פורום נשואים טריים (עמוד 246)

הוא עשה שבת חתן לפני החתונה ואני חשבתי שהיא אחרי...

לתפילה שהתחילה ב7:30

שלחו ילדים להעיר אותנו

בעלי הגיע לבי"כ בקריאת התורה

מרוב פדיחות נשארתי להתפלל בבית

בשישי עלינו לישון ב4 למחרת קמתי רק ב1..
אבא שלי היה אדום בשבילי חח

ולעשות עוד הרבה פדיחות ...וגם באה משטרה בסוף למזלי הפדיחות היו של בעלי(מסכן.) עלי פשוט ריחמו ...

אבל אני חושב שעדיין יש לנו כבני אדם אינטלינציה ואינטואיציה מספקת כדי להבין בסוף בסוף בסוף מתי הגיע זמן לפרק.

הכי חשוב, לא לפחד מהמילה הזאת גרוש או גרושה. כל אדם זכאי לאושר של עצמו.

🥺

והפחד משתק..

אבל לבד עד סוף החיים, לא אשליה שמחר בבקר תמצאי אהוב חדש ומושלם..

אין מה להשוות.. זה השקעה לשנים לעומת השקעה זמנית.
השאלה האם מתוכננים מעברי דירה, אן כן אז עץ מלא יותר עמיד, והאם זה לילדים או להורים..

מתחתנים בע"ה עוד חודש וחצי, ויקח קצת זמן עד שנעבור למקום קבוע יותר (:

אז כנראה שיהיה לפחות מעבר/ שניים ב5-8 שנים הקרובות

עץ מלא הכל / יקר מאד
עץ מלא חלקי מסגרת מיטה / יותר זול
העיקרון הוא כזה עץ מלא יותר עמיד אבל לעניות דעתי עדיף להקיע פחות כסף ולקנות מיטה שהמסגרת עץ וכל השאר שיהיה מסיבית או mdf ולא משהו יקר כל כך שילך לאבדון אחרי כמה מעברי דירה,
שווה לבדוק באיקאה יש להם מיטות ברמה ולא יקרות ובעיקר לא כבדות לנשיאה שזה אחד מהדברים שיוצרים נזקים במיטות רגילות..

אני שולח לך שם בפרטי, אשה מקסימה ומומחית למקרים האלה. 

 

תודה

הוא לא בקטע של ללכת ולדבר על זה, הוא אמר לי שלא סתם הוא לא מתייחס... פשוט אין לו כוח יותר
למריבות, לפרצופים שלי, לבכיות.
הוא אמר שכרגע הוא הרים ידיים ושאעשה מה שאני רוצה...😥😥😥

את טוענת ששניכם סבלתם מטרטומה. ממה?
את כמובן לא חייבת לענות אבל לכל הפחות תנסי לשתף מישהו או מישהי עם הסברים מקיפים.

היו לנו הרבה קשיים בהתחלה, הקושי בעיקר סבב סביב ההתאקלמות שלי. לא מצאתי את עצמי, הייתי סגורה בתוך עצמי ומאוד רציתי בקרבתו כל הזמן (כי מה היה לי חוץ ממנו?) והוא, המשיך במסלול החיים הרגיל שלו, בלי להבין את גודל הקושי והתסכול- זה הטריף אותו, שכל הזמן אציתי שיהיה איתי, זו טראומה מס'
1.
בד בבד, ההיכרות שלנו הייתה שטחית שהכרנו, התחתנו בשידוך, אז יחד עם הקושי הזה היה גם הקושי של ההיכרות, החברות, האהבה, הקמת המשפחה הכל במקביל.
כשהוא היה מעיר לי, הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי ויכולה לשמור על שתיקה ממושכת ולעשות הרבה פרצופים מרירים- זו הטראומה השנייה שהוא מדבר עליה.

תראי, לדעתי מה שאת מתארת דווקא זה לא בגדר טראומה. רבים וטובים חוו קשיים כאלה בדיוק. אני חושב שדווקא המקרים האלה הם המקרים הקלים. בלי לזלזל חלילה כן? פשוט אלו דברים נורא שכיחים.

נראה שאת מאוד פתוחה וחמימה ומגיע לך לקבל חום. אבל הוא חסום ריגשית.
לדעתי ברוב המקרים כשאדם שומע מצד שלישי חיצוני בלתי תלוי זה יותר מחלחל.

תנסי לשכנע(לא מתוך דרישה) אותו שתלכו יחד לסדנת תקשורת או אם אתם רוצים להדר אז ליועץ זוגי. תגידי לו שאצל היועץ הוא יוכל לשפוך הכל כשאת לא בחדר וככה אולי תוכלו להתקדם.

ורק אגיד, אפילו שכתבתי מקודם שמקרים כאלה הם קלים, אני באמת מבין את הצורך והקושי. זה שזה שכיח לא אומר שזה קל מבחינת התמודדות. תנסי לעשות את הצעד הזה בלי להתבייש ובלי דיעות קדומות. ליבי איתכם.

תוכלי לקבל כלים לתקשר נכון ואולי להסביר לו טוב יותר מה את רוצה.
מהתגובה שלך לגבי הטראומות גם באמת נראה שאת לא מצליחה להעביר לו את מה שאת רוצה בצורה שהוא יכול להבין ואת זה אפשר ללמוד (לא כזה קל אבל אפשרי ומתגמל)

תורידי את הרעיון של פירוק המשפחה מהלקסיקון. אתם במשבר כלשהו אבל שניכם רוצים טוב וצריכים ללמוד לצאת ממנו, זה הכל.
לידה שניה זה קלאסי למשבר בזוגיות, כנראה לא הצלחתם לצאת מזה חלק...

אם את רוצה עצות מעשיות נוספות:
תחליטו להניח את העבר בצד בינתיים(זה חשוב, כי קשה רגשית להניח באמת דברים לא פתורים) ולהתמקד עכשיו רק במטרה אחת שהיא שיפור האווירה הזוגית. ותקבעו יעדים מוגדרים כמו למשל יציאה שבועית בלי הילדים ביום קבוע וכדו.

את נותנת חום ואהבה? תתחילי מזה! זה ייתן לו כח לתת לך גם

קודם כל שולחת חיבוק.
לא צריך להבהל, ולא לחשוב בכלל לפרק את המשפחה.
קודם כל להרגע ולהבין שאתם זוג מקסים עם בעיות נורמליות ומצויות אצל זוגות צעירים רבים.
תחשבי על זה. תוך 3 שנים עברתם שינויים מטורפים!
מרווקות והיכרות קצרה לזוגיות שצריך להסתגל וללמוד אותה, שינויים במקום המגורים וריחוק ממשפחה וחברות, הריון ראשון, לידה ראשונה, הורות לילד ראשון, הריון נוסף ולידה של ילד שני, כבר משפחה ממש! אתם אלופים!!!
כל שלב כזה הוא תהליך ועבודה בפני עצמה ועברתם את הכל בזמן כל כך קצר!
ואל תשכחי שאת עדיין אחרי לידה. שזו תקופה שדורשת המון משאבים פיזיים ונפשיים.
וכמו שכתבת, "גדלנו ובגרנו מאז, היו לנו תקופות ממש טובות שהיו בהן שותפות טובה ואהבה גדולה."
אתם ממש בתחילת דרככם, והשלב הזה דורש הרבה למידה והשקעה.
תחשבי על כל מקצוע שלומדים, כמה צריך להשקיע בשבילו, בלמידה והתמקצעות. קל וחומר למקצועות הכי חשובים והכי מאתגרים בחיים, נישואין והורות!
הליכה ליעוץ זוגי לא מעידה על כישלון, אלא להיפך, על בגרות ואחריות ורצון להשקיע.
לכו לבד או ביחד, ליעוץ, סדנאות, שיעורים והרצאות.
יש היום בלי סוף, בכל מקום מגורים וגם באינטרנט.
יש ספרים שאפשר ללמוד יחד.
ותדעי שיש לך המון כח כאשה להשפיע על הזוגיות גם בלי שהוא יבוא איתך.
בהצלחה יקרה!

@לצמוח ולהצמיח

מדהים. הלוואי ויכולתי לכתוב בטעם ורגש כמוך

אז @דרכנו לאן? רק משהו נוסף בצד הפרקטי
תתחילי עם דברים קטנים
1. מהצד שלך תתנהגי כפי שהיית רוצה שהוא ינהג בך. פתקים קטנים, הפתעה טעימה מחמאות והתעניינות. אם הוא יראה בך שזה מגיע ממקום שליו זה יחלחל.
2. תקבעו ערב אחד בשבוע לזוגיות ותתכננו ביחד כל פעם מה עושים. תתחילו עם דברים של כיף שיזכירו כמה מפנק להיות ביחד אחרי שמתחבר לכם זוגיות וטוב תבדקו אם שוב צריך לפתוח מקומות מורכבים. אולי המשקעים ישקעו מעצמם.

אני רק הצינור
וזה היה תוך כדי התארגנות הבוקר אז לא היה זמן להשקיע יותר חחח

ומצטרפת לעצות הפרקטיות שהוספת!

יש לה תור קבוע בעלון של מכון מאיר
אנחנו קוראים כל שבוע את המאמר שלה,לומדים ממנו המון,
אולי שווה ללכת אליה לטיפול

לפרק את החבילה זה ממש כמו לכרות איבר, במיוחד שכבר יש ילדים.

ומי יודע אם הזוגיות הבאה (אם תהיה בכלל) תהיה טובה יותר, או שאותן הבעיות יחזרו על עצמן רק בתוספת שלל בעיות אחרות (ילדים שנמצאים בחגים אצל מישהו אחר, כל שבת שנייה הם יהיו עם "אמא אחרת"...)

 

ממש מומלץ ללכת לטיפול זוגי, אפילו אם את תתחילי אותו לבדך כי בעלך לא מסכים - רק תרוויחי מזה. 

 

שלחתי לך בפרטי שם של מישהי מעולה, עם המון ניסיון במקרים כמו שלך.

 

יש אור בקצה המנהרה, ואת יכולה להגיע אליו מאושרת, אוהבת ונאהבת

 

בהצלחה!

אוסיף מעט:

זה נראה שיש לכם דפוס זוגי מסויים, שנמצא אצל הרבה זוגות: האישה מוצפת, מדברת, מביעה הרבה רגשות חזקות-בכי, כעס וכדומה, מבקשת תשומת לב, והבעל לא יודע איך להכיל את זה ושותק, סופג הכל פנימה עד שמתפוצץ.

אפשר לחפש על זה חומרים בגברים מנוגה נשים ממאדים, בספרים של הגב שמחה כהן ועוד.

אפשר סדנאות, יעוץ זוגי ועוד.

ואפשר לקחת את הנקודה של הרב שמחה כהן, איתה הוא מסיים את התוכניות שלו ברדיו, אל תחכו למחר, החמיאו היום לבן הזוג.

להבנתי, הוא מתכוון לענייננו שאת לא תחכי לפרגון ולמילה טובה שלו אלא כבר היום תעשי פעולות קטנות שמשמחות אותו, אף על פי שלא תמיד הוא יחזיר. פרגון קטן, הפתעות וכולי.

בהצלחה!

מהמעט שכתבת את צריכה ללמוד להחיות את עצמך, ולא להיות כל כך תלותית.

מעבר לעיר לא מוכרת לא צריך לגרום לתגובה כל כך קשה. לי עזר מאד משפט אחד בודד שאמרה לי מורה אהובה לפני שעברנו. זו הייתה עיר *שניה לא מוכרת*, תוך 4 שנים. והיום אני אוהבת אותה ויש לי חברות טובות למרות שהספקנו שוב לעבור..

תני לו קצת מנוחה מכל הבקשות והדרישות.
זה רק מרחיק עכשיו.
גם הוא צריך להחלים.
המחמאות יבואו כשירגיש פחות חנוק.
תנשמי עמוק. הכל טוב. לא עברתם משבר חמור, אלו שינויים נורמלים. ♥️

אתם נשואים 3 שנים
הכרתם בשידוך
ויש לכם שני ילדים קטנטנים
את עברת למקום מגוריו והחיים שלך התהפכו.
אתם שניכם באמת בסוג של "טראומה" - במובן של טלטלה גדולה
ולכן כל מה שאת מתארת - נורמלי
ונפוץ יותר ממה שנראה לך.

אני דווקא לא הייתי רצה לטיפול זוגי (אלא אם בעלך זורם)
ולא חופרת לו.
את אחרי לידה
הוא אחרי לידה (כן, ויכול להיות שיש לו דכאון של אחרי לידה - זה קורה גם לגברים)
זה לא זמן לחפירות.
קחו שנה
שנה של הסתגלות להורות לשניים.
תמנעו הריון עם התקן או משהו רציני שלא יהיו פאשלות.
בשנה הזאת את דואגת לעצמך - משמחת את עצמך, נהנית מהחיים, משתחררת.
הוא יבוא בעקבותייך.
צאו לבלות. צאו לעשות דברים שאתם אוהבים. פחות דיבורים ויותר חוויות טובות.
בפנים הוא אוהב אותך, הוא פשוט כבר שכח את זה בגלל כל הטלטלות.
תבטיחו לעצמכם שאחרי שתתאוששו מהלידה ומגידול של שני תינוקות, אתם עוד תחזרו להשקיע בקשר שלכם, עד שתרגישו את הקרבה מחדש.
ותבינו, שקרבה ואהבה מתקשות להתגלות כשיש עייפות פיזית ונפשית. אבל הן קיימות.
ולפעמים יהיו לכם מריבות, וריחוק.... תזכירו לעצמכם שזה חלק מהשלב הקשה שאתם נמצאים בו. וזה יעבור.



ועוד משהו.......
ואני יודעת כמה זה קשה לביצוע...
אבל כמה שפחות רחמים עצמיים....
נכון, את צודקת, באידיאל אישה אחרי לידה היא מלכה ובעלה רק משבח אותה ועוזר לה ומבין כמה היה לה קשה.
אבל במציאות... זה פחות נוצץ.
בעיקר כשיש הרבה משימות ומטלות, כמו ילדים נוספים ופרנסה.
ויש בעל שאשתו משתנית לו ומתרסקת לו. אשה שהוא אהב נעלמת. זה לא פשוט.
רחמים עצמיים אפשר לתת להם מקום, אבל לנסות לא להעביר אותן לבעל כל הזמן. זה שואב. זה מעייף.
ואני בטוחה ומאמינה שאם הוא היה יכול, הוא היה נותן לך ים אהבה ותמיכה. והוא עוד יתן לך.
צריך גם קצת זמן התאוששות, עיכול, הסתגלות.
(מקווה שיש לך אמא או אחות שאת יכולה לשתף הצורך שלך בעזרה ובפינוק, ולהעזר בהן)

אם היה אפשר למחוק אותם!!!!🤦

מצד שני מי שמשכיל לצמוח מזה,זו חוויה עוצמתית. וזה מחזק עוד יותר את הקשר

לא כי לא רוצים ,אלא כי קשה מאוד...

קראתי אותך והלב יוצא אלייך ממש.

 

יש לי כ"כ הרבה מה לומר לך שאני לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו...

 

בכל זאת אנסה:

 

1. קודם כל ודבר ראשון - את 3 חודשים אחרי לידה!!!

שניה!

זה נתון הכי קריטי ומשמעותי שיכוללהיות!

 

כל זוגיות עוברת טלטלה חזקה אחרי כל לידה.

גם את עם עצמך עברת טלטלה גדולה - בגוף, ברגש, בנפש - את ילדת!

רק לפני 3 חודשים!

 

ומלבד כל זה, יש לך עוד גוזל מתוק בבית שהוא רק בן שנתיים מקסימום אם אתם נשואים רק 3 שנים...

 

אז שנייה!

 

אתם נשואים 3 שנים

מעט אחרי החתונה כבר נכנסת להריון

ילדת

אחרי לא הרבה זמן שוב הריון

ולידה רק לפני 3 חודשים!

 

זה המון המון שינויים בתקופת זמן קצרה מאוד!

 

אתם עוד צריכים לעכל, להבין

מה זה אומר להיות זוג נשוי

מה זה אומר להיות אבא

מה זה אומר להיות אמא

מה זה אומר להיות עם גוף מפורק אחרי לידה

מה זה להיות הורים ל2 ילדים, כאשר שניהם תלויים בנו וקטנים ורכים מאוד בגיל,

מה זה אומר לתפעל ולהחזיק זוגיות עם שני ילדים פצפונים

 

זה הרבה מאוד לימוד!

ואלו הרבה מאוד טלטלות!

 

וכל זוג חזק ומוצלח יחווה את הטלטלות האלו! מי יותר ומי פחות, אבל זה קורה לכ-ו-ל-ם,

רק שלא רצים לספר על זה, אלא מדחיקים או פשוט זורמים עם החיים או מטלפים או כל דבר אחר...

לכן מבחוץ יכול להיווצר מצג שווא שמראה ש"רק אצלנו הכל דפוק" ו"אצל כולם כ"כ טוב הלוואי עלינו..."

לא נכון!!!

כל זוג שעובר הריון, לידה,

מעבר מזוג להורים,

מעבר מרווקים לנשואים,

מעבר מזוג לילד אחד לזוג לשני ילדים

ואצלכם גם מעבר דירה לסביבה שכלל לא הכרת!!!

כל מי שעובר דברים כאלה ימצא עצמו בתקופה של קשיים!

 

תחשבי על עצמך -

איך בפעם הראשונה שהנקת,

בפעם הראשונה שהחלפת חיתול בחייך - כמה זה היה נראה לך הר בלתי עביר,

כמה היה קשה,

כמה היה קשה להכיר את עצמך אחרי לילות בלי טיפת שינה

והנה, את לאט לאט מתרגלת, ועדייןזה קשה! ולפעמים אפילו קשה מנשוא!

 

אז קבלי את עצמכם,

את המצב,

את השינויים שאתם עוברים

זה לא קל לאף אחד!

ולא הולך הכל חלק אצל אף אחד!

אתם הכי הכי נורמלים שיש!

 

לא סתם בעלך השתמש במילים "את לא מבינה אותי! אני בטראומה ממך ! מהשנים הראשונות שלנו וכל הקשיים שהיו לנו"

הוא באמת באמת בקושי

לא סתם

הוא חווה כ"כ הרבה שינויים וקשיים - אז זו הדרך שלו לבטא את זה...

 

גם אם היה עומד מולך כל גבר אחר עלי אדמות שהיה עובר איתך את זה - גם לו היה קשה!

וכל אישה אחרת שהייתה עומדת במקומך - גם לה היה קשה!

 

התרגלתם להכיר אחד את השנייה בנתאים אופטימליים,

בלי דאגות,

בלי כאבים,

בלי לילות נטולי שינה,

בלי ילדיחם צורחים,

בלי אחריות מפחידה ל2 יצורים חסרי אונים שתלויים אך ורק בכל כל שנייה מהחיים למשך כל החיים! אמאל'ה זה פשוט מפחיד!!! וגדול! וענק!

בלי טרדות פרנסה

בלי משכנתא

 

ועכשיו אתם מוצאים את עצמכם עם מיליון טרדות ודאגות על הראש -

אז ברור שהגוף יוציא את הקושי שלו בצורה של פחות סבלנות,

יותר עצבים,

יותר צעקות,

פחות יכולת הכלה

קחי את האדם הכי רגיש ומבין בעולם,

קחי לו את שעות השינה, תוסיפי לו כאבים, שינויים - ותקבלי כמעט מפלצת!

כ"כ למה?

כי הקב"ה ברא אותנו אנושיים.

בשר ודם.

מגיבים לקשיים.

בוכים כשקשה

צועקים שמתסכל

רוצים להפסיק את הקושי והכאב אז מביעיםפ תסכול ומוציאים אותו החוצה.

זה טוב להוציא!

לשמור בבטן זה לא טוב.

 

אז אתם רק צריכים להבין את עצמכם,

ולקבל כלים נכונים את להתנהל במציאות החדשה שלכם.

 

כי אתם לא השתניתם!

זו המציאות שלכם שהתשנתה!

והכל בסדר!

לאט לאט!

זה קורה!

זה קשה נכון, זה מציף נכון, זה מאתגר נכון

אבל הכל עובר!

יהיה לאט לאט יותר קל

דברים יסתדרו

אתם תסתגלו

תלבנו את הדברים

תדברו

תפרקו לאט לאט את הקשיים והמטענים (אם לא מצליחים לבד אז עם איש מקצוע)

תוסיפו עוד ועוד כלים לארגז הכלים הזוגי שלכם

וה-כ-ל יהיה בסדר! מבטיחה! ב"ה!

 

אני כאן בשמחה אם תרצי להמשיך לפרוק ולהתייעץ, כאן או בפרטי

המון אהבה וכוחות ושתהיה שבת שלום ומבורך!

 

תקשורת מקרבת תקשורת מקרבת תקשורת מקרבת. זה הסוד

הבן אדם 24/7 בשיחות טלפון עם המשפחה, חברים, עבודה.
או ישן.

תסביר לי איך לדבר? אני פשוט רק מתחילה להגיד לו משהו
והוא אומר לי אם את רוצה תתגרשי, אין לך אומץ

שהוא מתייחס אלייך כאילו את ברורה מאליה. כאילו את תמיד תהיי, כאילו את נודניקית או נדבקת אליו.
וזה כואב מאד.
מציעה לך 2 דברים: קודם כל להתרחק קצת. לצאת עם חברות, לצאת לקניות, להנות מהחיים גם בלעדיו וככה גם תהיי פחות תלויה בו והוא
גם יראה שאת לא מסכנה ורק נתונה לחסדיו.

דבר שני- לפנות לבד למטפלת זוגית לספר על המצב ולשמוע מה דעתה,
ואז להחליט אם לטפל בעצמך, לנסות להביא אותו לטיפול גם, להתגרש וכו'.


שולחת הרבה כח מה שאת מתארת נשמע מאד מכאיב.

בהחלט בהחלט עבודה בשני הכיוונים שאמא וגם העלתה.
אל תזניחי ואל תישארי ככה, חבל, יכול להיות שאתם זוג נהדר בפוטנציאל, ו צריך עוד עבודה כדי למצות את הפוטנציאל. יכול להיות שבאמת לא מתאים בכלל וצריך להתגרש, אבל בכל מקרה צריך להתייעץ ברצינות, עם מישהו שישמע ממך עוד פרטים ויתן ל עוד כיוונים.
לצערי אין לי המלצות על איש מקצוע מתאים, אולי באמת תפתחי שרשור עם בקשת הצעות

רק אוסיף, שהכי חשוב כרגע, אם זה עוד אפשרי - לא להיכנס להיריון. כדי שכל החלטה שהיא שתהיה תוכל להתקבל בלי לחץ ופחד מיותר. זה נותן חופש אמיתי לברר ולבחון.

אני מאמין שאמרת לו את זה אבל בכל זאת תציפי את זה בפניו בצורה מלאה בדיוק כמו שכתבת כאן.
ב - תתחילי גם את לבלות ולצאת שיתחיל לקנא... שהוא לא יקבל ממך את כל מה שהוא רוצה, ככה שהוא יבין שאת לא מובנת מאליו.

בהחלט אמרתי לעצמי שאקח קצת מרחק.
כמה שפחות הודעות, או איפה אני נמצאת

שיחפש אותי

אני כן יודע שנשים באינטואציה יותר חכמות ומפותחות מגברים כך גם ברגישות ובחכמה להפעיל מניפולציות על הגבר כדי לרכך ולהוציא אותו מהתקיעות שלו.
הוא תקוע.הוא מנסה להעביר מסר שדר. אם היה רוצה להתגרש היה פשוט קם ועושה זאת...
יכול להיות שאצל אחותו הוא מקבל הערכה על מה שעושה ולכן נוח לו לדבר איתה ולעזור לה ובבית שלו זה לא קורה

וגם המשפחה שלו, כל הזמן מעבידה אותו בפרך
הערכה? לא נראה לי, הייתי עדה לכך שהם אמרו לי שהעבודה על הפנים.
ולשלם לו על זה? בכלל לא אופציה.

הוא בא ממשפחה מאוד קרה, אין רגשות אין חיבוקים אין נשיקות כלום!
והנה התוצאות של הקור הזה על הילדים.

מה מצאת בו מלכתחילה?
למה התחתנת עם אדם שכבר בתקופת האירוסין התייחס אליך בצורה מזלזלת?
זה חוסר ביטחון אצלך? זה משהו מושך אצלו?

אולי היית צעירה וחסרת ביטחון כשיצאתם, אבל היום את במקום אחר?

את לא הבעייתית. 

אז לא ברור לי למה התחתנת איתו?!?!

אשרייך!

אז עכשיו זה מותר

ככה הוא גדל. זה מה שבוא מכיר.

צריך לאפשר לו וללמד אותו שאפשר אחרת. כי זה פוגע בך.
והוא ודאי לא מעוניין בזה. הוא לא מבין שהוא פוגע בך. זה נראה לו הכי טבעי בעולם

ממה נובע?????

חשוב מאד, עד שתראי לאן הקשר מתפתח.

קראתי את מחשבתך הרגשתך וכו'
ומכוננת בי שאלה מנקרת- למה היתחתנת איתו? הרי כתבת שזה התחיל עוד מתקופת החברות שלכם...
האפשרויות שעומדות בעיניי
1.מצאת בו דברים טובים
2. היתאהבת בגבר הלא נכון.
*אם מצאת בו דברים טובים מלא ולכן היתחתנתזה אומר שיש מה שמכסה על הקושי ואם יכלת להיתמקד לפני החתונה את כנראה גם עכשיו יכולה להיתמקד בזה- פחות נשמע לי
2.אפשרות שנראת לי יותר, הוא היה עמוד שידרה שלך והיה גבר גבר והרגשת איתו טוב והיתחתנת, התשובה תתגרשי כמה שיותר מהר עם טיפוס כזה הסיכויים לשינוי זה משו כמו 0.00001%....
תמשיכי להימרח עם זה זה רק ידרדר
ותראי שתתחילי את הליך הגרושים הוא יחזור בו ויתחנן על נפשו, וממש לא, אל תתפתי לזה זה נשמע כמו מעגל האישה המוכה
בשורות טובות
** אם הוא יתחנן אני יודעת שתיתפתי כמו שהיתפתת להיתחתן איתו..

איך את לוקחת אחריות?? ככה מפרקים בית???

את כל הנפשות הפועלות.

 

חוץ משתי האפשרויות שהעלית, יכולות להיות עוד אפשרויות.

 

וגם אם אלו אחת משתי האפשרויות - לא הכל כ"כ שחור ולבן.

גם אם זה נכון, יכול מאוד להיות שבעלה דווקא כן ירצה לעבוד על עצמו,

ולפני שהולכים לגירושים, שהן האופציה אחרונה, ורק אם מעדיפים להיות לבד כל החיים מאשר עם האדם הזה, יש הרבה הרבה מה לעשות.

 

(נכתב בטון מכבד וטוב, רק היה חשוב לי להבהיר את הנקודה הזו, לא אישית חלילה נגדך.

שבת שלום ומבורך :פרח: )

קודם כל חיבוק גדול :חיבוק:

 

כתבת שאתם נשואים שנה ושאת "מתחילה להרגיש שבעלי לא סופר אותי ממטר"

 

מתי התחלת להרגיש כך?

מה קרה בשנה הזו שהייתם נשואים? איך היא נראתה?

 

מדוע החלטת להתחתן דווקא איתו?

מה אהבת בו כשהכרתם?

איך הייתה החחלטה להתחתן? ואיך הרגשת מתחת לחופה?

 

השאלות הללו חשובות מאוד מאוד כדי להמשיך לנסות לייעץ.

 

עד אז,

כן חשוב לי גם לכתוב שזה נשמע שמשהו עובר על בעלך.

אני לא יודעת מה, זה יכול להיות כל דבר,

אולי חלילה דכאון

אולי קושי מסוים בחיים

טרדות

ההתנהגות שלו מראה על מצוקה.

האם את יודעת מה עובר עליו?

הוא תמיד לא רצה ממך חיבוק ויחס? אם לא, מה השתנה לאחרונה?

 

לגבי אחותו

ולגבי כל שאר מה שכתבת -

אפשר לטפל בהכל ויש המון כלים ופתרונות להכל.

אבל קודם כל, צריך שיהיה הבסיס.

שהבסיס הזה הוא אהבה שלך אליו, אהבה שלו אלייך

רצון שלך להישאר איתו בטוב

ורצון שלו להישאר איתך בטוב

 

האם יש לכם את זה?

 

אם כן, אפשר להזיז הרים, מניסיון!

 

(ובינתיים ממליצה למנוע הריון עד שהדברים יתבהרו).

תשימי לב מהו היחס שאת נותנת לעצמך

אם את לא מתחשבת בעצמך וברגשות שלך , למה את מצפה ממנו לתת לך יותר מזה

אם את לא אוהבת את עצמך ונותנת לעצמך חום ואהבה אבל את דורשת ממנו את זה

לכי לייעוץ, תגדלי מזה

יותר משאת מחוייבת לו, את מחוייבת לעצמך

 

כי כל מה שעשית עד עכשיו זה רק ניסיונות של הסחת דעת,בכדי לא ליפול.

 

אני לא אכנס למוסד גמילה.

ומה יהיה עם המשפחה?! אשתי?! הילדים?! הורים?!

קודם תלך לאיבחון

תנסה לעשות משהו

לשבת ולבכות לא מוביל לשם דבר

הקב"ה שלח לך נסיון גדול, ובע"ה תצליח לעמוד בו.

נשמע שיש לך רצון, וזה כבר צעד גדול לכיוון המרפא.

 

צור קשר - רטורנו

פעילות מינית גורמת למוח להפריש הורמונים של אושר.
במשך שנים הזנת את המוח שלך בזה, ולכן עכשיו הוא לא מצליח להרגיש טוב בלי זה.

וברמה כזו אפשר לומר שזה או התמכרות או ממש קרוב לשם.
אז אתה צריך לגמול את עצמך.
ומכיוון שקשה מאד או בלתי אפשרי להיגמל לבד, אתה צריך ללכת לקבל עזרה.

איזה כיף לך שהרצון שלך זה להיות טוב, להשתייך לטוב.
יש לך ניסיונות קשים ונפילות ובכל זאת אתה רוצה לקום ולהשתנות.
שירבו כמותך בישראל!

שהיה מתפלל שם לישועה אם היה רואה מצבה כזאת.

כדאי ללכת לטיפול בהתמכרויות. אתה לא אשם במצבך וצריך לברר מהיכן כל המשיכה הזו הגיעה. יתכן שנפגעת בציערותיך או שנבנתה לך אישיות כזו מכורח המציאות בקטנותך.
כל הכבוד לך שהחזקת מעמד עד כה אל תרפה.... תמשיך לחיות חיי נישואים לגדול ולהתגדל ובמקביל לטפל בקושי באנטנסיביות.
סמוך על הסא זה אפילו לא רבע מהיכולות שלו כך שמצבך טוב.
ממליץ לך מאוד לקרוא את בגן האמונה. תאמין בעצמך ובטוב שבך

אני חושב שההשנאה של הנושא הזה בציבור הדתי והחרדי הם הגורמים העיקריים לתחושות השנאה העצמית הזאת.

אני משוכנע שאם לא היו אומרים לך "גוועאלד גוועלאד" על אוננות, מחשבות מיניות, רצון למגע, וכל הדברים האלה היית מרגיש הרבה פחות "פושע" ממה שאתה באמת.

אלא אם כן אתה מדבר על אוננות כפייתית של 19 פעמים ביום שפוגעת לך במהלך החיים הרגיל שלך ואתה לא נותן תפוקה בעבודה ואתה חושב 24/7 על סקס על חשבון הילדים שלך, הזמן שלך, התחביבים שלך, אישתך.

צריך להיות במצב ממש קיצוני כדי שתהיה באמת נחשב מכור.
בינתיים, אלא אם מה שתיארתי למעלה הולם אותך, תפסיק לשנוא את עצמך על מה שרוב האנשים עושים או מרגישים כי מדובר על דבר בריא ונורמלי.
רק צריך לתעל את המיניות הגבוהה או מה שנקרא הליבידו הגבוה שלך למקומות נכונים.

כדאי לדבר על זה עם מטפל. שמבין בזה. אתה לא חייב להגיד לאף אחד. תגיד לאישתך שאתה צריך את הכסף הזה. לטובתך, לטובתה וטובת המשפחה. שאתה צריך טיפול ותסמוך עליך, ושיהיה בסדר. ולך תטפל בזה!

כאשר יש למישהו התמודדות שהיא חריגה לנורמה אפשר למצוא מענה תורני אבל צריך מישהו בעל מומחיות מיוחדת
בדיוק כפי שבעולם ההלכה יש שאלות פשוטות ויש שאלות לפסק הלכה ויש שצריך פוסק הדור
אתה לא צריך פסק של גדול הדור, אבל כן ללכת למישהו מקצועי יותר.
רק להמחשה התורה עזרה לי מאד ביחס לזולת, לו הייתי אדם ממזל מאדים כלשון חז"ל הייתי צריך לחפש מענה משוכלל יותר בתחום.
ובכן לימוד התורה שלך הוא לא לשווא, וודאי הוא בנה בך הרבה הרבה טוב. הוא לא בנה בך הגנה להתמודדות הזו. לדוגמא תחום בו הרבו לשאול בעצתי היה נושא שמירת הברית אצל בחורי ישיבה: הללו היו תמהים על הפער המתחולל אצלם בין קדושת חיי הישיבה לבין הנפילות ברשת הלא מוגנת כדבעי. תמיד טענתי שהשאלה היא הפוכה: מה בחיי הישיבה המוגנים הכין אותם להתמודדות שכזו.

לכן הייאוש שלך יקירי לא במקומו
זו התמודדות קשה, אבל יחסית נפוצה ואתה עוד מוכן להודות בה.
פשוט חפש מענה טיפולי בתחום ה s.a
אתה תמצא וירווח לך

נ.ב
אתה לא חייב לספר שזו ההתמכרות
אבל בכלל לא בטוח שזה תמיד רעיון רע שבן הברית שלנו ידע וינסה לסייע. בפרט אם זה קושי ולא פגיעה בצורה של קשר פסול

תזכה לברכת שמיים

אין לי עצות מדיי
אך אתפלל עליך להצלחה
ותתפלל עליי ברגע שאתה שובר את יצרך אפי' בקצת, שזהו עת רצון

ממש קוראים את המצוקה הגדולה שלך ואת היאוש מבין השורות.

 

אין לי הרבה לומר, אבל מה שכן רציתי לכתוב לך הוא:

 

א. אם הקב"ה עדיין לא התייאש ממך,

ונותן בך כל בוקר את הנשמה הטהורה שבך - גם אתה אל תתייאש מעצמך.

ב"ה כל עוד אתה נושם - יש לך תקנה!

גם אם היא קשה מנשוא - היא קיימת!

 

ב. ב"ה הקב"ה נתן לאדם חוכמה, ויש פתרונות כמעט לכל בעיה שיש היום בעולם!

יש הרבה מאוד אנשים ונשים טובים וצדיקים שסובלים מהתמכרות כזו או אחרת, שמשבשת להם את החיים ואת התפקוד היומיומי - זו לא מכת גורל! אפשר לשנות ולטפל בזה!

יש כ"כ הרבה אנשים שמוסרים נפשם ומרצם על מנת לעזור לאנשים שנקלעו לתסבוכת כזו,

יש הרבה מאוד מרכזים, הרבה מאוד פתרונות ומענה - צריך רק לרצות, צריך רק לחפש ולמצוא את מה שמתאים לך!

הייתי מתחילה בלהרים טלפון לרטורנו ולשמוע מהם.

 

ג. אל תפחד מהמקרה של מה יגידו ההורים אשתך והילדים - אם אתה מחליט ללכת לטיפול |(ואני ממליצה לך בחום לעשות זאת!),

וגם במקרה שתצטרך להישאר שם זמן מה (מה שכלל לא ודאי) - אומרים להורים ולילדים שאבא כרגע לא מרגיש טוב והולך לטפל בעצמו, בלי לפרט יותר מדי.

או אבא צריך לעשות עכשיו משהו חשוב והוא עסוק ויחזור עוד כך וכך ימים,

או אבא בעבודה אפילו, או כל דבר אחר - הם לא צריכים לדעת את הסיבה האמיתית, בטח שלא עד הסוף.

את אשתך כן הייתי ממליצה לשתף בכנות שאתה הולך לטפל בעצמך כי אתה זקוק לעזרה.

אתה מחפש עזרה ורק רוצה לתקון. 

רוב הסיכויים שבהצגת הדברים בצורה  הזו היא תקבל זאת בצורה הרבה יותר טובה ואפילו תתמוך בך.

עם כל התמיכה הזו וההכלה - תוכל לטפל בעצמך בנחת, ולצאת מהיסורים הקשים האלה לחיים שלמים של טוב גדול ונחת רוח.

 

ד. אחרי שתהיה חזק מספיק ותטפל בעצמך - אפשר ואף רצוי לנקז ולרכז את כל האנרגיה הרבה שבך גם בתחום האישות עם אשתך שלך. אפשר להכניס המון חיות (ו בשורוק) וצבע ועומק וגיוון לחיי האישות בין איש לאישתו, כך שהצורך והשמחה של שניכם יהיו בתוך ביתכם פנימה, בקדושה ובטהרה ובשמחה.

 

המון הצלחה יהודי יקר! אל תתייאש!

איזה אומץ, להודות קודם כל עם עצמך על העניין, אח"כ לשתף ולקרוא תגובות!!
עצם זה שאתה מחפש פיתרון ו רוצה להתייעץ, ולשתף ראוי להערצה, לא וויתרת לעצמך אתה שואף לטוב!
זה כבר 50% מה חזרה למוטב.
כולנו בני אדם ומתמודדים.
הרב יצחק הוטנר ז"ל כתב פעם תשובה בעיתון לנער ששלח לו מכתב שהוא פשוט מיואש מה נסיונות של היצר הרע. הרב האריך במילים יפות אבל אמר דבר שלעולם לא אשכח. אתה תיפול, ותקום ותיפול ותקום. כי שבע ייפול צדיק, וקם. מה הכוונה? שזה שתיפול זה ברור, ולא פעם אחת אלא שבע! וזהו הצדיק האמיתי, מי שנופל קודם 7 פעמים לפני שיקום. ואתה תצא מהמלחמה מדמם, אבל עם הטרף בשיניים.
דבר עם אשתך. שתף אותה בקושי בעדינות. דמיין אותה, תצאו מהשגרה תשברו את המוסכמות, בגדר ההלכה.
היצר הרע הוא לא בא בשאלה אם לחטוא או לא. הוא בא אחרי הנפילה לדכא אותנו, שאין טעם להמשיך ו לנסות, שהכל כבר נגמר ו אנחנו אפסיים, חומריים ואין לרדת נמוך יותר...
תשווה את עצמך עכשיו לגיל הנעורים. זה ברור שזה הרבה פחות ויש דברים שבתור נשוי אינך עושה, תראה איזה תהליך מדהים!
והכי חשוב, דבר עם ה', תודה על מה שיש ותבקש הכל, במילים פשוטות. הוא רק מחכה...
אדם לא מקבל נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו...

רציתי להוסיף
שהכל בר תקנה.
והכל בסדר.
ותסתכל קדימה.
בעזרת ה' אתה ואשתך תזכו להמשיך בבנית הבית שלכם .
ואל תגיד לה כלום.
תתקדם הלאה.

..

אותו אחד, שזקן וכסיל הוא, נקרא כך היצר הרע, מפני שנולדים איתו ורק בגיל 13 יש את היצר הטוב וכוחות החיים הטמונים. והיצר הרע שהוא כבר ותיק, אומנותו וכוחו בלהגיד לנו לפני העבירה שמה הבעיה אם נעבור ונמעד הרי זה דבר קטן, אלוף בלאחר הנפילה לספר לנו שכבר אבדה כל דרך. עפר לפיו.

אין כוחות הטומאה מסתפקין בחטא עצמו אלא כל מטרתם שנעצב ונתמרר לאחר החטא ולא, עלינו לשמוח! ועל כך הכותרת.

עלינו לשמוח בכל התגברות ועשיית טוב בעיקר בהתקדמויות הקטנות, מידה טובה מרובה ממידת פורענות פי 500! שנאמר פוקד עוון אבות על בנים ועל שלשים ורבעים, וממשיך.. ועושה חסד לאלפים לאוהבי ושומרי מצוותי.

אדם שבא לידו לעשות עבירה ולא עבר, מקבל שכר שנאמר, רק חזק לבלתי אכל את הדם ומה הדם שנפשו של אדם קצה ממנו, הפורש ממנו מקבל שכר,*גזל ועריות* שנפשו של אדם מחמדתן, קל וחומר שזוכה לו ולבניו עד סוף כל הדורות ( משנה סוף מסכת מכות, ציטוט מהזיכרון).

הראי"ה
קוק כותב שעיקר הבעיה לשוב בתשובה זה מפני שלא מבינים את קלותה.

יש לכל יהודי, אפשרות לשוב בתשובה שקדמה לעולם ומגעת עד כסא הכבוד.

צריך כמובן למצא טריקים טכנים כדי שלא להגיע למצבים, אך לא להגיד דיבורים מאשים כשדיברת, בגמרא הקדושה מסופר לא מעט סיפורים על אמוראים קדושי עליון שהתמודדו, וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.

הייתי מציע לך ללמוד מתורת רבינו נחמן נחל נובע מקור שמחה ומזור לנפשך תמצא.

ומה שכתבת שחוזר להיות הרי שלפום צערא אגרא, ורק בגלל שאתה אדם גדול שכמותך, הרי שאותך מנסים ומשל למוכר בחנות כדי חרס שבאים אליו לרכוש והוא רוצה להרשים את הקונים וחובט במקלו על הכדים לנסותם ואינם נשברים, א-ב-ל הוא יודע אותו מוכר, הו, הוא יודע שלא על כל כד הוא יכול לחבוט ולא ישבר.. רק על הכדים החזקים ביותר, ורק עליהם הוא חובט, לכן אתה כד, חזק שכמותך, יודע הקב"ה שלבחון אותך הוא יכול, לא כל אחד בכלל במבחן זה יכול להבחן.

ברור שבדרונו עיקר המלחמה היא בזה התחום, ובאמת גם אם חלילה מועדים צריך לשמוח לחזור בתשובה, ולהמשיך הלאה. מהרב גודלבסקי שמעתי פעם משל למלצר שבאירוע נופל מידיו מגש שלם של אנטריקוט בשווי של מי יודע כמה, הרי שהוא לא צריך לנקות, הרי יש אנשי נקיון, לא צריך להתעסק עם זה, רק להמשיך לתקתק.


הגמרא גם מספרת על אנשים שעברו עבירות חמורות ביותר שלידם מעשיך שסיפרת הם מחווירים וצחים וזכו לעולם הבא.

אז כמובן פתרון טכני איך לא ליפול אבל כל השאר, רק לדבוק בשם יתברך לדעת שרבה אמונתך, כל בוקר לא על חינם מחזיר את נשמותנו ויש לנו תפקיד ואמון ממנו יתברך.

תקנה בודאי יש. אבא לא שולח את בנו להלחם עם האריה ללא כלי חרב מתאים, ובורא עולם לא שולח לאדם נסיון (מלשון נס, להתרומם) , מבלי כלי המלחמה המתאימים. ויש עוד דיבור מרבי נחמן על האדם שנכנס בעבודת השם ונראה לו שמרחיקים אותו ובאמת כל ההתרחקות הוא כולו התקרבות. ובזה טועים החסידים הרבה שפתאם שנדמה להם שנפלו מעבודת השם, ובאמת אין זה נעלה כלל רק שהוצרכו לעלות ממדרגה למדרגה.

היאוש אינו בעולם כלל

כמובן הבדיחה מספרת על אחד שבא לקפוץ מבניין ואיזה ברסלבר צועק לו, אחי אין יאוש. עונה לו: מה, גם יאוש אין?? וקופץ..

שנזכה שהוא רחמן יחתור חתירה תחת כסא כבודו, להחזיר את כולם בתשובה אליו. (עונים: א-מ-ן)

אני היה לי בעייה עם מין ותאווה ממתי שהייתי בן 12 בערך. בהתחלה זה היה תמונות חושפניות באינטרנט וזה המשיך והתקדם לתמונות עירום ואז פורנוגרפיה ובתוך פורנוגרפיה זה התקדם. וכמובן כל הזמן אוננות כפייתית. אני לא רציתי להיות ככה באמת שלא. ניסיתי כל מיני פתרונות דתיים כדי להפסיק. לא עזר. להתחתן לא עזר. ניסיתי סינון אחר סינון. אשתי ידעה ונסתה לעזור לי אבל ללא הצלחה. הגעתי לSA (סקסוהוליסטים אנונימיים) ופגשתי מלא אנשים כמוני.
אני מכור. זה באמת ובתמים לא בכוחי להפסיק. סבלתי מתאווה ובצורה כפייתית המשכתי לחזור לתאווה ככלב שחוזר לקיאו. כל התגובות שראיתי פה הם באים די מבורות. לא אשמתכם. אין מספיק מודעות בציבור בכלל על הבעיה הזאת. חושבים שהרצון של הבן אדם לא חזק מספיק. הרצון שלי היה חזק מאוד במלא תחומים אבל בזה הוא לא עזר בכלל. למי שאינו מכור לא באמת יכול להבין את זה.
אז הגעתי לsa ופגשתי עוד מלא מכורים שסבלו נורא אפילו הרבה יותר ממני מהתאווה. Sa היא חברותה של 12 הצעדים שהיא פתרון למכורים. עשיתי את הצעדים וממשיך לעשות אותם. לא יכולתי להתאפק יותק משבועיים לראות פורנוגרפיה מאז שהייתי בן 12. היום אני 29. בתכנית הצעדים אני כרגע נקי עוד מעט שנה וחצי. נס מוחלט. הוא עובד. אם אתה מרגיש שיש לך בעייה דומה שככה זה נשמע יכול להיות שזה יתאים לך. זה הציל את חיי שכבר התחילו להתרקב מבפנים.
אתה מוזמן לשלוח אליי מייל לyyehuda11@gmail.com אם אתה רוצה לדבר איתי על זה יותר.
אני יודע שיש קצת חילוקי דעות ברבנים על 12 הצעדים. מניסיוני ומניסיון של המון אנשים כמוני אין משהו אחר שעובד למכורים. זה מציל חיים ואין טיפול אחר.
אני אוהב אותך. אתה בן אדם טוב רק חולה.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://m.youtube.com/watch%3Fv%3DChJliDbbNQs&ved=2ahUKEwj8iNWRw77nAhWiQEEAHWISBfkQwqsBMAF6BAgIEAk&usg=AOvVaw0b0fWsPWJBAybBgplNq-8c


http://ihs.org.il/about.html

בעניין שיווק אינטרנטי?

את יודעת לשווק?
כמה זמן ייקח לך ללמוד שיווק בהנחה שאת לא יודעת?
האם את יודעת אנגלית מספיק טוב?
האם יש לך קהל יעד שחשבת עליו ומוצרים רלוונטיים והתחרות לא גדולה מידי בנתח השוק הזה?
כמה זמן זה ידרוש ממך בהתחלה?
האם יהיו לקוחות חוזרים? אייך את מוודאת שיהיו? כמה זמן את משקיעה בכל לקוח כזה?
באמאזון המוצר שלך צריך לעמוד בסטנדרטים שלהם, כנ"ל המחסן שממנו את שולחת את המוצרים, ולוודא קשר עם חברת שליחויות וביטוח במקרה של תקלות בדואר וכו'
ואם זו חברה חיצונית שעושה הכל התשלום לה גבוה יותר - האם המוצר עדיין ישתלם ללקוח במחיר שכזה? או שהוא ימצא משהו בזול יותר באמאזון? (הרי הם מציגים את המוצרים הזולים)
בנוסף, בתור התחלה באמאזון כך עוד אין לך ביקורות טובות שנכתבו מאנשים שקנו את המוצר הדירוג שלך כמוכר נמוכה, אז למצוא כאלה - או לשווק טוב את המוצר שלך במקומות הרלוונטיים לו.

כמה זמן את תשקיעי בשיווק הזה? האם הרווח יכסה את השעות של ההשקעה?
בחו"ל אלו גם שעות שונות אז זה להיות זמינה בשעות שלהם


שיווק זו עבודה. זה ממש לא פאסיבי

זה דורש ללמוד ולהכיר את השוק כל הזמן, לחדש את המוצרים ואת שיטות המכירה שלך כי לאנשים נמאס מתישהו

פאסיבי זה לשכנע אנשים לשלם לך 3000-6000 ש"ח כדי ללמוד שיווק באינטרנט ;)


ושיווק שותפים זה קצת אחרת והייתי בורחת מזה לגמרי.

משערת שיש עוד המון, אבל זה המעט שאני יודעת בנושא
נסי לשאול בפורום הזה: https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f8

לא סתם יש אנשים שמתמכרים לזה ,בדיוק כמו לאלכוהול.

זה הסחת דעת

אפשר גם להסיח את הדעת במשחקי מחשב...

אפשר גם עם אוכל

כל אחד נמשך למשהו אחר

מה זה סתם? זה ממש לא סתם (אני יודעת שאני אמרתי)

אולי זה חיפוש אחר תשומת לב? הערכה עצמית וכו. תנסי לברר עם עצמך

זה תמיד היה?

להבדיל מסמים וכו
במידה וזה משו כפייתי אז זה דורש טיפול / בדיקה

גם אוכל זה צורך בסיסי,יותר ממין. כשמגזימים זה הופך להסחת דעת או רצון להשיג דברים אחרים.

מסכים ב100%

סיביבון שקיבל מכה לכיון מסויים לא יפול בהכרח לאותו כיוון. זה רק מעיד שהמערכת לא יציבה. 
קל וחומר אדם שהרבה יותר מורכב מכמה חוקי תנע וכבידה.
נפילה בכיוון מסויים לא מעידה על הבעיה בהכרח, היא רק מעידה על חוסר איזון במערכת

שמונה קבצים א׳:שנ״ז/ אורות הקודש ג' עמ' רצח:

"יצרא דעריות יוכל ללפף את האדם יותר עמוק מהשורש של קישור החיים שלו עצמו, מפני שהוא נעוץ בנטיית המשך החיים של הדורות כולם. ולעומת זה בקדושה יכולים לעלות על ידי קדושת הברית למדרגת דוגמא של צדיק בכל הדורות.
שני לזה הוא ענין חמדת גזל, שהרכוש הוא גם כן מעמיד על רגליו את הדורות בתור ירושה, שאהבת הקנין הרעה, תוכל להשפיל מאד, והטובה שבקדושה תוכל לעלות למרומי החיים ועליוניותם."

א. אם יש לך יחסים תקינים בבית (והשאלות מהם יחסים תקינים, מהי תדירות תקינה וכו' הן אינדיבדואליות), ולמרות זאת הנפש שלך לא מפסיקה לחפש דברים מיניים, אז יכול להיות שיש בעיה - ואז צריך לבדוק ממה היא נובעת.

 

ב. אם אין לך יחסים תקינים בבית, אז הגיוני שהנפש שלך תחפש את זה, כמו אדם בצום ארוך שיכול להזיל ריר מריח של חביתה מטוגנת.

 

ג. במה החיפושים המיניים באים לידי ביטוי? בניסיון חוזר ונשנה להיות עם אשתך? בחיפוש אחר הזדמנויות לקיים יחסים מחוץ לנישואין? בחיפושים מיניים באינטרנט? אם לא נדע במה מדובר, לא נוכל לדעת איזה חוסר, אם בכלל, זה בא למלא.

 

ד. אותם חיפושים מיניים מגיעים בזמנים מסוימים? אולי זה קורה במיוחד כשאתה עצוב/בודד/שמח/עייף וכו'? אם כן, זאת כבר התחלה טובה בדרך להבין את אותם החיפושים...

לא לתהו בראה, לשבת יצרה...

כרגע לא עשתה כלום אבל מסרבת לכל נסיון לשלום.
לא שואל הלכתית אלא יותר איך /האם לעשות את זה בלי להשפיל.

מתוך דיבור מכובד ושרואה את הטוב, למרות כל המורכבות, שייך גם לבקש.
(בהנחה שמבחינתך לא מוכרע שאתה רוצה גירושין)

ומשרשורים קודמים אני מבין שזה סוג של רצון ליחס.
אז אולי היחסים יחזירו אותנו למסלול הנכון.
הכי חשוב לי שלא יהיה מצב של כפיה.
בגלל זה אני שואל בעיקר נשים איך הן רואות את המצב.

כדאי למצוא יועץ זוגי טוב. אם היא לא מוכנה לבוא, תלך אפילו לבד, יעזור לך לעשות סדר.

אם מפריע לך שהיא מסתובבת לך "בין הרגליים" ומגרה אותך, אפשר גם למעט להיות בבית-אם בכל מקרה מתגרשים...

אבל כרגע אני נשוי .
וזה מה שיש..

הכול בראש....

חלק מהמלחמות זה חזרה שלי בשאלה..
אז העניין הדתי לא רלוונטי..
מבחינה מוסרית יש לי את אשתי או לבגוד.
לא רוצה לבגוד.. אז השאלה אם לדבר תכלס
ולהגיד לה כך וכך המצב מתאים לך?

כנראה קשה לאשתך העניין שאתה חוזר בשאלה והיא מרגישה "בגידה" במי שהיא הכירה שהיא התחתנה עם אדם אחר ולכן היא כנראה מרגישה ריחוק וחוסר רצון.
אל תבגוד עם מישהי אחרת-"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".

אני לא יודע מה עושה לה טוב-אבל תנסו אולי לצאת למסעדה או טיול הפתעה כלשהו ולדבר בטבע.

לא ציינת אם יש ילדים וכו'..

המשימה שלך עכשיו היא שמירה על הבית ולא פירוק הבית.

השאלה גם מה גרם לך לחזור בשאלה וכו'.

אגב זה לא משפיל לחזר אחרי האישה יהפוך זו גדולה במיוחד שאנחנו הגברים לפעמים חושבים שאנחנו מלכי הארץ ושהאישה צריכה לחזר אחרינו ..ממש לא.זה הדדי.בהצלחה אחי

לא אומר שנכון להתגרש, יש זוגות שמצליחים בצורה כזאת או אחרת להגיע לסיכומים ששומרים על הבית. אבל קצת בעייתי, שאתה מציג זאת, שהגירושין באים מיצידה.
אתה מבין ששינוי כזה בחיים פוגע בה? פוגע באיך שהיא התכוונה לבנות את ביתה? פוגע באיך שהיא התכוונה לחנך את ילדיה? בעצם שהוא מערער את הדברים שעל דעתם התחתנתם?

ליישר את ההדורים בין בני זוג שאחד מבני הזוג חוזר בתשובה או ההיפך.. תנסו ללכת לייעוץ ועזרה מהמקומות האלה אולי זה יכול לעזור

ע כ ש י ו הכל מובן!!!

אני אא יודעת באיזו רמה דתית היא , אבל שתדע שזה ממש קשה זה לא דבר של מה בכך!
מנגד, אפשר מאוד להצליח וכבר שמעתי על בתים טובים מאוד מעורבים. 
אבל זה קשה,דוגרי. כי זה לא שהיא התחתנה איתך חילוני, אלא שהשתנית. 
ישר כח שאתה נלחם להישאר נאמן !! !!!!
 

זה לא נותן תחושה טובה שבעלה מתגעגע?

תתקרב לאט לאט,
לא כדי לספק את עצמך!

אם אתה מתחיל באיזו מילה טובה אמיתית בלי אבל ואחר כך אומר את יודעת שלמרות הכל אני אוהב אותך ואני לא רוצה לעזוב אותך וכו וכו בקיצור להתחיל מהחלק הרגשי הנפשי ואחר כך לא לצפות ליחס מיד זה יכול להיות גם מחר מחרתיים שהיא לא תרגיש שאמרת לה את המחמאות בשביל זה. ״תזרוק את הפצצה נקרא לזה ותלך לישון יום למחרת על אותו רעיון לנסות לא לריב ולהתקרב קצת עד שיהיה בכלל על מה לדבר.
אל תתייאש בכל מצב אפשר לתקן, במיוחד שלפי השרשורים שלך אני כן רואה שיש לך רצון לחיות בשלום אפילו שאתה אומר שאתה מיואש, אתה מוכן לעשות הכל - וזאת מעלה כי בדרך כלל זה הפוך לגברים קל יותר לרצות להתגרש מאשר לנשים. מאחלת לך המון הצלחה

 

אז זה לא בדיוק מגעגוע אליה...

ובודאי שלא עושה ולא יעשה תחושה טובה אם לא ההפך.
 

אז לשאלתך האם זה מתאים. לא. זה ממש לא מתאים כשאתם כעוסים .

תחשוב לרגע, תבוא אליה ותשאל אפשר להיות איתך? תהיה בטוח שתקבל איזה צלחת בראש....

בראש שלה זה ירוץ מיד שאתה צריך את הגוף שלה.. וזה נוראי. ממש.

 

אלא אם כן אתה מסוגל לבוא איתה בדברים, לרכך מעט את האוירה לומר כמה אתה מתגעגע ואוהב.

אולי אחכ זה יראה לה אחרת. וגם אז לא בטוח.

כי תכלס..איפה אתה כל החצי שנה האחרונה...

 

ד"א עכשיו כשאתה כותב שהיא רוצה להתגרש כי יצאת בשאלה זה כבר נשמע אחרת.

 

לא ביקשתי נסיונות לשלום או הפנויות ליועצים או הסבר למה היא רוצה להתגרש.
המקרה יותר מידי מורכב.
מי שיכול /יכולה לענות בדיוק על מה ששאלתי תודה .
מי שלא מעריך את המאמץ לעזור אבל זה מיותר.

אם לא תנסה, לא תדע.
כמובן לחזר אחריה, לנסות לרצות אותה וכו ולא לצפות שתצליח לשכנע בפעם הראשונה. ובלי אולטימטומים של 'את חייבת לי', ' אם את לא, אז אני...'

כבר היו כאן סיפורים של זוגות שבבוקר היו ביחד ובצהריים הלכו לרבנות, ככה שזה לא תמיד קשור לגירושין או לא גירושין.

המצב כ''כ בטטה... לנסות זו אפשרות. מקסימום תתפוצץ עליך. הרי גם ככה היא מלאה עליך עד למעלה... אז מה יכול להיות יותר גרוע מזה?
כמובן לעשות את זה ברגישות

אישה חייבת להרגיש נאהבת ורצויה, לשמוע מחמאות וכ' בשביל להיכנס לעניינים

אתם שם?

השאלה אם גם לה חסר הפיזי...

ככה זה עם הנשים

אשתי מה שהיה חשוב לה זה יחסים שיביאו ילדים, שוב דבר אחר בקשר לא.

אתה שואל ספציפית, כן. זה ניתן. מעשית מוסרית והלכתית.

הזכרת איפשהו שיש עניין של שינוי דתי, לא ברור היכן זה בסיפור, ונשמע גם שאינך שואל על כך.

אצל זוגות בהליכי גירושין, יש מצב שישנים בחדר אחר.

כל טוב ובהצלחה, נסיתי לעזור,

גם באירוע חירום יש כללים שלא עוברים אותם ודככי התנהלות.
מרגיש כמו שניים שפשוט נתקעו בגלל נתבצרות בעמדות אישיות בגלל חוסר תקשורת וחוסר בכלים בסיסיים בזוגיות.
הסיפור פה זה לא העניין אם היא תסכים או לא אלא איך אפשר לראות באמת את טובת בן הזוג ולרצות בטובתו האמיתית.
חמלה בסיסית בין בני אדם.
אין קשר בין היותך דתי חוזר בשאלה או בודהיסטי בעל נטיות חד מיניות... האפשרויות שלך הם לא או לבגוד או להיות עם אדם שבמקרה הוא אישתך כדי לפרוק מתחים מיניים שהצטברו.
לא בוגדים נקודה. כי אנחנו בני אדם עם מערכת בסיסית של כבוד ונאמנות כלפי עצמנו וכלפי הזולת.
אתה רוצה להיות עם אישתך? רד מהעץ הבבוהה שעלית עליו. תשפיל את עצמך ותתחיל לכרכר מסביבה כמו תרנגול לרצות ולשמח אותה, להתייחס אליה כמו בן אדם כמו שהיית מתייחס לחבר או לקולגה אישה בעבודה .... בנחמדות בנימוס בהעמדת פנים וכו וממילא ההרגשה והדברים יראו אחרת.... ואז אולי יחסי הנישואין שלכם ייראו אחרת וממילא גם הביחד...
ואל תאשים טותה כל פעם עת זה שהיא החליטה... והיא רוצה להתגרש.. והיא לא מוכנה לשמוע.... תהיה בן אדם, פתח את הלב והאוזניים למצוקה של אישתך ותפסיק לרצות להיות צודק.תהיה חכם... הקשיים בזוגיות לא נעלמים כשמתגרשים אלא כשעובדים עליהם.... לטובתך תתחיל לעשות עבודה לשיפור הזוגיות בלי קשר למה אישתך אומרת או עושה. לאורך זמן אתה תראה תוצאות חיוביות שישפיעו גם על אישתך...
ברור שלא כל חילוקי הדעות יפתרו אבל לפחות תוכלו לנהל אותם בכבוד כמו שני בני אדם בוגרים

אישתך לא מחפשת לריב ולהילחם,
אישתך מחפשת קשר נכון איתך והמריבה שלה איתך נובעת מתסכול ומזה שהצרכים שלה לא נענים לה.
ייתכן שזה קשור אליך ויתכן שלא, ובכל מקרה אתה בן זוגה, ותפקידך לברר ולהקשיב לה באמת ולהוציא מהלקסיקון שלך את המילה "מחפשת לריב".

תקרא לזה מהיום "מחפשת אהבה וקרבה" או מה שזה לא יהיה. אבל תאמין שהיא מחפשת ורוצה טוב.
כי זאת האמת.

זה יפה שחשוב לך ששום דבר לא יהיה במצב של כפיה...

לדעתי התייאשתם מהר מידי.

לך לטיפול,
תנסו ללכת לייעוץ זוגי.

בכל אופן, לבקש ממנה להיות איתה כשאתם במצב הזה, לא סביר בעיניי.

אבל תראה איזה יופי, ה' מאלץ אותך לנסות לעשות הכל בשביל שלום הבית שלכם.

אומנם יש לך כרגע צורך אגואיסטי(?) שמאלץ אותך להשתדל להתקרב אליה, אבל יש פה אילוץ מבורך.

נצל את זה, ותעשה הכל!!! כדי שזה יתאפשר.
לא לבקש. לא לדבר...
לעשות... לרצות, לתקן את עצמך ככל האפשר...
תתן לה את היחס שהיא צריכה. ואם קשה עד בלתי אפשרי, תלכו לייעוץ/טיפול.

בהצלחה!

אל תחשוב שהיא תקיים איתך יחסים כי אתה כזה מתחשב שלא רוצה לבגוד בה. היא לא חפץ וזה שבאלך לא סיבה מספקת ליחסים כשאין ביניכם שום רגש(ככה הבנתי ממה שכתבת)

הוא לא ישן כלל במהלך היום?

מה סדר היום שלו?
יש סיכוי שאת מפספסת את הזמן שהוא עייף?

יכולה להגיד שאצל הילדים שלי, בני ארבע ושנתיים וחצי, גיליתי לאחרונה שהכי קל לי לסיים ארוחת ערב לפני 6, ואז להתארגן בנחת ולהשכיב ב 7.
אם אני מתעכבת ומשכיבה ב 8 יותר קשה להשכיב אותם, למרות ( או בעצם בגלל ) שהם יותר עייפים

בלי לישון צהרים הוא נרדם ב12? הילד בטח גמור מעייפות..

אני די בטוחה שזה משפיע על כל ההתנהלות שלו.
איך האכילה? וההתנהגות במשך היום?

ילד בגיל הזה, אמור לישון בערך ב7 בלי שנצ.

תנסי לחשוב רגע.
יכול להיות שכבר ב5-6 יש איזה ירידה ברמת הפעילות שלו, ואחר כך הוא חוזר לעצמו?

יש איזשהי שעה ביום שאת יכולה להגיד שהוא נראה קצת פחות פעיל בה?

אם כן, אז תשכיבי אותו לישום בעשה הזו.
לא משנה מתי זה.

כי הוא עייף מדי. ובעייפות יתר קשה לישון, הגוף מפריש אדרנלין שמפריע להירדמות.
אז קודם כל צריך לאפס קצת את הגוף.
תני לו לישון ברגע שאת חושבת שאת מזהה עייפות.

וההרדמה, תשתדלי לעשות אותה רגועה והדרגתית, ככה יש סיכוי יותר גדול שיירדם.

אחרי איפוס העייפות של לפחות כמה ימים, אם תראי שיפור כללי תבואי לבשר, ואם לא, תבואי להתייעץ.

מדגישה, שהכל על סמך המידע שנתת כאן.

יש ימים שאני שולחת אותו למעון ואז בהחלט ישן שם צהריים אבל הן מדווחות שישן קצת. בקושי שעה. שהיה קשה לו להרדם.
ויש ימים שהוא בכלל לא הוך למעון כי אני בחופשת לידה והמעון רחוק מהבית אז מעדיפה להשאיר איתי, גם ככה עדיף שלא יישן צהריים שם, אבל אז מסתבר שהוא נרדם ב12 בלילה וקם מוקדם בבוקר בסביבות רבע ל8 כבר קם.. הזוי לחלוטין!
אני כמובן עושה לו ולאחותו הגדולה, בת 5, טקס שינה: מקלחות, ארוחת ערב, צחצוח שיניים, סיפור, קריאת שמע והיא נרדמת ב7 - 7 וחצי.. גם התינוקת ברוך ה, אבל היא קטנה בת 3 חודשים..
רק הוא נשאר לבדו בבית, מסתובב, כי כולנו כבר ישנים.. ואני כבר מותשת מלהישאר איתו עד הלילה

כמה שזה נשמע מוזר, תנסי לשים אותו קצת לפני

בצהריים לעשות פעילות (גן שעשועים/טיול רגלי)

נגיד ב5 וחצי - 6 להוריד פעילות בבית

לתת ארוחת ערב תוך עמעום אורות

מקלחת חמימה וארוכה(מים חמים מרגיעים ומעייפים את הגוף)

 

ואז לשים אותו בנחת סביב 6 וחצי לישון

אפשר לשבת ליד ללטף

לשחק בשיער

לקרוא סיפור

 

 

מקווה שזה יעזור

לא יודע אם היא כותבת גם לגיל הזה (יש לה גם ספר לפיתרון בעיות, וגם הלוחשת לפעוטות- לא יודע אם כתוב שם גם על מצבים כאלה), אבל לנו היה אותו דבר רק יותר באזור הגיל שנה... סיוט ממש. לנו ולו. הוא היה עייף קבוע וגם אנחנו. עשינו תהליך שלקח זמן ולא היה קל אבל שינה לנו ולו את כל היום. בהצלחה רבה!

שהילדה שלי קופצת בלול ועושה שטויות אני יושב לידה ואומר לה זהו, סיימנו את המשחקים עכשיו נרגעים ושוכבים במיטה ואני מתעקש שהיא תישאר שוכבת. שם עליה יד, עושה לא מסאג' בגב והיא לאט לאט נרגעת

היה אתגר קשה ממש. מוסיקה הועילה בחלק מהתקןפות.

גם הבת שלי בת השלוש נרדמת בסביבות אחד עשרה וחצי בלילה. אחרי שהיא שעות שוכבת במיטה עם סיפורים בטייפ ומעלילת הספרים.. ואוכלת לנו את הראש כמובן כל פעם בבקשות אחרות..

אבל זה די אופייני לחורף כשחושבים על זה

כי מישהי חתכה אותי בצורה מאוד מעליבה 

חיכיתי לתשובה ממישהי אחרת...
זהו בערך.

לתגובות הציניות והמצחיקות יש לציין...
כשהציעו לי את בעלי, ביררתי, היה משהו שלא כ''כ מצא חן בעיני, אבל בכל זאת הלכתי על זה.
תוך כדי שהלכתי לדייט הראשון, עוד לפני שראיתי אותו הייתה לי תחושה חזקה מממש ממש שזה זה. מה שלא קרה לי בדייטים עם הקודמים. אני ממש זוכרת את התחושה הזאת, פתאום היו לי דמעות בעיניים מן קרבת אלוקים כזאת, והתפללתי לה' שיאיר את עיני.

אבל בדרכ אני לא כזאת עם אינטואיציה ותחושות בטן ..

בכלל לא רציתי אותו חח
בת דודה שישבה לי על העורק הראשי שכדאי לי..
יש ימים שמודה לה ויש ימים.....😅

על מהירות...
אפילו אם היה מכניס אותי מאסר עולם כבר הייתי משתחרר...

והלוואי שתשלימו כבר !!

אבל זה בגלל שהיה איזה ענין לפני שנפגשנו אז כבר היתה תחושה. כלשהי

עוד לפני שראיתי אותו.. ואז יצאנו והייתי בטוחה שזה לא ורק רציתי ללכת
הוא רצה להסיע אותי הביתה והודעתי לו שלא יטרח ושיהיה לו ליל מנוחה 😆
ואז הוא לא ויתר ואיכשהו נפלתי בפח⁦️⁩😍

מזכירה זכרונות נשכחים.
אני בכלל לא רציתי להפגש הייתי לפני כיתה י״ב ואבא שלי אמר מה אכפת לך מקסימום תתנסי עליו ואיזה שבוע, היה לי יומיים שלא הבנתי מאיפה נפלו עליי... אבל מפה לשם אנחנו נשואים היום באושר

והוא ימליץ לכם מה כדאי ויענה על כל השאלות שלכם

בגדול צריך להתחיל לקחת מהיום של תחילת המחזור

כדאי לשאול בפורום הריון ולידה

אז איך תקבלו מרשם??

כל אישה שונה. אי אפשר להמליץ על משהו וזה בסוף לא יתאים לה. תתייעצו עם הרופא. הכל זה ניסוי וטעייה וייתכן מאד שתהיו אסורים תקופה ארוכה.
בכל אופן, קראתי דברים מאוד לא טובים על יאז
פעם לקחתי פמינט והיה לי עם זה מאוד טוב.

של חוסר חשק מטורףףףף ועוד...
יש התקן תוך רחמי לא הורמונלי

יש כמות לא מבוטלת של נשים שהגלולות הורסות להן את החיים מי פחות ומי יותר.

דיכאון, עייפות, חוסר חשק לחיי אישות. וכיו"ב.

ומשום מה [באמת שזה קטע לא מובן] הרופאים לא מזהירים על זה, וגם כששואלים אותם הם מבטלים את זה.

אני מדבר על הרבה עדויות מכלי ראשון, היה על זה אשכול גם כאן [בפורום לנשים בלבד].

חחיבים להיות עם אצבע על הדופק.

צריך לשים לב אם גלולות גורמות לתופעות לוואי, אבל זה ממש לא אצל כל אחת.
התקן לא הורמונלי שכל כך אופנתי להמליץ עליו כאן גם 'הרס את החיים' להרבה נשים. גרם לדימומים וכתמים שבגללם זוגות נאסרו במשך חודשים, גם על זה היו שירשורים. וגם מעלה סיכון להריון חוץ רחמי .

לי אישית גלולות היו נפלאות ואני רק חולמת מתי אוכל לחזור לקחת ולחזור להרגיש בן אדם..

התקן אני לא מעלה בקצה דעתי לשים, ויש גם רופאים שפחות ממליצים בגלל חשש לפגיעה בפוריות וחשש מהריון חוץ רחמי (קרה לבת דודה שלי. זה לא כזה נדיר).

ויש נשים שאסור להן גלולות רגילות בגלל נטיה לקרישיות יתר.

 

בקיצור, הכתובת היא רופא ידידותי וכמובן שממילא צריך רופא בשביל המרשם..

 

דרך אגב, רופא משפחה יכול בהחלט לעזור בזה, במיוחד אם יש לו קצת שכל.

 הבעיה בגלולות שהן הורסות את החיים בלי מודעות, ואני מדבר על עדויות מכלי ראשון של נשים רבות שלא ידעו מה עובר עליהן, וגם הרופא/ה התכחשו לענין.

כך שלא כדאי שמי שלא חווה את הענין יתן צפירת הרגעה למי שיש לו נסיון מר, ויודע שהרופאים ואני מדבר על הטובים שבהם לא מועילים בענין.

לכן מה שחשוב זה להיות עם אצבע על הדופק ועם מודעות.

ושוב הכל מעדויות מכלי ראשון.

זה הרס את חיי תקופה מסוימת,בלי שידעתי את האשם

ההבדל בין התקן לגלולות. שבגלולות את לא מודעת שהן הבעיה ולכן לא חושבת להפסיק. בהתקן את סובלת מהדימום, יש לך חשק ואז את מחפשת פתרון ומקסימום מוציאה את ההתקן.

שזה יכול לגרום לדיכאון, ואני לא מכירה רופאים שיכחשו לתופעות לוואי, פשוט גלולות זה מאד נפוץ במגזר הכללי, התקן תוך רחמי נפוץ יותר אצל דתיות לפי מה שהבנתי מרופא נשים די בכיר

אני בד"כ לא קוראת לעומק את העלון לצרכן-כמו רוב האנשים

הרופאים מחלקים את זה כמו סוכריות. אף רופא,והלכתי לכמה, מעולם לא אמר לי שזה מוריד חשק.

לא אמרתי שהם מתכחשים,אלא שהם פשוט לא מיידעים תופעת לוואי כ"כ נפוצה של גלולות שיכולה ממש להרוס חיי נישואין.

בדקתי בעלון לצרכן,וככה כתוב:

 

תופעות לוואי  שכיחות) מופיעות ביותר מ   (1 מתוך 100)  ,

שינוי במצב הרוח

מצב רוח דיכאוני,

ירידה בחשק המיני ( )ליבידו 

כאבי ראש

בחילה  

אקנה  ה  

כאב בשד ,

מחזור לא סדיר או העדר מחזור 

 

 

אחת מכל 100 שנוטלת סובלת מזה, זה בעיניי המון

בדיוק מה שקרה לי

פשוט תענוג

גלולה לוקחים על בסיס יומי לאורך כל החודש *ולא* לפני יחסים .
אם אתם רוצים אמצעי מניעה קבוע אתם חייבים לגשת לרופא כדי שיתאים לאשתך אמצעי שמתאים לה , גלולות לא נמכרות ללא מרשם!
בהצלחה

שהוא לא גלולות כמו דיאפרגמה או טבעת נובה רינג בכפוף להיתר רבני כמוהם

בעיקר אם לאשתך במצב הטבעי שלה יש עליות וירידות במצב הרוח. ממה שאני ראיתי , בדרך כלל על נשים רגשיות יותר הגלולה משפיעה על שמחת החיים יותר מנשים יותר שכליות. תשקלו גם שקפים למניעת הריון

מאיפה הקביעה הזו?

מי שממילא רגישה יותר
אז גלולות יכולות להחמיר את זה יותר.

שהגלולות לא משפיעות בכלל על המצב רוח,לא משנה אם הן רגשיות או לא. כמו כל תרופה שמשפיעה על הורמונים וכל אחד מגיב אחרת אליה. וכן להיפך

הם מיועדים להיות השלמה לאמצעים חוסמים, לבד הם לא מונעים. אולי מורידים את הסיכוי הסטטיסטי, כך שאם זה רק 'עדיף קצת יותר מאוחר', אפשר, אבל אם מסיבות רפואיות או נפשיות צריך למנוע - ממש לא כדאי לסמוך על זה.

הם, כמו הנרות הנמסים/קצף שהיו בעבר, אכן מצמצמים את הסיכוי, אבל בניגוד לגלולות/התקן שמצמצמים לכמעט 0 (אין מאה אחוז, אבל קרוב לשם) שקפים מצמצמים בהרבה פחות. היצרנים מיצרים אותם לשימוש כהשלמה לדברים שחוסמים ולא לשימוש לבד. ממילא מי שבאמת צריכה למנוע הריון - לא יכולה לסמוך עליהם.

(הרב בורשטין אומר שמי שבתוך חצי שנה מהלידה, מניקה הנקה מלאה, לא מקבלת ווסת ולא הרתה בעבר תוך כדי הנקה, יכולה לסמוך על זה, כי בעצם גם בלי זה כמעט אין סיכוי - לא מעבר לזה. מרבנים אחרים שמנוסים בעניין ובאלו שמגיעים אליהם אח"כ עם שאלות קשות הרבה יותר, שמעתי שלא במקרה אחד או שניים - זה לא עובד).

לא יהיה הריון גם בלי שום מניעה.

זה משחק בסטיסטיקות, שקפים קוטלים חלק מהזרע, אבל אף פעם לא את כולו. ככל שהסיכוי להריון נמוך, כך נמוך יותר הסיכוי אם נעזרים בשקפים. עדיין, מנסיון של לא מעט אנשים - זה רחוק מלהיות קרוב לוודאי.

קודם כל אמליץ לך להוריד זמן מחשב ולהיות יותר קשובה אליוזה ייצור ביניכם שוב קשב
מנסיוני השיחות המעניינות האלה שאת מדברת עליהם מגיעות אחרי שהילדים ישנים בדרך כלל
דבר שני לא נראה שאת רואה בו הרבה דברים חיוביים. תעבדי על עין טובה בהקשר אליו.
תנסי ליזום אולי יציאה זוגית שתוציא את שניכם לבד ותסתכלו אחד לשנייה בעיניים ותדברו על הדברים שמפריעים ותנסו לפתור על ידי יעדים זוגיים משותפים. בין אם חלוקת המטלות בבית וטיפול הילדים או זמן לחופשה וכו. ממש לתאם ציפיות
הסוד הוא תקשורת נכונה וחיובית. והרבה חמלה והבנה לכיוון הצד השני

צאו לטיול בחו"ל לבד. בלי הילדים. אפילו שהוא מתקמצן. תקני כרטיסים לבודפסט/רומא/בורגס ותפתיעי אותו.

 

 

אל תפחדי לצאת קצת מהקופסה. חיים רק פעם אחת וחבל סתם להתבאס ולהוציא אנרגיה שלילית.

 

 

אם יש נתונים טובים לא בעיה להקפיץ את הזוגיות לשמיים...
פתקים קטנים ומרגשים , הפתעות קטנות , יציאות פעם בשבוע חובה!
ארוחת ערב זוגית בבית בלי ניידים ובלי ילדים ששניכם מכינים דברים שאוהבים ...
תתחילי את עם כל המחוות הקטנות ותראי שתתמכרו לזה .

להעצים את זה בעינייך ולהודות לה' וככה להתאמן על זה

יש שני צדדים לזוגיות.
אם אחד מניע העסק מתקדם והשני מצטרף. אם זה לא הוא - קחי את יוזמה.

חושב שקודם כל לפני כל דבר שתחליטי לעשות ,
את צריכה לשנות ראיה כלפיו , תעזבי את מה שהיה עד עכשיו ותחזרי להסתכל עליו כעל בעלך כשרק הכרתם..

תנשמי עמוק ותבקשי ממנו שיפרט את כל מה שמציק לו בזוגיות, תרשמי הכל, אחכ שיספר כל מה שמשמח בזוגיות ואיך מרגיש. תני לו את הזמן

אחכ, באותה פעם או בזמן אחר אם כבר לא נשאר זמן או כוחות. את תשתפי בצד שלך. הוא כבר יהיה יותר רגוע ופתוח.

בנוסף, תבקשי ממנו שלא יעיר הערות כל הזמן אלא תקבעו זמן שבועי שבו מעירים הערות וחושבים איך לשפר ובשאר הזמן לא מעירים (קשה לעמוד בזה אבל זה העיקרון).

תמצאי דברים שישמחו אותך ויתנו לך כח.

תסבירי לו לגבי המגע הפיזי שכרגע זה קשה לך כי אין מספיק חיבור רגשי. את תשמחי לשמח אותו טלא להתחמק אבל הטבע הנשי דורש חיבור רגשי בשביל זה.יכול להיות שיש לו טינות עלייך בנושא וככה זה יגרום להן לצאת ולהשתחרר

 

איישם אותם.

מקווה שארגיש אחרת.

 

אחרי כל שכתבתם אני חושבת שגם בי יש הרבה אשמה בכל מה שאני מרגישה.

 

ממש שמחה שכתבתי פה.

 

תודה על כל הרעיונות!

נגיד איך לעשות שיהיה כיף ונחמד לך
איך להרגיש טוב ביחד ולחוד
וכו'.




בהצלחה!

שהוא עושה שמפריעים לך, ויתחיל לעשות את מה שיעשה את מה שאת כן אוהבת

מלא בפריצות החפצה ותרבות המערב בצד השלילי שלה. 
יש כל כך הרבה דברים טובים ונחמדים לעשות. 

ואם סרט זה הסיפור עדיף לראות בבית במידה והסרט ראוי (כנראה שלא ראוי). 

הרי דעת גדול:

שאלה

האם מותר ללכת לקולנוע?

תשובה

יש בסרטים בעיות ידועות. בנוסף לכך, בציבור התורני אין הולכים לקולנוע, ולמרות שיש סרטים שמותר לראותם, המוסד ששמו קולנוע אינו מתוקן, ואף אם זה שהולך לא מתקלקל מזה, יתכן וחבריו או ילדיו יתקלקלו, ולכן הרוצה להבטיח את עצמו ואת חינוך ילדיו כממשיכי מסורת התורה בשלמות מוטב שלא ילך לקולנוע. עוד בנושא זה. לתשובת הרב יעקב אריאל.

הוא לא שאל אותך אם מותר או אסור ללכת לקולנוע. שאל שאלה על סרט ספציפי .

אם הוא היה שואל מאיזה צוק לקפוץ היית אומרת לי זה לא עניינך להגיד לו שלא כדאי לקפוץ?!

לשאול האם יש סרט צנוע בקולנוע זה כמו לשאול האם יש מסעדה כשרה שמוכרת בייקון חזיר.

🙂

 לא רוח ההלכה ללכת למקום כזה. לא מתאים לאישה עם כיסוי ראש וכיפה לכלכל מקום כזה. 

לא של אחרים.
ומהיכן הנבואה שאשתו עם כיסוי ראש והוא עם כיפה .. ?

זה ה' אלוקינו.

דובר.

מה קרה פה בפורום?
גם קצת בדיחות לא מבינים?

דבר שני זכותי להגיב את דעתי . כמו שזכותך להגיב .
אנא כבדי.

ובקשר לזה שאת בת אני לא נכנסת לכרטיסים אישיים של כל תגובה .
אז עונה כמו שנהוג בשפה העברית לדבר בזכר (מנהג דיי מעצבן אבל זה מה שיש) והתגובה מיועדת לנשים וגברים כאחד. 🙂

בחיים זה שחור לבן
יכול להיות מצב שבשקלול, מישהו ילך.

בעיקר רמזים על מערכות יחסים וכאלה, לא גס ביחס לרוב הסרטים למבוגרים.

תלוי מה היחס שלכם לסצינות כאלה ואם הנושא מעניין את שניכם כי זה ז'אנר די ספציפי.

לא זכור לי שום קטע לא צנוע..וגם בכללי סרט טוב.

מישהו יכול להמליץ לי על סרט טוב ולא בעייתי?

מכל בתי הקולנוע בארץ.

 

אפילו רב חן פ"ת מחלל שבת, למרות שכל הקניון שהוא נמצא בו לא מחלל שבת.

 

ממה שזכור לי אולי יש עוד קולנוע אחד בארץ שאינו מחלל שבת.

של רומנטיקה עם מעט חוסר צניעות, אבל הן טפלות לעלילה.