למי שמכיר אותי מפוסטים קודמים (וגם למי שלא... אני מצטער על התמצות, קצת מעייף אותי לרשום מחדש את מה שעבר עלינו עד כה), לאשתי ולי יש בעייה בתחום המיני שלא ביצענו ביאה ראשונה עד היום ואנחנו נשואים כמה חודשים.
ביקשתי ממנה אחרי שהלכנו לייעוץ זוגי ואחרי שהייתי נכנס לפורום ולומד מכם, שאין מנוס לצערי ושאני מבקש ממנה שנלך לקבל עזרה, בין אם זה במכון פועה ובין אם זו מישהי שהיא קיבלה את המספר שלה ממדריכת הכלות שלה.
אין פה ספק (וגם לא ניסיתי להסתיר) שאני מאמין שכרגע הבעיה צריכה להיפתר אצלה כדי שנוכל להתקדם.
לא טוען שהבעיה רק אצלה, אבל עובדתית כואב לה כל פעם והיא מגיעה בחוסר חשק מופגן.
הבעייה היא שאני מזהה אצלה מן אובססיה כזו ומן חרדה לדבר עם מישהו על זה.
היא האשימה אותי בזה שזה לא מצליח ובסוף זה עבר ל"טוב, לא רק אצלך, אלא בעייה אצל שנינו" ו"לדעתי אנחנו פשוט לא מנסים מספיק".
אני מודה שהציפייה שלי מהתחום הזה כבר לא משהו, אני נהנה לעשות לה טוב, אבל זו הנאה כמו לתת מתנה לחבר.
אין לי עינוג מיני ממנה, בטח כשכל פעם זה מגיע לידי תסכול שכזה...
אציין שהיא אמרה שהיא מוכנה לדבר עם זו שקיבלה ממדריכת הכלות שלה (היא דיברה איתה פעם אחת בעבר), אבל היא ממש לא רוצה להיפגש איתה ובכללי היא ממש לא בעניין.
מה אני יכול לעשות?
אני צריך להתחנן בפניה? אני שונא לעשות את זה במיוחד כשאני לא מאמין בזה שזה צריך לבוא ממני.
אין לי כמובן בעיה (ואני עושה את זה!) להעריך את הקושי לפנות לאיש/אשת מקצוע כשאת לא בעניין ולהעריך את המעשה, אבל גם זה לא נראה הכי עובד... אולי מקל, אבל לא מדהים.
גם מה לעשות עם הייאוש הזה?
אני מנסה ללכת לזה כמו שהיועץ אמר לי, להתייחס לזה שרק היא צריכה ליהנות, אבל זה גם לא מרגיש שעובד לי, כי עובדתית זה עדיין תקוע...
סורי על החפירה
