*אשתו של בעלי*
בעיני מכוער אבל זה לא שלי ולא אני בחרתי
אבל אני צריך תמונה אז תשלחי לי בפרטי אם את חוששת לחשיפה
זה אחד המקרים שאין בו שום קשר לכמה ביטחון יש לך בעצמך, וכמה בקשר שלך ושל בעלך,
למה היא מתקשרת לבעלך בכלל בפרטי?? הזוי.
ולמה מפגשי זוגות ? זה אף פעם לא מוביל לשום דבר טוב. אני לא דוסית ממאה שערים
ודי תמימה אפילו אבל אף פעם לא ראיתי מנהג יפה בדבר הזה, זה פתח לפריצות ובגידות.
אני גרושה כיום ויכולה לומר לך ש-50% מזה זה בא בדיוק מהמקרים האלו, מספיק גם שהיא תזרוק
לבעלך איזו הערה, והוא לא יענה לה כמו שרצית זה כבר מתכון לריב, ולא סתם כתבת את הפוסט הזה.
אין לה בושה וגם לך שלא יהיה ממנה, מנתקים איתה קשר בלי להסביר למה , את לא חייבת כלום, שבעלך ייפגש
עם החבר שלו לבד, לא בבית שלהם וזהו.. אין סיפור בכלל.
בעל נאמן אין צורך לשים לו אחת כזו מול הפרצוף
ובד בבד להעמיק ולהעצים את הקשר שלכם - שלך ושל בעלך.
להחליט יחד מה הגבולות,
מה עושים במצב כזה ובכל מצב אחר,
אפילו לשלוח הודעה נעימה אך אסרטיבית לאותה אישה ולהבהיר לה את הדברים.
בהצלחה
😱🤪😔לאמא שלי יש אחד כזה אבל אני לא זוכר את הדגם.
עובד טוב כבר כמה שנים בלי תקלות של חברת WHIRLPOOL
לכבוד השנה החדשה אני רואה לנכון לפרסם חוברת שהקב"ה זימן לידי (וקיבלתי אישור מהיוצרת) ואני רואה בה תועלת גדולה לציבור.
בבקשה תקראו את החוברת ושתפו אותנו במסקנות אם תרצו:
"אני מבין!" חוברת לשיפור התקשורת הזוגית.pdf
נ.ב
תגובות שמוסיפות טוב בעולם יתקבלו בברכה. היתר לא.
נגמרו לי השמותבכוונה דילגת על החלק הראשון?
בעיני הבחירה שעשית היא קשה, אבל לא מוטעית.
האמנת במשהו. האמנת במשהו שהוא שונה ממה שרוב האנשים מאמינים.
האמנת במשהו רומנטי וורוד וזה נהדר. אין בנמצא אנשים שמאמינים כמוך.
אם את אוהבת את בעלך, בעיני אין לזה מחיר. זה משהו שלא יסולה בפז כי זה לא מובן מאליו. אהבה לא קונים בחנות. מצד שני עם אהבה אי אפשר ללכת למכולת. זה קשה. אבל שווה.
אם תמשיכי להאמין, תוכלו להגיע לעמק השווה. שילוב של דברים.
העולם שלנו הוא אוטסטרדה. אנחנו נהנים מפריווילגיות טכנולוגיות וקידמה שלא היו בעבר ועם זאת, מרגישים חסרים. לא מנוצלים. מנוכרים. כל היום במרדפים. האושר לא עלה עם הקידמה. אולי אפילו להיפך. אז למרות זאת, האמנת במשהו והלכת על פיו. זה מקסים.
אל תתייאשי. תני לכם צ'אנס. תמצאו לכם דרך להסתדר כלכלית. זה אפשרי.
לא כתבת באיזה תחומים הוא חזק, אבל יש לי מספר חברים (שחלק מהם למדו תחומים שלא מכניסים הרבה כסף) שנכנסו לתוכנית הזאת:
הכשרה לפיתוח תוכנה אונליין - Infinity Labs R&D
זאת תוכנית של חצי שנה קורס שנכנסים ממנה לעבודה בהייטק. זה לא תואר אקדמי, אבל ממה שאני שומע בפרספקטיבה של שנתיים, הם מרוצים מאד.
שוב, צריך לבדוק שזה יכול להתאים מבחינת היכולות והזמן (הקורס הוא מאד מאד אינטנסיבי)
את כרגע מתמודדת מול ***העניין הכלכלי***
ש*הוא* הבעיה
ולא מול בעלך, שהוא לא הבעיה.
ההפרדה הזו, כמה שהיא מובנית מאליה, חשובה מאוד.
כי ברגע שזה "מהלב שלי ובעלה" יחד מול הבעיה
ולא מהלב שלי מול בעלה
זה כבר משנה את הכל.
ברוך ה' ותודה לאל נישאתם מאהבה ועכשיו יש בינכם אהבה גדולה!
זה כ"כ כ"כ יקר מפז!
זה כ"כ לא מובן מאליו!
זה מדהים!
אז נכון, יש בעיה כלכלית. וזה קשה.
ועם זה צריך להתמודד.
אבל לא להתמודד בשאלה האם הייתי צריכה לבחור בו בגלל זה - כי זו לא השאלה הנכונה.
בטח שהיית צריכה לבחור בו
בטח שהוא החצי שלך ואת שלו
בטח שיש לך את כל הטוב ממנו כל השנים
ולו את שלך
ובטח שזה לנצח!
השאלה שצריכה להישאל כאן היא: איך אנחנו/אני מצליחים להתרומם גם מהמצב הכלכלי כרגע?
האם אפשר להפחית בהוצאות, אפילו בקצת?
האם אפשר להגדיל הכנסה, אפילו בקצת?
האם אפשר שאת תחום התמחותו של בעלך - הוא יעשה בתור תחביב בשנים הקרובות ויעבוד לצורך פרנסה בלבד במקביל? (ז"א, לא להזניח את מה שהוא טוב בו, אלא לא להסתמך על זה רק כמקור פרנסה אלא יותר כתחביב כרגע).
האם אפשר לפתוח את הראש וכן למצוא דרכים של איךהוא מתפרנס מהדבר שהוא טוב בו?
האם אפשר להיעזר בהורים בתקופה הקרובה לפחות?
האם אפשר להיעזר בארגון כמו פעמונים או בלווי של בעל מקצוע מהתחום הכלכלי?
משהו אחר?
וצריך גם לוודא שבמקום "אין אותי לאהוב"
יהיה אותך
שלא יהיה עלייך עול גדול מנשוא
אלא "רק" עול שאת יכולה לשאת.
לראות איפה את יכולה להקל מעלייך?
איפה את יכולהלהתאוורר?
לעשות כיף וזמן רק לעצמך?
ורק לזוגיות?
מי מעגלי התמיכה שיכוליםלעזור לך, לכם בזה?
כי זו גם מטרה בפני עצמה - שלך יהיה טוב. שלא תהיי בקריסה. שלא תהיי באפיסת כוחות.
איך משנים את מסלול החיים המטורף למסלול יותר שפוי ונעים עבורך?
ושוב - זה את ובעלך יחד אל מול כל אחת מהבעיות הנ"ל, ולא אחד נגד השנייה חלילה.
המון המון בהצלחה יקרה,
לכתיבה וחתימה טובה של חיים מלאים באהבה ופרנסה בשפע
בעלי כשהתחתנתי אתו היה אברך.
ו... גרוש עם ילדים.
אחר כך היה מורה.
כמה מרוויח מורה מתחיל?
אולי את תשלום המזונות.
ו...
לא חסר לנו כלום.
יש ברכה בכסף.
זה משהו שה' עושה. כמו שאמר לך פה מישהו למעלה.
לא נשמע לי שאת מחפשת עושר
אלא נחת
רוגע
ומרווח נשימה.
ומשום מה נראה לי שאת רואה את עצמך כאחראית
ולכן את גורמת לבעלך להחליף מקצוע.
אולי תקחי צעד אחורה ושהוא ידאג לחשבונות?
אולי הוא לא טוב בלעשות כסף,
אבל כשיראה שהמצב דחוק
יתחיל לחפש עוד ועוד מקורות פרנסה.
וואו.
עולות לי עכשיו כל כך הרבה דוגמאות
לאנשים שלא מרוויחים הון
אבל יש להם שפע כזה...
פשוט תני לבעלך להיות אחראי
ודברי עם ה'.
רחמים על הבעל הטרי....
לא נתפס
חשבתי היא תהיה בסדר, איזה טרגדיה
שברוב הפעמים (לא כולם כמובן) מתחיל בשיגרה,
לקיחת האחד את השנייה כמובן/ת מאליהם,
חוסר השקעה באהבה, בזוגיות,
ואז,
על החוסר השקעה
חוסר האנרגיה
השיגרה השוחקת
המציאות שמשתנית וכוללת אחריות גדולה, ילדים, משכנתא, עול כלכלי, התבגרות וכו' וכו' - ז"א ש*אובייקטיבית* החיים נעשים יותר מאתגרים ומורכבים וקשים לכל בן האדם -
אז על זה + חוסר השקעה (שהרי *כל דבר* בטבע צריך אנרגיה בכדי להתקיים - מהאוטו שהוא דומם שחייב דלק, דרך הצמח הצומח שחייב פוטוסינתזה, ועד לקשר עם ההורה, הילד, החבר, השקעה בלימודים ותארים כדי לעבוד, השקעה בעבודה כדי להתפרנס והשקעה בהכל!!! כל דבר כל דבר בטבע חייב אנרגיה אז כמובן שגם זוגיות ואהבה! משום מה נוטים לחשוב שאהבה וזוגיות זה "פוף" כזה או שיש או שאין - חושבים שזה משהו פסיבי לגמרי,
וזה לא נכון!!!
זה שקר אולי הכי כואב שיש!
אהבה זה משהו אקטיבי לגמרי!
אפשר לגרום לו להיות לגמרי!
אפשר להשקיע בו ולהפריח אותו לגמרי!
אז אחרי כל החוסר השקעה וכו' נוספים גם מטענים שליליים -
ממש תדמיין שכל איש/אישה שנמצאים בחוסר השקעה בזוגיות + חיים יותר מאתגרים סוחבים על גבם תרמיל, ולאט לאט האוכל והמים נגמרים להם והם הולכים בלי אוכל ובלי מים
ואז פתאום בכל ריב ופגיעות הדדיות/ריבים/ויכוחים/צער/חוסר הבנה וכו' - נוספת עוד אבן לתרמיל
ואז עוד אבן
ועוד
עד שכבר הם לא מסוגלים להמשיך ללכת. לא מסוגלים. הם כורעים תחת המשקל הכבד של התיק עם כל האבנים וגם אין להם אוכל ומים.
אז הם צריכים גם להוסיף אוכל ומים לתיק כדי לשרוד = השקעת אנרגיה בזוגיות (יש לכך המון דרכים)
וגם להתחיל להוציא אבן אבן
לפתור מטען מטען
מהשורש,
לעומק
בצורה יסודית ומקיפה
ואז הם יצליחו ללכת בלי המשא הכבד הזה
ויהיו עם מספיק צידה לדרך
ויוכלו להנות גם מהדרך ולחייך ולשמוח ולראות פתאום את הנוף...
(זה ממש בקצרה שלי
אם תרצה עוד הרחבה בשמחה, ואתה יכול גם לשלוח לי את המייל שלך בפרטי בשמחה ואשלח לך (חינם לגמרי) ספר שכתבתי על נושא הזוגיות שמרחיב יותר גם את הנקודה הזו שהעלית וגם עוד נקודות חשובות בנישויאן).
בהצלחה רבה רבה 
או שזו הייתה אהבה התלויה בדבר או שלא הייתה שם אהבה מההתחלה
תני לו את הדחיפה והאישור שזה מה שטוב לו ואחרי שזה קרה תעלי את האפשרות שימשיך לבד ותראי איך הוא מגיב
מה אתם אומרים לעצמכם שאתם חווים שהצד השני מתעלם?
ומוסיפה - ןאם יש התעלמות שהיא פשוט ככה התעלמות.
ויש התעלמות שהייתה תגובה, היה לי מה לומר על זה, אמרתי ושוב הגיב, ושוב עניתי.. ואז זהו.
כי אולי מיצה את הנושא. אבל אני לא, ולא הגענו לסכמה. ואז אין יותר תגובה אליי, כן לשאר הסביבה אבל זהו.
מה אז תאמרו?
הבחנה בין שני מקרים.
מנסה להבין את עצמת הרגישות שבי.
)אבל בכללי, זה די ברור שאם אדם מגיב, מי שמולו מגיב על תגובתו, הוא מגיב שוב - ואז השני שוב מגיב... - אז אדם שאינו אוהב להתווכח יותר מידי, יפסיק. מה הוא אשם ש"את" לא מיצית?..
לא דבר נדיר. לפעמים מראה על מעלה.
יש לא למצות.. ויש לדון על מנת לקבל החלטה זוגית.
אני לא יודע מה הכוונה שלך "החלטה זוגית".
מבחינתי, "החלטה זוגית" זה איש ואשתו.
אבל נניח שמדובר על דבר כזה - אז זה באמת תלוי באופי של האנשים ובנסיבות. למה זה קורה.
מה שאני דיברתי עליו, הוא קודם כל בסתם דיון. לפעמים יכולה להיות אשה (גם יכול לקרות ההיפך, אבל כנראה זה יותר מצוי) שאוהבת לדון הרבה. האיש התייחס, הגיב, הגיב לתגובה וכו'.. והוא גם לא אוהב להתווכח, העיקר היחס הכללי הטוב, וגם "אין לו כח" לדיונים בלתי נגמרים. אז עונה - ואח"כ שומע וזהו... מבחינתו הדעות מוצו. לא סוף העולם אם יישאר ויכוח כלשהו..
כעת את שואלת על משהו אחר: ומה אם צריכים להחליט על משהו?.. זו שאלה טובה. כי מצד אחד, צריך להחליט. מצד שני, אי אפשר לאלץ אדם לדון בלי סוף - אם זה נגד האופי שלו - רק כי "צריך להחליט"... לא נוח לו. לפעמים מרגיש שזה גולש כבר לאוירה לא נעימה..
אז צריך ללמוד איך מסתדרים במצבים כאלה. אולי לדבר בזמן אחר מה עושים כשצריך להחליט ודיון מתמשך בלי הכרעה.. הרי אלו מעשים שבכל יום, שיש חילוקי דעות, ולא כ"כ מהר מגיעים להסכמה.
אני לא אומר שלא יתכן מצב שדבר כזה בא סתם מחוסר סבלנות האחד לשני. אבל לגמרי לא הכרחי. תלוי מי האדם. תלוי מי האנשים.
אני לא מבינה למה את קוראת התעלמות. התעלמות מעצם קיומך, או מנושא ספציפי שהוא כבר לא מדבר עליו?
אם זה "הפגנה" מולך - לדעתי פותרים עד הלילה גג.
הרי היא לא דיברה על "התעלמות מוחלטת", אלא על מי שמגיב אבל לא בלי די.
אנשים צריכים לדעתי להבחין בין תופעות שהם רוצים למחות נגדן ממה שחוו בעצמם או אצל כאלה שהם מכירים - לבין עצה למי ששואל שאינו בהכרח שואל על מה שהם יוצאים נגדו.
[אגב, כדאי גם לבדוק האם גם לצד השני עדיף "לצעוק לריב" או שבשבילו זה הכי נורא... אם כך - אז אולי המסקנה צריכה להיות איך עובדים על כך שדיונים יהיו באוירה נוחה ולא מתוחה, ואז אדם לא יצטרך להגיע להכרעה בין להתעלם במצבים מסויימים, לבין לריב ולצעוק כי אשתו מעדיפה את זה למשל...]
זה נמשך יותר מכמה שעות/ לילה שזה יחסית הנורמה,
אז זה קשה לדעתי ולא ראוי
עדיף לצעוק אפילו מאשר להשאיר אדם לבד עם עצמו
בצורה הזו יהיה אפשר יותר לכוון למה שנכון למקרה שלך ספציפית.
כי יש התעלמות שהיא ממש בגדר התעללות נפשית
ויש התעלמות שהיא סוג של מנגנון הגנה של הצד השני - שרוצה רק לברוח מהסיטואציה כי הוא לא יכול להכיל אותה ואת הכאב והקושי שהיא מביאה לו - אז הוא מתעלם/שותק/בורח לחדר/לפלאפון וכן הלאה
ויש התעלמות שהיא כדי שאדם יעכל עם עצמו מה הוא מרגיש ורק אז יענה
ויש התעלמות שאדם טרוד במשהו מסוים ובכלל לא ממש הקשיב אז הוא לא מתעלםא אלא פשוט שקוע במשהו אחר
ויש עוד הרבה מאוד סוגים של התעלמויות.
צריך לבדוק במה בדיוק מדובר במקרה שלכם,
וכמובן האם זה חד פעמי או דפוס שחוזר על עצמו,
ומה עומד בשורש שלו
ורק אז אפשר יהיה לייעץ יותר טוב
נגמרו לי השמותכואב. מעליב. פוגע. מאוד.
עכשיו זה באמת הזמן לבכות, להתצער, להיעלב.
אח"כ, לאט לאט,
אפשר לחשוב שאולי בסופו של דבר זה היה לטובה, כדי ליצור קירבה אמיתית ושלמה ואוהבת יותר בין שניכם,
לקחת את המקום הזה למקום של ליבון וברירור זוגי,
להגיע לעומק,
להכיר יותר אחד את השנייה ומה קשה ומפריע לו? ומה קשה ומפריע לי?
ומה קו אדום מבחינתו? ומה מבחינתי?
ומה הוא צריך? ומה אני צריכה?
ומתוך ההבנה השלמה להגיע לקירבה עוד יותר גדולה מזו שהייתה.
שיהיה לכם רק טוב אמן
מתוקה, אבל לאט לאט תיכנסי לפרופרציה
לפעמים אנו הנשים מנתחות דברים בצורה אחרת לגמרי
זה לא אומר בהכרח שהוא פחות נמשך, כנראה זה יושב לו על משהו אחר.
פשוט לדבר!! ברוגע, לא היום.
גם את צריכה קצת להירגע, אני בטוחה שאת אישה יפיפייה ומקסימה, אל
תתני לזה להרוס לך את הביטחון, אבל בהחלט לא לתת לזה להמשך.
מחר ברוגע אבל רוגע אמיתי, דברי איתו לא ממקום של לשפוט אלא מתוך צורך להבין.
השתדלת, עשית את שלך. יש לזה ערך, והערך של הרצון וההשתדלות יכול לתקן את תחושת המבוכה.
ואל תאבדי ביטחון.. זה הרי לא בא בגלל משהו מקומי לא טוב בך. זה כנראה תוצאה של משקע קודם.
ה' ישמחך ויעודדך..
