אחיו הקטן של בעלי חי חיים שרחוקים מאוד מלהיות תורניים, "פרק כל עול" כפי שאומרים האומרים.
הוא לא אדם רע. הוא לא עושה שום דבר בכוונה כדי לפגוע או להכאיב.
בתגובה, כל המשפחה שלו מחרימה אותו. לא מדברים עליו. לא מזכירים אותו. לא מארחים אותו. לא מתקשרים אליו. כלום.
אם אני שואלת משהו שקשור אליו כשאני מתארחת שם, נהיית שתיקה מביכה עד שמחליפים נושא.
כואב לי עליו.
רציתי להזמין אותו לארוחת ערב ביום חול, בעלי לא הסכים. הוא אמר שזה יהיה דוגמה רעה לילדים שלנו.
אני בטוחה שקשה לגיסי מאוד, בנוסף לכל מה שעובר עליו, להיות כל כך מרוחק ומנודה ממשפחתו.
אני מתכתבת איתו לפעמים, וממש צריכה להסתיר זאת מבעלי (הוא צעיר מאיתנו בהרבה מאוד שנים, אין כאן עניין של קנאה חלילה). אני פשוט רוצה לשלוח לו כוחות אבל אין לי איך לעשות זאת.
לדעתכם אני צריכה להילחם עליו גם במחיר של כעס מצד בעלי והמשפחה שלו? לנסות לשכנע אותם בלי סוף עד שאולי אצליח לשבור משהו בלב הקשה שלהם?
