פורום נשואים טריים (עמוד 153)

את מגיבה בכנות למצב אבל "עולם הדייטים" לא עובד ככה.. 
יש לו חוקים אכזריים, מטופשים ומפלים.. 
לגרוש/ה נלווה בדרכ הסטיגמות והשיפוטיות: 
- הוא לא עשה מספיק להציל את הקשר
- הוא בחר גרוע מלכתחילה
- הוא כמו רכב שעשה תאונה, ויש לו עדין חלקים שבורים

- הוא יביא את הצרות של הקשר הקודם שנכשל לתוך הקשרים העתידיים

וכו'. 

ובקיצור בעיה גדולה להוריד את המסכים האלה וגרום לאנשים להכיר אותך.. ואין שום קשר לגרושין בהכרח. 
תראי לדוגמה את הסרטונים האלה: 
דייטים עם טרשת-

עכשיו למדת מהעבר בטח את תעשי את כל המאמצים שיהיה לך שלום בית,

וגם בטח בעלך החדש למד מהעבר ואין ספק שיהיו לך רק חיים טובים אמן.

לבחור בניק בשם "בוריס"

איזה תגובה מייאשת. אולי עדיף כבר לא להתחתן. נראה לי יחסוך הרבה כאבי לב.

ובכללי אני לא מסכים עם מה שכתבת כאן. הרוב המחולט של הגברים לא גאוותנים. יש כאלה שכן, כמו שגם יש כמה נשים גאוותניות. יש אנשים עם מידות רעות, גברים ונשים. 

עלול להיות מצב שגבר שקוע קצת בעצמו, זה לא קשור לגאווה, גם גבר לא גאוותן שמרגיש שפל רוח ממש, יכול להיות קצת שקוע בעצמו. כי ככה הנפש הגברית בנויה, מתוך עצמי אל העולם (בעוד אצל נשים זה קצת הפוך). ככה הנפש שלהם עובדת באופן טבעי, גם אם הם הכי ענווים בעולם, זה בכלל לא נובע מהרגשת חשיבות עצמית ואגו. כמובן שהם צריכים לעבוד לצאת החוצה מתוך עצמם, בטח בזוגיות, אבל זה בכלל לא קשור לעבודה על מידת הגאווה.

וטוב ש-ה' ברא אותם כך, כי יש בזה הרבה יתרונות והרבה טוב, גם אם יש חסרונות מסוימים שדורשים תיקון. 

אני ממליץ לפתח עין יותר חיובית על המין השני. זה לא בריא לחיות מתוך מבט כזה שלילי על גברים. 

שיש להם סטיגמות על גרושות ולכן לא מוכנים לשמוע בכלל. 

אבל זה לאו דווקא נובע ממקום של סטיגמה, למשל אני(במקרה אני כהן אז זה בכלל לא היה רלוונטי לגבי) לא הייתי מוכן לצאת אם גרושה גם אם היה מותר לי בגלל הרצון הזה של להתחיל מאותו מקום עם הבת זוג שלי, שזה יהיה משהו ראשוני ומיוחד לשתינו. 

קשה לי להאמין שבחתונה הבאה שלך (בעזרת השם בקרוב) את תבואי עם אותה תמימות, ואותה התרגשות שבאת לחתונה הראשונה, ושתסתכלי על החתן שלך כמו שהסתכלת על החתן הראשון שלך.. יש איזה משהו בראשוניות הזאת שלרוב האנשים (במגזר הדתי\חרדי) מאוד חשוב. ואת מוסיפה שיש לך ילד, אני לא הייתי מדמיין את עצמי מגדל ילד של מישהו אחר, רגשית אני מרגיש שזה היה יכול להיות לי מאוד קשה.

מחיר למשתכן - חיסכון השקעה וצריכה

אפשר לבדוק לפי הערכת שמאי של הקבלן (בבנק המלווה) או לפי פרויקטים דומים באזור.

לפי דעתי אם זה מקום שאין שום סיכוי שתגורו בו בהמשך אז זה סיכון כי השוק יכול להיות מוצף בדירות להשכרה כשתרצו להשכיר. אם במקרה ולא תמצאו שוכרים בסכום הגיוני אז תוכלו פשוט לעבור לגור בדירה זה מוריד את הסיכון משמעותית.

השאלה הגדולה לדעתי היא מה ההנחה על הדירה.

של לעבוד עם נחמד כזה- זה לא נעים בכלל

זה מתחיל בדברים שנשמעים ממש בסדר ועובר ל- ממש אהבתי את החולצה שלך היום

וזה לא נעים לי בכלל למרות שאמרתי לו על כך הוא ממשיך. "את כמו אחותי"- באמת תודה רבה לא מעוניינת!!!!!!!!

ברוך שפטרנו ומסיבות אחרות הוא פוטר

כדאי לשים טבעת. 
ישר כח יקרה שהבנת , והתרחקת.
וואו כמה זה בעייתי.... 
צדיקה !!

אז היה לי 12.5 שקלים

והלוואי שבקרוב תמצאי את השידוך האמתי שלך אמן.

אני יודע שזה מאוד פשטני מה שכתבתי, אבל הכוונה ברורה:

לפעמים אני יכול להיות נחמד למישהי, והיא תחשוב אלף ואחד דברים, בעוד אני סתם רוצה להיות נחמד.

זה גם יכול להיות הפוך, כמובן, כאשר נשים מתנהגות בנחמדות סתמית וגברים עלולים להבין לא נכון.

אם את מבינה שהוא מתחיל איתך, בלי שהוא אמר משהו מפורש בסגנון - זה על אחריותך בלבד.

וכמו שמופאסה אמר כשלא ממש מישירים מבט זה עוזר מאד לשמור מרחק

חמירא סכנתא מאיסורא

בחברה החילונית אין כל רע בלהיות בקaר עם המין השני גם אחרי החתונה. יש אנשים נשואים שיש להם חברות או ידידות מלפני הנישואין וזה מקובל. לפי ההלכה, אין לגבר מה לחפש אצל אשה שאיננה אשתו. וודאי שצריך להיות מאיר פנים לכל אדם כולל גם במקום העבודה וגם נשים הינם בכלל "כל אדם" (מזל גדול, אה?). אבל לא בחברות ולא בידידות אלא בכבוד. אין כל מקום לקשרים חברותיים כשאתה נשוי ,עם בן המין השני, זה תמיד פתח לבלגן. עבדתי ועובדת במקומות עבודה שהנשים שם במיעוט ואני משדרת כבוד ומקצוענות אבל לא חברות

אף אחת לא חושבת שאני מתחיל איתה, הכל בסדר.

גם אין אצלנו בעבודה אף אחד שלא יודע שאני נשוי עם ילדים וכו', ולכן אין סיבה שמישהו יפרש את הנחמדות שלי בצורה לא נכונה.

היא ידעה שאני כזה עוד לפני שהתחלנו לצאת. היא מבינה שזה בכלל בכלל לא מגיע מהמקום של פלירטוט, והיא גם מבינה למה אין טעם להגיד לי להיות נחמד רק לגברים.

אגב, יצא ואני עובד בצוות שבו אני הגבר היחיד.

תראו את השם של קבוצת הוואצאפ שלנו בעבודה

רק אם זה שונה תפסיק... אני שונאת להרגיש שנחמדים אלי כי אני אשה או עוזרים לי כי אני אשה

אבל רק מאירה שלפעמים זה רק אצלינו בראש ולא באמת. אצלי במקום עבודה ממש הכל זורם ופתוח אבל חברי וברור לי שמישהו מהצד היה שואל את עצמו... בטח מישהו דתי

ואני עוד אחת של נשמה וכפרה... למדו להכיר אותי וגם רואים שאני נשואה

זה מה שעולה לי לראש כרגע

כשאתה מתנשא לגובה של 185 ס"מ?😐

תהיי חברה שלי!! גם אני מנווטת בפורים... אבל שלטים??

הגבר לובש חצאית כלשהי (מעל המכנסיים כמובן ) ואפשר גם פאה פורימית או מטפחת,

האשה מתחפשת לבעל חיים כלשהו.

לי אישית אין בכלל רעיונות ועוד שניה פורים! אימלה... חולה על תחפושות פחות על החג... חחחח

אנחנו אף פעם לא התחפשנו (פחות בקטע..) אבל יפה לכל הזוגות שזורמים

זאת מתנה אדירה בזוגיות, וזה שכתבת הוא לא מפרגן וכ..וזה הפוך ממך,

בכל זוג בדרך כלל זה כך, שאחד חם אכפתי תוסס מנהל הכל ואילו השני 

פחות, וזה רק מראה שזה טוב וכיוון טוב, גם בדרך כלל לפני החתונה זה 

כזה לא הכי אמיתי וכנה, אחרי החתונה אז המידות האמתיות של האדם

מתגלות, לכן יקרה אם יש מעט כימיה ובחור טוב תתקדמי לכיוון חתונה,

ובעזרת השם תקבלי הדרכה טובה לפני החתונה והכל יהיה הכי טוב,

בהצלחה רבה רבה לך.

האמת שכשהתחלתי לצאת עם בעלי שנינו כבר היינו ממש מיואשים מענין הדייטים.. חשבנו (כל אחד בנפרד כמובן) שלא נתחתן בחיים, ורק בגלל שחברה חפרה לי ממש אז הסכמתי להכיר אותו, אבל אמרי לעצמי שזה צ'אנס אחרון כי נמאס לי, והוא הסכים רק בהחלטה של רגע, למרות שמבחינתו הוא ידע שזה כנראה לא ימשיך אחרי דייט אחד. גם באנו ממשפחות מאד שונות בכל בחינה (רמה דתית, מצב כלכלי ועוד..) אז מבחינתו זה היה עוד סיבה לא לנסות בכלל. 

אבל היה נחמד בדייט, וגם אחר כך, אז המשכנו. לא היה מטורף, לא היה זיקוקים ולבבות באוויר. פשוט היה נחמד, וטוב. וזהו. והיה לי מאד חסר משהו ולא ידעתי מה, ושנינו כל הזמן הרגשנו שעוד רגע השני חותך, וזה היה מלחיץ. 

אחרי חודשיים היה הרבה יותר טוב והיינו יותר בטוחים בקשר, אז חשבנו שנחכה כמה חודשים ואז נתארס, והלך ממש טוב. ואז אחרי עוד שלושה חודשים שוב לא ידעתי אם אני בכלל רוצה והייתי ממש ממש ממש מבולבלת, ולא ידעתי מה לעשות, ובמשך כמה חודשים הייתי פשוט חסומה רגשית בקטע אחר. חשבתי לקחת הפסקה כדי לבחון את הכל אבל כשהעליתי את זה הוא ממש נשבר ובכה, כי מבחינתו זה אמר שאני רוצה להיפרד ולא יודעת איך לומר את זה, אז ויתרתי.

המשכנו עוד קצת ועם הזמן דברים התחילו להתבהר, והיה יותר קל, וכבר חשבתי שוב על חתונה אבל לא רציתי לקפוץ לזה מהר מדי ובגלל שפעם אחת עלתה לי המחשבה, וממש חיכיתי שבמשך תקופה ארגיש שאני רוצה להתחתן ושהתחושה הזו תהיה יציבה. 

התארסנו אחרי קצת פחות משנה של היכרות והתחתנו חודשים בודדים אחר כך. השבועות הראשונים היו נהדרים, ואז אני נכנסתי לתקופה של חרדות של אם זה לא זה ומה אם עשיתי את טעות חיי. בעלי הוא הבחור הכי מקסים ועדין על פני תבל, אז הוא פשוט תמך והיה שם בשבילי (לא אמרתי לו את הדברים כמו שאני כותבת כאן אלא תיווכתי לו את זה בצורה יותר מעודנת, בעצת איש מקצוע שהלכתי לטיפול אצלו באותה תקופה).

היום אנחנו נשואים קצת יותר משלוש שנים, ואני לא חושבת שיכלתי לעשות בחירה טובה יותר  
הוא מדהים, ואכפתי, ובעל מושלם, וכשיהיו ילדים אני בטוחה שהוא יהיה גם האבא הכי טוב שיש. ממש שמחה שעשיתי את זה, למרות כל הקשיים והחששות. 

אז תדעי שזה אפשרי, ולא הכל בא בהארה של "זה זה" ומשם על שטיח אדום 

רק אוסיף כמה דברים לסיוג:

1. יכול להיות שלנו זה היה ככה, אבל לך זה לא נכון. לא הייתי מזלזלת בתחושות בטן, אבל כן הייתי מנסה לעבד אותן, אולי בעזרת מישהו חכם או איש מקצוע. 

אצלי אחד הדברים שהכי הקשו עליי היה שלא הרגשתי שיש לי מישהו להתייעץ שממש יבין אותי, גם כי באתי מקהילה ממש דוסית ולא חשבתי שיבינו את סוג הקשר שלנו, וגם מעוד סיבות. וזה גרם לי להמון חרדות. 

אם יש מישהו שאת חושבת שיוכל להבין אותך - גם אם זו מורה מהתיכון שאין לך קשר איתה בכלל, תנסי לבקש ממנה לדבר, ולהסביר מה קשה לך. זה יכול כל כך לעזור. 

2. ממש כדאי ועוזר להתייעץ, אבל *אל* תרגישי שאם אנשים מסביבך כולם אומרים משהו מסוים אז את לא מבינה מה נכון. תנסי לחשוב למה האינטואיציה שלך אומרת אחרת, ומה הנקודה שמפריעה לך. יש כל מיני שיטות - למשל לשבת ולכתוב על דף כל מה שעולה לך בלי לסנן, לפעמים זה עוזר. לפעמים פשוט לשבת עם חברה שאת סומכת עליה ולא שופטת ולדבר. תבחרי מה שנכון לך. 

3. כתבתי שאני ויתרתי בזמנו על הפסקה, ואחרי החתונה הבנתי שזו היתה טעות מאד גדולה מצידי. בתקופה שיצאנו הייתי כמו סיר לחץ. לא הרגשתי שיש לי עם מי לדבר, הקשר שלנו היה מאד אינטנסיבי, ולא היה לי זמן לעצמי לחשוב מה אני מרגישה. 

אם היינו עושים הפסקה של כמה שבועות הייתי כנראה יכולה לחשוב עם עצמי, לראות אם הקשר חסר לי, מה קורה בינינו בזמן של ההפסקה, ואז להגיע לחתונה ממקום הרבה יותר שלם, ואולי גם למנוע את תקופת החרדות שאחרי החתונה.. 

4. אמנם אני מאמינה גדולה בהפסקה בקשר כשצריך, אבל כן חשוב לדעתי גם לשים לב מאיזה מקום זה בא. 

לדוגמא - אני יודעת על עצמי שכשאני מתחילה משהו שהוא מחויבות גדולה (קשר זוגי, עבודה, שירות לאומי), בהתחלה זה סבבה, ואחרי תקופה, שעבר לי ההתלהבות של ההתחלה אבל אין סוף באופק אני פתאום מרגישה שמיציתי ומחכה שזה יסתיים. 

בגלל שאני אחראית אז בדרך כלל אני לא פורשת ברגע הראשון, אבל זה תקופה קשה שלפעמים לוקח לה זמן לעבור, ואני מאמינה שרוב הבלבול שלי כשהיינו כמה חודשים לתוך הקשר נבע מזה, ולא בטוח שהייתי חוזרת אליו אם היינו יוצאים להפסקה באותה תקופה, כי פשוט לא הבנתי שזה סוג המשבר שאני חווה. 

5. זה לא סייג, אלא תוספת - לבנות תקשורת לוקח זמן. זה ממש בסדר גמור אם לוקח לכם זמן להביע רגשות או לדבר. אני הייתי מאד מאופקת איתו (למרות שעם חברות הייתי הכי פתוחה), והיום אני הרבה יותר מדברת ומשתפת. זה יכול לקחת זמן וזה תהליך, השאלה אם את מרגישה שיש שם משהו יותר גדול.

=====

אז אחרי שחפרתי הרבה וסיפרתי על החוויה שלנו ועל המחשבות שלי בעקבותיה, פשוט ממליצה לכם לקחת את הדברים ברוגע (שזה ממש קשה בדייטים ). תנסו לעשות דברים כיפיים, להפגש גם עם חברים (בעייתי בקורונה, אבל אולי בין הסגרים), ופשוט לנסות לחוות, ולראות אם טוב לכם ולא להילחץ אם "זה זה" ולחשוב רק על חתונה. תנסו לבנות זוגיות, ואם יהיה לכם טוב בה החתונה פשוט תהיה המשך ישיר 

הרבה אנשים מתביישים לדבר על זה לפני החתונה ובטח שאחרי, כדי שלא יחשבו שלא טוב להם חס וחלילה, אבל באמת שהרבה פעמים זה מצב שווא.. הכי חשוב זה לא להיבהל. 

וכל הכבוד לך שבכלל כתבת כאן ושאלת. לבקש עזרה דורש כוחות, ולא ברור מאליו שעשית את זה. 

שיהיה הרבה בהצלחה

בעיקרון לרוב מי שאני מכיר היה קשה ולרוב לא היה ברור ולקח זמן ואני אפילו מכיר מישהי שנפרדה מבעלה פעמיים לפני שהתחתנו באושר והיום הם כבר בראש משפחה.. 

מומלץ לרכוש גם את הספר השני שלו - ואכלת ושבעת.

עולה בסביבות 35 שקל ויש בו הכל.

אבל אל תוותר על הדרכה טובה.

בהדרכה יש המון דברים שלא כתובים בספרים..

גם עם השקפתו כי יש לזה השלכה על הגישה לפסיקה ועל כלל  ההדרכה

כדי שנוכל לישון קצת, לשטוף כלים , לנקות את הסלון ,

חשוב לנו לפעמים יותר מפרחים או מתנות.

ואחרי כל זה:

שהיא תדע שאתה חושב עליה (סמסים, וואטצאפים, מכתבים על הכרית לפני שאתה הולך לעבודה והיא ישנה)

בעלי היה משאיר לי פתקים על המראה בשירותים עד שפעם אחד הילדים מצא בטעות.. מזל שלא היה כתוב שם דברים שלפעמים הוא נוהג לכתוב

לצלצל באמצע היום ולהגיד לה שבדיוק חשבת עליה כרגע ורק צלצלת כדי להגיד לה את זה.

להזמין משהו לאכול.

אפילו סתם קניה בסופר, לקנות מאכל שאתה יודע שאוהבת במיוחד.

סבון או שמפו מושקע, קרם גוף וכד'.

פרחים או סתם ורד או פרח אחר שאוהבת.

אם יש שירים שהיא אוהבת מאד, תקליט לה בווטסאפ או תנסה לשיר. זה ממש משעשע, בעלי זייפן ממש..

מזכרות שלכם ביחד, כן, גם אם לא נשואים צעירים (כוס עם תמונה, חולצת פיז' מה עם כיתוב או סתם חולצת בית עם תמונה שלכם).

להפתיע ביציאה ספונטנית אפילו קרובה לבית.

להגיד לה תודה על דברים שנראים לכאורה ברורים מאליהם (אוכל, כביסה נקיון. גם אם אתה מעורב בחלקם, בכל אופן תודה)

עוד רעיונות?

תנחיתי אותה לקרקע ומהר. 

אני מבינה שהיא רוצה כבר להתחתן, אבל סבלנות. בלי פזיזות..

קודם כל היה לי מצער לשמוע שהחברה התייאשה משידוכים. גיל 26 זה צעיר!! אני כמובן לא מכירה אותה באופן אישי ולכן לא יודעת מה חוותה, אבל לא ברור לי למה היא הרגישה שהיא צריכה להתפשר..(לא שאני חושבת שגרוש זה פשרה, אבל לי נשמע שבחורה בת 26 יכולה גם למצוא בכיף בחור רווק בטווח הגילאים שלה, גם ציינת שהיא יתומה.. מה זה משנה? אם היא יתומה היא מרגישה שהיא צריכה להתפשר? לא ברור לי.  אבל בסדר זה לא העניין...)

עכשיו לגבי הבחור- נשמע על פניו שעברו הרבה שנים מאז שהא התעסק בדברים האלה. אני כן  בעד להמשיך בקשר אם מרגישים שהקשר טוב ובריא. הייתי ממליצה לחברה לברר עם הבחור איפה הוא ביחס למקום שהיה אז. (נשמע מדברייך שהיום ב'ה במקום אחר). ובכלל לברר על הבחור מאנשים שמכירים אותו. 

בקשר למשפחה- לדבר איתם. להביא את הבחור לבית שלה שיכירו אותו. אם הקשר בינהם ימשיך ויראו שטוב לה, והיא באמת רוצה להתחתן איתו אני מאמינה שהמשפחה תקבל את זה, העיקר שיהיה להם טוב ושהזוגיות תהיה נכונה ובריאה. 

בהצלחה!

אם הוא לא יחזור לזה?גם לדעתי לשאול ולברר אצל הרב שלו,

מה קורה איתו היום האם הוא נקי לגמרי מהעניין,ואם הכל בסדר

והוא באמת אדם טוב אז מומלץ לערב מישהו שידבר עם ההורים,

שיהיה לה בהצלחה רבה אמן.

אם היא מרגישה שהוא מתאים לה, והיא שמחה בו, והיא שמחה בקשר שלהם. ושהיא מסוגלת להכיל מציאות של גרוש עם שלושה ילדים. אז נראה לי שהכול טוב. 

היא שלחה אותך לשאול את זה? נראה שהיא יותר מידי חושבת על מה שהסביבה תאמר, ולא על מה שהיא רוצה ומרגישה. 

חסר נתונים, מה זה "התנסה" באיזו רמה? האם יציב היום? האם החזרה בתשובה יציבה?

מהז ההתנסויות נוספות? יש דברים שאצלי לפחות הן קו אדום, אבל מישהי אחרת לא תראה בהן דבר רע כל כך.

אבל אני יודעת על כמה שעשו דרך אתר WOW והיו מאד מרוצות מכל הבחינות!

לא בטוחה שהיה להן חשוב בדיוק מה שהיה חשוב לך, אבל גם כן לא היו להן דרישות מוגזמות והן יצאו סופר מרוצות

בהצלחה

לא ממליצה, מצד שני לא ממליצה להכין אלבום דיגיטלי לתמונות של 4 שנים, זה ייקח לך טונות זמן, מניסיון.

אני אוהבת את אתר זומה, יש בגרופון גם קופונים טובים שלהם.

מעבר דירה לא נחשב לפיטורין, מלבד מקרים מסוימים (כמו מעבר ליו"ש או מעבר בעקבות בן/ת זוג בכוחות הביטחון).

להבדיל ממי שמפוטר, שמתחיל לקבל מיידית.

לא על הנתונים

זה קשה לראות את ההורים ככה

תמשכי כן להתחזק וכן לכבד אותם וככה תעשי להם המון נחת רוח,

וכמובן שתזכי לשני עולמות.ואת תראי שבסוף כולם יודו שרק את הרווחת

שכיבדת אותם והלכת בדרכי השם,אשריך יקרה שאת מחזיקה מעמד ויהיה לך

שכר אדיר בשמיים,על הכל שם משלמים הן לטוב והן לצד השני,בהצלחה יקרה

ותמיד אשמח לעזור.

והנה תיקון לתיקון:

ובפריים כתבת שגם כשהריבית עולה וגם כשהיא יורדת ההחזר יורד. - הטעות הזאת הייתה במסלול קבועה צמודה, לא בפריים  

בנוגע לפרוצדורה ובלון וכו' - יצא לי ממש עמוס, אני מפחד להעמיס עוד... בכל מקרה, הטופסולוגיה זהה (או כמעט זהה) בכל הבנקים, והבנקאי עצמו כבר מדריך בכל שלב מה צריך לעשות. לא צריך לזה ידע מוקדם, ולא לשכור מישהו בתשלום בשביל עזרה.

עד שבסוף יחסמו אותי על כל השרשורים האלה