מזעזע מה שעובר עלייך ומאוד כואב וקשה! תזכרי שהקב"ה שם אותך במצב הזה והילד בן ה14 שיש חו אבא שלא מדבר איתו למעט תקשורת אלימה קיבל גם אמא רגישה מאוד ומכילה.
אני רוצה להגיד לך קודם שתצאי מנקודת הנחה שאם הקב"ה שם אותך בסיטואציה המטורפת הזאת סימן שיש לך כוחות נפש מאוד מאוד גדולים ויכולת להתמודד ולעמוד בניסיון, אחרת לא היה שם אותך שם.
את יכולה לעשות המון גם בלי שיתוף שלו ולנסות לפתוח אותו בעצמך בחוכמה.
אני באמת לא מכירה את כל המצב וזה גם בלתי אפשרי לעשות את הכל בכתב בפורום אבל בכל מקרה כיוון שזה מה שקיים אני אשתדל להציע לך פתרונות כאן, אולי יעזור, הלוואי הלוואי שכן.
לגבי את אשמה ואנוכית וכל הברכות שאת מקבלת ממנו, את יכולה להוציא את הרגש ולבדוק בתכלס על מה התלונות? תנסי לבוא לקראתי, ממש להכריז ולעשות. אם תהיי יותר ספציפית אפשר לנסות למצוא דרכים להוציא ממנו את התחושות הקשות האלו.
ברגע שהוא אומר את הדברים הקשים האלה, אם זה מתוך כעס עדיף לשתוק ולהתרחק אבל אחרי שנרגע לנסות לפתור.
את יודעת להגיד מאיזה מקום מגיע הדיבור וההתנהגות הזאת? הוא למד את זה בבית? הוא ככה עם שאר הסביבה או רק המשפחה הקרובה?
לגבי הילד בן ה14, לעטוף אותו בהמון אהבה וחום, להגיד שלפעמים אנחנו מתמודדים עם מצבים מאוד קשים וכואבים ולא תמיד זה תלוי בנו, לשמוע את התחושות שלו ולנסות ליצור אצלו אמפטיה כלפי האבא כמה שזה אפשרי בסיטואציה הזו.
לגבי שבתות, אולי זה תוצאה של הריחוק שלו, כרגע נראה לי שזה גם לטובה עם הדרך שבה הקשר שלו עם בני המשפחה מנוהל. לדעתי את יכולה לזרוק לו בעדינות שתשמחי מאוד אםהוא יהיה יותר שותף ושישב איתכם בשבת, לראות אותו ולהנות ממנו. אבל אם הוא ממשיך בהתנהגות הזאת תנסי את להוציא את המקסימום מהשבת בלעדיו כרגע. לא ממקום כועס או מתקומם אלא בחוכמה, לייצר חוויות עם הילדים שלך, אוכל טעים במיוחד ולפנק אותם, תעמיסי עליהם אהבה ותנסי לעבור את השבת בכייף גם אם זה רק איתם.
את באמת עוברת כאן משהו מאוד מאוד לא קל ויש לך את כל הסיבות לפרק את החבילה אבל יש לך גם הרבה סיבות להילחם ולהצליח. מתפללת שהקב"ה ישלח לך המון כוח וחוכמה להצליח לנהל את זה.
