אני לא נכנס הרבה לפורום, וגם לא דתי מי יודע מה. (גדלתי בבית דתי, כיום בבית אנחנו שומרים שבת וכשרות לא מעבר)
ומרגיש שיש כאן הרבה מעבר לסתם שיח על נושאי זוגיות- מרגיש לי כמו פורום הכרויות לנשואים נשואות עם חותמת של בד"צ.- ואני אומר את זה אחרי ניסיון כאן, ואני לא הרבה בפורום.
יש כאן עוד אנשים שמרגישים כמוני? שיצא להם להכיר מכאן? מצד אחד זה כייף, מצד שני משהו מרגיש לי לא אתי
אני רואה לאן שיחות כאן הולכות בפרטי, ובלי שניסיתי ליזום אפילו
הרוב, אנשים יר''ש שמחפשים לעזור ולהיעזר. מיעוט שבמיעוט, נכנס לשם סיפוק יצרים.
ובדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.
אני מודה שאני גם בשוק מהבגידות ומהרצון לבגוד וכו'.
אך וודאי שלא בא לעודד דבר מכל מה שהזכרת.
רוצה רק לציין שאם לומר את האמת גם שרשור לכאורה די חושפני על עינוג האשה וכדומה,
ניתן לראות שזה לשם שמים. ובאמת זו סוג של מסגרת שניתן לברר עם אחרים המלצות וייעול
אנשים בפרטי שלחו לי הודעות שהם מסכימים איתי.
לא לכולם נוח לגיד את זה בקול, אבל כנראה שחלק גדול ככה מרגיש
כשמישהו/י מתוסכל מהזוגיות אז הוא מחפש בחוץ, גם אם הוא דוס- ויש כאן הרבה מתוסכלים ומתוסכלות
כי אדם שמעלה קושי, חצי מהאנשים כאן מציעים לו להתגרש, אז הוא בכלל נמצא בתסכול, כי הוא לא התגרש בגלל הפורום, אבל הוא רק שוחה בהרגשה חרא
ב"ה.
לכל זוג יש התמודדויות משלו ורוב האנשים שאני מכירה ב"ה מוסריים ונורמליים וזה בכלל לא הכיוון שלהם.
סבלתי כל הלילה עם זה למחרת לקחתי אפידורל ועדיין הרגשתי הכול חתכו אותי עשו לי וואקום תפרו אותי שזה היה הכי הכי סיוט ברור שהבאתי לעולם תדבר הכי טוב שיש אני מאוהבת בו קשות אבל אני ממש בחרדות אני קמה בלילות אני ממש מפחדת בעלי נורא רוצה תתינוק גם אני אבל אני ממש מפחדת ולא מצליחה להתגבר ואנחנו דתיים מסורתיים אצלנו אין הפלות אני גם לא יעשה אבל אני ממש מפחדת ודיברתי אם בעלי והוא אומר שאני צריכה לקחת פחות קשה כי אני שלילית בגלל זה קשה יוצר אשליה ש"אם אעשה כך וכך כמו שהיא עשתה אז התינוק יחליק לי בין הרגליים"
זה כל כך מייאש...
ללידה השניה הגעתי בתחושה שאני יודעת בדיוק איך אעשה את זה בהכי טבעיות ושמחה, אחרי מסקנות מהלידה הראשונה (המזעזעת) והמון סיפורים ועצות בקיטבג,
והייתה לי לידה זוועה.
עיבוד לידה, עם אשת מקצוע- מומלץ מאד!!
סיפורי לידה- לא לא לא.
ליאןחז"ל אומרים שכל אישה בשעת הלידה שלה נשבעת שלעולם לא תביא יותר ילדים. ואחר כך כשהיא יולדת צריכה להביא קורבן יולדת ככפרה על שבועת השווא ההיא...
כן, זה אנושי להירתע ולהילחץ, וברמה כזו או אחרת כולן עוברות את זה.
אבל התמורה שווה הכול!
בהצלחה!
מישהי בניק של קו האופק.
היא עושה עיבוד לידה ומכינה אותך ללידה הבאה.
מומלץ
נכון זה פתיח לא מבשר טובות
זה סיפור ארוך, אספר אותו בהמשך
מה שכן, לפני שבוע היא חתכה
ומאז אני כמעט לא חי.........
פרקטית אני יודע שזה היה חייב לבוא
שנינו נשואים
אבל זה מרגיש כמו המוות בעצמו
אנא אל תשפטו אותי
כי עזה כמוות אהבה
מה עושים????
אני לא מפסיק לחשוב עליה...
גם אלה שחיים טוב, יש תהיות של ,מה היה אילו...אולי טעיתי?! וכו
כשמתעסקים בזה יותר מידי,אין פנאי לאהוב, הנשמה שלנו לא מצליחה להיפתח לבן הזוג.
אנחנו חיים בפנטזיה של איזה "אהבה" הוליוודית,משהו סוחף שגורם לפעימות לב ופרפרים מידי יום ביומו. זו פנטזיה לא אמיתית.
זוגיות זו עבודה, עבודת המידות
היית מתחתנת ביום מן הימים,לא?! אז עשית זאת מוקדם משציפית, למה את מלקה את עצמך על זה?
את אומרת שבעלך בנ"א טוב, תקראי שרשורים פה ותראי כמה בעלים "אפסים" ולוזרים יש בעולם הזה. תעריכי את מה שיש לך, למה לחשוב כל הזמן על מה היה קורה אם לא היית מתחתנת איתו
אולי היה יותר גרוע? אולי היית רווקה עד עכשיו? אולי היית מתחתנת עם גבר אלים? אולי ואולי,זה לא ייגמר אף פעם.
גם מה שמתחיל כאהבה גדולה, הפרפרים נחלשים לאיטם, ואת נפגשת עם הבנ"א עצמו ועם החיים. ושם מתחילה ההתמודדות.
תני לבעלך צאנס,תפתחי את הלב ותעריכי מה שיש לך.
תשימ לב שהחרדות שלך לא ינהלו את חייך
ממליצה על טיפול טוב
בהצלחה
כתבת שעברת במהלך חייך טלטלה רגשית/נפשית..
עשית עם זה משהו?
יכול להיות שהיא משפיעה עלייך גם כיום?
אם כן, עיבדת את הטלטלה עם פסיכולוגית/פסיכותרפיסטית?
שלג בירושליםאחרונהשיהיה הרבה הצלחה!
עוזר לך?
ככלל, יש טור יפה של מנדי גרוזמן שמסביר את הנושא טוב, כאן:
צריך לבדוק מול חברת האשראי. בדרך כלל אפשר...
אם לא, אפשר לבקש מהם חד פעמי פשוט לפרוע את התשלומים בעמלה קטנה.
א. אפשר בתשלום עמלה של 20 ש"ח בערך, להקדים את כל התשלומים העתידיים כך שהם יירדו באופן מיידי.
ב. אפשר פשוט לפתוח חשבון בנק חדש, ולהשאיר את הישן פתוח, ובכל חודש רק לדאוג שיהיה בו מעט כסף בשביל התשלומים באשראי.
ג. גם בבנק החדש אפשר להוציא כרטיס אשראי (או כרטיס חוץ בנקאי), ואם תעשה כרטיס חדש של אותה החברה (ישראכרט/מקס/כאל/אמריקן אקספרס) אז תוכל לבקש מהם, ללא תשלום, שפשוט ימשיכו את התשלומים שלך מהכרטיס החדש - למרות שהוא יהיה משויך לבנק אחר.
באופן כללי, בנק ישראל הפעיל את כוחו הרב בשנים האחרונות, כדי לקבוע תקנות וחוקים שיאפשרו מעבר חלק בין הבנקים, וכמעט אין היום דברים שחוסמים לקוח מלעבור בנק.
אם הוא קונה בתשלומים, כל עוד התשלומים עוד לא ירדו הם "תופסים מסגרת".
אם למשל אני רוצה לשכור רכב במצב כזה אני לא אוכל, בגלל שבהשכרת רכב הם גם "תופסים מסגרת" עם עלות ההשתתפות העצמית למקרה שתהיה תאונה.
(למי שמכיר, בעולם של שב"א יש דבר שנקרא J5, תפיסת מסגרת בלי חיוב. יש לזה הרבה שימושים מועילים)
קנו לי בחו"ל מהעבודה (לא ערוץ 7, עבודה אחרת) razer phone 2
עם 8GB RAM, ומכשיר שהוא תענוג באופן כללי. לא הגיע לקרסוליים מהמחירון של סמסונג.
תלוי מהי העבודה שצריך עבורה
מה קורה אם הגבר שלי מסיים את האישות מוקדם ממני?
יש לכם.ן רעיון איך לעזור לו?
מאוד מביך אותי לדבר איתו או לכתוב כאן אבל ממש מרגישה שזה מוריד מהקשר שלנו במקום הזה כי חוץ מזה הוא בעל מדהים ואבא שאין כמוהו!!
סליחה על ההבכה, ממש חייבת לשאול ואין לי כ"כ איפה כי לא כזה מרגישה בנוח לשאול אף אחד על זה.
אני גם לא רוצה להגיב בנושא,כי זה מרגיש פה מאוד טעון
כאילו הרגש עובד שעות נוספות, וא"א לבלבל אותו עם עובדות
שבא לי לבכות...
ראיתם את המכתב שכתבה ריקה רזאל לבת שלה על הזוגיות של ההורים שלה?
שכיום, כנראה כל היוצעים היו אומרים להם לפרק, אבל היה ברור להם שהמשפחה שלהם זה דבר גדול מהכל?
שהבדלי האופי ביניהם גרמו למריבות קשות ממש, בעיקר בהקשר של חינוך ילדים, אבל הם לא ויתרו לרגע?
והיום הם קוצרים את הנחת מכל ילדיהם ונכדיהם, שגדלו להיות אנשים מאושרים ובריאים בנפשם?
אותי זה ממש חיזק. מכירה גם זוג כזה, סבא וסבתא שלי, שבתור צעירים - היה להם כל כך קשה בזוגיות, היום בטוח הם לא היו נשארים ביחד, אם היו מתייעצים עם אנשי טיפול או פורומים למיניהם. היו אומרים עליה שהיא חיה בתוך אלימות (מילולית ולא פיזית) שסבא שלי אלים כלפי הילדים, אבל ככל שהתבגר - משהו התרכך בו, ואחרי 15-20 שנים לא קלות, היו להם עוד מעל 30 שנה של זוגיות טובה ומאושרת (והיו מדי פעם מריבות, כמו אצל כל זוג, אבל היתה גם אהבה גדולה, טיולים וכיופים ביחד והרבה נחת מכל המשפחה!)
אני חושבת שבאמת, העיניין העיקרי הוא חיזוק ערך המשפחה ומה זה עושה לנו כזוג וגם ככל אחד בנפרד. לדעת שגם ברגעים הקשים ביותר, יש תקווה לשינוי, וגם אם באמת האופי של השני הוא בלתי נסבל בחלק מהתחומים, זה יכול לחלוף ולעבור ולהשתנות עם השנים.
סבתא שלי היתה אישה מאוד חכמה, איך שהצליחה להסתדר עם סבא שלי, אבל גם לה היה אופי לא קל - ובכל זאת, איך היו נראים החיים של כל הילדים שלהם אם היו מתגרשים, אני לא יכולה לתאר. וכמה נחת היו להם ב3 עשורים האחרונים - אני גם לא יכולה לתאר.
אז בבקשה, לנשום עמוק ולצאת למלחמה על הזוגיות ועל המשפחה! אנחנו לא אנשים שמוותרים בקלות
(לחיזוק של כולם, ושלי כמובן באופן אישי - לראות את המעבר ואת הטוב. כמו שאומרים להסתכל על ילד, לא איך שהוא עכשיו, בתוך הקשיים שלו, אלא מה שיצא ממנו בעוד 20 שנה - כך גם להסתכל על הזוגיות שלנו!)
(באתי לכאן לרגע, ומקווה שלא אחזור בקרוב - ממש לא עושה טוב לקרוא את כל השרשורים האלה...)
מיקי מאוסאפשר לחשוב ולהחליט איפה רוצים לגור, ואפשר לבינתיים לקנות דירה להשקעה,
ולמכרו אותה ולקנות אחרת כשתמצאו את מקומכם.
כמובן בהנחה שיש לכם הון ראשוני והכנסות מספיקות לכל זה.
לפני הטיפול כדי שההרדמה תפעל (על כאלה שלא עובדת)
וחוץ מזה הייתי מתייעצת עם רופא מומחה/רופא מרדים
עם ילדים זה מצליח די טוב
פלגpלא שופטת אותך מחצית מהאוכלוסיה שלנו מכורים לסמארטפונים ולאינטרנט ..המוח שלנו מייצר הנאה מסוימת בדפדוף בין אתרים גם אם למעשה אנחנו לא מרווחים דבר ואולי אפילו מפסידים..
מה שאתה מתאר במצב שלך הוא התעדוף הגלישה על פני עבודה וסדר היום ללא יכולת לשלוט במה זה פוגע..אפילו שבתת מודע אתה יודע שאתה צריך לקום מהמחשב או לעזוב את הנייד ולעשות משהו מועיל אחר (אלא אם כן הבוס ישב לך על הראש) זה מצוי מאוד ולא לכולנו יש משמעת עצמית ויכולת לעצור את הדחף הזה.
ממליצה לדבר על זה עם אדם מוסמך בהתמכרויות.
זה יעבור אחרי שתדבר על זה וכמה שיותר
מאחלת המון כוח והצלחה
