פורום נשואים טריים (עמוד 406)

אשמח לעזור!

 

בשמחה אפשר לשאול.

אשמח לעזור אם עוד רלוונטי

זה לדעת שאין עם מי לדבר בקטע של- אין ימי חופש וימי מחלה
זה לדעת שאת המפרנסת העיקרית
ולדעת שהאיש שלך הכי שמח שיש וממצה וטוב לו !

זה לא תמיד קל, בהחלט!

אבל אני תמיד משננת לעצמי שב"ה זה מה שרציתי וחיפשתי וב"ה זכיתי!

 

ואני גם מרגישה את זה בשישי- שבת...

ימים שהרבה אברכים נמצאים בבית ומסייעים הרבה לאישה: אם בשמירה על הילדים ושתוכל קצת לנוח בשבת וכו'..

אבל אצלנו ב"ה- בעלי כמעט ולא נמצא בשבת בבית. בגדול הוא נמצא רק בסעודות וכמובן בלילה לישון...

אבל כל השאר הוא נודד מבית כנסת לבית כנסת ומוסר שיעורים וכו'. ב"ה!

 

אבל אני כבר התרגלתי. אם כי לא תמיד זה קל.

אבל אם יהיה הפוך ובעלי ישאר בבית- זה ייראה לי מוזר.

 

ב"ה!
ואני כבר 9 שנים "אברכית", ישתבח שמו!

 

כבר 4 שנים. מוזמנת לפרטי

לפי דעתי, להיות אשת אברך זה גם עולם הזה וגם עולם הבא!

 

כי אם אותו אברך שמשקיע את כל זמנו ומרצו בלימוד התורה ובעיקר גם מקיים את מה שהוא לומד- אז זה גם עולם הזה- אושר, אושר, אושר...

ובעז"ה גם עולם הבא- הזכות שלנו כנשים ששולחות את הבעלים ומגדלות את הבנים ללימוד תורה וכו'...

הרבה ברכה הרבה שפע זוגיות טובה.

בס"ד

 

וואי פאדיחה... בכלל לא ראיתי ששמו את זה בראשי....

 

ואני ב"ה כבר את השאלות שלי שאלתי.. ואם יהיו לי עוד תהיות יש לי עם ככ הרבה להתייעץ..

יקרה.

איני חושבת שהמרשם להיות מאושרת ולזכות גם בעוה"ז וגם בבא - מחייב להיות אשת אברך.

מה שבטוח לי, שחיי נישואין עם אברך מחייבים התאמה משני הכיוונים. כלומר, עלייך לבדוק האם תנאי החיים האלו מתאימים לך ולאישיותך. לדוגמא: יותר הסתפקות במועט, (הוא לא מפרנס כרגע), סוג של בילויים שונים, 

ובעיקר, העדפה והערכה לתורה שהוא לומד ומשקיע בלימודה!

כל אחת צריכה לצפות לעצמה עד כמה חיים אלו לא רק היא מוכנה להם, אלא היא רוצה בהם. כשיש רצון עז לחיי תורה כאלו, כל השאר מתגמד, ואת יוצאת נשכרת ומאושרת!

ב"ה כבר כמעט 9 שנים.
מוזמנת בשמחה לפנות באישי

וכמו שאמרו פה לפני. גברים שלומדים הרבה תורה גם מקיימים אותה. אבל זה דורש גם מסירות מהאישה להשתדל לא להפריע לפרנס להצטמצם יותר בהוצאות וכו' וזה שווה את זה...

לנתב לוז

כיוון מתי יוצאים לעבוד
ובמה לעבוד

ושבשנים בישיבה יהיה בסיס כספי
ולא תחיו בלחץ

אני אשת אברך אבל לא חושבת שכל האברכים אותו דבר בלימוד ואותו דבר בהתמסרות ובעוד מלא דברים... 

בשבילי להיות אשת אברך זה לתמוך בבעלי שיהיה לו נחת בלימוד.

להיות מוכנה לצאת לעבוד כי מלגה של אברכים לא מספיקה לכלום.

להיות מוכנה לזה שבעלך חוזר בשעה מאוחרת יחסית (כל ישיבה זה משהו אחר)

אבל בכללי לדעת שלא הכל שחור לבן ויש איך ואיפה להתגמש גם מבחינת השעות וכו'.

 

בשלב הזה לדעתי תחשבי בעיקר על השאיפות שלך והמטרות שלך והאם זה מסתדר...

לי מאד היה חשוב בית תורני וידעתי שאני רוצה בעל שלומד או למד (תלוי באיזה גיל היו הפגישות...) בישיבה. אז כשזה מה שרוצים מוכנים בד"כ לקבל את עסקת החבילה .

בהצלחה!

יש רק בגבעות

ב"ה אני אשת אברך כבר שנה שישית,

לא תיכננתי את זה..

בכלל לא רציתי בהתחלה..

כשהחלטתי זה היה כי הבנתי שזה מה שיהיה לו טוב.

ב"ה, זה עשה גם המון טוב למשפחה. דוג': כשעברנו דירה ויצא שהרבה זמן הוא לא הלך ללמוד בצורה מסודרת, ממש הרגשתי את זה, עד כדי כך שאמרתי לו-מספיק! לך ללמוד, ההפסקה הזאת לא עושה לך טוב.

 

אז נכון, זה מדהים ויש יתרונות

אבל גם כמה קשיים שכדאי לקחת בחשבון-

השעות לא תמיד פשוטות (בעיקר כשכבר יש ילדים/הריון), אבל כאן זה גם תלוי במקום שבו הוא לומד, בבנאדם ובך- אני הרגשתי בנוח לקרוא לו בתקופות קשות..

פרנסה- בעיקר באחריותך..

מצפון- הרבה יותר קשה לי לגרום לו לוותר על שעות הלימוד מאשר אם היה עובד..

ועוד ועוד..

 

בהצלחה רבה!

אם את לא יודעת בןדאןת

אני מתנחם בעובדה שלא אצטרך לראות את הפרצוף שלך..
אז דוןקא באלי אש לנחם אותו ןלהתגרש

אז אם את רוצה להתגרש בשביל לדפוק אותו או משהוא בסגנון. אז תרדי מיזה מהר

תתגרשי רק אם את רוצה. בלי קשר אליו. את דופקת רק את עצמך הוא זה בכלל לא מעניין אם הוא ישמח או יבכה.

אני לא מבינה. אנשים חושבים על גירושים בשביל לעצבן את הצד השני?

ויש פה שרשורים ארוכים שאומרים שגירושים נעשים אחרי שנים של שיקולים מעמיקים וייעוץ בלי סוף

 

טאז למה בכח

מה אכפת לך מה הוא רוצה? את רוצה להתגרש? אז תתגרשי

אבל אם את לא רוצה להתגרש!! אז כן אמור להיות מעניין אותך מה הוא חושב.....וזה את צריכה יעוץ

 

שהוא לא רוצה לראות ..אז למה שארצה לחיות איתו ?אני רוצה מישו שיהיה לו כיף להסתכל עליי

חייב לקנות לה פרחים

נראה לי שיפסוק שהוא חייב להביא פרח
ולא גט.
בשורות טובות

ב"ה אנחנו חיים יפה בלעה"ר!

 

החיים הטובים זה לא אם הוא הביא לי פרח או לא... זה הרבה יותר!

זה ממש לא גט. אבל אולי באמת כדאי לך לקבל ממנו גט 

כדאי שתקראי גם את זה. https://docs.google.com/document/d/194cQ6wZzuQ5JpDpOjN27CJfKBk7EaRYms3X4kXcuehE/edit?usp=sharing

רוב הזוגות מתגרשים בגלל בורות בעניינים שבינו לבינה

אבל זה. נשמע שהוא ניסה להחתים אותך על עילה לא לשלם כתובה

מציעה לכם למצוא רב שאפשר לדבר איתו ולבדוק את הנושא הזה ואולי עוד כמה על הדרך


אבל קשה לי להאמין שאתם נחשבים גרושים.
זה נשמע שהוא חושב שכשכן תתגרשו להגיד שאת רצית ויזמת או משהו

בכל מקרה, אני ממש מציעה לכם לך בנפרד או לשניכם יחד
לעוף לטיפול פן יהיה מאוחר

הוא כנראה פטר עצמו, בחתימת ידך, מתשלום הכתובה

בראוו!



בכל מקרה מוטב שתגשי לרבנות לכי תדעי אולי לפי אחת השיטות זה גט.

בגלל שאם זה בעיה הלכתית לגור איתו זה הוא צריך לברר. הוא עשה את זה . הוא כתב והחתים. כאב ראש שלו

את יכולה לשאול רב בלי ידיעתו. סתם כך להיות רגועה. אבל לא לעשות מיזה נושא איתו

זה מצחיק שאומרים לכם תבררו אצל רב. הרי  אין ביניכם תקשורת.

אז פתאום תגידו יחד באחווה בואו נשאל רב אם אנחנו גרושים?

מאתמול לא דיברנו ואינלי מושג איך נעשה שבת..

פתחו כבר כאן שרשורים . מדברים על גירושים מצד אחד. ומצד שני על דברים כל כך שוליים  שזה שבת

מה משנה איך תעבור שבת??? תעבור באוהל בחדר זבל בחצר.

הבעיה זה אתם. אם אתם הולכים ליעוץ ופותרים את הבעיה. או מתגרשים

או שזה לא רציני שאתם רוצים להתגרש. ואתם סתם מאימים. יש זוגות כאלו שחיים 70 שנה והם כל הזמן מתגרשים.

 

הוא לא מסכים בשום אופן והוא אדם עקשן ששום דבר לא יזיז אותו
התחננתי אליו מלא..
ולי לבד הוא גם לא מסכים בגלל הכסף

אבל בהחלט את מקפידה על קו נכון

שאם היא רוצה להתגרש,  אז לא צריך לעניין אותה מה הוא ירגיש...

 

לדעתי, ושוב אכתוב את נסיוני, רק לאחר המון התייעצויות ונסיונות שיקום, 

התחלתי תהליך!

וממליצה מאד לכל אחד ואחת לראות את השיעורים של הרב אבנר קוואס.

כי כשמתגרשים זה רעידת אדמה ענקית

מי בכלל יכול להכניס משהוא לפה. אוכל של שבת. הכל נתקע בגרון

או שאני מגזימה.. לא יודעת.. והכל זורם על מי מנוחות וטרודים אם לעשות דג ברוטב חריף או מתוק ותוך כדי מתגרשים

זו אכן רעידת אדמה ולא הכל זורם על מי מנוחות וכן טרודים בכמה עניינים

במיוחד אם יש ילדים.

אבל כיוון שהם לא גרושים ולא פרודים אלא במריבות, מבינה את שאלתה לגבי שבת...

הכותרת צריכה להיות אנחנו במריבה ולא גירושים.זה משהןא אחר...
כי הם לא מתגרשים. הם טרודים על שבת. או כמו שהיה עוד שירשור על עניין שיר אשת חיל.

גירושין זה הליכים שלוקחים זמן
יכול להיות שיש בהם עליות ומורדות?

וכמו שמישהי סיפרה פה לפעמים יש זוגות על סף גירושין או במריבה שב הם בכיוון
או ששןקלים גירושין ובסוף ממשיכים...

אחו של חברה מאז שהתחתנו בערך היו שומעים מהבית שלהם צרחות,
וסצנות בנופשים משפחתיים
וכל הזמן בסיפורים שלה הם עוד רגע מתגרשים
וכל הישוב והמשפחה יודעים...
ובינתיים השנים עוברות, ועוד ילדים נולדו...
ועברו כבר 5 שנים מהסיפורים והם עוד יחד נשואים איזה עשור+

מקווה שטוב להם באמת, אבל כנראה שבשטח המציאות מורכבת יותר
בקיצור- אם זה מה שהיא חושבת כנראה זה מה שהיא חושבת

הגבר מגרש את האישה, אין שום צורך בחתימה שלה
גט עושים בצורה מיוחדת, לא על פתק נייר
הגבר מביא את הגט לאישה ביד (או עם שליח)
יש בעיה הלכתית להיות(...) עם האישה והוא רוצה לגרש אותה
הכי חשוב תלכו לטיפול. הפריקה בפורום היא לא פיתרון

גם לבד ללכת הוא לא מסכים לי בגלל שזה עולה כסף

זה מריבות שעלולות לקרות ולא סופ העולם
אז היתה פליטת פה כזו או אחרת. חלאס נגמר

זה אמנם לא נעים ולא קל להתפייס אחר כך. בטח לא לצד היותר דומיננטי מהמריבה.

תכיני מילקשייק טוב. אולי עם קצת אלכוהול. ותזמיני אותו לשבת אתך ולראות סרט. תפתחו קצת את החנק שאתם בו ומשם ייראה אחרת

זה נעשה בבית דין 

עם עדים!

עם דיינים!!

האישה צריכה לעשות כמה צעדים עם הגט 

שנכתב על ידי סופר סת"ם באותו הרגע

ואז קורעים את הגט

ומקבלים מעשה בית דין שעליו האישה חייבת

לשמור מכל משמר כדי להינשא שוב!

 

אין שום תוקף למה שעשיתם!!

 

ממליצה מאד לצפות ביחד בשיעורים של הרב קוואס

זה לא עולה כמו טיפולים וייעוצים.

גם אפשר לפנות לארגון 'ביתינו החדש' של הרב קוואס!

 

בהצלחה

בבית הדין דואגים לצאת ידי כל השיטות,
כאשר מעיקר הדין די אפילו בגט שנכתב ביד עם מילים בודדות שאפילו לא נמסר לידיה ישירות, וכד'

הגמרא פוסקת בצורה נחרצת ומכריזה: כל שאיןנויודע בטיב גיטין וקידושין- לא יהא לו עסק עמהן. ולא בכדי..מדובר בדינים חמורים ומשמעויות מרחיקות לכת של נישואי אשת איש, ממזרים וכיו"ב

לכן כדאי להזהר ולא לצאת בהצהרות כאלה

אם אני לא טועה היו לך כמה שירשורים על אלימות כלפייך מצידו.יחד עם הסיפור עכשו- ראשית- בררי עם רב מה מעמדכם כרגע. שנית- אם אין כסף ליעוץ פני לאדם אובייקטיבי שאת סומכת עליו שישקף לך את המצב מבחוץ וחישבו מה הלאה. בהצלחה רבה!

דיני גיטין הם לא פשוטים בכלל.
טענת "מאוס עלי" הינה טענה שאישה יכולה לטעון בבית דין רבני כסיבה שבגינה היא מבקשת גט מבעלה. הטענה הזאת עלולה לפגוע בזכויותיך במקרים מסוימים. קשה לי להאמין שלמסמך שאת מתארת יהיה תוקף אמיתי, במיוחד אם יעבור זמן ממועד החתימה ועד מועד בקשת הגט אם ח"ו יקרה.

בכל מקרה הייתי מייעץ לך להימנע מחתימה על מסמכים כאלה בעתיד. גרושין הם לא משחק. אם החלטת שכן תתיעצי עם טוען רבני ותעשי מה שצריך. אבל עד הרגע הזה אני מציע לך להמשיך להשתדל לשקם את הזוגיות שלך. ההשתדלות חשובה גם בם בסוף היא לא תצלח, לפחות תתגרשי מתוך תחושת מיצוי וללא ספקות. אבל כאמור עד שאת מרגישה שאת שלמה עם הרצון להתגרש אל תפעלי בכיוון. ואם וכאשר תחליטי לפעול, רק עם יעוץ מטוען רבני.
בהצלחה!

תחליטי מה את רוצה.. האם שלום בית או גירושין

אם את רוצה גט לכי על זה
לא חושב שחתימה הנל תפגע בכספים המגיעים לך.
אך לא נכון לא להתגרש בגלל חשש כזה..

- פרח אוריגמי מנייר

- TWIX - החטיף שוקולד הזה - טעים רצחחחח

-ביצת קינדר

-הדבר הזה שעושה מסאז לראש, מקל כזה עם זרועות מתכת דקות

 

(מקפיצה)
אשמח לעוד רעיונות ...

חטיף מתוק שגדל עליו ו"שכח ממנו"? אצל האיש שלי זה סוכריות תרנגול על מקל 😮, בקטגוריית המצחיקים תנסי לחשוב על קטע מצחיק/פדיחה שהייתה לכם שאת יכולה להמחיש אותו במשהו סמלי?
כל דבר משמח שהוא צריך?..
(אני זוכרת שכשהייתי קטנה אחותי שמה לי ליום הולדת כל יום למשך שבוע משו קטן על המיטה, מתוכם- mp3, שקית ענקית של ממתקי גומי+גומי קפיצה של פעם והוסיפה פתק בסגנון- "אני אוהבת אותך עד הגומי האחרון" , תמונה מפדחת של שתינו ועוד כל מיני שאני לא נזכרת בהם עכשיו...

איכס. גם כילד הדבר הזה הגעיל אותי

אפשר משעממים/מקוריים..שנונים
מתוקים/חסרי טעם/מחממי לב..וכו'

לעצב בצורת כרית בתוך נייר צלופן כמות מסוימת של כריות... ולרשום חלומות מתוקים.

כל שוקולד יש פתק עם משפט יפה.. יכול להיות משפטי אמונה, לימוד הלכה קצרה,או סתם משפט יפה... כל יום שישלוף שוקולד ופתק

אם את בעניין יש מלא סרטוני הדרכה ביוטיוב
מחזיקי מפתחות- אם הוא בקטע
עוגיות עם פתק בפנים

זה עושה הכל...

למי שאוהב.

ואיזה חמודה את

זה עושה לי גם חשק..

ותודה

זאת פעילות ממש מגניבה ומיוחדת, ואחרי החדר את יכולה לקחת אותו למסעדה טובה..

ממליצה לך על המרגל הסורי, הייתי עם בעלי ועוד חברה וממש נהנינו. יכול להתאים לזוג!

אין לי מושג מה זה חדר בריחה, אבל התכוונתי מתנות או הפתעות בתוך השגרה.. 

ואיך מבררים על זה פרטים??

והמרגל הסורי- תוכלי לתת פרטים?

תודה

 

שאת מכינה לכל מיני דברים קטנים
-חיבוקים
-פטור משטיפת כלים
- משאז' של כמה דקות
- שעה לישון בצהריים
-מאכל אהוב
אין לי עוד רעיונות כרגע..
אבל את יכולה לשים לו כל פעם מעטפה עם כמה או פשוט להביא לו בחוברת קטנה...

רעיון חמוד!

נראה לי שמלחמה בצורת הלבוש שלו תביא רק את ההפך, התבצרות שלו ומאבק כוחות בינכם( יש שלב בסוגיות בו כל אחד מתבצר ביחודיות שלו ועלול לגרום למאבק כוחות)
אני מציעה שתדברו על זה בזמן רגוע ובנחת, תנסי להבין למה זה כ"כ חשוב לו, מה הלבוש הזה עבורו, ושגם הוא ינסה להבין מה קשה לל בצורת הלבוש שלו.
לאחר שמבינים אפשר להגיע לפשרה כלשהי שתענה על הצרכים של שניכם( לדוג- זמנים בהם הוא מתלבש כך, לבוש שחור לבן ללא כובע וחליפה בחלק מהזמן וכו..)
יתכן ומהשיחה תצאו עם תובנות אחרות, שיחות כאלה בונות את הזוגיות לעומת זאת מלחמות חזיתיות בין בני הזוג רק מרחיקות

דבר ראשון לקבל אותו כמו שהוא! מותר גם להתבאס ולהעדיף שיהיה אחרת

אבל לא ליחס לזה יותר ממה שזה.

השלב הבא- להגיד: קשה לי עם הלבוש הזה ואני לא מחוברת אליו

אולי אתה מסכים כשיוצאים לעיר לשים בשבילי משהו אחר?

 

ובכלל לשמוע מה הוא אומר ולהשמיע בפירוט את רגשותייך.

 

ככל שתכבדי אותו ואת מקומו יותר,

יש סיכוי רב יותר שהוא יוכל לכבד את בקשותיך ולבוא לקראתך.

דיברתי איתו אלף פעם. הוא ראש בקיר. לא רוצה שאלה מהכולל ומהשיעור שלו יחשבו שהוא חס וחלילה פחות דתי. אני יכולה לשקוע שעות בבאסה בגללו. השבת הוא הבטיח לי שהשבוע אחרי הכולל הוא ישים מה שבא לי. באנו לצאת והוא שוב שם את השחור לבן.אפילו שהבטיח. סופו של דבר התאבסתי עליו נשארנו בביתבבית, לא רציצי לצאת. וזאת לא פעם ראשונה. נמאס לי כבר מי זה. לא רוצה בעל חנון בא לי שיתלבש נורמלי. שיתלבש יפה. בתחילת הנישואין לא רציתי לשים כיסוי ראש. והוא ממש רב איתי והתבייש לצאת איתי. למה אני צריכה לעשות מה שהוא רוצה והוא לא יכול לעשות למעני. וכשאמרתי לו את זה הוא ענה- ה ל כ ה. אנטי דת יוצא לי ממנו

ב לא נשמע שכבדת את רצצונו.

ואני מבינה שזה קשה.

וגם את- לא חייבת מבחינה זוגית לשים כיסוי ראש.

(מבחינה הלכתית כמובן שכן).

 

זה באמת לא נעים שהלכת לקראתו והוא לא הולך לקראתך.

 

יש לו רב שאפשר להתייעץ איתו?

אבל הוא גם לא מכבד אותי. הוא הבטיח משהו ועשה כמובן מה שהוא רוצה . כן יש לו רב.. אבל חרדי. שהוא שלח אותו להתחזק בישיבה חרדית.. איך מה לדבר עם הרב שלו בעניין הזה. ושלא תבין לא נכון. אני נותת לו להיות אברך! שרק ילמד.. לא אומרת לו לעבוד שנתיים. הבגדים זה לא מה שיעשו אותו יותר דתי

נשמע שיש משהו מעבר

פשוט לא מתחברת לכל זה. פשוט מתבאסת כל פעם מחדש מיזה. אני רואה את בעלים של חברות שלי. הם מדהימים. דתיים לאומיים. בעלי גם מדהים.. בדרך שלו. אני יודעת שלכולם יש מעידות.. הוא משתדל. אבל מבחינת הלבוש זה לע פייר פשוט. אני אשכרה מקנאה. למה הם כן ואני לא

את לא מתחברת..

 

אבל זה לבוש שלו. ואכן, זה לא כמו כיסוי ראש. הבגד הזה נראה לו מתאים עבורו - אין הלכה לעשות אחרת.

 

אלא מה? זה לא לטעמך. אפשר להבין. בד"כ אפשר לשכנע בסגנון של בגדים שימצא חן בעיני השני.

 

פה יש משהו שבשבילו כנראה מבטא דבר. תשתדלי להתמקד באישיות שלו. תשאלי, אולי בתוך הבית יסכים ללכת כרצונך. אבל רק בדרכי נועם, לא בכחנות.

 

ואל תסתכלי על בעלים של חברות שלך שהם מדהימים...  את נשואה - תשמחי בבעלך, שכדברייך "גם מדהים".. את עושה מדבר שולי עיקר, ועלולה להרוס לך הכל בשביל שטות.

 

תשקיעי בעין טובה עליו, באהבה. תנסי להבין את ה"ראש" למה חשוב לו כך. אולי עם הזמן זה יתחבב עלייך. אולי תגיעו מתוך יחס נעים לפשרה כלשהי.

 

אבל קודם כל, לשנות מבט ומיקוד.

גם רבנים חרדים מבינים את הערך של שלום בית,

בטח כשאתם מתחזקים וכל אחד במקום אחר.

 

לא תפסידי יותר ממה שיש עכשיו, והוא לא חייב לדעת על זה בשלב ראשון.

 

ובכל מקרה, נשמע שיש ביניכם לא מעט פערים,

וכדאי ממש שתמצאו דמות שתעזור לכם לגשר עליהם

נראה לי שמבחינת ההגינות שלו אישית כלפי המקום שבו הוא לומד - הוא צריך ללכת כמו שמקובל שם. תמיד. גם כשהוא לא נמצא שם.

אם יעזוב את הכולל,  וילך ללמוד ולעבוד, או אפילו לכולל דתי-לאומי - אז יוכל ללכת כמו שאת רוצה.

ואת לא אמורה "לגרום לו" לעשות משהו. את יכולה להסביר, לבקש, קצת לשכנע - אבל לא להכריח אותו...

המחוייבות שלו לכולל לא גבוהה ולא צריכה להיות גבוהה מהמחויבות לאשתו

הוא צריך להיות מחוייב ראשית לעצמו ולאלוקיו, ושנית לאשתו.
הכולל הוא בעיני לא מחייב.
(אלא אם *הוא* מרגיש צורך, אבל אז זו מחוייבות לעצמו ולא לכולל )

עם זאת, זאת נקודה משמעותית שזו המסגרת שבה הוא לומד וזה טבעי שהוא רוצה להיות חלק.
אולי כדאי לבדוק שוב ולהחליט על השתייכות תורנית וקהילתית שתתאים לבית ולמשפחה ש*שניכם יחד* מקימים.

ומן הסתם הוא בכולל חרדי כי זה מה שהוא אוהב.
וכן האיה באה לאדם כדי לקרבו לבוראו ולא להיפך.
כך שיראת השם קודמת לאהבת האישה.
ואם הוא מרגיש שמבחינה דתית שם הכי טוב לו למה שישנה? כי בא לה צומי מהחברות????
הלו תתעוררי בעלך לא ילד ולא צריך להתלבש כמו הבעלים של החברות שלך! אולי שהם יחליפו בגדים....
חבל על השנים היפות שבמקום להיות אישה אוהבת את מציקה לבעלך.
יש גברים שהיו מגיבים אחרת לחלוטין תשמחי שהוא סבלני.
לגבי הכיסוי ראש כל הכבוד לך שבאת לקראתו אבל אל תשכחי שיש בורא לעולם ועשית זאת בעיקר עבורו.

הראשונה-

להציק, להעלב, להרוס, לקלקל ולהוציא לו את הנשמה- יכול להיות שבסוף התהליך הזה הוא יסכים ללבוש מה שאת

אומרת. הוא יכעס עלייך, יהיה פגוע ממך ויכול להיות מאוד שיתגרש ממך בעקבות היחס הזה. אבל זו הדרך היחידה

שלך לגרום לו לעשות משהו.

 

השניה-

להבין שהוא בן אדם ושיש לו את הזכות המלאה ללכת איך שהוא רוצה. שאין לך שום זכות להגיד לו איך להתלבש.

שהוא לא "חייב" לך את הלבוש החיצוני שלו כי התחתנת איתו. במקום להתמרמר תשמחי במה שאת מקבלת. אין

תקווה שהוא יתלבש כמו שאת רוצה. ככל הנראה הוא ילבש את השחור לבן הזה כל החיים. את הורסת לעצמך

בידיים במלחמה מולו על זה. תאהבי אותו, תשמחי בו ותעריכי אותו. אם מתישהו הלבוש שלו ישתנה זה יקרה

באמת רק ברגע שאת תשלמי באמת עם הלבוש שלו. כל שנייה לפני זה זה לא יקרה כי הוא צריך "להיכנע"

לך בשביל לעשות את זה.

כל עוד הוא בכולל הזה,

אם חבריו יראו אותו בלבוש אחר

הוא ייתפס בעיניהם פחות ירא שמים כנראה או משהו כזה...בקיצור פחות..

או שייתפס בעיניהם פחות שייך.

 

למה לעשות לו את זה? האם אינך יכולה לפרגן לו את ההנאה הזו להרגיש טוב עם עצמו?

 

זה אמנם לא קשור- חוץ מזה לדעתי זה ממש יפה שחור לבן. יש גם רבנים סרוגים שלובשים כך.

אדרבה תשמחי שהוא רוצה להראות בן תורה. ישיבאי.

 

אולי פה הקושי שלך? שהוא ישיבאי?

השאלה אם את מבינה את המשמעות של לשבת וללמוד כל היום. זה לא רק ללמוד. זה להשתייך יותר בעומק לתורה ולערכים שלה. אולי בעלים של חברותייך אינם בחורי ישיבה ולכן מתלבשים אחרת?...

 

או שהקושי שלך זה שהוא הולך ומזדהה עם עבודת השם חרדית? אם כך זה נושא לפתוח אותו ולהחשוב עליו יחד. הרבה מעבר לסממן חיצוני. 

 

ואם כבר לשוחח - אז תדברו על התחושות העמוקות שזה יוצר. בלי השלכה לצד המעשי. ובלי לדרוש ממנו. קודם שתראי שהוא כואב את כאבך. ואת כואבת את כאבו.

בהצלחה

 

 

ואני מבינה את זה אבל מציעה לך לשחרר, ולהתרגל לרעיון שאתם לא נראים כמו זוג מתאים..הוא מייצג את עצמו ואת את עצמך, ותגידי תודה שהוא לא מבקש ממך את מה שאת מבקשת ממנו..

תתלבשי את בשלך והוא בשלו, פשוט כי אין לך הרבה מה לעשות, אלה החיים שלו.

אין תשובה למרבה הצער
גם לדעת זאת. ולחזות את כלכלתכם זה נהדר.

הייתי מפסיק עם החסכון לילדים. יודע שיש שיחלקו עלי.
שיקלו לעשות במקום זה חיסכון קטן יותר שתמשכו פעם בשנה

לעבור שוב על ניירת. החזרי מס הנחות עירייה מ.ה. שלילי חשבונות ישנים וכו'

בהצלחה

בדוק ומנוסה - כלי לברכה

ב.שיודעים את הכתובת נשאר רק לבטוח בה

אינטרנט אולי אפשר לשתף עם השכנים  ולחתוך עלויות, חשמל אפשר לחסוך עם חימום באמצעים הנכונים (חורף).

 

חיסכון פחות קריטי לכם עכשיו, עדיף לוותר.

חבל שתחיו ממש ממש גרוע ובסוף תתאכזבו שלא עמדתם בתקציב.
אני הייתי פועלת כך
א. להתפלל ולהאמין. קטן על הקבה לתת לך מעטפה כבדה
ב. לעבוד תוך כדי התור. הרבה עושים וכולם יכולים. ברור שבא על חשבון משהו.
ג. לקחת הלווה מקרובים/בנק ולהבין שהשנים אחרי התואר יביאו תמורה הרבה יותר גדולה

אבל אולי תשקלו לעבור לכמה שנים למקום זול יותר?

וכמובן לוותר על החיסכון

אולי אפשר למצוא מסגרת זולה יותר מהמעון?

יש מלגות לכל מיני..
מלגות טובות יש לחיילים קרביים משוחריים (מלגות אימפקט מfidf)

ארנונה יש הנחות לסטודנטים/ לפי רמת הכנסה.

בגדים אפשר לנסות לקבל חלק, לקנות יד 2. לקנות בסוף עונה לשנה הבאה.

מה לגבי עבודה במקביל לתואר? ברור שזה מאוד קשה אבל זה אפשרי (בעלי עושה את זה עם תואר בהנדסה וב"ה מצליח גם בעבודה וגם בלימודים).
אולי שיעורים פרטיים?

אני בזהירות מצטרפת למציעים לא לחסוך לילדים כרגע. הריבית על חסכון היום לא כזו גבוהה..

לזכור שזו תקופה שבה מצטמצמים ובעז"ה תוביל לרווחה כלכלית.
יכולה להעיד על עצמינו שרק לאחרונה אנחנו מרשים לעצמנו דברים שבעבר היו מחוץ לתחום. ככה מעריכים את מה שיש ושמחים בטוב שיש לנו.



וכמובן תפילות לזן ומפרנס לכל.

ובגדול אלה חישובים שמוטב לעשות לפני ההחלטה ללמוד. .
אולי אפשר גם לחסוך לתקופה הזאת.

לחפש מלגות, לבקש הנחות, לסוע להורים
להוריד רף
שבעלך יעבוד במקביל לתואר במה שאפשר אך בלי לפגוע בו

בגדים יד שניה זה רעיון מעולה
לבדוק אם יש לך אפשרות להרויח יותר, לעבור למקום זול יותר ואולי נגיש יותר לעבודה לבעל

מעון- אין יותר זול. אני עובדת משרה מלאה ואנחנו חייבים את השעות האלה.

בעלי עובד במקביל. וגם לומד תורה ומקבל מלגה על הלימוד. גם על הלימודים האקדמיים אנחנו לא משלמים בכלל

בגדים - ללא קונה כלום. הכל לילדים מקבל מקרובים וכו'..

אנחנו גרים במקום זול מאד

אין לנו הוצאות על נסיעות

את הגובה של החיסכון הורדנו גם ככה ומדובר על 300 שח לשניהם (קצבת ילדים בעצם)

מתפללים הרבה הרבה. אנא ה' הושיעה נא.

א יודעת מה עוד.

זה נראה לכם בלתי אפשרי ב1600?

רוצה להוסיף שארוחות בוקר וצהרים גם הילדים וגם אנחנו מקבלים (ללא כסף) בעבודה/ לימודים.

אז בעצם מדובר על ארוחות ערב ושבתות בעיקר

ברור שזה לא קל, אבל כשזה מה יש, לומדים להסתדר.
ואם את הארוחות העיקריות אתם מקבלים, אפשר להצטמצם גם בתחום המזון.
בדקתם כמה אתם מוציאים עכשיו על אוכל, טיטולים וכו?

את מחלקת פחות או יותר ל400 ש"ח בשבוע. שבתות תסעו ככל האפשר ואפשר גם לעשות שבת ב100 ש"ח. מניסיון.

אם את מקבלת בגדים זה ממש חוסך לך!

אז סה"כ נשאר אוכל והוצאות חריגות? הכי גרוע אם תתקעו תשתמשו בכסף של החיסכון.

העיקר להיות בה' ולחיות בתחושת שמחה!

כל השאר להוצאות משתנות

 

זה יוצא שאתם צריכים לקנות רק ירקות, מוצרי חלב, חלב, לחם ופירות זולים. עוף - רק לשבת.

להשתדל להכין עוגיות/עוגות רק בבית ולא לקנות אף פעם מבחוץ.

 

זו תקופה קשה אבל שווה כל רגע! (תחשבי מה זה שבע"ה את ובעלך תהיו עם עבודות מסודרות!)

 

חייבת לומר שצמצמתם הוצאות בצורה מדהימה. נשמע שאתם מכלכלים את עצמכם נכון.

 

אם זה מאוד מאוד קשה, הייתי ממליצה לבקש עזרה של כמה מאות שקלים מההורים כל חודש (אם יש אפשרות כזו)

אפשר לעשות שבת ב200 שבת נחמדה לזוג עם ילדים קטנים
גג 300
תסעו לשבת שבת כן שבת לא- בפרט אם הדלק חינם
ויהיה לכם גם לשאר

בערב אפשר לאכול בעיקר לחם וירקות שזה משביע ולא יקר
מניחה שאתם מקבלים ארוחות מזינות בקר וצהרייםןם

נשמע שיש לך סיכוי טוב

אם עובדת משרה מלאה

הלוואי עלינו! אנחנט כל הזמן דוחים את זה
דבר ראשון זה מעולה שאתם יודעים אעפה אתם עומדים!
דבר שני לא נשמע לי כזה נוראי.
תקנו מה שצריך ובמקומות זולים.
אני הייתי מפסעקה את החיסכון לילדים עד הסיום של התקופה הלחוצה.
ובעז"ה יהיה בסדר

מעון- אם זה מעון של התמ"ת, יתכן ואת זכאית להנחה משמעותית. אני הצלחתי לקבל הנחה של 1000 ש"ח פחות!

טיטולים + מטרנה- לאחרונה יש המון מבצעים כמעט בכל מקום. תקני סטוקים כשיש מבצע שווה.

ארנונה- יש הנחות בהתאם להיותכם סטודנטים ובהתאם ההכנסה לנפש. יכול לחסוף הרבה.

חשמל- לכבות אורות בכל חדר שלא נמצאים בו, להוציא מטענים מהשקעים. קומקום גוזל המון חשמל, להרתיח הרבה בכל פעם במקום להרתיח כמה פעמים.

חיסכון לילדים- גם אני מצטרפת להמלצה להפסיק לעת עתה.

אוכל- לקנות רק מה שבאמת צריך בהתאם לרשימה מסודרת, ולקנות פחות או יותר מהרגע להרגע. כלומר, לא לקנות מראש דברים שיישארו בבית, אלא רק כשצריך. אני ראיתי שזה גורם לנו לחסוך יותר.

 

בהצלחה רבה

בתקופה הזאת אפשר לקנות בגדים לא ממותגים אלה צליזץדר בזאר שטראס מה שצריך וזהו...
אני אישית לא אוהבת ארונות מלאים. וברוך ה לא חסר. אני קונה להם לכל אחד 6 גופיות 7 תחתונים 6 סריגים ליום יום בנים 4 מכנסים בצבעים שונים 2 פיגמות כל עונה. לא אוהבת ארון עמוס כך גם מכבסים מהר ואין ערמות....
אז להצתמתם מעט לקנות במבצעים ממקומות זולים זה תקופה שעוברת אבל שווה כי אחרי הלימודים הוא יעבוד ומן הסתם יפרנס בכבוד.
בהצלחה.

אז המלון הנטוש ליד צובא אחלה מקום לצילומים..

ותצטיידו בצלם טוב.. זה כל ההבדל בין תמונות טובות לסתם תמונות... לא שום אביזר..

על המשפט השני

יש שם מים וטבע

יש את מתחם 7 התחנות נראה לי קוראים לזה ולפי תמונות מכלות שהצטלמו שם זה מקום מהמם ממש

זה לדעת לאיזה מקומות לקחת..
תבררו אם הוא מביא איתו אביזרים
שיכולים להוסיף לתמונה(;
ואפשר להסתכל באינטרנט תמונות
של חתן וכלה בצילומי חוץ לפני החתונה
ואפשר לקבל השראה ורעיונות.
וחשוב מאוד לבדוק שהצלם מקצועי,
לבקש ממנו לראות תמונות שהוא צילם..
כדי לראות מה מתאים לכם!!
שיהייה במזל טוב!!🎊🎉

הכלה הביאה, לא הצלם. 

 

לפני שסוגרים אם הצלם/צלמת אפשר לברר
ולשאול אם הם מביאים אביזרים וכאלה.
זה גם מאוד תלוי בסוג הצלם יש כאלה צלמים
שיביאו ויש כאלה שלא.

להעמיד את הכלה בין 2 בנות, וכל בת מפריחה בועות סבון. ואז הכלה מצטלמת עם בועות סבון באוויר... זה יוצא ממש יפה!!

תחשבי שאם תביאי מדביר הוא פשוט ירעיל אותם! מה הם אשמים שהם רוצים לחיות?!# מה שאני עשיתי זה שמתי דבק עכברים (שגם זאת התעללות אני מודה) ואז הם פשוט נדבקו לזה. יצאתי עם זה מהבית ממש רחוק ועם שמן פשוט הורדתי אותם מיזה..והם רצו.. והלכו בטח אליך😁

בס"ד

אבל אם לבעל יש רצון וחשק להתעסק איתם אז גם מלכודת דבק זה סבבה (זה ישמע מגעיל אבל פעם אחת, לפני ההדברה, הייתה לנו התקפת עכברים, וחמישה עכברים נלכדו שם. כך שהיא יעילה) ואז לזרוק את העכבר רחוק (יש אומרים שכדאי גם להרוג אותו בשביל למנוע צער בעלי חיים, כי מהמלכודת הזאת אי אפשר לצאת, אס כבר כדאי שימות מייד ולא יסבול).

לצערי יש לי נסיון רב עם זה..
ממליצה להזמין לוכד. יש כל מיני דברים שמשפיעים על לכידת העכברים וצריך לדעת אותם, כמו למשל יש ריחות מסויימים שמרחיקים את העכברים ולכן כשמניחים מלכודת צריך לעשות את זה עם כפפות. יש עוד כללים כאלה שעוזרים ללכוד אותם.. לוגדים יודעים הכל היטב ולכן מציעה להזמין.
בנוסף, יש מכשיר מיוחד שמשמיע זיזמום כזה בתדר שאנינו כמעט לא שומעים אך העכברים כן שומעים וזה מסמם אותם ומונע מהם להתקרב לבית. ( לאחר ששמנו את המכשיר קמנו בבוקר וראינו את העכבר הולך מסומם כזה באמצע הבית וככה תפסנו אותו, סליחה על התיאור)
לא יודעת איפה קונים את זה, אנחנו קנינו דרך הלוכד.

בהצלחה רבה!

 

 

או לקרוא לשכן.. (נשמע שבעלך לא בסביבה)..

של רבי ישעילה קערסטיער

אלא עדיף שאפזר מלכודות כי לא כדאי שהעברים ימותו בכל מיני פינות בבית שאני לא יודעת איפה הם.... שלא לדבר על רעל בבית של ילדים קטנים שזה מסוכן.... מלכודת מחילה/ מנהרה עבדה מצויין בלילה שמתי בבוקר מצאתי אותו לכוד

ולדעתי זה מוקצן ביותר.
הם הופכים את הדתיים כאילו אין להם מושג בכלום ופתאום הם גילו מהם יחסים בין בני זוג ומדברים על זה כל הזמן כמו ילדים קטנים.
לא אהבתי את הכתבה.
ואני דוסית שעד החתונה לא היה לה מושג מכלום.

כל הספרית והפאניות החרדיות מקבלות בבית או בחדר סגור. חפשי באזורך.

המספרות בשכונה שראיתי הן של גברים

שוב אשמח להמלצות. לא ידעתי שכלכך קשה להסתפר אחרי הכיסוי ראש. הנחתי שיש המון ספריןת למגזר..

מה שונה הלפני מאחרי?

שלפני- אין בעיה שאנשים מבחוץ.יראו את השיער שלך.. ולכן לא חייב חדר סגור.

אחרי- בעייתי שיראו ולכן צריך חדר סגור או שיבואו הביתה..

והקפדה מוגזמת..
בסך הכל זה מקום שנועד לכך.. כמו בחוף הים לדוגמא..

אם יש בעיה חשיער גלוי לאישה- זה לא "חא כולל ים ומספרה".

נשים שמקפידות על כיסוי ראש מלא יקפידו לכסות אותו גם בים, וגם יקפידו לא ללכת למספרה שגלויה לעיני כל.

מה שייך קטנוני? יש פה הלכה על חלק בגוף שהוא ערווה.
אתה מדבר על חוף נפרד? בחוף נפרד יש מקום לדבר על חשיפה של שיער, אבל ליד ובתוך מספרות עוברים גם גברים ולהם אסור לראות את השיער שלי.

לפחות לי ברור..
השאלה היא אם יש מקומות שמעצם הוויתם השיער שם חשוף ולכן אין עם זה בעיה..

אולי קטנוני לא היתה המילה המדויקת..

ודרך אגב.. להם אסור או לך אסור?

יש מקרים יוצאי דופן כגון הצלת חיים של אדם מישראל, אבל אין כזה דבר מקומות שבאופן גורף לא שומרים בהם על הלכות צניעות.

ואני חושבת שיש פה שתי מצוות נפרדות; לי, לכסות את השיער. ולגבר שאינו בעלי, שלא להביט אם השיער גלוי. כל אחד אחראי על עצמו.

מאשר שיער זה ערווה.. (דימוי מזעזע לדעתי. וחז"ל השתמשו בו כדי להתקין לא כדי שתקראי לשיער שלך ערווה)

ואולי אנחנו מאבדים את מהות הצניעות כשאנחנו אומרים זה אסור כי אסור ולא מוסיפים קורטוב של למה?

וכל אחד אחראי על עצמו זה טוב..

כי זה חלק מהיופי של האישה ולכן היא צריכה לשמור אותו עבורה ועבור בעלה.

היופי בורח החוצה? קשה לי להאמין שמישהו בוהה באישה עם רולים.. ( עדיין משתמשים בזה?)

היופי לא בורח.

אבל היופי צריך להיות מכוסה.

זה כמו שאר חלקי הגוף שצריכים להיות מכוסים משום צניעות

צניעות זה עניין טכני בלבד? כלומר בעצם מותר לאשה להיות גלויה לחלוטין לפני אדם שמצהיר שהוא לא נמשך אליה???
ברור שלא.
אשה מתכסה מחוץ לבית שלה בלי קשר לרגש של האדם מולה אלא מתוך שמירה על ההלכה ועשיית רצון השם בשמחה. גם אם תגיד אובייקטיבית שהיא לא יפה, אז מה? ערווה זה לאו דווקה מקום יפה זה פשוט מקום שמור לחדרי חדרים, ואין בזה שום רע.

שהן צורמות לאנשים פה..
צניעות היא לא דבר טכני ולכן יש מקום לשאלות שלי.. ויש צורך להבחין בין כיסוי כי ככה אמרו לבין זה לא צנוע..
ולכן שיער המספרה זה לא לא צנוע כמו שאישה בבגד ים בחוף נפרד זה לא לא צנוע..
והשימוש בביטוי ערווה הוא בעייתי לא כי ערווה זה רע להפך זה ביטוי לקודש הקודשים של הגוף הנשי.. ולכן נורא קשה לי שמשווים אליו כל דבר

ניכר שאתה ניגש לנושא מסברות אישיות ומנסה להלביש או להתאים אותן להלכות. לכן זה צורם. זו עדיין לא סיבה להמציא הלכות חדשות.

לכן עצתי לך לנהוג ההיפך - לחזור למקורות ולגשת לנושא מתוך ההלכה.

אני יודע את ההלכה.. אני מחפש את הרוח שלה שנוטה ללכת לאיבוד.. כי כשמבינים את הרוח ההלכה מקבלת משמעות אחרת.. ולהגיד הלכה הלכה רק מרחיק את המתקשים..

תמיד תוכל להשאיר את התהיות והקושיות (שכולנו חווים) אצלך, אבל לצאת כהוראה בפורום פתוח זה לא לעניין

(אני כותב את זה כמשתמש מהשורה, כמנהל לא אכפת לי ואין שום סעיף נגד זה בתקנון האתר)

הכל זה תהיות ושאלות לדיונים באוויר..

אני לא אומרת ערווה כדבר שלילי. אז זה ממש לא מזעזע חלילה.
וזה לא שאין סיבה ךמה זה אסור, אלא שציינתי שאם משהו אסור אז זה אסור גם בבית של השכן וגם ברחוב וגם במכולת. לא כי אין סיבה ואנחנו חשוכים ופרימיטיבים. אלא כי זה ברור כל כך ופשוט כל כך שאין צורך להסתבך בכלל.

כתוב ש"שיער באישה ערווה" ... כך דחוף הים לא דוגמא מתאימה... כי גם בים לובשים לפחות לבוש מינימאלי ולא הולכים ערומים...
לכן גם בבית אפילו כשמותרים צריך להיות עם מטפחת כל זמן שנשואה..

זאת החמרה

כי באמת זו בעיה.

חשבתי שיהיו כאן פתרונות...

שמות של ספריות וכו'.

אך התבדיתי

 

תחכו עוד קצת..

ואז הפותחת כבר תעלה שמות של ספרית.. פשוט לא נעים לה כנראה מיד להפיץ שם. ואתם לקחתם את זה למקום אחר . חחחחחח

 

כיוון מחשבה נחמד ביותר....

אם הפותחת היא ספרית....

אני זקוקה לגוונים

ואולי היא באמת מחפשת..

שהיא מחפשת.

אחרת היא כבר הייתה מפרסמת מספר.

נו באמת....

מה כבר יכול להיות????מתחת לכיסוי ראש אין איזה תספורות גרנדיוזיות.

כי השיער אסוף לרוב אלא אם כן הוא קצוץ.

ויש ספרית בכל רחוב כמו שבכל רחוב יש ספר לגברים ופדיקרוסיטית.

מסתכלים בעלון או בעיתון. גם אם יש פאשלה זה תחת כיסוי. זה לא שהיא צריכה לצאת לדייט באותו היום

 

אני מבינה שקשה להאמין- אבל אני פשוט מחפשת ספרית וכמו שכבר צוין בשרשור, מפתיע שזה ככ קשה. אם יש למישהי שם ו/או מספר טלפון של מישהי אני אשמח.
בנוגע ל"תספורות הגרנדיוזיות"- ביחס לחברותינו הלא מכסות ראש שהולכות למספרה להסתפר, לחדש גוונים ולפני אירועים מיוחדים-
לא נראה לי נורא פעם בשנתיים ללכת להסתפר ולא לגזור לעצמך את השיער במקלחת..

ומשוטט-מטרת השרשור ברורה ופשוטה. אם תרצה לנהל בירור הלכתי, השקפתי מעמיק (שבעיני פורום אינטרנטי לא המקום לזה בכל מקרה) אשמח אם תפתח שרשור חדש. תודה

לא מכירה אותה ואיך היא מספרת.

אני זוכרת שחברה שלי הלכה אליה.

 

אמא שלי הלכה למספרה באזור כיכר פריז במלון לאונרדו שם, לקראת החתונה שלי,

היא סיפרה שהם שמו שם מחיצה וככה לא היה חשוף ואח"כ גם סידרו לה את הכיסוי

ראש לחתונה.

את יכולה לבדוק שם.

פאניות עובדות במקום סגור לנשים בלבד כי הרי הנשים מורידות את הפאות, וכולן מקפידות על כיסוי..

והן גם יודעות לגזור יפה כי בפאות אסור לעשות טעויות..

 

בדרך כלל אם אני הולכת לפאנית ואומרת לה שאני רוצה לקצר את השיער היא פשוט תיקח מספריים ותגזור באבחה אחת, אבל תמיד אפשר לבקש משהו יפה ושתשלמי לה על זה..

 

 

יש באזורים החרדיים הרבה נשים שמספרות אצלן בבית.

 

 

זה באמת מצב לא נעים בכלל...

 

ידוע לך אולי אם היו בעיות נאמנות איתו בנישואים הקודמים?

 

לדעתי אל תלחצי בעניין הזה יותר מדי. תגידי לו שאת רוצה שיהיה רק שלך ויהיה נאמן לך, ופקחי חצי עין.

אם את תופסת אותו שוב בשקר או הסתרה של קשר, לדעתי 

תפנו לייעוץ או שתעשי משהו דרסטי, ותתני לו לבחור לכאן או לכאן.

 

את יכולה לבקש ממנו בנועם לא לנהל איתה שיחות כי לך זה עושה לא טוב. בלי האשמות ובלי חשדות.
להגיד לו ששאת מאוד מבקשת שפשוט לא ידבר איתה ואם יש שאלה שיפנה לאחד הגברים או למפקד או משהו כזה, כי לך זה עושה רע שהוא נחמד אליה וחברותי מידי. ואת רוצה שיתחשב בך ולא יחזור על התנהגות שעושה לך רע, בין אם יש בה מעבר למה שאת יודעת ובין אם לא.

א. הוא התכתב עם מישהי.
ב. היא בקבוצת ווצאפ של המילואים

לגבי א יכול להיות שהוא אומר את האמת. לי קרה יותר מפעם אחת שמחקתי שיחה שחשבתי שאישתי תפרש לא נכון.. לא כי היה משהו.. פשוט לא רוצה אי נעימויות הנובעות אך ורק מפירוש שגוי של המציאות..
לגבי ב מילואים זה מקום מאוד חברתי.. הגיוני שהיא נשארה בקבוצה גם אחרי שעזבה את הגדוד..

אחרי שנכנסו לפרופרציות אני לא אומר שהוא בטוח הוא צדיק ואין סיכוי שהוא עושה שטויות אבל לא צריך למהר להחליט שנלכו לך הנישואין.. תנשמי ותעבדי על הזוגיות שלך כי נראה שאת צריכה את זה.

בהצלחה..

שלום לך שירה

אני כמובן לא יודע להגיד לך האם יש לבעלך קשרים בחוץ או לא.

מה שאני כן רוצה להגיד לך הוא- שאם את רוצה לחזק את קשר הנישואין, ולא הפוך, את צריכה לשנות את כוון הוצאת האנרגיה שלך.

כרגע, את כעוסה וחרדה, בצדק או אולי שלא בצדק. ואיך לדעתך זה משפיע על הזוגיות? מקרב את בעלך אליך או הפוך? ברור שזה יוצר ריחוק ועם הזמן המצב ילך ויחמיר! האם זה מה שאת רוצה?

אם זו לא התוצאה שאת רוצה, (ואני מעריך שאת רוצה לחזק את האהבה ולא הפוך) אני מציע לך לחפש דרכים איך לבעלך יהיה נחמד ונעים אתך ( כי הסבה שגברים בוגדים, בד"כ, היא שהם מחפשים חום ואהבה במקום אחר) ,וכן לחפש אלו דברים יגרמו לך להרגיש נאהבת ומחוזרת, ובזה להשקיע את מרצך. ז"א אני מציע לך לעסוק בחזוק הקשר בחפוש דרכים שיגרמו לקרבה ביניכם, בשפור התקשורת החיובית ביניכם וכו'. 

שבי אתו לשיחה נעימה בזמן שנוח לו ולך, ותאמרי לו שאת מרגישה צורך לחזק את הקשר, אמרי לו מה היה משמח אותך שיעשה לך שיאמר לך, ותשאלי אותו מה חסר לו בקשר וכו'

 

נקודות נוספת שצריכות בדיקה- למה את חושדת בבעלך? האם הוא משקר לך באופן קבוע? האם תפסת אותו בשקרים בעבר? האם את לא מאמינה בו?  אם יש אבוד אמון ביניכם, אז זו גם נקודה שצריכה התייחסות מעמיקה,על איך לבנות את האמון מחדש, וללמד את בעלך דרכים אחרות להתנהלות מולך, בלי לשקר.

אם בעלך לא נוהג לשקר- למה את חושדת בו? האם יש לך נטייה לחשוד? אם כן- אולי את סתם חושדת ומבקרת את בעלך, ואת בעצם צריכה לעשות עבודה עם עצמך.

האם את מסופקת מבחינה זוגית? אנו נפגשים במקרים שבהם אשה שחסר לה זוגיות מקנא יותר בקלות- האם זה המקרה?

 

לאור העובדה ששניכם בזוגיות שנייה, הייתי מאוד מציע ללכת ליועץ נישואין, ע"מ לקבל כלים איך לתקשר בצורה נכונה, ע"מ לחפש אלו דברים חוסמים את הזוגיות שלכם, ואלו דברים יכולים להעצים את הזוגיות שלכם.

בהצלחה רבה. אני מוכן לנסות לעזור למצוא יועץ טוב באיזור מגוריכם

 

ברוך בן דוד 

יועץ נישואין, חיפה

 http://zugihut.coi.co.il/

 

0548004096

עובדת על עצות ולא אובדת עצות
לדעתי, הוא באמת לא רצה שתחשדי בו. הוא פעל מתוך שלום בית. אל תקחי את זה למקום הלא נכון. בהצלחה רבה.

איפה אתם רוצים לקנות?
איזה בית אתם רוצים לקנות, מה גודלו ומה מצבו?
מה התקציב שלכם?
מה יהיה גודל ההחזר החודשי של המשכנתא? כי ההחזר עלול להיות גדול עבורכם ובנוסף לזה, תחזוק הבית כמו שיפוצים ותיקונים יהיו על חשבונכם. בשכירות זה על חשבון בעל הבית.
אתם צריכים לעשות הערכה כלכלית כוללת ולראות האם אתם יכולים לעמוד בכל ההיקף הכלכלי של קניית ותחזוק בית, והאם אתם רוצים בכך.

אנחנו קנינו בית שביחס לשוק הוא מאד זול, משופץ ועם החזר משכנתא חודשי שהוא פחות מהשכירות באיזורינו.

אנחנו עכשיו מחפשים בית.

המשכנתא היא בערך 75% מגובה הדירה.

את ה400-500 אלף הנותרים לוקחים: מהלוואות מהעבודה (מי שעובד בחברות הגדולות או עובד מדינה); קרנות השתלמות ( נפתחות כל שבע שנים בערך); סכום שמצליחים לחסוך בעצמנו מאז החתונה; אם הבעל היה בקבע, אז יש גם את כספי הפנסיה משם.

אפשר לבקש הלוואות מהבנק שפותחים בו חשבון,אז שווה להפריד את החשבונות רק בשביל זה.

כדי שבאמת תוכלו לעמוד בהחזרים של כל ההלוואות האלה פלוס המשכנתא. כי זה נשמע שאלה הולכים להיות החזרים חודשיים מאד גבוהים.

את כל ההלוואות האלה צריך להחזיר
ובדרך כלל הבנק נוטה לבדוק את העניין ולאשר משכנתא נמוכה יותר.

בעלי עשה את כל החישובים, יחד עם יועץ משכנתא.
פרסנו את זה הכי הרבה שאפשר
ובנוסף יש דירה קטנה שקנינו לפני שלוש שנים , שהשכירות שלה תכסה לנו קצת מהחזרי המשכנתא.

וההלוואות מהעבודה הם עם ריבית קטנה מאד...

ממש ממש לא מאשרים בכזאת קלות דברים כאלה.
בדכ דורשים לווים חזקים ויציבים.
וכבר הרבה תיקים ראיתי שחוזרים בלי אישור בגלל הלוואות שנלקחו בשביל ההון העצמי.
וכן, הבנק דורש לדעת מאיפה ההון העצמי.

עוד סכום לגמרי לא מבוטל בהתחשב בערך הדירה שאת מתכננת.

אבל בעלי אומר שעדיין שווה להחזיק בדירה השנייה, כי השכירות תכסה חלק מה משכנתא.
כמובן שבעלי בקשר קבוע עם יועץ משכנתאות...

יש הוצאות קניה כמו מס רכישה
והוצאות נלוות

לא תמיד קנית דירה שניה זה ההשקעה הטובה ביותר
במיוחד שמחירי הדירות יקרים

אין עוד עסקה שאדם פרטי יכול למנף כסף לא שלו (כלומר של הבנק) כדי להשקיע.

זה כמובן גם מגדיל את הסיכון במקרה של התרסקות.

והכסף לא באמת מושקע עד שלא נפרע כל החוב יחד עם הריבית

אבל בשנים שבהם אפשר היה לקבל 90% משכנתא, מכיר לא מעט אנשים שהצליחו להגיע מכלום לנכס.

אם אני הייתי עושה את זה? לא.

 

בדיעבד אני מכיר כמה אנשים שעשו את זה ו"הלך להם".

כך שאם רוצים לעבור - משלמים...

נשמע שכתבת את הבעיה בגוף השאלה. ואת הסיבה לרווקות בגיל 28 בשאלה. אתה רווק בן 28, ולא מבין עדיין, שחתונה לא פשוט צובעת את החיים בוורוד ומכניסה בן זוג לחיים. אכן, להתחתן, יכול מאד להיות שישנה את התוכניות שחשבת. שישנה את התוכנית המסודרת שתיכננת מכאן ולשנים הבאות. אבל, בדיוק בגלל הרצון הזה, כנראה שאתה עוד רווק בן 28... כי אף פעם לא היה כדאי מספיק, לקחת את הסיכון.
אם הקשר היה מדהים, מזעזע לנתק אותו. חתונה ונישואים זו מתנה מופלאה. נכון שיש קשיים, אבל זה תפל. וכרווק, לא צריך לחשוש מהדברים התפלים האלה, ולהרחיק איתם לכת. חכה בסבלנות, אתה עוד תכיר אותם מקרוב.
מתנצלת אם ממש לא קלעתי. אין בכוונתי לפגוע. אני רק רוצה להעביר את המסר, שקודם כל כדי להתחתן, צריך להיות מוכנים להתחתן! את עיקר תגובתי כתבתי על הטענה של "זה לא מסתדר לכם בחיים". רק כדי להמחיש, אני מכירה זוג, שהתחתנו, והוא היה בשנה אחרונה של הלימודים בטכניון, והיא בשנה האחרונה בירושלים, ולמשך החודשים הראשונים של הנישואים הם לא גרו ביחד! כלומר הם נפגשו פחות או יותר רק בשבת!
אבל איזה יופי, שלמרות שהם ידעו שהקושי יהיה עצום, הם לא וויתרו אחד על השני.
בהצלחה רבה! ממליצה שתדבר שוב עם אותה הבחורה... ושוב, סליחה עם פגעתי.
נ"ב אני נשואה באושר רב. יש את הקשיים, אבל זה מתגמד לעומת הברכה והשמחה שבחיי נישואים.

אתה רגיל למצב מסויים - אז יש חשש מהשינוי. מי יודע מה יהיה?  ואולי בסוף יתברר שזה לא מתאים?.. וכו'. ויכולות להיות גם סיבות מהאופי/היסטוריה וכו'.  הרי זו תופעה מוכרת למדי.

 

לכן, כדאי להתבונן, אם רואים סיבה פנימית שגורמת לפחד - ללכת לטפל בה. אם לא - אז פשוט להיות אמיץ, להתגבר. לבנות בסבלנות, בנחת. חבל לנתק קשר שנראה עם סיכוי טוב לנישואין שמחים, בגלל הכאילו "לא מסתדר בחיים", שזה מן הסתם תירוץ עצמי...

 

לקבל הדרכה טובה, אולי מתלמיד חכם מנוסה ובעל מידות טובות, איך מתנהלים בחיי נישואין בצורה טובה ובונה - ו"לקפוץ למים"...  אחרי שמתחתנים ובונים טוב ומתרגלים - העולם מן הסתם ייראה אחרת.

 

בהצלחה.

אתה מתון יותר ומיושב יותר
עברת חוויות רבות וגדולות בגפך

נו נו.. בכל זאת צריך

שאם יש מניעות יש קדושה. היצר הרע עןבד שעות נוספות.. ב"ה היום אני נשואה..

בשלב שדיברנו על להתארס. פתאום נכנסתי לכזאת חרדה. כל הזוגות שראיתי בחיי- תמיד היה נראה לי שכלכך קשה להם ומורכב להם ושהחיים כלכך עמוסים ומבאסים ובכלל לא מלאי אהבה.
החרדה הזאת גרמה לנו לדחות את האירוסין בעוד חודשיים, ולי ללכת למטפלת ולשיחות עם כל מיני אנשים חכמים ואהובים- שפשוט אמרו לי, שזוגיות זה הדבר הכי גדול שאפשר לקבל בחיים. שמה שרואים מבחוץ הוא כלכך לא מה שרואים מבפנים. בסוף אנחנו רואים מבחוץ הרבה פעמים את הקשיים(אני לא אומרת שאין כאלה -יש כאלה והמון! וצריך לדעת להתמודד איתם ) אבל לא רואים את הרגעים המתוקים מדבש של האנטימיות הזאת, של הקשר המדהים הזה בין בעל לאישה, את הנתינה האין סופית והתחושה שמצאת את הפינה הנוחה הזאת שלך בעולם.
הפחד הוא הגיוני- זה לשנות את הסטטוס שלך בחיים, לצאת מ"פינת הנוחות" להרפתקה חדשה.
אבל באמת שאם עושים את זה נכון- זה מדהים לגמרי.
ואומרת את זה אחת שכל תקופת האירוסין שלה אמרו לה- אבל מה נסגר איתך, למה את לא שמחה? למה? כי הייתי מלאת חרדות. למה חרדות? אין לי הסבר לזה אפילו. רק יכולה להגיד שיום אחרי החתונה הכל נעלם, ומאז זה לא חזר אפילו לרגע(ונשואה כבר כמה שנים ב'ה).
בכל מקרה אני ממש ממליצה ללכת בחום לדבר עם יועץ כלשהו, שיפתח את עיניך. חבל על כל רגע...

היא אומרת בריש גלי שכל ההתמרחות היום עם הרווקות המאוחרת זה בגלל מה שאתה מתאר וברגע שיסירו את החסימה הרגשית/מחשבתית ימצאו בן זוג.

זה על קצה המזלג. ממליצה להתייעץ איתה.

אולי מה שהיא אומרת נכון לכמות כלשהיא של רווקים, אבל אני לא מרגישה שזה היה נכון לגבי (והתחתנתי ב"ה בגיל מופלג מאד), וגם לגבי עוד אנשים שאני מכירה.

יש לי המון חברות רווקות שזה לגמרי לא נכון לגביהן.

וזה מכאיב כשאומרים למישהו "אתה רווק כי ככה וככה". היא לא היתה בתוך העור שלהן והיא לא יודעת מה הן עוברות. ייסורי נפש ממש.

 

ההערה שלי לא מוסיפה כלום רק כאב לי לקרוא..

 

ויכול להיות שיש כאלה שבאמת צריכים קצת לחץ והלחץ שהיא יודעת להפעיל עזר להם להתחתן.

אבל לא הכל אנחנו מבינים וגם לקב"ה יש פה חלק, נכון..

הרבנית אהובה עוסקת בנושא של הרווקות כחלק מנושא גדול ורחב של "מודעות"

מהנושא של מודעות נובעת כל הגישה של היעוץ שלה (וזה מתבטא בכל התחומים, שלום בית, חינוך ילדים, קואצ'ינג, שידוכים)

מאחר והייתי בכמה וכמה שיעורים של הרבנית אהובה והזדהתי מאוד עם הגישה (של לבחון את החיים בעיניים של "מודעות") אני מאוד מעריכה את הרבנית אהובה ואני גם יודעת שיש לה הרבה הצלחות בתחום.

 

צריך הרבה ביטחון עצמי ונסיון חיים כדי "לתת בראש" לאדם שעובר משהו שאתה לא חווית. אני לא אעשה זאת כי אני לא מנוסה בנושא. הרבנית אהובה היא יועצת ותיקה והיא כן עושה את זה.

 

אני לא באה להסביר את הגישה (כי לא למדתי אותה לעומק)

אני כן ממליצה להתייעץ עם הרבנית אהובה כי ב"ה היא הרבה פעמים מצליחה ביעוץ שלה "לשחרר את הפקק" 

 

יכול להיות שגם הרבנית תסכים איתך על אותם מקרים שאת מספרת עליהם. כל מה שהיא אומרת זה אחרי שהיא מדברת עם הרווק (לא ברור לי שהדברים שאמרה הם באופן גורף)

 

 

 

לפעמים בן אדם לא רואה את עצמו מהצד. 

שבן אדם לפחות יהיה מודע שהוא לדוגמא מפחד לאבד עצמאות שלו וינסה לחשוב איך אפשר להתחתן ולא לאבד עצמאות. יש לי חברה שכל העניין של הריון ולידה מפחיד אותה עד מוות. ויש מצב שבגלל זה היא לא מתחתנת. היא לא אשמה ובאמת אי-אפשר להבטיח שיהיה בסדר אבל אם ככה זה יישאר אז היא לא תתחתן.

יש גם מצב שבן אדם יוצא לפגישות והוא לא שם. לא קרה לך אף פעם שאת מדברת עם מישהי על דייטים ולפי מה שהיא אומרת את מרגישה שהשנה היא לא תתחתן? כי משהו בפנים עוד לא מוכן לנישואין.

אפילו בסדרה "סרוגים"  הצליחו לתפוס את זה קצת שזה משהו בפנים ועד שמשהו הזה לא יתברר בן אדם לא יוכל להתחתן

לחלקן דווקא די ברור ממה הן חוששות וכנראה צריך באמת ללכת למישהו שיודע לטפל בזה

יש כמה סיבות לדוגמא - נישואין מגבילים, הוצאות כלכליות, ילדים וכל מה שכרוך בזה, פחד מגירושין, אולי עוד דברים