פורום נשואים טריים (עמוד 250)

בעבר כבר סיפרתי פה על האפשרות הזו.

כך רכשתי לעצמי לפני כשנה וחצי אופיס 2016 מלא למחשב נייד חדש.

Microsoft Office Professional Plus 2016 32/64Bit


Microsoft Office 2016 Professional Plus License Key Lifetime Phone Activation for sale online | eBay

כשאתה קונה מוצר בחנות, אכפת לך מה המקור שלו?

ברור שכן, אם זה משו גזול אסור לקנות אותו.

למה לשלם על זה כסף?

חברה הכפופה לרשויות האמריקאיות, חברת מיקרוסופט גם היא חברה אמריקאית - ואם מיקרוסופט היתה רוצה לחסום את מכירת המוצרים הללו, היתה עושה זאת בקלות דרך בתי המשפט בארה״ב.

אגב התהיות והחשש למשהו לא כשר לגבי רכישת מוצרים במחיר זול במיוחד מחו״ל - זה אולי המקום להזכיר את תעשיית הנעליים והטקסטיל בדרום-מזרח אסיה ובאפריקה, המדינות בהן מיוצרים כיום רוב הנעליים, הבדים והבגדים שאנו קונים => מוצרים שמיוצרים בתנאי עבדות וניצול מחפיר של כוח אדם, העסקת ילדים ונשים בתנאים אכזריים.

זה אמור להפריע הרבה יותר מאשר רשיונות מיקרוסופט במחיר מוזל.

כשאת קונה בגד או נעליים, שיוצרו בבנגלדש, הודו, ויטנאם - תני דעתך מי ייצר אותם, באילן תנאים ובאיזו משכורת חודשית.

דו"ח: מוצרי אופנה בשווי 127 מיליארד דולר מיוצרים בתנאי עבדות מדי שנה

זה טוב?

את קונה רק את קוד הרישיון שצריך להקליד בקובץ ההתקנה של מיקרוסופט אופיס שמורידים באינטרנט.

תוכנת אופיס זמינה לכולם באינטרנט.
כדי להפעיל אותה צריך לרכוש רישיון.
ב eBay רוכשים רישיון שימוש באופיס - ב 25 ₪ (במקום במאות שקלים) ועם ביצוע התשלום בכרטיס אשראי, המוכר מעביר את קוד ההתקנה מיידית במייל.

רגע, זה מותר??
איך הולך התהליךך שוב לאט ומוסבר בבקשה

זה אומר שהשימוש פתוח לך כל עוד את סטודנטית - וברגע שהזכאות מסתיימת, את חסומה להשתמש בתוכנה והקבצים שלך לא זמינים לשימוש ללא תוכנת אופיס.

יש גפ בעליאקספרס?? מעדיפה שם כי אני רשומה כבר

עליאקספרס זו זירת מסחר סינית באמצעותה מוכרים מוצרים פיזיים.

eBay היא זירת מסחר אמריקאית המאפשרת מסחר מקומי, ובינלאומי. המוכרים הם אנשים פרטיים ועסקים קטנים עד בינוניים המציעים פריטים ושירותים.

eBay מוכרים אנשים פרטיים גם מוצרים משומשים, כמו באתר יד2.

וגם מוכרים רישיונות הפעלה לתוכנות.

בעליאקסםרס גם מוכרים ״אופיס״ - אך מוכרים את המארז של מיקרוסופט - דיסק התקנה. בעלות של מאות שקלים. וזה נשלח בדואר, כמו כל חבילה מעליאקספרס.

לא צריך אינטרנט..
זה מותקן על המחשב לכל דבר ועניין.
בנוסף מקבלים גם ענן בגודל 1 טרה.

זה נכון שהרשיון הוא רק לתקופת הלימודים..
אבל הקבצים שנשמרו על המחשב ממשיכים להיות זמינים.
פשוט אין את הענן כשפג התוקף

כתבתי שתוכנת האופיס היא בענן ולא בהתקנה מקומית.

הקבצים האישיים, המסמכים, ברור שנמצאים במחשב האישי ולא בענן.

כתבתי שהשימוש פתוח כל עוד את סטודנטית. וכאשר תמה הזכאות לתוכנה, הקבצים האישיים נחסמים לשימוש (למרות שנמצאים במחשב הפרטי) - כי תוכנת אופיס לא זמינה, וללא תוכנת אופיס, אי אפשר לפתוח קבצים של מסמכי אופיס.

נותן להוריד את תוכנות האופיס למחשב ללא צורך להיות מחובר לאינטרנט
הבנתי נכון?

משהו דרך האימייל של המכללה

יכול להוריד אופיס בחינם. לא זוכרת איך עושים את זה.

דרך הקישור.. צריך לעקוב אחרי ההוראות..

office 365 בחינם

שש רישיונות

"די שאיביי תישאר שוק בטוח, אנו מגבילים את כמות הפריטים שניתן לקנות או למכור באותו זמן מאותו חשבון. מגבלות אלה ניתנות לשינויים ותלויים בפעילויות שלך באתר ובהתנהגותך באופן כללי.

חשבונך נמצא כרגע מעל מגבלת ההצעה והרכישה, אך אתה יכול להגדיל את המגבלה על ידי ביצוע תהליך אימות נוסף. תודה על ההבנה.

 

אתה מגדיל את המגבלה על ידי אישור הנתונים האישיים שלך באמצעות  אימות PayPal" .אחרי שאישרתי את העיסקה הוא כתב לי את זה ולא עשה לי את ההזמנה.

ענווה. ענווה.ענווה. 
כי כשאנחנו רוצים משהו שלא שלנו- זה כי אנחנו לא מסתפקים בשלנו.
עבודה ? כן .... עבודת המידותתת
בהצלחה לנו .
אם תכוון יותר ספציפי אז נוכל לעזור יותר פה בפורום 
לדוג' אם אתה יוצא עם מישהי וקשה השמירת נגיעה-יש לי הרבה לכתוב

אם באלך לכתוב, אשמח ..

מה הסיפור?
סליחה אם כבר פורסם

שמרוב שתחזקו את הקשר לא תעניין אותך אף אחת אחרת בחוץ.
וגם לימוד תורה ומוסר.

שורש נשמתך. שהיא המיועדת שלך שהופכת אותך לשלם.

 

והגנובים?? דמיונות לגמרי. מר ולענה.

 

לימוד תורה ומוסר  חובה.

 

אם אינך נשוי , להרבות בלימוד תורה ומוסר ולנסות להבין מהיכן מגיע

 

הצורך להידרש למים הגנובים

אם מרגישים ספקות, לעצור את כל ההכנות לחתונה ולתת לזה עוד זמן

אני בתקופת מבחנים , כמעט ולא מדברת עם בעלי (ממש חסר לי , אפילו ביטלתי דייט((( ) 
אבל באמת זה קשה מאוד אם התואר הוא קשה !! והתואר שלי קשה...גם שלה לדעתי (עו"ד) 
זה תקופה מאוד מאוד מאוד עמוסה , שלא יודעת אם הייתי מצליחה להכיל גם אירוסין וזה לימודים.
אבלללללל 
חיייבים לשבת על זה , לדבר , כי *אתה* נפגע מזה *אתה* מרגיש תלוי ולא יודע לכאן או לכאן, היא אמנם בעומס מטורףףף אבל חיייבת למצוא זמן לדבר איתך, ואם יש לכם זמן לצאת , אז צריך להיות גם זמן לדבר.
בלי קשר באירוסין בעלי גם היה עם חששות , אז אני התפללתי. לא הפסקתי להתפלל . 
שיהיה לכםם המון המון בהצלחה !!!
תקופה לא קלה בכלל , אל תאמין לסרטים ששם הכל נוצץ
 

צריכים לדבר עליה לפני כל התעסקות בחתונה.

כדאי לפרגן לה על הכנות ולהגיד לה שאתה לא רוצה להתחתן אם הכל פתוצ והספיקות כל כך גדולים אלא לברר אותם ואז להחליט אם ואיך מתקדמים.

אחרי שיחה או שתים בעניין (לעשות אותן ממש בהקדם אפילו אם לחוצים כדי שלא יהיו תקלות כספיות של ביטולי הזמנות) אני מאמין שאו שהדברים יתלבנו או שיהיה ספק עדיין ואז תהיו צריכים לעדכן את ההורים שידעו לא לקדם בינתיים.

הספיקות טבעיים אבל אי אפשר להמשיך בלי לברר אותם. לא אומר שזה הכי קל בתקופת מבחנים אבל אין ברירה ויש פתרונות כמו מועדי ב וג אפילו. תואר זה חשוב אבל הרבה פחות מנישואים. הרבה אנשים מחליפים תואר וזוגיות זה משהו לכל החיים.

רק שאצלי תקופת המבחנים הייתה לטובה כי זה העסיק אותה במקום כל הזמן להתלבט אם זה מתאים.

מכיוון שאני מניח שאשתך כמו הרבה (בעיקר בנות) שקשה לה "להיות בטוחה" שזה זה והיא מפחדת להתחייב וכו וכו, הייתי ממליץ לך כמו שאמרו לפניי, לדבר איתה ושתבין טוב את המצב שלך ושתהיה הוגנת כלפיך.

שאל אותה (מתוך מקום טוב) אם כשהיא התארסה, היא ידעה למה היא נכנסת והייתה בטוחה שזה מתאים לה.
אני מניח שהיא תגיד שכן ושכרגע היא פתאום מפחדת, אז אפשר להגיד לה שזה נורמלי ושלא תדאג.

ואם אתה יכול - תגיד לה שתדבר עם חברות/משפחה שירגיעו אותה, כי זה לא טוב שייפול עליך.

לי קרו כל הדברים הכי גרועים בתקופה הזו: היא פתאום לא הייתה סגורה על עצמה, כל אי הסכמה נהפכה למלחמה והכי גרוע זה שהיא לא הייתה סגורה על עצמה והראתה לי את זה כל הזמן, מה שגרם לי לפקפק פתאום גם.

אם איכשהו אוכל להיות לך אוזן קשבת ומייעצת, אשמח

בתור אחת שהייתה בצד של ארוסתך.

כלומר הבחור הציע, ואמרתי לו את המילים האלה בערך, שזה עדיין מבחינתי פתוח לכאן או לכאן.

היום אני חושבת שזה נורא בשביל הבחור להיות במקום הזה. אבל זה אכן יכול לקרות.

מצטערת בשבילכם, זה ממש לא פשוט מה שאתם עוברים.

ועוד היא בתקופת מבחנים זה בכלל מכה.

לדעתי חכו רגע עם ההכנות לחתונה. ועם מילים של אירוסין וכל זה.

תראה יש הרבה בנות שיש להן ספקות אבל הן עדיין בתוך התהליך של הכנות לחתונה

אבל אם היא אומרת "שמבחינתה הכל פתוח" קצת הייתי חוששת מזה. נשמע לא ספקות רגילים.

היא חייבת להתייעץ ולא להישאר עם הלבטים האלה לבד. ואפילו כדאי שתלכו למישהו *ביחד*!! 

 

 

 

קחו תזמן,
לא צריך לארגן חתונה בלחץ.
תהנו מהקשר,תחזקו אותו יותר.
אולי היא לא מספיק בטוחה במקום שלך?
תחזק את האהבה שלך אליה. תתמוך בה.
לפעמים בתקופת הדייטים האישה מרגחשה "מחוזרת", ואחרי שמתארסים הקשר הופך להיות מלא בדברים עיניינים וטכנים. צריך כמובן ללמוד לחיות יחד באהבה בתוך העומס הטכני אבל לפעמים המעבר הזה נותן תחושה מטועית כאילו היא כבר "בכיס" שלך והקשר משתנה..

יכול להיות שזה ממש לא כך.. רק מעלה השערה

אמנם לא כמו שאתה אומר, לאן יילך הקשר וכו'. על זה לא דובר.

 

אך בהחלט המינון של הפגישות ירד דרסטית. לי היה מאד קשה עם זה. לא הבנתי לאשורו את המצב.

 

התואר שהיא למדה היה מאד מאד קשה, ואני ביני לבין עצמי לא מספיק הכלתי אותה והרגשתי פגוע.

 

לא אמרתי לה מילה על זה , אבל כך הרגשתי בתוך- תוכי.

 

שיחה עם חבר נשוי ש"נתן" לי על הראש והסביר לי רק במעט איך זה נראה מהעיניים שלה גרמה לי 

 

להבין אותה ואפילו להעריץ אותה על כך שהיא בכלל מסוגלת לנווט בין כל ההכנות, הלימודים והארוס הקרציה...

 

לימים כשעשיתי מבחנים לרבנות ואחר כך לתארים נוספים, חשבתי כל פעם מה היה קורה לו כעת הייתי בדייטים?

 

זה רק גרם לי להעריך את רעייתי פי 1000.

 

תהיו חזקים ובהצלחה רבה

תנסי להוסיף לתפריט המון מים. זה אמור לעזור.
ולהרגע זה בטח עוזר...

יעזור גם ליציאות וגם לאכול פחות

בהתחלה ניסיתי כמוך להשיג תוצאות "עכשיו, ומהר". זה לא טוב ולא נכון. ואז כשלקחתי הכל באיסי ירדתי 12 קילו.

כן תעשי כושר אבל אל תעשי דיאטה. פשוט תאכלי מאוזן ולעניין העצירות תשתמשי בסיבים כמו תוסף לשתיה "fiber" או אפילו תשתי מים עם"נורמלקס".

אבל הכי חשוב, לקחת באיזי ולא לצפות לתוצאות אחרי שבוע. תתאזני בצורה כזאת חודשיים ואת תראי התקדמות משמעותית.

איכשהוא אני תמיד נלחצת ואז הכל נעצר

תבני לך תוכנית מסודרת של תזונה מסודרת וחדר כושר לאורך זמן.

סביר אפילו להניח שכשיגיע הזמן שהצבת לעצמך תרצי להמשיך עם חדר הכושר כי זה די ממכר בסוף.

פירות מיובשים
בכללי לשתות הרבה

אני לא בטוח שפירות מיובשים טובים לעצירות. אני חושב שלהפך.

חלקם עוזרים.
שזיפים מיובשים אני חושבת

הכל ניסיתי מה לא

משהו בסגנון של ייעוץ- עזרה מכיוון פסיכולוגי / טיפולי?
אני באמת לא מבינה בזה..

אבל תזונה נכונה בריאה ומאוזנת גם גורמת לירידה במשקל וגם מסדרת את מערכת העיכול.

עקרונות מרכזיים של תזונה נכונה ומאוזנת:
* להתחיל את הבוקר עם מים חמימים, אפשר עם קצת לימון סחוט.
* אחרי חצי שעה/שעה- להכין שייק פירות, וכדאי להוסיף לו עלים ירוקים. סלרי וחסה.
* בצהריים- לאכול סלט גדול מאד עם מגוון ירקות + מנת חלבון קטנה.
* אחה"צ- פירות, שקדים ואגוזים.
* ערב- ירקות מאודים/ירקות בתנור/ מרק ירקות+ מנת פחמימה.

* לשתות מים עד חצי שעה לפני הארוחה ולא בזמן הארוחות.
* לאכול עד השעה 7 בערב ולפחות 3 שעות לפני השינה.
* פעילות גופנית !!! *

תנסי שבוע בשביל ההתחלה. אין מצב שאת לא יורדת במשקל ולא מסודרת עם מערכת העיכול!!
בהצלחה!!

את צריכה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט שטוב -לך !!!
נ.ב. - בנוגע לשייק פירות - ממש לא מומלץ . מפוצץ בפרוקטוז , וחבל על כל הויטמינים והסיבים שנאבדו בגלל הטחינה.

היא לא ציינה שיש בעיה כלשהי אז כתבתי קווים כלליים.

לגבי שייק. מאד מומלץ!
נותן אנרגיה זמינה לגוף בבוקר, וטוב למערכת העיכול.
למרות הטחינה, אם שותים מיד, מקבלים המון ויטמינים ומינרלים. ועל בטן ריקה הם נספגים הרבה יותר טוב.
הסיבים לא נאבדים בטחינה. לא דיברתי על מיץ סחוט. אלא לטחון את הפרי והעלים.

לאכול פחות מ3 שעות מהשינה... ספק בצחוק ספק ברצינות.....

הבניין שלך . חלבונים זה משביע - מצוין לבריאות - בונה את הכל .

אני יודעת שזה נשמע מוזר והזוי, גם לעצמי זה נשמע ככה. אבל זה המצב.
אני מכירה את כל "חוקי הדיאטות" בעולם..

מה מלחיץ אותך? לרדת במשקל?
אם כן, אז באמת צריך לעבוד על החסמים הנפשיים במקביל ואפילו לפני.
אולי אימון יכול לעזור.
בהצלחה.

הם דינמיים.. משתנים, יש עליות ומורדות.... תחשבי עם עצמך, האם חוץ מהמשיכה הכל מתאים לך? בשכל? ברגש? סבבה. השלב הבא, המשיכה. שימי לב, האם יש סיבה למה פעם נמשכת ופעם לא? תלוי המראה שלו באותו יום נניח? תלוי רמת הקרבה הנפשית ביניכם באותו זמן? מה משפיע על המשיכה או הדחייה?

זה נשמע לי קצת הזוי
תבדקי את זה עם אשת מקצוע, אולי המדריכת כלות תוכל להמליץ לך מה לעשות

שימי לב לאבחנה בין משיכה עולה ויורדת לבין החשק להתראות איתו. זה שני דברים שונים.

אי אפשר כל הזמן לשים לב אליו
זה מתיש
במיוחד כשאין לו מימוש
ויש רק מתח באוויר.
אז ברור שלפעמים את מרגישה
ולפעמים את לחוצה שאת לא מרגישה - ואז אין לך כוח/חשק לראות אותו אפילו
כי לראות אותו זה להציף את החרדה, הלחץ, ה"איפה המשיכה"

אני חושבת שאת הבדיקות צריך לעשות לפני האירוסין
ואחריהם (ובוודאי אחרי החתונה) - לחיות עם מה שיש בלי התחבטויות מייסרות
למה?
כי ההתחבטויות הורסות
ויוצרות מציאות (יותר נכון, הורסות מציאות)
הורסות את הנעימות, היופי, הזרימה, החיבה, הקרבה
שיש בקשר.
למה התארסת איתו?
תכתבי לעצמך ותתמקדי בזה.
אם את מתלבטת ורוצה לברר את ההתלבטות, אל תהרסי לעצמך בחיבוטי נפש מתמשכים
פני לאיש מקצוע או דמות בוגרת שאת סומכת עליה
ותתייעצי פרטנית וממוקדת.

לגבי משיכה עצמה
לעניות דעתי, לגבי נשים -
מספיק שיש חיבה ומשיכה מסויימת.
וכמובן שאין דחיה.
לא צריך משהו מטורף, חזק, ברור
כי המשיכה מאוד הולכת אחרי הקשר הנפשי
ומתפתחת עם הזמן עוד ועוד
(ואפילו מהר מהר - כשיש לה מימוש)




ולא דיברתי אפילו על כך שהמשיכה יכולה להיעלם בגלל החרדה מקשר אינטימי.
אבל זה גם יכול להיות.

או בא לך לא לראות אותו?
הבדל משמעותי
אם זאת האפשרותהראשונה אז לא נראה לי מבהיל במיוחד

את לא נמשכת בתקופת הירידה או יש משהו ספציפי שגורם לריחוק?

גם נשים יכולות לפגוע! שסתם מישהי תיקח אותה?!

או לשרותי נכים. אני לא בעד לתפוס לנכים אבל לפעמים אין ברירה למשל עם אני עגלה אני לא אשאיר לבד בשרותי נשים

מה הוא יעצום לה תעיניים בכניסה?
תלך לשירותי נכים הכי בטוח

מה הפחד הגדול מגברים במשתנות? שתראה את הגב שלהם?

אז לא יודעת מה בדיוק היא תראה רק יודעת שהם משתינים גם בחוץ ולא רק בתאים מבחינתי זה מספיק לא הייתי מכניסה לשם את הבת שלי

ואם אין לוקח לשרותי גברים רק מוודא פעמיים שאין גברים במשתנה


מתמודד עם הבעיה הזאת מאז שהילדה נגמלה
גם להחליף טיטול לא פשוט
אני לא יכול להכנס לחדר הנקה
ובדרך כלל אין המתקן של החלפת טיטולים בשירותי גברים אלא רק אצל הנשים
אז מחליף על ספסל בצד

ובטח שלא המשטחים החתלה ציבוריים. דוחה.
פשוט בעגלה, שמה מתחת משטח החתלה קטן או חיתול.

בדרכ מופרד משאר השירותים וגם התא גדול מספיק לשניכם

לשם כך יש שירותי משפחה, גם אמא ובן או אמא ובת צריכים יותר מקום ממה שיש בתא יחיד.
אם אין, אז שירותי נכים.

אם גם את זה אין, אז לוקחים לשירותי גברים. גם אם יש משתנות - לא רואים כלום מהגב, וילדות קטנות לא יכולות להתאפק. זה לא מצב אופטימלי אבל אם אין ברירה אז אין ברירה.

ככלל עדיף ללכת למקומות מסודרים וגדולים שבהם יש שירותי משפחה, שמתאימים לצורך של הורה וילד.

מגעיל אותך בשירותי גברים, אז שירותי נשים. אף אחד לא יסתכל עליך מבט עקום. יש לך ילדה. אתה הכי בסדר בעולם. אבא טוב. זהו.

אין סיבה

או שהם כבר גדולים או שהם סופר מחונכים בחינוך סובייטי

בית מרוקאי אני חושב שזה התפילות של כל השבוע שאנחנו נזכה להכניס את שבת לפני הזמן ברוגע

אני עורך שולחן על מלא

גם אנחנו לא בבית חשוב שנקבל אותה נטרח ונעמול לכבודה

כלומר לנקות זה ברור... אבל שולחן זה באמת מרשים....

שבת זה הברכה של הבית והדיירי בית
אז שאני לא אערוך ואשמור ואתן מכולי לעבוד הברכה והקדושה הכי גדולה שיש?

שיהיה בו כיף וכמה שיותר אנשים וגדלתי על ברכי הבית הפתוח אבל גם ששבת זה יום אחר מיוחד וקדוש אז בה זה משתלב יחד

מאידך כל זוג והדינמיקה הזוגית שלו, ציפיות ורצונות שאצל כל סוג שונים.

יש זוגות שביום המקווה זו אחריות של הבעל להגיע מוקדם הביתה כדי לנקות, לסדר, להחליף מצעים, לארגן ולהשכיב מוקדם את הילדים - ערב הטבילה זה הערב בו האישה משוחררת מהתחזוקה השוטפת של הבית.

ויש זוגות שאצלם החיים מתנהלים אחרת.
הבעל מצפה להגיע לבית נקי ומסודר, לארוחה שמחכה לו, ואישתו ערוכה ומוכנה לקראתו, בחיבוקים ונשיקות אחרי שטבלה.

מכירה גם וגם.

אין מה להשוות.
חבל על עוגמת הנפש.

אולי לתת פחות מקום לסדר והניקיון של הבית ולהתמקד נגיד בארגון של החדר שינה?
אולי בערב הספציפי הזה להזמין אוכל מבחוץ ולא לבשל?

רק עוד נקודה אחת, בתקופה שלא עבדתי הייתי דואגת שכן אראה טוב ועירנית לפני שהאיש חוזר, תמיד הוא גם היה שם לב לזה , כי זה היה חשוב לו כנראה.

זה באמת מאד פוגע!
את עשית השתדלות וטרחת עבורו, השקעת בבית ובאוכל והלכת לטבול, והוא לא ראה ולא העריך את כל מה שעשית ועוד היו לו טענות.

אבל- את רוצה לשפר את הקשר ביניכם?
או רק לפרוק או לחפש מי צודק, או כמו שכתבת, "מי יצא דפוק בסיפור"?
כי לחפש 'מי דפוק' לא מקדם לשום מקום ורק גורם ליותר ריחוק.
אם את רוצה להבין מה קרה כאן באמת ולראות שאין מישהו אחד צודק, אלא היה ביניכם חוסר הבנה וחוסר תקשורת, אז תנסי לראות את הדברים מהצד שלו.
הוא חיכה לליל הטבילה, התגעגע, ציפה ודמיין את הרגע שיכנס הביתה ויפגוש אותך, ובמקום זה הוא מוצא אותך כפי שכתבת

" הוא חזר מהעבודה,קמתי אליו אבל עם פרצוף עייף כזה..מפהקת כל רגע. עם פיג'מה ובלי איפור."
נשמע לא נעים בכלל.
נותן תחושה שלא ציפית ולא חיכית לו, שאת לא מעוניינת בו, וזה די פוגע. הוא לא ביקש נסיכה, אלא אשה שתקדם את פניו באהבה, בציפיה.

את לא אמורה להתנצל כי לא עשית משהו רע. וגם הוא לא.
אבל אתם כן צריכים לדבר בנעימות באווירה טובה ולתאם ציפיות, מה חשוב לכל אחד ביום הזה, מה סדרי העדיפויות, מה משמח את השני.

שימי לב שהכותרת שנתת והמקרה שתיארת מתייחסים לדברים שונים. אולי בזוגיות שלכם זה מבטא משהו עמוק יותר ביחס לנושא, שזה יושב על משהו אחר ביניכם, גם נשמע ככה מתגובת האיש שלך, שזה לא רק מקרה ספציפי שהשקעת בבית והיית עייפה.

למרות הפגיעה, תנסי לראות את הדברים מהצד שלו, תתפייסו ותשמחו יחד. חבל על החיים.
בהצלחה יקרה.💓

הקודמת - ראיון עם ח״כ מתן כהנא מהימין החדש.
כדי להתחמק מלענות על שאלות לא נעימות לאור ההתנהלות המביישת והמגעים היממה האחרונה בסבכבת הימין החדש והבית היהודי, הוא כל הזמן ענה אנו מסתכלים קדימה. אין טעם לטחון מה היה. פנינו קדימה לבחירות הבאות.

ההמלצה שלך לא לחפש מי צודק ולא להביט אחורה - אלא להבין את הראש שלו ואת הציפיות שהיו לו, שלא התממשו, זה בעיננו מאוד להתעלם מכל מה שקודם לטבילה.

אני חושבת שאותו בעל, וגברים רבים כמותו, אכן ממתינים בקוצר רוח לליל הטבילה, כדי לשוב להיות ביחד, עם כל הדברים הנעימים והטובים המתלווים לכך, ובאטר שגם הנשים רוצות לשוב ולהיות מותרות ולהיות ביחד מחדש - אולם אותם גברים לא מספיק מכילים, לא מספיק מפנימים וזה לא מספיק בתודעה שלהם ביום יום, את גודל המאמצים המוטלים על הנשים בשמירת טהרת המשפחה.

הפסק טהרה, בדיקות בוקר וערב בשבעה נקיים, אינן רק עניינים טכניים. לפעולות הללו מתלווים מתחים וחששות כל יום מחדש, חשבונות מדוייקים של שעת השקיעה, חששות בלתי נגמרים מפני כתמים שעלולים לאסור.

השבוע הקודם לטבילה מנקודת מבט גברית מאופיין בציפיה ובגעגוע.
השבוע הזה מנקודת מבט נשית - מלא גם בהתעסקות רבה ובהכנות רבות ובחשש מסויים בכל פעם שצריכה להתפנות בשירותים.

ואז כשכבר האישה טובלת והיא אחרי הכל, והמתח יורד - הביל מחמיץ פנים כי היא לא יצאה מאופרת ומטופחת כמו דוגמנית.

אבל-
א. לא סובלת פוליטיקה ואין מה ללמוד מפוליטיקה לחיי נישואין. חד משמעית! לצערי חלק לא קטן מנבחרי הציבור בכנסת ישראל לא מהווים דוגמא אישית ראויה לחיקוי.

אבל חוזרת שוב. הניסיון לחפש מי דפוק לא מקדם.
הניסיון להבין מה קרה ולמה נפגענו והתרחקנו, כן מקדם.
וזה מה שעשיתי. לא התעלמתי ממה שקרה, אלא ניסיתי להראות את הצד השני.

ב. לא באתי להשוות את ההשקעה של הגברים והנשים לקראת היום הזה. אני הכי מבינה אותה בעולם. באמת!
זה דורש המון מהאשה, פיזית ונפשית, וזה מתיש ודורש המון אנרגיות. והיא התכוננה והשקיעה וזה בכלל לא מובן מאליו. באמת אלופה!
אבל לדעתי יש כאן משהו עמוק יותר בקשר הספציפי שלהם. וזה שהאיש שלה מרגיש שכלפי חוץ היא משקיעה בטיפוח ובשבילו הרבה פחות. ואילו אולי היא חושבת שאשה לא צריכה להתייפות עבור בעלה, כמו שעולה בשאלה בכותרת.
ושוב, לא נשמע שהוא מחפש דוגמנית, אלא אשה שתקבל אותו בנעימות ובציפיה.

וכמו שכתבת לה יפה בעצמך בתגובה, שכל זוג יש לו את הדינמיקה שלו. וכנראה זה משהו שחשוב לו.
אז כדאי שידברו איך אפשר להגיע ליום הזה עם כוחות, שהיא תספיק גם להשקיע בטיפוח ובמראה, אולי הוא יכול לקחת על עצמו משימות של סדר או בישול, או שיחפפו ביום הזה בסידור הבית והכנת ארוחות.
אבל שיגיעו להבנות משותפות. כי רק ככה אין צער ואכזבות מיותרים.

של הימים האחרונים יכולים ללמד על דרכי התנהלות בזמן משבר

ללמוד מה לעשות ומה לא לעשות, שכל אחד יבחר את מה שמתאים לו

 

השבוע הזה מנקודת מבט נשית, מעבר לכל ההתעסקות והטרטור, מאופין גם הוא בהמון צפיה וגעגוע.

אני לא מתחברת לתאור המלבב של גודל המאמצים המוטלים על הנשים בשמירת טהרת המשפחה. טכנית אולי הכל נכון אבל הגישה, הגישה. כמו לסחוב שק של אבנים. אם האישה קצת יותר תרגיש שהיא סוחבת שק של יהלומים יהיה לה הרבה פחות כבד. אני בטוחה. אפילו שמדובר באותו משקל.

 

והשורה האחרונה שלך - הבעל לא מחמיץ פנים על זה שאשתו לא יצאה כמו דוגמנית! הוא פגוע כי אשתו עם פרצוף עייף כזה..מפהקת כל רגע 

עם פיג'מה ובלי איפור.

סורי, לטעמי הוא פגוע בצדק. מה התנהגות כזאת משדרת? איפה הצפיה והגעגוע של האשה, לא קיימים?

 

זה עניין של דינמיקה זוגית שצריך לפתור, תיאום צפיות.

כמו שגבר צריך להבין את טבע האישה. גם אישה צריכה להבין את טבע הגבר.

מזל שהגבר מצפה ומתגעגע, איזה אישה נורמלית לא היתה רוצה שבעלה יצפה לה ויתגעגע אליה?

 

 

 

הולכים לישון תכף. וגם ככה עבדתי קשה כדי לנקות את האיפור לפני הטבילה, אבל בטח שאתן תשומת לב לבעלי! במגע, בהתרגשות. מובן שהיית עייפה וזה, אבל חייב תמיד לשדר רצון. תמיד אש גדולה ולא אש קטנה וכבויה. לא להישחק. לעבוד על זה, ואז הזוגיות רעננה.

היא לא אמרה שנגמרו לה הכוחות מההכנות למקווה.. היא אמרה שנגמרו לה הכוחות מההכנות של הבית..

את כוחותיה בניקיון כללי של הבית, או להיות נינוחה ומוכנה עם חשק ומצב רוח גבוה לשוב להתאחד עם בעלה אחרי שבועיים של חוסר מגע?

ניקיון הבית זה הקש ששבר את גב הגמל!

אבל לא צריך להכניס לה מילים לפה שהכל בגלל ההכנות.. את יוצאת מנקודת הנחה שכולן מותשות מזה ומן הסתם זאת הסיבה העיקרית שלה.. ממש לא בטוח.
וגם אם כן התשובה צריכה להיות אל תוסיפי קש כדי שלא ישבר לך הגב...

תיאום ציפיות מוביל להצלחות

לא רק בנושא זה, בכלל בחיים.

צריך ללמוד להפסיק לצפות ויותר לתאם,

אומר לעצמי כמובן, ומתוך כך גם לפותחת השירשור

מילת המפתח זה סדרי העדיפויות. וגישה.

ברור שאין כח להכל, הלואי והיה לנו כח גם לסדר ולנקות ולבשל וגם להתכונן למקוה ולצאת לשם ולחזור ולהתאפר וגם להספיק לנוח באותו יום. אבל חוץ מזה יש גם ילדים ועבודה לא לשכוח. 

אז הכל מתחיל מהגישה. יום של מקווה אמור להיות סוג של יום חג, - לשני בני הזוג. זה המצב התקין. אם זה לא ככה צריך לבדוק למה ולנסות לטפל במה שמפריע למי משנינו להרגיש ככה

 

הכי חשוב - לבוא עם כוחות, לנסות אפילו לנוח קצת באותו יום (נכון, לא תמיד מצליחים. אבל לנסות עד כמה שאפשר. לפחות שנדע שזה חשוב)

להתאפר, להתייפיף אחרי מקווה - בעיני זה מאסט.

לנקות, לסדר ולבשל זה אחר כך. אם אי אפשר הכל אז לפחות שהחדר יהיה מסודר ונעים.

 

את אומרת אני יודעת שבעלי לא אוהב לחזור בערב מהעבודה ויש בלאגן בבית - את צריכה לעשות איתו שיחה של תיאום צפיות במה יותר חשוב לו שתשקיעי ביום של מקווה. גם הוא מבין שאת רק בנאדם ולא יכולה להספיק הכל.

 

עכשיו לפי המשפט שהוא אמר למה לעבודה אני מתאפרת ומתלבשת ובשבילו אני לא נראית אפילו חצי מזה. כנראה שמדבור פה בעניין יותר עמוק.  

 

השאלה פה היא בכלל לא ההתנצלות, הנקודה היא לעשות עבודת עומק ולהבין אם יש לך פה איזה טעות בגישה.

 

אני באופן אישי חושבת שאישה צריכה להתיפיף לבעלה ואישה שלא נהנית מזה בעצמה צריכה לבדוק למה.

כמו שאמר ה"חזון איש" - "טבע האישה להתענג על חינה בעיני בעלה"

 

 

בקושי מתאפרת.

אצלנו אין ציפיה לאיפור והתייפיפות.

חוזרים לכך שכל זוג והייחודיות שלו.

אבל אני חושבת , מה העניין? אם היה מבקש יפה הייתי הולכת להתאפר ולהתלבש

במקום זה עשה "הפגנה" ובסוף שנינו הפסדנו כי הלכנו לישון כמו ביום שאנחנו אסורים...

זה לא העניין של 'לבקש יפה שתתאפרי ותתלבשי'. כי מה שהוא רצה זה את היחס שלך כלפיו ,ומה שפגע בו, זו ההרגשה שאת לא מצפה ומחכה לו ולא מעוניינת בו.
זה כמו שאנחנו הנשים מצפות מהאיש שלנו שיביע *מעצמו* את אהבתו על ידי מילים נעימות, מתנות, וכו. ואם הוא יגיד "מה העניין? שתבקש יפה ואני אומר לה שאני אוהב אותה ואקנה לה מתנה." ניפגע ובצדק.
הוא לא עשה הפגנה, הוא פשוט נפגע. וככה מתנהג אדם פגוע.

היה בסדר לפי מה שאת מתארת. בנוסף הוא כנראה גם לא מעריך אותך מספיק על כל המאמץ שעשית בשבילו + את גם צריכה לספר לו על הדברים שעשית שידע מה היה ולאן את לקחת את המצב.. 

יש אפשרות לתקן.. ב"הצלחה רבה

המיותרת הזאת?!
הוספת לה שלום בית?
הוספת לה אהבה לבעלה? הערכה??

כי זה אומר שהוא ציפה לך.
נראה לי שזה שהוא נפגע ולקחת את זה קשה זה בגלל הפער בין הציפיה למציאות שהוא "גילה"
נשמע מוגזם אבל אפשר להבין, וזה רק מראה שהציפיה שלו לאותו ערב היתה גדולה.

דבר שני לחפש מי יצא הדפוק ומי הצודק- תוציאי לעצמך את הדילמה מהלקסיקון בכלל כי אתם לא יריבים אתם זוג! ותעשי את זה מהר כי זה מתכון להתדרדות היחסים.

דבר אחרון שלדעתי הכי גרם לויכוח זה שהוא עבד קשה וראה רק את הקושי שלו, אבל שכח שגם לך היה יום מעייף לא פחות מזה
אז נכון, זה לא הוגן ולא בסדר מצדו אולי , אבל בהחלט קורה והגיוני, גם במישורים אחרים אני חושבת
(הויכוח התמידי של "מי עובד יותר קשה"- התשובה היא כמובן ששניכם עובדים כנראה קשה באותה מידה, רק שלפעמים מרוב קושי שלי- עוד יותר קשה לראות את הקושי של השני, והדבר היחיד שאני רוצה זו אמפתיה, הכלה ופידבקים. גם אם רק בתת מודע...)

אז מציעה לך לקחת אחריות ובגרות ולסיים את הסיפור יפה במקום להתנצח (גם אם הוא אשם, וכנראה שכך)
וכמובן לדבר על העניינים בנחת ולהבא לתכנן את זה כך ששניכם תהיו מרוצים!

תמיד מתאפרת במקווה. ומתלבשת מושקע אין פה שאלה בכלל.
אבלל מנגד , בעלי משקיע בסדר ולנקות את הבית. אני גם משתדלת להכין משהו טעים, קינוח וכד'.

אין פה עניין של מי יצא דפוקה כי שניכם מתוסכלים ומה שצריך זה דו שיח ותיאום ציפיות לפני* ליל טבילה.
חייב תקשורת!! לשבת ולשוחח ולא לזרוק חצאי משפטים אחד לשני.
אין ספק שלהירדם בלילה של מקווה זה מעליב משני הכיוונים.

אולי לא מתאפרת כי לא כיף להיות במיטה עם איפור אבל בטח, לובשת בגדים שהוא אוהב, מתקלחת, מתבשמת...
וגם ברגיל אם האווירה מזמינה את זה כן, משתדלת

שהשקעת בשבילו, ואז התעייפתי?

ויכולה להבין מה זה גורם לך להרגיש.. משהו כמו "סליחה, אני חייבת להתייפות ולהתקשט? לא מספיק עבדתיב סידרתי, בישלתי? אתה מודע בכלל לכל מה שעשיתי היום? חשבת כמה עייפה הגעתי לרגע הזה ובכלל בא לי לישון אבל אני מחכה לך ערה וקמה כדי שתראה שאתה חשוב לי, ואתה מה? לא רואה כלום ומתבאס?!"
זה באמת יכול לפגוע ולתסכל. אז קודם מבינה אותך

אבל,
אני כבר הספקתי להבין, על בשרי מהזוגיות שלי, שאין צודק וטועה. זה לא העניין בקונפליקטים הזוגיים, במיוחד כשמדובר בפגיעה אחד מהשני.
את נפגעת מסיבותייך שלך, בצדק. והוא נפגע מסיבותיו שלו, גם בצדק. פשוט כי נפגע, פשוט כי נפגעת, לא צריך הצדקה ולברר מי הצודק ומי לא. הפגיעה של שניכם רלוונטית.

מה שנשאר לכם לעשות עם זה עכשיו, זה להבין את הפגיעה של השני, להבין איפה זה נגע בו, להבין באמת את הפגיעה שלו ולתקף אותה! לא לבטל, לא להגיד "לא יכול להיות, אתה לא אמור בכלל להיפגע מזה"
ונקודה חשובה: כשאת מתקפת את הרגש שלו ומבינה באמת שנפגע, זה לא אומר שאת מסכימה שמה שעשית זה פוגע(לאו דוקא לפחות), אלא מבינה שזה גרם *לו* להיפגע. מהסיבות שלו.
למשל, במקרה הזה, אולי היתה לו ציפייה ממש לבוא ולראות אותך מחכה ומצפה לו, רצה מאוד להרגיש אהוב ורצוי, ואז נורא התבאס. לא כי זה לא בסדר מה שאת עשית, אלא כי הוא ציפה מאוד.
או אולי יכול להיות שהוא אחד חסר ביטחון/מרגיש דחוי באופן כללי ואז סיטואציה כזו נורא חוסמת אותו.. או כל דבר אחר

שורה תחתונה:
כשקורה משהו כזה, עם כל הקושי, את צריכה קודם להגיש לעצמך "אוקיי. אני מבינה שהוא נפגע. אני יודעת שהייתי בסדר מבחינתי אבל כנראה שבו זה נגע איפשהו בנקודה רגישה ומעניין אותי לבדוק מה זה עשה לו. כי הוא חשוב לי ואני באמת מבינה שהוא נפגע עכשיו. לא כי סתם בא לו לבאס"
ואז לשבת ולדבר. לשמוע אותו. להכיל. וכמובן גם להשמיע את עצמך ולבקש תיקוף והכלה למה שאת הרגשת בעקבות זאת. ולהגיד ביחד למסקנות להבא.

מקווה שעזרתי
בהצלחה!

וחשוב מאוד ששני הדברים לא יסתרו זה את זה.
לדעתי כל אישה רוצה שבעלה יחשוב שהיא יפה כמו שהיא, גם ללא איפור ועקבים. וחשוב שכשמגיעים הביתה יהיה ניתן ללכת ולהרגיש בנוח ולא ללבוש בגדים שלא נעימים.
אבל, אם בעלך אומר שאת נראית מוזנחת (שזה ממש מעליב ואני ממש מבינה אותך, כשירגע תשבו לשיחה ותדברו על איך לומר דברים בצורה שנעימה לשניכם כדי לשמור על שלום ושמחה בבית), אז אם הוא חושב כך כדאי שתנסי לקנות פיג'מות יפות וחמודות ואם את עם כיסוי בבית אז שיהיה נוח ויפה, כדי שיראה שחשוב לך איך הוא רואה אותך.
וכן, בליל טבילה תדעי להבא להשקיע יותר, ולא אל תחכי שהוא יגיד לך- זו תמיד התלונה של נשים על גברים, שהם צריכים שיגידו להם הכל, אז אל תעשי את זה גם לו. לפעמים כמה דקות של השקעה משנות ממש את המראה וגם אם אין כוח זה גם יגרום לך להרגיש יותר טוב.

נהננו מאד. גם סוג של דייט פעם בשבוע, גם מחזק זוגיות, וגם אווירה טובה יש שם... צחוקים וכאלה

תמונה של ירושלים עם המילה ירושלים כתובה מתחת מהשברים של כוס החתונה. הוא הביא את זה בערך חודש אחרי החתונה וזה ממש ריגש אותנו.
אתם יכולים לקנות קישוט לבית החדש, סט כלים יפה. מה שנראה לכם מתאים לבחור. ולפעמים לכתוב ברכה מושקעת זה מספיק לגמרי. מזל טוב .

בעבודה מטופחים ובבית מוזנחים?
או שמא בעבודה באים מרושלים ובבית מטופחים?

אבל אני לא מדבר על מקלחת דאודורנט ובגדים נקיים שזה הבסיס.
אני מדבר על ממש להשקיע באיפור לעבודה ובבית לא להשקיע.

אז שגם האשה תהיה עם נעלי עקב בבית

סתם
האמת שאין לי תשובה לזה
נראה לי שכל זוג ומה שנוח לו וזורם לו..
יש נשים שלא יוצאות מהבית אם הן לא נראות מינימום כאילו יצאו מקטלוג ויש נשים שיצאו גם פחות מקטלוג אבל כל אחת עושה מה שנוח לה.

וכמובן שמבחינה אידיאלית הכי טוב שהאשה תהיה יפה דווקא בתוך הבית שלה..

גם כאשר נמצאת בבית.
עם השנים, הצטברות עומס, ילדים, שגרה מעייפת וקצת שחיקה — נו... פחות כוח לזה ביום יום בבית.

מה שמעניין דברים לא בהכרח מעניין נשים. אני כן משתדלת לסדר את עצמי לפני שבעלי מגיע (מסדרת מטפחת, מסדרת את הבית וכדו', לא מתאפרת כי בכללי עושה את זה רק בשבת). אבל ממש לא הייתי רוצה שבעלי יהיה בבית עם עניבה וחליפה. גם לא ארצה שישר ירד לבוקסר... אבל גם לא יעשה לי את זה אם הוא יסתובב בבית עם חליפה.
וכמובן שזה משתנה אצל כל זוג ולכן, כמו כל דבר, פשוט צריך לדבר על זה ולראות מה חשוב לבן/בת זוג (לכו תדעו, אולי הוא יגיד לכן שהוא דווקא מעדיף שתהיי בפיג'מה כי זה אומר לו שאת מרגישה איתו בנוח וזה מה שהכי חשוב לו...)

אני ממש נהנית לעשות את זה, אבל מצד שני מוצאת את עצמי המון מגיעה לערב עייפה כל כך שכבר לא באמת נשאר כח להשקיע בזה.
האמת שאני חושבת עכשיו שזה כן משהו ששווה השקעה, ל2 הצדדים בסופו של דבר;) וכאילו קצת הערת אותי מאיזה תרדמת שקצת שקעתי בה.
בואנ'ה, צריך לשים לב לזה יותר
ברור שלא נדרוש מעצמנו להתקשט ולהתייפייף על בסיס יום יומי, אבל בהחלט אפשר להחליט שבבסיס היומי מקפידים על מראה בסיסי(פיג'מה נורמלית יפה, שיער מסודר/כיסוי ראש מחמיא) ומידי פעם כשמתאפשר ויש יותר כח, להתגנדר קצת מעבר

בבית צריך להרגיש בבית...
אחרי יום ארוך בחוץ נראה לי הכי כיף ללבוש מה שנוח ולא להשאר בבגדים או נעליים שלא נח להסתובב איתם.
אם עושים משהו זוגי מיוחד כמו דייט ערב רומנטי מקווה אז לכבוד זה מתיפים
האמור נכון בעיני לשני המינים ....

מתלבשת ומתאפרת בבוקר (בעלי בכלל לא בבית בזמן הזה) , בעלי חוזר בערב ואני כל היום עם הבגדים, ורק בלילה מחליפה לפיג'מה. בד"כ לא מתאפרת שוב לפני שהוא חוזר, כי זה כזה שעות השכבות וזה. אז כשהוא חוזר אני לא עם פיג'מה.

גם אני וגם בעלי עובדים בבית. לדעתי זה חשוב לא אומרת עכשיו להתאפר לחתונה אבל קצת סומק, מסקרה זה בדיוק שתי דקות, להקפיד על בגדים יפים ונקיים, שתי שפריצים של בושם וזהו.
לגבי ערב של מקוה, אני תמיד הייתי מתאפרת ממש, מכינה ארוחת ערב מיוחדת, נרות וכו׳ אבל זה היה כשעוד היינו זוג צעיר (ועכשיו ברוך השם בינתיים טהורה אחרי הלידה) אבל עם כמה ילדים לא נראלי זה אפשרי, כי מה הילדים לא יראו אם פתאום הם יקומו?

כי מקום עבודה מסודר יש הנהלת חשבונות שמעבירים כסף בתאריך מדויק

לפעמים יש עסקים שיש להם בעיה תזרימית לשלם כסף.

על כל פנים הוא חייב לתעדף עובדים על פני ספקים.

אבל זה חברה ממש קטנה.
והבוס מעביר בעצמו

בעלי עובד עם תלוש. עוד לא קיבל את המשכורת של נובמבר!

זה מפריע ממש

תמיד אבל תמיד אני עם כסף בצד.
לא זכור לי פעם 1 שהם שילמו בזמן.
עכשיו אני בחופשת לידה אז יש לנו את הכסף של ביטוח לאומי. אבל בדכ אנחנו על הקשקש.
החודש הם הגזימו.
כבר אני התערבתי.
בעלי עדין הרבה יותר.

הכי נוח

אבל הוא לא שילם...
לחוץ לו.
יופי

תשלחי לו מייל בבקשה העבר את משכורתי. תודה
לא העביר שוב מייל. לפחות שגם הכל יהיה לך מתועד אם פעם תתבעי אותו
מי מענין שלחוץ לו. את בכלל לא אמורה להתרגש מיזה ולא לרחם עליו

כמה פעמיים
לא מרחמת עליו
אני צריכה את הכסף
בגלל זה אני "נלחצת"

ברצינות מאשר לשלוח הודעות וואצאפ כל חודש.
לקבוע שיחה ולהסביר בה שאת בונה על המשכורת שתיכנס בזמן וזה חשוב לך בשביל ההתנהלות הכלכלית מול הבנק. והמצב שאת צריכה לבקש ולהזכיר לו כל חודש הוא לא נעים לשניכם ולא מתקבל על הדעת.
לדבר בכבוד אבל באסרטיביות.
בהצלחה ופרנסה טובה!

לדעתי מייל זה יותר רשמי
ווטסאפ זה יותר קליל זה לא מתאים בשביל לבקש משכורת זה יכול גם להמשיך לעוד משפטים בלי קשר
לכל העובדים הוא דוחה את המשכורת או רק לך?

תגיע בזמן, תפני לבית דין לעבודה.

אם נראה לך שתמשיכי שם לפרק זמן, אז במקביל ללחץ חוקי ומתועד כדברי סיה- תעבירי את תאריך החיוב של כ.א. לדד ליין שהוא אמור להיות נוח.

תחשבי האם לאורך זמן תוכלי להחזיק בעבודה- יותר נכון- האם המוגבלות שלו משדר שעוד חצי שנה העסק יהיה לא קיים- אם כן, תתחילי מעכשיו לחפש משהו. שכר מולן הוא טוב עשרת מונים ממובטלות.

בהצלחה

זה

מכירה מישהי שהחברה נתקלה בקשיים והם פיטרו את כל העובדים, אבל היא והעובדים האחרים עדין לא קיבלו 3 משכורות שהם צריכים לקבל ועכשיו הם בודקים איך לתבוע אותם

 ב"ה שהיא כבר מצאה עבודה חדשה

לפנות בצורה מתועדת לבקשת השכר,

תתחילי לפזול החוצה...בהתחלה בשקט 

ועם כזו התנהלות ייתכן ולא ישלם או לא ישלם משכרות מלאה.

אני חושב שאם אפשרי, צריך להתחיל תהליכי פרידה. ולהתחיל כשאת עדיין עובדת .

לפחות תתחילי לבדוק מקומות חלופיים שמתאימים לך, 

עצות

1.מציע שתעזבי בהקדם את מקום העבודה למקום אחר.

2. לאחר העזיבה למקום עבודה אחר מציע לתבוע כל שקל שהוא חייב לך ופיצויים על פיגורים.


ההתנהגות שלו לא חוקית בעליל

ולעבוד במקום כזה שלא מכבד אותך ואת החוק זה לא הגיוני בעייני.

בהצלחה

אני חושבת שאם זה נראה שזה דבר שלא הולך להיפתר בזמן הקרוב, אז אין ברירה אלא לחפש עבודה אחרת. וכרגע, פשוט לבקש כל הזמן

דבר נוסף שאמור מאד לעניין אותך זה אם הוא מפריש לך לפנסיה - לא הייתי סומכת על המילה שלו כדאי לבדוק ישירות בקופה.
לתעד כל הלנת שכר כולל כמה ימים וכו' ובמקביל אולי לחפש עבודה אחרת, לא הייתי נשארת בעבודה כזו - לשיקולך.

בהצלחה!!

הריון זה קשה, פיזית ונפשית.
מדהים שאתה ממש מבין שזה הורמונלי ותומך בה, וגם משתדל לשמוח במצב!
ככל הנראה שהיא תוריד מהעומס שלך זה פחות יקרה, בוודאי שהחודשים הקרובים יהיו יותר קשים פיזית.
בחיים יש סדרי עדיפויות ולענ"ד יש זמנים שעדיף בית מבולגן והפוך, הררי כלים בכיור, ולצאת לדייט או חוויה משותפת.
תנסו לנסוע שבתות, זה מקל משמעותית מבחינת נקיונות ובישולים. לקנות אוכל מוכן, לשלם לעוזרת, ולנצל את הזמנים האלה לכמה שיותר חוויות חיוביות. ברגעי פיצוץ החוויות החיוביות יעמדו לימינכם בע"ה..

לשתף לשתף לשתף. ולצחוק. לצחוק על זה איתה, עם משפחה, חברים.. לצחוק על ההורמונים ועל הנשים העצבניות.. זה משחרר קצת להסתכל על הכל בחיוך.
ואם לא מקל- ללכת לייעוץ. אם אשתך פחות פנויה נפשית להיות קשובה לך אולי כדאי למצוא מקום אחר שיהיה בנוסף? (זה צריך להעשות מאוד בזהירות ולא מתאים לכל אחד..)
וטוב שפתחת איתה, בזמן טוב אחר תחשבו יחד איך לעבור את התקופה הזאת בכמה שיותר אהבה וחיבור. (אחרי הלידה לא נהיה קל יותר מהבחינה הזוגית.. עכשיו האימונים..)
בהצלחה! אתה נשמע בכיוון טוב!

כואב לקרוא לאיזה מצב הגעת, הגוף שלך מאותת מצוקה קשה מאוד, אל תרשה לעצמך אפילו לא עוד יום אחד להמשיך מבלי לקבל תמיכה נפשית.
לכן לפנות עוד היום לאיש מקצוע אפילו רופא משפחה והוא כבר ייתן מענה למצוקה שלכם.

לא סוף העולם....
בסופו של דבר אתם 2 אנשים בלי ילדים קטנים (כך מובן לי מההודעה). אני מניחה שהבלאגן ךא מטורף ואפשר לסדר אותו גם פעם בשבועיים- שלוש.
כביסה, במיוחד בחורף, הכי הרבה לא מקפלים ושמים בסלסילה.
משטיפת כלים ונקיון מטבח באמת יותר קשה להתחמק.
מה שכן, תבשלו בכמויות גדולות ותקפיאו זה יחסוך את הבלאגן של הבישולים במטבח. גם יתן לאשתך זמן לנוח או לעזור לך בסדר וניקיון בדברים הקלחם ביום שישי.
קודם כל, בעיני, לטובתכם ולטובת הילד העתידי שלכם זה שתשקיע בלימודים- במיוחד בתחום הנ"ל.
אי"ה, זה קושי זמני.
במשכורת שתרוויח תוכל לממן מנקה שתקל עליכם מאד בהריונות הבאים בעז"ה.

אולי אפשר לקחת עזרה מבחוץ?
נגיד להביא מנקה פעם פעמיים בשבוע שישטוף את הבית, ישטוף כלים, אפשר גם גיהוץ לתת .
בנוסף, יש הורים או אחים שיכולים לעזור עם אוכל מבושל או תחזוק הבית?

ולהוריד את הלחץ מעליך שבתקופה הזאת של לפני ואחרי הלידה הבית לא יהיה טיפ טופ, אין מה לעשות..
מה שאתם מרגישים שחייבים לעשות ומה שלא, לשחרר או לקחת עזרה

קניות באינטרנט, אוכל מוכן, מנקה..
זה אמנם הוצאה אבל חשוב להוריד ממך עול איפה שאפשר.

דבר שני אתה צריך תמיכה, כדי שתוכל לתמוך באשתך. תמצא דמות שטוב לך לדבר איתה...

בהצלחה

אתה ראוי להערצה . ישנם מצבים באמת לא פשוטים בחיים שמפלס הלחצים והעומס עולה ואין ביכולת בין בני הזוג לסייע ולתמוך האחד בשניה כי כל אחד מהם נמצא בקשייו שלו ולא מסוגל להכיל פרומיל מהקושי של השני.
חשוב קודם שתכירו בעובדה שזו תקופה זמנית והיא בה תעבור.
תנסו בזמנים השפויים כמה שיותר לפנק לתמוך להרבות המילות אהבה וחיזוק ולייצר מטען ריגשי חיובי לזמנים הקשים.
דיכאון חרדות ולחץ נפשי הם גם גננטיים וישנם אירועים שהם טריגר להתפרצות בעוצמות כאלה ואחרות. חשוב שתלך לטפל בזה ואם צריך בהמלצת איש מקצוע תיקח תרופות לאיזון.
תנסו לראות איך אתם משתלבים בעבודות הבית ומקלים את המשימות גם במחיר של השקעה כספית... זה ישתלם לכם. עדיף לשלם על אוכל מוכן או עזרה בבית מאשר לשלם 250 לשעת טיפול. הבריאות שלכם קודמת לכול.

ממש לא פשוט. כל הכבוד. על הרצון ועל ההתמודדות עצמה.

אם תהיה לך "פינת בריחה", יעזור לך?/ יקל מעליך? למשל לברוח לבית קפה לחצי שעה/ נרגילה עם חברים/ וכד'

ג. סיוע חיצוני, בתפעול הבית- בא בחשבון?/ יקל מהלחץ?

אני אדגיש שזמן הפנאי שלי באמצע השבוע הוא מועט מאוד. התואר דורש ממני השקעה וזמן, עובדה שמשפיעה גם על היחסים עם אשתי. אז אם יש לי זמן פנוי הוא מן הסתם להיות איתה ולא עם חברים שבקושי יוצא לי לפגוש מאז שהתחלתי ללמוד

לגבי סיוע חיצוני, אין לנו את היכולת הכלכלית להעסיק מנקה (כרגע), ולקנות אוכל מוכן שבעיניי זה עושק אבל לא משנה

חשוב לנו לתפעל את הבית כמה שיותר, סדר וניקיון הם דברים שחשובים לנו ואפילו מוציאים אותנו מדעתנו אם אין אותם. הבעיה היא שבשל הנסיבות הקיימות מאוד קשה לתמרן בין הרצון לבית נקי ומסודר לבין היכולת להפוך אותו לכזה. דבר שמעלה את מפלס הלחץ הנפשי והמתח בינינו

תבלה קצת לבד.
מותר, אפשרי, ירידה לצורך עלייה.

זה עומס לא סביר בעליל פיזית ונפשית (הייתי שם.. בצורה טיפה שונה כמובן, אבל מבינה ממש את המצב), אבל אין ברירה, כמה שזה קשה - הפתרון חייב להיות להוריד ממך לחץ.

לגבי זה שבכל הזמן הפנוי שלך אתם ביחד - זה טוב לך? אתה לא צריך קצת להיות עם חברים? ברור לי שזה אומר שלפעמים כל מה שיש לך בימי חול זה שעתיים בשבוע, והזוי להקדיש אותם לחברים ולא לאשתך. אבל תחשוב על זה אחרת - אם יש לך את הצורך להתאוורר מהלחץ הזה (יכול להיות שאין וטוב לכם ואז זה לא רלוונטי), אז זה ששבוע אחד בחודש תדברו בשבת ולא בימי חול, אמנם יפחית משמעותית מהזמן שלכם, אבל יביא אותך הביתה יותר רגוע ומשוחרר, ושניכם תרוויחו.

לגבי הסדר והנקיון - או שתשחררו מזה שהבית צריך להיות מסודר, או שבכל זאת תביטו עזרה חיצונית (או גם וגם). בחורה שתבוא ל3 שעות בשבוע ותארגן את הבית תוריד המון לחץ מכם (אבל גם תצטרכו ללמוד להשאיר את הדברים שגוזלים זמן ליום שהיא מגיעה, גם אם זה קשה). אין ספק שזו השקעה כלכלית, ואתה אומר שאתם לא יכולים לעמוד בזה, אבל זה יכול לעזור משמעותית, ושווה אפילו לנסות לבקש עזרה מההורים (אם רלוונטי) רק בשביל זה.

כמה פתרונות טכניים, לא יודעת מה רלוונטי אליכם:
1. לא ברור לי מה הצפי שלך לסיום הלימודים/ לפחות עומס כדי שתוכל לעבוד אבל אני מקווה שאתם לוקחים את זה בחישוב הכלכלי.
אחרי סמסטר שלישי אין סיבה שלא תוכל למצוא עבודת סטודנט. אולי זה ידרוש ממך לפרוש את הלימודים, אבל זה ייתן לכם קצת יותר נחת כלכלית.
(תינוק עולה יותר ממנקה.. אתם תצטרכו את זה..)
2. יש אוניברסיטאות שנותנות הלוואה עד גובה מסויים בלי ריבית והצמדה. אני האחרונה שתעודד להכנס לחובות, אבל אם יש לך צפי להתחלת עבודה בקרוב ויש סיכוי גבוה שתוכלו להחזיר את זה בקלות שווה לחשוב על זה (אבל רק הלוואות בלי ריבית והצמדה. אחרת החוב תופח בממדים מבהילים..)
3. לא יודעת אם אתה מקבל מלגות או לא, אבל שווה להתחיל לעבוד על זה. אל תחפש מלגות שצריך בשבילן שעות התנדבות אלא כאלה שנותנים על סמך הכנסה/מוצא/מצב משפחתי וכד. יש הרבה. מלגת משרד החינוך אמורה להיות פתוחה עכשיו (תקנה טפסים באקדמון), ועוד מעט ייפתחו מלגות לשנה הבאה.
תבקש גם מלגת סיוע מהאוניברסיטה.

בהצלחה

ממש מובנת התחושה שהמציאות סוגרת מכל כיוון, והשנים הללו של הלימודים הן מאוד קשות יחד עם הבית. מנסים לחסוך כמה שיותר, לפעמים המאזן הוצאות הכנסות גם ככה שלילי, חיים בקצב משוגע ויש גם זוגיות ובית וילד בדרך..
אם המציאות הזאת גדולה עליכם, חייבים לבחור לוותר על משהו.
אני מניחה שעל הילד אתה רוצה לשמור מכל משמר, וכך גם על הזוגיות.
מתחת לשני הדברים החשובים הללו יש שלל דברים שאתם חייבים לוותר על חלקם או על חלק מחלקם כדי לשמור על שני הדברים הראשונים (כל עוד אנחנו לא גיבורי על, הכוחות שלנו מוגבלים..)
שבו יחד,
אולי תתייעצו עם דמויות ששניכם סומכים עליהם (הורים, אחים, רב, מדריכת כלות ועוד..)
ותחשבו על מה מוותרים.
אולי קורס שאתה יכול להוריד?
לקבל הסמסטר ציונים נמוכים יותר?
עבודות בית שמפסיקים? (אצלנו בהריון עברנו לחד פעמי. אני ממש משתדלת להמנע בשביל כדור הארץ אבל השפיות שלנו חשובה יותר, ואם אני לא יכולה לשטוף כלים ובעלי עובד קשה אז כשהוא חוזר הביתה אני מעדיפה שיעשה דברים אחרים מאשר ישטוף הררי כלים שהצטברו..)
לבקש עזרה!! הורים, שכנים.. זה גם מחיר כלשהו אבל הוא שווה.
לוותר על הפרטיות קצת ולעבור לגור אצל ההורים? בעיניי אישית זה חתיכת מחיר (הויתור על השקט והפרטיות) אבל יש זמנים שזה הצלה.
חייבים לשחרר איפשהו. תבחרו יחד היכן
ואל תוותרו על הזוגיות. עדיף שתקפיא את התואר אבל תשמור על זוגיות חמה.
אשתך זקוקה לך. תהיה איתה.

אל תתרגשו מזה. זה ממש מובן!! אבל צריך ללמוד תקשורת נכונה. איך לקבל את השני, בענווה ולהבין שלא כל האמת נמצאת רק אצלי. מותר לשני לחשוב ולנהוג אחרת ממני, השאלה מה עושים בסוף, השאלה איך מנהלים את הריב האישי והופכים אותו לויכוח ענייני שכלי או לדיבור. להתרגל לברר, לדבר, ללבן, ולדון, במקום להתעצבן

אני חושבת, שפעמים רבות כשיוצרים אווירה טובה ויוצרים טוב, מדברים, חווים חוויות ביחד, הויכוחים לא מתפוגגים, פשוט מצטמצמים, ופתאום ההבנה היא אחרת...

עכשיו!
ייעוץ זוגי זה לא לא בהכרח שהמצב קטסטרופה אלא כי רוצים שיהיה יותר טוב. ונשמע שזה המצב.
בהצלחה!

מה לעשות? ללכת להרצאות, שיעורים, סדנאות,
וכן, גם יעוץ זוגי ו/או אישי!
זה הזמן להשתלמות במקצוע הכי חשוב בחיים- הזוגיות!
בהצלחה וחיים טובים ומאושרים!

חשוב לעשות עם זה משהו, חייבים ללמוד את זה.
כל הכבוד לך שאת מנסה ורוצה ללמוד ולעבוד על זה, כיוון מעולה.
אם את רוצה אני עושה קורס אינטרנטי בתקשורת זוגית, מומלץ מאוד!! תגידי אם את רוצה פרטים.

לא לגיטימי שאת חוששת להיותה מחיצתו בגלל חשש ממריבות.
מריבות וחוסר הסכמה זה לגיטימי וטבעי מאוד, אבל אם זה מגיע לכזה מצב... דורש התייעצות עם אנשי מקצוע, כי אמור להיות לך נעים אפילו אם רבים. בהצלחה.

יש ספר בשם הנורמלי האחרון.

אולי זה נשמע מוזר אבל הרבה פעמים מריבת הן דווקא בסיס לקשר בריא לפעמים כשאין מריבות זה דווקא סימן שאחד מוותר על עצמו (רוצונות שאיפות התנהגות וגישה) בשביל לרצות את השני, הוויכוחים דווקא מוכיחים על עצמאות בקשר.

ולעניין עצמו בסופו של דבר העבודה היחידה שאנחנו יכולים לעשות היא בין האדם לעצמו כלומר כל אחד עובד ומתקן את עצמו ואף אחד לא יכול וגם לעולם לא יצליח אפי' אם ינסה לתקן את הבן/ת הזוג שלו לדעתי עיקר העבודה היא בינינו לבן עצמנו לעבוד על הרגישות שלנו על חשיבה חיובית על להיפגע פחות (ממקום של הבנה שאני הוא אני וזה הכי בסדר בעולם) בסופו של דבר ככל שאנחנו נהיה חיוביים ושלמים יותר זה משדר ומקרין הלאה וגם בן/ת הזוג יהיו פתוחים ושלווים יותר מה שממילא יוביל לפחות ויכוחים ומריבות כשגם אלה שיהיו יערערו אותנו הרבה פחות.

למרות שהעבודה הזו היא ענקית, בעיני היא הדרך הנכונה לעשות שינוי אמיתי. 

בהצלחה רבה ולוואי שתהיו מאושרים תמיד, כל הכבוד על הרצון להבין ולעבוד על הדברים.

 

כשרואים שזה מתמשך, ולא מצליחים למצוא את שביל הזהב, אז יש בזה סימן שמצביע על קושי שבני הזוג מתקשים לפתור קופלינטים ללא הדרכה. לכן, במקרה כזה מומלץ להגיע לטיפול זוגי בשלב ככל היותר מוקדם לפני שמתרחשת הידרדרות שתמנע את הצלחת  הטיפול. ככל שמגיעם בשלב יותר מוקדם כך הטיפול יהיה יותר קצר ועם סיכויים רבים יותר להצליח. יש הבדל בין שריפה קטנה בחורשה ליד הבית לשריפה באוסטרליה...

המון זוגות מתווכחים בשנה הראשונה, 

אנחנו התווכחנו המון והיום צוחקים על המריבות של פעם. ככה זה אתם מתרגלים לחיות יחד כבעל ואישה

לפני כל ריב תאמרי לעצמך בראש אנחנו חושבים שונה, רואים שונה ומבינים שונה

ועם הזמן תלמדו להכיר אחד את השניה לעומק ורוב הריבים יחסכו.

 

בדיבור של הפיוס אחרי המריבה- תסבירי לו את המבט שלך, ותגידי לו איך רצית שיגיב וכו, חשוב לשתף אחד את השני בתחושות ובמחשבות.

 

ולא הייתי ממהרת ללכת ליעוץ, נכון שיעוץ הוא לא מורה על מקרה אבוד אבל בכל זאת ויכוח בשנים הראשונות זה לגיטימי לגמרי.

 

מריבות וחיכוכים במינון מסויים זה דבר טבעי.

מה שחשוב הוא שאתם יודעים איך לתקשר, איך להתנהל במצב כזה ואיך לצאת ממנו מחוזקים.

במידה ולא ממליצה לכם לקרוא או לראות הרצאות בנושא,

ואם תרגישו שזה כבר טו מאץ' אפשר לפנות לבעל מקצוע.

 

יש אגב כל מיני ימי עיון וסדנאות לזוגות שנוגעות גם בקטעים האלה

כמו שהציעו יש אפשרויות של לימוד, סדנאות, יעוץ זוגי וכדומה. תבחרו מה שתרצו מתוכם (חשוב לבקש המלצות מאנשים שאתם מעריכים את דעתם לגבי כל דבר ספציפי שתרצו לעשות- יועץ מסויים או קורס אינטרנטי מסויים).

בנוסף, חשוב לחזק מאד את הטוב, את הביבות שבגללם התחתנתם, לחשוב על זה, לדבר על זה, הפתעות נחמדות אחד לשני, אפילו אם יש מתח ודווקא אם יש מתח חשוב לחזק גם את החיובי

אין מדדים, אין מספר פעמים לגיטימי לריב. המדד היחידי הוא תחושת הלב 

תפקידו לכבד אחד את השניה במהלך הרחב ולוודא שאתם מתקשרים ולא סתם משמיעים קולות

הערת אגב
לאור נסיון של כ5 שנות נישואין
אני שם לב לאחרונה שייתכן שהרבה מהקטע
זה פשוט סגנון דיבור
שפשוט צריך לסנן כל מיני רעשי רקע
אולי היא התרגלה בבית הוריה שקשר מורכב מויכוחים והתנצחויות וזה פשוט סגנון
(או הוא במקרה שלנו)
יכול להיות מן הסתם שצד אחד נהנה מהויכוח והשני לא

תודה רבה אנשים טובים על התגובות, באמת עכשיו מתלבטת איך נכון להציג לבעלי את המקום הזה של אולי כדאי ללכת ליעוץ?

המצב כרגע הוא מעט קשה, אני מפחדת לפעמים לדבר איתך מחשש שנריב.

אשמח שנשפר את הקשר שלנו ונלך לאיש מקצוע.

זה לא אומר חלילה שאתה או אני "פסולים" או "רעים", אלא כמו שהולכים לרופא שהוא בעל מקצוע בתחום מסויים על מנת להתייעץ, ככה גם אצל יועץ זוגי. אין שום רע בכך, יש לא מעט שהולכים גם ככה.

אבל רשמת " לא תמיד כיף לי לשהות במחיצתו כי כל פעם יש את הפחד שאולי תכף יהיה וויכוח".

אז הדרכה שאני קיבלתי מהרב שלי היא שטיעונים נגד בן הזוג (שזה תמיד טבעי שיש) יש לשמור לימים מסויימים בשבוע, נניח ימי ראשון, שלישי וחמישי.

שאר הזמן לא מדברים על זה.

והסיבה לכך היא כדי למנוע מצב של פחד לשהות במחיצת בן הזוג.

אם יש כאן ניסיון להגיע לפרופיל של "בעל בוגדני", אז צר לי לאכזב, אבל אין פרופיל כזה.
וגם אם יש רצון מובן לזהות מראש לפני הנישואין, אין דרך לעשות זאת בוודאות.
כי את מדברת על סוגי בגידות מגוונים, ואנשים שונים יכולים ליפול בכל מיני סוגי בגידות. והחיים דינמיים ואף אחד לא יכול לצפות מראש את מערכת היחסים שתהיה לו עם בן/בת הזוג ואת האתגרים שהוא יתמודד איתם בחיים.
ובכלל מהי הגדרה של בגידה בעינייך.
זו לא חכמה לאחר מעשה לקשר תכונה כלשהי לבגידה. אפשר לקשר כמעט כל תכונה. אולי מלבד כנות ויושר, לבגידה.
למשל ביטחון עצמי/חוסר ביטחון עצמי, ביישנות/פתיחות, ואפילו הדוגמאות שנתת. למשל בעל לא מפרגן- באותה מידה אישיות של בעל שכן מפרגן ושופע נתינה יכול להפנות את הפירגון לנשים אחרות...

שאין פרופיל מדויק.
אבל אולי אנשים מופנמים יותר בוגדים יותר.
כי הם רגילים להסתיר ולא לספר כל דבר.
והנה יש להם עוד משהו שהם לא מספרים אבל נותן להם ריגוש.
קיצור זו שריטה לא מוגדרת...

אההה וגברים בוגדים עם נשים כך שגם תופעות כאלו יש .....

אבל זה בגלוי ואז זו לא בגידה

לדעתי יש סממנים אם הבעל מסתיר את הטלפון או פתאום שם קוד לטלפון אקרא לזה סימן אזהרה.
אם פתאום הוא מגיע מאוחר ודברים פתאום הופכים לא שגרתיים אפשר לקרוא לזה נורה אדומה .
לי היה בעבר בן זוג שאני לא יכולתי לסמוך עליו והוצאתי אותו מהחיים שלי.
גבר שרוצה לבגוד יבגוד .
פעם מכרה שהכרתי הייתה בוגדת בבעלה היא אמרה לי משפט עץ עקום לא מתיישר אבל לא הייתי מכלילה על כולם .

השאלה היא אם יש אנשים שיותר מועדים לבגוד.
ואם אפשר עוד ליפני לזהות ולהתרחק.
כמו שגבר אלים. יש תסמינים שאפשר לזהות.

האמת שאני לא יודעת אם אפשר לנחש דבר כזה.
אם הוא גבר כזה שפוזל חופשי. או צוחק מידי עם נשים ולא שם גבולות. ואין לו יראת שמיים או קצת בושה, הייתי ניזהרת ממנו.

בגדול אם אתה נשוי קרוב לשלושים שנה, כנראה אתה באזור גיל חמישים. לפעמים בגיל הזה יש ירידה ביצור הורמונים מסויימים שמשמעותיים. סביר שבדיקת דם פשוטה, יכולה לגלות וכדור פשוט/שינוי תזונה יכול לפתור את הבעיה.

לא להתבייש!
זאת בעיה תפקודית נורמלית ולגיטימית. יש מקרים כאלה לרוב, אל תתבייש ואל תחשוש לדבר על זה עם גורמים מקצועיים.

תלך לרופא המשפחה שלך שיפנה אותך לרופא המתאים. אל תקח ויאגרה לפני שאתה מתייעץ.
ואם בסוף ייעצו לך לקחת ויאגרה, קח ואל תתבייש.

ודאי שאפשר לפנות לרופא. ואינני מתבייש. (אין לי על מה. לא עשיתי רע לאיש) ואכן גילי מעל 50.
אך מטרת השאלה כאן היא לקבל מידע מבעלי ניסיון ולהגיע מוכן לפגישה עם הרופא. מן הסתם הוא ימליץ על טיפול תרופתי כלשהו וברצוני לשמוע מבעלי ניסיון על יתרונות וחסרונות של טיפולים שונים.

ושוב תודה לכם.

אתה יכול לפנות למכון פועה ולקבל מידע מהם.

או פורום לגברים?


אכן לא חשבתי על מכון פועה. תודה.

הטיפול בד''כ ע''י כדורי ויאגרה שעושות רק טוב אחרי גיל מסויים (נדמה לי שלא הולך טוב עם בעיות לב ולחץ דם)

טיפול טבעי אני לא מכיר, באופן כללי לא ממליץ להתפתות לדברים טבעיים חוץ מתזונה טובה. לאכול תמרים, שקדים אגוזים, אבוקדו, טחינה מלאה, סלט עם 4-5 צבעים וכמובן בשר אדום טרי וטוב פעמיים שלוש בשבוע עם יין אדום טוב לא מבושל.
כל מה שכתבתי טוב כמובן גם לצעירים

האם אכן יש קשר מוכח בין תזונה לעניין הנ"ל?

תעשה בדיקות דם ותתייעץ עם דיאטנית. 

אני חושב שלאף אדם בוגר לא מומלץ לאכול בשר אדום יותר מפעם בשבוע-שבועיים. 

מה שכתבתי זאת תזונה שמפיקה המון אנרגיה.
לגבי הבשר אני מקבל את ההסתייגות של קודמי. אני מתאמן בערך שעתיים כל יום והבשר מאוד טוב לי. (כשעה פעילות אירובית, בעיקר ריצה וכדו' ושעה ורבע בחדר כושר)
בלי או עם קשר לתזונה, פעילות גופנית גם יכול לתרום לך מאוד (הליכה מהירה מאוד ואם אתה מסוגל לרוץ אז ריצה) בריצה משתחררים הרבה הורמונים שמאוד עוזרים לאון גברי ויש מחקרים בנושא.

בתק' הזאת בד''כ יוצא לריצה, מתקלח במקווה ואז הולך להתפלל (בגלל הנץ המאוחר מאוד). בימים שהתפילה ממש מוקדמת, קודם מתפלל ואח''כ רץ. וכן בלילה אחרי שהבית יחסעת שקט, 4 פעמים בשבוע שאחד מהם מוצ''ש כך יש לי שני ערבים פנויים

יכולים להיות מגוון גורמים - בעיות לחץ דם וכולסטרול, נושאים הורמונליים ואולי מתח בעבודה.
הרופא ישלח לבדיקת דם ולאחריה יהיה טעם להתייעץ ברשת. אם יש בעיית כולסטרול זה לא אותו טיפול סביב בעיית הורמונים וכך הלאה. כנ"ל לגבי סטרס.

אל תזניח, אח יקר. זה אולי מביך, אבל ככל שתעלה מוקדם יותר על הגורם, כך תוכלו לחזור לחגוג מוקדם יותר

צודק. חשוב לי בעיקר בשביל לשמח את רעייתי היקרה.

מקובל צדיק מתימן. לא מכירה מניסיון, אבל
יודעת שיש ממש במה שאומרים.

את בטח מתכוונת לסגולה של ימי שישי.אחותי עשתה ונושעה.
(לא זוכרת מה בדיוק עושים אבל מדובר ב3 ימי שישי רצופים.)

הסגולה היא לכל ישועה שזקוקים?

היי.י באמצע שבוע אבל הבנתי שצריך בשישי רק שאני לא יודעת עם מי לברר 🤷‍♀️
תודה רבה !

מהמם

נקי

שקט

 

יש בריכה בחצר, סגורה לגמרי, אבל משותפת לכמה צימרים במתחם,

אז אם יש עוד אנשים - צריך להסתדר איתם בשעות

052-3114913 ענבל זאב.
מקום מדהים...בבקתה יש גקוזי ,מיטת מסאז מתכווננת ,כורסת מסאז
מקבלים בנוסף על כל לילה שמזמינים שעתיים בבריכה פרטית שבבעלותם בריכה מחוממת , ממוקמת במתחם סגור לחלוטין.
מושקע ביותר . ממש מומלץ מאוד נהננו

מדהים

בהצלחה!

מכירה אותם..

אז אם יראו רוסי לא יתקפו? 😜

כידוע לך התקשורת מראה תמיד את הדברים באופן מגמתי
ובשביל כמה דוגמאות אתה יכול להיכנס לתכנית: מהצד השני.

הוא מדבר על מלא נושאים ועל פערים שבין המציאות לבין מה שהתקשורת משדרת

אני בטוח שביצהר יש אנשים מקסימים

ביישוב דולב יש בריכה מחומת ומקורה מיועדת לזוגות, השובר כולל חלוקי רחצה ובקבוק יין.

יש גם צימר במקום

תמונות נוספות כאן

 

בגדול, אתם מחוייבים אחד לשני. כל עוד שהכיוון מבחינתכם הוא להישאר נשואים ואתם משקיעים בזה (מצויין, ממש לא פשוט ללכת לטיפול, כל הכבוד שאתם משקיעים בזה!) - אין סיבה להמנע, אם אתם מפוייסים באותו זמן ולא תוך כדי מריבה.

שהיא לא אוהבת אותי ואני גם מאוד רוצה אבל אני אומר לעצמי להפריד את הרגש ובאמת לראות מה עושים בהמשך..

בעיקר הגבר כלפי האישה ולא כל אחד לעצמו.
לדעתי המשוואה בדור שלנו צריכה להיות נשואים=מסתדרים .
מי אמר שצריך לאהוב 24/ 7 בעוצמה 8-10???
החיים דינאמיים לפעמים אהובים לפעמים לא ולפעמים בא לחנוק את בן הזוג כי השינאה פורחת ולא איכפת לך ממנוה.
אתם מסתדרים ביניכם? מחבבים בדכ האחד את השניה? רוצים להמשיך לחיות ביחד? מצויין, זה המתכון לזוגיות טובה.
החיים זה לא סרט דיסני או סרט רומנטי... נישואים זו עבודה קשה.
אישתך רוצה להיות איתך ביחד! זה נפלא.
אתם הולכים לטיפול זוגי מצויין! זה מראה לך על הרצון האמיתי והכנה שלכם ועל הקשר הטוב שלכם.
כן אמרה אוהבת לא אמרה אוהבת מה זה משנה!?
לאור מה שכתבת ברור שממשיכים לקיים יחסים. ממשיכים לתחזק את הקשר וללכת לטיפול זוגי והכי חשוב לדבר ביניכם.תקשורת מקרבת.

דווקא בזמנים הלא פשוטים...תפרגן .
תראה כמה חשוב לך לשמוע שאתה אהוב...גם לה זה חשוב.
תאמר לה שאתה אוהב אותה ואיכפת לך ממנה כי זה באמת בלי לשמוע ממנה שגם היא אותך כי זה לא משנה...
וזה שהיא לא אמרה זה לא מוריד מההערכה שלה כלפיך..
ולא מוריד מהחובה והצורך שלך להמשיך ולומר לה...

אולי תנסו לדבר יותר מפורט על הנושא - מה אתם מרגישים אחד כלפי השני.
אהבה זה מכלול רחב ואולי מבחינתה אם היא לא מתקרב למושלם או פרפרים זה לא "אוהבת"

לדוגמא-
יש משיכה?
יש הערכה?
יש תחומי עניין משותפים?
יש זמנים שכיף?
אולי תבין את המצב קצת אחרת...

בכ"מ, כל עוד הרצון הוא הדדי אין שום סיבה להמנע. ב"ה יש מישור אחד בזוגיות שעובד תשמרו עליו

לפעמים כשמנסים להתנות את היחסים במשהו או מתחילים לעשות לפני כן בירור מעמיק - זה מאכזב ומרגיז את הצד השני.

לא כדאי לתת הרבה משקל לאמירות כאלה ואחרות.

אוהבת אז היא לא הייתה רוצה לקיים יחסים.

היא כנראה כועסת. או רוצה שתחזר אחריה. .

אבל לא אוהבת ובכל זאת מסכימה לקיים יחסים, נשמע לי לא הגיוני.

אישה צריכה לאהוב ולהרגיש נאהבת בשביל זה

היחסים מתחילים מההרגשה אצלה