פורום נשואים טריים (עמוד 385)

לחברה טובה היה עמנואל ויצאו תמונות מהממות ובחתונה שלנו היה יניב והיה מושלם ב"ה! מאוד מרוצים מהשירות, מהתמונות, מהמהירות של הפיתוח והכל..

ויש שם המון זוגות צעירים (כמובן, הם בד"כ אלו שמחרדים מקומות )

וידוע לך אם יש אזורים עם זוגות צעירים דתיים לאומיים? או משפחות צעירות..

ויכול להיות שיש

מאוד מגוון שם

והאוירה חיובית מאוד

שכונה יפה מאוד, אני אוהבת

בגדול מעורבת, תמיד נחשבה לחילוניה בשנים האחרונות המון חרדים מגיעים

יש בגילה ה' קהילה דתית לאומית. סביב רחוב התירוש/האודם וכו'...

לא יודע מה הבעיה בעיניים, אבל:

כיסוי מבד לעיניים (כמו במטוסים).

לשים את המאוורר בזווית ככה שיהיה רק עליך.

לישון ככה שרק את תהיי מול המאוורר.
 

יש מאווררים שונים - ניסית/שקלת מזגן נייד?

סידור /תהילים עם השם שלו (זה בעלי קנה לי והביא לי בחדר יחוד. )

*בשבוע שלא נפגשנו היה לי יום הולדת ....

שעון יפה - אם הוא עונד /אוהב.

עט שחרוט השם שלו.

כשילדים גדלים לא שייך "כל המשפחה לבריכה".

ב. עם כל הכבוד ל"איפה ההנאה", יש עוד דברים בעולם מעבר לה.

הרי הנקודה באירועים נפרדים אינה להפריד את האיש מאשתו וממשפחתו הקרובה, אלא כי יש הרבה אנשים חוץ מהם. אז מהקפדה על צניעות הם עושים מקומות לגברים ומקומות לנשים.

נכון, שלאדם עצמו נעים יותר עם משפחתו - אז הוא מוותר קצת לטובת הענין הכללי. ואיתם, יבלה לאו דווקא כשיש אירוע כזה. 

ומשפחה שרוצה לבלות ביחד, יכולה למצוא לה הרבה מאד מקומות לא ביחד עם כל העולם.

בארועים נפרדים תלוי גם מה הקרבה.

אם זה חברים /משפחה רחוקה , אז רק אחד יכול ללכת והשני נשאר בבית

(אם יש ילדים קטנים אז מה טוב ומה נעים . הוא בבית ביביסטר ).

לא תמיד אנשים מרגישים בנח. כשיש אנשים פחות מוכרים. אם למשל יש חתונה בצד של בעלי, .....

 אני לא ממש קשורה ולא מכירה הרבה.ואין לי שם יותר מידי אנשים .... אז פחות נחמד לי.

אבל מהמקום של אישה שחווה "הטרדות" ברשתות החברתיות (לצערי אין כמעט מישהי שלא מקבלת הודעות הזויות בפייסבוק וכדו')-

כמו שאמרת, לא להתייחס. ככל שמתייחסים זה רק גורם יותר למעורבות רגשית סוערת יותר. 

לא רק שלא לענות, גם ישר לחסום בלי לכתוב כלום ושום דבר. אתה עשית את זה, אבל רק לאחר התכתבות איתו.

גם אני בהתחלה הייתי קצת עונה, או רק מתבוננת, וראיתי שבאמת ככל שהתייחסתי זה דווקא יותר הסעיר אותי (במובן השלילי, שעצבן והטריד). לאט לאט למדתי שלא צריך להתייחס לכל טיפש. 

לא חסר סוטים, ואנשים הזויים שמנסים את מזלם. 

הסיפור שלך, באמת הזוי קצת מהרגיל, כי הוא ממש כותב בעזות פנים וללא בושה אפילו את כוונותיו (ככה זה, כשאפשר להתחבא מאחורי מקלדת וזהות בדויה).

ולעניננו, כרגע הייתי ממליצה רק לחסום ופשוט להתעלם (אגב, יש אפשרות בפייסבוק לקבל הודעות ישר לאינבוקס רק ממי שחברים שלו בפייסבוק, ואם מישהו אחר מנסה לשלוח הודעה זה מגיע גם להודעות, אבל לתיקייה אחרת למקום פחות בולט). חבל על האנרגיות והמעורבות הרגשית בזה. 

לחזק את המקום הזוגי ואת האמון (שב"ה ציינת שהזוגיות במקום טוב).

לקבל "חברות" בפייסבוק רק רק רק מאנשים שמכירים, או רק בנות.

הגדרות פרטיות בפייסבוק ואתרים חברתיים נוספים- שרק החברים יכולים להגיב ולראות תמונות ופרופיל ולשלוח הודעות.

ומידה ונמשכות ההטרדות ממש באופן שמציק (כל מיני זהויות בדויות שמציפות את האינבוקס בהודעות, ותגובות לא הולמות, ואתם מרגישים שזה פשוט מערער את השלווה הפנימית שלכם)- אפשר לפנות למשטרה, וגם אולי לצלם את התלונה ולשלוח לו (השאלה אם יועיל או דווקא יזין את ה"מפלצת"). 

קשה לטעות החזות של אשתי בתור דוסית נשואה ואימא לילדים. אם כבר מישהו טעה באקראי הוא כבר יבין ויובך גם בלעדי. הוא יכול לפנות אלי ואני אסביר לו את זה בנימוס. 

אם ח"ו זה אדם מופרע שמטריד, אני ואשתי כבר נחשוב ביחד איך להתייחס אליו. מן הסתם אנחנו נתעד את הפניות שלו. נצלם מסכים, נשמור קבצים והקלטות של שיחות ואם יהיה צורך נשתמש בזה נגדו. לפני פנייה למשטרה הייתי הולך על למסור את הפרטים שלו לשירותי הרווחה או לארגונים כמו "בת מלך". להם יש יכולות שלמשטרה אין אם יש לו ילדים והוא נשוי או גרוש. 

ההתכתבות גם יוצרת סיפוק אצלו..

לא לענות וזהו!

הוא באמת מסכן. וההתנהגות שלו התנהגות פושעת.

אדרבה, אחרי תגובה כזו שלך, רגועה, הוא תופס שיש מולו גבר.

כמובן שלאשתך זה לא יזיז. נשואה .קל וחומר בעל טוב. מה פתאום שתתעסק עם איזה "מחזר" דבילי, שחיזורו רק מוזיל אותו יותר.

כעת תראו מה הלאה. תנסו להתעלם לחלוטין כמה זמן. ממילא חסתמם. תראו אם לא שומעים ממנו יותר.

אם רואים שלא נפטרים מהמטרד, תודיעו לו שכעת אתם אוסרים עליו לכתוב/לפנות למי מכם יותר, ואם יקרה שוב, תאלצו להתלונן על הטרדה. יש להניח שזה יספיק.

אם לא יספיק, אז אפשר להגיש תלונה. וגם שם - להציע קודם שיתקשרו אליו ויזהירו. 

בשו"ט. אנשים בריאים ונורמלים אתם.

מאד תלוי מה המטרה

אם זה רק להרחיק אותו מאשתך אז די במה שעשית

מכיוון שבמקום לטפל בבעיה הוא מחפש אפיק אחר לסיפוקים- ברור שהוא יעבור הלאה למישהי אחרת

בשביל זה כן צריך לנקוט פעולות נוספות

האם זה אחריותך? זו שאלה מאד אישית 

בכל אופן לא תמיד המשטרה זה בהכרח הדרך, מכיוון שנשמע שאתם מכירים אותו לפעמים הנכון זה לפנות לגורם בקהילה, ברווחה, או אפילו לאשתו. 

תלוי בנסיבות ובהרבה משתנים

זה מבהיר את הנקודה היטב.

אמור עפ"י חוקלהיות אחראי על נושא זה.

שתשאל מי האחראי/ת.

אם זו המנהלת הזו, שתפנה אליה שוב, תאמר לה שבעבר זה לא עזר - ותזכיר לה שהיא פונה אליה עפ"י החוק למניעת הטרדות במקום העבודה, ומצפה שתפעל עפ"י חוק זה.

בעצם, מי שאחראי/ת על הנושא אמור/ה להתרות - ואם לא עוזר, להפעיל שלבים הבאים.

צריך לעמוד על כך שעושה את זה.

לא לפחד ממנו כהו זה - וכמובן, להדריך את אשתך לשמור ממנו מרחק כמה שאפשר. אומר משהו לא לענין, פשוט לזוז משן מיידית, ללא שמץ תגובה או חיוך. ותאמר לה שאתה כמובן איתה ולעזרתה בכל רגע שצריך.

תאלצו לפנות למשטרה. ושתעביר לו את המסר בצורה הברורה ביותר.

אולי עדיף שגם אתה תהיה נוכח בשיחה עם המנהלת כך שיעבור למטריד שגם אתה בתמונה... זה ישבש לו תוכניות...

אני היתי מתחיל לחפש עבודה חלופית.

לא לפנות בכלל למנהל

בד"כ מי שאחראי בעבוד על הנושא הזה זו אישה אז יותר נעים לפנות.

כמובן לתעד כמה שיותר כל הטרדה.

הם יעדיפו לפטר מאשר לנסות להוכיח שלא היתה הטרדה.. 

אם הוא שכיר, כדאי להפעיל "שריר" מהסוג שהוצע פה.

אם הוא בעלים או חבר של הבעלים - חבל על המאמץ. זה העסק שלו. שתתפטר בשקט ותמצא עבודה חדשה.

חבל על העצבים שלה.

אתה יכול להסביר לה, שגם לטובתו היא צריכה לדרוש מהמנהלת שתפעל לפי הכללים של החוק למניעת הטרדות.

כי אם יראה שדבר כזה נתקל בתגובה חד משמעית ומסכן את המשך עבודתו, אז זה יעזור לו להתגבר. וגם יציל אולי אחרות בעתיד. במקרה כזה, הוא צריך את התמרור עצור הזה.

אז שלאתחשוש מ"אי נעימויות" ממי שאינו חש לאי נעימות שלה ושל בעלה.

אני רואה מהמשך השרשור שאשתך בדרך לעזוב אבל מה עם הבאות אחריה? 

אני חושבת שפניה למרכז שמכיר את הכללים ויש לו ניסיון עם מקרים כאלה תיתן לה גב ויכולת לעמוד בזה... (אין לי ניסיון אבל בדרך כלל גורם מקצועי ייתן כלים פרקטיים וגב הניסיון והידע שלו שווים הרבה) 

הדבר הכי חשוב והכי קשה לעשות הוא שאשתך תאזור אומץ ותאמר לו שהיא לא מסכימה שהוא ידבר איתה בצורה כזו!!! 

אני הייתי גם שולחת מייל כתוב עם העתקים לכמה גורמים בעבודה כי כשהדברים רשומים זה יותר מאיים גם על המערכת כולה.... 

קשה קשה,  

בהצלחה 

ותוך כדי תפגין או תשדר אוירה מגוננת כזו

שיהיה ברוררר שיש לה גב של איש שלה ?

רק אוסיף שאולי בביקור אתה ואישתך יכולים כאילו במקרה

לדבר על נושא של הטרדות מיניות בנוכחותו (כאילו לא מדברים עליו)

ואתה תדבר על הנושא בתקיפות

תדגיש שאנשים כאלה מקומם בכלא ושצריך לערב את המשטרה

הרבה יותר ממה שמערבים כיום וכו'

אם יש לו טיפת שכל

הוא יבין היטב את הרמז....

יש אנשים שאפשר בקלות יחסית להחליף אותם, ויש כאלה שלא. 

אם מישהו ינסה לפטר אותה אחרי הטרדה מוכחת סביר להניח שתרוויחו הרבה כסף

ואם צריך, הייתי הולך חדבר איתו בעצמי אולי אם עוד כמה חברים

שורה תחתונה היא מפוחדת, אסור להגרר גם למצב שאתה- המשענת שלה, תגרר למצב בו גם אתה מפוחד

הוא לא יודע מה את מוכרת, והרבה פעמים גם את לא יודעת מה את מוכרת.

בהצלחה עם זה...

הולכים יחד למשרד הרישוי להעביר בעלות. מקבלים מזומן או העברה בנקאית.

את שואלת כמוכרת - ולכן הסיכון שלך הוא רק התשלום. מקסימום את יכולה לבקש צ'ק בנקאי, זה לא יקר היום.

בד"כ מורידים מהמחירון אם האוטו משופשף/ שרוט/ ריפוד קצת קרוע/ מנורה סדוקה וכד' כיד הדמיון הטובה על הקונה...

מספר קילומטראז', כמה נהגים, נהג חדש וכד'- גם הם גורמים שיכולים לעלות או להוריד.

יש כאלה שבעיניהם נהגת זו כבר סיבה טובה להוריד במחיר....

בד"כ ירצו לקחת את האוטו לבדיקה, מה שעולה כ700-800 ש"ח, סכמו ביניכם על חשבון מי. אחרי הבדיקה בד"כ מוצאים כל מיני דברים שצרכים תיקון-וגם על זה מורידים במחיר.

לכן- את תתחילי מהמחיר המקורי, ואח"כ לפי הצורך- תוכלי להתגמש.

ביד 2 ניתן לדייק מאוד את המחיר

יש לשים לב לכמה הרכב נסע, כמה זמן עד הטסט, למה שהוסיפו בהארות, להתקשר לשניים שלושה ולראות על מה מדובר ולכמה הם מוכנים לרדת

מנסיון של כמה וכמה רכבים זה מדד טוב

מוכן לסייע

למזומן יש בעיות - גניב, ניתן לזיוף.

אם מדובר בעשרות אלפי שקלים אפשר ללכת עם הקונה לבנק, להוציא את הצ'ק הבנקאי, וללכת איתו לדואר. הוא יתן לך את הצ'ק הבנקאי ברגע שתתבצע ההעברה.

צ'ק בנקאי זה כסף שכבר יצא מהחשבון שלו לידי הבנק שלו. קרי - הצ'ק לא יכול לחזור.

וגם - מדריך

באופן עקרוני- מה שקורה זה שאתן נכנסות למתחם מסויים, ננעלות בתוכו, ואמורות למצוע בעזרת שכל ישר

וחשיבה יצירתית כל מיני רמזים בנוגע לאיך להתקדם ולצאת.

אין בד"כ משהו שלא מתאים לדתיים, ולדתיות אני מניח שעוד פחות.
לאורך כל הזמן אתן מצולמות, רואים אתכן ושומעים אתכן, יש גם קשר דרך טלפון או ווקי טוקי.

אם יש מפעיל בן, זה יכול להיות לך פחות נוח- כי הוא כל הזמן מסתכל עליכן, אז תצטרכי יותר לשמור

על צניעות. קחי בחשבון שיכול להיות שתצטרכי לזחול\לטפס וכאלו.

עכשיו שלושת השבועות, בד"כ מלווה את החדר מוזיקה.

אבל חוצמיזה- אני לא מצליח לחשוב על בעיות שיכולות להתעורר... 

חחח את לא יכולה לצפות מאיתנו להחליט בשבילך אנחנו רק יכולים להראות לך דרכים מה ניתן לעשות 

אם את כל כך אוהבת אותו אז את יכולה להישאר עם 4 אלף אחרי הפשרה שלו ואם ה 5 שלך זה 9.5 ולהביא ילד שתיים לעולם והם יגדלו בצורה סבירה , אם את רוצה 100 ילדים אז את בבעיה ואם את רוצה את יכולה לפתח את עצמך בתור אשת קריירה ולהרוויח 40 אלף לחודש , את צריכה בעצם להחליט מה את רוצה מעצמך!!!

איך את עובדת עד שש בערב ומרוויחה רק 5500???

ולא, לא כולם יכולים ללמוד מקצוע/ לפתח כישרון קיים לעבודה מכניסה

פשוט צריכים למצוא במה טובים שמירה, ניקיון , מנהלת משרד, אב בית, מהנדס פיזיקה גרעינית וכו, לשגע אנשים .

אני מבינה אותך, זה מאוד מטלטל.

אני מכינה גם למה קשה לך לקבל את זה רגשית- כי נשמע שהוא נאטם בכל פעם שאת מביעה את הקושי שלך, ושקשה לך עם האטימות הזאת. הוא כאילו מבטל את המצוקה שלך ואף מגביר אותה עם איומי הגירושין.

ניסיתם טיפול?

אני חושבת שיהיה לך מאוד קשה להגיע להחלטה באופן עצמאי. את לא רק לוקחת את עצמך בחשבון פה, את גם לוקחת בחשבון את עתיד ילדייך. והעתיד הזה הוא מה שמדאיג אותך, ובצדק. נשמע שאת ממורמרת שהוא לא לוקח ברצינות את החיים ולא מספיק מקבל עליו אחריות בקטע של כסף ופרנסה. את לא רוצה להיות האחראית הבלעדית, מה גם שמטבע הדברים הבעל הוא זה שרודף אחרי הפרנסה יותר מאשר האישה. אני מאוד מבינה את התסכול שלך.

בגלל שההחלטה כאן היא נורא מורכבת וגם יש את פקטור הגיל שזה בהחלט שיקול (לצאת בגיל 37 לדייטים כשאת גרושה זה ממש קשה)-- את חייבת לקבל ייעוץ צמוד, לדעתי, כדי שיהיה בך יותר ביטחון לגבי המשך פעולותייך והמשך דרכך. הרבנית צודקת- אי אפשר להמשיך להתנהל ככה, כשכל הבית על מריבות והולכים על גחלים, אבל גם אי אפשר לבקש ממך להחליט עכשיו, במצב שלך, החלטה דרסטית ומחייבת כ"כ.

לדעתי תקבעי פגישה עם יועץ טוב שאת סומכת עליו בעיניי עצומות שמבין בעניינים האלו, והוא ינחה אותך. את זקוקה למשענת עכשיו, למישהו שיוכל להנחות אותך בכל הבלבולים הרגשיים והנפשיים האלה, ואת זה רק בעל מקצוע עם גב חזק יכול לתת לך.

בהצלחה!!

הוא ממוחה מספר 1 בארץ! 

תקשיבי קצת לשיעורים שלו ביוטיוב.

אולי שניכם ביחד אפילו.

בהצלחה

ובאמת השיקולים שלך נכונים.

לא קל לפרק 'חבילה' בגיל הזה ובמצב הזה.