ממש התכווץ לי הלב לקרוא אותך. זה כ"כ משפיל, נבגד, מקטין וחשוף לדעת שמישהו זר נכנס למקום הזוגי האינטימי שלנו, מעורב במה שאף אחד אחר לא צריך לדעת...
תבכי אהובה, תתאבלי, זה מצער, זה מכעיס! קחי לך את כל הזמן שאת צריכה לכאוב ולחוות את זה❤️
אולי זה עוד לא הזמן עכשיו לחשוב מה הלאה, איך ממשיכים ומתקדמים מכאן. אבל בכתיבה בפורום זה מה שיש. אם לא מתאים ורלוונטי אליך לעכשיו - שמרי לך לעוד שבוע/מתי שתרגישי מאוששת יותר.
אחרי שהייתי מתאבלת, השאלה שהיתה הכי קריטית לי היא: למה.
למה בעלך היקר הרגיש צורך אחרי כל מריבה/מתיחות ביניכם - ללכת לפרוק אצל גורם שלישי?!
המריבות שלנו כזוג הם בעצם מנוע צמיחה וגדילה. יש לנו עכשיו אפשרות להעמיק את הזוגיות, לעלות קומה, להבין אחד את השני טוב יותר. כמובן רק בתנאי שהאנרגיה הנוצרת כתוצאה מהריב מופנת פנימה, בין בני הזוג.
כשרבים, הצורך לפרוק הוא גדול, אפילו נואש. כולנו חווים את זה. למה שלא תפרקו אחד עם השני? זה בסדר להגיד: עכשיו אני כועס/פגוע מאוד. אני אתאושש טיפה ונשב לדבר. ההתכתבות של בעלך עם אותה אחת, בעצם היתה צריכה להעשות איתך: "אוף, איזה מבאס זה לריב! נפגעתי ממך כ"כ..מאוד הכעיס אותי שאמרת/עשית כך וכך.." " כשאנחנו רבים אני מרגיש/ה ש..."
שבו, תפרקו את הענין לחתיכות, תבינו על מה הוא יושב, תשתפו אחד את השניה ברגשות, בכאב ובפגיעה - ככה תוכלו להבין מה לא מדוייק מספיק בדינמיקה הזוגיות, מה צריך לשפר ולדייק בינכם . והכי חשוב - איך עושים את זה למעשה.
אני חושבת שאם זה יהיה דפוס המריבות שלכם - המקום הרגשי שהוביל את בעלך להתכתב עם אותה אחת - פשוט לא יהיה קיים, את תמלאי את המשבצת הזו❤️
יש לכם כאן בעצם התנהגות שהיא תמרור "עצור". המצב פה זועק: אנחנו צריכים לשפר את התקשורת שלנו.
קחו את ההזדמנות שנוצרה לכם כאן. תתפסו אותה בשתי ידיים. וצאו לדרך - המריבה הבאה תיהיה שונה! תעבדו על זה!
כמו שראית, לא התייחסתי בעצם לממד של ה"בגידה" שיש פה כביכול. על אף שהוא כואב וקיים. פשוט ראיתי לנכון להבין מה השורש של ההתנהגות. לצורך כך, אולי יהיה לך קל לחשוב שבעלך התכתב עם חבר ולא עם חברה. מדגישה - רק לצורך נטרול הכאב של ה"בגידה" על מנת להצליח להסתכל על הענין בצורה מועילה ומעשית.
בהצלחה.