פורום נשואים טריים (עמוד 199)

לאשתי ואני, כשאני שומע שיר חדש שר לה את המשפט הראשון ואז היא צריכה לנחש את ההמשך המנגינה.
השבוע היא שרה לי משפט אחת מהשיר הזה והצלחתי לנחש את כל המנגינה במדוייק.
(זה לא חכמה במוזיקה ים תיכונית...)

אין לי המלצה.

בקרבת מקום ממש יש מלוניות ברמה נמוכה
מלונות טובים במרחק כקילומטר +-
ויש גם אכסניית אנא

תקבעו לפי מה שחשוב יותר אם איכות המלון אז תשלמו את מחיר המרחק
ואם תירצו ממש בנחלאות אז זה יהיה מלונית או אכסניה פשוטה

בהצלחה

לא כ''כ אכפת לי הרמה

אבל לפני כמה שנים התארחנו במלון לב ירושלים שבת
כמה שזכור לי המחיר היה טוב, אומנם המלון לא חדש ומפנק, אבל זכורה לי חוויה טובה

זה נמצא מעל המשביר הישן
כמה דקות הליכה מנחלאות

אין לי המלצה על מלון כלשהו, אבל למה לא לעשות סאבלט?
זה ממש נחמד, ונותן אפשרות להתערות באוירת נחלאות האמיתית, ואז לא מרגישים כאורח מבחוץ.

יש לי צורך בשבת שקטה עם בעלי

כמעט פתחתי שרשור תזכורת...

בלי נדר

דרך ארץ קדמה לתורה , לפני הדת אדם צריך להתנהג בכבוד ובאנושיות.
אני אישית מגדירה אדם דתי כאחד שמשתדל להקפיד על תפילות במיניין, כשרות בסיסית ,
כמובן שבת ולבוש צנוע ככל הניתן.

יש כאלה שישימו דגש על דבר אחד וכאלה על דבר אחר. זה עניין של אמונה

חוץ מהשורה של "מקל איפה שאפשר להקל", והעובדה שכתבתה אותה לפני דברים עקרוניים ממש.

לא צריך להחמיר איפה שאפשר, אבל זה לא אומר שעושים אידאליזיציה מ"אני לא כזה קיצוני" 

צריך להשתדל בשביל מצוות, לא לנסות לברוח מהן כמה שאפשר.

 

אני הייתי כותבת לפי הסדר של:

(כולם ממש חשובים, אי אפשר להוריד אף אחד מהם, אבל עדיין צריך סדר)

 

1.אדם שמחויב לעבוד על התודעה שלו שתהיה תודעה כמה שיותר נכונה לפי הדת היהודית. (כלומר אמונה ולימוד תורה, והדברים התאורטיים, שהם הבסיס הכי חשוב)

 

2.אדם שהחליט שהוא מקיים את כל המצוות, בלי להתפשר. (עושה את המעשים שמקרבים אותו ל-ה' גם כשלא נוח, הוא מבטא את האמונה שלו בצורה בצורה מעשית, כולל גם מידות טובות והתנהגות שמקדשת שם שמיים)

 

3. אם יש לו "נפילה" במשהו משמעותי אז הוא חוזר בתשובה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. (הוא לא נותן לנפילה להגדיר אותו ולא מוותר לעצמו אם חס וחלילה הוא נכנע לה)

 

היי,

 

אולי לא הייתי מובן.

 

ציטטת אותי: "מקל איפה שאפשר להקל"

 

אולי נשמטה מילה אחת חשובה ממך כשקראת. 

 

כתבתי "מקל לפעמים איפה שאפשר להקל"

 

התכוונתי שאם למישהו היה יום מטורף בעבודה ואם ילך למניין זה יבוא על חשבון למשל זמן עם המשפחה והוא יהיה כועס וממורמר בבית, ואפשר להקל בתפילה במניין בשביל עקרונות אחרים, אז הוא יקל בזה... אבל באותה דוגמא - אם למישהו היה יום מטורף בעבודה, ולא לשמור שבת יתן לו יותר זמן להיות עם המשפחה - בזה הוא לא יקל כי פשוט אי אפשר.

חוק ההלכה והתורה..
אני לא מגדירה את עצמי רק דתיה.
אלא גם עובדת ה'
ומקווה לא להיות רק שומרת חוק אלא גם להבין את העומק ואת כוונת המחוקק בכל שלב
לשמוח בעשיית החוק
ולהתפעל ממנו.

ובכלל המושג 'דת',
הוא מושג נוצרי.
כאילו דת נפרדת מהחיים, חיים את החיים ומהצד את הדת.
אצלינו, היהודים, התורה היא החיים שלנו ולא אוסף של מצוות מהצד של החיים.

התורה איננה עוסקת בשור ובבור. היא עוסקת בדבר ה' על השור והבור.
התורה היא היסוד לכל התורה היא סדר העולם. היא החכמה האלוקית שמנהיגה את העולם.
אדם שרואה את העולם כמנותק מהקב"ה מנותק מהתורה- זו כפירה.

כמו שאמרו לפניי

לא כל כך ברור מה השאלה.. דת=חוק.
כלומר אדם דתי = אדם שמקיים את החוק. לאו דווקא שתמיד מצליח ב100%, אבל ששואף להיות ב100%.

אולי התכוונת לשאול מה ההגדרה של יהודי ירא שמיים, ואז אפשר להגיד שהוא בעל מידות ודרך ארץ, בעל אמונה איתנה, וכמובן שומר חוק (=דתי).

אם השאלה היא אחרת אז תקן אותנו שעדיין.

 

 

ייתכן שהוא נופל, אבל זה לא אומר שהוא לא דתי אלא שהוא "פחות דתי" באותו עניין. 

הקלות וחומרות מראות על רמת דתיות שכן ככל שהוא שומר יותר את החוקים ככה הוא יותר איש חוק.

אם הוא "נפל" במשהו אז זה אומר שהוא יותר דתי מאשר אדם שלא רואה בזה בעיה מכיוון שרצונו הוא לשמור את החוקים, וזה עדיף מאדם שאפילו לא רוצה לשמור.

התודעה הנכונה אינה קשורה לאדם דתי אלא למושג אחר שנקרא עובד ה'. (יש כאן נקודה קצת מאתגרת שכן יש דעות שיש מצוות לאהוב את ה' ולהאמין בו, אבל ניתן לומר שהם מאחדים בין עבודת ה' לשמירת מצוות)

באופן כללי אפשר לומר שהמושג דתי הוא מאוד טכני ולא קשור לעולם הנפש והשכל אלא רק למעשים.

דת= ציווי

דתיהם שונות= הציווים שלהם שונים

את דתי המלך אינם מקיימים(לא מדייקת)...

 

לכן יש איזו טעות (אולי) בפירוש שלה היום.

 

מסתבר שדתי זה בנא שהחליט שהוא מקיים את הציווים של התורה...

 

אני חושבת שבאופן כללי לא נכון להסתכל על האדם ולהחליט האל הוא דתי או לא , אנחנו לא רואים את הלב של אנשים ואין לנו יכולת באמת לדעת
איך שאני מגדירה לעצמי דתי, מה שאני רואה כדתי (וקטונתי וכמובן שזאת לא ״אני״ אלא מרבנים שלמדתי)
זה המושג ״מומר לדבר אחד מומר לכל״ שמופיע .
כשאדם מחליט מראש ״אני את המצווה הזאת בוחר שלא לקיים כי אני חושב שאני לא צריך״ לא משנה כמה המצווה קטנה או גדולה , לא משנה מה קןרה, בעיני הוא לא דתי, למה? כי זה סותר את בסיס הדת. כשאדם אומר שהוא חושב שמצווה מסויימת אינה נצרכת הוא בעצם אומר ״אני יודע יותר טוב מהקדוש ברוך הוא״ . מותר וכל אחד בערך אןמר ״קשה לי, בא לי את היכולת לקיים אבל קשה לי״ עם מטרה להשתפר ולקיים ואפשר שאדם לא יקיים את רוב המצוות אבל ירצה לקיים כי הוא יןדע שזה רצון השם וזה מה שטוב , והוא יהיה בעיניי דתי.
כי הדת בעיניי זה לא כמות המצוות שאדם מקיים אלא המלכת הקדוש ברוך הוא עלינו, ידיעה ברורה שהוא יודע ורוצה בטובתינו ואנחנו צריכים ורוצים ללכת לפי אמרותיו ״עשה רצונך כרצונו ״ ️

אדם דתי הוא אדם המרגיש מחוייב למצוות התורה. (הכוללות גם מצוות אמונה ואהבת ה' וכו' שהם מצוות יותר תודעתית)

ולכן מה שמוגדר בחברה כדתי זו ההגדרה...
כיום זה מכיל כמה מצוות שנחשבות חמורות יותר .
נידה(לא כולל נגיעה), שבת וחגים, כשרות, תפילין, אולי עוד כמה כגון אלו. וגם בהם לא נדרש להקפיד קלה כבחמורה.
למי שממש שומר הכל (בשאיפה כן...)יהיו הגדרות אחרות...דוס, יר"ש, חרדי,חרדלי, בייניש וכו'.
ומשומר פחות יקרא מסורתי. נגיד כשרות אבל לא שבת וכדו'.

אפשר לחשוב שזו הגדרה מוזרה ,שגויה ,טיפשית,אבל ככה הציבור מגדיר.


האם פעם שמעתם "אבל הוא דתי איך הוא מדבר לשון הרע?!?!" או למה במקווה גברים יש שער לוודא שמשלמים?! מה גם חילונים טובלים?
כל מי שלא שומר נגיע מיד מגדיר את עצמו כחילוני? ואחרי החתונה חוזרים בתשובה?(שוב כהגדרה חברתית לא כחרטה על חטא)

אולי עיוותו את ההגדרה.
מה שאתה מציג זו אולי איל מתייחסים לזה בשותף, אבל זה חוטא לאמת..
האמת היא כמו שכתבו הרוב כאן.

דת זה חוק.
זה פירוש המילה בעברית.
מי שמקיים את כל החוקים (המקסימום האפשרי) הוא דתי.
מי שמחפף פה ושם לא דתי.
לא אומר אם זה רע, אבל דתי זה לא.

החברה קובעת אילו חוקים שאדם מקיים (חלקם חוקים חברתיים אפילו, ולא הלכתיים באמת) מגדירים אותו דתי, ואילו לא.

בכל מצב, הדת מתייחסת לחוקים, ולא לטעמים שלהם, לכוונת האדם בקיום שלהם.
למעשה, גם אדם שמסמן וי והוא מקיים את אותם חוקים בלי שום כוונה לשם שמיים, עשוי להיחשב דתי.

הגדרה חברתית בקיצור.

"את דתי המלך אינם עושים"
מי המלך שלך?

החברה מודדת כל פרט בה לפי החברה....

ככה החברה עובדת...הדיונים האם זה נכון או ראוי לא ישנו את המציאות...
בפועל תשאלי אדם אתה דתי? הוא יענה כן...
למרות שהוא חותך טישו בשבת או מדבר לשון הרע או גוזל בקטנה מהמקווה/העבודה

אדם צריך לעמוד מול האמת שלו.
בסוף הוא עומד מול בית דין של מעלה לבד
בלי אף אחד
חסר כל
בלי כסף
בלי בגדים בלי המרצדס.
רק הוא והמידות שלו והמצוות שעשה.

דתי זו ההתמסרות לעשות רצון ה'.
חרדי זה קללה אצל רוב החברה.
חרדי זה חרד לדבר ה'. הלוואי שנגיע למעלה הזאת.
מי שלא מבין שדתי זה פקטור של שמירת הלכה אז הוא הולך לפי שיטות רפורמיות או קונסרבטיביות.
וזה כבר דת אחרת.

כמובן שכל יהודי חייב לשמור קלה כחמורה
אבל אין לזה קשר להגדרות חברתיות...
החברה מגדירה דתי חילוני חרדי חסיד בצורה מסויימת ע"פ דברים מסויימים וזה לא ישתנה אם אחשוב שזה שטויות.

יש לנו בעלות על המושג דתי?

כל אדם עושה רק מה שהוא בוחר.
כל אחד ואחת ומסגרת הבחירה שלהם.

יש שבוחרים לעשות יותר, יש פחות, יש שבוחרים לא לעשות כלום מהמנהגים והציוויים הדתייים - כל אחד עושה מה שהוא בוחר לעשות ולקיים.

או לאכול חזיר
אבל מי שבוחר לדבר לשון הרע כן נקרא דתי.
למה? ככה! עובדה....

ולגבי למה כל יהודי חייב לשמור תורה ומצוות ככה ה' אמר...
מי שלא מאמין מוזמן לחשוב אחרת...
אמרתי את דעתי שהתורה מחייבת את כולם בהכל

אני לא מגדירה את עצמי דתיה, ובדתי המלך שלי לא ראיתי הגדרה כזאת ומצווה כזאת להגדיר את עצמי - להפך...
המן מדבר על דת, זה מה שהוא מכיר כי לחוקים שלהם אין נשמה.
משתדלת ללמוד תורה מדמויות חיוביות יותר בתנ"ך...

בהחלט הייתי פוסקת לעצמי. רק שאין לי.

לא מגדירה את עצמי דתיה = משתדלת לעבוד את ה' בלי לתת דו"ח לחברה כלשהי (חילונית או דתית).
מה שביני לבינו נשאר ביני לבינו ולאף אחד אין זכות מבחינתי לדחוף את האף שלו לעניינים שהוא לא מבין בהם.

קיימת שיפוטיות מאוד מאוד חריפה מצד אנשים בנוגע לדברים שהם בכלל בין אדם למקום ואין להם מושג מאיפה האדם הזה הגיע, מה הוא עובר, כמב הוא משתדל. אבל הם מסוגלים לעקם את האף וכדו ובעיניי זה כל כך מביך - אותם.
אני חושבת שזה לא שונה מלהציץ לחדר מיטות של מישהו.
חטטנות ברמה גבוהה. שכל אחד יתעסק בעבודת ה' של עצמו וישאיר את המשפט לבית דין (שעוד לא חזר כי אין אנשים שראויים להיות שם) או למלך המשפט, ויקיימו את דברי חז"ל - אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו.
לדבר על רמת "דתיות" או "יראת שמיים" של מישהו אחר, זה לדון. וזה לא רציני... זה מביך.


(לדוגמה, אם אקבל היתר להוריד את כיסוי הראש, אעשה את זה בלי לחשוב מה החברה תחשוב עלי. החברה מהבחינה הזאת לא מהווה פקטור מבחינתי.
אה, וגם אם לא אקבל היתר, ויהיה לי קשה פתאום ואוריד את הכיסוי, זה ביני לבינו, ולא יעניין אותי במידה שיגידו שאני לא בסדר. זה רק יצחיק אותי).

והאמת והשלום אהבו

מגילת אסתר כתבו מרדכי ואסתר (או אנשי כנסת הגדולה תלוי לפי מי הולכים...) והיא כולה קודש קודשים אור האורות למעלה מכל מושג שאי אפשר להכיל בכלל. כולה מלאה בטחון אמונה תמימה.
יש שם הרבה הרבה מאוד תורה ללמוד.

בעניין החברה- אנחנו כנראה בערך אומרות את אותו הדבר.

ולכן במצב הקיים יש עשרות סוגי דתיים מקצה לקצה בציבור הדתי בארץ ובעולם!
לחלקם יש רבנים ולחלקם יש את הרב נוח או הרב גוגל
והאמת והשלום אהבו.. האמנם??

ממליך את רצון ה' על רצונו.


בתוך זה, כמובן שיש חולשות, כשלונות, עליות ונפילות.
אבל מתוך הגדרה שיש אמת אחת, שהיא ה' יתברך.
ויש תורה. ויש כיוון מוגדר אחד שאליו מנסים להגיע.

בעיני זה לא קשור לחומרות וקולות. אדם יכול לבחור להקל או להחמיר, אבל אם הוא עושה את זה מתוך רצון אמיתי לקיים את רצון ה', יראת שמים, זה מצוין.
אם מתוך איפה בא לי, ואיפה קל לי או מתאים לי, זה אדם שעובד את עצמו, לא את ה'.

כל עוד הרצון הוא באמת לקיים תורה ומצוות כולל הכל, מתוך יראת שמים. (ולא לקדש חולשות..)

אני אישית מרגישה שאני יכולה להתחבר, לקבל וללמוד מכל מי שעונה על ההגדרה הזו, בלי שאכפת לי צבע הכיפה וכו.

שאנשים בסוף חיים ובוחרים מה לקיים ומה לא
בלי רבנים
בלי סטיגמות
בלי הגדרות

אבל לגמרי רואים עצמם כחלק מהקהילה הדתית בישראל

השאלה מה ההגדרה המדוייקת לדתי. אם יבוא אבו מאזן לעפרה ויגדיר את עצמו כדתי זה לא אומר שזו האמת.
ברגע שדתי = שומר חוק, המוגדר אשתי הוא מי ששומר על החוק בשאיפתו. מי שמראש מוותר על חלק מהתורה הזו, יכול להגדיר את עצמו כדתי עד מחר, אבל הוא שוגה.
כמו שפוליטיקאי שיגדיר עצמו כימני, אבל יתמוך בשחרור מחבלים, פינוי יהודים, מדינה פלסטינית, מדינת כל אזרחיה - הוא לא באמת ימני, גם אם יצעק ככה עד מחר.
דת = חוק.
דתי = שומר חוק.
אדם לא שואף לשמור? הוא יהיה יהודי כשר, אבל להגידר אותו כשומר חוק בזמן שחלק מהחוק לא מעניין אותו בכלל, זה חוטא לאמת.

עד שדברים באהבה מתחילים להשתבש
ואז זה כואב!!

אהבה טובה זה הדבר הכי מרומם שיש!!
בניגוד לאהבה שמשתבשים בה דברים...

של אריך פרום

לסיכום,
אהבה היא לא רק משהו שאנחנו מקבלים, אבל משהו שאנחנו נותנים באופן פעיל. כדי לדעת לאהוב, עלינו להעמיק את הבנתנו בקשר לצורות האהבה השונות, ולהיות מודעים לצורות הצרכניות של אהבה בנוסף להבין שהחברה המודרנית משפיעה על מערכות היחסים שלנו, לא תמיד לטובה.
לכן, על ידי טיפול באהבה עם מסירות ומשמעת, אנחנו יכולים לחזק את היחסים שלנו עם ילדים, חברים, אוהבים וזרים.
בהצלחה 🙂

ככול שאדם יותר אוהב את עצמו ככה הוא יאהב ויתן מהטוב שלו על סביבתו.
ובוודאי שמי שאוהב את עצמו עם כל המכלול שיש בו, אוהב בהכרח גם את אלוקיו.
לדעתי זו המשימה של הדור שכול אחד יאהב את עצמו. באמת. עם כל החסרונות והיתרונות

והאמת שאת הפארקים כבר די מיצינו בתקופת הדייטים..😅

כנרת זה רעיון מצויין כאשר יש יומיים או יום שיוצאים מוקדם בבוקר

המזגן של הטבע: מעיינות באזור המרכז

בטוח שיש עוד אופציות תיהנו :
מים
פסטורליה
שקט
אוכל טוב
ואתם
שילוב מצויין לפיקניק רומנטי

תכוונו לקראת שקיעה גם רומנטי וגם פחות חם

קח בחשבון שקריר שם בערב. שבוע שעבר הייתי שם בערב לקחתי פשמינה עלי וקפאתי.

במרכז חם ולח ודביק 24/7

ישר כוחכם נתנאל ורחלי

שיש להם גם את זה וגם את זה (או לפחות ככה הם חושבים) ועדין הם לא מצליחים כמו שהיו רוצים.. 

ואז אפשר להיות חכמים ולא צודקים. אני מחכה לעוד תגובות ואז אני אלמד עוד, תמיד צריך ללמוד עוד, מריבות זה די זבל...

מחמם את הלב.
ולך @בסדר גמור -
גדול המעשה יותר מהעושה

נשמע מכם אי"ה עוד ועוד

המפגש בעז"ה יתקיים הערב בשעה 21:00 בדיוק
כולם מוזמנים!

פשוט הירשמו בטופס והקישור למפגש ישלח תוך 2 דק'
מספר המקומות מוגבל


>>> מהי הדרך להעצים את האהבה,
גם כשהריבים שוחקים אותה? <<<

היום בו בנות ירושלים מחוללות בכרמים ואומרות- 'וביום שמחת ליבו'.
שיר יפה. תודה

מזרונים מהמפעל, בכל מיני דגמים ודרגות קושי ובמחיר שפוי.

יש להם דגמים פשוטים באיכות טובה במחיר טוב

נוכחנו לדעת שאחרי שנתיים כואב לי הגב בבוקר.. בדקנו המון חברות
בסוף קנינו מאירופלקס וזה פשוט נוח בטירוף. עלה 3600 לכל מזרן אבל יש אחריות ל10 שנים ולדעתי משתלם

במיוחד לאישה שהמשקל שלה עולה ההריונות וכדומה חשוב שתהיה תמיכה מתאימה לגוף. כמובן שיש חברות נוספות יותר זולות. המזרונים שקנינו יש אפשרות להפוך לצד רך ולצד יותר קשה

מזרונים של פולירון עם 2 דרגות קושי-אפשר להפוך את המזרון ואז יותר/פחות קשה.
עלה לנו 1600 לכל מזרון,
והיה שירות נעים ואדיב...

ממש נוח
עלה לפני כמה שנים כ750 למזרן קפיצים

1. לא
2. בעיני כן
3. אפשר לגמרי

נמצא או תלוי במישהו אחר, פחות זורם עליהם.
2, הגבר מחזר ויוזם כן אבל לא רק הוא... למה שרק הוא יחזר? האשה רוצה, מרגישה, יאללה...
3, לא, למה להסכים על הכל? אפשר לחיות עם חילוקי דעות בכיף

1. כל אדם אחראי על האושר של עצמו. בקשר זוגי בריא כל אחד *רוצה* לשמח את השני. אם לא- טיפול זוגי?
2. לדעתי המעט שמרנית כן אבל זה תלוי בדינמיקה של כל זוג
3. אני לא מכירה שני אנשים בעולם שמסכימים על הכל. בזוגיות כן מומלץ להיות באוטו ראש בדברים העיקריים

1. לא אחראי על אושר שלה אבל כן כדאי לו לשמח את אשתו
2. לא חייב אבל למה לא?
3. לדעתי כן צריכים להסכים בנושאים בסיסיים או למצוא דרך אחרת שתהיה מקובלת על כולם
בדברים לא מהותיים לא חייבים להסכים

אם אין 100% הסכמה על 100% מהנושאים, לברוח כמו מאש ולא להתחתן.

 

אם עשיתם את הטעות הקריטית הזאת והתחתנתם - פנו למקובל הקרוב למקום מגוריכם ובקשו ממנו שיטיל כישוף על שניכם שתסכימו על הכל.

 

שימו לב שזה לא מקובל חאפר. הייתי ממליץ אפילו לשלם למקובל מהביוקר כדי שזה יהיה יעיל.

חשוב שהמקובל לא יוציא קבלה אחרת הוא לא באמת מקובל.

 

 

אפשר לקבל את החומר שלקחת?? 😜

זה לא מקובל עליהם ללכת למקובל??

1. כן. אם לא חייבים טיפול.
2. כן.
3. אי אפשר לחיות עם חילוקי דעות בסיסית.

מנסים לקבל מבחוץ משהו שמקולקל עמוק בפנים ונוטים לחשוב ולרצות שמחוץ תבוא הישועה
דא עקא שאין זה כך.
דברים מקולקלים בפנים צריך לתקן מבפנים

הוא הדין בגבר ובאישה

הלוי מא
צודק...
לכן נלך לייעוץ זוגי בעזרת ה..
רק שיואילו בטובם לענות שם במשרד
כי תפוס כל היום!
כנראה המצב חמור חחחח

1. כן זה בסיסי בנישואין ובסיסי בצורך של האשה  אם גבר לא משמח את אשתו - חייבים טיפול דחוף.
2. כן.חיזור חשוב מאוד בקשר בריא ולכל אורכו.
3. מותר שיהיו חילוקי דיעות מינוריים וגם זה בשיח מכבד - אי אפשר לחיות עם חילוקי דעות מהותיים.

1) הבעל צריך לדאוג לכך שאשתו תהיה המקום הראשון בעולם. צריך להעריך אותה ולתת לה תשומת לב וכו'.
לשמח אותה? לא כ''כ ברור לי מה זה אומר

2) תפקיד!? ממש לא.

3) חייבים!? לא

1+2) האם אישה אחראית על אושרו של בעלה?
או האם היא אמורה לשמח אותו?

ואני גם עונה (בתקווה שזה יענה גם על שאלה 2)
אנחנו לא אחראים על האושר של בן הזוג שלנו.
לפחות לא מהצד שלו..
זאת אומרת, שאני מקווה שאנחנו בהכרח רוצים לשמח את הצד השני
אבל אנחנו לא יכולים לתבוע מבן הזוג לשמח אותנו.
ולמען האמת אם נעשה זאת, זה יצור כל דבר חוץ משמחה או משהו חיובי.
 

אותו דבר בעניין החיזור.

 

יש דרך לגרום לאיש שלך לשמח אותך או לחזר אחרייך - 
זה כרוך בלאהוב את עצמך

 

אין דבר מושך יותר מאישה שאוהבת את עצמה.
ואני לא מדברת על נרקיסיזם. אלא על להיות החברה הכי טובה של עצמך!
כמו שהיית תמיד שומרת ואומרת את העצה הנכונה לחברה שהיתה באה אלייך עם אותו קושי - ככה להיות עם עצמך!
להיות אישה שיש לה חיים מלאים, שהיא שמחה גם אם בן הזוג שלה לא טרח עבור זה..
אישה כזו שמחה כי היא רוצה שיהיה לה טוב! אז היא עושה את עצמה שמחה!
ולא מחכה ולא תלויה באף גורם!

 

אישה כזו, גבר מחזר אחריה ומשתדל לשמח אותה תמיד.
אישה שלווה, שמחה, שלימה עם עצמה - היא פשוט ממגנטת!
וזה לא אומר שהיא רק תמיד בטופ שלה.. שאין לה רגעים של קושי.
אבל גם ברגעים של הקושי - 
זו אישה שיודעת לבקש מה שהיא צריכה.
לא לחשוב שהוא ינחש, לא לחשוב שהוא יודע לבד.
היא מציבה את הגבולות לנתינה שלה כשהיא מרגישה שהיא עייפה
והיא אומרת באופן ברור מה עושה לה טוב ומה היא זקוקה עכשיו.
מתוך מרחב שבו הוא יכול לתת לה ויכול גם שלא..

 

כדי להיות אישה כזו, צריך לא רק לאהוב את עצמך -
אלא גם להאמין שהגבר שלך ממש ממש רוצה להעניק לך..
ושמח לעשות את זה!
(וזו ממש האמת לאמיתה! אין גבר שאוהב אישה ולא רוצה להוריד לה את הירח ולעשות אותה מאושרת!)

 

3) העליתי פה בעבר קישור לסרטון שמפרט את כלל השיח המברר.
שיח מברר הוא שיח שבו אנחנו דנים על הנושאים שבהם אנחנו לא מסכימים, או פותחים משהו שלא היה לנו נעים.

פערים הם החלק המצמיח בזוגיות.
אם תמיד נסכים, לא יהיה פה שני אנשים נפרדים, לא תהיה פה זוגיות. יהיו פה שני שכפולים. ולא תהיה שום עבודה וצמיחה..
אף אחד לא יפגוש את השני באמת.

 

1. אף אחד לא א ח ר א י על האושר והשמחה של אנשים אחרים, אפילו קרובים ביותר, אפילו הילדים שלו.
אבל חייב לעשות ה ש ת ד ל ו ת לשמח אותם.

אם הבעל לא משמח, אשתו יכולה: להסביר לו ישירות, מה היא רוצה ממנו, כי אולי הוא לא מבין או לא חשב על זה. לשמח א ו ת ו - אולי הוא יקח ממנה דוגמא טובה. או לשמח את עצמה בלי קשר לבעלה ולזכור את מה שכתבתי למעלה.

2. עניין של תרבות והרגלים. נראה לי שרוב הנשים ישמחו אם הבעל יחזר

3. לא מאמינה שקיים זוג שמסכימים 'בכל הנושאים הבסיסיים'. העיקר שיכבדו אחד את השניה.