פורום נשואים טריים (עמוד 150)

ואין לי זמן לעבוד. וההורים עוזרים בינתיים, ומקווה שבשנה הבאה כבר אעבוד.

בעלך לפחות מקבל איזו מלגה? אני מעריכה בנות שהבעל אברך, נראה לי לא פשוט.

9 שעות, 8 וחצי כשיש ילדים קטנים
יש מקומות שיותר מתגמשים עם משרה חלקית (נגיד 75 אחוז לא פחות) אבל ברור שזה פוגע בקידום

בהרבה מקומות יש אפשרות לעבודה מהבית. אז חוזרים הביתה ומשלימים שעות בערב או שחלק מהימים עובדים מהבית .
או שחלק מהימים האמא חוזרת מוקדם ובאחרים משלימה שעות בעבודה וכנ"ל האבא

למה את שואלת?
בחירת מקצוע?
לכי על מה שאת אוהבת וטובה בו. פתרונות תמיד אפשר למצוא. בכל מקצוע. מייצרים אותם ברגע שהצורך מגיע

ברור שמסתדר עם בית, ויעידו עשרות אלפי נשים שעובדות בהייטק.
אלא שצריך להגדיר מהם הציפיות ומהן האפשרויות הריאליות.

הייטק זה לא הוראה.
עובדים משרה מלאה, החופשות לא מותאמות לאלו של מערכת החינוך.

מאידך, השעות מאוד גמישות.
רבות מהנשים שהן אמהות לפעוטות וילדים קטנים, יוצאות מוקדם מהבית, מגיעות למשרד לפני 7:00 אפילו - ובהתאמה יוצאות מוקדם.

במצב זה האבא מארגן ומפזר בבוקר (ויוצא מאוחר יותר לעבודה, לעיסוקיו ועינייניו) והאמא אוספת מהגנים, צהרונים - אחה״צ.

בזכות הקורונה - שיעור העובדים מהבית הלך וגבר, והנורמה לא תחזור למה שהיה.
רבים ממקומות העבודה קרוב לוודאי שיישארו במתכונת של שילוב הגעה למשרד ועבודה מהבית, נניח יום או יומיים מהבית והשאר במשרד.

וכשיוצאים מוקדם מסתכלים עלייך כאילו את חייזר..

בכל מקרה עקה הקורונה עובדים מהבית , אז הכל השתנה בינתיים.

אצלנו אני רואה שהרבה גברים מחוברים ועובדים בשעות מוקדמות

מבחינת השעות, נורא גמיש ובהרבה מקומות אפשר לעבוד מהבית..
והשכר מצויין ב"ה...השאלה צה רמת החיים..אם חיים ברמץ חיים לא גבןהה אפשר עם משכורת אחת..
אנחנו שנינו בהייטק אז לא רלוונטי לי

42 שעות שבועיות
גמיש לעשות אותם מתי שנוח לך
אבל בסופו של דבר זה מלא שעות.
מצד שני אני מרגישה יותר בנוח לקחת חופש פה ושם, שלא כמו חברות שעובדות במקצועות אחרים.
שכר מצוין ב"ה
בעבר בעלי היה אברך אבל היום הוא מלמד וזה מסתדר טוב מאוד

עזרתם לי מאוד.

ברשותכם, שמרתי לעצמי כמה תגובות ומסקנות מפה..

 

חג שמח ומלא באור

 

אני לא זוכר מספיק את התשובות.
אחת מהם הייתה שמתנים שהמכירה תחול רק בשבת בעשר.
אבל הרב רימון הקשה על זה או על כל פנים אמר שזה לא ככ פשוט..
שאלה יפה! מן הסתם יהיו כאלה שידעו..

להתנות מכירה שתחול בשבת. אסור למכור ולקנות בשבת.. בעיה..

אנחנו שמים לחם בצד שאותו לא מוכרים ומסיימים בשבת.

ומסכמים עם הגוי שהוא יסכים שנאכל מהחמץ בשבת.

ככה שמעתי מהרב שלי

הרב צבי רימון - ערב פסח שחל בשבת.

זה לא דברים שהתכוונו להשתמש בהם בשבת (את אלה שמנו בצד מראש), אלא דברים שפשוט שכחנו מקיומם כשארגנו את הארון של הדברים למכירה.
המכירה שלנו כבר קרתה ב10 בבוקר, אז לא נראה לי שאני יכולה פשוט להוסיף לשם עכשיו..
אם אני מבינה נכון

״....וכל מה שמכניסים לאותו מקום שנקבע למכירה עד כשעתיים לפני זמן איסור הנאה מחמץ נכלל במכירה״


.

ואיסור ההנאה הוא רק ממחר בבוקר.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/237

בדיוק כתבו לי שבאתר של הידברות אפשר למכור עד 15:00.
בזכותך לא נצטרך, אבל אם מישהו שכח לגמרי..

אם אתה רוצה מדינה יהודית בלבד והם מבחינתך אורחים לא רצויים, האם הם צריכים להתנהג אליך לא יפה?
מאמינה שיש כאלה ויש כאלה ויש כאלה, וכל עוד אתה לא בסיכון מהאדם שעומד מולך - צריך להתנהג בכבוד לכל אחד.

ג'בל עם הלימון מתה על זה 🙂
העור בידיים שלי קצת פחות 😁

ולא להרגיש שעשו הרבה כשלקחו את הזבל במיוחד ולא על הדרך...
תלמדו אותי את הסוד??

הוא עובד ואת לא חופרת 'תעשה ככה', 'אולי תעשה ככה', 'נשאר לך עוד מלא לעשות', 'אולי תשאל את אמא שלי איך לעשות את זה יותר טוב', 'אמא שלי עושה את זה מהר יותר', 'מה לוקח לך כ''כ הרבה זמן?' והכי חשוב: 'למה אתה חושב שעשית כ"כ הרבה, רק לקחת את הזבל...'

 

 

וברצינות. אופי של אנשים. אני הרבה יותר יעיל מאשתי בתחומים האלו (בישול, הכשרה, קירצוף וכו') אז אני עושה אותם. עדיף לי לעבוד יומיים קשה מאשר לשמור על הילדים שבוע עד שיהיה מוכן.

 

והכי ברצינות, מדברים על זה

שהוא צריך לתת מעצמו.
לגבי הדבר הראשון שאמרת הוא אומר שזה חלק מהסיבה...
אבל לא להזיז פינת אוכל כששוטפים את הסלון לבדיקת חמץ או לנקות חצי בית עם נטלה אחת( בית גדול) זה כבר מוגזם..
הוא שטף את הבית אולי פעמיים שהייתי שניה מללדת ויצאתי מהבית כדי לא להתעצבן..
נשואים כמעט 20 שנה ...

הגרוש לעתיד יקירתי היה מעביר סחבה של השיש🤢🤢 על הכתמים! החלפנו ריצוף ביקשתי רק דגמים עם כתמים שילמד לשטוף הכל. ועדיין לא עזר לי. 🤦‍♀️

שבגלל שאת תקתקנית הוא מרגיש מיותר לגמרי וחבל שיתאמץ אם את מתקתקת.
ככה זה אצלנו רק ההיפך

מה שהכי מעצבן שעד שאני כן מבקשת משהו הוא מבקש מהילדים ...מה עשינו בזה 😐

ואולי יש לו שירטה מילדות או וכו

גם אם זה לא מושלם.
לפתוח פתח ולא להשתלט על הכל (אני נופלת בזה )

הם אמורים להרגיש שהבית שלהם יותר משלך

אני לדוגמה אצל ההורים שלי לא היתי עושה כלום.
אצלי בבית אני משתדל לעשות את הרוב (מקרר, תנור, מקפיא, מדיח, רוב ארונות המטבח,מיקרו , ספות וכו)

להשים מפה על השולחן

עם הילדודס בבית אין סיכוי שישאר כשל''פ. בית פצפון...

מאחל לך תמיד שיהיה לך ככה

קמו לי ברבע ל5 באמצע הבישולים.
נתתי להם לחמניות פסח וביצה קשה ותקעתי אותם בסלון שיסתכלו עלי מבשל במטבח.

הספקתי הלילה:
מרק עוף עם קניידלאך.
חילבה
לחמניות קמח מצה
אסאדו עם תפוחי אדמה שורש סלרי ושורש פטרוזליה בתנור (וגם שוק כבש לזרוע באותה תבנית)
ביצים קשות.
דוקא (חרוסת תימנית)
תפו''א לכרפס (לילדה. היא ממש רוצה כמו בגן. אצלנו זה סלרי)

ככה שדוקא אני אוכל לפני או אחרי החג

הקטנית היחידה בדוקא נראה לי זה שומשום.
או שאולי יש בחוואיג' קפה גם קטניות?
אפשר להכין דוקא בלי שומשום. סבתא שלי עושה לפעמים.

נשאר להכשיר פלטה.
לנקות כסאות ושולחן בסלון.
שטיפה רצפה.
שאיבה בארגזי מצעים.

אתמול ניקו לנו את המטבח ואת המקררים (יש לנו 3😅)
הילדים הציעו במקום החברת הנקיון שאשלם להם. הביאו גם כמה חברים, עשו עבודה טובה.
אשתי היתה בעבודה עד 22...היום שנינו בבית לגימורים ולבישולים.הערב על האש המסורתי.

אני עושה עם סנט מוריץ.
ואז מפעילים למשל שעה שיתחמם לגמרי
ומכסים בנייר כסף עבה כזה של פסח.

זהו. כשר.

במו עיני ראיתי איך מתיזים הולי ווטר על אדם ותוך שניה הפך לנוצרי.

אבל להקפיד על התזה ממזרח למערב
ולנקוש 3 פעמים בלשון.
המהדרין זועקים יא יא תוך כדי.

במוצש האחרון זרקתי את נייר הכסף שהיה עד עכשיו, מחר אשים חדש - ושלום על ישראל...

אבל אני לא בקיאה בהלכה

ניקיתי טוב את הפלטה+ את הכבל
עם קצת סבון ליתר ביטחון כדי לפגום אם יש משהו.


אם אצטרך אותה פשוט שמה נייר כסף חדש

הוא הגיע לבוש טיפ טופ לכל פגישה ודיבר על איך שאמא שלו מנקה את הבית ושהוא מסדר את הארון וכו.

אממה, אחרי החתונה גיליתי שהוא מאוד מתעניין באופנה - ולכן הוא לבוש מסודר ונקי. לא בגלל אהבת יתר לניקיון. אמא שלו אכן מנקה אבל משום מה הבית שלה עדיין נשאר מלוכלך על אבק של לפני חודשים (בעיית ראיה), והוא באמת מסדר את הארון.. פעם בכמה שנים.. לא באופן יומיומי.

סדר וניקיון כמו בתחומים אחרים זה עיניין של הרגל.
אני הייתי רגילה מהבית לסדר וניקיון מסוג מסוים והוא לסוג אחר.
הבית של בעלי אכן היה נקי ומסודר בדרך כלל אבל בעלי היה רוב הזמן בישיבה וחזר לביתו רק לשבתות וחגים. וגם אז - הניקיון נעשה ע"י חמתי והסדר נקבע על ידיה.

כך שגם אם דיברנו על הנושא לפני החתונה - מצאנו פערים משמעותיים לאחר מיכן.
אגב, אני לא חושבת שצריך לברר את הנושא לפני החתונה. סדר וניקיון הוא חשוב אבל לא כמו דברים אחרים בנישואים.. וכשיש מידות, דרך ארץ וסבלנות אפשר לגשר על הרבה מאוד פערים.

באופן כללי, אישית אני חושבת שלא מחפשים התאמה ב100% בין הצדדים לפני החתונה. כי לא תוכל פיזית לעבור על כל נושא ונושא במהלך ההיכרות (ילדים, לידה, מגורים, איפה נהיה בשבת וכו) אלא מחפשים באופן כללי אדם עם מגז טוב, מידות טובות, סבלנות, יושר - תכונות פנימיות שיאפשרו לכם כזוג לגשר על פערים שתמצאו במהלך השנים.

באופן כללי מוניקה ידועה כחולת סדר וניקיון וזו תקופה קצת מבולגנת, זה לא קל
האם זה תחתית מכל הבחינות?
היום הייתי אצל משפחה שהאמא בבית החולים עוברת טיפולים קשים, האבא צריך דיאליזה פעמיים בשבוע, אין להם גרוש אפילו לשלם חשמל וטלפון...הילדים מסכנים, זרוקים.

אז את מוצפת רגשית אבל עדיין תנסי להוציא את הראש מהגלים הגועשים ותראי כמה טוב יש לך. עצה אישית ממני, לשבת מול הים או לצאת לטבע לבד ולדבר עם ה', לספר לו הכל.
בשורות טובות

באמת תקופה מבולגנת, במיוחד שאני חייבת לשחרר ולהביא לאחרים לנקות במקומי🤯

תודה על העצות🙏🏼

אני חושבת שקודם כל - להתמקד בדבר שהכי חשוב כרגע בסדרי העדיפויות.

אני מאמינה שזה יהיה המתחים בינך לבין בעלך, הזוגיות שלכם, השלום והשלווה ביניכם.

 

כאשר תרגישי טוב בזוגיות - כל שאר הדברים יכולים להיראות "קטנים עלייך",

וזה עובד גם להיפך, אם לא טוב לנו בזוגיות (לא מדברת בכלל על מקרים שהזוגיות גרועה חלילה, אלא מצבים שהזוגיות טובה ופה ושם יש מתחים/ריבים/משברים/אתגרים/מצבים מבאסים מדי פעם וכו'...) - כל דבר אחר שלילי יראה לנו כמו הר בלתי עביר,

וכל דבר טוב יחשב בעינינו כדבר של מה בכך בגלל הריחוק הזוגי...

 

נסי לחשוב מה יכול להתאים לכם שיכול להוציא אתכם מהמצב הזה כרגע?

האם שיחה טובה, פתוחה, ארוכה, כנה ועמוקה מלב אל לב?

האם מכתב?

התייעצות עם גורם שלישי?

יציאה זוגי?

משהו אחר?

 

מה עבד לכם בעבר במצבים דומים או בכלל?

 

אין כמו התקשורת הישירה בינך לבין בעלך, בין הלב שלך ללב שלו.

כל מה שנכתוב ונאמר כאן יכול להיות נפלא ונהדר, אבל זה לא יגיע לקצה קצהו של האפקטיביות וההרגשה הרגועה והשמחה בלב אחרי שיחה טובה עם בעלך,

אחרי שתשמעי *אותו*, אבל באמת,

ואחרי שתרגישי שהוא שומע ורואה *אותך*, ועד הסוף.

אחרי שתלבנו את העניינים.

זה יכול להעצים את הקשר שלכם עוד יותר ולהוסיף עוד נדבך חשוב מאוד בביחד שלכם.

כמה שזה נשמע הזוי כרגע - איזה להעצים?! אני בתחתית של התחתית אומרת לך!

ועדיין - הגל המגעיל הזה יעבור ב"ה

אתם מסוגלים לכך

בטוח שבעבר עברתם הרבה גלים מגעילים כאלה ויצאתם מחוזקים.

אז גם עכשיו!

עוד מעט ממש יגיע החלק של השמחה והאהבה הגדולה לפרוח ולפרוץ...

 

(ואם מרגישים שכמה שלא מנסים לא מצליחים לבד - אולי כדאי להיעזר באנשי מקצוע ו/או לקבל כלים לפתרון קונפליקטים, ריבים וכן הלאה).

 

אחרי כל ההקדמה - רוצה לשתף על מה למשל אתם רבים?

מה את אומרת שם?

מה הוא אומר?

מה עוד קורה שם?

 

----------------

 

לגבי שאר הדברים -

נסי להתמקד שוב - דבר דבר.

אחרי שתשלימי עם בעלך ותהיי רגועה ושמחה מבפנים (וזה יקרה יקרה!!! כן כן זה יקרה! גם אם הכעס אומר לך עכשיו, איזה אומר, צועק! לך עכשיו שלא)

אולי באמת תוכלי לחשוב על הסבה או עבודה אחרת,

ואז בנחת לפתוח יומן ולכתוב לך כל יום צעד קטן שאת עושה בשביל זה.

 

למשל -

אחרי החג -

ביום ראשון אני מבררת במודעות דרושים מ9:00-9:30

ביום שני אני עושה טלפון ל___

וכן הלאה...

אפשר לאוורר את זה יותר לפעם בשבוע, לחשוב על יעות תעסוקתי אם מתאים, להתייעץ עם משפחה וחברות מה כדאי וכו', לכתוב לעצמך יתרונות וחסרונות,

במה את טובה,

מה היכולות שלך, החוזקות שלך,

מה את אוהבת

מה נצרך

וכו' וכו'

 

ובנוגע לחברות -

מאוד טבעי שקורה מה שאת מתארת.

אנחנו רגילות לתת את ההגדרה שלנו ל"חברות" החל מזמנים בהם אנחנו פנויות ונטולות כל עול - בבי"הס, בתיכון, ברווקות - שהזמן שלנו והפניות שלנו לא מתחלקים עם עוד ועוד משתנים שונים...

ועדיין אנחנו מצפות שאותה הגדרה תתאים למציאות חיינו החדשה.

ובכן, זה לא כזה פשוט.

את עכשיו גם חברה

וגם אישה

וגם רעיה

וגם אמא

וגם עובדת

וגם לומדת

וגם בת, נכדה, אחות וכו'

 

ואין מה לעשות - יש לנו אנרגיה מוגבלת. אנחנו בני אנוש.

כל אנרגיה שתשקיעי בX - תלך בהכרח מY - כיוון שאת רק בת אדם!

 

 אז כן, יכול להיות שבתקופת החיים הזו הקשר עם החברות יהיה במתכונת הזו.

אם תרצי ויפריע לך תוכלי בצורה אקטיבית ומודעת לשפר גם את זה,

להתחיל בקטן

למשל לקבוע פעם בחודש יציאה עם חברה אחת בבית קפה לשעה שעתיים וסתם לדבר ולהשלים פערים על סלט טוב וכוס קפה

 

- ולגבי הבת החמודה שלכם - אל תדאגי. היא רואה את אמא עם פרצוף שמח הרבה מאוד.

והיא תראה אותה עוד.

והיא גם מבינה ולומדת שחלק מהחיים זה להתגבר, לעבוד על עצמנו,

ליפול

ואז לקום

ושאמא אנושית

לא מושלמת, אבל בעבודה תמידית

ותמיד מנסה ומשתדלת כמה שהיא יכולה.

וזה גם לימוד חשוב מאוד

(גם לה עצמה שבטוח תיתקל באתגרים בחיים כי לא הכל מושלם, שתדע לא להעניש את עצמה ולומר שהיא דפוקה חלילה, אלא להבין שהיא אנושית ויכולה להשתדל, לקום וליפול ושום לקום...

וגם בזוגיות - להבין שנכון ששני בני אדם שונים לא תמיד מסכימים על הכל,

אבל אחרי שהם לא מסכימים הם לומדים

לומדים לריב

לומדים  להשלים

לומדים לתקשר

לומדים לאהוב

זה לגמרי לימוד חשובץ

והם ממשיכים ולומדים ולא מוותרים

ואח"כ רואים את הפירות המתוקים מתוקים של כל ההשקעה הזו )

 

עוד חיבוק והמון המון הצלחה יקרה!

יהיה טוב ב"ה, בהכל!

תודה
קוראת ומנסה ליישם❤️

נסי להפריד בין מצוקותייך כגון חברות עבודה וכד לבין היחסים איתו.

אל תהרסי את כל החיים שלך בגלל שחלק מהם שחורים בעינייך

חיבוק ובחירות נכונות

ירושלים בכלל (נחלת שבעה, ימין משה וכו')
בית התפוצות
יד ושם 🙄
חוף הים, ראש הנקרה, מטולה

צריך אולי רק עוד זמן לדעתך?

הלוואי, מפחדת שהרסתי אותם... 🤦

אם יש קצר-זה אומר שחיבור חשמל נרטב, וצריך שהוא יתייבש...
אולי אפשר 'לעזור' לו עם פן...

וואי מה עשיתי... 🤦🤦🤦

לוותר על הכיריים לנצח? וגם לא לחג? 🙏🙏🙏

קרה לי משהו כזה הם שקע חשמל אז לא היה לי דחוף ובדקתי אחרי שבוע ועבד( גם קיצר אחרי שייבשתי)
מקווה שיעבוד לך מהר יותר, הייתי מנסה מחר בצהרים פלוס שוב, ויכול להיות שיקח ממש כמה ימים. אולי לחג תבשלי על כירה חשמלית או משהו?

הטוב- בדכ זמן יעשה את העבודה וזה יעבוד לפחות עד שתתפתח קורוזיה אם בכלל.
הרע- יכול להיות שזה שניסית להפעיל עשה יותר נזק..

תנסי להפעיל מחר ותקווי לטוב

ובמקרה שחלילה נהרס? להזמין חשמלאי? טכנאי? מה בעצם לעשות?

על קור.
זה עושה פלאים.


אמן שיעבוד

חג שמח שמח לכולם 🌹🙏🌹

ישתבח שמו!
חג שמח רולי🤗

זה כיריים שמחוברות לחשמל כמו כל מוצר חשמלי רגיל?

אני לא יודע איך החשמליות עובדות אבל אולי יותר קל (ויקר) לקנות חדשות? 

נשואים כמעט 20 שנה מזמן הפסקנו עם מתנות..לא בטוחה שזה נכון אבל נרדמנו בעיניין 🙂

ואני קונה לה כל חג מתנה
בפסח וסוכות אני קונה משהו רציני בד''כ
בשבועות משהו קטן יותר.
כשהיינו צעירים הרב שלי אמר שזה ממש מצווה עם סגולה גדולה שפועלת מיד (מרבה אהבה)

לא איכפת לך שהוא לא קונה?

רק לי יש אשראי ואני די קונה מה שאני צריכה ...
השנה קנינו פינת אוכל מבחינתו זה מספיק 🙂
לא יודעת..אם הייתי אומרת אני מאמינה שהיה קונה אבל לא בטוחה שאני באמת צריכה את זה

בעלי כבר המון שנים אומר שהוא ישמח שיהיה בבית שלנו משהו שאני לא ממש בעניין שיהיה לנו את זה, אבל פתאום ראיתי את זה בחנות והחלטתי לשמח אותו.
ברגיל אני לא כל חג קונה לו משהו, אם יש לי רעיון ומתאפשר.
כשקניתי לו בגדים, הוא אמר שאני קונה את זה בשבילי, כי לו זה פחות משנה מה הוא לובש. אז הפסקתי. אולי לבעלך זה יתאים.
כיפה חדשה או בגד אחר.
בכללי הוא אומר שהשמחה של הגבר בחג זה בשר ויין, אז את היין הוא קונה ואת הבשר אני ואני גם מבשלת, אז יצא ששימחתי אותו

חזה עוף וכנפיים
לא באמת ניסה את זה כנראה

התחננתי לו שיחשוב על משהו ספציפי שישמח אותו לחג, וחוץ ממשהו קטן שביקש (רק כי הוא צריך, וגם זה מעלי אקספרס) אין לי שום רעיון.

מבאס לקנות משהו ואז לגלות שזה בכלל לא מה שהוא רוצה. 😒

איך אני יכול לדעת אם הפל' יתעדכן אוטומטית?

כשזה במצב אוטומטי זה מתעדכן לבד

תדע שזה חמור שהשולחן עדיין לא מסודר
מקווה שקנית מלחייה חדשה, כן?

יאללה חג שמח נשמה טובה🤗

וכן קניתי!

הסיפור לא נשמע לי אמין.

1. לא אוכלים ביום של ניתוח עד שמגיעים למחלקה. קל וחומר לא ארוחה כל כך גדולה שלא מאפשרת לאדם לזוז ממקומו.
2. בשביל ניתוח כל כך קטן בדרך כלל לא מתאשפזים
3. האחות לגמרי צודקת - היא חייבת לשקול כל מטופל שמגיע למחלקה על מנת לתת לו טיפול. הרי איך הרופאים יוכלו לחשב מינון תרופות ואנטיביוטיקה בלי משקל עדכני?
4. שנתיים לא ללכת לקופת חולים זה הרבה זמן. זה אומר שלא ילדת בזמן הזה ולא נכנסת להריון. לא עשית אפילו לא בדיקת דם אחת.

בהצלחה

זאת פעולה פשוטה שעושים בתוך המרפאה, לא צריך לצום לפניה. באמת לא התאשפזתי, מי אמר אחרת?
האחות שקלה אותי אחרי סיום הניתוחון בלי שהייתה לזה כל סיבה רפואית. הניתוח אגב מבוצע בהרדמה מקומית לאצבע שאותה מנתחים ובשביל הרדמה מקומית לא צריך רופא מרדים ולא צריך לשקול אותי. באמת לא הייתי בהריון במשך שנתיים. לא בגלל הפחד מהמרפאה אלא מסיבות רגילות.

ניתוח עושים בחדר ניתוח. בבית חולים.
הסרת ציפורן חודרנית (יכולה להתבצע) במרפאה זו פעולה כירורגית צעירה שגם רופא משפחה יכול לעשות. בלי הרדמה.
אם את רושמת את המילה 'ניתוח' אפשר להניח שעשית אותו בחדר ניתוח..

זה הכל.

זה ניתוח של 3 דקות, ואין שום צורך לצום לפניו או להתאשפז אחריו.

לא שהיא הלכה לבית חולים.
פרוצורה קטנה בקופת חולים ללא הרדמה, נשמע הגיוני לגמרי. וגם ההתנהגות הפטרונית של האחות נשמעת הגיונית לצערי... ( כן כן יודעת שלא כולן כאלה ומכירה אישית המון אחיות מקסימות ממש. ואני בטוחה שאת מהמקסימות. מה לעשות שלא כולן כאלה, ונשמע שהפותחת נפלה על אחת מהסוג הגרוע ביותר...)

אמרתי שאני אכלתי הרבה היום כי זה גרם לי להתבייש לעלות על המשקל ולא כי אכלתי "ארוחה כל כך גדולה שלא מאפשרת לזוז מהמקום".

במקרה כזה גם אם הייתי בטוחה שהסיפור לא אמין, לא הייתי כותבת את זה (מה גם שהסיפור אמין מאוד).

היא כתבה שהרגישה שהיא אדם שפל שלא מגיע לו לחיות... קשה להתעלם מהמילים האלה.

בדיקת דם אחרונה הייתה לפני יותר משנה וחצי והיא באמת הייתה לפני הניתוח. לא זכרתי במדויק את התאריך של הניתוח אבל זה באמת קרוב לשנתיים.
כל שאר הבדיקות זה בדיקות קורונה שלא היו בקופת חולים אלא במתחמי בדיקות ברכב בלי הפניה מרופא.

בעלי לא הלך כמה שנים טובות לקופ"ח. אנחנו נשואים מספר דו ספרתי של שנים, ואפשר לספור על יד אחת את מספר הפעמים שהלך.

היום בשביל אישור מחלה כותבים מייל.

אני לא הייתי אצל רופא משפחה כבר כמהמשנים. אצל הנוכחי לא הייתי מעולם....
אני נמצאת הקופ"ח בשבילי בעיקר לבדיקות הריון וזה לא אצל רופא משפחה.

וואו

נראה לך לא אמין? תדלגי.
למה להגיב תגובה שעלולה לפגוע?
ולמה לא לקרוא את הפרטים פעם שנייה ושלישית לפני שאת נכנסת במישהו, לוודא שיש לזה בסיס?

שמאחורי הסעיפים, הרי זאת רוצדורה פשוטה וקודמיי כבר הגיבו.
רק עניין אחד, למה הפלא ששנתיים לא הייתה בהריון?

היא לא חשבה על הנקודות שכתבתם, בסדר נו... אנחנו בני אדם ולפעמים אנחנו טועים, לא צריך לקטול אותה

חיבוק שירוש🤗

בטח היא כלילת השלמות, אין לה שום קושי בחיים והכל מגיע לה בקלות, ולכן היא יכולה להרשות לעצמה ככה לזלזל בנשים אחרות עם קשיים או אתגרים.

''לסגור את הפה'', כן, הדרך הבטוחה להפרעות אכילה 🤦🏼‍♂️

על החוויה הקשה ומשפילה.
אני מניחה שהצירוף של אובדן השליטה בתוך הסיטואציה הרפואית הזו, יחד עם השיפוטיות הנוראית גרמו לתגובה הקשה והמובנת שלך.

אני חושבת שאת יכולה להגיש תלונה, למשל בפניות הציבור של הקופה. יהיה לזה ערך טיפולי בשבילך, חוויה של החזרת שליטה מסוימת לידייך. ואולי תמצאי נחמה בזה שנציגה של הקופה תתנצל בפנייך על ההשפלה. מנסיוני הם חוזרים אלייך אם כותבים להם תלונה. תכתבי גם את ההשלכות-שעד כה לא הלכת להבדק ושאת מזניחה את בריאותך בגלל המקרה.

ולעניין העקב- לא יודעת איך, כדאי בכל זאת לאזור כוחות וללכת לרופא. כדאי לנסח לעצמך כמה משפטי הקדמה הנוגעים למשקל, שמבהירים שאת מודעת למצב הבעייתי, יודעת שיכול להיות קשר למשקל, אבל את שואלת מה ניתן לעשות מעבר לירידה במשקל, וכו'...

זה אולי יגרום לך להרגיש התחלה חדשה הכל שונה הכל נראה שונה

ש'בגלל אחיות כאלה אני הולכת לעבור קופת חולים '- סיכוי סביר שמהר מאוד יחזרו אליך עם התנצלויות

פשוט לא יאומן הרוע והטיפשות של אנשים שהם מרשים לעצמם לדרוך כך על בן אדם אחר משמע היה חרק...

פשוט מרתיח

 

אין לי מילים, באמת.

 

שולחת לך חיבוק גדול גדול יקרה

את מדהימה ויפייפיה בדיוק כמו שאת

 

ואת כל המרמור של אותה אחות ואותם אנשים - אל תיקחי אלייך ללב הטוב שלך.

זה שלהם ל-ג-מ-ר-י. לא שלך!

פשוט מצאו על מי לשפוך באותו רגע את כל התסכול והמרמור שלהם בצורה גועלית.

רק מעיד עליה, ממש לא עלייך.

 

תרגישי טוב!

ואולי שווה לעבור קופת חולים, או אפילו לנסוע קצת יותר רחוק ולחפש שם צוות יותר אנושי, ב"ה העולם מלא באנשים טובים ומדהימים, הלוואי שתזכי לפגוש להבא אותם ורק אותם

 

עוד חיבוק ❤

אני מאמינה לך כי גם אני חוויתי עם כל מיני אנשי צוות דברים לא נעימים🥺

קשה לדפדף את זה.
אני זוכרת עד היום את הדיאטנית שגערה בלי למה אכלתי שלוק.
הייתי בהיריון עם סכרת היריון (וצרבת גיהנום). והשלוק עבר לי את הסוכר יפה. אבל לדיאטנית זה לא החליק בגרון.
ממש כעסתי. אני בהיריון לא בדיאטה.
אטימות.


כשאני חושבת על עוד היריון אני חושבת שוב על גערות והערות. מבאס.

תטפלי בעצמך נשמה, ותלכי בקופ"ח, היא לא שווה את כל הסבל שלך. לא הפיזי ולא הנפשי...

ברור שלא את האדם השפל בסיפור הזה. הצד החלש הוא הצד הפוגע, לא הצד הנפגע.

תדעי שאת מדהימה ומהממת ואהובה, וזה לא קשור בכלום כלום כלום למשקל. אף אחד לא יכול לתת לך ציונים. את בת של ה', קדושה והכי יקרה בעולם!!!

א. זו חוצפה של האחות. ניתן היה להתלונן על כזה דבר. אמנם, יכול להיות שהיא חשבה שכך יועבר המסר במין הומור.

ב. טוב היה אז לטפל בעניין. ולא לחכות לצורך קריטי ולהתקע בגשר.

ניתן לייצר חוויה מתקנת, או משהו אחר.

ג. יש עניין להגיע מדיי שנה שנתיים לביקורת רופא וב. דם שגרתית. לא לזלזל.

ד. הציבור כולל צדיקים בינוניים ורשעים. וכן שמנים בינוניים ורזים. יש לזכור זאת.

בהצלחה

ולפותחת- חיבוק על החוויה!! איכס.

ואל תתייחסי למה שאומרים, אם את חייבת טיפול תלכי והכל יהיה טוב בעזרת השם.

שמעתי על חזון מנחם בבני ברק שמטפל בזה גם .
אם את באזור וזה..

וגם . והכי חשוב .
את מושפעת מכל מילה שאומרים לך ?

את עדיין יכולה להתלונן עליה. לתאר בכתב לפניות הציבור של קופת החולים את היחס של האחות ואת עוגמת הנפש שהיא גרמה לך. אפילו בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמך.


ואולי יעזור לך איזשהו אימון לחיזוק בטחון עצמי, כי איך נסתדר אם כל משפט של אנשים זרים ולא חשובים יפיל אותנו.

הולכת לקבל את הטיפול הרפואי שאת זקוקה וזכאית לו, בראש מורם ושמירה על כבודך. מצטערת שהיית צריכה לעבור חוויה משפילה כזאת

תחפשי מקום עם צוות נחמד יותר.

תנסי להתעלות מעל זה, להבין שרוב הצוותים לא כאלה

גרתי כמה שנים בחול. היו מעיפים את האחות הזאת באותה השניה. כלומר אם היית מדווחת. אף אחד לא מעיז לדבר ככה אל חבר קופה. מקסימום הרופא/ ה וגם אז בצורה הכי עדינה. לדעתי תתלונני עליה. היא בטח מדברת ככה לעוד אנשים וזה בכלל לא תפקיד שלה
פשוט חוצפה וחוסר רגישות וחוסר מקצועיות

תהיי חזקה נשמה ואל תקרעי על הבית.
אם המטבח מוכן הכל טוב.
לגבי זה שבעלך עזב-לא יודעת מה היה שם,אבל אל תקחי ללב כרגע..תמיד כשזה טרי הכל נראה סוף העולם(לא יודעת אם את שמחה שהוא עזב או לא,אבל בכל זאת..)

באמת, את במצב קיצון מאד חזק משלך...
בעלך עזב את הבית, כנראה אחרי תקופה לחוצה מאד, ופסח על הראש שלך...

כל הכבוד לך.

והיום בגללי לא לקחו את אחיינית שלי הביתה אז הסכמתי שץבןא אלי כדי שאמא שלי תתחיל להתארגן על בישולים וכו... זה כל הלחץ שהיה לי. הכל בלאגן ואני שונאת בלאגןןן בא לי יוםצלבד בבית להרים את הבית לפרק אקונומיקה ולסיים עם קפה כשהכל צבריק כמו שאני אוהבת

ומבינה כל כך...בלי באמת תרוץ טוב...אני מותשת!!
בבית הכל עלי...ילדים ב"ה(טובים מאד אבל עדיין) ועבודה לא פשוטה בכלל...אני בקריסה מיום ראשון.
אה ואנחנו 19 אנשים אצלי בליל הסדר...ככה על הדרך..🙂
אני שמחה עם זה אבל עייפה ...
עכשיו אני קולטת שניצלתי את השרשור להשתפכות...מקווה שזה בסדר 😔

מבינה אותך. גם אצלינו הכל נפל עלי כל הזמן, ועדיין נופל. את האמת אני מאוד אוהבת לארח לבשל להיות עם אנשים קרובים... אני בלחץ לא מוסבר בגוף ובעצבים שלא ידעתי שיכולים להיות. 20 בערב ועוד לא התחלתי אפילו לטאטא ואני יודעתצשזה נשמע דבילי אבל הבלאגן הזה והלכלוך בכל מקום מטריפים אותי. ובנימה זו.. שהלוואי וייתיבשו כל הסליימים בעולם🤦‍♀️

לגבי הלחץ קראתי השבוע שעומס פיסי ונפשי מפרישים הורמוני סטרס למוח וזה גורם להרגשת לחץ וחרדות...אני ממש הרגשתי את זה השבוע...😒

ולהגיע ליום של שלווה. בטח זה יקרה אחרי שאני יקרע את הבית.

כדי להמשיך...
(תככנתי לעבוד מחר עד שהבנתי שאני לא נורמאלית ..במיוחד לאור כמות ימי החופשה שיש לי)

אירחתי 33 אנשים כמה פעמים שהבישולים היו עלי ( חולה על זה) ולמדתי לאט לאט איך לא להגיע הרוגה לשולחן. וחוץ מזה בראשון תעשו על האש זה פחות ארוחה לבשל...

אצלנו עכשיו זה יומיים כולל שינה אבל כמעט בלי ילדים..יותר קל

ואז קלטנו שקודם מאכילים את הילדים ואז משחררים אותם לחופשי ונהנים יותר

עם הבת 4 שלי

כמעט נחנקתי 😅

לא לגמרי הבנתי את הסיטואציה אבל הטבע של הילדים זה לא להקשיב להוראות ולהתיש את ההורים..

סופו של כל עומס להיגמר. לנשום עמוק והרבה. אולי יעזור לך מידי פעם לברוח לחדר להתרענן, לשים איזה מוזיקה טובה ולהקשיב באוזניות.

אבל כלל אצבע שלדעתי יכול לעזור לכם
חפשו רכב יפני שטופל כל חייו באדיקות במוסך מורשה.
מאדם כזה כדאי לקנות רכב, כי בדרך כלל הוא שמר עליו (תמיד יש יוצאי דופן)

הונדה, מאזדה, מציבושי, סובארו, סוזוקי, ניסאן

יונדאי אומנם קוראני, אבל גם מספק סחורה טובה יחסית למחיר.

בתקציב הזה או להעלות תקציב

לי יש סוזוקי ליאנה 2003 מצאתי מציאה (לפני שנתיים) 5500 שח 104000 ק"מ מטפלים כל 10,000 והיא כמעט לא במוסך

(בשנתיים היה לי להחליף מצבר, בלמים ופעמיים רצועה. ופנצרים מברגים שזה לא קשור בסוג האוטו נסעתי בו בשנתיים 40,000 קמ)

קונים רכב יד 2 שהיה שייך לאיזה רואה חשבון אפרפר או סמנכ''ל משאבי אנוש משועמם (רואים לפי היסטוריית תאונות וק''מ נמוך), ומקבלים רכב בן 3 שנים במחיר של רכב בן 5 שנים - עם אחריות לשנה/שנתיים על כל החלקים החשובים ברכב.

ברור שתמיד צריך לבדוק את הרכב ולא לסמוך על אף אחד, אבל מניסיון של מאות אלפי ישראלים - זאת עסקה מאוד משתלמת, ואתה נשאר עם ראש שקט כי יש לרכב אבא ואמא.

עריכה:
לא שמתי לב לתקציב שלך, אני לא חושב שיש לחברות ליסינג מה להציע בסכומים כאלה.

לא ניתן למצוא רכב שסיים ליסינג של 3 שנים אצל סמנכ״ל או רו״ח אפרפר.

שלי היה רכב ליסנג מהעבודה.
הוא עבר חיים לא קלים,
מה גם שחברת הליסנג טיפלה בו בזלזול מופגן

וכך יצא שאומנ9 הרכב היה בן שנתיים
אבל הרגיש כמו בן 8-9

רכב פצצה לאללה.
במחיר כזה אפשר להשיג אחד במצב די טוב

בטח לא יחסית לקורולה או לשאר המשפחתיות הטובות.
אם נוסעים המון המון זה אולי משמעותי אבל שווה לחלוטין את האמינות המדהימה שלה.

היא לוקחת לנו אחד ל8-9 בעיר הררית שזה רוב הנסיעות שלנו ולא רחוק מאד מהממוצע הכללית.
נוסעים איתה יום יום ולפעמים יותר וממלאים מיכל פעם פעמים בחודש.

או שאתה לוקח איתך מישהו ש(באמת) מבין.

אחרת הסיכויים שתיפול גדולים מאוד מאוד

נעקצתי גם כמה פעמים מהייצורים האלה.
לא נעים בכלל...

אתה ממש אמפתי מופאסה

וללכת למישהו מקצועי לדבר על הנושא

לפעמים חוכמת ההמונים ממש עוזרת

אשתי הייתה בלחץ מטורףףף וכמו שידידה אמרה: "נאלצת להחליט מעכשיו לעכשיו אם זה מתאים לה להתחתן" איתי.

הפתרון לדעתי זה אדם שהוא/היא סומכים עליו שייתן פרופורציות לעניין החתונה עם השני.
זו דעתי כמובן.

לתת את הזמן הדרוש

יש לי אח כזה שכבר די מבוגר ורווק...אמא שלי מחכה שתגיע זאת שתפיל אותו מהרגליים ...מה שכנראה לא יקרה כי הוא מפחד להתחתן 😔

מאשר נשוי שלא בטוח שעשה את ההחלטה הנכונה
ועדיף גם מגרוש

וואווו באמת??? למה גרושים הם פחותים???

תקרא את ההקשר...
חבל לשרוט לשני בני הזוג את הנפש אם יודעים *מראש* שזה לא בטוח זה.
לא כי מי שגרוש הוא ''פחות'' אלא כי אם לא בטוחים אין למה להיכנס לנישואים שיגמרו בגירושים...
(גירושים לא נעימים לאף אחד...)

לא מבחינת "שווי" שלו בשוק.
על זה אני לא מדבר

אני מדבר שגירושין הן לא תקופה שמחה כמו חתונה
ולמה להכריח מישהו לעבור אותה.

הרי האלטרנטיבה בשבילו היא או להיות נשוי ממורמר
או גרוש

אם היה רוצה להתחתן הוא לא היה צריך שיפעילו עליו לחץ

מאמינה שרוב האנשים שמתחתנים לא מתכוונים להתגרש. ואם הוא מרגיש שמועל על לחץ אז שלא יכנס לזה בזה אתה צןדק.

לא לחשוב שמי שקשה לו לעשות את הצעד הזה זה בגלל שלא בטוח בנישואין....
זה לא שזה אדם נורמלי שמתלבט... אנחנו שרוטים אבל אחכ אנחנו בני הזוג המושלמים!!!!
באמת😁

ובגלל זה אני יודע כמה זה גרוע אם היו כופים עליי

אבל אני לא חושבת שהוא יתגרש...סתם פחד שיחלוף אחרי החתונה...
אבל אני לא אלחץ בלי שאני אהיה בטןחה שזה טוב בשבילו

עדיף שיהיה בלי ילדים מנישואים קודמים

בעלי מאוד פחד מ"ההחלטה" אבל היה ברור שהפחד הוא רק מההחלטה עצמה להתחתן, האחריות ולא מהקשר עצמו .
בפועל יצאנו בגלל זה המון זמן עם הפסקה באמצע .( סהכ כמעט 3 שנים) . בן לבין התייעצנו עם אנשי מקצוע ואנשים קרובים.
אחרי החתונה לא היו יותר חששות.

הוא נפרד ממני, כנראה נלחץ.. אחרי כמה חןדשים חזר מאד שלם עם ההחלטה, יצאנו שוב וכשהגענו לשלב של להתארס, הוא נלחץ שוב.. בסוף עם קצת דחיפה (ודמעות) שלי הוא "קפץ למים" אבל רגע אחרי, הוא כבר לא חשש.. זה לא משהו שליווה אותנו בתקופה של האירוסין או משהו. מהרגע שהוא קיבל את ההחלטה הוא היה שלם איתה

ב''ה אחרי החתונה זה כבר בקושי היה מורגש.

אחרת למחרת החתונה ב12 בבוקר אתם צריכים להתפנות משם.לא כיף בכלל.

זה עניין של מה שבא לכם ואיפה נראה לכם שיהיה לכם יותר נעים ונוח.
אבל אם כבר הולכים מחוץ לבית, לדעתי צימר ולא מלון. בדרך כלל הרבה יותר אינטימי ונעים

לצימר לכו ביום אחר.
אחרי החתונה לא באמת תהנו מהצימר.
מה גם שכנראה תגיעו סביב 1 בלילה לשם.
עייפים, מותשים, לחוצים.

תארו לעצמכם,
פתאום באמצע שאתם מתחילים קצת להתקרב מישהו מנסה לפתוח את הדלת - בתום לב כי הוא התבלבל בקומה/בדלת...
הכל נהרס...


כמובן יש מקרים שהבית לא מאורגן או מאד מאד רחוק או מסיבות אחרות - אז יש צדדים שבהם עדיף ללכת למקום שקט אחר

כי הוא היה קרוב לאולם, והבית היה בעיר אחרת.. 

היתרונות וחסרונות זה תלוי כל אחד

היתרון זה שהיה נחמד לקבל ארוחת בוקר לחדר (אפילו שהיא הייתה די דלה והתפדחתי לבקש עוד )

מאשר בוקר אחרי החתונה להתחיל לדאוג לעצמינו ולבשל

החיסרון זה שהגענו ב3 בלילה אחרי החתונה למלון, וכבר ב10 בבוקר התחילו לדפוק לנו על הדלת שאנחנו צריכים לפנות את החדר... 

הכי כייף לחזור למקום שלכם ולשקט שלכם בלי אף אחד מסביב.

לגבי הא.בוקר- אפשר להזמין או לבקש ממישהו קרוב שיכין ויביא לכם.

לנו לא הכינו, הכנו ביחד בבוקר שאחרי והיה אחלה.
מה שכן, דאגו למלא לנו את הבית בעוגות ועוגיות מכל הסוגים ככה שאכלנו א.בוקר מאוחרת וכשקמנו נשנשנו מכל הבא ליד ;)

בתנאי שאתם פתוחים וזורמים ולא בקטע של ביישנות וחיפוש מקום שקט "לעכל" ...
אף אחד לא מכיר אתכם
אפשר לבקש מראש הארכה של זמן בפינוי החדר למחרת
תרגישו, תצעקו, תצחקו- אף אחד לא מכיר אתכם
אף אחד לא פוגע אתכם בכניסה/ יציאה ראשונית מהבית ומסתכל עליכם במבט של " איך היה?!"
אווירה ניטרלית וחופשית

חסרונות-
אם אתם סגורים שצריכים להרגיש בבית ולהיצמד לספה/ מקום מוכר- אז אין את זה בבית מלון
זו דעתי ולפי הרגשתי

בית של זוג צעיר הוא בעצמו כמו צימר...
וביום שאחרי החתונה ישנים עד מאוחרר למי יש כח לפנות מקום???
דאגתי מראש לקפה חלב עוגיות ושוקולדים...

מנהג ישראל שהחבר'ה ביום החתונה ממלאים לזוג חלב, חלבי, קורנפלקס, פיתות, חומוס, פירות וירקות. ונייר טואלט

למה? ביתי, חמים, נעים, תחושה בטוחה ונעימה, מיטה שלכם.

ככה אנחנו העדפנו ואני ממש שמחה בזה.
לא צריך לארוז במיוחד- לא צריך להתפנות בשעה מסוימת בבקר- אוכלים שנח וכו'....

מתייעצים, שומעים יתרונות וחסרונות ומחליטים מה מתאים לנו.

כשיש להם חילוקי דעות עם בן/בת הזוג ומעלים את הקונפליקט בפני אנשי ונשות הפורום במטרה לחפש צידוק וחיזוק ואסמכתא לטענתם ואז למשל לחזור לבת הזוג ולומר לה- את רואה? 90% מהנשים שם הסכימו איתי.
רק את השונה/מוזרה/קשה.

התכוונתי בגדול לשאלות פה ולא לפותח השרשור הזה דווקא.

אחרת יהיה אפשר לסגור את הפורום וזהו.

ודווקא בנושא הזה הגיוני מאוד להתייעץ עם בעלי ניסיון ולשמוע יתרונות וחסרונות ואז להחליט מה מתאים לי

אם הבית מאורגן לפחות ברובו ויהיה לכם נעים יותר באינטימיות של הבית - תהיו בבית,
אם אתם מעדיפים להתפנק ולנפוש, אם תקופת האירוסין היתה לכם לחוצה וזה בא במקום, או שהבית לא מאורגן לגמרי עדיין - תתפנקו לכם בבית מלון או צימר (וכמו שאמרו פה - עדיף לפחות 2 לילות)

אנחנו התלבטנו מאד מאד.

בית-

יתרונות

הבית שלך, להתחיל את החיים בבית מכל הבחינות..

ניתן לסדר אותו לפני איך שרוצים עם דגש  על הדברים שבאמת טובים לכם (תאורה, פרחים מוסיקה וכו')

לא צריך בבוקר/ צהריים להתקפל ולפנות.

חסרונות

כאב ראש נוסף לפני החתונה של עוד דבר לסדר ולדאוג לו

בית, לא נותן הרגשה של פאר או מלך/כה ליום אחד כמו מלון.

 

מלון

יתרונות

פאר, הרגשה מלכותית ומרוממת, הרבה בתי מלון מסדרים את החדר ומשקיעים יותר בליל כלולות

 

חסרונות

בסופו של דבר זה לא הבית שלך.

צריך לזכור להביא דברים עם כל הלחץ והבלגן של החתונה

צריך להתפנות בבוקר/צהריים

אם נשארים עוד יום, כולם מבינים שעוד לא "עשיתם את זה" (לי זה מפריע)

 

צימר

 

צימר עדיף על בית מלון לדעתי. יותר פרטיות.

מצד שני רוב המותרות של הצימר לא רלוונטיות (לדעתי, לפחות) ללילה הראשון.

 

אנחנו הלכנו למלון ולא הצטערנו על זה. היתרונות גברו על החסרונות.

 

 

 

בבית אתם צריכים לדאוג להכל, במלון לא.

אם מלון- אז שני לילות. ככה גם תוכלו לנוח יותר ביום שאחרי החתונה (השנ"צ של יום אחרי החתונה הוא אחד הטובים שהיו לי בשנים האחרונות)
אם בבית- אז לדאוג שהוא יהיה מוכן שתבואו- נקי, מיטה מסודרת, מקרר עם אוכל ושתיה (לפחות ליום יומיים הראשונים), מגבות נקיות, אם צריך, אז שהדוד יחמם לכם כבר מים למקלחת, וכו'.

לתיק שלך- תחשבי על כל מה שאת צריכה (או יכולה להצטרך) ליומיים- בגדים (כולל כיסויי ראש), פיג'מה, מוצרי טיפוח (כולל מסיר איפור, ואם זה חשוב לך אז גם שמפו שלך), נעליים, קולב לשמלת כלה