעדיפות על טיול "רטוב",  או טיול באתרי מורשת.

 

אשמח כמובן אם זה טיול "מניסיונכם", ולא טיול שראיתם בספר ...

 

אם יש הערת צניעות - אנא ציינו זאת. גם אם זה בשעות מסויימות.

 

 

תודה מראש.

איזה אזור?בוקר אור
נראה לי שכדאי למקד כי ככה יהיה קשה לענות
יש ככ הרבה בה..
כל הארץ.פשוט אחד

מהצפון ועד , נגיד, אשקלון.

 

תודה

המלצהבת 30
א. כל טיול רטוב כנראה יהיה כרוך במצבים של חוסר צניעות.
ב. תנסו להיעזר באתר ''טיולי''. כל איזור תגדירו לכם סוגי מסלול, רמת קושי, אורך וכד' ותקבלו הצעות מגוונות ויפות.
תודה רבה !פשוט אחדאחרונה

בגלל הצניעות והניסיון, שאלתי מי מכיר ...

 

אני יודע שיש מסלולים "צנועים" בשעות הבוקר. במיוחד אם מגיעים באזור 8-9. מניסיון.

 

פשוט שאלתי על עוד אפשרויות שאולי איני מכיר.

 

 

ושוב תודה

בהנחה ותקום ממשלת בנט לפיד מנ יקרה לביבי?בוריס
הוא יעזוב את הליכוד?
סביר להניח ישאר..פרש בודד
כי הוא לא מאמין שהם ישרדו הרבה זמן והוא ירצה לחזור לעוד סיבוב..

(אם הוא ילך סביר להניח שהממשלה הצפויה לא תחזיק הרבה זמן)


בהנחה ונחשון ושירוש וכל אלה לא יפסיקו את השרשורי גויאבה שלהםאורה שחורה
מה יקרה?
נעזוב פה ונפתח פורום מחתרתי? או יקום מקביל?
כמה אפשר להכיל
בואו נעשה מרד סלאש הפגנה סלאש מלחמה
זה תלוי מה דעתךפרש בודד
על תרבות השנור במגזר החרדי
מה זה קשור לשאלה שלי את רוצה שגם על פה זה ישתלט?בוריס
הנה בקשה- ביבי ביבי ביבי. טוב? ועכשיו מה?אורה שחורה
מה קרה לשרשורים הישנים והטובים?אורה שחורה
הוא מעצבן...היא משעממת...אני שונא אותההה...אני שונאת אותוווו....היא השמינה....יש לו כרס של פר....הוא לא מבין אותי...היא לא נוטלת ידיים.....הוא החליט שהוא אוכל מחפוד ובא לי למות.....יש לו ריח של סביצ'ה....טעים לי סביצ'ה.....הרב פסק לו לטבול אותי בעצמו אז האם לברך לפני או אחרי??....החלטתי לסוע לחודשיים לבד לדרום אמריקה והוא העיף אותי מהבית מה הקטע שלו???

חסר לכם על מה לשרשר??
זה שרשורים טובים?!סוס פרא חופשי
רחמנא ליצלן!
שכחת אתפרש בודד
"הכרתי גבר בעבודה, חתיך ממש,. אני אוהבת את בעלי אבל ממש בא לי עליו. מה לעשות? "

או את

"אני לא זוכר איך קוראים לאשתי מאז יום הולדת 80. ניסיתי לבדוק איך קראתי לה הפלאפון אבל כתוב של לאבי דאבי. יש לכם רעיון איך לגלות איך קוראים לה?"
אוקיי. חיסונים: בעד ונגד. קדימה.די שרוט
חח ברור נגדLiaאחרונה


אני איתך!סוס פרא חופשי
מרד או מלחמה!
הוויכוחים הטלה אף פעם לא מובילים למקום טוב לדעתי ועושים יותר נזק מאשר תועלת.
הוא לא יעזוב הוא יהיה יותר חזקאמא יקרה לי.


נכוןנפשי תערוג
בהנחה שהממשלה לא תאריך ימים. המנדטים של בנט יתחלקו בין הציונות הדתית לבין הליכוד.
בנט ילך לחפש פתקים.

אם הממשלה תצליח להחזיק 4 שנים, אני מאמין שביבי כבר לא יהיה שם. בעיקר כי הליכוד יפלוט אותו
ביטוח חיים וביטוח מבנהכמה טוב שבאת
איפה מומלץ לעשות?

תודה!
מי שיתן לך הכי זולנחשון מהרחברון


יש המלצות למישהו זול?כמה טוב שבאת
לא יודענחשון מהרחברון

כל פעם יצא משהו אחר

מי שנותן הכי זול - אבל לא התשלום החודשי הראשוןאניוהוא
לבקש לוח תשלומים לכל אורך התקופה
לפעמים עושים לך מבצע על השנה הראשונה - ואז זה יותר זול, אבל אחרי שנה פתאום המחיר עולה - ובעצם אתה תשלם הרבה יותר מחברות אחרות
^^^אמא וגם
למרות שאפשר לעבור באמצע אבל לבדוק עם פציחות לכמה אופציות.
נראה לי בזמנו כשביררנו לaig היתה הצעה טובה.
תמיד כדאי לדבר עם 2 גופים לפחות ולעזות מיקוח. כמובן לשים לב היטב לתנאים בכל הצעה.
לבדוק מחיריםנשויטריבינתיים
לבדוק מחיר חודשי- גם לשנה הנוכחית וגם ל5 שנים קדימה כדי לדעת את העלות
בהמשך הייתי מציע לעשות השוואת מחירים חוזרת (הביטוח צריך להישאר איתכם עד לסוף ההלוואה) ולראות אם כדאי לעבור
נקודה נוספת - ביטוח החיים נגזר מסכום ההלוואה - עם התקדמות ההלוואה אפשר להפחית את הביטוח אם רוצים
אם הייתה חברה שהיא תמיד "הכי זולה", כל השאר היו פושטות רגלפשוט אני..

(למרות שיש הבדלים מלבד המחיר, כמו טיב השירות וכו', אך זה לא שייך לביטוח חיים)

עוד פרט חשוב, למקרה שיש ביטוח תכולהאניוהוא
כדאי לעשות את התכולה והמבנה באותה חברה - כך אם ח'ו קרה משהו אתה משלם השתתפות עצמית רק פעם אחת ולא פעמיים.
"למקרה"?פשוט אני..

ביטוח מבנה ללא תכולה כגוף ללא נשמה.

 

יש הרבה יותר תביעות בביטוח תכולה מאשר בביטוח מבנה (לכן הביטוח גם יקר יותר ביחס לשווי הרכוש המבוטח...), ולעשות רק מבנה בתירוץ של "זה מה שהבנק דורש" זה לא הצעד הכי חכם שיש...

דרך סוכן ביטוח קבלתי את הסכום הכי זולשמעונה
עם הנחה שך 30 אחוז, ועוד כמה שנים שוב נבקש הנחה(הסוכן ביטוח יבקש)
רוב העולם לא עושה ביטוח תכולה. זו המציאותאניוהוא
נכוןנפשי תערוג
כי הוא יקר יותר יחסית למבנה והוא לא חובה
להתמקחנפשי תערוג
עם התמקחות הצלחתי לגרום לביטוח של הבנק להיות הזול ביותר (כן גם לטווח ארוך)

וגם, כל שנה אני מתקשר, מבקש הנחה ומאיים לעזוב.
וכל פעם מורידים לי עוד כמה שקלים במחיר. (חוץ מההורדה במחיר בגלל עדכון המשכנתא כל חודש)
פשוט יש המוןןן חברות ביטוחכמה טוב שבאת
אני הולכת לאיבוד
אין כזה הרבהנפשי תערוג
תקחי טבלה ותרשמי
יש איפה שהוא רשימה של כולם?כמה טוב שבאת
משהו כאן מאזור קצרין?עובד ה'


נוסעים לאזור לטיול. ורוצים לדעת אם יש בסביבה גן שעשועים שווהעובד ה'

לילדים!
תודה

יש גן שעשועים נחמד ממש ליד הפינת חי בקצריןבמבי2
רואים את חלק מהחיות גם מבחוץ אם הפינת חי סגורה. שווה לבדוק גם מתי זה פתוח.
יש שם את קצרין העתיקהסוסה אדומהאחרונה
וזה ממש נחמד לילדים... וגם להורים
חורבה ארכיאולוגית שיש בה שרידים של יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, יש ממש כלים היסטוריים, בתים ושרידי מיטות או חלקי מיטות להמחשה, ובנוסף, אטרקציות חוויתיות במקום כמו דריכת ענבים בגת (הילדים שותפים ממש לתהליך של עשיית היין, ולוקחים הביתה), הכנת פיתות ואולי גם גבינות (לא זוכרת), ויש שם סוג של קולנוע כזה שממחיש את התקופה כל ידי הסיפור של תנורו של עכנאי

בקיצור, אם לא חשבתם על זה, שווה לבדוק...
מכיוון שהגננת חסמה את הרב שיח פתחתי חדשיהודה224
ל @כלכלן עם כל הכבוד ההסתמכות שלך באופן אבסולוטי על נתונים רשמיים הם ממש לא מדוייקים בתוצאה
1 בגלל שהמציאות מוכיחה אחרת שחרדים מצליחים לשרוד ואי אפשר לומר ש50% ממשקי הבית החרדים מסתמכים על תרומות, זה לא רציני בכלל. ל @ואן אליוט את כתבת מפורש שהיא גורמת להסתכלות גרועה יותר וכ"ו.. אז הסברתי לך שמאיזה ניק שמטריל אותך את משליכה על ציבור שלם לא מראה על תבונה אם אתה משליכה על ציבור שלם תסכול של איזשהוא ניק...
אענה כאן לפי מה שנאמר בשרשור ההואנחשון מהרחברון

כן, הם עובדים. בשחור. וכן לעבוד בשחור ולקבל הנחות למי שלא עובד חמור בעיני יותר.

הרצחת וגם ירשת?

 

גם עובדים בשחור ומעלימים מס וגם מקבלים הנחות בתמ''ת/ארנונה/כל סיוע אחר מהמדינה בשקר ובמרמה.

 

מדייק לא מדבר על כולם אלא על כל מי שעושה את זה.

ושוב, לא אני אמרתי שעובדים בשחור זה היה טיעון של מי שניסה 'להגן' על שמם ולהגיד שעובדים בשחור ולכן לא רואים שהם עובדים

רק מוסיפהמאמינה ומתאמנת
לפעמים הבחירה לעבוד בשחור נובעת מחוסר מודעות או מכורח של המעסיק
חלק לא חושבים שעבודה כמו למשל ניקוי מדרגות, מכירה חד פעמית בבית וכו צריכה להעשות בצורה רשמית. חושבים שתלושים ומס הכנסה זה רק לעבודה 'אמיתית'.
והמעסיק- הרבה פעמים המעסיק מתנה את קבלת העבודה בעבודה בשחור- אנחנו משלמים רק במזומן/ נוריד לך משכר הלימוד של הילדים על חשבון הסכום שעבדת ועוד כל מיני קומבינות, שבשביל האדם הפשוט שמחפש עבודה- זו הברירה היחידה
לא מסכיםנחשון מהרחברון

כאילו, זו המציאות? כן. אבל זה לא אומר שבפועל גונבים מהמדינה

מקבלים ביטוח לאומי? צריך לשלם על זה!!!

מבקשים הנחה על בסיס הכנסה נמוכה ולא מדווחים על כולה? זה שקר!!!

גם אני לא מסכימה לזה..מאמינה ומתאמנת
צריך להעלות את המודעות בענייו בציבור החרדי
ותמיד יש ברירה. לעבוד בלבן. לא אצל זה אז אצל זהנחשון מהרחברון


לא תמיד יש את הברירה הזומאמינה ומתאמנת
מכירה מעסיקים שרק אחרי כמה חודשי עבודה אמרו שהם משלמים חלק מהסכום בתלוש וחלק בשחור ופיטרו את אלו שלא הסכימו לזה
יש כאלה שיש להם את הכוח להתפטר ולעזוב ויש כאלה שלא מסוגלים לחשוב על חיפוש עבודה מחדש כשהם במצב כלכלי כל כך דחוק ולכן ממשיכים לעבוד

ברור שהם לא פועלים לפי החוק, אבל הם נמצאים במלכוד מסוים. במיוחד שיש הרבה סיכוי שבמקום העבודה הבא הסיפור יחזור על עצמו
אם ככה זה עוד יותר מראה שזו בעיה מושרשת בחברה החרדיתנחשון מהרחברון

כי בשום חברה אחרת זה לא תקין ומתלוננים ומדווחים על זה והמעסיק חוטף בראש

עם כל הכבוד הגננת היתה צריכה גם לחסום וגם לשלוח את כולםרקלתשוהנ

לפינת הרגעה שיחשבו על מה שהם עשו לפני שהם חוזרים לריכוז

 

אבל עדיף מאוחר

חחחחחחיהודה224
ממש לא אפשר לסנן רעשי רקע ולא להתייחס לתגובות של כל מיני טרולים למיניהם לא צריך להתייחס לכל דפוק שפורש את הגיגיו המעווותים ולסגור שרשור שלם בגלל כמה תגובות סתומות שכאלה
מה נסגר איתך? באמת שואלתחצילוש
הכל טוב?
הכל מצויין ברוך השם. למה את לא אומרת לא איך הוא ממשיך לדברהיכונו
ולכתוב מטומטם ודפוק? השרשור ההוא נגמר והוא ממשיך
אם הוא לא פנה באופן אישיחצילוש
והסקת שהוא דיבר על התגובות שלך, כנראה את מבינה שהגבת בצורה לא פרופורציונאלית ומאוד פוגענית.
וואו .היכונו
ועדיין לא אמרת כלום על מה שהוא כתבהיכונו
אני מגיבה על מה שנראה לי לנכוןחצילוש
ונראה לי שהגזמת לגמרי, בכנות.
זה ממש לא נחמד ההתבטאות שלך...אין לי הסבר
המנהלים עושים כל מה שהם יכולים כדי שתהיה בפורום אווירה נעימה. לא מבינה למה להשמיץ אותם.
אני אישית דיווחתי על השרשור ההוא, לא בגלל השיח עצמו, אלא בגלל דרך השיח וההתבטאויות שבו.
גם אם יש דיון הוא צריך להיות בשפה נעימה ובצורה מכבדת...
זה ממש לא עושה אוירה נעימה לדעתי רוב השיחיהודה224
התנהל באופן מכבד חוץ מניק אחד מטומטם שלא ראוי ליחס כלל
נכון, אבל המנהל לא יעבור הודעה הודעה ויערוך..אין לי הסבר
לפי ההיגיון הזה אם יש בשרשור אחד כמה הודעות תת רמהיהודה224
צריך לחסום הכל?? אז את רוב השרשורים צריך לחסום ובהחלט יש ניקים שאפשר להתעלם מהם
זה לא היה כמה הודעות אלא חצי שרשור🤷אין לי הסבר
ברור שלכתחילה עדין לא לנעול הכל אלא למחוק או לערוך מה שלא מתאים, אבל ברוב המקרים אין זמן/כח/עניין לעבור הודעה הודעה...
(לנו יצא כבר למחוק שרשור שלם כי מחצית מההודעות שבו היו בעייתיות... מבאס, אבל לא תמיד יש זמן לעבור על כל ההודעות. סה''כ נשמע לי הגיוני לנעול)
הוא לא אמיתי 😅Dynamite
@בסדר גמור אתה חונק 😅
ואני הסברתי לך שלא לזה התכוונתיאן אליוט
את הדעה שלי על החרדים *היא* לא תשנה, אבל זה צבוע שכשהיא מתלוננת על יחס גרוע לחרדים ואיך מסתכלים עליהם וכו' היא כותבת בצורה כ"כ איומה ולא מכובדת. שתתחיל בלשפר את עצמה קודם
אני מסופק אם זה חרדית בכלליהודה224
היכונו לביאת המשגיחדי שרוט
לא נמאס לכם? בשביל מה כל זה? אתם מייאשים לי תנשמהאורה שחורה
אתה לא תשכנע ולא ישכנעו אותך
ואתה סתם נותן במה לגדז'דר חופשי על חרדים ולריח רע של גזענות עוד פעם להשתולל פה.
אדם שערך לימוד תורה נמצא במקום נמוך בהרבה מערך כסף לא יכול להבין "חרדים".
כבף וכסף וכסף על גבול ע"ז כמעט.
חשוב להזכיר שוב שחרדים זה לא עדר פרות ובכלל כבר מזמן אי אפשר למדוד שיוך סוציולוגי ככה.
הגבולות כל כך הטשטשו בין המגזרים שזה פאסט נישט.
יש ד"ל חרדים לדבר ה' ויש חרדים סוציולוגית שהם יותר לייטים מלייטים.
וככלל כל כך הרבה סוגים שזה פשוט הזיה ועוול ובורות כל הגרפים האלה.
תזכרו שיש פה בפורום חברים שלכם "חרדים" (עובדים עובדים אל תדאגו) וכל השרשורים האלה מאוד פוגעים ברגשות שלהם. אז חברים תנשמו עמוק ויאללה תרגעו קצת.

בקשר לסגנון של היכונו שאותי אישית היא מצחיקה רצח- זה הסגנון שלה, ככה היא מתבטאת. יש כאלה ספרדים, אשכנזים, מתנחלים, דרומים צפונים, לייטים, חילונים.
זה לא קשור לחרדיות שלה.
ובאמאשלכם שמישהו יפתח כבר שרשור על משהו כמו
גויאבות- מסריחות או לא מה אתם אומרים??



טוב טוב בסדר... פתחו כבר שרשור על גויאבות...יהודה224
תקדמי יאללה😜
לא הספקתי להגיב בשרשור הקודםבוקר אור
איזה הסבר? בשמחה אין (או לא הבנתי) על מהנחשון מהרחברון


על הביטוח חייםבוקר אור
היא גם פתחה אחרי ניקוי האשפהבסדר גמוראחרונה
זוג מחפשים עבודה לקיץ אורי1231
שלום, אנחנו זוג תורניים בני 23 מחפשים עבודה לקיץ הבעל"ט בסמינריונים, קייטנות וכדומה.
אם יש למישהו כיוון לעבודה נשמח מאוד, תודה!


מומלץ מאודפשוט אני..
להתקשר לחברה שמפעילה את הצהרונים במקום שאתם גרים או בסביבה, ולשאול אם הם צריכים עובדים לקיץ.

רק צריך לקחת בחשבון שזאת עבודה לא פשוטה, מניסיון
אולי זהבת הריםאחרונה
עבר עריכה על ידי בת הרים בתאריך כ' בסיון תשפ"א 04:24

צ'ימיגג או גגון.אניוהוא
אשמח לשמוע רשמים תובנות ועצות - האם עדיף צ'ימיגג או גגון קבוע על הרכב.

תודה רבה
צ'ימיגג חד משמעיתנחשון מהרחברון
תלוי מה הצורךבת 30
אם זה בגלל שאין מקום בתא המטען אז צ'ימיגג.
אם זה להובלת דברים גדולים, אז גגון
מדויקדוד100
אין לי ניסיון עם גגון אבל צימיגג מאוד נח לשימוש
גם אם כל שבוע שבועיים צריך לקשור אותו?אניוהוא
גגוןמופאסה
לא שיש לי נסיון עם התיק הזה אבל לפי הנראה בתמונה אתה צריך למלא את כולו. ואם יש לך רק תיק שתיים?
בדיוק מה ששאלתי את עצמי.אניוהוא
@נחשון מהרחברון יש לך תשובה על זה?
לא צריך למלא את כל הצימיגגדוד100
לי יש רכב עם רלסים וההנחה על הגג וגם הקיבוע ממש פשוטים.
אני חושב שהפרוצדורה יותר פשוטה מאשר גגון וכן נותן הגנה מגשם.
ברכב ללא רלסים יכול להיות שיותר מסובך.
מה זה רלסים?אניוהוא
פסי מתכת מצידי הגג של הרכב. תמונה להמחשה.כינוי-לרגע

תודה. התמונה חסומה לי אבל הבנתי מה הכוונה. גם לי ישאניוהוא
קושרים את הצימגג לרלסים או מתוך האוטו?
צ'ימיגג הוא תיק. יש קשיחים ובהם זה בעיה...נחשון מהרחברון

ואפשר בהחלט לדחוס אותו גם לחצי או לרבע.

וזה לא בעיה להעלות אותו לגג...

בוא נגיד ככה שרק פעם אחת הצלחתי למלא אותו לגמרינחשון מהרחברון

וזה היה כשנסענו לחודש ובבגאז' היה לי שולחן  כתיבה אז ה-כ-ל היה בתוכו

 

לא, יש לזה רצועות, ואתה מותח אותן לפי התכולהיראת גאולה
ולא מתעופף לו בנסיעה?מופאסה
נשמע אחלה סטרטאפ
אשמח לשמוע כמה זה מחיר סביר לצימיגג , ואם יש המלצות על דגםאניוהוא
אני קניתי ב350 בגרופון 580 ליטרנחשון מהרחברון


ותקשיב יש גם של 630 ו750 ליטר - לרוב זה מיותרנחשון מהרחברון


איזה חברה? יש בזה הבדלים?אניוהוא
יש לך קישור אולי?
מזמן נגמר המבצע הזהנחשון מהרחברון

כדאי לחפש מבצעים אחרת המחירים זה 500 וצפונה

לא מכיר חברות שלי די פשט והוא מעולה

אני חושב שקניתי בערך ב500דוד100

צ'ימיגג המקורי

אני לא זוכר בדיוק, אבל אם אני לא טועה המסקנה שלי בזמנו הייתה שצ'ימיגג עדיף על המתחרים,  וכן שלשימוש סביר לא שווה להשקיע בדגמים עם הגנה עודפת נגד מים (הגנה בסיסית נגד גשם יש גם בדגם הרגיל.).

היום ראיתי באושר עדנפשי תערוג
500 ליטר ב300 שח
בדיוק קנינו כזה..ועדיין לא חברנו אותושקד ותמר
מקווה שזה באמת טוב!
נראה איכותי ?אניוהוא
או רמה של אושר עד?
אין לי מושג. לא התעמקתינפשי תערוג
אתה ממלא אותו על הגג או ממלא למטה ומרים למעלה?נפשי תערוג
והקשירה היא עם ראצ'טים?

חס וחלילה קשירה עם ראצטיםדוד100
ראצטים זה לאנשי עבודה
צימיגג לאנשים פשוטים, מגיע עם רצועות ייעודיות שנמתחות על הרכב.
מניחים על הגג של הרכב ואז ממלאים.
אגב, זה חיסרון ש הקיבוע לרכב נעשה לאחר המילוי, לפתוח על מנת להוסיף או להוריד עלול לדרוש קצת יותר מאשר לפתוח את הרוכסן.
אני ממלא על הרצפה ומרים לרכב אח''כנחשון מהרחברון
זה לא כבד??אניוהוא
תלוי כמה הוא מלא ובמהנחשון מהרחברון

אבל כן, כשזה הרבה ספרים ובגדים דחוסים אני שם על הגג וממלא אבל לרוב אני לא מצליח למלא אותו 

פרסום מבצע על צימיגג שהעבירו לי כעתדוד100
Facebook Groups

יוצאים לטייל?
צ'ימיגג! דילים בלעדיים לחברי הקבוצה למותג התיקים לגג הרכב המוביל במדינה עם במשלוח חינם עד הבית!!
בהזנת קוד קופון -IBKSP

גגון צ`ימיגג 475 ליטר מבד דוחה מים Chimigag Compact רק 499 ₪ במקום 699 ₪
KSP


גגון צ`ימיגג לרכב 650 ליטר Chimigag רק 649 ₪ במקום 899 ₪
KSP
תודה!!אניוהואאחרונה
מי כאן זוג זורם ממש?. שבת באביתר לזכרו של ההרוג בפיגוענחשון מהרחברון

שבת משפחות באביתר 🇮🇱

בקריאה להקמת ישובים חדשים ולחיזוק גרעין המשפחות שעלו לאביתר ניפגש כולנו לשבת משפחות  בשטח 🏕️👨‍👩‍👧‍👦


להרשמה- שרה 052-8926113

נשמע מעולה!סוס פרא חופשי
אתה תגיע?
איך היה?חולת שוקולד
וואו היה מרומם מחזק ומטורףנחשון מהרחברון
ה30 משפחות חלקם בקראוונים (2משפחות בקראוון) חלקם בבבתי עץ חלקם בבית בלוקים.
עשרות אוהלים עשרות בחורים עשרות בחורות משפחות החל מזוגות צעירים ועד סבים וסבתות לנכדים
אווירה מטורפת הרימו שם אשכרה יישוב בשבוע.
מרומם. מרגש, מחודש,מהפנט!!!
ביקשו ממני לבדוק את העירוב ופתרנו כמה בעיות שהיו שם... היה אווירה של קדושה!

נתן כוחות.

בעז''ה יום שני יש שם הפנינג למשפחות. יום חמישי עצרת שצריך שיגיעו כמה שיותר אנשים (אז קדימה תגיעו)
אנחנו מתכננים בעז''ה להגיע לעצרת בחמישי ולהשאר עד ראשון....

מתייג@מטילדה שתעזור לי לשכנע אתכם להגיע ולחזק.
אם אני רוצה להיות חלקהגיבן מנוטרדהם
כמה שטח אני מקבל לבנות לעצמי את הזולה שלי?
בוא תראה תשאלנחשון מהרחברון

אני לא מארגן שם את העניינים

 

יש חלוקת שטחיםבראשית....
יש לך מספרי טלפון לתתהגיבן מנוטרדהם
לברר וכו'?
אם אתה לא מספיק רציני בשביל להגיע למקום ולבררנחשון מהרחברון
אז אולי אין קטע?
מה הוא יגיד לך בטלפון? חלקה 27? בוא תגיע תראה את השטח תדברו....

זה לא עובד ככה
אני צריך לדעת למי אני מגיעהגיבן מנוטרדהם
לפני שאני מגיע פיזית שלא אבוא ויגידו לי שמי שאחראי יצא לחופשה בכרתים ויחזור בעוד שבועיים וכדומה..

במילים אחרות בגלל שאני צריך לדבר עם מישו שאחראי אז כדאי לקבוע איתו בטלפון לפני על פגישה ולא ליפול עליו כשהוא באמצע משו ללא תכנון כך ששנינו נרגיש לא נעים.

הבנת חבריקו?
ובנוסף אתה יוצא מנקודת הנחההגיבן מנוטרדהם
שלא ראיתי את השטח ולא הייתי באיזור.
ככה היה נשמענחשון מהרחברון
אם זה אחרת חוזרני בי..
הכל טוב רק תגיד לי בבקשההגיבן מנוטרדהם
איפה זה חלקה 27 המדוברת😜
ממש כאן אין לי שמץ לפי מה מחלקיםנחשון מהרחברון


אגב התמונה כבר לא עדכניתנחשון מהרחברון

יש עוד כמה יציקות ומבנים ועמודי חשמל וכו וכו

 

יישר כוחבת 30
נשמע מיוחד!! וחשוב מאוד
וואו, ממש! מצטרפת לכל מה שכתבתמטילדה

ממליצה ממש להגיע,

גם לחזק את מי שנמצא שם 

וגם להתחזק בעצמכם, להתקשר לארץ ישראל ולכלל...

אווירה מיוחדת ממש

איפה זה אביתר?כוחה של מילה
ליד צומת תפוחנחשון מהרחברון


בושות. לא מכירה את האזור בכלל.כוחה של מילה
זה יישוב שעלה השבוענחשון מהרחברון


רלוונטי גם לשבת הקרובה?משה


בואו לבקר באביתרבראשית....
זכינו להתיישב שם (כבר שבוע וחצי), חולקים קראוון עם הבכור שלנו ושני הנכדים.
שותפים עם עוד 17 משפחות ועשרים משפחות ברשימת המתנה +2 שבונות בניה פרטית (אחת מהן סיימה היום ותצטרף לפני שבת בעז'ה) בהגשמת החלום בשוב ה' לציון.
ממש הרגשה של עת רצון, הקב'ה שמטלטל את כל המדינה יצר מציאות מזמינה להקמת יישוב במקום אסטרטגי וקריטי להשארת מסדרון בין נבקעה לשומרון.
זקוקים ןרוצים תמיכה לאומית ציבורית.
שה' וההנהגה הפוליטית יראו שזה לא שיגעון של יחידים אלא בשליחות העם.
בואו להיות שותפים- בביקור, תרומות, תרומות ציוד וריהוט מכל סוג.
אפשר לפנות בווצאפ/סמס/טלפון בשאלות והצעות נעה
0506045000בראשית....
זה הטלפון שלי
למה יש רשימת המתנה?הגיבן מנוטרדהם
ולמה רק בואו לבקר ולהיות שותפים בתרומות?!
אי אפשר לבוא לגור שם?
מוזמן לבוא ויאללה כנס לרשימת המתנהנחשון מהרחברון
יש רשימת המתנה כי אין עוד מספיק בתים
כי אין מספיק קראוונים/בתים כרגעבראשית....
אם יתרמו יהיה יותר בתים ותוכלו לגור;)
יש כאלו שבאו בנתיים עם אוהל, אבל עם האבק כאן זה מאתגר ממש...
יש מספיק שטחים אבל?הגיבן מנוטרדהם
תרמתי לכם לקמפיין ד"א
הי. היינו שם אתמול !משה
 
איתן (8.5) אפילו צבע את אחת מהדירות שהיו בבניה.
איזה בובלהנפש חיה.
היא גדלה ממש!
מותק אמיתית




מסור ד"ש חם
לכולם וכולן!
איזה מלכים!!!!נחשון מהרחברון
הייתי שם השבתאברך בנשמה
ממש מצווה ללכת לחזק ולהאיר שם אפילו קצת זמן בימי החול! חשוב שיראו תנועה לאביתר שיבינו שיש פה משהו שחשוב להרבה אנשים!
חוצמיזה שזה מקום מהמם ויפה ואנשים ממש מתוקים!
מצטרף, גם אנחנו היינו, ממש מדהיםק"ש
אכן חשוב מאוד לבוא לחזק. אפילו לכמה שעות.
וואלה כל הכבוד לכםהגיבן מנוטרדהם
אני יגיע בע"ה במהלך השבוע קצת.
גם כדי לצלם תמונות עדכניות לפותח השרשור
מחכה בקוצר רוחנחשון מהרחברון

אולי נהיה שם השבת.

 

מתוכננת שבת גדולה רוצים להגיע ל1000 איש בשבת. כולם מוזמנים

רלוונטי לבואכתר הרימון
משפחה עם ארבעה ילדים? אבל לא לישון בחוץ בשק''שים...
כלומר, משהו נורמלי.
ומה עושים עם ארוחות?
עקרונית כן יש דירות ואנשים נוסעיםנחשון מהרחברוןאחרונה

צריך 'לתפוס' יכול לתת לכם מספר לתאם