פורום נשואים טריים (עמוד 253)

איזו קידומת כשרה ב055??

הקידומת הייתה 055, אבל גם המספר הזה גם טוב.
תודה רבה !

ייעוץ זוגי יכול מאוד לעזור

ייעוץ במיידי.

 

בהצלחה רבה

הוא מכבד ומעריך ועוזר בבית. הוא בן אדם טוב ולא רוצה לפגוע בי. פשוט ככה הוא מרגיש כבר די מתחילת הנישואין..

החיים לפעמים מאוד שוחקים.
תמצאו את הדרכים שלכם קצת להלהיב את השגרה.

רק אז אם לא יהיה שיפור תלכו אולי ליעוץ.

זה נשמע שהוא אדם מאד טוב רק קשה לו והוא גם אומר במה.

הייתי מציע לו בעדינות לעבוד האהבה שלו את עצמו דרך טיפול או אימון. אוכל לתת המלצות בפרטי. בכל מקרה בגלל שיותר קשה לגברים ללכת לדברים כאלה כדאי שתבררי טוב על הדברים שאת ממליצה עליהם ועל אנשי המקצוע כדי שהוא יראה שאת בטוחה ביכולת שלהם לעזור לו

זה לא נתון בלתי ניתן לשינוי להיפך צריך לעבוד עליו
יש לך מושג מדוע הוא אינו אוהב את עצמו?
זה מתבטא בתחומים נוספים או רק מולך?

אלה לא חיים זוגיים תקינים

תפגשו במקום הכי מתאים ונוח לכם תפתחי בפניו את הרגשות שלך והכאב שלך... ואני מתפלל שיבין שזו בעייה משותפת וזוגית ...

בשום מצב אל תשאירי את הרגשות האלה לעצמך

זה עניין זוגי חשוב שאם לא יטופל יכול לגרום לכדור שלג שיסב נזקים רבים...

קודם כל שיח פתוח ביניכם בעניין החשוב הזה
ומתוך השיח טיפול זוגי או ואישי שיחזיר את הקרון למסילה הראויה לו

בשום פנים לא לכאוב לבד ולא לטאטא ...

בהצלחה רבה רבה

יש עליות ויש ירידות. צריך לשמוח בתקופות של השיגרה הברוכה ולא להיבהל כשצריך לחזק את הקשר.
דברו ביניכם. תקבעו כללים ליחס מכבד בתקופות החלשות ותמיד לחשוב איך מתחזקים את הקשר.
קשר נישואין לא יכול להישאר סטטי 50 שנה, אם לא משמרים את הזוגיות ונפגשים אחד עם השניה מעבר לטכני אז מרגישים לא טוב

תבררו ביחד מאיפה זה נובע
יש ערכות של קלפים טיפוליים לחיזוק הקשר גם בנושאי זוגיות וגם בנושא שיפור יחסי האישות.
תקשורת מקרבת שיח זה המפתח לקשר זוגי.
גירושין לא באים בחשבון רק במקרי קיצון קיצון ולפי מה שתיארת זה לא המקרה שלכם

תגובה מלב אל לב.
חיזקת אותי מאוד. אני מקווה שגם את כותבת השרשור.

אולי בגלל שאת יפה אז הוא מרגיש לידך נחות?

אם בכללי העניינים בסדר - והוא מסביר שזו הסיבה; ומן הסתם מבין בעצמו שזה לא מצב רצוי - אז שילך או לטיפול פסיכולוגי, או לשיחות עם תלמיד חכם שמבין ענין. יתחיל לאהוב את עצמו - וגם אותך.

ברור שההרגשה שלך לא נעימה ואתם לא אמורים להסתפק בחיים הללו.
אבל כמו שאם חס וחלילה בעלך היה חולה היית תומכת בו במסירות או לחילופין אם את היית מרגישה מה שהוא מרגיש כעת היית מצפה שיתמוך יעודד ויהיה איתך בקושי יד ביד
כך נדרש ממך כעת.
את כעת החזקה יותר מבין שניכם בנושא הזה, בעלך בקושי גדול, לא לאהוב את עצמו זה קושי וברור שהוא לא יכול להעניק אהבה.
וזה המקום שלך לממש את הנאמנות ואת הזוגיות שלכם

מתנה לחנוכה, מוסיפים אור לזוגיות !
יעוץ זוגי אצלכם על המחשב בלי להיחשף ובלי לצאת מהבית ! קורס מודעות זוגית לעבודה משותפת להתבוננות פנימית, הורדת ביקורת והעצמת החיובי. דף קורס דיגיטלי - זוגיות מודעת  המבצע עד חנוכה

אני חושבת שיש לה גם לגברים.

אני חושבת שהמיילים שלה וכן הדיסקים יכולים להוסיף המון אור לחיי האישות והזוגיות.

גם אני בפנים!!!

 

בהצלחה!

חבל שלא שמעתי אותה ליפני 20 שנה. אז בקושי דיברו על משהו.
אבל אף פעם לא מאוחר.
וב"ה גם שהכל בסדר היום היה לה מה לחדש לי.

מה היא חידשה לך?

התכוונתי שאם מקבלים הדרכה כזאת אחרי החתונה חוסכים הרבה בעיות ואי הבנות.
הייתי יודעת למי לפנות. 10 שנים לא הייתי בקטע בכלל. רק כי התייאשנו, גם שאין את מי לשאול כי לא מדברים על זה..

ומה שחידשה לי זה בעיקר השיעורים האחרונים. איך לחזק את הקשר. ואיך להתחדש. השחיקה וכל המעשה עצמו. ועוד דברים שאי אפשר לכתוב..

אני מאוד אוהב את הגישה של האשה הזאת (דר' רוני גז), גם מכיר אותה אישית והיא ממש מקסימה. התלבטתי אם זה מתאים לדוסים, אני מקוה שכן.

ואז קלטתי שזה שעה וחצי..
אז אנסה מאוחר יותר כשיתפנה לי זמן
ההתחלה סיקרנה אותי

רק אומר ..

במקרר למטה יש עגבניות ומלפפונים, יותר בריא...

גם למקפיא עליון אפשר לשים כסא

ואי אפשר באמת לחנך.

יש לי ילדה בת שנתיים שיכולה לעלות עם כסא
כבר מצאנו אותה עומדת על השולחן במטבח

ולחנך, קשה אבל אפשר
לא אומר לך שאני תמיד מצליח
אבל לאט לאט אפשר

יש אופי של ילדים שזה לא הולך בדרך רגילה ...

לקחת שלוק מתוך מקפיא עליון. מנסיון.

לי יש בלומברג סביב ה 500 ליטר
מרוצה ברוך ה'.

התאים יותר קטנים קצת קשה להכניס דברים כמו מגשי פיצה קפואים או דברים גדולים

מקרר שארפ שתי דלתות
יש לנו 2 כאלה, די הרבה זמן (8 בערך)
ב''ה הכל חלק, קל לנקות (מקפיא למטה עם מגירות)

תצאו יחד באווירה טובה ואז תעלי את הקושי שלך, לא ממקום של להעיר לו, אלא תארי לו איך את מרגישה, מה קשה לך, לא ממקום מאשים, אלא דברי על עצמך, על הצורך שלך בזמן זוגי איתו, בעזרה. תאמרי שאת מבינה את הצורך שלו בשקט אחרי יום עבודה, אבל שחסרה לך התקשורת איתו והעזרה שלו ונסו למצא יחד דרך אמצע שתענה על הצרכים של שניכם.

והוא כבר אמר שאני צודקת...

תנסי לתפוס אותו לפני שהוא נכנס למשחק.
בוא תאכל איתי ארוחת ערב או בא נצא לטיול הרדמה עם הקטנה... ואז תדברו על כל מיני דברים וגם תסבירי לו כמה קשה לך הניתוק שלו ממה שקורה בבית בזמן שהוא משחק. זה נשמע ממש התמכרות.

לאכול עם מישהו שאתה רואה עליו שהוא אוכל מהר, לא מדבר, רק מחכה שתשחררי אותו למשחק

אבל עם הזמן זה הלך ופחת. היום אני גם משחק אבל לא באותה תדירות. מאמין שעם הזמן זה ילך ויפחת.

או בלילה כשהייתי קם לילדים כשהיו תינוקות.

התיקתוק של הבית לא אני הייתי עושה אני רק הייתי עוזר אבל לא משחק בזמן שאישתי מתקתקת.

שווה אולי להגיד לו שישחק כמה שבא לו אבל אחרי הטו דו ליסט של הבית.

או- שיפחית
או- שיש פרקי זמנים מוגדרים ל'בית'

אמרתי לו תשחק שעתיים במקום 3/4. אז הוא אמר שמשעמם לו.
גם הוא לא מבין מה הבעיה לשחק כשהיא על הרגליים שלו. אבל תינוקת לא אמורה להיות שעתיים על הברכיים של אבא שלה!!

או לערב את המפקד..

חוץ מזה שהמפקדת שלו ממש ממש ממש לא אכפת לה. הוא צריך את התפקיד הזה יותר משהיא צריכה אותו

כשחוזר יקח חצי שעה אוורור (אוכל/מנוחה/מחשב..אנא עארף..) ואח"כ יעזור. אני לא יודעת מה הצורך שלך בדיוק טבאיזה שעות אבל הוא חייב אוורור ולא מיד לעזור...

 

 

לא בשעת מעשה,
אולי בשבת, אולי בדייט, כשהוא לא בקרבת מחשב.
שיחה כנה, אוהבת וגם נוקבת.
אני מכיר קצת את הסוגיא הזאת קצת, לפעמים הגמילה של החברי האלה הרבה יותר קשה מאלה שמכורים לפורנו וכדו' בדיוק בגלל הלגיטימציה שנותנים לזה, תכלס זה שורף את הזמן יותר גרוע מכל דבר אחר.
אז זה שהוא מצליח לסיים ב23 זה סימן טוב, תתחילי לדבר אתו על הקושי שלך, בתקשורת מקרבת. (להדגיש את ה ''אני צריכה אותך'' בת שלך צריכה אותך, כמובן לפתח את זה)

אמרתי לו שלא הוא פשוט לא יכול כי הוא אבא והוא לא מבין שלא ככה אבא מתנהג.
לפעמים היא בוכה ואני לא יכולה לגשת אליה והוא פשוט לא קם! זה כאילו ברירת מחדל שאני זאת שתקום אליה וזה משגע אותי! הוא אבא שלה בדיוק כמו שאני אמא שלה!

קשה לייעץ בלי להכיר אותו וגם האינטראקציה ביניכם לא ממש ברורה. את נשמעת דומיננטית יותר לא רק בהורות.
יש כאן את ברירת מחדל שהיא לאו דוקא קשורה למשחקים. גם אם היה קורא עיתון זה היה יכול לקרות וזה דבר שחייבים לדבר עליו, לדייק אותו.
הבעיה היא שאת לא תצליחי להניע אותו אם את באה בקטע עצבני. זה באמת מעצבן אבל ברגע שהתקשורת באה ממקום " זה משגע אותי, אני מתפוצצת וכדו' היא פשוט לא עובדת, לא משנה למה וזו המציאות.

יתכן ועובר עליו משהו קשה שהוא מדחיק במשחק מחשב. כשהוא אומר " מגיע לי שקט" הוא מתכוון אני צריך לברוח ממשהו
מציע להתחיל בדאגה לשלמו אולי ע"י שאלה נכונה הוא יצליח ליפתח ולשתף.

בגלל שהוא היה סטודנט ועבד 3 משמרות היה לו מלאאא זמן פנוי...
וגם אחרי הלידה אמנם נהיה קשה יותר אבל כשהתחיל את התפקיד זה נהיה בלתי נסבל

יש עוד שנים לפתח את הקשר,וזה באמת מצריך שנים. אמנם כל אחד והסגנון שלו, אבח זה לא סותר שאפשר לפתח קשר ושייכות ואהבה גם אם לא מתנהגים אותו דבר ..

חודש?????
עזוב אותך....
מה זה חודש.
בקושי היא מכירה אותך, צריכה להתמודד עם המשפחה?
תן לה לנשום, ותזרום איתה.
וואלה לקח לי כמעט עשר שנים להרגיש בנוח עם המשפחה של בעלי וגם זה לא תמיד.

תהיו עסוקים בלבנות את הקשר שלכם ואל תכניסו עוד גורמים למשוואה העדינה והכל כך קריטית הזאת.
עוד יבוא הזמן של המשפחה, אל תדאג.יש עד מאה ועשרים.
עכשיו- רק שניכם.

קודם כל מזל טוב.
דבר שני, אני בעצמי לא טיפוס ביישן במיוחד, יכולה לזרום גם עם זרים יחסית. אבל חודש אצל משפחת הבעל זה כלום מכלום כלום.
ס ב ל נ ו ת
והרבה יש לך פה תפקיד. הרבה פעמים כלות וחתנים חוששים להרגיש בנוח אצל משפחת בן/בת הזוג כי מרגישים שבוחנים אותם אז מפחדים להשתחרר. אם אתה תפרגן לה מול המשפחה שלך (איזה עוגיות מעולות היא עושה, איך התלמידות שלה אוהבות אותה, איך היא מציירת מדהים או מה שנראה לך מתאים) אז תהיה להם עין טובה עליה וגם לאט לאט היא תרגיש יותר בנח. זה בכלל לא פשוט להרגיש משפחה פתאום עם חבורת אנשים שאין להם קשר אליך עד כה. בכל מקרה איך שלא תסתכל על זה, חודש זה כלום ממש. הרבה פעמים כשמצטרפים ילדים למשפחה זה מאחד יותר והם דורשים מאיתנו יותר להיפתח.

אפשר למצוא דרכים אחרות ליצור קשר.

ומעריך אותה על התכונה המיוחדת הזו.
אני מנסה להבין מה יפתור את הבעיה..

אתם נשואים רק חודש בעה זה ישתנה.


גם עם אישתי היה דומה.

גם היא חדשה למשפחה שלך והמשפחה שלך חדשה לה.

היתה מגיבה ככה
זה זרות, מבוכה, להיות במרכז...בכל מקרה לא סיטואציה נוחה וטבעית, בטח למי שמעדיפה להיות בצד

מזל טוב

חכה בסבלנות. אחד הדברים העי קשים בהתרגלות לחיי נישואין, זו ההתרגלות למשפחת בן הזוג. במיוחד אצל אשה שהיא ביישנית מטבעה.

היא לא צריכה לשנות את האופי שלה כדי לרצות את המשפחה שלך.

יש לה תפקיד חשוב: לבנות את התא המשפחתי שלכם, מהמסד על הטפחות, והיא לא תוכל לעשות את זה מתוך יער של לחצים מצד אנשים שרוצים להפוך אותה לקופי-פייסט של עצמם.

 

ובלי קשר ליחסי משפחה, חשוב מאוד להבין ש:

יש אנשים עממיים, דברנים ופתוחים - ומותר להיות להם כאלה.

ויש אנשים אצילים, ביישנים וצנועים - וזו מידה מעולה שאין שום צורך לשנות.

 

הייתי מצפה ממנו לתמוך בי שם, לעזור לי להשתלב, לשתף אותי בשיחה, להגיב במקומי על שאלות שאני לא מרגישה בנוח..
בקיצור, במקום לבוא אליה בטענות תעזור לה להשתלב. לדעתי זאת לגמרי אחריות שלך.

מה עליי לעשות עם זה שכל אחד מהם מחכה שהשני יעשה לעברו את הצעד הראשון?
זו תכונה שקיימת אצל אשתי.. וקצת מפריעה לי, גם ביחסינו

אני לגמרי כמוה.
שומרת באדיקות על הפרטיות שלי, גם בקרב המשפחה הקרובה, כולל אחים ואחיות שלי.
לא מנהלת פייסבוק מסיבה זו - לא מצליחה להבין את אלו שמשתפים את כל העולם מה עם עושים, באיזו מסעדה אכלו, איפה טיילו, ולאן נסעו.

תכבד את האופי שלה.

וזה כבר לא ירגיש לה חדירה לפרטיות אלא שיתוף טבעי.

אני כמוה בדיוק, ביישנית בהתחלה לא כ"כ נפתחתי למשפחה של בעלי,ועם הזמן נפתחתי קצת.. בעז"ה זה יבוא עם הזמן. פשוט תשלים עם זה ותשמח באשה שהקב"ה שלח לך

נשמה צא תבלה עם אישתך, תיהנה, תבנו זוגיות... עזוב אותך להתקשקש בפורום אל תחפש קונפליקטים מתחת לבלטות יהיו עוד כאלה בהמשך לרוב...
מה עושים?? תומכים באישתך כי היא לפני כולם.. מקום ראשון.
תומכים בקשיים. אתה לוקח רק את הצד של אישתך אם יש קונפליקט ואם צריך מתווך בפני משפחתך.
ברור שהיא לא אמורה להשתנות... אתה לא המחנך שלה ולשנות אופי זה לא במילת קסם או בבקשה זו עבודה רצינית.
מה גם שבגלל האופי שלה בחרת בה אז עכשיו אתה רוצה שתשנה אותו???
בקיצור זה טבעי, קורה, תתמוך באישתך חברתך אשת בריתך, שמח אותה ואל תתקשקש בקטנות עוד נכונו לכם קונפליקטים גדולים מאלו....
תפתח את אומנות ההקשבה וההכלה

חוץ מזה
אי אפשר לשנות אופי או לבנות על שינוי אופי.
השינוי צריך לבוא מהאדם עצמו




אני חושבת שאתה צריך להיות לצידה כשהוא נמצאת במשפחה שלך, ולתת לה ביטחון במה שהיא ואיך שהיא.
לאט לאט כשהיא תרגיש בטוח להיות מי שהיא ולא "להוכיח שהיא מתאימה למשפחה ומצליחה להיות חברה של כל הבנות שם" ,יהיה לה וגם לך יותר קל.

אפשר תמיד להיות נחמדים לכולם,
אבל
לא כל האנשים זורמים עם כל האנשים.
כל אחד מוצא את מי שיותר קל לו לזרום איתו.


כדאי לכבד את המרחב שלה בזה
ולתת את הזמן.



ולקבל את זה שהיא כמו שהיא.




מזל טוב!
כיף לשמוע שהתחתנת!
בית נאמן בעזרת השם!

גם על האיחולים

על התגובות העוזרות! בעיקר עזרו לי ההכנסות לפרופורציות - שבאמת יש דברים שלוקחים זמן.
וגם שצריך להנמיך ציפיות ולא לחשוב שהיא צריכה להשתנות.. יש בזה הרבה אמת.
והכי חשוב כנראה - להיות בצד שלה.
תודה!

היועץ ינחה אתכם.

אבל לדעתי רק אחרי שתפתחו תיק ויהיה תהליך רשמי

בהצלחה! לשניכם

מאיפה אתה שואב כוחות לרצות להשאר בזוגיות כזאת?

לא בא לי להיות כספומט שלא רואה את הילדים.
מעדיף את הרע והמוכר...
גם אסיר עולם שמשתחחר מפחד..
מוזמן לפרטי אם תרצה..

זה היה ככה מתחילת הנישואין.

אם אתה חושב שאפשר להציל באמת - תנסה.
אם זה בגלל עצמך זה נשמע לי נורא

מה גם חשוב שישימו לב לתגובה של הילדים.
אני הייתי מציע מהיכרות כבר עכשיו להתחיל עם הילדים טיפול ריגשי לפני שיהיו התפתחויות והשלכות שיייחיבו טיפול דומה
ואם אתה יודע שיש סיכוי שלא
.... אס תעשה מה שניתן שהגירושין לא יקרו

היא כל הזמן מחפשת מלחמה..
אם מתגרשים הייתי מבין אם היא הייתה מתעלמת..
מלחמה זה אומר שיש לה רגש לא?
היא לא ברורה ואני לא יודע איך להגיב..

מרגיש יותר כמו מאבק כוח ולא סוף קשר, גם ממה שאתה כותב (שאם תערב אחרים היא תרד מהעץ).

היא נלחמת בכל דבר אז אני מנסה להבין אם זה באמת שנאה או קריאה לעזרה...

מה האירוע או רצף האירועים שגרמו לה לפתח את ההתנגדות הזו והזעקה לעזרה..
יש לך אחריות יותר גדולה בתור האיש במשפחה לפתור את המורכבות שנוצרה . קרא את הספר לגברים של הרב ארוש בנושא שלום בית ותראה קצת כלים שחכולים לעזור.
כל קושי בזוגיות צריך למנף אותו לחיזוק הקשר וההקשבה ביניכם ולא חו ללכת למוצא שנראה היום כול כך פשוט וקל גירושים.... לא להיות קלים על ההדק.

כותב לך מניסיון

אשתך קוראת לך לעזרה

כתבת "עולה על עץ"...

זו קריאה לעזרה...

ובמאבק ובמריבה אין שיח חיובי ואין ליטופים וגינוני אהבה...

אבל בתוך תוכה וגם בתוך תוכך לאחר שתנקו את כל הבוץ שהמריבות יצרו תיראו שיש אהבה וחיבור וכוחות להתמודד עם הפערים שדורשים ליבון והסכמה...

תוך כדי מריבה לא קובעים כלום...

מריבה מוציא מכם את כל הרע...

ברוב המריבות אין צד צודק כולם טועים..

במקום לשבת בנחת ולדבר לב ללב נפש לנפש ולתחזק את הזוגיות..

נגררים למריבות וצעקות וגידופים...
ועלייה על עצים או מאבק בבוץ...

היא הנסיכה ואתה הנסיך...

תעשו הכל להציל את ביתכם ואת אהבתכם...

יש בך ובה את הכוחות המשותפים לגשר על הפערים .. לטפל במצריך טיפול...

ולהצית האהבה מחדש ...


אל תטבעו בבוץ אל תעלו על עצים...

זה מתכון ישיר לגירושים...

התחתנתם מאהבה ותגשרו על הפערים באהבה
קודם כל יחד..ואם צריך גם בעזרת טיפול משותף

ב ה צ ל ח ה

אתם בני זוג. ואנשים בוגרים , תמצאו את הזמן המתאים לקבוע פגישה ביניכם ולדבר על איך אתם מרגישים.תבינונששניכם במצוקה. תחתרו לכיוון של טיפול זוגי.
התגובה שלך צריכה להיות איכפתית שקולה. אם צריך גם ללמוד לא להגיב כשיש מתח , לפעמים השתיקה היא הכי יפה כי אם היינו מדברים מכעס טוב לא היה יוצא.
ותפסיק לחשוב על גירושים אתם לא שני ילדים בגיל ההתבגרות שמשחקים בחברים אתם אימאבא יש לכם מחוייבות כרתתם ברית ביחד. גירושין זה מוצא אחרון אחרון כשאין ברירה וגם אותם צריך לדעת לעשות יפה.
תפתח עין טובה לאישתך.תפנק אותה.קנה לה מתנות. תעשה מחוות או גסטות דברים שמשמחים אותה.
התקרבנות זה לא חלק מאגז הכלים בזוגיות

לא מכירה את הסיפור שלכם, וזה מצער לשמוע שעוד בית מתפרק. אבל חשוב מאד שגם אם מחליטים להתגרש חייבים לעשות את זה בצורה כמה שאפשר נקיה מתוך תקשורת מכבדת.
כי כשיש ילדים בסיפור אין כזה דבר באמת לנתק קשר.
זה חשוב בעיקר בשביל הילדים. כדי שיהיו להם דמות אב ודמות אם תקינים ומעורבים באופן חיובי בחייהם. ואם תהיה ביניכם מלחמה ויחס שלילי מי שהכי יסבול זה הילדים ולא משנה אצל מי הם יהיו. הם קולטים ומרגישים הכל.

וזה חשוב גם בשבילכם. מן הסתם תצטרכו להמשיך להיות בקשר לגבי הילדים, (החלטות לגביהם, עניינים רפואיים, לימודים, שמחות ואירועים ועוד). אז כדאי שיהיה באוירה מכבדת.

לכן מציעה לפנות ליעוץ זוגי גם בשביל להפרד נכון.
כדאי שתסביר זאת לאשתך ותאמר לה שאם היא נחרצת בעניין הגירושין אתה מבקש שתעשו זאת בליווי של יעוץ זוגי כדי שיהיו כמה שפחות נזקים בלתי הפיכים לילדים.

ואולי תוך כדי היעוץ הזוגי כשהמטרה של שניכם תהיה יצירת אוירה מכבדת, משהו יפתח ותתחילו לעבוד על זוגיות אמיתית ותתחילו דף חדש יחד. אמן.

אפשר קישור לסיפור המקורי?

ניסית הכל?

לפנות מכל הלב בכנות?
לערב משפחה?
להציע לשנות משהו שהיא רוצה?

בנוסף, לגבי ההמלצה של טיפול רגשי לילדים, לפעמים זה גם עוזר להורים, הבית נהיה יותר רגוע, מדי פעם ההורים רואים את העבודה שהילד עשה ולאיפה הוא הגיע ומבינים שגם להם יש מה לעשות ואז הם מטפלים גם בעצמם ודברים יכולים להשתפר.

לא מבטיח שזה מה שיקרה אבל פותח את הראש לעוד אפשרויות שיפור

ואני לא מצליח להוריד אותה..עשיתי טעות וצחקתי עליה שהיא סתם מאיימת
היא תהיה מוכנה להתגרש רק בגלל גאווה.
אם היה אפשר לדבר זה היה טוב..
תודה לעונים אבל כנראה שאין מה לעשות.

נראה שעדיין יש ספק איך היא תפעל ולכן ממש שווה לדעתי להשקיע כוחות וזמן וכסף בהליכה לאיש מקצוע שיעזור לך לפעול בצורה הכי מוצלחת ואפילו אם ח"ו זה ילך לגירושים הוא ידע לעזור לך איך לעשות את זה הכי פחות כואב ועם כמה שפחות פיצוצים ובעיות וכמה שאפשר שיתוף פעולה לגבי הילדים וההמשך.

דברים שהיא רוצה ...
עשיתי הכל!!
אם היא לא רוצה לדבר אז,באמת אין לי מה לעשות ..
מאוד קל לתת פתגמים "שאין דבר כזה אין מה לעשות"
אבל באמת אין מה לעשות..

ואולי תצליח צעד אחר צעד עם היועץ לנסות לפתוח את הלב שלה.

ואם היא מתעקשת להגיע לרבנות. אז תבקש שלום בית. ואם היא תיהיה מוכנה לתת צאנס אז מפה שניכם ביחד לטיפול זוגי.
ובע"ה תצליחו.
אבל לא לבד. אחרת אתם תחזרו על אותן טעויות.

מנסים ומנסים עד שמצליחים.תמיד יש מה לעשות.

הגאווה הזו..

אסון.

ב"ה שלא לקחתי תכונה אומללה זו.

 

הסיפור של הוריי הוא ארוך (4 שנים) וזה לא מויכוח ביניהם אלא בגלל אחד הילדים.

 

באחד הימים בזמן שהילדים היו בבית הספר/ עבודה (אני באתי לבקר) צעקה לאבא שלי בטלפון שרוצה גט...והוא ענה לה "בבקשה". מאז היא לא מעיזה לדבר על הנושא.

חיים יחד אך התקשורת מוזרה. כן לא שחור לבן.

אבל שניהם לא רוצים לפרק המשפחה כי יש להם הרבה ילדים.

ובכלל אחרי הרבה שנים יחד זה קשה.

מה גם שלא בדיוק יהיה עלייהם קופצים/ות

 

חבל עלייהם בעבר קראו להם זוג יונים. אבסורד

סיפור לא קל ומאוד עצוב.

 

תלך לייעוץ, אולי יצליחו לעזור לך

מקווה שאצלך יהיה יותר טוב.

כל פעם הורדתי את הראש והבלגתי וניסיתי לפייס.היא יודעת שתמיד אני ינסה להגיע לשלום.
פעם חבר אמר לי שאשה שרודפים אחריה ומתנהגים אליה יפה מידי זה גורם לה לזלזל בגבר..
אשמח לקבל תשובה מנשים אם זה נכון...

אולי אימי אוהבת את זה, אבל לא חושבת שהיא מזלזלת באבי.

 

להפך היום אני יודעת בפירוש שהיא משוועת לזה שהוא יגש וינסה לדבר...שהוא אכן עושה את זה והיא לא דוחה אותו כמו פעם. וזה אחרי 4 שנים של דחיה מצידה .

היא היתה צריכה את הקירבה. אך עטפה אותה במעטפת של בטון. עד כמה שזה מצב נפשי אומלל.

 

יש נשים כשמתרחקים מהן. הן יעשו הכל ע"מ להחזיר את הקשר. יש לי אחות כזו. סגנון "מרצה" יותר.

ויש נשים כשמתרחקים מהן הן מתרחקות פי כמה. כמו אימי. ונראה לי גם אשתך כזו.

לכן הפיתרון להתרחק הוא גרוע. כמו שכתבת שרק מה"אגו" היא עלולה להתגרש.

ולכן,

כן להתקרב,

כן לנסות לדבר, לא בצורה "מרצה" ומתרפסת ,ולא בצורה שהיא תבין שלדבר איתה זה אויר לנשימה בשבילך. או שהיא תחשוב שיש לך "אנטרס גברי" כלשהו

אלא לשבת ולדבר ברוגע, במתינות. מה שנקרא לפתור אי הבנות.

להבין איך הגעתם למצב הזה. מה אתם רוצים אחד מהשניה. חשוב מאוד לדעת לבקש סליחה. מה אתם רוצים לעשות מכאן ואילך. להגיע להבנות.

להתרכך.

אבל שנייכם! לא רק אתה!

 

עדיף ללכת לייעוץ.

 

מה שבטוח שלהתגרש זה לא פיתרון

בהצלחה.

לא לנשים

אבא, אמא, אח, אחות, חברה, רבנית..
כשאצלנו נקלענו למשבר ובעלי לא הסכים לדבר, לא הייתה לי ברירה ושיתפתי את אמא שלו. זה כאב והיה לא נעים לכולנו אבל היא לא השאירה לו ברירה אלא לרדת מהעץ.
אם יש לכם בסיס טוב של אהבה והערכה, אני מקווה שתמצא את הדרך להחזיר את הזוגיות שלכם למקום טוב.

אם ניתן להציל את הזוגיות - לך על זה בכל הכוח.

אם מתגרשים - לנתק רגשית ולעבוד לפי הספר, בלי מלחמות בלי אמוציות. לטובת הילדים. ללכת ליועצים מוכרים ומוכחים, שילמדו אתכם להיפרד יפה ברמת הילדים.

מניסיון של חברים - גירושין יכולים להיות התחלה של חיים מורכבים, אבל יפים. כולל פרק ב'. ולא, בלי קרבות על משמורת ועל מזונות. הולכים לגישור מקצועי, מגלים בגרות, זוכרים שזה בנאדם שפעם אהבת, ושזו אם ילדיך. וסוגרים יפה. מתחילים מחדש כהורים משותפים, גם תחת יעוץ. שם גם ידעו איך לתווך ולהתמודד עם הרשויות.

הייתי שם וזה כואב מאוד
ואני מבין אותך מאוד.

זה משפיל , מכעיס, מקומם
והרבה אנשים ירימו גבה

אבל אתה צודק.
עדיף לסבול קצת או הרבה כנשוי
מאשר להפוך למרמס כגרוש.
כגרוש - תהפוך לכספומט ולילדים שלך לא יהיה אבא,
עד שתאסוף כוחות להתחיל מחדש. שזה מאוד מאוד קשה.

מצד שני - אתה לא סמרטוט
אם היא טיפסה על עץ
ועשית עוד ועוד ועוד -
לא בטוח שיש דרך חזרה.

זה כואב , ואתה יודע את זה...
אבל טיפת כבוד עצמי יש לך , וטוב שכך,

אם אתם כעת פרודים -
הייתי משאיר את המצב ולא יוזם.
אפשר להיות פרודים הרבה זמן ,
לפעמים יש סיכוי שהזמן ירכך משהו.

מבחינה משפטית -אתה יכול להתקשר אלי (0505774547)
אין לך שום יתרון ביוזמה של הליך משפטי.
ואם היא תפתח תיק-אז לפחות הכתובה תרד מהפרק.

מה שכן -
קשר עם הילדים זה דבר הכי הכי הכי חשוב
הנקודה שאתה תצטרך להקיז עליה הכי הרבה דם ומאמץ , מעכשיו מאתמול.

קשר עם הילדים זה להיות מעורב לגמרי. אבא במשרה מלאה.
וגם -הסכסוכים בין אבא לאמא הם נוראיים נוראיים נוראיים
לנפשם של הילדים.


בהצלחה
והרבה בשורות טובות
וכוחות.

אני תמיד לשירותך. תתקשר בכל שעה .
אני מכיר את הקושי הזה...

בכל מקרה אני מניחה שהילדים עוברים תקופה לא קלה אז אולי

כדאי לומר שיש תקופה מורכבת בבית ואם אפשר לדאוג להם, מבלי לפרט.

 

לגביך מציעה לך ללכת לטיפול זוגי איתה או לטיפול אישי לבד.

בכל מקרה לא מתגרשים לפני ייעוץ עם מטפל. חשוב לדעת שבדרך כלל לשני בני הזוג ישנם קשיים מסויימים

שביחד מביאים את הזוגיות אל שרטון, ומי שחושב שגירושין ונישואין חדשים יפתרו את הבעיה לפי רוב טועה.

הבעיה היא בעיה והיא צריכה טיפול, ולכן מוטב להתייעץ עכשיו עם איש מקצוע ולעשות עבודה אישית.

 

בהצלחה רבה לך

אני עד היום לא יודע לאיזה כיוון אני צריך ללכת כי בתכלס, העולם הזה של המחקר הוא כל כך ידוע, נפוץ ולאוס. האמת, לא היה כמעט דהר אחד בכתבה שלא היה ידוע לי כבר לפני שנים.

וזה בסדר. לי באופן אישי יש בעיה קשה אחרת ואני בטוח שלאחרים יש גם בעיה דומה אבל אף אחד לא מדבר עליה. לא בפומבי ולא במחקרים אנונימיים.

אני מדבר על גברים ונשים שפשוט טעו בבחירה שלהם. הם טעו והם פשוט לא נמשכים לבני הזוג שלהם מדיי וואן וחיים חיים נטולי אהבה ריגשית. יש הרבה כאלה למיטב ידיעתי. אבל אין על זה מחקרים. זה בגדר טאבו וחבל.

יש מחיר לזה ועד מחיר לזה.
כל בחירה היא לא נטולת יתרונות ומגרעות.

על למשל הקשר שבין משיכה לאהבה, או איך אנא עארף...... ניתן לשנות את דפוסי המחשבה על בן או בת הזוג כאובייקט בפני עצמו ולבנות חיים מאושרים או משהו כזה זה היה יכול לעזור לדעתי ללא פחות אנשים.

....יש טעויות בבחירת מילים ותגובות בדרך חיי הנישואין שהופכים את המציאות הזוגית לבלתי אפשרית מבחינה ריגשית פיזיתוכו

יש שמכילים ומסתגלים לפערים - ויש שלא מוכנים או לא מסוגלים.
עניין של אופי, הרגלים, מידות, חינוך, רקע תרבותי.

ברגע שתהיו חברים ממש זה כבר יזרום.
3 פעמים זה לא הרבה.
זה יבוא
בהצלחה

מצד שני - הקשר בהתכתבות מאוד אינטנסיבי.

הקשר ״לא מאוזן״.

אתם צריכים להיפגש לפחות פעם בשבוע.
לצאת לטייל, לבלות.
פחות לדבר ויותר להיות ביחד.

ולא ההפך

היא בדרך כלל לא נכונה. יש איזו תחושה שמפריעה לפעמים להיפתח וזה מה שקשה.

כדאי שתחשבי לבד, מה מפריע לך בלהיפתח איתו?
ואז לעבוד על זה.

אחר כך אולי גם לדבר איתו על זה מה מפריע לו להיפתח איתך ולהרגיש בנוח ואז לעזור לו במה שאת יכולה.

בהצלחה!

וזה גם לא שאין לנו שיחות עומק, פשוט בד"כ זה גולש לשם. וכשזה לא אני לא יודעת איך "להגליש" לשם ..

עיקר ההכרות היא בפגישות.
שיחה טלפונית והתכתבות זה לא אמיתי. את לא רואה את הפנים, את שפת הגוף, לא שומעת את הטון בהודעה.
זו טעות לחשוב שככה נבנה קשר.
שלוש פעמים בחודש וחצי זה כלום. אא''כ הוא בצבא וזה לא מסתדר אחרת.
אם זה הקצב- פגישה פעם בשבועיים, עדיף להיות בפחות קשר בהודעות, להסתפק בטלפונים, וגם זה לא לדבר שיחות ארוכות. זה יוצר אשליה של קשר, ואז כשנפגשים יש פער בין מה שחושבים שיש לבין מה שיש באמת.
מעבר לזה- שתיקה זה לא דבר רע. שתיקה מאפשרת לחשוב, כל אחד עם עצמו, ואז לשתף את השני במחשבות.
ולגבי הנושאים- מתוך הדיבור על היומיום אפשר להגיע לשיחות עמוקות יותר. וגם אפשר ליזום כאלה.

זה לא תמיד אומר שזה לא זה.

 

אולי כדאי להכין נושאי שיחה?

פשוט להכין רשימה של נושאים למקרה שהשיחה לא תמיד זורמת.

 

בעיניי השיטה הטובה ביותר, והיא נכונה גם לחיים ולא רק לדייטים, במקרים שיש שקט באמצע דיון,

 

למצוא נקודות שכבר הועלו ולפתח אותן. זה יותר קל מלהמציא פתאום נושא חדש.

לפעמים "אפילו" זוגות נשואים נתקלים בזה.

שכבר קובעים דייט זוגי, משריינים בייביסיטר,

בונים על ערב כיף וממלא - וחוזרים בתחושת ריקנות...

או שאין על מה לדבר, ואז כל אחד בוהה במסך שלו או שיש שתיקה מביכה,

או שמוצאים את עצמנו מדברים שוב ושוב על אותם נושאים בלי לחדש ולהתחדש...

בכל מקרה התוצאה אותה תוצאה והתחושה היא אותה תחושה.

 

זה בדיוק הסיבה שפיתחנו את ערכת כרטישיח • קלפים לחיזוק הזוגיות ולהעצמת הקשר הזוגי • האתר הרשמי .

אנחנו באופן אישי כשהמתנו להודיה, ביתנו הבכורה, במשך 6 וחצי שנים,

השתדלנו לצאת מידי שבוע (כל יום רביעי) לדייט זוגי.

כהחברים שאלו אותנו על מה אפשר לדבר ("אפילו ילדים אין לכם!"),

הבנו שזה לא מובן מאליו.... בהתחלה זה התחיל שביל הקטע, להראות שיש על מה לדבר, והרבה.

בהמשך זה הפך ממש למקצועי עם המון כלים מעולמות הטיפול והאימון.

 

בדר"כ אנחנו פחות ממליצים על כרטישיח בתקופת הדייטים

אבל זה מאוד תלוי במדוייטים וברצון (ובהסכמה) שלהם להיפתח ולשתף זה את זה.

כמובן שבין בני זוג נשואים, ככל שיש יותר בטחון ואימון יש יותר נכונות לשתף גם את הרגשות העמוקים ביותר.

וככל שיש הבנה, היכרות מעמיקה, הכלה הדדית - זה מוביל לקרבה העמוקה והמחברת באופן הכי מירבי.

לא סתם משתמשת התורה בלשון "והאדם ידע את חוה אישתו".

 

בהצלחה רבה!

ולהיפגש 3 פעמים בחודש וחצי.
להיפגש פעם-פעמיים בשבוע. להוריד אסמסים , ובערב שיחה קצת על היום שהיה)
ככה- תכירו באמת, לא תבזבזו זמן לדעת אם זה זה , וזה יהיה רציני יותר.
בהצלחה.

על תפיסות עולם... לא רק שיחות זורמות. דיונים וסוגיות... חשוב לדעת מי הצד השני... ומה שאיפותיו

עדיף להפגש יותר ולהמעיט בשיחות ובהודעות.
עדיף להפגש פעם בשבוע, לדעתי והודעות להשאיר לענינים טכנים. אפשר עוד שיחה- 2 בשבוע.

תשאלי את עצמך אם יש לך רגשות אליו? אם את אוהבת אותו? אם את מתגעגעת אליו כשאתם לא נמצאים יחד?

דבר שני-יש כאלה(לויודעת אם את כזאת או לא,רק את יכולה לענות על זה),שפשוט לא מפגינים רגשות כלפי בן הזוג למרות שהם חשים אהבה וקרבה.
אז אולי את מאלה...

גם דוסים יכולים להפגין רגש אם הם אוהבים...
מבט עורג בבן הזוג,
חיוכים חמים,
אולי מילות הערכה אליו,
קניית מתנה קטנה.
יש הרבה דרכים,לא חייב מגע...

מזל טוב ענק

 

בנישואים יש את תקופת הנידה שבה יש אהבה זוגית ללא מגע

 

 

התקופה הזו עכשיו נהדרת לתרגול לקראת הנישואין

 

 

לאהבה יש פנים רבות

 

 

מילים-שיח

מכתב

מחמאות

חיוכים

מתנות

געגוע

 

ועוד ועוד

 

 

בהצלחה רבה רבה

עבודה על עצמי ועבודה במה אני יכול/ה לשפר את הקשר

תנסי לשלוח הודעת בוקר טוב, להתעניין בשלומו,
להכין משהו שהוא אוהב,
לשאול אותו איך אתה מרגיש ביחס לכל מיני דברים?
למשל: היינו עכשיו אצל ההורים - איך היה לך?

וגם, תנסי לראות במה הטבעיות שלך ברגש מתבטאת כלפיי חברות ולנסות ליצור אוסף של נקודות קטנות של יחס כזה, כלפיו.

ברור שיחס לחברות ולארוס הוא שונה, אבל זאת למידה משותפת של כל אחד מהצדדים לאורך כל החיים...

כל הכבוד לך שאת מרגישה את הצורך הזה כבר עכשיו... ושוב, זאת עבודה.
בהצלחה!

אחרי כן. וכמה שיותר.

גם אני הייתי במצב דומה לפני הנישואים.

זוכרת עד היום, קצת בטראומה שנחקקה מאז, ערב אחד שישבנו, היינו כבר מאורסים, דיברנו על הבעת רגשות של אהבה וחיבה, והוא אמר לי שאני לא אומרת לו שאני אוהבת אותו.

ההערה הביקורתית היכתה בי וגרמה לי לפרוץ בבכי.
עובדתית - זה היה נכון.

אני לא טיפוס של חינכונים, פתקים, סמסים נוטפי אהבה, פוצי מוצי...

ברוך ה׳ אנו נשואים בעושר ואהבה רבה כבר מספיק שנים.

עד שניהלנו שיחה על כך.

 

היא לא השתנתה בגלל השיחה אך בדרכה שלה מביעה את אהבתה.

 

 

בכול טענה יש אמת, ואולם אי אפשר לצפות שבין בני זוג יהיה את אותו מטען ריגשי אחד כלפי השני ושאחד יהיה מופעל ריגשית באותה מידה שהשני מעניק. את זו את והוא זה הוא.
וכול אחד מקבל את השני איך שהוא.
זכותך לא לצפות למפגשים כמוהו ולהתעסק בדברים מסביב אלו חייך.
לפעמים בנסיון לממש ציפיות ריגשיות (שלא נמצאות בארגז הכלים שלנו)של אחרים אנחנו גורמים עוול וסתם לחצים מיותרים לעצמנו .
קבלי את עצמך כמו שאת.. קשר זוגי נבנה עם השנים וגם אז יש הבדל ביכולת ההענקה של בני הזוג.
תנסי להבין ממנו מה הוא מתכוון לרגשות חום ואהבה?(מתנות.פרחים.או מילות חום הערכה ואהבה...)
מה הוא מצפה שיקרה...
ועדיין חשוב שיבין שזה לא משהו שישתנה מהיום למחר את זו את עם כל המכלול, לשנות טבע dna של שנים זה לא דבר של מה בכך

משמחת אותו (אגב לאורך כל שנות הנישואין חשוב לשאול את בן הזוג וללמוד מננו. לא תמיד מבינים לבד) צריך תיאום ציפיות

יחד ..הכל יחד

התאהבו יחד
התחתנו יחד
הביא ילדים יחד
הקושי והריחוק גם יחד

ההחלטה על הטיפול חשובה

שיאמינו בו שיאמינו בטיפול אמיתי בכל הבעיות הזוגיות
לא להזניח.. לטפל בכל בעייה מהשורש

כל הכבוד להם שהולכים לטיפול יחד ורוצים להציל

להישאר בשביל הילדים ללא חיבור ללא אהבה ללא שיח זה לא יחזיק הרבה זמן

הזוג הזוגיות היא הכי חשובה.. הכל כולל הילדים נמשכים אחרי זה...

זוגיות רעה הילדים מרגישים ומושפעים

אמונה זוגית משותפת וב"ה בעבודה זוגית טובה על כל קושי ובעייה ויחד עם המטפל-ת אהבה ואחווה עד 120

ב ה צ ל ח ה

בעיות זוגיות לא נפתרות עם הזמן לבד ..ההיפך זה כמו כדור שלג.. ולכן לא מזניחים בשום שלב

הלחץ הכלכלי
הנגישות לבני המין השני
ההשתעשעות במחשבה שבחוץ מחכה לך טוב יותר
עול הילדים
סידורים
קניות
אינטנסיביות החיים

הכל כאילו פועל נגד זוגיות טובה בדור שלנו.

מה אפשר לעשות?
כבר איני יודע.

איפה שיחות? לפני השינה? בווטסאפ? בשבת? אין יותר חיים כאילו? מי שחשוב לא ימצא את הזמן. זמן אין אף פעם פנוי. זמן עושים.

כל עוד יש רגש לבן הזוג יש עם מה לעבוד.
גם רגשות שליליים הם מנוף.

עצוב. נשמע מוזר.
זה בטח גם הבית שלו כמו שלה.
תגיד לה שעם חשיבה כמו שלה היא תצטרך להחליף גבר כל ארבע שנים. כי..שחיקה תיהיה עם כל אחד!
נאמנות לבן הזוג זה לא רק מתי שכיף לי.

מקווה שהמטפלת תעלה על הבעיה שלהם ויצליחו להחיות את הנישואים.

אבל סיבה גרועה להשאר לאורך שנים. ילדים להורים שנשארו 'בשביל הילדים', לא סולחים להם על כך שגדלו בבית שהוא שדה קרב, בבית שלא נעים להיות בו, בבית שתמיד יש בו מתיחות.
לכן, בשביל הילדים - שילכו לטיפול זוגי טוב. בעז"ה הטיפול יעזור למצוא איך חוזרים לבית של שלום. אם יצליחו - מצויין, זה יהיה טוב להם וממילא הכי טוב לילדים. אם לאחר זמן של טיפול משמעותי - אין שיפור, שיעזרו בטיפול כדי להפרד בצורה הטובה ביותר, עד כמה שיכולה להיות כזאת.

לי נשמע שיש משהו מעבר

אם תרצה יש לי המלצות להילוכים

אני למדתי נהיגה אצל שלמה קריספין.
מורה מעולה, מצד אחד סבלני ומצד שני לא מוותר על טעויות.
למדתי דרך בית ספר אור ירוק - גם מהם הייתי מרוצה.
גם עברתי איתו טסט ראשון ⁦◉‿◉⁩
(מלמד על אוטומט)

.

יש שבועות מסויימים בשנה שסוגרים מלונות לחרדים ויש את הרויאל שבעל הבית דתי אבל גם לא חושב שהוא מהדרין..

בהרבה בתי מלון יש בתי כנסת.
המניין ונוסח התפילה תלויים באורחים, בשליח הציבור ובבעל הקורא בתורה.

בתי המלון בהרצליה פיתוח: השרון, דניאל, דן אכדיה.
(בבתי מלון אלו פופולריים גם למשפחות שמקיימות אירועי בר מצוה למשפחה המורחבת, חברים וידידים).

בתל אביב יודעת על הילטון (כנראה לא בתקציב...), שרתון, הרודס.

הכי טוב להרים טלפון ולשאול ישירות במלון לגבי תאריך מסויים.

נורמאלי

יותר מידי טלפונים, יותר מידי מילים של אהבה וגעגוע... יותר מידי רצון להפגש... גם אני הרגשתי טיפה חנוקה..
זה התאזן אחרי החתונה ב''ה.
לדעתי יש עומס של רגשות וכל מה שניתן לעשות זה רק להביע במילים ובמעשים, אי אפשר לגעת וגם הכל רק בפגישות, ובטלפונים, לא גרים יחד, ז''א הכל מצומצם, אז אתה כנראה מפוצץ אותה ביותר מידי.... וזה קשה.

אתם שייכים עכשיו לומדים את האהבה הנכונה שלכם, איך נכון שהיא תתבטא וכו', וכמו עוד הרבה דברים נוספים שתגלו מן הסתם- יש פער, וזה נורמלי וטבעי ומתבקש. זה מעולה שהיא הרגישה בנח להגיד לך, אם אתה באמת אוהב אותה אתה הרי אמור לרצות לבטא את זה נכון כלפיה....
וכן להיפך- אם אתה מרגיש שהיא לא מבטאת מספיק- חשוב שתגיד לה..
מההסכם
מהנסיון שלי, כל אחד אוהב איך שהוא רוצה שיאהבו אותו, אפשר ללמוד מזה הרבה על הרצונות של השני. ב"הצלחה, שיהיה במזל טוב

תיאום ציפיות תמיד טוב
בכל תחום.

חברות שלה יכולות לשכנע אותה שאתה בפוטינאל לבעל מכה

מה זה משנה אם זה קרה למישהו?
ארוסתך לעוד מעט הביעה בפניך קושי מסויים שיש לה.
תהיה איתה בקושי שלה... אל תגיב בקיצוניות ותסתגר.. אתם לא ילדים .
ישבת פעם עם מעיל ליד אח בוער? בהתחלה זה נעים אחכ זה חונק... האם תמשיך לשבת ליד? ברור שלא... זה אפילו מזיק.
תשמח שביא מכוונת אותך מה טוב לה.זה העיקר.
אל תתקרבן מותר לקבל הערות. במיוחד שהכוונה שלך טובה

זה יעבור אחרי החתונה. מה ש @חדשה ישנה כתבה .מדויקק

צודק שנעלבת , חייב לדבר איתה על זה ולא להסתגר..

הפריע לי מאוד שהוא אמר לי כל הזמן שהוא אוהב אותי, מתקשר/ מתכתב כל הזמן בלי לתת לי להתגעגע

היום חסר לו אם הוא לא עושה את זה 😅😛

איפה זה מפריע לה?
אולי באמת זה כי היא רוצה מרווח להתגעגע כמו שהעלו כאן.
אולי זה בגלל שהיא לא רגילה לזה בייחוד אם היא גדלה בחברה ששמרה מרחק בין המינים ;) וזה מרגיש לה לא מתאים לפני חתונה.
אולי פשוט היא עוד קצת חוששת ומתרגשת מההחלטה וצריכה מרווח לגיטימי לחשוב ולעכל.
אולי מה שאתה מרעיף גורם לה להרגיש שהיא אמורה להיות במצב שלך ולהחזיר לך והיא עוד לא שם

כל סיבה שלא תהיה היא לגיטימית כמובן אבל להבין אותה גם יעזור לך להכיר אותה טוב יותר ולדעת איך להתנהל כך שיהיה לכם טוב וגם יעזור לך לא להיעלב

מזל טוב!

אם זה נטו בשבילה אז היא מבקשת ממך קצת להרפות כי זה אובר בשבילה.
אם זה בשבילך(כדי לרצות.להרשים.להיות נחמד. מעריך וכו)
אז כנראה השגת את המטרה ואפילו יותר מידי.
אם זה בשבילה- אין לך מה להיעלב, תשמח.
אם זה בשבילך- ההיעלבות שלך מובנת, אתה מעניק ולא מעריכים את זה וההפך דוחים אותך.
על רגשות לא מתווכחים אבל חשוב לדעת שבין בני זוג יש צרכים שונים והציפיות בדרך כלל לא תואמות....
יש מקום להבנה ובירור אבל לא להיפגעות.
בפרט כשאתם עדיין לא מאורסים ועוד לא התחלתם את דרככם המשותפת דהיינו העומסים והקונפליקטים הם במינונים נמוכים...
מנסיון כדאי לטפל בדפוס התנהגות "נפגע" זה מאוד מקשה על חיי הנישואין.
במקום להיפגע ולהתכנס פשוט לדבר ולשתף ברגשות

מקורה סגורה וצנועה. מחוממת ונקיה מאוד.
לבעלים קוראים ענבל ונריה זאב.
אם רלוונטי אבדוק עם אישתי מה המספר

פלשת.
למרות שאני מסכים שמרכז הארץ הוא ירושלים במוקד וסביבו כל הקו של שכם-בית אל-ירושלים-בית לחם-חברון.

בכל מצב, אם זה נחשב, ממליץ בחום על 'שלוות העמק' בעדי עד.

מציע שאם נוסעים לשבת לנוח לקחת מקום עם אוכל וכולל הכל...

בהצלחה

יש לך ילדים שמטפסים עליו?

של איקאה איתנו כבר 5 שנים

יש לנו אחד שאצלנו כבר 5 שנים. והגיע אלינו כבר ישן (שכנים שעברו דירה והשאירו אותו נטוש)

ועוד כאלה שמחזיקים כ4 שנים ומתנהגים מצוין.
קנינו ברמי לוי או משהו בסגנון.

יש לנו גם אחד מפלסטיק אבל לא אוהבת אותו. (קיים להערכתי כ6 שנים) הפסים יותר עבים וכל הליכלוך נתפס בהם. אלא אם כן, מאחסנים במקום נקי בלי רוח ואבק וחול, מה שלא אפשרי אצלנו.

רק לא לשים בשמש ישירה (גם לא בריא לבגדים עצמם)

אצלנו מחזיק שנים

5 תפוחי אדמה מקוללים ושטופים
( מגרדים במגרדת או בmagimix )
2 בצלים בינונים קצוצים טוב
סוחטים את התפוחי אדמה בידיים
מערבבים עם הבצל מלח פלפל שחור ו3 ביצים
שמים בקוקוד ( מנגט) משמנים אותו
אולים 35 דק עד 40 דק על 200 מעלות
יוצא לדעתי ( ולדעת בני הבית ) יותר טוב מהגרסה המטוגנת
מגישים עם שמנת מעורבבת עם שמיר וטיפה פלפל שלור

לזכר נס פח השמן🤗

באמת נראה פצצה..

אין קמח?
הכל נדבק רק עם ביצה?
אני בדיוק מכינה...

אין דבר כזה חלבי ובריא.
אתה רוצה בריאות? לאכול בשר

ומוצרי חלב במידה זה בסדר אהה והשמיר..😝

אבל יוצאים ידי חובה בלביבה אפויה?

ידי חובה למהדרין לכל הדעות

אם אין לך דבר נחמד לומר אל תגיד

שבת שלום

בתיאבון

ולגנוב ממנה כסף מותר?
אל תהי צדיק הרבה

חוץ מה שמתברר פה בכלל שהוא לא גונב.

אסור לו לגנוב ויש דרכים לגיטימיות לטפל בזה.

ברוכים הבאים לגיהנום צדיקים

מגיבה באופן כללי
כאשר אדם פוגע ויפגע חובה לפרסם
אל תעמוד על דם רעיך
ואין בזה לשון הרע ולא מוסר

לפני שעו"ד מטפל בתיק מסכמים איתו על מחיר, אם זה אחוזים ממה שהוא מצליח להשיג עבור הלקוח, או מחיר קבוע מראש. מה סוכם איתו מלכתחילה?

מה העורך דין יכול לעשות?
הוא לא קיבל תשלום אני מבין?

מכיוון שזה אינו התחום התמחותו

גם אם זה עולה עוד כסף. לשמור את הקבלות, וכל ההוצאות האלה מצטרפים לסכום בתביעה.
אם העו"ד חושב שאין סיכוי, זה כבר סיפור אחר

כי הוא טען שהוא עבד עשרות שעות על התיק
אז אני שואלת.על מה בדיוק הוא עבד??

הוא התחיל לעבוד, בנה על האחוזים ממה שאת תקבלי בסוף, ופתאום את מחליטה להפסיק. זה לא היה חלק מההסכם מההתחלה

למה הוא שלח אותי לרופא שמלכתחילה זה לא התחום שלו??הוא שילם תכסף לרופא?לא.אני.
הרשלנות היתה עקב ניתוח פלסטי.ושלח אותי למומחה שאין לו התמחות בכירורגיה פלסטית

שישלם לך את ההוצאה כי הוא הטעה אותך ולפחות שיוותר על התיק

הוא רוצה 4500 על עבודה שהוא טוען שעשה עשרות שעות
שאלתי מה העבודה ?הוא אמר
1.עיבוד התיק
2.חיפש רופאים מתאימים לחוות דעת
3.ניתח וקרא פסיקות שלהם
4.יצר קשר עם רופא אחד שלא ענה לו.
5.יצר קשר עם נוסף,הרופא אמר שאכן יוכל לבדוק הערכה לחוות דעת,עלות 2340 .הלכתי אליו,אמר שאכן יש רשלנות אך לא יוכל להגן על התביעה מכיוון שזה אינו תחום התמחותו.
**כל זה לקח לו עשרות רבות של שעות והמחיר שדורש תמורת משיכת התיק 4500**

כאשר שאלתי אותו למה הפנה אותי לרופא אשר לא יוכל להגן על חוות דעת,אמר שזה הפתיע אותו גם וב20 שנות עבודתו כעורך דין לא נתקל בזה.